שעה אפלה 3 אחוות אובסידיאן 3

היא הייתה נסיכה אהובה.
אני הייתי ממזר חסר לב.
הצורך שלי בה היה חולני, מעוות ומסוכן.
הוא נבע ממקום אפל וחסר מעצורים.
הגברים של אחוות אובסידיאן שיחקו בה כבכלי משחק.
עד שהחלטתי לשים לזה סוף.
הם רצו להשתמש בה, לשבור אותה ולזרוק אותה.
אבל אני רציתי לעשות את זה בעצמי.
שעה אפלה הוא הספר השלישי בסדרת אחוות אובסידיאן, שכל אחד מחלקיה עוסק בדמויות אחרות. השנאה העזה והכימיה חסרת המעצורים בין צ’נדלר לאניסטון, יגרמו ללב שלכם להחסיר פעימה, ולגוף שלכם לבעור מתשוקה. סיפור האהבה המטלטל שלהם ייקח אתכם למסע עוצמתי, מפתה ומסוכן, שלא ישאיר אחריו אף נפש אדישה. היכונו לגילויים מסעירים, תככים ומזימות שרק גברי האלפא האלה מסוגלים ליצור.
שם: שעה אפלה 3 אחוות אובסידיאן 3
מחבר/ת: דילייני פוסטר
שפה: עברית
תחום: ספרות רומנטית
תת תחום: רומנטי/ פשע-מאפיה
מק״ט: 015500335

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 98.00

					
		<div class="_idGenObjectStyleOverride-1" dir="rtl">
			<p id="_idParaDest-3" class="perek" lang="he-IL">פרולוג</p>
			<p class="chapter_img" lang="he-IL"></p>
			<p class="shem_perek" lang="he-IL">צ׳נדלר</p>
			<p class="tat_perek" lang="he-IL">גיל חמש־עשרה</p>
			<p class="txt_shotef_no" lang="he-IL">יש אנשים שהולכים לכנסייה בימי ראשון. יש משפחות שיושבות סביב הבריכה בזמן שהאבא צולה המבורגרים על הגריל. יש כאלה שישנים עד מאוחר אחרי בילוי ממושך בשבת בלילה.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">אני שנאתי את ימי ראשון.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">פעם בחודש אמא אירחה בראנץ׳ ביום ראשון, שהיה בעצם חבורה של עקרות בית משועממות יושבות ושותות מימוזה, ומדברות על השיטות המופקרות שלהן לבזבז את הכסף של הבעלים שלהן — הקשיים הכרוכים בחיים במאיון העליון. אחרי שלושה בראנצ׳ים כאלה, השתכנעתי שאני לא רוצה להתחתן בחיים.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">אבא היה חכם. הוא בילה את ימי ראשון במגרש הגולף — או לפחות זה מה שהוא סיפר. בפועל, סביר להניח שהביצים שלו היו עמוק בתוך מלצרית בת עשרים ומשהו, שאסף במעדנייה מול המשרד שלו.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">רוב החברים שלי היו עסוקים בהשלמת כל מה שהזניחו בשבת אבל היו צריכים לסיים לפני יום שני, ולכן התחבאתי בחדר שלי וצפיתי בפוטבול. מימוזה לא הייתה הקטע שלי. גם לא עקרות בית מבושמות בנות שלושים ומשהו.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">המשחק כמעט נגמר — משחק בין הסיהוקס ופורטי־ניינרס שהימרתי עליו במאה דולר. ישבתי על המיטה שלי כשרגליי פרושות לפניי — שקית דוריטוס על הברכיים וג׳וינט בין האצבעות — והגב שלי נשען על מראשות המיטה.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">הסיהוקס השיגו יתרון במשחק כשנשארה פחות מדקה לסיום. הטלפון שלי צלצל.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">"תשלם, חתיכת זין," אמר החבר שלי וסלי, אחרי שעניתי בצלצול השלישי.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">נשפתי ענן עשן. "לא ככה מתנהלים הימורי ספורט. הלכת על הפלוס והמינוס, אידיוט. הם ינצחו רק בשתי נקודות. אתה אמרת שהם ינצחו בשש."</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">פתחתי זירת הימורים בבית הספר התיכון שלנו, מה שגרם לי להשקיע יותר זמן בהבנת הפרטים הקטנים של עולם ההימורים ופחות זמן בצפייה במשחקים עצמם. אבל זו הייתה הכנסה צדדית יפה, ולכן לא התלוננתי.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">קול נשי שקט, כאילו מישהי כחכחה בגרונה, הבהיל אותי.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">שיט.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">מי לעזאזל פתח את הדלת?</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">אחת מחברותיה של אמא שלי השעינה כתף דקיקה על המשקוף. שערה החום־כהה הורם מצווארה ותלתלים רפויים גלשו סביב פניה ועל עורפה. גופה היה ארוך ורזה, כאילו העבירה את שעות הבוקר ביוגה אצל בחור בשם יוהאן, עם הפנים כלפי מטה והתחת מורם. יחסית לאישה מבוגרת, היא הייתה חתיכה. והיא נעצה בי מבט — ליתר דיוק, בג׳וינט שביד שלי.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL"><span class="mudgash_dak _idGenCharOverride-1" lang="">פאק.</span></p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">היא הביטה בחולצות הפוטבול הממוסגרות על הקירות, ובמדפים עם המדליות וגביעי האליפות בעקבות שנים של משחקים בענפי ספורט לנוער. מבטה נעצר על משחק הפקמן ועל המקרר הקטן בצד השני של החדר. הנדל"ן הפך את אבא שלי למולטי מיליונר, ולכן היה הגיוני שנגור בבית שנבנה עבור מלכים. החדר שלי היה בגודל של סלון של הרבה אחרים.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">"אחזור אליך," אמרתי לווסלי. לאחר מכן תחבתי את הג׳וינט שעישנתי לפחית קולה וקיוויתי שהזיכרון לטווח קצר שלה יתפוגג עם המימוזה שהחזיקה בידה. בתיכון שלי גראס היה כמו סוכריות. חלק מהחברים שלי עישנו כדי להקל את הפרעות הקשב והריכוז שלהם. אני סבלתי מנדודי שינה, ולכן עישנתי כדי להירדם. "את צריכה משהו?" שאלתי אותה.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">"כל שאר השירותים תפוסים, אז אמא שלך אמרה שאוכל להשתמש באלה שבחדר שלך."</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">כל השירותים? כל החמישה? מה שמו להם במשקאות?</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">היא הצביעה על כתם בגופיית המשי הלבנה שלה. "אני פשוט צריכה להתנקות." פניה היו חדשות לי והרגשתי קצת מבטא בקולה — אולי בריטי? "ייקח לי רק רגע."</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">"כן, בטח." הנדתי בראשי ימינה. "זה פה."</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">"תודה," אמרה וחלפה על פניי.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">כעבור שתי דקות שבמהלכן ניסיתי לשווא להיפטר מסירחון הגראס, היא יצאה מחדר האמבטיה — בלי הגופייה הלבנה. בלי חזייה. הציצים המושלמים שלה היו חשופים לראווה. מייד רציתי להתקשר לבעלה ולהגיד לו תודה. הנוף היה שווה כל סנט ששילם.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">"אולי אוכל לשאול ממך חולצה?" היא שרבבה את שפתיה המלאות בעודה מנופפת את החולצה שלה באצבעותיה. "החולצה שלי נהרסה."</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">מי עושה דברים כאלה? מי מסתובבת מול בחור שהיא לא מכירה עם הציצים חשופים?</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">קמתי מהמיטה ומיהרתי אל השידה שלי. "בבקשה." הסתובבתי כדי להשליך אליה את החולצה הראשונה שבהישג ידי, אבל גיליתי שהיא נעה בחדר כמו נינג׳ה ועמדה מאחוריי.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">היא הרימה את זרועותיה מעל לראשה. "אתה יכול לעזור לי אם בא לך."</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">אוקיי, גברת. המשחק נגמר. לא עניין אותי לאן היא חותרת, לא רציתי לשחק איתה. "כן, לא נראה לי שזה רעיון טוב."</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">זרועותיה נשמטו אל צידי גופה. "ואתה חושב שלעשן גראס ולהמר על ספורט זה כן רעיון טוב?" היא זקרה גבה. "ההורים שלך יודעים על זה?"</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">מה היא ניסתה להגיד? האם היא איימה שתלשין עליי?</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">היא ליקקה את שפתיה. "אל תדאג. אני יודעת לשמור סודות."</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">"תודה. הנה החולצה." הושטתי לה אותה והשתדלתי מאוד לא לגעת לה בציצים.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">מאוחר מדי.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">היא תפסה לי את היד והניחה אותה על השד השמאלי. "נגעת פעם בבחורה?"</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">בבחורה? כן. אבל רק בלינדזי ברקנרידג׳ אחרי שהתגנבה לחדר ההלבשה בסיום משחק פוטבול, וגם אז דרך חזייה מרופדת. אישה בוגרת בגיל של אמא שלי? אין מצב.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">כשלא עניתי, היא חייכה.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">הייתי מוכרח להעיף את האישה הזאת מהחדר שלי. הגראס הפך אותי לפרנואיד ופשוט ידעתי שאמא שלי תיכנס לחדר בכל רגע. אגלי זיעה זעירים בצבצו על המצח שלי ובבסיס עורפי. פעימות הלב שלי נכנסו להילוך גבוה.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">היא הניחה את ידה על ידי ולחצה. לא חשבתי שככה ארגיש כשאגע בציצים בוגרים. תמיד דמיינתי אותם רכים למגע, כמו כריות עור חמימות. הציצים שלה היו זקופים ומוצקים כמו המשקולות באימוני הפוטבול.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">"מוצא חן בעיניך?" היא שאלה. קולה בעל המבטא נשמע שקט וצרוד.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">זה לא היה אמור למצוא חן בעיניי. לא רציתי שזה ימצא חן בעיניי. אבל הייתי נער מתבגר בתוך החול הטובעני של גיל ההתבגרות. ברור שזה מצא חן בעיניי. הגנטיקה לא השאירה לי ברירה.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">היא הורידה את ידה השנייה בין גופי לגופה וחפנה את הזקפה שלי. "בהחלט מרגישים שזה מוצא חן בעיניך."</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">אלוהים. פאק. מה היא עשתה לעזאזל? מישהו צריך לקחת ממנה את המימוזה, כמה שיותר מהר.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">צעדתי לאחור והתנגשתי בשידה שלי. עכשיו הייתי במלכוד. "כדאי שתיקחי את החולצה הזאת ותרדי למטה, לפני שיבואו לחפש אותך."</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">"אף אחד לא יבוא." גיחוך עלה על שפתיה. "כרגע."</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">תוך שנייה היא ירדה על הברכיים והפה שלה הסתער על הזין שלי. המוח שלי היה שרוי בכאוס, וצרח על הגוף שלי שזה דפוק וממש לא בסדר. כל דבר בסיפור הזה היה מעוות. מעוות, מעוות, מעוות. אבל לא עצרתי בעדה, כי החלופה הייתה לסבול את הזעם של אבא, אחרי שהאישה הזאת תספר לאמא על הגראס ועל ההימורים. ראיתי את המפלצת שגרה מתחת לחליפות המחויטות. ידעתי למה הוא מסוגל. <span class="mudgash_dak _idGenCharOverride-1" lang="">הרגתי אישה בגללו</span>. ולמען האמת, זו כנראה הייתה הסיבה שבגללה לא הצלחתי לישון. לפני שנתיים, מול מדורה על גדת אגם קרסטוויו, לחצתי על ההדק וחרצתי את גורלי. הייתי ילד. כולנו היינו בסך הכול ילדים. מי עושה דברים כאלה לילד בן שלוש־עשרה? אחוות אובסידיאן כמובן. והאישה הזאת התחתנה לתוכה. מתברר ששריפת עקרונות המוסר עד היסוד הייתה חלק מנדרי החתונה שלהם.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">היא גנחה סביב הזין שלי, כאילו ממש נהנתה ממה שעשתה.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">מיצי מרה עלו בגרוני כשנאבקתי בתשוקה שבערה בקרבי. הרגשתי כאילו אני נאבק בגוף שלי ומנסה לחסום כל רגש שאינו כעס. זה היה דפוק בהמון רמות.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL"><span class="mudgash_dak _idGenCharOverride-1" lang="">לא רציתי </span><span class="mudgash_dak _idGenCharOverride-1" lang="">את זה</span>.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">אבל לא הייתי יותר מילד מרדן, שניסה לפתוח במלחמה, שידע שלעולם לא ינצח בה. זו תהיה מילה שלי נגד מילה שלה. ההורים שלי לא רק יוודאו שאחוסל, אלא גם יחסלו את כל מי שהימר איתי, כדי להעביר מסר. אף אחד לא הרוויח כסף בבית הזה בלי שאבא שלי ידע. להיות מתויג כמלשן בבית ספר מלא במטומטמים פריווילגיים זה גזר דין מוות. תוסיפו לזה את העובדה שלא הייתי הילד הביולוגי של ההורים שלי — כלומר כל עניין האהבה שאינה תלויה בדבר, לא חל עליי. ולכן עמדתי וספגתי את זה, פשוטו כמשמעו.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">מאותו רגע ואילך, השעה האפלה בחיי רק הלכה והתגברה.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">בכל בראנץ׳ של יום ראשון לאחר מכן, הבריטית עם הציצים הגדולים הגיעה איכשהו לחדר שלי. ניסיתי למצוא דרכים לצאת מהבית, אבל בגלל עיוות כלשהו של הגורל, תמיד רבתי עם ההורים שלי ערב קודם לכן ואמא שלי קרקעה אותי. אחרי שני הביקורים הראשונים, ציפיתי לבואה ווידאתי שאני מספיק מסטול כדי שזה לא יזיז לי. כל ביקור הסתיים בשפשוף, מציצה או החדרת אצבעות לכוס שלה. עד שבאחד מימי ראשון — היום שבו איבדתי את בתוליי — החול הטובעני בלע אותי.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">הייתי גבוה מהממוצע עם מבנה גוף אתלטי. המראה שלי תמיד משך תשומת לב, אבל במשך חודשים נטרפתי בניסיון להבין, מה לעזאזל גרם לה לבחור להיכנס לחדר שלי, מכל הנערים המתבגרים שבעולם...</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">"למה אני?" שאלתי כשלבשה את החולצה שלה אחרי שהורידה את עצמה מהזין שלי.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">היא צחקה. "אוי חמוד," אמרה והעוותה את פניה בהגזמה לפני שהניחה יד על הלחי שלי. "אתה באמת חושב שזה קשור אליך." היא קמה ולבשה את המכנסיים הקצרים שלה. "לא, חמוד. מדובר פה בנקמה. בשנים של התעללות והזנחה. זו אצבע משולשת לחיים שלא ביקשתי. אתה לא מיוחד..." היא עצרה והביטה בזין שלי בחיוך, "טוב, אולי כן." היא ניגשה אל הדלת ועצרה כשידה על הידית. "אתה רוצה לדעת למה אתה? למה שלא תשאל את אמא שלך? זה היה הרעיון שלה."</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">הדם אזל מפניי וקפא בעורקיי. זה היה משחק. מההתחלה הכול היה שקר. היא לא התכוונה לספר להורים שלי כלום. היא השתמשה בזה כדי להפחיד אותי. היא ניצלה אותי. ואמא שלי אפשרה לה.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">בשביל מה? כדי לעצבן בעל מחורבן?</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">כל הכעס, הכאב וסערת הרגשות שריסנתי בשנים האחרונות, יצאו לבסוף לחופשי. התעצבנתי. קפצתי מהמיטה — הרמתי את התחתונים כשהקונדום עדיין על הזין שלי, כי למי לעזאזל אכפת — ואז יצאתי מהחדר שלי וירדתי במדרגות.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">"את שלחת אותה?" צעקתי ברגע שהגעתי למטבח.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">אמי ישבה באי רחב הידיים, מלקטת גבינה מקרש שרקוטרי ולוגמת מהמימוזה שלה. שלוש נשים נוספות ישבו סביבה ועשו אותו הדבר. כולן הרימו את הראשים, והביטו בי מבעד לריסים המאורכים.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">"תגידי לי שהיא משקרת." עצרתי מול אמא שלי. החזה שלי עלה וירד. המוח שלי היה מטושטש. "תגידי לי שלא שלחת אותה אליי לחדר." הקול שלי נסדק.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL"><span class="mudgash_dak _idGenCharOverride-1" lang="">תגידי לי שאני חשוב לך יותר מזה. תגידי לי </span><span class="mudgash_dak _idGenCharOverride-1" lang="">שאכפת לך.</span></p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">היא לא עשתה את זה.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">אבא שלי נכנס. תזמון מושלם. "זה מספיק, בן."</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">"יש לך מושג מה היא עשתה?" הצבעתי על אמי, שנראתה משועממת מהמצב.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">הוא חשק את הלסת. "אמרתי, מספיק."</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL"><span class="mudgash_dak _idGenCharOverride-1" lang="">הוא ידע.</span></p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">כמובן שהוא ידע.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">עמדתי באמצע המטבח בתחתוני הבוקסר שלי בזמן ש"גברת רובינסון", שירדה למטה, והלהקה העליזה של עקרות הבית החרמניות שלה, היו עסוקות בלהכניס ענבים לפה ולזיין בעיניים שלהן את הזין שלי. צריך היה להיות אידיוט בשביל לא לקלוט.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">"אתה פאקינג חולה נפש." הדפתי את חזהו. "כולכם חולי נפש," אמרתי לשאר.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">אבא שלי תפס אותי בשיער והטיח את הפנים שלי בקיר הקרוב ביותר. הוא הצמיד אותי אליו כשהתקרב לאוזני. "אם הדבר הכי גרוע שקורה בחיים הקטנים והעלובים שלך, הוא שאישה מהממת רוצה את הזין שלך במקום את הזין של בעלה, אז אתה בן מזל." הוא הרפה מהשיער שלי, ואז התרחק, העביר יד על חזית החליפה שלו כאילו אני זה שפגע בו. "אמרתי שזה מספיק. עכשיו, לך לחדר שלך." הוא העביר יד על פניו. "ותתלבש, בשם אלוהים."</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">בלי לומר מילה נוספת, חזרתי לחדר שלי. סגרתי את הדלת, צנחתי על מיטתי, הדלקתי ג׳וינט והבטתי בתקרה. ניסיתי לגרום לגוף שלי להפסיק לרעוד. קיוויתי שדפיקות הלב שלי יירגעו.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">כמה חודשים לאחר מכן, האישה הזאת הפסיקה להגיע לבראנץ׳. אולי היא קיבלה את כל מה שהייתה צריכה ופשוט פרשה. אולי היא עברה אל הקורבן הבא שלה. או שאולי בעלה גילה והחליט שהוא לא מתעניין בשיתוף. לא היה אכפת לי, פשוט שמחתי שהיא נעלמה.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">שנאתי אותה.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">שנאתי את כולם.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">שנאתי את אמא שלי כי היא שימשה בסך הכול סרסורית של הבן שלה. שנאתי את אבא שלי על שאִפשר את זה. בזמן שהוא הסתובב והזדיין בכל רחבי ניו יורק, אני הייתי בבית והוטרדתי מינית על ידי סוג של אמא של סטיפלר, מהסרט אמריקן פאי.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">שנאתי את הגבר שהיא הייתה נשואה לו, על שלא טיפל בבעיות שלו בבית.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">שמעתי אנשים אומרים שאפילו השעה האפלה ביותר נמשכת שישים דקות בלבד. זיהיתי את הבולשיט. השעון התחיל לתקתק אצלי באחר הצהריים של אחד מימי ראשון לפני חודשים רבים, ועדיין חיכיתי שהוא יפסיק.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">מעצם הגדרתה, האפלה הייתה היעדר אור. כששביב התקווה האחרון כבה, הגיעה האפלה. זה היה כמעט רומנטי, איך שהיא חמקה פנימה וסיפקה לי נחמה. כשכל השאר נעלם, שררה אפלה.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">יש אנשים שנמלטו מהאפלה.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">אני אימצתי אותה.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">יש אנשים שפחדו ממנה.</p>
			<p class="txt_shotef" lang="he-IL">אני נהפכתי לחלק ממנה.</p>
		</div>

			

ספר מודפס

מחיר מוצר 69.00 ₪ מחיר רגיל 88.20 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 28.00 ₪ מחיר רגיל 44.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

לפי נושאים

אירוטיקה עכשווית מתח ופשע אירוטי קרבה מאולצת רומנטיקה אפלה רומנטיקה במאפיה הזדמנות נוספת לאהבה מידידים לאוהבים

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.90 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!