ערב הקדושים 2 אחוות אובסידיאן 2

יש אנשים שנועדו למצוא אהבה. ויש כאלה שנועדו להרוס אותה.
אני הייתי כאוס.
היא הייתה המפלט הבטוח שלי.
אני הייתי קטלני.
היא הייתה היחידה שגרמה לי לעצור.
הזוגיות בינינו הייתה בלתי אפשרית, וגם הדבר האפשרי היחיד.
ואז קרה לה משהו בלתי נתפס. באשמתי.
יצאתי למסע של הרס עצמי רצוף סודות ושקרים,
עד שגיליתי אמת שעוררה בי רצון לשרוף את העולם.
השאלה היחידה היא האם זה לא מאוחר מדי בשבילנו.
שם: ערב הקדושים 2 אחוות אובסידיאן 2
מחבר/ת: דילייני פוסטר
שפה: עברית
תחום: ספרות רומנטית
תת תחום: רומנטי/ פשע-מאפיה
מק״ט: 015500331

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 98.00

					
		<div class="Basic-Text-Frame" dir="rtl">
			<p class="TAT-PEREK" lang="he-IL"><span class="tat-perek _idGenCharOverride-1" lang="">פרולוג </span><span class="tat-perek _idGenCharOverride-1" lang=""> </span><span class="tat-perek _idGenCharOverride-1" lang="">לינקולן</span></p>
			<p class="tat-yamin" lang="he-IL">גיל 18</p>
			<p class="NO-HAZAHA" lang="he-IL">המוות הוליך שולל את כולנו לפחות פעם אחת בחיים. הסיפור סופר אלפי פעמים בכל העולם — אדם היה מת, אבל... בעצם לא.</p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL">הבטתי בו עכשיו כשפסלו התנשא מעל הקהל, דם זלג מפצעיו ועיניו הכהות צפו — תמיד צופות. הוא ראה הכול, אפילו את מעמקי נפשנו, שהסתרנו מאחורי חיוכים מאולצים ושקרים יפים. לא פלא שעיניו הזגוגיות תמיד נראו מוצפות דמעות. ישו. זה היה שמו — האיש שמת... אבל בעצם לא. מעולם לא שמעתי סיפור מרתק יותר מהסיפור שלו.</p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL">השתקפויות צבעוניות מחלונות הוויטראז' היו פזורות על רצפת האריחים של הקתדרלה. כריות הקטיפה האדומות כבר ניצבו במקום וחיכו לברכות שלנו.</p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL">בכל פעם שנכנסתי לכנסייה, הופתעתי שהיא לא עלתה בלהבות. לבחור כמוני לא הייתה שום סיבה להתרועע עם הקדושים. הייתי חוטא עד לשד עצמותיי. ידעתי זאת. המשפחה שלי ידעה זאת.</p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL">גם ישו עם עיני הזכוכית וכתמי הדם ידע.</p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL">אבא התעקש להופיע בסיינט מתיאס מדי יום ראשון בהרכב משפחתי מלא, כדי להציג מראית עין ללא רבב. כולם ידעו ש<span class="מודגש-דק _idGenCharOverride-2" lang="">ללא רבב</span> ו<span class="מודגש-דק _idGenCharOverride-2" lang="">פוליטיקה</span> השתלבו כמו שמן ומים. אבל מלקולם הנטינגטון הבטיח את מקומו בסנאט של ניו יורק בעזרת סודות מוסתרים ושקרים מוקפדים, וכולנו נדרשנו למלא את תפקידינו. מבפנים, הנשמות שלנו היו ארורות — מלבד נשמתה של אחותי — אבל כלפי העולם, נראינו כמו עבדים טובים וצייתנים. נמאס לי להעמיד פנים.</p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL">לשמחתי, היום הזה לא נועד לשמר תדמית או לסגוד לאל שהפנה לי עורף בגיל שלוש־עשרה. היום באנו לתמוך ולעודד את רוחה של ליריק — החברה הטובה ביותר של אחותי הקטנה. צפיתי בחייה של נערה בת חמש־עשרה משתנים מקצה לקצה כשנפרדה מאמה. המוות חטף אותה והיא לא עמדה לחזור. אצלה לא יסופר סיפור מופלא על תחיית המתים. הפעם, היא מתה לתמיד.</p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL">התקשורת אמרה שמדובר במנת יתר של סמים. היה נדמה כמעט שהם שמחים לאיד. אביה של ליריק הרוויח הון עתק מכתיבת שירים שהוקיעו את גרושתו, והציבור האמין לכל מילה. לאף אחד לא הזיז איך זה משפיע על בתם המתבגרת.</p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL">במהלך הלוויה הוקראו קטעים ונישאו תפילות ומזמורים, אבל אני הסתכלתי רק על ליריק. היא הייתה מרכיב קבוע בחיינו מאז הייתה ילדה קטנה — בילויים משפחתיים, חופשות, כמעט כל סוף שבוע וחג. היא הייתה כמו בת משפחה. ואף על פי שהייתה צעירה ממני בשלוש שנים, נמשכתי אליה.</p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL"><span class="מודגש-דק _idGenCharOverride-2" lang="">השבורים נמשכים זה לזה.</span></p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL">אחרי המיסה, היא ישבה על מדרגות הקתדרלה, קטפה עלי כותרת מוורד אדום ופיזרה אותם ברוח. השמש זרחה מעלינו, אבל הרגשתי רק אפלה. כנראה שלכך אנשים התכוונו כשאמרו "<span class="מודגש-דק _idGenCharOverride-2" lang="">צלמוות</span>".</p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL">היא צפתה בעלה כותרת מתבדר ברוח לפני שקטפה את העלה הבא, והניחה לו לרחף באוויר. שערה הבלונדיני היה פזור על כתפיה בתלתלים ארוכים, ועורה הצח הושחר תחת עיניה בגלל המסקרה הנוזלת.</p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL">מבטי נדד על השמלה בוורוד עז שלבשה. היא סירבה ללבוש בגדים שחורים ללוויית אמה. ליריק מתיוז שנאה כללים. חיינו בעולם של נימוסים והליכות קפדניים והתנהגות חברתית מעודנת, והיא קראה תיגר על הציפיות. אהבתי את התכונה הזאת.</p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL">אביה לבש חליפה משובחת, כמו כל שאר הגברים. אני לבשתי מכנסי ג'ינס וחולצת פולו, כי גם אני קראתי תיגר על הציפיות. במובן הזה היינו דומים, אני וליריק.</p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL">היא קלטה אותי נועץ בה מבטים וקמה.</p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL">הבטתי סביבי ואחורנית אל אחותי, אבל לא מצאתי אותה בשום מקום. היינו מוקפים בחבורות קטנות של אנשים ששקעו בשיחות ביניהם. הם לא היו חשובים. אף אחד לא היה חשוב מלבד הנערה היפהפייה והעצובה שלפניי.</p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL">ליריק התקרבה בצעדים נחושים ואיטיים עד שהיינו צמודים זה לזה. היא נשאה אליי את עיניה המוצפות בדמעות. ואז נטלה את ידי ושילבה את אצבעותיה באצבעותיי.</p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL">אלוהים. מגעה העדין היה כמו פרץ אדרנלין יוצא דופן. והמבט הזה... לעזאזל. לא יכולתי להתמודד עם המבט הזה.</p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL">"מתחשק לי לברוח. אני לא יודעת לאן. פשוט... לברוח." היא הביטה בידינו השלובות ואז שוב אליי. "אם אברח, תבוא איתי?" שאלה, קולה שקט יותר מהרגיל.</p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL">"כן," בלעתי את הרוק בקול. "אברח איתך."</p>
		</div>
		
		<div class="Basic-Text-Frame" dir="rtl">
			<h1 id="_idParaDest-3" class="SHEM-PEREK" lang="he-IL"><span class="kot-perek _idGenCharOverride-1" lang="">פרק 1 </span><span class="tat-perek _idGenCharOverride-3" lang="">לינקולן</span></h1>
			<p class="tat-yamin" lang="he-IL">בן 19</p>
			<p class="NO-HAZAHA" lang="he-IL">פיתוי.</p>
			<p class="טקסט-שוטף-ללא" lang="he-IL"><span class="מודגש-דק _idGenCharOverride-2" lang="">שם עצם. התשוקה לעשות דבר מסוים, בעיקר שגוי או לא</span><span class="מודגש-דק _idGenCharOverride-2" lang=""> חכם.</span></p>
			<p class="KOHAVIT" lang="he-IL">*</p>
			<p class="NO-HAZAHA" lang="he-IL">סמים היו פיתוי. התחלתי לעשן מריחואנה בגיל שש־עשרה. בימים אלה, אם היה פרקוסט זמין, לקחתי כדור או שניים. כל דבר כדי להימלט מאפלת מחשבותיי. הכול כדי להשתיק את הקולות שאמרו לי שלעולם לא אהיה שווה כלום.</p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL">הקעקוע הראשון שלי היה פיתוי. הוא התחיל בתור מרד נגד אבי המצוחצח והמטופח — דרך ודאית לגרום לו להפסיק לדחוף אותי ללכת בדרכו ולהשתלב בפוליטיקה. סנאטורים וחברי קונגרס לא ציירו על עורם. לא הפסקתי עד שהייתי מכוסה בקעקועים מכתפיי ועד לקצות אצבעותיי.</p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL">ליריק מתיוז הייתה פיתוי. מהיום שבו הניחה את ידה בידי וביקשה ממני לברוח איתה. זה קרה לפני כמעט שנה, ובכל פעם שהסתכלתי עליה, עדיין הרגשתי את משיכת ידה, את תחושת עורה על עורי, את הרצון העז שכרסם בי לקחת אותה ולברוח.</p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL">כרגע היא עמדה אצלנו במטבח באמצע הלילה. שאר הבית היה שקט וחשוך, למעט אור הירח שזרח דרך החלונות.</p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL"><span class="מודגש-דק _idGenCharOverride-2" lang="">למה היא </span><span class="מודגש-דק _idGenCharOverride-2" lang="">הייתה ערה?</span></p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL">אני בדרך כלל הייתי זה ששוטט בלילות.</p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL">מכנסי הפיג'מה הקצרצרים שלה בקושי כיסו את הקפל הקטן והמענג שבו ישבנה פגש את ירכיה. פאק. דבר כזה גרם לבחור לרצות לכופף בחורה, ולחכך בקפל המטריף הזה את עטרת הזין שלו, רגע לפני שיכניס אותו בין פלחי ישבנה.</p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL">היא פתחה את המקרר והפגינה אדישות מוחלטת לעובדה שנשענתי על האי במטבח מאחוריה.</p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL">אלוהים. למה הסתכלתי עליה ככה? מה נסגר איתי?</p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL">פיתוי. זו הייתה הסיבה.</p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL">לא. יכולתי. להפסיק. להסתכל. עליה.</p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL">אף על פי שידעתי שזה לא בסדר. היא הייתה החברה הטובה של אחותי הקטנה — נערה סוערת בת שש־עשרה שבילתה אצלנו בבית הרבה יותר מבבית שלה. נערה מוחצנת, משוחררת ו<span class="מודגש-דק _idGenCharOverride-2" lang="">שבורה</span> שאמה מתה ואביה אף פעם לא היה בבית. הדבר היחיד שלא הייתי אמור לרצות אבל לא הפסקתי לחשוב עליו.</p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL">אולי זו הייתה הסיבה. המרדנות זרמה בעורקיי. לא הייתי אמור לרצות אותה ולכן רציתי אותה עוד יותר.</p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL">לקחתי חופן סוכריות אם־אנד־אם בכף ידי ולא עניין אותי שאם היא תסתובב היא תראה את הזין העומד שלי.</p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL">אפילו לא טרחתי לסדר אותו. <span class="מודגש-דק _idGenCharOverride-2" lang="">רציתי</span> שהיא תראה. רציתי לראות אותה משתנקת, לראות את עיניה הבהירות מתרחבות ומאפילות, לצפות בנקודת הדופק בצווארה פועמת ואת עור החרסינה שלה מסמיק.</p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL">היא הסתובבה כששמעה את רשרוש השקית וקירבה את ידה אל גרונה. "אלוהים, לינק, הפחדת אותי עד מוות."</p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL">הכנסתי סוכריית אם־אנד־אם לפי. כחולה. כמו העיניים שלה. "סליחה." לא באמת הצטערתי. ממש לא. "למה את לא ישנה?"</p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL">חולצת הטריקו הלבנה והזעירה שהייתה קטנה בשתי מידות על הציצים הזקורים שלה, חשפה פטמות זקורות עוד יותר. "אני פשוט לא רגועה, כנראה."</p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL">הכרתי את התחושה.</p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL">אף על פי שלא רגוע לא התחיל לתאר בכלל את התחושה. זין על המים שירדתי לכאן לקחת. בשלב זה כבר התחלתי להזיל ריר.</p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL">ואז מבטה ירד אל הזין שלי. האור מדלת המקרר לא אפשר לה להסתיר את תגובתה בין הצללים.</p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL">השתנקות. סומק ורוד מציף את לחייה. מבטה המצועף. הכול היה מוצג לראווה.</p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL">שפתיי התעקלו. <span class="מודגש-דק _idGenCharOverride-2" lang="">נכון מאוד, מותק. את עשית לי את</span><span class="מודגש-דק _idGenCharOverride-2" lang=""> זה.</span></p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL">"את מוכנה להעביר לי בקבוק מים?"</p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL">היא כחכחה בגרונה ואז פנתה שוב אל המקרר. "הנה," אמרה ודחפה אליי בקבוק בלי להסתובב.</p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL">לאורך כל התקופה שהכרתי אותה, זו הייתה הפעם הראשונה שלא הגיבה אליי בעוקצנות.</p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL">צחקתי. "תודה."</p>
			<p class="טקסט-שוטף" lang="he-IL">ואז השלכתי את שקית האם־אנד־אם על הדלפק — בוטנים, הטעם האהוב עליה — וחזרתי לחדר שלי. לא הייתי צריך יותר את הסוכריות. אם הכול יסתדר כמו שאני רוצה, עמדתי לקבל משהו מתוק הרבה יותר.</p>
		</div>
	
	

			

ספר מודפס

מחיר מוצר 69.00 ₪ מחיר רגיל 88.20 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 28.00 ₪ מחיר רגיל 44.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

לפי נושאים

אירוטיקה עכשווית מתח ופשע אירוטי רומנטיקה אפלה רומנטיקה במאפיה הזדמנות נוספת לאהבה מידידים לאוהבים רומנטיקה אסורה

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.90 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!