התשוקות 2 התשוקה לחיות

ספרים נוספים:

הוספה למועדפים

מעבר לעמוד מוצר

חסר זמנית
עדכנו כשחוזר

הוספה למועדפים

מעבר לעמוד מוצר

חסר זמנית
עדכנו כשחוזר

הוספה למועדפים

מעבר לעמוד מוצר

חסר זמנית
עדכנו כשחוזר

הוספה למועדפים

מעבר לעמוד מוצר

חסר זמנית
עדכנו כשחוזר

הוספה למועדפים

מעבר לעמוד מוצר

חסר זמנית
עדכנו כשחוזר

הוספה למועדפים

מעבר לעמוד מוצר

חסר זמנית
עדכנו כשחוזר

התשוקות 2 התשוקה לחיות

דנה לוי אלגרוד

לאחר ששרדנו במסע, התשוקה לחיות היא כל מה שנותר לנו.

מסע ההישרדות המטלטל מגיע לסיומו כשאנחנו מגיעים למקום מבטחים. כאן, בנחלה המיוחדת שלנו, אית’ן מבטיח לי שתי הבטחות. האחת, שהוא לא יעזוב אותי לעולם, והשנייה, שהוא יעזור לי למצוא את ההורים שלי.
ההבטחות האלה עומדות למבחן כאשר העולם הישן שלו מתנגש במציאות החדשה שלנו, וכעת אני תוהה אם כל מה שחווינו היה אמיתי או רק אשליה יפה.
אני נחושה למצוא את האור באפלה שאליה נקלעתי, וברור לי שכל החלטה שאקבל תשנה שוב את חיי ללא היכר.

התשוקה לחיות – רומן חושני ומסעיר שמביא את סיפורם של אווה, אית’ן ואנטולי.

התשוקה לחיות הוא ספרה השני של הסופרת דנה לוי אלגרוד, שהפך לרב־מכר מייד עם צאתו בשנת 2014 כחלק מהמהדורה הראשונה של סדרת התשוקות האייקונית. בשנת 2026 שכתבה הסופרת את הסדרה, ועתה היא יוצאת לאור במהדורה חדשה ועדכנית.
שם: התשוקות 2 התשוקה לחיות
מחבר/ת: דנה לוי אלגרוד
שפה: עברית
תחום: ספרות רומנטית
תת תחום: רומנטי
מק״ט: 012070144

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 98.00

קרא פרק ראשון

					
		<div class="_idGenObjectStyleOverride-1" dir="rtl">
			<div id="page7" role="doc-pagebreak" aria-label="7" epub:type="pagebreak"></div>
			<h1 class="perek" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-1">פרק 1 </span></h1>
			<p class="tahatperek" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"></p>
			<h3 class="down-tatle sigil_not_in_toc" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-1">אווה</span></h3>
			<p class="paragraph-no-hazaha">אני מתעוררת נוטפת זיעה ובחילה עזה תוקפת אותי. אית'ן מתיישב ומלטף את<span class="no-break"> ראשי.</span></p>
			<p class="textindent">"אווה, תסתכלי עליי," הוא מבקש ברוך, "היה לך עוד סיוט על<span class="no-break"> הבית?"</span></p>
			<p class="textindent">"כן." אני לוחשת, ומסובבת אליו את גבי. מנסה להסדיר את הנשימה כשהוא עוטף אותי<span class="no-break"> בזרועותיו.</span></p>
			<p class="textindent">"רוצה לספר לי על מה<span class="no-break"> חלמת?"</span></p>
			<p class="textindent">אני נדה בראשי לשלילה, משתחררת מהחיבוק שלו ויוצאת אל חדר<span class="no-break"> הרחצה.</span></p>
			<p class="textindent">כשאני חוזרת הוא כבר לבוש במדיו ומחייך אליי את החיוך הממס שלו, אך אני לא מצליחה להשיב לו<span class="no-break"> חיוך.</span></p>
			<p class="textindent">הוא מלטף את ראשי ויוצא אל חדר הרחצה. כעבור כמה דקות צעדיו מהדהדים במדרגות, ואני כורכת את החלוק סביבי ויורדת<span class="no-break"> בעקבותיו.</span></p>
			<p class="textindent">הוא מגיש לי כוס תה, מתיישב מולי ומביט בי<span class="no-break"> בדריכות.</span></p>
			<p class="textindent">"אני יוצא לבסיס בלונדון לסידורים אחרונים לפני שנצא לדרך." הוא רוכן ומחליק את כף ידו על לחיי, "את תהיי<span class="no-break"> בסדר?"</span></p>
			<p class="textindent">אני<span class="no-break"> מהנהנת.</span></p>
			<p class="textindent">"את תהיי בסדר," הוא פוסק כמו מנסה להרגיע את<span class="no-break"> עצמו.</span></p>
			<p class="textindent">"אני לא מאמינה שמחר אנחנו מתחילים את המסע הביתה," <span id="page8" role="doc-pagebreak" aria-label="8" epub:type="pagebreak"></span>אני נאנחת. "אני מנסה להיות גיבורה, אבל הפחד מהלא נודע משתק אותי. אני חוששת שההחלטה שקיבלתי מסכנת את כל מי שאני<span class="no-break"> אוהבת."</span></p>
			<p class="textindent">הוא מביט בי בשקט ועיניו בורקות אליי<span class="no-break"> באהבה.</span></p>
			<p class="textindent">"אני כל כך רוצה לפגוש את ההורים שלי," אני אוחזת בכף ידו ולוחצת אותה, "אבל... אבל אולי אנחנו סתם מוציאים את לילי ונאדיה מאי המבטחים הזה, ובעצם יוצאים להרפתקה מסוכנת<span class="no-break"> מדי?"</span></p>
			<p class="textindent">"אווה," הוא אומר את שמי בתקיפות, "לעולם לא אאפשר למישהו לפגוע בהן." הוא מזיז את הכיסא שלו ומושך אותי לשבת על ברכיו. "כל עוד אני נושם, אף אחד לא יפגע בהן ואף אחד לא יפגע<span class="no-break"> בך."</span></p>
			<p class="textindent">"אני יודעת," אני מצמידה את מצחי לשלו, "אבל הפחד הזה שאני חשה<span class="no-break"> —"</span></p>
			<p class="textindent">"את סומכת עליי?" הוא חופן את לחיי ונועץ את עיניו<span class="no-break"> בשלי.</span></p>
			<p class="textindent">"הכי<span class="no-break"> בעולם."</span></p>
			<p class="textindent">"אז תתחילי לארוז את התיקים שלנו," הוא נושק לי בחוזקה, "כי מחר," הוא נושק לי שוב, "כולנו נעלה על<span class="no-break"> הטיסה."</span></p>
			<p class="textindent">"אני חושבת שהייתי רגועה יותר אם היית מספר לי על החששות שלך," אני מקמטת את אפי. "מאז שחזרת אתה עוזב לפני הזריחה וחוזר מאוחר כל כך. ואני... אני רואה שאתה<span class="no-break"> מוטרד."</span></p>
			<p class="textindent">"התפקיד שלי הוא להיות מוטרד ושלך להיות רגועה," הוא מחליק את אגודלו על הסנטר<span class="no-break"> שלי.</span></p>
			<p class="textindent">"הלוואי שהיית מדבר איתי יותר, אולי גם אני הייתי יכולה להרגיע<span class="no-break"> אותך."</span></p>
			<p class="textindent">"את מרגיעה אותי," הוא טופח על ישבני ומעמיד אותי על רגליי, "בכל פעם שהגוף המטריף שלך נצמד<span class="no-break"> אליי."</span></p>
			<p class="textindent">אני שוקלת להתעקש כדי לקבל תשובה אחרת, אך כשהוא קורץ לי אני מחייכת<span class="no-break"> ושותקת.</span></p>
			<div id="page9" role="doc-pagebreak" aria-label="9" epub:type="pagebreak"></div>
			<p class="textindent">מריה יוצאת אל המתפרה כדי להיפרד מחברותיה, הבנות עולות על ההסעה לבית הספר, ואנטולי מתיישב בגינה עם קפה<span class="no-break"> וסיגריה.</span></p>
			<p class="textindent">אני מוציאה מארון השירות את התיקים החדשים שאית'ן הביא לנו מהבסיס, מתיישבת על השטיח בטרקלין ומסדרת בהם בגדים<span class="no-break"> וציוד.</span></p>
			<p class="textindent">ליבי מתכווץ כשאני מהרהרת בפרידה העצובה מילדי הכיתה שלי. בחודשים האחרונים חוויתי יותר מדי פרידות ואני מתפללת שלא אחווה עוד פרידות<span class="no-break"> לעולם.</span></p>
			<p class="textindent">אני פורקת את התיקים ברוגז ומסדרת אותם מחדש. המועקה מכבידה על בטני והדמעות דוקרות את<span class="no-break"> עיניי.</span></p>
			<p class="textindent">"אמרלד, מה קרה?" אנטולי שואל<span class="no-break"> בדאגה.</span></p>
			<p class="textindent">"אני<span class="no-break"> מפחדת."</span></p>
			<p class="textindent">"ממה את מפחדת?" הוא מתקרב אליי, "חיכית כל כך הרבה זמן לחזור לבית שלך ואת מתקרבת לשם בצעדי<span class="no-break"> ענק."</span></p>
			<p class="textindent">"אני מפחדת ממה שאגלה שם, אני מפחדת שהלב שלי<span class="no-break"> יישבר."</span></p>
			<p class="textindent">"חשוב שנשמור על אופטימיות," הוא מתיישב לצידי וכורך את זרועו סביב כתפי. "ותזכרי, לא משנה מה יקרה, אני אהיה שם<span class="no-break"> לצידך."</span></p>
			<p class="textindent">עיניי טובעות בעיני התכלת המנחמות שלו ואני נושמת נשימה<span class="no-break"> עמוקה.</span></p>
			<p class="textindent">"בבקשה תשתף אותי במה שאתה יודע על מה שצפוי לנו שם," אני מתנתקת מזרועו ומתיישבת מולו ברגליים שלובות. "אית'ן לא מנדב הרבה מידע, ואני חושבת שזה יעזור לי מאוד להתמודד עם<span class="no-break"> החרדה."</span></p>
			<p class="textindent">"אני יכול לשתף אותך רק במה שאני יודע," הוא מעסה את עורפו, "ואין לי מושג כמה המידע הזה<span class="no-break"> מהימן."</span></p>
			<p class="textindent">אני מהנהנת<span class="no-break"> במרץ.</span></p>
			<p class="textindent">"הלוויין היחיד שהמשיך לשדר למפקדה בלונדון הראה שארצות הברית שרויה<span class="no-break"> בעלטה."</span></p>
			<div id="page10" role="doc-pagebreak" aria-label="10" epub:type="pagebreak"></div>
			<p class="textindent">אני נושכת שפה<span class="no-break"> בלחץ.</span></p>
			<p class="textindent">"הבנתי שגם הלוויין הזה הושבת ולכן הבריטים החליטו להוציא בטיסת תובלה לארצות הברית פלוגת סער ושני חיילים<span class="no-break"> אמריקאים."</span></p>
			<p class="textindent">"ואחד מהם הוא אית'ן." אני כוססת את<span class="no-break"> </span><span class="no-break">הציפורן.</span></p>
			<p class="textindent">"בדיוק." אנטולי שולף חפיסת סיגריות מכיס מכנסיו, "למזלנו, הוא היה מספיק עיקש והבהיר להם שהוא יצטרף למשימה הזאת בתנאי שכולנו נעלה איתו על<span class="no-break"> הטיסה."</span></p>
			<p class="textindent">עיניי מפצירות בו<span class="no-break"> להמשיך.</span></p>
			<p class="textindent">"המטוס ינסה לנחות בטקסס," הוא מדליק את<span class="no-break"> הסיגריה.</span></p>
			<p class="textindent">"טקסס?" אני מזדעקת ודוחפת לעברו את המאפרה. "למה דווקא טקסס? איזה אסון קרה שם? ומה אית'ן יצטרך לעשות<span class="no-break"> עבורם?"</span></p>
			<p class="textindent">"נסיכה, יש לך הרבה שאלות ולי אין ממש תשובות," אנטולי צוחק ויונק מהסיגריה. "אני משער שהתפקיד שלו להעביר להם<span class="no-break"> מידע."</span></p>
			<p class="textindent">"טקסס..." אני ממלמלת, "אם נצליח להשיג שם רכב, נוכל תוך פחות מעשרים וארבע שעות לפגוש את ההורים<span class="no-break"> שלי."</span></p>
			<p class="textindent">הוא לא משיב לי, אך הפעם אני מסרבת להילחץ מהשתיקה<span class="no-break"> שלו.</span></p>
			<p class="textindent">"תודה רבה על המידע הזה," אני מסתערת עליו בחיבוק, "סוף־סוף אני יכולה להתרגש מהטיסה<span class="no-break"> </span><span class="no-break">שלנו."</span></p>
			<p class="textindent">לילי יושבת על כיסא במטבח ומבטה נעוץ בנקודה עלומה בקיר. אני מתקרבת אליה ומלטפת את ראשה. "מתוקה, מה<span class="no-break"> קרה</span><span class="no-break">?"</span></p>
			<p class="textindent">היא מקיצה משרעפיה ומביטה בי בעיני דבש<span class="no-break"> עצובות.</span></p>
			<p class="textindent">"אנחנו כאן כבר הרבה זמן," היא מגרדת בראשה, "אם ניסע לארץ רחוקה. איך ההורים שלי ימצאו<span class="no-break"> אותי?"</span></p>
			<p class="textindent">אני מתיישבת מולה ואוחזת בכפות ידיה, "אנחנו נשאיר את הפרטים שלנו אצל פקידת הרישום ונספר לה לאן נעבור." אני לא מסיטה את עיניי מעיניה, "אם ההורים שלך, סליחה, כשההורים שלך יגיעו לכאן, היא תגיד להם לאן נסענו והם יבואו<span class="no-break"> בעקבותינו."</span></p>
			<div id="page11" role="doc-pagebreak" aria-label="11" epub:type="pagebreak"></div>
			<p class="textindent">היא מושכת את כפות ידיה וזזה באי־נוחות, "הילדים בבית הספר אמרו לי שההורים שלי בטוח מתו." היא זוקרת את סנטרה ודמעות עומדות בעיניה, "זה נכון, אווה? הם<span class="no-break"> מתים?"</span></p>
			<p class="textindent">אני שוקלת אם לרכך את הדברים, אך מחליטה שמגיע לה לשמוע את<span class="no-break"> האמת.</span></p>
			<p class="textindent">"הלוואי שיכולתי להבטיח לך שההורים שלך יגיעו, אבל אני לא יכולה להבטיח דבר<span class="no-break"> כזה</span><span class="no-break">."</span></p>
			<p class="textindent">ארשת פניה הופכת מודאגת. "אווה, אם הם לא יחזרו אף פעם, את תוכלי לשמור עליי ועל<span class="no-break"> נאדיה?"</span></p>
			<p class="textindent">זאת הפעם הראשונה שהילדה הגיבורה הזאת משתפת אותי בפחדים שלה ואני משתוקקת לנחם<span class="no-break"> אותה.</span></p>
			<p class="textindent">"אין דבר בעולם שיגרום לי לעזוב אתכן," אני מדגישה כל מילה. "ויש לכן גם את אית'ן, את אנטולי, את מריה, ואת כל המשפחה החדשה והגדולה שלנו," אני מצביעה אל עבר הרחוב. "אתן אף פעם לא תהיו לבד, ותמיד תהיו מוקפות<span class="no-break"> אהבה."</span></p>
			<p class="textindent">"ילדים צריכים שיהיו להם אימא ואבא," היא משיבה ברוגז, "מי יהיו ההורים<span class="no-break"> שלנו?"</span></p>
			<p class="textindent">אני רוצה להשיב לה שלא רק ילדים, שגם אני עדיין זקוקה להורים שלי, אך במקום זה אני מחייכת<span class="no-break"> אליה.</span></p>
			<p class="textindent">"יש לכן אותי," אני מלטפת את פניה, "ואת מריה ואת אית'ן ואת אנטולי. עד שההורים שלך יגיעו אנחנו נדאג לך ממש כמו ההורים שלך. גם<span class="no-break"> לנאדיה."</span></p>
			<p class="textindent">"בסדר," היא מתרצה, "אבל לא אנטולי, הוא לא יכול להיות אבא כי הוא הדוד הגדול שלנו," היא<span class="no-break"> מצחקקת</span><span class="no-break">.</span></p>
			<p class="textindent">"הדוד הגדול והמפחיד," אני מדגדגת אותה, וצחוקה ממשיך להדהד כשאני עורכת את<span class="no-break"> השולחן.</span></p>
			<p class="textindent">ארוחת הצהריים עוברת בשקט לא אופייני. כל אחד שקוע במחשבותיו ואני מגניבה מבטים אל הכיסא המיותם של אית'ן, הוא עדיין לא חזר<span class="no-break"> מהבסיס.</span></p>
			<div id="page12" role="doc-pagebreak" aria-label="12" epub:type="pagebreak"></div>
			<p class="textindent">הבנות עוברות לשחק בפטיו ואני מסדרת את המיטות, מנקה אבק מהמדפים ומנערת את<span class="no-break"> השטיחים.</span></p>
			<p class="textindent">אף אחד לא מעיר לי על חוסר ההיגיון שבפעולות שלי, כולם כבר הבינו שזו דרכי להתמודד עם הלחץ ושאני מצליחה לנשום סדיר רק כשהעוגן שלי<span class="no-break"> לידי.</span></p>
			<p class="textindent">הערב יורד וכולן פורשות לישון. אנטולי ואני מתיישבים בטרקלין וממתינים<span class="no-break"> לאית'ן.</span></p>
			<p class="textindent">השעות חולפות והדלת נשארת<span class="no-break"> סגורה.</span></p>
			<p class="textindent">אני קמה לשטוף את פניי וחוזרת לטרקלין עם בקבוק ברנדי וחפיסת<span class="no-break"> סיגריות.</span></p>
			<p class="textindent">"נראה לי שמגיע לנו לחגוג קצת," אני מוזגת את המשקה לשתי כוסות. "אנחנו צריכים לחגוג את הזמן שבילינו בארמון<span class="no-break"> הזה."</span></p>
			<p class="textindent">"את צודקת," הוא משחיל למערכת דיסק בספרדית וחוזר<span class="no-break"> לכורסה.</span></p>
			<p class="textindent">"אנטולי, אני רוצה להודות לך שדאגת ליציבות ולביטחון שלנו," אני משיקה את כוסי בשלו. "לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיך, ואני מבטיחה לך שתמיד אהיה לצידך כפי שאתה כאן<span class="no-break"> לצידי."</span></p>
			<p class="textindent">"אתם המשפחה שלי," הוא לא מצליח להסוות את ההתרגשות בקולו. </p>
			<p class="textindent">"יש לנו משפחה מוזרה כל כך." אני מצחקקת וגומעת את כל המשקה בלגימה<span class="no-break"> ארוכה.</span></p>
			<p class="textindent">סומק מציף את לחיי וגל חום מתפשט בחזי. אני נעמדת ומניעה את גופי לצלילי<span class="no-break"> המוזיקה.</span></p>
			<p class="textindent">"בוא לרקוד איתי." אני מושיטה לו את כף<span class="no-break"> ידי.</span></p>
			<p class="textindent">"עדיף שלא," הוא צוחק ומוזג לשנינו משקה<span class="no-break"> נוסף.</span></p>
			<p class="textindent">אני מפסיקה לרקוד כדי להשיק את הכוסות ומרוקנת את הכוס שלי בלגימה<span class="no-break"> אחת.</span></p>
			<p class="textindent">"זאת לא תהיה חגיגה אמיתית אם אני רוקדת לבד," אני נוזפת<span class="no-break"> בו.</span></p>
			<div id="page13" role="doc-pagebreak" aria-label="13" epub:type="pagebreak"></div>
			<p class="textindent">להפתעתי הוא נעמד וכורך את זרועו סביב מותניי. אני נעה בהנאה, הגוף היציב שלו צמוד לשלי, ואז מושכת בכף ידו ומסתחררת סביב<span class="no-break"> עצמי.</span></p>
			<p class="textindent">"עכשיו זאת חגיגה," אני מכריזה ומתנגשת<span class="no-break"> בו.</span></p>
			<p class="textindent">"מה קורה כאן?" קולו החזק של אית'ן משועשע, "לא יכולתם לחכות לי כדי להתחיל<span class="no-break"> במסיבה?"</span></p>
			<p class="textindent">אנטולי מייד מתנתק ממני ורוכן למזוג לאית'ן<span class="no-break"> משקה.</span></p>
			<p class="textindent">"המסיבות עם אנטולי הכי שוות," אני מצחקקת ונצמדת לאית'ן, "הוא אף פעם לא מגביל אותי בשתייה. אולי אפילו אעשן סיגריה." </p>
			<p class="textindent">אית'ן מגחך ומרוקן את כוסית המשקה. "אנטולי, תסלח לנו, אני לוקח את הבחורה הפרועה הזאת למסיבה פרטית." הוא מטיל אותי כמו שק על כתפו וטופח על הישבן<span class="no-break"> שלי.</span></p>
			<p class="textindent">אני צוחקת ומרימה את ראשי המתנדנד אל אנטולי. הוא מביט בי בעיניים כבויות ומוזג לעצמו כוסית<span class="no-break"> נוספת.</span></p>
			<p class="textindent">לאחר שעה מטריפה של שיכרון חושים, אני חוזרת מחדר הרחצה ומתכרבלת בחיבוקו החם של<span class="no-break"> אית׳ן.</span></p>
			<p class="textindent">"לא היה לי מושג שזה יכול להיות ככה," אני מפהקת בתשישות. ״בעבר החוויות האינטימיות שלי<span class="no-break"> —"</span></p>
			<p class="textindent">"אל תמשיכי את השיחה הזאת." הוא כורך את זרועו סביב<span class="no-break"> מותני.</span></p>
			<p class="textindent">"אז אני הולכת לשתות מים," אני מתנתקת באי־חשק מהגוף הלוהט שלו. "רוצה<span class="no-break"> גם?"</span></p>
			<p class="textindent">"לא, אבל תחזרי מהר," הוא מחליק את אגודלו על סנטרו ובוחן את<span class="no-break"> גופי.</span></p>
			<p class="textindent">אני לובשת את החלוק ויורדת אל המטבח החשוך. האור הקטן שדולק בטרקלין מושך את תשומת ליבי. אני נכנסת בצעדים שקטים ורואה את אנטולי יושב על הכורסה, ראשו שעון לאחור ועיניו<span class="no-break"> עצומות.</span></p>
			<div id="page14" role="doc-pagebreak" aria-label="14" epub:type="pagebreak"></div>
			<p class="textindent">הדממה מופרת בקול התנפצות שמגיע מהקומה העליונה. אני קופאת במקומי ואנטולי פוקח את עיניו ומנתר<span class="no-break"> מהכורסה.</span></p>
			<p class="textindent">"מה... מה זה היה?" אני מטפסת במדרגות<span class="no-break"> </span><span class="no-break">בעקבותיו.</span></p>
			<p class="textindent">מריה יוצאת מחדרה טרוטת עיניים ושלושתנו מתקרבים בזהירות אל חדר השינה<span class="no-break"> שלי.</span></p>
			<p class="textindent">אית'ן עומד מול הדלת ובידו חפיסה קטנה. המגירה של השידה מרוסקת על הרצפה וכל תכולתה מפוזרת. אני מתקרבת אליו בצעד מהוסס ומסתכלת עליו בחוסר הבנה. המבט שלו ננעל על<span class="no-break"> שלי.</span></p>
			<p class="textindent">הכחול שבעיניו מנוקד<span class="no-break"> באדום.</span></p>
			<p class="textindent">הוא<span class="no-break"> זועם.</span></p>
		</div>

			

ספר מודפס

מועדון רומנטי

מחיר מוצר 88.20 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

מועדון: 39.90 ₪

ספר דיגיטלי

השקה

מחיר מוצר 25.00 ₪ מחיר רגיל 29.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.9 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

התחברו למועדון הצטרפו למועדון חידוש מועדון

הוספה למועדפים

שיתוף רשימה

Whatsapp
פייסבוק
העתק קישור

ביקורות

הנמכרים ביותר

ימינה

שמאלה

נצפו לאחרונה

התעניינת גם ב...

ימינה

שמאלה