אדיקטד 9 ארוכה הדרך למטה

רייק ואני נלחמנו על האהבה שלנו מול כל העולם – וניצחנו. אבל הסיפור שלנו רחוק מלהסתיים. על אף פער הגילים, על אף ההתנגדויות והקשיים, הדרך אל האושר שלנו רצופה מהמורות וסיכונים. הקרב הגדול עוד לפנינו, והוא יקבע אם יש לנו עתיד משותף. זהו סיפור על אהבה עוצמתית, על הבטחות שלא נשברות ועל מאבק כנגד כל הסיכויים.

הספר התשיעי בסדרת אדיקטד, שכבשה את הרשתות החברתיות והלבבות של מיליוני קוראים, מביא דרמה סוחפת בעולם של תשוקה, תהילה וחברויות חזקות יותר מקשר דם. סדרה ממכרת שממשיכה לשבור לבבות ולהשאיר את הקוראים חסרי נשימה.
שם: אדיקטד 9 ארוכה הדרך למטה
מחבר/ת: כריסטה ובקה ריצ’י
שפה: עברית
תחום: ספרות רומנטית
תת תחום: רומנטי
מק״ט: 012010507

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 98.00

					
		<div class="Basic-Text-Frame" dir="rtl">
			<h1 id="_idParaDest-2" class="SHEM-PEREK" lang="he-IL">1 <span class="CharOverride-1" lang="">רייק</span></h1>
			<p class="TAT-PEREK" lang="he-IL"><span class="tat-tat _idGenCharOverride-1" lang="">ארבע</span><span class="tat-tat _idGenCharOverride-1" lang=""> שנים לאחר מכן</span></p>
			<p class="NO-HAZAHA" lang="he-IL">טיפסתי על הרים בידיים חשופות, בלי רתמה או חבל. דהרתי על כבישים במאתיים קילומטר לשעה. קפצתי מצוקים, שחיתי עם כרישים, צנחתי ממטוס, עשיתי ראפטינג במפלים בדרגה חמש, רצתי מרתון במדבר בצ'ילה, ולפני כמה חודשים תרמתי אונת כבד.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">כל הרגעים האלה יחד קלים יותר ממה שקורה עכשיו. אני מעביר משקל מרגל לרגל ופורע את שערי בפעם המיליון. השמש שוקעת מאחורי עצי האשוח. הבריכה ריקה, רק מצופים צפים על פני המים. </p>
			<p class="text" lang="he-IL">אני נושף ומנגב את המצח בשולי החולצה, מתאפק לא לקפוץ לבריכה כדי להצטנן מהחום של אוגוסט. דלת הזכוכית נפתחת ואחי הקטן וקונור נכנסים, מחייכים חיוכים מעצבנים. "תסתמו את הפה," אני אומר.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">החיוך של קונור מתרחב. "אבל לא דיברנו."</p>
			<p class="text" lang="he-IL">"אתה מדבר עכשיו." </p>
			<p class="text" lang="he-IL">לו מניח את ידו על הכתף של קונור. "בוא לא נהפוך את העניין הזה להרצאה. הוא כבר נראה נורא גם ככה."</p>
			<p class="text" lang="he-IL">פשוט מעולה. "שאתגלח?" אני משפשף את הלסת. </p>
			<p class="text" lang="he-IL">"זאת תהיה התחלה טובה," אומר קונור, החיוך שלו מעצבן אותי. "גם השיער שלך צריך קצת תשומת לב." אני לא מתווכח, אלא פורע את שערי פעם נוספת. הוא מרים גבה. "אתה נראה כמו עצמך. פשוט תניח לזה."</p>
			<p class="text" lang="he-IL">"אז אתה אומר שאני תמיד נראה כמו חרא?" </p>
			<p class="text" lang="he-IL">"כן, ותפסיק לגעת בשיער." </p>
			<p class="text" lang="he-IL">הפנים של לו מתכווצות כשהוא בוחן את הפוני שיצרתי לעצמי. "מי אתה ולאן לקחת את אחי?"</p>
			<p class="text" lang="he-IL">אין לי תשובה. קונור מתקרב. כשהוא במרחק סנטימטרים ספורים ממני אני מבין את התוכנית שלו.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">הוא עדיין מחייך כשהוא אומר, "אל תנשוך אותי."</p>
			<p class="text" lang="he-IL">"אל תיתן לי סיבה."</p>
			<p class="text" lang="he-IL">הוא מתחיל לסדר את שערי. אני משלב את זרועותיי. בפעם הקודמת שהייתי קרוב כל־כך לקונור נתתי לו אגרוף בפרצוף. אני לא שונא אותו, אבל לעולם לא הייתי מאמין שאתן לו לסדר לי את השיער.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">לו צוחק. "בבקשה, תנו לי לצלם את זה."</p>
			<p class="text" lang="he-IL">"אם אתה רוצה אגרוף לפנים," אני רוטן.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">קונור נראה שמח לאיד. אני מתפתה לדחוף אותו ממני, אבל הוא לא יגרום לי להיראות גרוע יותר בכוונה, לפחות לא הפעם. אנחנו אולי לא תמיד נראים כמו חברים, אבל אנחנו כן. </p>
			<p class="text" lang="he-IL">לורן מטה את הראש. "אני אחיך," הוא אומר ביובש, "לא היית מרביץ לי." </p>
			<p class="text" lang="he-IL">דווקא כן הרבצתי לו. בחום הקופח של מדבר יוטה. אבל זה שייך לעבר, יחד עם כל הסכסוכים שלנו. הוא פשוט אומר דברים מעצבנים בכוונה. </p>
			<p class="text" lang="he-IL">קונור נוגע בשיער מעל המצח שלי ועכשיו אני באמת דוחף אותו. "פשוט תניח לזה," אני אומר ופורע את שערי שוב בלי לשים לב. נפלא. </p>
			<p class="text" lang="he-IL">קונור מרים גבה. "אתה מקרה אבוד. אני לא יודע למה אני טורח."</p>
			<p class="text" lang="he-IL">אני עונה באצבע משולשת. היום הזה הוציא אותי מאיזון. קונור נועץ בי מבט מאוכזב ומחווה בראשו לבגדים שלי. מכנסי ג'ינס, חולצת טי אפורה ושעון יד עמיד במים. </p>
			<p class="text" lang="he-IL">"אפשר לעבוד על התלבושת שלך." </p>
			<p class="text" lang="he-IL">"אני לא יוצא איתך לדייט, קובלט."</p>
			<p class="text" lang="he-IL">"מובן שלא. יש לי סטנדרטים גבוהים. אתה לא עומד בהם."</p>
			<p class="text" lang="he-IL">אני מניד בראשי ואז מנער את הידיים ומפוקק את מפרקי אצבעותיי. אני אדם שמתקשה לבטא את עצמו במילים, אף שאולי הייתי צריך לעשות את זה היום.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">"אתה צריך משקה?" לו שוקע על הכיסא במרפסת. "זה עוזר עם הלחץ."</p>
			<p class="text" lang="he-IL">אני מביט בעיני הענבר שלו והוא מחייך אליי כדי להראות לי שהוא מתלוצץ. הבדיחות האלה אף פעם לא מצחיקות אותי, אולי לכן הוא ממשיך לספר אותן. בכל אופן, כבר התרגלתי להצעות הנונשלנטיות האלה לשתות, כי בשנה האחרונה לו היה הכי בריא שאי פעם ראיתי אותו.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">"אז התשובה היא כן?" לורן מקניט.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">"לך תזדיין."</p>
			<p class="text" lang="he-IL">קונור מתערב, "אתה לא מפסיק לומר את זה. רק שתדע כמה מצומצם אוצר המילים שלך."</p>
			<p class="text" lang="he-IL">הטלפון שלי רוטט, מציל אותי מהשיחה עם קונור. אני מוציא אותו מהכיס ובודק את ההודעה.</p>
			<p class="sms" lang="he-IL"><span class="bold" lang="">אבא: ארוחת צהריים מחר?</span></p>
			<p class="sms2" lang="he-IL"><span class="bold" lang="">אני: לא. </span></p>
			<p class="text5" lang="he-IL">אני נאנח בעצבנות. "זה סימן." אני מרים את הטלפון כדי להראות לקונור וללו את ההודעה. "הוא כותב לי הודעות עכשיו? זה לא סימן טוב."</p>
			<p class="text" lang="he-IL">"ממתי אתה מאמין באמונות טפלות?" קונור שואל.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">"אתה נשמע כמו רוז." </p>
			<p class="text" lang="he-IL">לו אפילו לא מסתכל על ההודעה. עיניו מופנות אליי ואני רואה את הכנות בהן. משהו שאומר 'אל תפחד'. אני מפחד לראות את האנשים שאני אוהב נפגעים. אני מפחד לפגוע באנשים שאני אוהב. לפעמים אני מרגיש כאילו לא משנה מה אני עושה, אחד מהשניים יקרה לי. אני מצביע על שניהם. "יודעים מה? אני נכנס. שניכם יכולים להישאר כאן."</p>
			<p class="text" lang="he-IL">אני מדלג מעל הבאטמוביל של מופי. לו התלונן במשך שבוע לפני שנכנע וקנה אותה. אהבתו של מופי לצעצוע של 'די־סי' גברה על אהבתו של אביו ל'מארוול'. </p>
			<p class="text" lang="he-IL">אני שומע את לו כשאני פותח את הדלת. "אתה חושב שפגענו ברגשות שלו?" </p>
			<p class="text" lang="he-IL">אידיוט. בכל זאת אני כמעט מחייך. אני אוהב את אחי. חשבתי שנהרוג זה את זה כשנגור יחד, אבל זה קירב בינינו. הרבה פחות מרגיז לחיות איתו בהשוואה לקונור.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">לא הצטערתי כשקונור עבר לגור בבית ממול. זה בעיקר מדכדך מוקדם בבוקר, כשאני בחדר הכושר. קונור לרוב היה בא איתי כי לו לא קם מוקדם כל־כך. האם אני מתגעגע לאופן שבו הטריד אותי בנוגע לטיפול של דייזי ודרש לקבל מידע? לא. האם אני מתגעגע לחידות ולשאלות הטריוויה שלו לגבי ספרות ושפות? לא. האם אני מתגעגע לצורך הבלתי פוסק שלו להפוך כל דבר למופע? ממש לא.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">אבל כן, לפעמים אני מתגעגע לבן־זונה הזה. </p>
			<p class="text" lang="he-IL">לא היום.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">אני סוגר את הדלת. השמש בחוץ כבר נעלמה. </p>
		</div>
	


			

ספר מודפס

מחיר מוצר 69.00 ₪ מחיר רגיל 88.20 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 28.00 ₪ מחיר רגיל 35.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

לפי נושאים

גראמפי וסאנשיין אירוטיקה עכשווית מידידים לאוהבים פער גילים רומנטיקה מרגשת רומנטיקה עכשווית סדרות איקוניות

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.90 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!