ההתערבות 1 האחים וינסלו 1
היא כל מה שהוא נשבע להימנע ממנו.
הוא היחיד שיכול לשבור את ליבה.

בשביל מישהי כמו סופי שמאמינה באהבה נצחית, המשמעות במשחק עם שחקן כמו ג’וד היא לסכן את הכול. אבל אחרי לילה אחד פרוע ומתודלק בשמפניה, שבו היא מעמידה פנים שהיא מישהי אחרת, סופי מוצאת את עצמה משתלבת בתוך עולמו.

לג’וד יש כלל אחד: בלי מערכות יחסים רציניות. הוא בנה את חייו על חופשיות, תענוגות, וסטוצים מזדמנים. אבל סופי? סופי משנה את כללי המשחק.

היא חכמה, חריפה – וכל מה שהוא לא ציפה לה.

מה שמתחיל כסטוץ מדליק, שבו הכללים נועדו כדי שיפרו אותם והעונג מגיע ללא התחייבויות, מתברר ככימיה מדליקה ושורפת, לוהטת יותר מכפי שמישהו מהם ציפה לה.

לא ג’וד ולא סופי תכננו את הנצח, אבל הפכים נמשכים וגם השחקן האולטימטיבי עשוי למצוא את עצמו מהמר על אהבה.
שם: ההתערבות 1 האחים וינסלו 1
מחבר/ת: מקס מונרו
שפה: עברית
תחום: ספרות רומנטית
תת תחום: רומנטי
מק״ט: 011981415
קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 98.00
						<div class="Basic-Text-Frame" dir="rtl">
			<h2 id="_idParaDest-6" class="ChapterSplit"><span class="bold">1</span></h2>
			<h3 class="above"><span class="bold">סופי</span></h3>
			<p class="firstspace">״עשר בנות על שם סופי סייג‘,״ אני אומרת לסלקטור המוצק שעומד מאחורי החבל הקטיפתי.</p>
			<p class="text">האיש לבוש כולו בשחור, ועל פניו הבעה זועפת שנראית קבועה, אבל אני מניחה שזה מגיע עם העבודה. בכל שישי ושבת בשעות הערב הוא ניצב בפני המשימה למלא את המועדון הזה בחוגגים שיהנו, אבל שלא יתנהגו כמו אידיוטים גמורים.</p>
			<p class="text">נכון, זה נשמע די פשוט, אבל צריך רק לעמוד בתור האין־סופי בחוץ — בקור האכזרי של פברואר — לחמש דקות בלבד, לצד אנשים שצורחים וצועקים לעבר הסלקטורים שליד הדלת, כדי להבין שזה לא פשוט בכלל. למעשה הוא מקבל כסף כדי לסבול התעללות מילולית, כל מיני דרישות הזויות ואידיוטים שיכורים. <span class="bold">כל הלילה</span>. נוסיף לזה בני נוער מחוצ‘קנים עם תעודות זהות מזויפות וכרטיס אשראי שהם גנבו מההורים שלהם, כשאלה לא שמו לב, ואני מעדיפה למרוח סרפד על המרפקים שלי מאשר להיות במקומו.</p>
			<p class="text">הוא מביט אל הרשימות שבידיו ואז שוב אליי. ״אני מניח שאת סופי?״</p>
			<p class="text">״נכון. אני היא והיא אני,״ אני עונה בצורה קצת מוזרה ובלסת רועדת. הנשימה שלי תלויה באוויר כמה שניות, ואני תוחבת את זרועותיי עמוק יותר אל מעיל הפרווה הסינתטית שלי, כדי לנסות למנוע מהרעד לנדוד לברכיים שלי.</p>
			<p class="text">הוא מביט מאחוריי, אל אחותי התאומה בל, אחותנו הגדולה יותר קייטלין, ואז לכל יתר הקבוצה הקטנה שלנו שכוללת שבע מהחברות הקרובות ביותר של בל — לורה, טאשה, קירסטין, ג‘קי, טניה, ברי ודוון.</p>
			<p class="text">כולן למדו עם בל <span class="eng">ב־NYU</span>, או שעבדו איתה בסוכנות הדוגמנות <span class="eng">MK</span>. אני מכירה כמה מהן יותר מהאחרות, מאחר שבל ואני מבלות הרבה יחד, אבל הנשים האלו נחשבות יותר ל״שלה״ מאשר ל״שלי״.</p>
			<p class="text">״מי הכלה המיועדת?״</p>
			<p class="text">״הבחורה המהממת הזאת כאן עם הסרט,״ אני אומרת, פוסעת צעד אחד לאחור וכורכת את זרועי סביב אחותי התאומה. </p>
			<p class="text">בל מחייכת, ושאר החבורה שלנו שכבר קצת שתויה, מריעה וצועקת, וזה גורם לאחותי לקבור את פניה בכתפי.</p>
			<p class="text">אני מצחקקת ומרגיעה אותה בחיבוק.</p>
			<p class="text">הודות למסיבת הרווקות המדהימה שתכננתי לאחותי, הקבוצה שלנו ממש נהנית הערב וכולן בדרך להיות שיכורות ומוכנות לסיים את הלילה המוצלח בתחנה הרביעית והאחרונה שלנו, במועדון החדש והכי חם בניו יורק, ה<span class="bold">קרייז</span>.</p>
			<p class="text">״וואו, אתן שתיכן...״ הסלקטור מתחיל לומר, ואני מייד מזהה את ההקדמה הזאת כמבשרת את מה שכולם אומרים כשהם רואים את בל ואותי יחד.</p>
			<p class="text">״תאומות זהות,״ אני עונה לו בחיוך. ״אתה יודע, הגרסה הכהה יותר של האחיות אולסן.״</p>
			<p class="text">בל נוחרת בקול. ״אם כי עדיין לא פגשנו את דוד ג‘סי. ואנחנו לא זאבות בודדות ומבוגרות.״</p>
			<p class="text">אני כמעט מתפתה לגלגל עיניים, כי נראה לי שאנחנו נותנות את הנאום הזה בכל שעה, אבל התגובה של הסלקטור גוברת על המאבק הפנימי שלי בהומור העצמי. אני לא יודעת אם הבחור הזה ראה אי פעם תאומות זהות במציאות, אבל הוא פשוט ממשיך להעביר את מבטו מבל אליי ואז שוב אליה, כאילו אנחנו חייזריות שנחתו ויצאו מתוך חללית ברגע זה. <span class="bold">אומנם העיניים שלנו ירוקות, אבל העור לא. </span><span class="bold">לפחות עדיין לא. אולי עוד כמה שעות של שתייה זה </span><span class="bold">יקרה.</span> </p>
			<p class="text">למזלנו, טניה מציעה לאיש בצורה דוחה לראות את הציצי הענק שלה, אם הוא יסכים להכניס אותנו לפני שיהפוך לציצי של מכשפה. הוא מתרכז שוב ברשימות שלפניו, וההבעה הזעופה שלו כמעט הופכת לחיוך.</p>
			<p class="text">״הבגדים צריכים להישאר עליכן, בינתיים,״ הוא אומר ומטלטל את ראשו. ״אבל ברגע שתיכנסו וילוו אתכן לחדר האח״מים הפרטי שלכן...״ הוא קורץ לטניה. ״את יכולה לעשות כל מה שבא לך.״ הוא מלקק את שפתיו וממלמל לעצמו, ״אני באמת צריך לחשוב על תפקיד אחר פה.״</p>
			<p class="text">טניה צוחקת, נעמדת על קצות בהונותיה ומדביקה נשיקה שיכורה ללחי שלו.</p>
			<p class="text">״חדר אח״מים פרטי?״ בל לוחשת באוזני, כשהיא בפאניקה גדולה מכדי להתמקד בפרק של ״הרווק: סלקטור במועדון לילה״ שמתרחש מול עינינו. אני מסתובבת אליה כדי להביט בה ברוגע וללחוץ על כתפיה, וכשאני מסתובבת חזרה, הסלקטור שלנו מסיט את חבל הקטיפה ומכניס אותנו, והפלרטוט עם טניה מסתיים.</p>
			<p class="text">אני קצת עצובה על שפספסתי חלק מההצגה, אבל הללויה! אל עבר החימום.</p>
			<p class="text">״תיהנו, בנות.״</p>
			<p class="text">״ברור!״ קירסטין מריעה וכורכת את זרועותיה סביב לורה וברי. ״קודם משקאות, אחר כך ריקודים!״</p>
			<p class="text">קייטלין דוחפת בדיסקרטיות שטר של עשרים דולר לכיס החולצה של הסלקטור וטופחת לו על החזה. ״תזכור את זה ואת השדיים של טניה מאוחר יותר, כשתצטרך להעיף את אחת הבנות מהמועדון שלך.״</p>
			<p class="text">הפעם חיוך אמיתי מתפשט על פניו, ואני אוחזת בידה של בל.</p>
			<p class="text">״בואי, אחותי! הגיע הזמן לשיא של מסיבת הרווקות הזאת!״</p>
			<p class="text">כשאני נכנסת מבעד לדלתות הגדולות, פרץ של אוויר חם פוגע בפניי ואני נאנחת בהקלה.</p>
			<p class="text"><span class="bold">תודה לאל</span>.</p>
			<p class="text">מוזיקת ההאוס הקצבית הולכת ונעשית עצבנית יותר, כשאנחנו הולכות במסדרון מואר חלקית שמוביל אל תוך המועדון. ככל שאנחנו מתקרבות, המוזיקה משתלטת על האוזניים, והבנות שלפניי מזיזות יותר את המותניים והירכיים וצועקות באישור.</p>
			<p class="text">מועדון <span class="bold">קרייז</span> מלא וגדוש, והוא אפילו לא נפתח רשמית עדיין. זאת רק ההרצה, לעזאזל. הסיבה היחידה שהבאתי אותנו לכאן היא ששמעתי על הפתיחה הקרובה, נכנסתי לאתר שלהם כדי לחקור קצת בשביל העבודה שלי, ונתקלתי בקריאה להזמנת אירועים פרטיים. לא חשבתי שיבחרו בנו, אבל בחרו.</p>
			<p class="text">אני רק מקווה שזה יצדיק את כל הרעש שיש סביבו.</p>
			<p class="text">כשאנחנו מגיעות לקצה, נפתח לפנינו מרחב גדול ועמוס באורחים, ובלונדינית יפה לבושה בבגדים שחורים צמודים ואלגנטיים מקבלת אותנו בחיוך. </p>
			<p class="text">כדי שאוכל לשמוע את קולה מעל לכל הרעש סביב, אני נדחפת מעט לראש החבורה הרעשנית שלנו ורוכנת אליה כשהיא מדברת. ״בנות, בואו אחריי בבקשה, אני אקח אתכן לחדר האח״מים הפרטי שלכן.״</p>
			<p class="text">מתברר שכבר נודע לה על בואנו מהסלקטור, ואני מסמנת בידי לקבוצה שתבוא אחרינו. אני סופרת בזהירות את הבנות ושולחת אותן קדימה כדי לוודא שכולנו נישאר יחד. אני שולחת את כולן מלבד אחת, כשמישהו תופס את המעיל שלי מאחור ומושך אותי לכיוון השני. </p>
			<p class="text">״מה לעזא —״ אני צורחת כמו חתול גוסס. אבל זה לא משנה בכלל, כי המקום כל כך רועש ואני לא חושבת שהנשים בחבורה שלי היו שמות לב אם פצצה הייתה מתפוצצת מאחוריהן.</p>
			<p class="text">אני כמעט מועדת כשאני מנסה לאזן את עצמי ולא ליפול, ואז אני מריחה את הבושם של אחותי על התוקף שלי, ואני נרגעת.</p>
			<p class="text">לפני שאני מספיקה להגיב, בל מושכת אותי אל שירותי הנשים הקרובים. ברגע שהדלת נסגרת מאחורינו, היא נועלת את הדלת כדי שאיש לא יוכל להיכנס. </p>
			<p class="text">״סופי, אני לא יכולה לעשות את זה,״ היא לוחשת בתקיפות באוזני ומתרחקת לכיוון הכיורים והמראות.</p>
			<p class="text">״על מה את מדברת?״</p>
			<p class="text">היא מטלטלת את ראשה. ״אני לא יכולה לעשות את זה.״</p>
			<p class="text">״את לא יכולה לעשות מה?״</p>
			<p class="text">״אני יודעת שאמרתי שאני רוצה את כל הבלגן של מסיבת רווקות, אבל די, סיימתי.״</p>
			<p class="text">אני מסובבת את ראשי בהפתעה. ״למה את מתכוונת ש<span class="bold">סיימת</span>?״</p>
			<p class="text">״אני מתכוונת שסיימתי! אני לא יכולה להרשות לאיזה חשפן עם עור משומן לרקוד לי על הברכיים מול כולן!״</p>
			<p class="text">אני ממצמצת כמה פעמים, פותחת וסוגרת את הפה כמו דג, מרימה אצבע כדי לדבר, ואז שומטת אותה. מה לעזאזל?</p>
			<p class="text">״סופי,״ היא אומרת ואוחזת בכתפיים שלי. ״אני לא צוחקת איתך. אם אני אצטרך לשבת בחדר האח״מים הפרטי הזה בזמן שכל החברות שלי רואות איך איזה גבר מחכך את הזין שלו ברגליים שלי, אני אחרבן במכנסיים. או שיהיה לי התקף לב. או מפרצת. או —״</p>
			<p class="text">״בל,״ אני קוטעת אותה לפני שהיא דוחפת את עצמה לתוך התקף חרדה. ״תנשמי עמוק. תירגעי.״</p>
			<p class="text">״<span class="bold">תירגעי</span>?״ היא חוזרת אחריי בעיניים פעורות וקצת מוטרפות. ״אני לא יכולה להירגע! בקרוב מאוד, כל אחת בחדר האח״מים המטופש ששכרת תראה אותי מזדיינת על יבש עם חשפן. אני לא רוצה להיות כרית אנושית או גרב או סמרטוט או מה שזה לא יהיה. אני לא יכולה לעשות את זה. אני לא יכולה.״</p>
			<p class="text">״אני די בטוחה שהמונח הפוליטיקלי־קורקט הא רקדן אקזוטי, וזה לא כאילו הוא הולך להשפריץ לך לתוך הפופיק. בשביל זה יש את מאחורי הקלעים.״</p>
			<p class="text">״סופי, זה <span class="bold">לא</span> הזמן להיות חכמולוגית.״</p>
			<p class="text">אני משמיעה נחרה. ״תקשיבי. אני לא רוצה להיות מניאקית עכשיו, אבל אני מרגישה שחשוב מאוד שאני אזכיר לך ש<span class="bold">את</span> אמרת שאת רוצה את זה. אני זוכרת את זה במדויק, למעשה.״ אני משנה את טון הדיבור שלי כדי לחקות אותה, וממשיכה כשאני חוזרת בפניה על המילים שהיא בעצמה אמרה לי. ״<span class="bold">אני רק רוצה להשתגע קצת, סופי. לחיות את </span><span class="bold">החיים! זו ההזדמנות האחרונה שלי לחגוג בלי חשבון!</span>״</p>
			<p class="text">״אני יודעת!״ היא מניפה את שתי ידיה באוויר. ״אני יודעת. חשבתי שזה מה שאני רוצה. אבל אני לא. אני רק רוצה להגיע הביתה ולהניח לג‘ון לעסות לי את כפות הרגליים.״</p>
			<p class="text">״בל.״ צחוק של הלם נפלט מריאותיי. ״מותק, אנחנו לא יכולות ללכת הביתה עכשיו. כולן באו לכאן הערב כדי לחגוג איתך, ונהג הלימוזינה שלנו יהיה כאן רק בעוד שלוש שעות. ואני די בטוחה שטניה תעשה פה סצנה אם היא לא תוכל להשתמש בשטרות הדולר שהיא הביאה איתה הלילה. את ראית אותם בלימוזינה. יש לה שלוש מאות בערך שהיא דחפה למערה שבין השדיים שלה.״</p>
			<p class="text">בל פולטת אנחה ומעבירה יד על שערה הכהה. היא לחוצה. עצבנית. אבל היא מתחילה לעכל את מה שאני מסבירה לה. לפחות אני <span class="bold">חושבת</span> שזה מה שהיא עושה. </p>
			<p class="text">״אין לך ממה להילחץ. קודם כול, את נראית מדהים,״ אני אומרת ומסובבת אותה מכתפיה, כך שהיא תראה את ההשתקפות שלה במראה. ״ושנית, אף אחד לא שופט אותך. כולן כאן רק רוצות שיהיה לך כיף. זה הכול. וזה לא כאילו שילמתי לרקדן האקזוטי שייתן לך סוף טוב עם הזין שלו. רק ריקוד, אני מבטיחה,״ אני מתגרה בה, ומנסה להחזיר את הרגשות שלה למקום שבו הם היו קודם, אבל היא אפילו לא מציעה לי חיוך.</p>
			<p class="text">מבין שתינו אחותי היא המופנמת, ואני יותר מוחצנת. לכן כנראה אני עוסקת בתכנון אירועים והיא בחיפוש דוגמניות שישתתפו באירועים. היא אף פעם לא אהבה להיות במרכז תשומת הלב, ותמיד העדיפה להיות זבוב על הקיר מאשר מוקד ההתעניינות. זה לא אומר שהיא לא מדברת באופן חופשי עם אנשים שנוח לה איתם — עם קייטלין, עם הארוס שלה ג‘ון ואיתי היא מדברת בחדות ובתקיפות ואומרת לנו את האמת בפנים — אבל עם החברות שלה ועם זר מוחלט —  אין מצב.</p>
			<p class="text">גם כשהיינו ילדות, אני לא יכולה לספור את כמות הפעמים שהצגתי במקומה בכיתה את העבודות שלה בעל־פה, כי המורים לא יכלו להבדיל בינינו והחרדות החברתיות שלה היו קשות מדי בשביל הבטן הרגישה שלה.</p>
			<p class="text">זאת הסיבה המרכזית לכך ששאלתי אותה שוב, ושוב ושוב אם היא בטוחה שהיא רוצה כזאת מסיבת רווקות — אתם יודעים, שבה היא תהיה במרכז תשומת הלב מול קהל של אנשים, כזאת שתיקח אותנו לכמה מהמקומות החמים ביותר בניו יורק ושתסתיים בשיתוף פעולה בינה לבין רקדן אקזוטי וסקסי במועדון <span class="bold">קרייז</span>.</p>
			<p class="text">ולמרות שבל הבטיחה לי כמה וכמה פעמים שהיא אכן רוצה את זה, כנראה הייתי צריכה לצפות לכך שהלילה יוביל אותנו לרגע הזה. אני מכירה אותה כל חיי, ברור, והתגובה הזאת הרבה יותר מתאימה לה מאשר <span class="bold">אני </span><span class="bold">רק רוצה להשתגע קצת</span>.</p>
			<p class="text">בכנות, בזמנים כאלה, אני מודה לאלוהים שהיא וג‘ון החליטו לערוך חתונה קטנה ואינטימית. להתחרפן ממסיבת רווקות זה דבר אחד, אבל ביום החתונה? זה <span class="bold">ממש</span> לא טוב.</p>
			<p class="text">אני מביטה בעיניים הירוקות שלה דרך ההשתקפות במראה, אבל כשהיא מטה את ראשה הצידה ומתחילה ללטף את סנטרה בדרך שאני מכירה, כי ראיתי אותה כבר אלף פעמים, אני מקמטת את המצח.</p>
			<p class="text">״למה את מסתכלת עליי ככה?״</p>
			<p class="text">היא מושכת בכתפה, אבל מחייכת.</p>
			<p class="text">״מה את זוממת?״</p>
			<p class="text">החיוך שלה מתרחב כל כך, עד שהוא מאלץ את שפתיה הצבועות באדום להיפרד זו מזו. ״את באמת רוצה שאיהנה ממסיבת הרווקות שלי?״</p>
			<p class="text">אני מגלגלת עיניים. איזו מין שאלה זאת? ״ברור שאני רוצה.״</p>
			<p class="text">״את באמת <span class="bold">באמת</span> רוצה, ואת מוכנה לעשות הכול כדי שזה יקרה?״</p>
			<p class="text">אני מצמצמת את עיניי מול דמותה שבמראה. ״בהתחשב בעובדה שנתתי לך את שירותי תכנון האירועים היקרים שלי בחינם, וביליתי כמה שבועות בתכנון הלילה הזה, הייתי אומרת שכן, זה הכיוון הכללי.״</p>
			<p class="text">״מעולה,״ בל עונה לי ופושטת את הז‘קט השחור שלה, את הסרט הלבן שמעיד שהיא הכלה המיועדת, ומתחילה לפתוח את הרוכסן בגב השמלה הקצרה שלה, שמכוסה נצנצים בצבע כסף.</p>
			<p class="text">״חכי רגע... מה את עושה?״ אני שואלת, מסיטה את מבטי מהמראה ומסתכלת עליה ישירות.</p>
			<p class="text">״מוודאת שאני אזכה לראות את הבוקר אחרי מסיבת הרווקות שלי.״</p>
			<p class="text">אני זוקרת גבה, אבל היא מתעלמת מהבלבול שלי ודוחפת את הז‘קט והסרט אל חזי. </p>
			<p class="text">״תתחלפי איתי,״ היא דורשת וחולצת את נעלי העקב שלה. ״את תשחקי את הכלה במשך שארית הלילה, ואני אשחק את השושבינה הראשית ומתכננת המסיבה.״</p>
			<p class="text">״<span class="bold">בל</span>,״ אני מוחה ומנידה בראשי. ״אין מצב.״</p>
			<p class="text">״סופי,״ היא אומרת ומחליקה את השמלה מגופה, וכעת היא עומדת באמצע השירותים רק בחזייה ובתחתונים. ״כן.״</p>
			<p class="text">״אני מרגישה שאנחנו שוב בתיכון,״ אני ממלמלת ונושפת ארוכות תוך כדי אנחה. ״אנחנו כבר בנות עשרים ושמונה, בל, את לא חושבת שאנחנו קצת מבוגרות מדי לשחק ‘אבא מתארס‘ במסיבת הרווקות שלך?״</p>
			<p class="text">״אנחנו תאומות זהות, סופי,״ היא עונה ולוקחת על עצמה לפשוט את המעיל דמוי הפרווה שלי מכתפיי. ״אף אחד לא ירגיש בהבדל.״</p>
			<p class="text">״קייטלין תרגיש.״</p>
			<p class="text">״קייטלין שיכורה מכדי שיהיה לה אכפת.״ היא משמיעה קול נחרה ומושיטה יד שמחזיקה בשמלה שלה. ״עכשיו תני לי את הבגדים שלך.״</p>
			<p class="text">אני מביטה למטה על המכנסיים האהובים עליי, על חולצת המשי שלי, ואז על השמלה שבידה.</p>
			<p class="text">מאחר שהקריירה שבניתי לעצמי עוסקת בתכנון מסיבות ואירועים, אפשר היה לצפות לכך שמסיבת הרווקות של אחותי תתקיים בלי שום הפרעות או מכשולים, אבל הנה אני, בלב ליבו של משבר ענק מזורגג.</p>
			<p class="text">כשקול דפיקות חזקות בדלת מצליח לחלחל אליי מבעד לדלת הנעולה של השירותים, אני יודעת שאני חייבת להחליט. ואף שזה לא היה הכיוון שאליו תכננתי שהלילה הזה יתקדם, יש רק אפשרות אחת לפניי כדי שהדברים לא יצאו במהירות משליטה. לעזאזל עם האופי המרצה שלי.</p>
			<p class="text">״יש לך מזל שאני אוהבת אותך.״ אני חוטפת את השמלה מידה.</p>
			<p class="text">בל קורנת כמו ילדה קטנה ומפונקת שהשיגה את מבוקשה — כי זה בדיוק מה שהיא.</p>
			<p class="text"><span class="bold">אני נשבעת, הדברים שאני מוכנה לעשות בשביל אחותי...</span></p>
			<h6 class="small ParaOverride-2"><span class="bold CharOverride-1"> </span></h6>
			<div class="_idGenObjectLayout-1">
				<div id="_idContainer002">
					
				</div>
			</div>
			<p class="firstspace">״אוקיי, הגיע הזמן שהכלה תתפוס את מקומה!״</p>
			<p class="text">האורות בחדר האח״מים שלנו עומעמו, ואותי מובילים לכיסא שעומד באמצע חדר קטן למדי.</p>
			<p class="text">כשהתחת שלי פוגש את כרית הקטיפה, אני מנסה להתרגל לחומר ההדוק שממנו עשויה השמלה של בל, אבל זה כמעט חסר סיכוי. בד הלייקרה המכוסה נצנצים כסופים צמוד כל כך בכל המקומות הלא נכונים, ואני מרגישה שבלי לשים לב אני עלולה לחשוף את כל הסחורה שלי בכל רגע. לעין בלתי מיומנת, הגוף שלי ושל בל נראים זהים, בדיוק כמו הפנים שלנו — אבל החזה והתחת שלי מעט עגלגלים יותר משלה, ובשמלה בגזרה הזאת, מעט זה הרבה.</p>
			<p class="text">אלוהים אדירים, יחסית לבחורה ששונאת להיות במרכז העניינים, אחותי ממש אוהבת להתלבש בצורה צעקנית...</p>
			<p class="text">אני שולחת בדיסקרטיות מבט כועס לבל, אבל היא רק מצחקקת ומרימה את כוס השמפניה שלה באוויר. ״לחיי הכלה המיועדת!״</p>
			<p class="text">אחותי יכולה להיות חלאה קטנה.</p>
			<p class="text">קייטלין ושאר החברות מצטרפות לברכה שלה, ואני כמעט מתפתה להניף מולה אצבע משולשת. אבל אני מנסה להתנער מהכעס שלי ולזכור את העובדה שאחותי נראית רגועה ושמחה — <span class="bold">כשהיא מעמידה פנים שהיא אני למשך הלילה הזה</span> — וזאת כל המטרה של המסיבה הזאת.</p>
			<p class="text">להבטיח שאחותי התאומה נהנית.</p>
			<p class="text">גם אם זה אומר שאני צריכה לבלות את שישים הדקות הבאות בלתפוס את התחת של אחד הרקדנים האקזוטיים של מועדון <span class="bold">קרייז</span>. </p>
			<p class="text">״גבירותיי, אני רוצה להציג בפניכם את ג‘וד,״ המארחת מודיעה ופותחת את הדלת כדי לחשוף בפנינו גבר שלבוש במכנסיים שחורים ובחולצת כפתורים לבנה, שהשרוולים שלה מקופלים וחושפים את זרועותיו.</p>
			<p class="text">הוא גבוה, ואי אפשר לפספס את הקווים הגבריים של גופו גם מתחת לבגדים.</p>
			<p class="text">יש לו שיער חום־בלונדיני ומעט זיפים על הסנטר, והוא מזכיר לי גרסה צעירה יותר של בראד פיט. אני מדברת על בראד פיט הסקסי מ״מועדון קרב״ משולב עם בראד פיט של ״אושן 11״, מה שיוצר יחד מין סופרמן מושך בטירוף.</p>
			<p class="text">״ערב טוב, בנות.״ הוא שולח חיוך סקסי ששוטף את כל החדר ומייד נוחת על עיניי הפעורות. ״כמו שקלסי אמרה, אני ג‘וד, ומכאן אני אקח את הפיקוד כדי לוודא שאתן נהנות הלילה.״</p>
			<p class="text">אני נשבעת שהעיניים האלה שלו כחולות כמו האוקיינוס, והעומק שלהן ממש מהפנט. לא הייתי מצליחה להסיט את מבטי מהן גם אם הייתי רוצה.</p>
			<p class="text"><span class="bold">אלוהים אדירים.</span></p>
			<p class="text">אני מנסה לחשוב איך להסיח את דעתי כדי לשמור על עצמי, ואיפשהו בתוך המחשבות המסתחררות, פעמון הכרה מצלצל. אני מושכת את עצמי מתוך הטרנס המטורף של עיניו, ומתרכזת בחוסר ההתאמה שעלה במוחי. ״חשבתי שמאבריק היה אמור...״ אני מתחילה, אבל משתתקת כשאני מבינה את הטעות שלי. אני לא יכולה להיות זאת ששואלת את השאלה, משום שטכנית, אני בל למשך הלילה, וכל צעד בתוכנית היה אמור להיות הפתעה בשבילה. למזלי, אף אחת לא שמה לב לטעות הזאת. כולן עסוקות מדי בלבהות בג‘וד.</p>
			<p class="text">״לרוע המזל, מאבריק הבין שהוא לא מספיק גבר כדי להתמודד עם חבורה כזאת של יפהפיות, אז מייד נכנסתי לפעולה.״ ג‘וד קורץ, ואני מקיאה קצת בפה. <span class="bold">אלוהים, אין גבול </span><span class="bold">לקיטשיות שלו.</span></p>
			<p class="text">המארחת שלנו משמיעה קול נחרה ודוחפת אותו קלות במרפקה, אבל הוא פשוט צוחק ומשיב את מבטו אליי.</p>
			<p class="text">״אני מניח שאת הכלה המיועדת והמהממת?״ הוא שואל בקול מחוספס מעט.</p>
			<p class="text">אני בולעת בקושי את הרוק ומנסה למצוא את המילים בפי היבש, כמו חיה שמחפשת מים במדבר. אבל כעבור כמה רגעים אני מוותרת, משום שלמרות הופעת הבכורה שלי כאילמת, הוא מתקדם ישר לקראתי. כל צעד מחושב ויש לו מטרה, ורעד מאיים לטלטל את עמוד השדרה שלי.</p>
			<p class="text">״בטח. בכבודה ובעצמה!״ טניה צועקת ממרומי גרונה. ״זאת החברה שלנו, בל!״</p>
			<p class="text">קירסטן ולורה מעמידות פנים שהן מנופפות על פניהן כדי לקרר את עצמן. קייטלין צוחקת. בל מביטה בי מעל לכוס השמפניה שלה בעיניים פעורות ומשועשעות.</p>
			<p class="text">ביד אחת ארוכה שנשלחת לעברי, עם ורידים בולטים על זרועותיו, ג‘וד תופס את הסרט שסביב החזה שלי ומחייך אליי. </p>
			<p class="text">״את מוכנה לעשות חיים?״</p>
			<p class="text"><span class="bold">אלוהים. השורה הזאת</span><span class="bold"> והתנועה הזאת לא קיטשיות. בכלל.</span></p>
			<p class="text">אני מהנהנת. בולעת רוק. מהנהנת שוב. ״אה־הא.״</p>
			<p class="text">ואז הוא רוכן אליי ולוחש ישירות אל תוך האוזן שלי. ״תחגרי חגורת בטיחות, יפהפייה, כי אני הולך להעיף אותך באוויר מרוב הנאה.״</p>
			<p class="text"><span class="bold">או, מאמא. לעזאזל, למה בל</span><span class="bold"> הכניסה אותי?</span></p>
		</div>

			
ספר מודפס
מחיר מוצר 69.00 ₪ מחיר רגיל 88.20 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪
ספר דיגיטלי
השקה
מחיר מוצר 29.00 ₪ מחיר רגיל 44.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪
ניתן לקריאה בקינדל
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
שליחת ספר כמתנה
כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח
טלפון של מקבל המתנה
שם המקבל
ברכה
מקסימום 250 תווים
זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.9 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!
זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר
היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון
איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות
זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!
זה הזמן להיות חברים!

התחברו למועדון הצטרפו למועדון חידוש מועדון
הוספה למועדפים
שיתוף רשימה
Whatsapp
פייסבוק
העתק קישור
ביקורות