הרואים למרחק 3 שליחותו של רוצח

| באנר כותרת - עמוד מוצר (253)

הצטרפות למועדון ב-15 ש"ח, להצטרפות, הצטרפות לשנה | בכפוף לתקנון | בתוקף עד ה-30.11.2025

| באנר כותרת - עמוד מוצר (253)

ספרים נוספים:

הוספה למועדפים

מעבר לעמוד מוצר

חסר זמנית
עדכנו כשחוזר

הוספה למועדפים

מעבר לעמוד מוצר

חסר זמנית
עדכנו כשחוזר

הוספה למועדפים

מעבר לעמוד מוצר

חסר זמנית
עדכנו כשחוזר

הוספה למועדפים

מעבר לעמוד מוצר

חסר זמנית
עדכנו כשחוזר

הוספה למועדפים

מעבר לעמוד מוצר

חסר זמנית
עדכנו כשחוזר

הוספה למועדפים

מעבר לעמוד מוצר

חסר זמנית
עדכנו כשחוזר

הוספה למועדפים

מעבר לעמוד מוצר

חסר זמנית
עדכנו כשחוזר

הרואים למרחק 3 שליחותו של רוצח

רובין הוב

ספר זה מסיים את הטרילוגיה המופלאה של שושלת הרואים למרחק. בספר הראשון, “שוליית הרוצח”, הכרתי את פיץ. בספר השני בסדרה, “רוצח מלכותי”, הפך פיץ לגבר, ותפקידו היה לתפקיד רב חשיבות בחצר המלכות… וכעת מגיעה הסדרה כולה לשיא חדש, בספר הרפתקאות ופנטזיה, מיסתורין ורומנטיקה, בסגנון כתיבתו האהובה של טולקין. “שליחותו של רוצח” הינו הספר השלישי והמסיים של סדרת הרואים למרחק, שהתחבבה על הקוראים בישראל, והינה רב מכר של ממש בכל מקום בו פורסמה.
שם: הרואים למרחק 3 שליחותו של רוצח
מחבר/ת: רובין הוב
שפה: עברית
תחום: מדע בדיוני ופנטזיה
תת תחום: מדע בדיוני ופנטזיה
מק״ט: 012430311

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 128.00

קרא פרק ראשון

					
	
			<h2 id="_idParaDest-2" class="chaptersplit">פרולוג</h2>
			<h2 class="chapter">הנשכח מלב</h2>
			<p class="drop"><span class="_idGenDropcap-1">א</span><span class="italic">ני </span><span class="italic">מתעורר</span><span class="italic"> </span><span class="italic">מדי</span><span class="italic"> </span><span class="italic">בוקר</span><span class="italic"> </span><span class="italic">עם</span><span class="italic"> </span><span class="italic">דיו</span><span class="italic"> </span><span class="italic">על</span><span class="italic"> </span><span class="italic">אצבעותי</span><span class="italic">. </span><span class="italic">לפעמים</span><span class="italic"> </span><span class="italic">אני</span> <span class="CharOverride-2">שרוע</span>, <span class="CharOverride-2">עם</span> <span class="italic">הפנים</span><span class="italic"> </span><span class="italic">למטה</span><span class="italic">, </span><span class="italic">על</span><span class="italic"> </span><span class="italic">שולחן</span><span class="italic"> </span><span class="italic">העבודה</span><span class="italic"> </span><span class="italic">שלי</span><span class="italic">, </span><span class="italic">וסביבי</span><span class="italic"> </span><span class="italic">ערבוביה</span><span class="italic"> </span><span class="italic">של</span><span class="italic"> </span><span class="italic">מגילות</span><span class="italic"> </span><span class="italic">קלף</span><span class="italic"> </span><span class="italic">וניירות</span><span class="italic">. </span><span class="italic">הנער</span><span class="italic"> </span><span class="italic">שלי</span><span class="italic">, </span><span class="italic">כשהוא</span><span class="italic"> </span><span class="italic">נכנס</span><span class="italic"> </span><span class="italic">עם</span><span class="italic"> </span><span class="italic">המגש</span><span class="italic">, </span><span class="italic">לפעמים</span><span class="italic"> </span><span class="italic">מעז</span><span class="italic"> </span><span class="italic">לנזוף</span><span class="italic"> </span><span class="italic">בי</span><span class="italic"> </span><span class="italic">על</span><span class="italic"> </span><span class="italic">כך</span><span class="italic"> </span><span class="italic">שלא</span><span class="italic"> </span><span class="italic">חזרתי</span><span class="italic"> </span><span class="italic">למיטתי</span><span class="italic"> </span><span class="italic">בליל</span><span class="italic"> </span><span class="italic">אמש</span><span class="italic">. </span><span class="italic">אך</span><span class="italic"> </span><span class="italic">לפעמים</span><span class="italic"> </span><span class="italic">הוא</span><span class="italic"> </span><span class="italic">מביט</span><span class="italic"> </span><span class="italic">בפני</span><span class="italic"> </span><span class="italic">ולא</span><span class="italic"> </span><span class="italic">מעז</span><span class="italic"> </span><span class="italic">להוציא</span><span class="italic"> </span><span class="italic">מלה</span><span class="italic"> </span><span class="italic">מפיו</span><span class="italic">. </span><span class="italic">איני</span><span class="italic"> </span><span class="italic">מנסה</span><span class="italic"> </span><span class="italic">להסביר</span><span class="italic"> </span><span class="italic">לו</span><span class="italic"> </span><span class="italic">מדוע</span><span class="italic"> </span><span class="italic">אני</span><span class="italic"> </span><span class="italic">נוהג</span><span class="italic"> </span><span class="italic">כפי</span><span class="italic"> </span><span class="italic">שאני</span><span class="italic"> </span><span class="italic">נוהג</span><span class="italic">. </span><span class="italic">אין</span><span class="italic"> </span><span class="italic">זה</span><span class="italic"> </span><span class="italic">סוד</span><span class="italic"> </span><span class="italic">שניתן</span><span class="italic"> </span><span class="italic">להעניקו</span><span class="italic"> </span><span class="italic">לאיש</span><span class="italic"> </span><span class="italic">צעיר</span><span class="italic"> </span><span class="italic">יותר</span><span class="italic">; </span><span class="italic">זה</span><span class="italic"> </span><span class="italic">סוד</span><span class="italic"> </span><span class="italic">שעליו לרכוש וללמוד בעצמו.</span></p>
			<p class="text"><span class="italic">לאדם צריכה להיות מטרה בחיים. אני </span><span class="italic">יודע זאת כעת, אך נדרשו לי עשרים השנים הראשונות של </span><span class="italic">חיי כדי ללמוד זאת. בכך, איני רואה את עצמי כיוצא </span><span class="italic">דופן. ובכל זאת, זהו כלל שמרגע שלמדתי אותו, נותר עימי. </span><span class="italic">על כן, כשלא נותר לי הרבה מלבד הכאב שיעסיק אותי </span><span class="italic">בימים אלו, מצאתי לעצמי מטרה. פניתי למשימה שגם הגבירה סבלנות </span><span class="italic">וגם הסופר פדרן דגלו בה מזמן. התחלתי לכתוב את הדפים </span><span class="italic">האלו במטרה לרשום היסטוריה מלאה של ששת הדוכסויות. אך התקשיתי </span><span class="italic">לרכז את מחשבותי למשך זמן רב על נושא אחד, ודעתי </span><span class="italic">הוסחה לעיתים קרובות כל־כך בנושאים פחותים מכך, כמו התאוריות שלי </span><span class="italic">על קסמים, מסקנותי על מבנים פוליטיים, ודעותי על תרבויות זרות. </span><span class="italic">כשאני חש רע במיוחד, ואיני מצליח לארגן את מחשבותי מספיק </span><span class="italic">טוב בכדי לרשום אותן, אני מתרכז בעבודת תרגום, או מתאמץ </span><span class="italic">לתעד באופן מסודר מסמכים עתיקים יותר. אני מעסיק את ידי </span><span class="italic">כתקווה להסיח את מחשבותי.</span></p>
			<p class="text"><span class="italic">כתיבתי משרתת אותי באותו האופן שבו </span><span class="italic">הכנת המפות של אמת שירתה אותו פעם. בירידה לפרטים והריכוז </span><span class="italic">ההכרחי שבעבודה זו, יש כדי לגרום לאדם לשכוח כמעט את </span><span class="italic">תשוקת ההתמכרות ואת הכאבים המתמשכים של ההשתקעות בה בעבר. אדם </span><span class="italic">מסוגל ללכת לאיבוד בעבודה שכזו, ולשכוח את עצמו. או שהוא </span><span class="italic">מסוגל אף להעמיק עוד יותר, ולגלות זיכרונות רבים שאבדו לו. </span><span class="italic">לעיתים קרובות מדי, אני מגלה שנדדתי הרחק מההיסטוריה של הדוכסויות </span><span class="italic">אל ההיסטוריה של פיץ־אביר. זיכרונות אלו מותירים אותי פנים אל </span><span class="italic">מול פנים עם מי שהייתי פעם, ומי שהפכתי להיות.</span></p>
			<p class="text"><span class="italic">כאשר </span><span class="italic">אדם שקוע עמוק בתיעוד שכזה, מפתיע כמה פרטים הוא מסוגל </span><span class="italic">לזכור. לא כל הזיכרונות שאני מצליח לגייס הם זיכרונות כואבים. </span><span class="italic">היו לי גם כמות הגונה של חברים טובים, והם גילו </span><span class="italic">כלפי יותר נאמנות ממה שהייתי זכאי לצפות. ידעתי נפלאות ושמחות </span><span class="italic">שהתישו את כוחו של ליבי לא פחות משעשו זאת הטרגדיות </span><span class="italic">והכאבים. ובכל זאת נפלו בחלקי, אולי, מידה רבה יותר של </span><span class="italic">זיכרונות אפלים משנפלו בחלקם של רוב האנשים; מעטים האנשים שחוו </span><span class="italic">מוות במרתף, או שיכולים לזכור את פנים ארון המתים, קבור </span><span class="italic">מתחת לשלג. המוח נרתע מהפרטים של אלו. מספיק נורא לזכור </span><span class="italic">שהדר הרג אותי. אך נורא הרבה יותר להתמקד בפרטים של </span><span class="italic">הימים והלילות שסבלתי כשהוא הרעיב אותי ודאג שאוכה למוות. כשאני </span><span class="italic">עושה זאת, יש רגעים שעדיין הופכים את קרביי לקרח, אפילו </span><span class="italic">לאחר שנים רבות כל־כך. אני יכול לזכור את עיני האיש </span><span class="italic">ואת קול אגרופו השובר את אפי. עדיין קיים אצלי מקום </span><span class="italic">אותו אני מבקר בחלומותי, שבו אני נלחם כדי להישאר עומד, </span><span class="italic">מנסה לא לתת לעצמי לחשוב על איך אעשה את המאמץ </span><span class="italic">האחרון להרוג את הדר. אני זוכר את מכתו שחתכה את </span><span class="italic">עורי הנפוח והותירה צלקת כמורד פני, אותה אני עדיין נושא.</span></p>
			<p class="text"><span class="italic">אף־פעם לא סלחתי לעצמי על הניצחון שהענקתי לו בכך שבלעתי </span><span class="italic">רעל ומתִּי.</span></p>
			<p class="text"><span class="italic">אך יותר כואבים מהמאורעות שאני זוכר, הם </span><span class="italic">אלו שאבדו לי. כאשר הדר הרג אותי, מתִּי. יותר </span><span class="italic">לא נודעתי שוב ברבים כפיץ־אביר, יותר לא חידשתי את קשרי </span><span class="italic">עם אנשי טירת הצבי שהכירו אותי מאז היותי ילד בן </span><span class="italic">שש שנים. יותר לא גרתי שוב בארמון טירת הצבי, יותר </span><span class="italic">לא ניצבתי שוב לרשותה של הגבירה סבלנות, יותר לא ישבתי </span><span class="italic">שוב על אבני האח למרגלותיו של צ׳ייד. מנגינות החיים שהשתלבו </span><span class="italic">בחיי אבדו לי לנצח. חברים מתו, אחרים נישאו, תינוקות נולדו, </span><span class="italic">ילדים התבגרו, ואני לא ראיתי דבר מכל אלו. למרות שכבר </span><span class="italic">אין</span> לי <span class="italic">הגוף של</span> אדם צעיר <span class="italic">ובריא, עוד חיים אנשים </span><span class="italic">רבים שהיו פעם ידידיי. לפעמים, עדיין, אני משתוקק לראותם, לגעת </span><span class="italic">בידיהם, לשכך את הבדידות של שנים.</span></p>
			<p class="text"><span class="italic">איני יכול לעשות זאת.</span></p>
			<p class="text"><span class="italic">שנים אלו אבדו לי, יחד עם כל שנות חייהם הבאות. </span><span class="italic">אבדה לי, כמו כן, אותה תקופה, לא יותר מחודש אך </span><span class="italic">נראית כארוכה הרבה יותר, שבה נכלאתי במרתף ואז בארון מתים. </span><span class="italic">מלכי מת בזרועותי אך לא ראיתי בקבורתו. גם לא הייתי </span><span class="italic">נוכח באספה שלאחר מותי שבה נמצאתי אשם בשימוש בבינה, ולפיכך </span><span class="italic">חייב במוות שבו הוענשתי.</span></p>
			<p class="text"><span class="italic">סבלנות באה כדי לדרוש את גופתי. </span><span class="italic">אשתו של אבי, שפעם הזדעזעה כל־כך לגלות שהוא הוליד ממזר </span><span class="italic">לפני שנישאו, היתה זו שהוציאה אותי מאותו התא. היו אלו </span><span class="italic">ידיה שרחצו את גופתי והכינו אותה לקבורה, שיישרו את איברי </span><span class="italic">ועטפו אותי בבד תכריך. הגבירה סבלנות המוזרה, התמהונית, מסיבה כלשהי </span><span class="italic">ניקתה את פצעיי וחבשה אותם בזהירות כאילו הייתי עדיין בחיים. </span><span class="italic">היא לבדה ציוותה לחפור לי קבר ודאגה לקבורת ארון המתים </span><span class="italic">שלי. היא ולייסי, העוזרת שלה, התאבלו עלי כאשר כל האחרים, </span><span class="italic">מתוך פחד או זעזוע על הפשע שלי, נטשו אותי.</span></p>
			<p class="text"><span class="italic">בכל </span><span class="italic">זאת, היא לא ידעה דבר על האופן שבו בוריך וצ׳ייד, </span><span class="italic">מורה הרצח שלי, באו לילות לאחר־מכן לקבר שלי, ופינו את </span><span class="italic">השלג שירד ואת גושי האדמה הקפואה שהושלכו על קברי. רק </span><span class="italic">שני אלו היו נוכחים כאשר פרץ את מכסה ארון המתים </span><span class="italic">ומשך החוצה את גופתי, ואז זימן, בקסם הבינה שלו, את </span><span class="italic">הזאב שבו הופקדה נשמתי. הם השיגו בכוח את אותה הנשמה </span><span class="italic">מהזאב וכפו עליה לשוב לגוף המוכה שממנו ברחה. הם הקימו </span><span class="italic">אותי, שאלך שוב בצורת אדם, שאזכור מה המשמעות של שבועת </span><span class="italic">נאמנות למלך שהיה לי. עד היום, איני יודע אם אני </span><span class="italic">מודה להם על כך. אולי, כפי שהליצן מתעקש, לא היתה </span><span class="italic">להם כל ברירה. אולי אין מקום להוקרת תודה או הטחת </span><span class="italic">אשמה, אלא רק להכרה בכוחות שהובילו אותנו וקשרו אותנו לגורלותינו </span><span class="italic">הבלתי נמנעים.</span></p>
		

			

ספר מודפס

מחיר מוצר 76.80 ₪ מחיר רגיל 115.20 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 54.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

Notify me

באפשרותך לקבל עדכון כשהפריט חוזר למלאי

מייל לעדכון

בלחיצה על כפתור שליחה אני מאשר קבלת דיוור פרסומי

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 15 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!