מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

הספר עוסק באופייה הייחודי של מדינת ישראל, המשלב בין זהותה היהודית לבין עקרונות הדמוקרטיה. הספר מנתח את ההיסטוריה של המדינה מאז הקמתה, תוך התמקדות בהכרזת העצמאות ובחוקי היסוד שנחקקו לאורך השנים, כמו חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק. הספר מציג את המתח והאיזון בין המרכיבים היהודיים והדמוקרטיים של המדינה, ומציע דרכים שונות לפרש את המושג ”מדינה יהודית ודמוקרטית”.

הספר דן גם באתגרים הפוליטיים, החברתיים והמשפטיים הנובעים מהגדרה זו, כולל סוגיות של זכויות מיעוטים, חופש דת ושוויון בפני החוק. הוא מציע ניתוח מעמיק של הגישות השונות לאופייה של המדינה, ומציג את הדילמות והפשרות שנעשו לאורך השנים כדי לשמור על האיזון העדין בין יהדות לדמוקרטיה. הספר מתאים לכל מי שמעוניין להבין את המורכבות והייחודיות של מדינת ישראל ואת האתגרים העומדים בפניה בעתיד.
שם: מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית
מחבר/ת: אהרן ברק
שפה: עברית
תחום: חברה ומדינה
תת תחום: חברה ומדינה
מק״ט: 010011187

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 74.00

					
		<div class="Basic-Text-Frame" dir="rtl">
			<h1 id="_idParaDest-2" class="kot-mispar">1. <span class="kot-perek _idGenCharOverride-1">תחילתה של חוקה: סעיפי עקרונות היסוד והמטרה</span></h1>
			<p class="text-no-hazacha">עם חקיקתם של <span class="bold">חוק־יסוד: כבוד האדם וחירותו</span> ו<span class="bold">חוק־יסוד: חופש העיסוק</span>,<span class="bold"> </span>והפרשנות שניתנה להם על ידי בית המשפט העליון — פרשנות המתבססת על הכרזת העצמאות — הפכו זכויות האדם בישראל לזכויות חוקתיות. בדומה, שני חוקי יסוד אלה הכירו במעמדם החוקתי של ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. להכרה זו מוקדש ספר זה. להלן שני הסעיפים הפותחים את החוקים, סעיף עקרונות יסוד וסעיף מטרה:</p>
			<p class="kot-seeif">סעיף 1 לחוק־יסוד: כבוד האדם וחירותו; סעיף 1 לחוק־יסוד: חופש העיסוק: </p>
			<p class="text-no-hazacha"><span class="afarkeset-bold">עקרונות יסוד</span></p>
			<p class="text-no-hazacha-1"><span class="afarkeset">זכויות היסוד של האדם בישראל</span><span class="afarkeset"> מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן־חורין</span><span class="afarkeset">, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.</span></p>
			<p class="kot-seeif">סעיף 1א לחוק־יסוד: כבוד האדם וחירותו:</p>
			<p class="text-no-hazacha"><span class="afarkeset-bold">מטרה</span></p>
			<p class="text-no-hazacha-1"><span class="afarkeset">חוק־יסוד זה, מטרתו</span><span class="afarkeset"> להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק־יסוד את ערכיה</span><span class="afarkeset"> של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.</span></p>
			<p class="kot-seeif">סעיף 2 לחוק־יסוד: חופש העיסוק:</p>
			<p class="text-no-hazacha"><span class="afarkeset-bold">מטרה</span></p>
			<p class="text-no-hazacha-1"><span class="afarkeset">חוק־יסוד זה מטרתו להגן על חופש העיסוק</span><span class="afarkeset">, כדי לעגן בחוק־יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית</span><span class="afarkeset"> ודמוקרטית.</span></p>
			<p class="text-no-hazacha">מילים אלה משמעותיות ביותר, ולא בכדי הן אלו הפותחות את חוקי היסוד. בשני חוקי היסוד נקבעו פִּסקת עקרונות היסוד ופִּסקת המטרה כפסקות פותחות, ביטוי להיותן הבסיס הערכי המהווה את התשתית לחוקי היסוד.<span class="endnote _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-006-backlink">1</span></span> "ערך האדם", "קדושת חייו", "כבוד האדם וחירותו", "מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית" — כל אלה נושאים מטען כבד ועשיר, שעלינו מוטל להבינו בכוח וליישמו בפועל. לכך מוקדש ספר זה.</p>
			<p class="text">מה חשיבותם של <span class="bold">עקרונות היסוד</span>? עקרונות היסוד ממלאים את "היקום" הנורמטיבי של מערכת המשפט.<span class="endnote _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-005-backlink">2</span></span> הם הצידוק לכללי המשפט; הם הטעם לשינוי בהם. הם "הרוח" האופפת את "החומר". הם נשמת המשפט, ובלשונו היפה של השופט מנחם אֵלון — הם "הנשמה היתירה" של המשפט. כותב השופט אלון:</p>
			<p class="muzach">כלל גדול בידינו, שאין מערכת משפטית יכולה להתפרנס מגופו של הדין בלבד. גופה של מערכת המשפט זקוק הוא לנשמה, ויש שאף לנשמה יתירה; נשמה זו תימצא למערכת המשפט בדמותן ובצלמן של נורמות ערכיות שונות.<span class="endnote _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-004-backlink">3</span></span></p>
			<p class="text-no-hazacha">"נשמה יתירה" זו אינה חיצונית למשפט ואינה נפרדת ממנו. היא "מטרייה נורמטיבית" הפרושה מעל למשפט. היא חלק בלתי נפרד מהמשפט ומהווה מרכיב מרכזי בו.<span class="endnote _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-003-backlink">4</span></span> פסקת עקרונות היסוד — כאחותה פסקת המטרה — מנוסחת "בלשון חגיגית והיסטורית".<span class="endnote _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-002-backlink">5</span></span> היא מבטאת את ערכי היסוד של החברה הישראלית. כפי שכתב המשנה לנשיא אליעזר ריבלין:</p>
			<p class="muzach">חוק־יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע בסעיף 1 את 'עקרונות היסוד' לפיהם זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם ובקדושת חייו. ההכרה בערכים אלה מושתתת הן על ערכי מוסר אוניברסאליים, הן על ערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית, המקדשת את ערך החיים. אדם בצלם אלוהים נולד. משנולד — יש להגן על כבודו ועל קדושת חייו. אין ערוך לחייו, יהיו קשים כאשר יהיו. אין ערוך לחייו, תהא מוגבלותו אשר תהיה. החיים הם ערך עליון — לכל.<span class="endnote _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-001-backlink">6</span></span></p>
			<p class="text-no-hazacha">מה חשיבותה של <span class="bold">פסקת המטרה</span>? פסקת המטרה מחולקת לשני חלקים. הרישא קובעת כי מטרתו של חוק היסוד היא להגן על כבוד האדם וחירותו. הסיפא קובעת כי הגנה זו נועדה לעגן בחוק־יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. בין שתי מטרות אלה קיים קשר הדוק. אין הן עומדות כל אחת לעצמה. הן קשורות ושלובות זו בזו בקשר סיבתי של סובב ומסובב. מטרת חוק־היסוד היא להגן על כבוד האדם וחירותו כדי לעגן בדרך זו את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.<span class="endnote _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-000-backlink">7</span></span></p>
			<p class="text">פסקת המטרה קובעת אפוא שתי מטרות אשר קיים קשר ביניהן. המטרה האחת היא הגנה על כבוד האדם וחירותו. המטרה השנייה היא עיגון ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הקשר מתבטא בכך שלשם מימוש המטרה האחת ("להגן על כבוד האדם וחירותו") נדרשת המטרה השנייה ("כדי"), וזאת בשביל "לעגן בחוק־יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". לקשר בין שתי המטרות המונחות ביסוד פסקת המטרה חשיבות פרשנית. אין לנתק קשר זה. אין להגן על כבוד האדם וחירותו בדרך שאינה מעגנת את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. בדומה לכך, העיגון של ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית נעשה כדי להגן על כבוד האדם וחירותו. נדון ראשית בנושאים אלו מתוך פסקת המטרה, ומתוך דיון זה נגיע בהמשך אל הכתוב בפסקת עקרונות היסוד. </p>
			
			<div class="_idFootnotes">
				<div id="footnote-006" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="eara">1	מבין אלה, רק סעיף המטרה (בנוסח שונה עבור <span class="bold">חוק־יסוד: חופש העיסוק</span>) היה חלק מהחוקים שחוקקו בשנת 1992, ואילו סעיף ערכי היסוד הוכנס לחוקים בתיקון מאוחר יותר, בשנת 1994, כאשר הכנסת הצביעה ואישררה את החוקים, תוך השוואת סעיף המטרה בשני החוקים, ותוך הוספת סעיף ערכי היסוד לשניהם, ברוב של 82 מחבריה מול 11 מתנגדים בקריאה הראשונה (ב־15.2.94), וברוב של 67 מחבריה מול 9 מתנגדים בקריאות השנייה והשלישית (ב־9.3.94). ראו אמנון רובינשטיין, "סיפורם של חוקי־היסוד", <span class="bold">משפט ועסקים</span> יד, 2012, עמ' 79–109.</p>
				</div>
				<div id="footnote-005" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="eara">2	ראו אהרן ברק,<span class="bold"> שופט בחברה </span><span class="bold">דמוקרטית</span>, בעמ' 184, כתר (2004);<span class="english-natuy" lang="en-US" xml:lang="en-US"> </span><span class="english">Cover, M. Robert</span>,<span class="english"> </span><span class="english-natuy" lang="en-US" xml:lang="en-US">The Supreme Court 1982 </span><span class="english-natuy" lang="en-US" xml:lang="en-US">Term: Foreword: Nomos and Narrative</span>, 97.</p>
				</div>
				<div id="footnote-004" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="eara">3	ע"א 391/80 <span class="bold">לסרסון נ' שכון עובדים בע"מ</span>, פ"ד לח(2), 237, 265 (1984).</p>
				</div>
				<div id="footnote-003" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="eara">4	ראו <span class="english">Julius</span> <span class="english">Stone</span>, <span class="english-natuy" lang="en-US" xml:lang="en-US">Social Dimensions of Law and Justice</span>, 190 .(1968<span class="hipuch">)</span> </p>
				</div>
				<div id="footnote-002" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="eara">5	ע"א 6821/93 <span class="bold">בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל </span><span class="bold">כפר שיתופי</span>, פ"ד מט(4), 221, 309–308 (1995) של הנשיא (בדימ') מ' שמגר.</p>
				</div>
				<div id="footnote-001" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="eara">6	ע"א 1326/07 <span class="bold">המר </span><span class="bold">נ' פרופ' עמית</span>, פס' 26 לפסק דינו של המשנה לנשיא א' ריבלין (נבו 28.5.2012).</p>
				</div>
				<div id="footnote-000" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="eara">7	ראו אהרן ברק <span class="bold">כבוד האדם</span><span class="bold"> — הזכות החוקתית ובנותיה </span>א, בעמ' 270, נבו (2014).</p>
				</div>
			</div>
		</div>


			

ספר מודפס

מחיר מוצר 59.20 ₪ מחיר רגיל 66.60 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

מועדון: 55.49 ₪

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 25.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

Notify me

באפשרותך לקבל עדכון כשהפריט חוזר למלאי

מייל לעדכון

בלחיצה על כפתור שליחה אני מאשר קבלת דיוור פרסומי

לפי נושאים

אקטואליה דמוקרטיה ישראל יהדות אקדמיה חוק ומשפט

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.90 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!