המוסריות של הפלורליזם

ג’ון קקס
הספר המוסריות של הפלורליזם הוא הספר השני של הפילוסוף האמריקאי ג’ון קקס שמתורגם לעברית. בעידן של גלובליזציה וקיטוב פוליטי, ובמציאות הישראלית שבה אנו חיים, הרעיונות של קקס מזמינים אותנו לחשוב מחדש על הדרך שבה אנו תופסים מוסריות, פתיחות וכבוד לאחר. הוא מדגיש את הצורך להתייחס לפלורליזם לא כאיום אלא כהזדמנות לצמיחה מוסרית מתוך הכרה במורכבות של העולם האנושי. המוסריות של הפלורליזם הוא יצירה הגותית חשובה שמציעה ראייה מורכבת ומאתגרת של המציאות המוסרית בעולם המודרני. קקס מציג את הפלורליזם לא כפשרה הכרחית אלא כבסיס לחברה הוגנת ומשגשגת. יש בכתיבה של קקס ישירות ויושרה מרשימים. גישתו משוחררת לחלוטין מהיומרנות והערפול של כל כך הרבה כתיבה אקדמית עכשווית. גם אלה שאינם משוכנעים שדבריו ישנו באופן קיצוני את השקפתנו הפילוסופית על בעיות החיים הטובים, יאלצו להודות שהוא שופך אור חדש ומאתגר על שאלות בעלות חשיבות עליונה.
שם: המוסריות של הפלורליזם
מחבר/ת: ג’ון קקס
שפה: עברית
תחום: הגות ופילוסופיה
תת תחום: הגות ופילוסופיה
מק״ט: 012250648
קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 112.00
קרא פרק ראשון
					 
	
			<h2 id="_idParaDest-3" class="chaptersplit">על ספרו של ג'ון קקס 'המוסריות של הפלורליזם'</h2>
			<h2 class="chapter">מרים רינגל</h2>
			<p class="letterinspace">אמנות החיים העדינה והקשה היא למצוא את שביל הזהב בין שני קצוות בכל פיתול חדש של חוויה: [...] לקיים וליישם אמות מידה, ועם זאת לעמוד על המשמר מהשפעתם המרחיקה אשר מקהה את המוח, נטייתן לעוור אותנו למגוון המצבים הקונקרטיים ולערכים שלא היו מוכרים עד כה; לדעת מתי לגלות סובלנות, מתי לחבק ומתי להיאבק. ובאמנות זו, מכיוון שלא ניתן לקבוע לה כלל קבוע ומקיף, ספק אם נגיע אי פעם לשלמות.</p>
			<p class="letterleft"><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Arthur O. Lovejoy, </span><span class="italic">The Great Chain of Being</span> </p>
			<p class="fspace">הספר <span class="bold">המוסריות של הפלורליזם</span> הוא הספר השני של הפילוסוף האמריקאי ג'ון קקס שמתורגם לעברית. במציאות הישראלית הפוליטית והרב־תרבותית שבה אנו חיים חשוב וראוי להתעמק ולעסוק בשאלות שמעלה ספר זה. </p>
			<p class="text">קקס פותח את הדיון בניסיון להגדיר את הפלורליזם עצמו. הוא מבחין בין פלורליזם מוסרי לבין גישות אחרות כמו מוניזם מוסרי, שדוגל באמת מוסרית אחת, ורלטיביזם מוסרי, שמכחיש את האפשרות לשפוט ערכים באופן אובייקטיבי. עבור קקס, הפלורליזם המוסרי הוא שביל זהב: הוא מכיר בקיומן של תפיסות ערכיות רבות ומגוונות אך גם מציב כלים להערכתן ובחינתן<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">.</span></p>
			<p class="text">טענתו המרכזית היא שהפלורליזם אינו רק מציאות שיש לקבלה, אלא גם ערך מוסרי בפני עצמו. הוא טוען שפלורליזם מוסיף עומק לחיי האדם, מעודד עצמאות אישית ומשפר את השיח המוסרי. עם זאת, הוא אינו מתעלם מהקשיים שמציב הפלורליזם, כמו הקושי ליישב קונפליקטים בין ערכים והקושי למצוא מכנה משותף בחברה מגוונת<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">.</span></p>
			<p class="text">פלורליזם היא תאוריה מוסרית עדכנית, אם כי היו הוגים בעבר שגישתם הייתה פתוחה אליה. פלורליזם כרעיון פילוסופי המתמקד במגוון ערכים, אמונות או נקודות מבט על המציאות, נחקר על ידי פילוסופים עכשוויים בולטים מתחומי המוסר, הפוליטיקה והאפיסטמולוגיה, וקקס מתייחס אליהם בספרו. אנט באייר, ישעיהו ברלין, ריצ'רד ברנדט, סטיוארט המפשיר, תומס נייגל, דיוויד נורטון, מרתה נוסבאום, מייקל אוקשוט, אדמונד פינקופס, ג'ון רולס, מיכאל סטוקר, פיטר סטרוסון, צ'רלס טיילור וברנרד ויליאמס הם אחדים שפרסמו ספרים או מאמרים משפיעים בנושא.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span>1</span></span></p>
			<p class="text">להלן סקירה קצרה של נקודות מרכזיות שבהן דנו כמה מהפילוסופים המרכזיים שעסקו בפלורליזם. <span class="bold">ישעיהו ברלין</span> הבחין בין "חירות חיובית" לבין "חירות שלילית" כדרך להבין את המתח בין ערכים שונים<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">.</span> הוא טען שישנם ערכים מוסריים רבים ולעיתים לא ניתן ליישבם זה עם זה. הוא הדגיש שאין מערכת ערכים יחידה שמסוגלת לפתור את כל הדילמות המוסריות, ולכן התנגשות ערכים היא בלתי נמנעת; <span class="bold">מייקל וולצר</span> (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Walzer</span>), פילוסוף פוליטי עכשווי, מתמקד בשאלות של צדק חברתי ופוליטיקה רב־תרבותית<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">.</span> הוא תומך ברעיון הפלורליזם התרבותי, שלפיו כל חברה רשאית לעצב את עקרונות הצדק שלה בהתאם לערכיה התרבותיים כל עוד הם אינם מפירים זכויות אדם בסיסיות<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">.</span> ספרו <span class="italic">Spheres of Justice</span> דן באופן שבו הצדק וחלוקת המשאבים משתנים בהתאם להקשר התרבותי והחברתי; <span class="bold">צ'רלס טיילור</span>, פילוסוף קנדי העוסק בפוליטיקה, זהות ותרבות, דוגל בפלורליזם זהותי ומדגיש את הצורך להכיר בערכם של הקשרים תרבותיים וחברתיים ביצירת זהות מוסרית. הוא טוען שפלורליזם תרבותי חיוני לקיום חברה רב־תרבותית<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">.</span> גישתו משלבת עקרונות של פלורליזם מוסרי ופוליטי עם הדגשת החשיבות של דיאלוג בין תרבויות; <span class="bold">ריצ'רד רורטי</span> (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Rorty</span>), פילוסוף פרגמטיסט אמריקאי, טוען שאין אמת אוניברסלית אחת אלא מגוון פרשנויות לגיטימיות. הוא מדגיש את החשיבות של סובלנות ושיתוף פעולה בין קבוצות שונות גם כאשר הן חולקות מערכות ערכים שונות, ובספרו <span class="bold">קונטינגנטיות, אירוניה וסולידריות</span><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US"> </span>הוא מדגיש את הרעיון שאין ערכים או אמיתות מוחלטות; <span class="bold">אלסדר מקינטאייר</span> (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">MacIntyre</span>) עסק בקונפליקטים בין מסורות ערכיות שונות; <span class="bold">מרתה נוסבאום</span> —<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US"> </span>תרומתה לפמיניזם ולצדק חברתי הדגישה פלורליזם אתי וכיבוד זכויות אדם<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">.</span> </p>
			<p class="fspace">הספר מחולק לשלושה נושאים עיקריים<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">:</span></p>
			<p class="first">1.	<span class="bold">היסודות הפילוסופיים של הפלורליזם</span>: קקס מגדיר את הפלורליזם הערכי ומסביר כיצד הוא שונה מגישות פילוסופיות אחרות, כמו מוניזם מוסרי או רלטיביזם מוסרי<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">.</span></p>
			<p class="first">2.	<span class="bold">המנגנונים לניהול עימותים בין ערכים</span>: הוא בוחן כלים פרקטיים ותאורטיים שיכולים לסייע לנו להתמודד עם מצבים שבהם ערכים מתנגשים, הן במישור האישי והן בחברתי<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">.</span> קקס מתחיל את ספרו בניתוח של "שש תזות של פלורליזם": (1) הרבגוניות והמוּתנוּת של ערכים; (2) היותם של קונפליקטים בין ערכים בלתי נמנעים; (3) גישה לפתרון הגיוני של קונפליקטים אלו; (4) אפשרויות החיים; (5) הצורך בגבולות; (6) והסיכויים להתקדמות מוסרית. אחר כך הוא מקדיש פרק לכל תזה ומציג שיקולים של השלכות מוסריות, אישיות ופוליטיות של הפלורליזם.</p>
			<p class="first">3.	<span class="bold">הממד </span><span class="bold">האתי של פלורליזם</span>: החלק האחרון עוסק בקשר שבין פלורליזם לבין שאלות של צדק, חירות ואחריות מוסרית, ומדגיש את ההשלכות המעשיות של פלורליזם מוסרי בחברה מודרנית<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">.</span></p>
			<h3 class="above">חיים טובים</h3>
			<p class="fspace">"חיים טובים דורשים איזון בין רבגוניות של ערכים והאיזון תלוי בפתרון קונפליקטים ביניהם," כותב קקס. יתרה מזאת, "ראשית, מה שהמדינה צריכה לעשות הוא להשתמש בכוחה כדי להגן על כל הערכים הפרוצדורליים והמהותיים הנחוצים לכל החיים הטובים, ושנית, היא צריכה לאפשר לאזרחיה לחתור בגבולות הסביר לערכים המשניים הדרושים להם מעבר לערכים הראשוניים כדי לבנות לעצמם חיים טובים" (עמ' 274-275). התפיסה המרכזית שמציג קקס בספרו היא שפלורליזם הוא תאוריה על אופי הערכים שמימושם יעשה את החיים טובים. הדאגה העיקרית של פלורליזם היא הקשר בין ערכים אלה. זהות הערכים מעניינת פלורליסטים כפלורליסטים רק במידה שהיא רלוונטית להבנת מערכות היחסים ביניהם. </p>
			<p class="text">ספר זה, כמו גם ספרו של קקס <span class="bold">הנאה — החשיבות המוסרית של סגנונות חיים</span>,<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span>2</span></span> נועד לשנות את האופן שבו אנו חושבים על חיים טובים. הוויכוחים ארוכי השנים על חיים טובים — חילוקי דעות עקב קונפליקטים בין נקודות מבט מדעיות, דתיות, מוסריות, היסטוריות, אסתטיות וסובייקטיביות — מסתיימים בדרך כלל במבוי סתום. הדבר מותיר את הבעיות הבסיסיות של משמעות החיים, האפשרות לפעולה חופשית, מקומו של המוסר בחיים טובים, אמנות החיים וההבנה העצמית והאנושית בלתי פתירות יותר מאי פעם. קקס טוען שהדרך לצאת מהמבוי הסתום הזה היא לזנוח את ההנחה המשותפת לצדדים המתווכחים שלפיה הפתרונות של בעיות אלו הם הגיוניים רק אם הם חלים באופן אוניברסלי על כל החיים ובכל ההקשרים. הוא מאמין שפתרונות עשויים להשתנות לפי החיים וההקשרים ועדיין להיות הגיוניים. קקס מגן על אלטרנטיבה פלורליסטית לאבסולוטיזם ולרלטיביזם שלטענתו תיקח את הפילוסופיה לכיוון חדש ויצרני יותר.</p>
			<p class="text">ניתן לחשוב שטובת החיים תלויה בסיפוק האישי שהם מספקים לפועל (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">agent</span>) או בסגולה המוסרית שיש לו. הדיונים על מה שהופך חיים לטובים הם אפוא עמומים, ובהירות מחייבת להסיר את העמימות. קקס מצביע על כך שחיים ייקראו "טובים" רק אם הם מספקים אישית וראויים מבחינה מוסרית. לא די באחד מהמרכיבים הללו כדי להפוך את החיים לטובים, שכן סיפוק אישי עשוי להתקבל במחיר של גרימת עוול, ומחיר הסגולה המוסרית עשוי להביא לתסכול תכוף של רצונות הגיוניים ואין להניח שחיים רעים או מתוסכלים הם טובים. אם כן, עלינו להכיר בכך שסיפוק אישי יכול לנבוע מהגשמת ערכים מוסריים וא־מוסריים כאחד, ושניהול חיים טובים — שהשגתם היא מטרת הפלורליזם — אינו רק שאלה של טוב ורע מוסריים.</p>
			<p class="text">קקס גם דוחה את מה שהוא מכנה "הגישה המוסרית למשמעות החיים". מה שנותן משמעות לחיים לפי גישה זו היא החתירה המספקת אחר פרויקטים טובים באמת. אבל קקס טוען שהתשובה המוסרית נכשלת משלוש סיבות. ראשית, פרויקטים מוסריים טובים עלולים להיות לא מספקים (זה יכול להיות מאמץ, מייגע וכואב לבצע את חובתנו במחיר של הקרבה עצמית, הכחשה ותסכול של רצונותינו). שנית, מפלצות מוסריות (למשל נאצים) יכולות להפיק סיפוק ומשמעות רבה מהפרויקטים הא־מוסריים שלהן. שלישית, אנשים רבים מצאו משמעות בפרויקטים א־מוסריים (כלומר אדישים מבחינה מוסרית, ואתייחס לדוגמאות שמביא קקס בהמשך המבוא).</p>
			<p class="text">טענתו היא שהבעיה הנפוצה בגישות דתיות ומוסריות היא שהן מחפשות תשובה כללית לשאלת משמעות החיים, כאשר למעשה, 'יחידים עשויים להפיק את משמעות חייהם ממקורות שונים'. הם משיגים משמעות על ידי הזדהות עם הפרויקטים שלהם, וכך הם משקפים את ההבדלים האישיים בין הרצונות, האמונות, היכולות, האינטרסים וההעדפות שלהם. השלכה חשובה לגישה זו מציג קקס בדברים הבאים: "חיים מוסריים או א־מוסריים יכולים להעניק סיפוקים שיהפכו אותם לבעלי משמעות" (עמ' 37).</p>
			<p class="text">"ים הקונפליקטים המוסריים מאיים להטביענו," (עמ' 32) והבלבול המוסרי של זמננו "לא נוצר עקב צמצום המוסר". אכן, לפי קקס, גם הליברלים וגם השמרנים עוסקים בתחום המוסר אם כי הדאגות המוסריות שלהם נוטות להיות שונות: ליברלים נוטים להיות מודאגים מוסרית לגבי שוויון, חופש מיני, עונש מוות ומסחריות; השמרנים נוטים להפנות את תשומת הלב למשפחה, לסדר החברתי ולשוק החופשי. אבל קקס מודאג "שהתוצאה היא שדיון מוסרי מושכל נעלם מחברתנו. במקומו יש לנו אדישות צינית או נואשת, או זעקה צורמנית אסרטיבית המחופשת להתמרמרות מוסרית" (עמ' 34).</p>
			<p class="text">השאלות המרכזיות של מוסר ופילוסופיה ערכית בעולם רב־תרבותי ורב־ערכי הן שעולות בספר זה. קקס מציע דיון מעמיק בשאלת הפלורליזם הערכי — ההכרה בכך שבחברות אנושיות קיימות מערכות ערכים שונות ולעיתים סותרות, וכל אחת מהן מייצגת אידיאלים שונים של טוב ומוסר<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">.</span> הוא מבקש להראות שהפלורליזם הערכי אינו חולשה אלא כוח. הוא תורם למורכבות ולעושר של חיי אנוש בכך שהוא מאפשר לאנשים שונים לדבוק בערכיהם אגב דיאלוג זה עם זה ומתוך כבוד הדדי. הספר מציע פרספקטיבה פילוסופית שמבקשת להתמודד עם אתגרי המודרניות שבמסגרתם עלינו לנהל חיים משותפים בחברה הטרוגנית המאופיינת במגוון דעות, אמונות ואידאולוגיות<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">.</span></p>
			<p class="text">טענתו היא שאי־הוודאות המוסרית והפוליטית הנוכחית נובעת משינוי עמוק בחברה שלנו ומהשקפה דוגמטית להשקפה פלורליסטית של ערכים. הדוגמטיות דורשת רק מערכת ערכים אחת שהיא מוצדקת. הפלורליזם מכיר במערכות רבות כאלה, ובכל זאת הוא נמנע מרלטיביזם כאוטי שלפיו כל הערכים הם בסופו של דבר שרירותיים. מתוך שמירה על ההנחה שחיים טובים חייבים להיות הגיוניים אך דחייה של ההנחה שהם חייבים להתאים להיגיון אמיתי אחד, קקס מפתח ומצדיק תיאור פלורליסטי של חיים וערכים טובים, ומציג את ההשלכות הפוליטיות, המוסריות והאישיות שלו.</p>
			<p class="text">ב<span class="bold">פרק השישי</span> בוחן קקס שני מושגים חיוניים להבנת התהליך שבו אנו נתקלים באפשרויות ומתחייבים לחלק מהן: <span class="bold">דמיון מוסרי </span>ו<span class="bold">הרחבת החופש</span><span class="bold"> שלנו</span>. דמיון מוסרי הוא תהליך פסיכולוגי המעורב בחקירה הנפשית של אפשרויותינו. הרחבת החופש שלנו מורכבת מהגדלת המרחב המוסרי שבו חקירה זו יכולה להתקיים. הדמיון אחראי באופן כללי למגוון רחב של פעילויות אנושיות. </p>
			<p class="text">האמצעי שבאמצעותו החזון הפלורליסטי אמור לחדור לחיים המוסריים הוא, במילותיו של ליונל טרילינג, "הדמיון המוסרי [...] אשר [...] חושף בפנינו את המורכבות, הקושי והאינטרס של החיים בחברה, ומנחה אותנו בצורה הטובה ביותר במגוון האנושי שלנו [...] זו הפעילות האנושית המסבירה באופן המלא והמדויק ביותר את השונות, המורכבות, הקושי — והאפשרות".<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span>3</span></span></p>
			<p class="text">קליפורד גירץ מגייס את המשאבים המרשימים של ניסיונו האתנוגרפי והרפלקטיבי לתמיכה ברעיון הפלורליסטי המרכזי שככל שאנו מרחיבים את האפשרויות שלנו באמצעות דמיון מוסרי, אנו מגדילים את חופש המחשבה והפעולה שלנו ובכך מאפשרים לרבגוניות הערכים לבטא את היצירתיות העמוקה של הערכים בחיי אדם. כפי שהוא מנסח זאת, ""מנעד הסימנים שאנו מצליחים לפרש בצורה כזאת או אחרת הוא שמגדיר את המרחב האינטלקטואלי, הרגשי והמוסרי שבו אנו חיים. ככל שהוא גדול יותר, ככל שנוכל להפוך אותו לגדול יותר בניסיון להבין מיהם אנשי האדמה השטוחה או הכומר ג'ים ג'ונס (או איקים או ונדלים [<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Iks or Vandals</span>]), איך זה להיות הם, כך נהיה ברורים יותר עבור עצמנו".<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span>4</span></span></p>
			<p class="text">הדמיון המוסרי הוא החקירה המנטלית שבודקת איך זה יהיה לממש אפשרויות מסוימות. זה תהליך מוסרי כי אחת הדאגות המרכזיות של הפועלים המעורבים בו היא להעריך את האפשרויות שהם מדמיינים כטובות או רעות. "היקף הדמיון המוסרי שלנו מתרחב ככל שאנו בוחנים אפשרויות אחרות מאלה הקיימות במסורת שלנו. באמצעות פיתוח פרספקטיבה היסטורית, הבנה של תרבויות אחרות והתעמקות בספרות, במיוחד ברומנים, מחזות וביוגרפיות, אנו מבינים שהאפשרויות המקובלות העומדות לרשותנו אינן ממצות את אפשרויות החיים, אלא רק יוצרות תת־קבוצה קטנה של אפשרויות שאליה הקונטינגנטיות של החינוך שלנו נתנה לנו גישה. כאשר אנו רוכשים הבנה דמיונית של אפשרויות חדשות, אנו צומחים לרוחב" (עמ' 149).</p>
			<p class="text">חלק מהחשיבות של דמיון מוסרי היא שהוא יכול להרחיב את ה<span class="bold">חופש</span> שלנו. הטענה אינה שדמיון מוסרי הופך אותנו לחופשיים, אלא טענה הרבה יותר צנועה: הוא יכול להפוך אותנו לחופשיים יותר. ייתכנו השפעות שאיננו יכולים לברוח מכוח הכפייה שלהן, אך יש להדגיש שאנו יכולים להגדיל את החופש שלנו מכיוון שאנחנו יכולים להימלט מסוג מסוים של השפעה עלינו, כלומר זו התרבותית.</p>
			<p class="text">במקום שבו מתקיימים הערכים המשניים, שחלקם אתיים וחלקם לא, אין מקום לדבר על המוסר של תרבות אותנטית לעומת מוסר של תרבות אחרת במונחים של הערכים הראשוניים שלה. ב<span class="bold">פרק השביעי</span> בספר שלפנינו קקס מציג דוגמה יוצאת דופן: הוא מתאר את החוקרים הבריטים הקולוניאליסטים שמגיעים לשבט הדינקה הסודני. הם חוזים שם במנהג להכניס את ראש השבט שהגיע לזקנה לתוך בור עמוק בעודו בחיים ושם הוא מת (מתואר בתת־הפרק "המוסר של קבורה בחיים". יש לציין שכיום ישנו איסור על מנהג זה). לאחר שהוכנס לבור זורקים הנאספים גללי בקר על "אומן החנית" (כך מכונה ראש השבט), עד שפרט לפתח צר מאוד הבור שבו הוא שוכב מכוסה, ואומן החנית נחנק אט אט בצואה שנערמת עליו. לאחר מכן בוחרים חברי השבט ראש שבט חדש. החוקרים הבריטים המומים. לדידם המנהג מבטא הפרה של עיקרון אתי אוניברסלי של אי־פגיעה בחיי אדם, אך לשבט המסוים הזה יש אמונה קוסמולוגית שלפיה קיום העולם מותנה בערוץ שעובר דרך ראש השבט וככל שהוא מזדקן חוט החיים הולך ומתקצר. הוא בוחר את הרגע שבו הוא מעביר את ראשות השבט למישהו אחר. קקס אומר שמבחינת העקרונות הראשוניים הם לא חטאו — מה שמעניין אותם הוא שיהיה קיום טוב לבני אדם. עם זאת, הם מניחים שהטוב הזה מותנה בקוסמולוגיה המיתית המשונה שלהם, ובזה הם טועים. אפשר להבין אותם, אך לא להצדיק אותם. לצד זאת, יש לציין שטענתו שהערכים המשניים של בני השבט מוטעים מניחה שיש עדיפות לאוריינטציה שלנו בעולם על פני שלהם.</p>
			<p class="text">לחיות חיים טובים אינו זהה אפוא ללחיות חיים מוסריים, שכן לחיים טובים יש מרכיבים מוסריים וגם א־מוסריים וסיפוק אישי נובע בדרך כלל משניהם. תפיסות של חיים טובים הן נרחבות ומקיפות יותר מתפיסות של חיים מוסריים, אולם היחס בין השניים אינו פשוט שחיים טובים הם חיים מוסריים שאליהם מתווספים כמה סיפוקים אישיים ממקורות א־מוסריים. שכן אחד הסיבוכים שמביא עימו הפלורליזם הוא שהמרכיבים המוסריים והא־מוסריים של החיים יכולים להתנגש, וייתכן שבנסיבות מסוימות יהיה זה הגיוני לפתור את הקונפליקט לטובת המרכיב הא־מוסרי. קקס מדגים את הדבר ב<span class="bold">פרק התשיעי</span> באמצעות האסטרטגיה שהוא מאמץ בוויכוח על התפיסה הפלורליסטית, ומציג שני מקרים שבהם פועלים מתנהגים בדרכים לא מוסריות באופן ברור וחד־משמעי. עם זאת, נטען שהסיבות הא־מוסריות שלהם לפעול כפי שהם פועלים הן סיבות כבדות משקל. המקרה הראשון מבוסס על הרומן של ברוס צ'טווין, <span class="bold">אוץ</span>,<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span>5</span></span> אם כי התפתחותו אצל קקס חורגת במקצת מהמקור מתוך כוונה להעלות נקודת מבט פילוסופית. המקרה עוסק באדם שהתשוקה העיקרית שלו בחיים, אפילו האובססיה, היא אוסף פסלוני חרסינה שיוצרו בבוהמיה במהלך המאה ה־18. הוא מוכן לשתף פעולה עם כל אויב כדי לספק את תשוקתו חסרת המעצורים. הוא חי בפראג בעת בגידת בעלות הברית בארצו, הכיבוש הגרמני, מלחמת העולם השנייה, ההשתלטות הקומוניסטית, גלי הטרור השונים, רצח היהודים, הטיהורים הקומוניסטיים, ההפצצות, משפטי הראווה וכדומה. ההיעלמויות וההופעות הנדירות של אנשים סביבו משפיעות על חייו רק כאיום פוטנציאלי על האוסף או כהזדמנויות להגדיל אותו על ידי רכישות נבונות ממי שזקוק לכסף ויש לו את הסחורה הדרושה. הוא משתף פעולה בקלות עם מי שנמצא בשלטון, והוא מוכן, ואפילו להוט, לנצל את גל הקורבנות האחרון. הוא יודע שהנאצים והקומוניסטים משתמשים בו כדי לתת למשטרים המרושעים שלהם חזות של כבוד. מנקודת המבט המוסרית, האספן נתעב. האובססיה שלו הפכה אותו לשותף חסר עמוד שדרה לפשעים חמורים, שתומך במשטרים מרושעים ומנצל קורבנות חפים מפשע. מנקודת מבט א־מוסרית, יש להבין מה ייצגו הפסלונים לאספן. זו לא קלישאה לומר שהם היו חייו. זהותו, שלמות אישיותו, יחסו לעולם, משמעות ותכלית חייו היו בלתי נפרדים מהאוסף שלו. לא מדובר בכך שהוא לא היה יכול לעשות את מה שהמוסר דרש ממנו. הוא ידע מה נדרש ממנו והיה לו את הכוח לפעול על סמך מה שהוא יודע. אבל לנוכח המחיר, נסיבות חייו והחלופה המושכת, המניע להפעיל את כוחותיו פשוט לא היה שם. אם כן, לאספן אכן היו סיבות א־מוסריות טובות לפעול בצורה לא מוסרית.</p>
			<p class="text">במקרה השני מעורב צעיר אנגלי ב־1940 שחש שהוא בתחילתה של קריירה מבטיחה. הוא גדל במשפחת פועלים, והוא השיג את מה שהיה לו בעבודה קשה, כישרון והקרבה. עם זאת, הזמנים לא היו נוחים לתוכניות הקריירה שלו. אנגליה עמדה אז לבדה במלחמת העולם השנייה, והרוח נשבה נגדה. לאנגלי היה ברור שבקרוב יגויס והסיכויים שלו לשרוד קלושים, ונדמה היה לו שגם אם יגבר על הסיכויים וישרוד ללא פגע, עתידו באנגליה, שצפויה להפסיד במלחמה, לא היה מספק לו חיים ראויים. גם בימי שלום היה לו קשה לנהל חיים התואמים את כישרונותיו מכיוון שהיו לו המבטא והרקע החברתי הלא נכונים, אבל את הסיכויים לחיים שיהיו מקובלים עליו במדינה מובסת, כנראה תחת כיבוש זר, הוא מצא די עגומים. הוא קיבל הצעה לעבור לאמריקה ולעבוד שם בעבודה מבטיחה, הוא הסכים והתיישב באמריקה, ושם אכן הצליח לנהל קריירה מרשימה.</p>
			<p class="text">בשני המקרים שתוארו לעיל, הפועלים נקלעו למצבים שבהם היה סביר לשאת בעלויות של התנהלות לפי ערך א־מוסרי. הם לא פעלו באופן לא מוסרי כי חייהם היו צפויים להשתפר בעקבות זאת, אלא משום שהם לא היו מרגישים שחייהם שווים לחיות אילו בחרו אחרת. זו דוגמה לערך א־מוסרי שגובר באופן סביר על ערך מוסרי.</p>
			<p class="text">קקס דן בספרו בשאלות הקשות שעל כולנו להתמודד עימן במהלך חיינו: כיצד עלינו להגיב לרוע?<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span>6</span></span> האם אנחנו חייבים לעשות את מה שהמדינה שלנו מבקשת מאיתנו? האם זה גורם לנו להתבייש במה שעשינו? האם תמיד טוב להיות נאמן למי שאנחנו? האם כוונות טובות מצדיקות מעשים רעים? טענתו היא ששאלות כאלה הן קשות מכיוון שתשובות סבירות להן מתנגשות לעיתים קרובות. הוא מראה כיצד ניתן לפתור את הסכסוכים ביניהן וכיצד אנו יכולים להתמודד בצורה הטובה ביותר עם הבעיות הללו. </p>
			<p class="text">הוא כותב: "את הריבוי בעיסוקנו ראוי לחגוג כי הוא הופך את החיים למעניינים, עשירים ומלאי אפשרויות, והוא אחד המניעים החזקים ביותר עבורנו לגלות עניין איש ברעהו" (עמ' 69). אם כן, הסיבה האולטימטיבית לחיות יחד עשויה להיות בסופו של דבר לא שאנחנו חולקים את אותם ערכים, אלא שאנחנו לא ואנחנו מוקירים את הדיסוננס הקוגניטיבי. להיות פלורליסט באמת פירושו לעסוק במסע קיומי שבו אין מערכת ערכים או נרטיב אוניברסלי שיכולים לקבוע את קיומנו ההדדי: "פלורליסטים דוחים את הטענה שקיימת מערכת ערכים סמכותית שנגזר ממנה ערך אחד שתמיד גובר על האחרים" (עמ' 48). פלורליסטים לוקחים על עצמם את המשימה של לערער על האמונות שלנו, לא כי הם רוצים למנוע מאיתנו להתנהג על פי הערכים שלנו, אלא כי הם מאמינים שאין להציב מערכת ערכים אחת מעל האחרת.</p>
			<p class="text">קקס טוען שבעוד שהפלורליזם יכול להוביל לעימותים בלתי נמנעים בין ערכים ואמונות, הוא גם מגלם בתוכו פוטנציאל למוסריות עשירה ועמוקה יותר. לדעתו, במקום לשאוף למוסר אוניברסלי אחיד, עלינו לקבל את העובדה שמערכות ערכים שונות יכולות להתקיים זו לצד זו, וללמוד כיצד לנווט בתוך מציאות זו בצורה מוסרית ואחראית<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">.</span> הוא מבחין בין פלורליזם מוסרי לבין רלטיביזם מוסרי. לפי קקס, בעוד שרלטיביזם מוסרי שולל את האפשרות של אמת מוסרית או היררכיה בין ערכים, הפלורליזם הוא דרך ביניים: הוא מאפשר לנו להכיר באמיתות מוסריות רבות אך עדיין להעריך ולשפוט ערכים על בסיס התועלת והרלוונטיות שלהם להקשר מסוים<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">.</span></p>
			<p class="text">ניתן לשאול אם מדובר בתאוריה אתית או מטא־אתית. ספק אם הבחנה זו היא בת קיימא, אך אם כן, התשובה היא שפלורליזם הוא גם וגם, שכן הוא עוסק הן בתופעות מוסריות מסדר ראשון, כמו ערכים שונים ויחסיהם זה לזה, והן בניתוח, הצדקה וביקורת מסדר שני על השיפוט שאנו מבצעים בנוגע לתופעות מוסריות מסדר הראשון.</p>
			<h3 class="above">סובלנות ופלורליזם</h3>
			<p class="fspace">חוקרים שונים הצביעו על כך שמושג הסובלנות הוא פרדוקסלי שכן כשאנו נוהגים בסובלנות אנו מוכנים לסבול ולשאת את מה שלאמיתו של דבר אנו דוחים. כלומר הסובלנות בנויה מצירוף של שתי גישות מנוגדות. מצד אחד אנו מתנגדים לעמדה הנסבלת ודוחים אותה, מצד אחר אנו מאפשרים את קיומה.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span>7</span></span> </p>
			<p class="text">לידתו ההיסטורית של רעיון הסובלנות הוא בתרבות שהניחה אמת אובייקטיבית, תפיסה מונופוליסטית של ערכים ולא רלטיביזם או ספקנות. אף משמעותו המושגית של המונח "סובלנות" משקף הנחה זו, שהרי סובלנות אינה הסכמה אלא נכונות לשאת או לסבול למרות אי־ההסכמה.</p>
			<p class="text">בפרדוקס הסובלני תישאל השאלה אם אכן הסובלן מאמין בערכיו, חושבם לאמת, מדוע אין הוא משליטם על האחר. מה שהסובלנות מלמדת אותנו הוא שקיים פנומן, חמקמק ודורש פענוח, של מחויבות ערכית או אפיסטמית להשקפה מסוימת שמסומנת כהשקפה נכונה, בד בבד עם אישור העמדה או המעשה של האחר.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span>8</span></span></p>
			<p class="text">שאלה נוספת שעולה היא אם זו זכותה של חברה, ואולי אף חובתה, להגן על עצמה ולהתערב בחיי הזולת. תשובה חיובית לשאלה, כמו גם המסקנה הנובעת מהטיעון המבוסס על "החופש החיובי" כפי שמבהיר לנו ברלין, מדגישה את הפרדוקס הסובלני. הסובלן <span class="bold">מאמין</span> שיש לו צידוק להתנגד ולהתערב בחיי הזולת, גם אם אמונה זו עלולה להתברר כשקרית.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span>9</span></span> עם זאת, תנאי החירות הכפול — החירות לפעול והחירות להימנע — נראה הכרחי. תנאי זה חל על כל גילוי של סובלנות, והא חלק מהאפיון הפורמלי של הסובלנות.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span>10</span></span> </p>
			<p class="text">בסובלנות שמושאה מעשים או דעות של הנסבלים מלמד אותנו הפרדוקס הסובלני כי הסובלן דוחה את המעשים והדעות אך בכל זאת מוכן לסובלם. השאלה היא אילו מעשים הוא מוכן ומחויב לסבול: האם את כל המעשים או הדעות של הנסבלים? האם מושאם של הסובלנות הם דעות ומעשים לא רציונליים או לא מקובלים בחברה או תרבות מסוימת, או אפילו כאלה שהם בלתי מוסריים?<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span>11</span></span> </p>
			<p class="text">הפרדוקס של הסובלנות כפי שהוא מתואר בכתביו של <span class="bold">אבי שגיא</span><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US"> </span>מתמקד בהיבטים עמוקים של המתח הפנימי שבין סובלנות לחוסר סובלנות בדגש על הממד המוסרי, התרבותי והחברתי של התופעה. שגיא עוסק בשאלות פילוסופיות על גבולות הסובלנות ובוחן את האתגרים שהסובלנות מציבה לחברות ליברליות ומודרניות, במיוחד במדינות עם גיוון תרבותי ודתי כמו ישראל (ראו בעיקר בספרו <span class="bold">אתגר השיבה אל המסורת</span>, 2003).<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span>12</span></span></p>
			<p class="text">ג'ון קקס תורם להבנה מעמיקה של סובלנות על ידי הדגשת הצורך בגבולות ובשיקול דעת מוסרי. הוא מתמקד בתחומים של מוסר, פוליטיקה ומשמעות החיים, ומתייחס לסובלנות בכתביו בגישה ביקורתית ומאוזנת. לדעתו סובלנות היא ערך חשוב, אך היא לא יכולה להיות בלתי מוגבלת; עליה להתקיים בתוך הקשרים מסוימים ולהתחשב בתוצאות המעשיות שלה. גישתו מבוססת על שילוב של פרגמטיזם מוסרי והכרה במורכבות של חיים משותפים בתוך חברה רב־תרבותית<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">.</span> </p>
			<p class="text">אחד האפיונים הברורים להבדל ההיסטורי שבין תרבות סובלנית לפלורליסטית הוא שהתרבות הסובלנית היא ביסודה תרבות דתית מונופוליסטית ואילו התרבות הפלורליסטית רווחת בתרבות הליברלית החילונית שבה אפילו דתות מתחרות זו בזו. "המצב הפלורליסטי" הוא מצב של תחרות ללא קדימות והעדפה מוחלטים.</p>
			<p class="text">נוסף למוסכמות העומק של מסורת, יהיו גם מספר רב של מוסכמות משתנות. אפשר לומר שהתאמה לאפשרויות ולגבולות המוגדרים על ידי מוסכמות העומק של המסורת היא נדרשת, בעוד שהתאמה למוסכמות משתנות מומלצת בלבד. הפרות של מוסכמות עומק אסורות; הפרות של מוסכמות משתנות נסבלות. אבל זה לא לגמרי נכון. זה בהחלט נכון שבמסורת בריאה ליחידים תהיה הזדמנות להתנסות באפשרויות שונות, להתהדר בהן, לדחות אותן או לנסות לשלב אותן זו בזו, כמו גם להכניס אפשרויות חדשות או לתקן ולפרש מחדש את הישנות. כל זה נמצא, או צריך להימצא, בגבולות הסובלנות (עמ' 123-122).</p>
			<p class="text">ניתן להבטיח את התנאים הללו רק באמצעות תמיכת המדינה במוסדות המבטיחים אותם. מוסדות אלה יכללו מערכת חינוך המלמדת את התלמידים את רבגוניות הערכים; מערכת משפט וחקיקה שתאפשר פתרון קונפליקטים ערכיים ציבוריים; מערכת רופפת ייעוץ דתי, חילוני, תרבותי או מוסרי, כמו זו שמספקות הכמורה או מקבילותיה החילוניות, שאליה יכולים האזרחים לפנות כאשר הם זקוקים לעזרה בפתרון קונפליקטים ערכיים אישיים שלהם; ומערכת נוספת, שכנראה תהיה לא לגמרי פורמלית, כמו אתוס או רגישות רווחת, שתשמור על רוח הסובלנות ותעודד אינדיווידואליות, שבלעדיה רבגוניות הערכים תהיה אפשרית רק בקושי. אחזקת המוסדות הפורמליים והבלתי פורמליים הללו עולה כסף, ולכן תצטרך להיות מערכת מיסוי שתתמוך בהם; ואלה שמפירים את כללי המוסדות יצטרכו להיעצר, לעמוד לדין ולהיענש, ולכן תידרש גם מערכת משפט פלילית (עמ' 277).</p>
			<h3 class="above">אופני השיח בסובלנות ובפלורליזם</h3>
			<p class="fspace">במסגרת התפיסה שמניחה שמושאה של הסובלנות הוא מעשים או דעות של הנסבל, טוען אבי שגיא כי ראשית, השיח אינו חלק מהותי מעמדה סובלנית. אדם יכול להיות סובלן מבלי שהוא פונה אל הנסבל כלל. שהרי הסובלנות השלילית, שהיא הסובלנות האופיינית, יכולה להסתיים בהסתלקות משיח כלשהו עם הנסבל, והסתלקות זו היא ביטוי לסובלנות עצמה. היינו, לסובלן אין שיג ושיח עם הנסבל. הוא מניח אותו לנפשו, וכך מתממש הפרדוקס הסובלני. שנית, בה במידה שהסובלן פונה אל הנסבל, השיח הוא בלתי סימטרי. התקשורת בין השניים אינה מפגש בין שווים הנפתחים זה לזה ומעשירים זה את זה. בשיח הסובלני הסובלן הוא הסובייקט והנסבל הוא האובייקט.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span>13</span></span></p>
			<p class="text">השיח הסובלני, בגוונים השונים של הסובלנות, אינו מתפתח לכלל דיאלוג אמיתי. בכל גילויי הסובלנות חסר יסוד מהותי אחד ההופך שיח לדיאלוג אמיתי — ההכרה בערך העצמי של עולמו הרוחני והמעשי של האחר. מאחר שהפרדוקס מגביל את פעילותו של הסובלן הרי שהשיח הסובלני, במקרים שבהם הוא מתחולל, מחויב להנחה ששינוי העמדות צריך לנבוע משיח לא אלים, כלומר אסור שיכלול מרכיבים של כפייה, ישירה או עקיפה.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span>14</span></span></p>
			<p class="text">באשר לשיח הפלורליסטי מלמד אותנו קקס שתכלית השיח אינה לשכנע או לתקוף. תכלית השיח, אם יש לה תכלית פרגמטית, היא שאני אלמד לדעת מהם הדברים שבוערים בנפשך כדי שאוכל לא לפגוע בך ואתה תלמד מה פוגע בי. עקרון כבוד האדם פירושו הכרה במרחב. אינני יכול לכבד את האדם אם אינני מכיר במרחק. הפלורליסט מכבד אף את תוכנן של העמדות המנוגדות. הוא מנהל שיח אמיתי עם הדעות המנוגדות לא רק מתוך נכונותו לסבול את האיש ולאפשר לו את חירותו, אלא משום שיש לו עניין אמיתי בדעות המנוגדות כעמדות בעלות ערך.</p>
			<p class="text">לפי אבי שגיא, דיאלוג דורש מהאדם "לצאת מעצמו" ולפנות מקום לאחר. זהו תהליך של <span class="bold">נסיגה זמנית</span> של האגו שבו אדם מוכן להקשיב, לשאול ולהשיב מבלי לנסות לכפות את עמדותיו. "נסיגה זו היא בראש ובראשונה עמדה אתית, שבמסגרתה האני הופך את עצמו לאובייקט של עצמו ומקבע את גבולות הריבונות הסובייקטיבית שלו".<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span>15</span></span> </p>
			<p class="text">"המרחק," כותב אבי שגיא בספרו <span class="bold">אור מתוך הסדק</span>,<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span>16</span></span> "הוא אפיון חשוב בסדרי הטבע, ובמיוחד במערכת ההסדרים הבין־אישיים".<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span>17</span></span> הדיאלוג מאפשר לאדם לגלות נקודות מבט חדשות שמאתגרות את עמדותיו הקיימות<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">.</span> לדיאלוג יש ממד מוסרי עמוק. שגיא טוען שהדיאלוג מבוסס על כבוד הדדי בין הצדדים מתוך הכרה בערך האנושי של כל אדם. הכבוד הזה הוא תנאי בסיסי לדיאלוג אמיתי, שמטרתו אינה רק החלפת מידע אלא הבנה הדדית (והוא מרחיב נושא זה בפרק השמיני של הספר בדיון על הגותו של מרטין בובר).<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span>18</span></span> דיאלוג אמיתי יכול להתקיים רק מתוך הנחת מוצא פלורליסטית. הדבר החשוב בשיח כזה שאין בו עקרונות־על שנותנים פתרון מראש לכל המצבים, כי אין אמת, כי זו שיחה בין בני אדם, וכפי שהצביע על כך פול ריקר (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Ricoeur</span>): "כל שיחה יש בה יסוד של סיכון". חברה פלורליסטית היא חברה שחותרת לצדק, וצדק הוא סוג של איזון. בדיבור דיאלוגי אנחנו חותרים ליצור מרחב של צדק. לכבד את האדם על אמונותיו וערכיו. הדיאלוג המונולוגי הוא מומנטרי — תכליתו להסתיים ולהתכלות. לעומת זאת, הדיאלוג בעולם פלורליסטי הוא דיאלוג מתמשך. </p>
			<p class="text">אחד המושגים החשובים החוזרים ונשנים בספר שלפנינו הוא "אי־אפשרות־ההשוואה". הרעיון הבסיסי של אי־אפשרות־ההשוואה <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">(Incommensurability)</span> הוא שיש דברים שהם כה שונים עד שנמנעת כל השוואה הגיונית ביניהם. </p>
			<p class="letterinspace">נראה ששורש ריבועי ועלבונות, ריחות וקנסטה, ציפורים נודדות וקרני רנטגן, חסרים כל קנה מידה משותף שלפיו נוכל להעריך את המעלות וחסרונות של כל אחד מהם. העובדה שזה כך איננה בעיה בדרך כלל, מפני שהצורך להשוות ביניהם עולה לעיתים נדירות. אבל לא כך הוא כאשר מדובר בערכים. לא פעם קורה שאנו מעוניינים ליהנות מערכים שאין ביניהם התאמה, והצורך להשוות ביניהם נהיה חשוב כדי שנוכל לבחור ביניהם בצורה הגיונית. עם זאת, אם ערכים שאין ביניהם התאמה הם גם בלתי ניתנים להשוואה, אזי השוואות הגיוניות ביניהם הופכות לבעייתיות.</p>
			<p class="letterin">הסיבות שבגינן פלורליסטים מניחים שערכים הם בלתי ניתנים להשוואה הן: ראשית, לא נראה להם שיש ערך נעלה ביותר, כגון אושר, שאליו ניתן תמיד להכפיף בצורה הגיונית את כל הערכים האחרים וביחס אליו ניתן לדרג באופן סמכותי את כל הערכים האחרים. שנית, הם גם מפקפקים בכך שיש אמצעי כלשהו, כגון הנאה, שדרכו ניתן לבטא, לכמת ולהשוות את שלל הערכים באופן שאנשים הגיוניים יסכימו עליו באופן כללי. ושלישית, הם ספקניים באופן דומה ביחס לטענות המועלות בשם אחד או כמה עקרונות קנוניים, כגון הצו הקטגורי, שאליהם אפשר לפנות בפתרון קונפליקטים בין ערכים לשביעות רצונם הכללית של אנשים הגיוניים (עמ' 51-50).</p>
			<p class="fspace">פלורליזם לא בהכרח מתייחס לשאלות של תרבות אלא לשאלות אחרות לגמרי, כאלה המתייחסות ליחסים בין בני אדם ולמעשים המאפיינים את פעולותיהם. אתיקה של פלורליזם היא אתיקה של יחסים בין בני אדם, לאו דווקא בין מדינות או קהילות. קקס מדגיש שסובלנות אינה ערך מוחלט, אלא היא תלויה בנסיבות וצריכה להתקיים במסגרת גבולות שמאפשרים קיום של חברה מוסרית וצודקת<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">.</span></p>
			<p class="text">בעוד שסובלנות עוסקת בהסכמה לקבל את קיומו של האחר, פלורליזם מתקדם צעד אחד קדימה ודורש אינטראקציה פעילה והכרה חיובית בחשיבות של שונוּת זו<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">.</span> סובלנות מתייחסת ליכולת לקבל, להכיר או לאפשר את קיומן של דעות, אמונות, מנהגים או התנהגויות שונות משלך גם אם אינך מסכים עימן. פלורליזם הוא צעד נוסף מעבר לסובלנות: לא רק קבלה של ריבוי דעות, אלא הכרה בערכן וחשיבותן ושאיפה ליצירת שיח ודו־קיום בין קבוצות שונות זו מזו<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">.</span></p>
			<p class="text">מעבר מסובלנות לפלורליזם מוביל לחברה חזקה יותר, שבה השונות נתפסת כהזדמנות לצמיחה ולא כאיום<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">.</span> פלורליזם מבוסס על עקרונות של צדק ושוויון, המחזקים את הלכידות החברתית ומפחיתים מתחים<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">.</span> פלורליזם מתבסס על סובלנות אך מעמיק אותה דרך שיתוף פעולה, שיח והכרה בערך הרבגוניות של ערכים ודרכי חיים.</p>
			<p class="text">וכפי שמצביע על כך אבי שגיא בספרו <span class="bold">אתגר השיבה אל המסורת</span>:<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span>19</span></span> "סובלנות ופלורליזם תופסים באופן שונה את האחר: עמדה סובלנית רואה בו איום על זהותה ואילו עמדה פלורליסטית אינה רואה באחר איום כלל ועיקר. מכאן ההבדל ביחס אל האחר: עמדה סובלנית ממקמת את האחר בשולי הקיום החברתי־תרבותי [...] לעומת זאת, עמדה פלורליסטית אינה ממקמת את האחר בשולי הקיום החברתי־תרבותי".<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span>20</span></span> הפלורליסט, כותב שגיא, "אינו 'סובל' את עמדת הזולת משום שהוא מוכן כביכול לסבול את האיש המבטא עמדה זו. אדרבה, הוא רואה בעמדת הזולת עמדה בעלת ערך ומשום כך הוא אף מכבד את האיש המייצג אותה. לפלורליסט יש דעות וערכים שנראים לו ודאיים".<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span>21</span></span> </p>
			<p class="text">מכאן שהקשר בין <span class="bold">סובלנות</span> ל<span class="bold">פלורליזם</span> הוא הדוק, מכיוון ששניהם עוסקים ביחסים בין קבוצות או יחידים בעלי הבדלים תרבותיים, דתיים, חברתיים או רעיוניים בתוך חברה. עם זאת, הם מהווים שלבים שונים או גישות שונות בהתמודדות עם השונות והגיוון שעליהם מצביע קקס בפרקי הספר המוגש לקורא.</p>
			<p class="text">בעידן של גלובליזציה וקיטוב פוליטי, הרעיונות של קקס מזמינים אותנו לחשוב מחדש על הדרך שבה אנו תופסים מוסריות, פתיחות וכבוד לאחר. הוא מדגיש את הצורך להתייחס לפלורליזם לא כאיום אלא כהזדמנות לצמיחה מוסרית מתוך הכרה במורכבות של העולם האנושי. <span class="bold">המוסריות של הפלורליזם</span> הוא יצירה הגותית חשובה שמציעה ראייה מורכבת ומאתגרת של המציאות המוסרית בעולם המודרני. כשהוא מציג את הפלורליזם לא כפשרה הכרחית אלא כבסיס לחברה הוגנת ומשגשגת, ג'ון קקס מציע לקוראיו לא רק הכרה במורכבות הערכית אלא גם כלים להתמודד עימה. יש בכתיבה של קקס ישירות ויושרה מרשימים. גישתו משוחררת לחלוטין מהיומרנות והערפול של כל כך הרבה כתיבה אקדמית עכשווית. גם אלה שאינם משוכנעים שדבריו ישנו באופן קיצוני את השקפתנו הפילוסופית על בעיות החיים הטובים, יאלצו להודות שהוא שופך אור חדש ומאתגר על שאלות בעלות חשיבות עליונה.</p>
			<div class="_idFootnotes">
				
					<p class="footnote" dir="rtl">1	<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Annette Baier, </span><span class="italic">Postures of the</span><span class="italic"> Mind</span><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">; Isaiah Berlin, </span><span class="italic">Four Essays on Liberty</span><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">; Richard B. Brandt</span><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">, </span><span class="italic">A Theory of the Good and the Right</span><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">; Stuart Hampshire</span><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">, </span><span class="italic">Morality and Conflict</span><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US"> and </span><span class="italic">Innocence and Experience</span><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">; Thomas Nagel, “The</span><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US"> Fragmentation of Values”; David Norton, </span><span class="italic">Personal Destinies</span><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">; Martha Nussbaum, </span><span class="italic">The</span><span class="italic"> Fragility of Goodness</span><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">; Michael Oakeshott, </span><span class="italic">Rationalism in Politics </span><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">and </span><span class="italic">On</span><span class="italic"> Human Conduct</span><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">; Edmund Pincoffs, </span><span class="italic">Quandaries and Virtues</span><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">; John Rawls, </span><span class="italic">A</span><span class="italic"> Theory of Justice </span><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">and “Justice as Fairness: Political Not Metaphysical</span><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">”; Michael Stocker, </span><span class="italic">Plural and Conflicting Values</span><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">; P. F. Strawson, “Social</span><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US"> Morality and Individual Ideal”; Charles Taylor, </span><span class="italic">Sources of the Self</span><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">; Bernard Williams, </span><span class="italic">Problems of the Self</span><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">, </span><span class="italic">Moral Luck</span><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US"> and </span><span class="italic">Ethics</span><span class="italic"> and the Limits of Philosophy</span><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">.</span></p>
				
				
					<p class="footnote" dir="rtl">2	ג‘ון קקס, הנאה — החשיבות המוסרית של סגנונות חיים.</p>
				
				
					<p class="footnote" dir="rtl">3	<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Trillin</span>g, The Liberal Imagination <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">vii</span><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">–viii</span></p>
				
				
					<p class="footnote" dir="rtl"><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">4</span><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">	</span><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Geertz, “The Uses of Diversity,” In The Tanner</span><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US"> Lectures of Human Values 7, p. 263.</span><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US"> </span></p>
				
				
					<p class="footnote" dir="rtl">5	צ'טווין, אוץ.</p>
				
				
					<p class="footnote" dir="rtl">6	ראוי להזכיר בהקשר זה את שני הספרים שהקדיש קקס לנושא הרוע: </p>
					<p class="footnote"><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">	Kekes, Facing Evil</span>.</p>
					<p class="footnote"><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">	Kekes, The Roots of Evil</span>.</p>
				
				
					<p class="footnote" dir="rtl">7	אבי שגיא, מסובלנות לרב־תרבותיות (טרם פורסם).</p>
				
				
					<p class="footnote" dir="rtl">8	שגיא, שם, שם.</p>
				
				
					<p class="footnote" dir="rtl">9	<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">J. Ra</span>z, The Morality of Freedom,<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US"> p. 402</span> </p>
				
				
					<p class="footnote" dir="rtl">10	שגיא, מסובלנות לרב־תרבותיות (טרם פורסם).</p>
				
				
					<p class="footnote" dir="rtl">11	שגיא, שם, שם.</p>
				
				
					<p class="footnote" dir="rtl">12	אבי שגיא, אתגר השיבה אל המסורת.</p>
				
				
					<p class="footnote" dir="rtl">13	אבי שגיא, מסובלנות לרב־תרבותיות (טרם פורסם).</p>
				
				
					<p class="footnote" dir="rtl">14	 שגיא, שם, שם.</p>
				
				
					<p class="footnote" dir="rtl">15	אבי שגיא, מול אחרים ואחרות, אתיקה של הנסיגה הפנימית.</p>
				
				
					<p class="footnote" dir="rtl">16	שגיא, אור מתוך הסדק, מחשבות על חולי, סולידריות ומשמעות החיים בימי קורונה.</p>
				
				
					<p class="footnote" dir="rtl">17	שגיא, שם עמ' 24.</p>
				
				
					<p class="footnote" dir="rtl">18	שגיא, שם, החל מעמ' 170.</p>
				
				
					<p class="footnote" dir="rtl">19	אבי שגיא, אתגר השיבה אל המסורת.</p>
				
				
					<p class="footnote" dir="rtl">20	 שגיא, שם, עמ' 301.</p>
				
				
					<p class="footnote" dir="rtl">21	 שגיא, שם, עמ' 308.</p>
				
			</div>
		


			
ספר דיגיטלי
מחיר מוצר 52.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪
ניתן לקריאה בקינדל
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
שליחת ספר כמתנה
כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח
טלפון של מקבל המתנה
שם המקבל
ברכה
מקסימום 250 תווים
זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.9 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!
זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר
היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון
איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות
זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!
זה הזמן להיות חברים!

התחברו למועדון הצטרפו למועדון חידוש מועדון
הוספה למועדפים
שיתוף רשימה
Whatsapp
פייסבוק
העתק קישור
ביקורות
הנמכרים ביותר

ימינה
שמאלה