כולם שואלים מה נשמע

הדר אורלנוב

כל ההתעסקות הזאת בבצק, מסתבר שיש לזה מין תכונות מרפאות. העבודה עם הידיים. עם חומר, עם שוקולד, עם חמאה. כל זה איכשהו משפיע על נוירונים או משהו כזה ועושה משהו טוב למוח או למשהו.

מהם הדברים הקטנים, היומיומיים, מהם מורכב האֵבֶל? האם אפשר לקחת ממנו הפסקה, כדי לפגוש חברים או כדי להכין מרק אפונה? או שהוא כמו טינטון, אף פעם לא נעלם.

בכולם שואלים מה נשמע מתמודדים בני בית עם מותה בטרם עת של אֵם המשפחה. מבעד לעיניה של הבת הבכורה, בת ה־35, מתוארים רגעים עצובים ומצחיקים כאחד: השִׁבעה, הביורוקרטיות, חזרתם הזמנית של שלושת הילדים לבית ההורים והרגעים הבלתי נמנעים שבהם גם צריך לנסות ולחזור לחיים.

הדר אורלנוב, ילידת 1985, זוכת פרס שר התרבות לסופרים בראשית דרכם על ספר הביכורים שלה, איך לשרוד בכאילו בלב ים (אפיק, 2023). זהו ספרה השני.
שם: כולם שואלים מה נשמע
מחבר/ת: הדר אורלנוב
שפה: עברית
תחום: סיפורת
תת תחום: סיפורת מקור
הוצאה לאור: פועלים
מק״ט: 011522299

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 88.00

קרא פרק ראשון

				  <div>
    <h3>משהו מתוק</h3>

    <p dir="rtl" class="noindentspace">שאלתי, מי רוצה מה? הם הסתכלו לרגע ואז הסיטו את המבט בחוסר עניין, אז הלכתי לבד. המכונה הראשונה שראיתי הייתה בערך עשרים מטר ימינה מחדר ההמתנה, ואז איזה שלוש־ארבע מדרגות, למין רבע קומה. הייתי מצפָּה שתהיה איזושהי חלוקה הגיונית של נניח המתוקים בצד ימין והמלוחים בצד שמאל, אבל לא הייתה הפרדה הגיונית, ודוריטוס גריל נמצא בסמוך לפסק זמן. הכִּיף־כֵּף היה במדף התחתון, ב־E38. לחצתי על E38 והצג הראה שישה שקלים. הצמדתי את האשראי לצג הצהוב וחיכיתי שמשהו יקרה אבל ספירלת המתכת לא זזה והכיף־כף לא נפל בלוע המכונה. אחרי חמש או שש שניות דווקא F4 עשה רעש רובוטי ואז — הופּ, צ'יטוס גבינה נפל למטה. הושטתי יד לקחת את השקית ולבדוק אם פִספסתי גם את נפילת הכיף־כף אבל לא פִספסתי ולא היה כיף־כף. בחיוב של האשראי בטלפון ראיתי שבעה שקלים ולא שישה כמו שכתוב על הצג. הפסדתי שקל. הסתכלתי שוב על המכונה ועל המספרים. כיף־כף זה E38, צ'יטוס זה F4. הפעם בטוח. לחצתי שוב על E38. וחיכיתי. בזמן שחיכיתי ידעתי שזה לא הגיוני שהתבלבלתי גם בין 38 לבין 4 וגם בין E ל־F. לחצתי נכון מקודם, ולחצתי נכון גם עכשיו. ובכל זאת, הצ'יטוס נפל. הכיף־כף לא.</p>

    <p dir="rtl" class="regular">חזרתי לחדר ההמתנה עם שתי שקיות צ'יטוס ביד. האור בחדר ריצד ועל המסך הגדול הופיעו חמישה שמות. שלושה הופיעו תחת סטטוס <span class="regularbold">בהתאוששות</span>, ושניים, השם של אמא שלי ועוד אחת בשם טניה פופוביץ', ב<span class="regularbold">הכנה לניתוח</span>.</p>

    <p dir="rtl" class="regular">אבא ישב בפינה השמאלית של החדר והיה שקוע בטלפון, ואחותי והידיד שלה ישבו לידו ומִרקרו את הדפים שלהם. אשתו של אח שלי בדיוק הגיעה וחיפשה אותנו, ואח שלי סימן לה עם שתי הידיים שאנחנו כאן וקם לכיוון הכניסה.</p>

    <p dir="rtl" class="regular">תשמעו, אמרתי. המכונת ממתקים לא עובדת.</p>

    <p dir="rtl" class="regular">מסתבר שהמנַתחת למדה בהרווארד, אבא אמר.</p>

    <p dir="rtl" class="regular">זה טוב, אמרתי.</p>

    <p dir="rtl" class="regular">כן, סימן טוב, הוא אמר. וגם יש לה קליניקה פרטית.</p>

    <p dir="rtl" class="regular">מעניין, אמרתי. אבל לגבי המכונה, הכיף־כף שם לא עובד. היא מוציאה צ'יטוס במקום כיף־כף. מוזר, לא? וגם לחצתי פעמיים, אמרתי.</p>

    <p dir="rtl" class="regular">מוזר, אבא אמר ובהה בטלפון.</p>

    <p dir="rtl" class="regular">זה ממש לא בסדר, אמרתי.</p>

    <p dir="rtl" class="regular">ראיתי שכמה אנשים מסתכלים עליי מהצד השני של החדר. זה לא בסדר, לא? אמרתי להם.</p>

    <p dir="rtl" class="regular">מעצבן, אמר מישהו רזה שישב בקצה הימני של החדר.</p>

    <p dir="rtl" class="regular">אני לא אוהבת צ'יטוס, אמרתי. מישהו רוצה?</p>

    <p dir="rtl" class="regular">תביאי, אמר הרזה. אז זרקתי לעברו את שתי השקיות.</p>

    <p dir="rtl" class="regular">ניסית במכונה למעלה? הוא אמר. קניתי שם מקודם מים במכונה שליד המכונה של הממתקים.</p>

    <p dir="rtl" class="regular">למעלה? אמרתי. כמה למעלה? עליתי מקודם כמה מדרגות, זה היה נראה כמו רבע קומה.</p>

    <p dir="rtl" class="regular">תמשיכי עוד לקומה מינוס אחת, הוא אמר. ואם אין שם כיף־כף, אז בקומת קרקע בטוח יהיה.</p>

    <p dir="rtl" class="noindentspace">יצאתי שוב למסדרון והפעם במדרגות של הרבע קומה המשכתי לקומה שמעל קומת הניתוחים, למינוס אחת. תיארתי לעצמי שהקומה שמעל בנויה בדיוק באותה הצורה, אבל התבדיתי. הייתי צריכה ללכת כמה מטרים טובים לכל כיוון כדי למצוא מכונה. בסוף הלכתי בְּמסדרון עם מרצפות ישנות ומצאתי אחת, ממש ליד שלט אדום עליו כתוב <span class="regularbold">נוירולוגיה</span>.</p>

    <p dir="rtl" class="regular">גם במכונה הזאת לא הייתה חלוקה בין מתוקים למלוחים אבל המִספור היה קצת שונה והכיף־כף מוּקם יחסית למעלה, בגובה העיניים. זו הייתה יכולה להיות בשׂורה של אופטימיוּת אבל כשלחצתי על הכיף־כף ב־B20, המקרה של מקודם חזר על עצמו וראיתי את החטיף שבאריזה הכתומה־אדומה מ־E3 כמו בהילוך אִטי, מתקדם בספירלה ונופל בלוע המכונה.</p>

    <p dir="rtl" class="noindentspace">לקחתי את שקית הצ'יטוס ועליתי לקומת הקרקע במעלית. ומשם במסדרון החדש לבניין סוראסקי, שם מצאתי מכונה לא פועלת, אבל כמה מטרים ממנה, ליד דלת היציאה, עוד מכונה. הכיף־כף היה מצד ימין למטה, ב־A14. הסתכלתי טוב, וידאתי שהעיניים שלי פקוחות לגמרי, הצמדתי את האשראי וחיכיתי. ושוב. צ'יטוס. הצמדתי שוב את האשראי ולחצתי, ועוד צ'יטוס. ושוב אשראי ושוב לחיצה ושוב צ'יטוס, צ'יטוס, צ'יטוס.</p>

    <p dir="rtl" class="noindentspace">הלכתי לכיוון חדר ההמתנה עם חמש שקיות של צ'יטוס. הרזֶה כבר לא היה שם. ועכשיו הופיעו רק שלושה שמות על המסך. אמא שלי שינתה סטטוס ל<span class="regularbold">בניתוח</span>.</p>

    <p dir="rtl" class="regular">אשתו של אח שלי עברה לשבת ליד אחותי וסיפרה לה שבעל הדירה שלהם לא מסכים לא להעלות. ואחותי אמרה שגם בעל הדירה של הידיד שלה ניסה להעלות לו והידיד שלה התעצבן עליו ואמר שאין שום בעיה ועזב ומצא דירה פי אלף יותר שווה, ושאחרי כמה זמן הוא שמע שבעל הדירה שלו הצטער על זה שהעלה כי נכנסו לשם שותפים שהרסו כמה דברים בַּקרמיקה. הידיד שלה הִנהן כשהיא דיברה ואמר שזה נכון.</p>

    <p dir="rtl" class="noindentspace">הסתכלתי סביב אל האנשים שנותרו בחדר. ילדה בת אחת־עשרה או שתים־עשרה אמרה משהו ברוסית למישהי שנראית כמו סבתא שלה. מישהו רוצה? אמרתי והסתכלתי עליהן. יו וונט? אמרתי.</p>

    <p dir="rtl" class="regular">והיא נִענעה את הראש מצד לצד.</p>

    <p dir="rtl" class="noindentspace">ניסית בסמי עופר? מישהי אמרה פתאום.</p>

    <p dir="rtl" class="regular">לא, אמרתי. יש שם?</p>

    <p dir="rtl" class="regular">יש שם קפיטריה, היא אמרה. לא יודעת אם פתוח בשעות האלה, אבל מניחה שיש גם מכונות ליד.</p>

    <p dir="rtl" class="noindentspace">ויצאתי לדרך. עקבתי אחרי השילוט. הקפיטריה הייתה סגורה ובאמת היו מכונות ליד. מכונת סנדוויצ'ים ומכונת ממתקים. אישה אחת עם שקיות מתחת לעיניים ישבה בכיסא לפני המכונה ואכלה לחמנייה. שאלתי אותה אם המכונת ממתקים עובדת כמו שצריך אבל היא לא ידעה. הכיף־כף היה במרכז המכונה, 2D. הצמדתי אשראי ולחצתי.</p>

    <p dir="rtl" class="noindentspace">כשחזרתי היו רק שני שמות על הלוח. אמא שלי <span class="regularbold">בניתוח</span> וטניה פופוביץ' <span class="regularbold">בהתאוששות</span>.</p>

    <p dir="rtl" class="regular">נשארנו רק אנחנו, והילדה והסבתא.</p>

    <p dir="rtl" class="regular">יש פה כתבה מעניינת עליה, אבא אמר. מסתבר שהיא נבחרה לחמישים מנתחי המוח הטובים בעולם.</p>

    <p dir="rtl" class="regular">זה לא ממש מוזר מה שקורה עם המכונות? אמרתי.</p>

    <p dir="rtl" class="noindentspace">יו דונט וונט? אמרתי שוב לילדה ושִׁקשקתי את השקית כדי לפתות אותה.</p>

    <p dir="rtl" class="regular">לא, תודה רבה, היא אמרה.</p>

    <p dir="rtl" class="noindentspace">יצאתי מחדר ההמתנה ועליתי חצי קומה. התקשרתי וצליל החיוג נמשך ונמשך. הוא לא ענה. בסוף ענה. </p>

    <p dir="rtl" class="regular">היי, אמרתי. </p>

    <p dir="rtl" class="regular">היי, הוא אמר.</p>

    <p dir="rtl" class="regular">אני בבית חולים, אמרתי. </p>

    <p dir="rtl" class="regular">מה, מה קרה? הוא אמר. </p>

    <p dir="rtl" class="regular">אני אספר לךָ כבר, אמרתי. </p>

    <p dir="rtl" class="regular">אוקיי, הוא אמר. את בסדר?</p>

    <p dir="rtl" class="regular">כן, אמרתי. בסדר.</p>

    <p dir="rtl" class="regular">אוקיי, הוא אמר. </p>

    <p dir="rtl" class="regular">יש לי פה איזה עניין אבל, אמרתי. </p>

    <p dir="rtl" class="regular">איזה עניין? </p>

    <p dir="rtl" class="regular">המכונות ממתקים פה לא מוציאות כיף־כף. </p>

    <p dir="rtl" class="regular">מה הכוונה? הוא אמר. </p>

    <p dir="rtl" class="regular">אני לוחצת על כיף־כף, וזה לא מוציא לי כיף־כף.</p>

    <p dir="rtl" class="regular">מוזר, הוא אמר. אולי תנסי מכונה אחרת?</p>

    <p dir="rtl" class="regular">ניסיתי כבר את כולן. </p>

    <p dir="rtl" class="regular">ניסית את כל המכונות בבית חולים? הוא אמר. </p>

    <p dir="rtl" class="regular">כן, את כל המכונות. כל מה שמצאתי, אמרתי. </p>

    <p dir="rtl" class="regular">מוזר, הוא אמר. </p>

    <p dir="rtl" class="regular">מוזר, לא? אמרתי. </p>

    <p dir="rtl" class="regular">כן, הוא אמר. אולי תתקשרי למספר שעל המכונה. תמיד יש מספר של טכנאי. </p>

    <p dir="rtl" class="noindentspace">ויצאתי לדרך. הלכתי למכונה הקרובה, ברבע קומה, והעתקתי את המספר. ליד המספר היה כתוב <span class="regularbold">לכל בעיה חייגו עשרים וארבע שעות</span>.</p>

    <p dir="rtl" class="regular">התקשרתי. ענה לי בחור צרוד מנומנם ששאל אותי פעמיים אם אני בטוחה שמה שקרה קרה. אחרי זה הוא אמר שאין טכנאי שיכול לבוא כרגע כי מאוחר אבל שמחר בבוקר אתקשר שוב ויבואו.</p>

    <p dir="rtl" class="regular">אמרתי לו שמחר זה לא טוב מספיק ושכתוב עשרים וארבע שעות. אבל הוא רק הגביר את הקול וגם קרא לי גברת.</p>

    <p dir="rtl" class="noindentspace">רצתי בחזרה לחדר ההמתנה. לא תאמינו, אמרתי. הבן אדם לא מוכן לשלוח מישהו כי מאוחר. אתם מאמינים לזה? למה אני צריכה לקנות מתוק ולקבל מלוח?</p>

    <p dir="rtl" class="regular">רק אחרי שאמרתי את זה שׂמתי לב שהילדה והסבתא כבר הלכו. רק אמא שלי הייתה על המסך.</p>

    <p dir="rtl" class="regular">עזבי את זה, אבא אמר. בואי תקראי את הכתבה.</p>

    <p dir="rtl" class="noindentspace">התיישבתי שם על אחד הכיסאות ובהיתי במסך עם השם של אמא שלי. הסטטוס שלה עדיין היה <span class="regularbold">בניתוח</span>. אחרי זה הסתכלתי על המסדרון ופתאום ראיתי כמה רופאים ורופאות רצים לכיוון אמא.</p>

    <p dir="rtl" class="noindentspace">מה קרה? אבא אמר וקם וכולנו רצנו אחריהם אבל לא נתנו לנו להיכנס וטרקו לנו את הדלת בפנים.</p>

    <p dir="rtl" class="regular">מה קרה? אמרתי.</p>

    <p dir="rtl" class="regular">אין לי מושג, אבא אמר.</p>

    <p dir="rtl" class="regular">אתה חושב שיש איזה סיבוך?</p>

    <p dir="rtl" class="regular">אין לי מושג, הוא אמר.</p>

    <p dir="rtl" class="regular">נכנסנו בחזרה לחדר ההמתנה.</p>

    <p dir="rtl" class="regular">אבא הסתכל עליי ואמר, מה בסוף עם הכיף־כף, לא עובד?</p>

    <p dir="rtl" class="regular">לא, אמרתי.</p>

    <p dir="rtl" class="regular">והטכנאי?</p>

    <p dir="rtl" class="regular">אין מי שיבוא.</p>

    <p dir="rtl" class="noindentspace">מה המספר? אח שלי אמר. בואו נתקשר אליו כולנו, כל פעם מישהו אחר. נתתי להם את המספר והם התקשרו כל אחד בתורו. שלום, מישהו אמר. זה בנוגע למכונה, אני מבין שיש אִתה תקלה. סליחה, אנחנו כמה חבר'ה בקומת ניתוחים באיכילוב שמעוניינים לקנות כיף־כף, והבנו שיש בעיה.</p>

    <p dir="rtl" class="regular">אחרי שכל אחד עשה את השיחה הראשונית, כולם החליפו קולות, שמות, תפקידים. אח שלי אמר שהוא הבן של מנהל בית החולים, ושהוא הולך להעביר את זה הלאה. הידיד של אחותי אמר שהוא עורך־דין והוא יתבע על העניין של העשרים וארבע שעות. למה אני צריך לקנות מתוק ולקבל מלוח? אמרתי ועשיתי קול גברי.</p>

    <p dir="rtl" class="noindentspace">אחרי שעה אמא הפכה ל<span class="regularbold">בהתאוששות</span>. יצאנו למסדרון וחיכינו עוד שעה עד שתצא וכשיצאה היא נופפה לנו את נפנוף מלכת אנגליה שלה ואנחנו צחקנו. אחרי זה הלכנו במסדרון אחרי הסניטר שהסיע את המיטה עם אמא. חיכינו למעלית וכשהדלתות נפתחו ראינו שם איש אחד לבוש ג'ינס, חולצה שחורה וארגז כלים ביד. התפצלנו לשניים, כדי שהאיש יוכל לצאת מהמעלית ולעבור בינינו. הוא יצא והמשיך במסדרון לכיוון המדרגות לרבע הקומה ואנחנו נכנסנו למעלית. הסניטר לחץ על הכפתור ואז דלת המעלית נסגרה.</p>
  </div>

ספר מודפס

מחיר מוצר 70.40 ₪ מחיר רגיל 79.20 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

מועדון: 65.99 ₪

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 42.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.9 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

התחברו למועדון הצטרפו למועדון חידוש מועדון

הוספה למועדפים

שיתוף רשימה

Whatsapp
פייסבוק
העתק קישור

ביקורות