המרגלים הצעירים 6 לונדון על הקו

סדרת רבי-המכר חוזרת – והפעם חבורת המרגלים האהובה מוצאת את עצמה בהרפתקה מסוכנת חוצת מדינות.

כאשר אחותו של קהיר, החבר החדש ביותר בצוות, נעלמת באיסטנבול, הוא תופס פיקוד על המבצע. הצוות מסתכן בחשיפה כאשר מסע הרה סכנות מוביל אותם לרומא, ובינתיים מודיעין חדש מצביע כי לחתונה המלכותית שעומדת להיערך בווסטמינסטר נשקף איום, מה שמחזיר את המרגלים הצעירים לבריטניה במשימה רשמית מטעם האם־איי־6.
עם כל כך הרבה אמצעי אבטחה ברחבי העיר, ספק אם החבורה תצליח להישאר מתחת לרדאר. האם כישוריהם יספיקו הפעם למשימה כה מסובכת?
סדרת המרגלים הצעירים מספרת על חבורת ילדים מאזורים שונים בעולם שעובדים עבור האם־איי־6 — השירות החשאי הבריטי. הם משכללים את כישוריהם המיוחדים כדי לחדור למקומות המסוכנים ביותר בעולם הריגול ונוחלים הצלחה היכן שהמבוגרים כשלו. ספרי הסדרה זוכים לביקורות מהללות ומככבים שבועות רבים ברשימות רבי־המכר.
שם: המרגלים הצעירים 6 לונדון על הקו
מחבר/ת: ג’יימס פונטי
שפה: עברית
תחום: נוער צעיר
תת תחום: נוער צעיר
מק״ט: 011325591

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 78.00

						<div class="Basic-Text-Frame" dir="rtl">
			<h2 id="_idParaDest-4" class="chaptersplit1">1.</h2>
			<h2 class="sub1">אנני</h2>
			<p class="firstspace">מרכז השחייה בֵּייאוֹאוֹלוּ חלק את מגרש החניה עם מוסך, ולכן לא היה מוזר לראות בני נוער ששערם מטפטף חולפים על פני מכונאים שכפות ידיהם מכוסות בגריז. ככה זה באיסטנבול, עיר שמשתרעת על פני שתי יבשות ומשמשת כביתם של יותר מחמישה־עשר מיליון איש. החיים כאן התאפיינו במפגשים בלתי צפויים.</p>
			<p class="text">אף על פי כן, אנני הרגישה שהאיש לא שייך לשם. היא קלטה אותו מיד כשיצאה מהאימון. הוא היה שרירי ומוצק, בנוי כמו מתאגרף, לא כמו שחיין, והחולצה הצמודה והמכנסיים המגוהצים שלבש בטח לא התאימו למוסכניק. היא צפתה בו כשהשליך סיגריה לרצפה ומעך אותה בקצה המגף השחור והגס שנעל. לפי כמות בדלי הסיגריות שהיו מפוזרים שם, הוא כבר חיכה שם זמן לא מבוטל.</p>
			<p class="text">אנני פנתה לחברתה גוקצ'ה ושאלה, "מי זה המנופח?"</p>
			<p class="text">גוקצ'ה הסתכלה עליה במבט מבולבל. "מה זה 'מנופח'?" </p>
			<p class="text">האנגלית של גוקצ'ה היתה כל כך טובה, עד שאנני שכחה לפעמים שהיא עדיין לומדת את השפה. "זה פשוט אומר בחור עם המון שרירים." היא הרימה את זרועותיה, כופפה את המרפקים ועשתה שריר. "כמו אלה שעושים פיתוח גוף."</p>
			<p class="text">"אהה, מנופח, עכשיו הבנתי..." גוקצ'ה חייכה, שמחה להרחיב את אוצר הסלנג שלה. "אני לא מכירה אותו. הוא בטח עובד במוסך."</p>
			<p class="text">"לבוש ככה? לא נראה לי. ותסתכלי על הידיים שלו. הן מטופחות. אין עליהן אפילו טיפה של גריז..."</p>
			<p class="text">"אוקיי, אז אולי הוא הורה שבא לאסוף מישהו מהקבוצה שלנו."</p>
			<p class="text">אנני גילגלה עיניים. "אנחנו באמצע העונה, וזאת הפעם הראשונה שאנחנו רואות אותו. איך את מסבירה את זה?"</p>
			<p class="text">גוקצ'ה צחקה. "אני לא מסבירה כלום. כי בניגוד אלייך, אני לא בן אדם סופר־עצבני..."</p>
			<p class="text">"אני לא סופר־עצבנית," התגוננה אנני. "אני פשוט סקרנית כי... רגע... התכוונת ל'פרנואידית'?"</p>
			<p class="text">"זאת המילה. עצבנית, פרנואידית. בשבילי הן נשמעות אותו דבר. את בת החמש־עשרה הכי <span class="bold">פרנואידית</span> בעולם..."</p>
			<p class="text">עכשיו היה תורה של אנני לצחוק, כי היה בזה יותר מקמצוץ של אמת. "אוקיי, צודקת. אבל תאמיני לי, אם היית מגיעה מהמשפחה שלי, גם את היית פרנואידית."</p>
			<p class="text">ההורים של אנני היו שניהם מרגלים. במקור, הם עבדו עבור שירות המודיעין החשאי הבריטי, האם־איי־6, אבל לפני שש שנים משימה בפריז השתבשה קשות. היא עדיין לא היתה מצויה בכל הפרטים לגבי מה שקרה, אבל מאז היא חיה במנוסה. טורקיה היתה המדינה התשיעית שלה, וכמו בשמונה המדינות הקודמות, היא קיבלה זהות חדשה לגמרי וסיפור כיסוי. מבחינתם של גוקצ'ה ושאר התלמידים והמורים בבית הספר, אנני היתה פאם ראיין מבייקרספילד, קליפורניה, שעברה למזרח התיכון כי אביה עובד בתעשיית הנפט.</p>
			<p class="text">"בואי איתי לרכבת התחתית ותעזרי לי לתרגל את האנגלית שלי," אמרה גוקצ'ה.</p>
			<p class="text">"בסדר, אבל גם את חייבת לעזור לי לתרגל. את לא היחידה שלומדת שפה חדשה. איך אומרים 'פרנואיד' בטורקית?"</p>
			<p class="text">"זה קל," ענתה גוקצ'ה. "פשוט אומרים... 'פאם ראיין'."</p>
			<p class="text">לקח לאנני רגע להבין את הבדיחה, וכשהבינה, היא צחקה בעל כורחה. "חצי מצחיק."</p>
			<p class="text">עברו שנים מאז שהיתה לה חברה כל כך קרובה. מישהי שאיתה היא <span class="bold">כמעט</span> יכלה להיות עצמה. זה היה מכוון, כי היא ידעה שבסופו של דבר היא תיאלץ לעזוב בלי התראה ובלי הזדמנות להיפרד. אבל עם גוקצ'ה פשוט היה לה קליק מההתחלה. הן היו חברות לכיתה בגָלאטאסָראיי, אחד מהתיכונים הכי יוקרתיים במדינה, ושיחקו יחד בקבוצת כדור־מים נחשבת מאוד. החלום של גוקצ'ה היה שבסופו של דבר הן ישחקו יחד באותה מכללה בארצות הברית.</p>
			<p class="text">"כשנגיע לאוניברסיטה, האנגלית שלי חייבת להיות מושלמת," היא אמרה בזמן שצעדו. "זה יעזור לי בלימודים וכמובן יועיל כשאפגוש את כל המפורסמים."</p>
			<p class="text">התוכנית שלה היתה שהן ילמדו באוניברסיטת דרום קליפורניה, שחוץ מזה שיש לה קבוצת כדור־מים נשים מובחרת, עם שחקניות אולימפיות מכל העולם, היא ממוקמת בלוס אנג'לס, קילומטרים ספורים מהוליווד.</p>
			<p class="text">"ראית הרבה כוכבי קולנוע כשגדלת בקליפורניה?" המשיכה גוקצ'ה.</p>
			<p class="text">"גרתי בבייקרספילד," השיבה אנני ונצמדה לסיפור הכיסוי שלה. "כל מה שיש שם זה מדבר, חקלאות ובארות נפט. אין שם כוכבי קולנוע וגם לא מפורסמים אחרים."</p>
			<p class="text">"חבל. נתקן את זה כשנהיה באוניברסיטה. נלך לשיעורים. נתאמן בבריכה. ואז נבלה במסיבות עם כל כוכבי הקולנוע." היא טילטלה קלות את הכתפיים.</p>
			<p class="text">אנני אהבה את השילוב בין ביטחון ואופטימיות אצל גוקצ'ה. זה היה כל כך כן, שלפעמים זה גרם לה להרגיש שהכול אמיתי. למרות חייה הבלתי צפויים במחתרת, היא כמעט האמינה שהן באמת ילכו לאוניברסיטה יחד ויישארו חברות לנצח. אבל אז היא ראתה השתקפות בחלון ראווה של חנות, והמציאות שבה והכתה בה בבת אחת.</p>
			<p class="text">זה היה המנופח ההוא. הוא עקב אחריהן ממרכז השחייה ועכשיו צפה בהן מעבר לרחוב. היא צדקה. הוא <span class="bold">אכן</span> חיכה. והוא חיכה לה.</p>
			<p class="text">הכיסוי שלה נחשף, ומשמעות הדבר היתה שהיה עליה להוציא אל הפועל תוכנית בריחה. היא היתה חייבת להתרחק ממנו. אחר כך היא תצטרך להסתלק מאיסטנבול. אבל קודם כול היא חייבת להתרחק מגוקצ'ה. זה היה מסוכן מדי, והיא לא רצתה שחברתה תסתבך בעניין.</p>
			<p class="text">"מה קרה?" שאלה גוקצ'ה. "את נראית מודאגת פתאום."</p>
			<p class="text">"לא." אנני זייפה חיוך. "אני פשוט עייפה מהאימון."</p>
			<p class="text">"כן." גוקצ'ה הינהנה. "האימון היום היה מאוד מברך."</p>
			<p class="text">אפילו במצב הזה אנני לא יכלה שלא לצחקק מהטעות במילה. "'מפרך'," היא תיקנה. "'מברך' היה אומר שמישהו מברך אותנו. 'מפרך' אומר מתיש."</p>
			<p class="text">"לפעמים אני חושבת שהמאמן באמת "מברך" אותנו. אבל כן, 'מפרך' זה מה שהתכוונתי." גוקצ'ה חייכה חיוך רחב, ואנני חקקה את הרגע בראשה למזכרת. היא ידעה שלעולם לא תראה שוב את חברתה.</p>
			<p class="text">כשהתקרבו לתחנה, אנני דאגה לשים לב איפה האיש נמצא בלי להסגיר את העובדה שהיא הבחינה בו. היה סביר להניח שהוא לא יפעל לפני שהיא תהיה לבד. זאת אומרת שיש לה שני רחובות לתכנן מה לעשות ולגבש אסטרטגיה. </p>
			<p class="text">"את צריכה לבוא אלי הביתה לסוף־השבוע," הציעה גוקצ'ה. "נוכל לעבוד יחד על פרויקט הרנסנס שלנו. והאוכל הרבה יותר טוב מאשר במעונות."</p>
			<p class="text">שתיהן היו תלמידות פנימייה בגלאטאסראיי, אבל מכיוון שהיה יום שישי, גוקצ'ה היתה בדרכה הביתה לסוף־השבוע. משפחתה גרה בפרוורי העיר. לפעמים אנני הצטרפה אליה, אבל עכשיו היא לא יכלה לנחש איך האיש שעקב אחריה יגיב, והיא לא רצתה לסכן את חברתה.</p>
			<p class="text">"הלוואי שיכולתי," ענתה אנני. "אבל הבטחתי לסֵדָה שאעזור לה בלימודים."</p>
			<p class="text">"חבל. אמא שלי מכינה בקלאווה לקינוח."</p>
			<p class="text">"די, אל תעשי לי את זה."</p>
			<p class="text">כשהגיעו לתחנת הרכבת התחתית שִׁישְׁהָאנֶה, אנני העיפה מבט מהיר מעבר לכתפה וראתה שהאיש כבר קרוב יותר. הוא היה מוכן לפעול במקרה שהיא תנסה להיכנס לרכבת התחתית.</p>
			<p class="text">"תלמדי אותי מילה חדשה באנגלית לפני שאני הולכת," ביקשה גוקצ'ה. "משהו שווה."</p>
			<p class="text">אנני התעלמה לרגע מהאיום והתרכזה בחברתה. "בסדר, הנה מילה טובה," היא אמרה. "בֶּסטי."</p>
			<p class="text">"מה זה 'בסטי'?" שאלה גוקצ'ה. </p>
			<p class="text">אנני הצביעה על חברתה. "את. את הבסטי שלי."</p>
			<p class="text">גוקצ'ה חייכה אליה בחום. "זה אומר שגם את הבסטי שלי. נתראה ביום שני." היא עלתה על המדרגות הנעות והחלה לרדת לתוך התחנה. לפני שנעלמה מהעין, היא הסתובבה לעבר אנני והרימה שתי אצבעות בצורת וי. "עד לניצחון!"</p>
			<p class="text">אלה היו הסמל והסיסמה של הקבוצות באוניברסיטת דרום קליפורניה. השתיים אימצו אותם והשתמשו בהם לכל דבר, החל מברכת שלום, דרך ברכת פרידה ועד לקריאת עידוד בזמן משחקי כדור־מים. אבל כעת אנני קיבלה את זה כתזכורת למה שעליה לעשות. כקריאה לפעולה.</p>
			<p class="text">"עד לניצחון!" היא אמרה וסימנה גם היא תנועת וי באצבע ואמה. ולעצמה הוסיפה, "כי זה בדיוק מה שאני מתכוונת לעשות."</p>
		</div>

			

ספר מודפס

מחיר מוצר 62.40 ₪ מחיר רגיל 70.20 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

מועדון: 58.49 ₪

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 38.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.90 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

התחברו למועדון הצטרפו למועדון חידוש מועדון

הוספה למועדפים

שיתוף רשימה

Whatsapp
פייסבוק
העתק קישור

ביקורות

הנמכרים ביותר

ימינה

שמאלה