זיווג מלכותי 1 אהבה נושכת

התמזמזתי עם ערפד וגמרתי עם נשיכה בצוואר וטבעת על האצבע, כי המניאק החליט שהוא מתחתן איתי.

טוב, הוא לא באמת הכריח אותי, פשוט לא נשארו לי הרבה אפשרויות, כי להקת אנשי זאב צמאי דם רודפת אחרי המשפחה שלי.
המוצא האחרון שלנו הוא מלך הערפדים. אותו אחד ששכח לציין שהוא לא רק הבחור הלוהט מהבר, אלא גם שליט רב עוצמה שרוצה אותי לצידו באחוזה שלו.

הוא מסכים להגן עלינו, אבל בתנאי אחד: שאני אהיה *שלו*.

מאותו רגע אני הופכת לחלק מהחיים שלו, מהאחוזה שלו ומהממלכה שלו. אני המזווגת שלו, ולא סתם - אנחנו מזווגי דם.

אין לי מוצא, אז אני מושיטה לו את ידי ומסכימה לרעיון המקולל הזה.

אני מוותרת על החופש שלי כדי להציל את המשפחה שלי, אבל אל תטעו - אין לי שום כוונה להתאהב בו.

אני אהיה המזווגת שלו, לא בת הזוג שלו...
כי אם זיווג כפוי הוא בית הכלא שלי, אהבה היא המלכודת המסוכנת ביותר שיש עבורי.
אהבה נושכת מאת הסופרת לולה גלאס הוא הספר הראשון בסדרת זיווג מלכותי. כל ספר מתאר זוג אחר וניתן לקרוא אותו בנפרד
שם: זיווג מלכותי 1 אהבה נושכת
מחבר/ת: לולה גלאס
שפה: עברית
תחום: ספרות רומנטית
תת תחום: רומנטי/פנטזיה
מק״ט: 011230064

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 98.00

					
		<div class="_idGenObjectStyleOverride-1" dir="rtl">
			<div id="page7" role="doc-pagebreak" aria-label="7" epub:type="pagebreak"></div>
			<h1 class="perek" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-1">פרק</span><span class="no-break"><span class="bold _idGenCharOverride-1"> 1</span></span></h1>
			<p class="tahatperek" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-1"></span></p>
			<h3 class="down-tatle sigil_not_in_toc" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-2">בלייר</span></h3>
			<p class="paragraph-no-hazaha">ראשי הולם בכאב לפי קצב המוזיקה, כאילו בכל שנייה שחולפת מישהו נועץ מסמר עמוק יותר ויותר לתוך המוח שלי. האורות המהבהבים סביבנו גורמים לי לרצות לעוף מהמועדון, אבל אני לא<span class="no-break"> יכולה.</span></p>
			<p class="textindent">אני מפלסת דרך בין ההמון, צועדת לכיוון הבר. למרות שאני כבר חולה מרוב רעב, המחשבה להזין את עצמי באמצעות זר מעוררת בי בחילה, כמו תמיד. אני דוחה את הקץ ככל שאני יכולה, אבל בסופו של דבר אני יודעת שאחת האחיות שלי תגרור לכאן איזה בחור ותכריח אותי לנצל אותו — לא בקטע<span class="no-break"> מיני.</span></p>
			<p class="textindent">כיוון שאני סירנה, הייתי חייבת לנשק מישהו כדי להיזון מרגשותיו. בדרך כלל זה די מגעיל אותי, אבל אם אני רוצה להישאר בחיים, אין לי באמת דרך להתחמק<span class="no-break"> מזה.</span></p>
			<p class="textindent">המבט שלי ננעל על כיסא פנוי ממש מולי. אני פונה לעברו ומתעלמת מיד שמתחככת בכתפי וממישהו שקורא מאחוריי, "היי,<span class="no-break"> בלונדינית!"</span></p>
			<div id="page8" role="doc-pagebreak" aria-label="8" epub:type="pagebreak"></div>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-2">הם יכולים</span><span class="no-break"><span class="italic _idGenCharOverride-2"> לקפוץ.</span></span></p>
			<p class="textindent">זו לא אשמתי שנולדתי עם שיער זהוב. בדרך כלל אני אפילו אוהבת את השיער שלי, אבל הסטיגמות שמתלוות לצבע שלו עולות לי על<span class="no-break"> העצבים.</span></p>
			<p class="textindent">כל המשפחה שלי סובלת מסטיגמות שנדבקות אלינו כמו קרטון חלב שפג תוקפו לפני חודש, ועכשיו מסריח את כל הסביבה. המשמעות של להיות סירנה היא שכולם נמשכים אלייך, בני אדם ויצורים קסומים כאחד, וזה ממש לא כיף כמו שזה<span class="no-break"> נשמע</span><span class="no-break">.</span></p>
			<p class="textindent">מיסטווד, העיר שבה אנו גרים, היא גם עיר הבירה וגם העיר האמיתית היחידה בעולם הקסם. אנחנו חבויים לחלוטין מעיני בני האדם, מלבד הסחורות שהם שולחים<span class="no-break"> אלינו.</span></p>
			<p class="textindent">כל מי שנמצא במועדון הוא יצור קסום כמונו, למרות שסירנות ידועות במיוחד כיוון שהקסם הופך אותנו לפגיעוֹת ביותר מובנים ממה שהיינו<span class="no-break"> רוצות.</span></p>
			<p class="textindent">לפחות לערפדים יש<span class="no-break"> שיניים.</span></p>
			<p class="textindent">אנחנו פשוט הגרסה היפה יותר והחלשה יותר<span class="no-break"> שלהם.</span></p>
			<p class="textindent">זה לא שערפדים הם מכוערים. הרי גם הם מפורסמים ביופי העל טבעי שלהם — למרות שזה נכון לגבי כמעט כל יצור קסום. אני צונחת על הכיסא ומעסה את רקותיי, בזמן שגופי זועק על כך שהתעלמתי מהרעב זמן רב<span class="no-break"> מדי.</span></p>
			<p class="textindent">"את בסדר?" הבחור שיושב בכיסא לידי מרים את קולו כדי להתגבר על המוזיקה. היא חזקה כל כך, שאני נאלצת להתאמץ בכדי לשמוע את<span class="no-break"> המילים.</span></p>
			<p class="textindent">"מעולה," אני עונה בקול מבלי לטרוח להביט בו אפילו. אין סיכוי שהוא לא נשבה בקסם הסירנה המחורבן<span class="no-break"> שלי.</span></p>
			<div id="page9" role="doc-pagebreak" aria-label="9" epub:type="pagebreak"></div>
			<p class="textindent">"מה תרצי להזמין?" שואל<span class="no-break"> הברמן.</span></p>
			<p class="textindent">כאב חד בראשי גורם לי להתכווץ. גם אם הייתי רוצה, לא הייתי מצליחה לענות לו. למזלי, השיר שהתנגן מסתיים ומתחיל שיר אחר, קצת יותר<span class="no-break"> שקט.</span></p>
			<p class="textindent">"תביא לה כוס מים עם מנטה," אומר הבחור<span class="no-break"> שלצידי</span><span class="no-break">.</span></p>
			<p class="textindent">אפילו שאני יודעת שהוא עוזר לי רק בגלל קסם הסירנה המחורבן שלי, אני עדיין מעריכה את המחווה. הוא צודק, אני באמת צריכה מים. ועלי מנטה. זה אחד מהדברים היחידים שיכולים להקהות רעב של סירנה, בלי שום הסבר הגיוני. איכשהו זה קשור לאופן שבו הקסם שלנו<span class="no-break"> פועל.</span></p>
			<p class="textindent">רגע לאחר מכן הברמן מחליק לעברי את הכוס, ואני תופסת אותה ביד אחת, בעוד שאגודל ידי השנייה לוחץ בחוזקה על הרקה<span class="no-break"> שלי.</span></p>
			<p class="textindent">אני לוגמת לאט, וכאב הראש נרגע רק מעט. אני חיה על מנטה כבר כמעט שבועיים, כך שהיא לא משפיעה כמו שהייתה אמורה להשפיע, אבל זו<span class="no-break"> אשמתי.</span></p>
			<p class="textindent">"תודה," סוף־סוף אני מרימה את מבטי אל הבחור שעזר לי, שואפת אוויר בחדות כשאני רואה<span class="no-break"> אותו</span><span class="no-break">.</span></p>
			<p class="textindent">באופן כללי, יצורי קסם מושכים יותר מבני אדם. אנחנו חזקים יותר, הגברים שלנו גבוהים יותר, והכוח שלנו שומר עלינו בריאים ובכושר, ללא קשר למה שאנחנו אוכלים או אם אנחנו מתאמנים. אבל הבחור הזה הוא כבר רמה אחת<span class="no-break"> מעל.</span></p>
			<p class="textindent">יש לו עיניים כחולות וחודרות שבאופן מוזר מרגיעות אותי, ופניו מאוזנות בצורה מושלמת. הן לא חדות או רכות מדי. עורו בהיר, והשיער שלו כהה וגזור בקפידה, מסודר כאילו הוא יצירת אומנות. הכפתורים העליונים בחולצה <span id="page10" role="doc-pagebreak" aria-label="10" epub:type="pagebreak"></span>הכחולה המכופתרת שלו פתוחים בדיוק במידה הנכונה כדי למשוך את העין מבלי לשדר שהוא<span class="no-break"> </span><span class="no-break"><span class="bold _idGenCharOverride-2">מניאק.</span></span></p>
			<p class="textindent">משהו בו משהו נראה לי מוכר, אבל אני לא מצליחה לשים את האצבע<span class="no-break"> למה.</span></p>
			<p class="textindent">"בשמחה. מה עושה סירנה בלי בן זוג במועדון לילה?" הוא שואל, המבט שלו משדר סקרנות יותר מכל דבר<span class="no-break"> אחר</span><span class="no-break">.</span></p>
			<p class="textindent">אני שומעת את השאלה הזו בכל פעם שבה אני יוצאת מהבית, כך שהסקרנות שלו לא מפתיעה אותי. אין הרבה סירנות, ולרוב מתייחסים אלינו יותר כאל חפצים מאשר כאל יצורי קסם. בדרך כלל משדכים אותנו לבני זוג חזקים בגיל צעיר מאוד, כדי להגן עלינו מפני ניצול<span class="no-break"> ותקיפה.</span></p>
			<p class="textindent">האישה שיושבת מצידי השני מסתובבת אליי ומניחה יד על ירכי. אני הודפת את ידה ומפנה את גופי לעבר הבחור. לפחות נראה שהוא מסוגל לעמוד במשיכת הקסם<span class="no-break"> שלי.</span></p>
			<p class="textindent">אני לוגמת באריכות מהמים לפני שאני מודה, "עבר כמעט חודש מאז שניזונתי. לא הייתה לי ברירה אלא לבוא<span class="no-break"> לכאן."</span></p>
			<p class="textindent">"זה הרבה זמן מכדי להילחם בטבע<span class="no-break"> שלך."</span></p>
			<p class="textindent">"הטבע שלי יכול ללכת<span class="no-break"> להזדיין."</span></p>
			<p class="textindent">אני מסיימת לשתות את המים ומניחה את הכוס בחזרה על הבר. הבחור שלצידי מסמן לברמן להתקרב, ואני מודה לו כשהוא מגיש לי כוס<span class="no-break"> חדשה.</span></p>
			<p class="textindent">הברמן מחייך ונשען מעבר לדלפק לכיווני. הקסם שלי כנראה פועל גם עליו. אני נרתעת לאחור, והבחור שלצידי טופח לברמן על<span class="no-break"> הזרוע.</span></p>
			<p class="textindent">"היא שלי, ת'ור. תמצא מישהי<span class="no-break"> אחרת."</span></p>
			<p class="textindent">בדרך כלל, משפט כזה מדליק אצלי נורת אזהרה, אבל <span id="page11" role="doc-pagebreak" aria-label="11" epub:type="pagebreak"></span>אני רואה שהבחור רק מנסה להגן עליי, ואני מעריכה את זה. הברמן רוטן, אבל<span class="no-break"> מסתובב</span><span class="no-break">.</span></p>
			<p class="textindent">"תודה." אני מרימה את כוס המים השנייה שלי, אבל לא שותה ממנה<span class="no-break"> מייד.</span></p>
			<p class="textindent">"בשמחה." המציל שלי בוחן אותי. "איך קוראים<span class="no-break"> לך?"</span></p>
			<p class="textindent">"בלייר,<span class="no-break"> ולך?"</span></p>
			<p class="textindent">"דמיאן." השם מתאים לו. אני אוהבת אותו. "יש לי הצעה בשבילך,<span class="no-break"> בלייר."</span></p>
			<p class="textindent">"וואו. עד עכשיו דווקא הלך לך<span class="no-break"> מצוין."</span></p>
			<p class="textindent">דמיאן מגחך. "לא הצעה מהסוג הזה. ברור שאת לא אוהבת להיזון. גם אני לא." הוא חושף לרגע את ניביו, ומסגיר את עצם היותו ערפד. "אני יכול לשתות משקיות דם כדי להימנע מזה, אבל את לא יכולה. אם את צריכה מקור הזנה הלילה, אני יכול להיות המקור שלך, בלי מחויבות ובלי ציפיות להמשך. הקסם שלי יהפוך את זה למעט פחות נורא<span class="no-break"> בשבילך."</span></p>
			<p class="textindent">אני בוחנת אותו בחשדנות, מחכה לשמוע מה<span class="no-break"> המלכוד.</span></p>
			<p class="textindent">הוא צודק. קסם הערפדים מרגיע את הטרף שלהם, בעוד שקסם הסירנות מעורר את מקור ההזנה שלהן ומסעיר אותו. גם אם הוא לא ישתה ממני, אני עדיין יכולה להפיק תועלת מהכוח שלו וגם לשכך את הרעב<span class="no-break"> שלי.</span></p>
			<p class="textindent">"מה יצא לך מזה?" אני שואלת<span class="no-break"> לבסוף.</span></p>
			<p class="textindent">הוא מושך בכתפיו. "אף פעם לא חוויתי קסם של<span class="no-break"> סירנה."</span></p>
			<p class="textindent">כנראה אני אמורה להגיד לא, אבל זו נראית כמו אפשרות טובה יותר מאשר לחכות שאחת האחיות שלי תגרור לכאן מישהו כדי להזין<span class="no-break"> אותי.</span></p>
			<p class="textindent">"טוב," אני<span class="no-break"> נאנחת</span><span class="no-break">.</span></p>
			<div id="page12" role="doc-pagebreak" aria-label="12" epub:type="pagebreak"></div>
			<p class="textindent">אני מניחה את הכוס בחזרה ומחליקה מהכיסא, מעבירה רגל מעל ירכיו ומתיישבת בחיקו. לנשק בחורים גבוהים בעמידה זה לא ממש נוח, בהתחשב בעובדה שהגובה שלי הוא בקושי מטר חמישים וחמישה<span class="no-break"> סנטימטרים.</span></p>
			<p class="textindent">הזקפה שלו לא מפתיעה אותי בכלל. לקסם שלי יש בדיוק את ההשפעה הזו על אנשים. לפחות לא נראה שדמיאן מצפה ממני למשהו בגלל<span class="no-break"> זה.</span></p>
			<p class="textindent">"יש לי כאן חדר, אם זה יגרום לך להרגיש יותר בנוח," הוא אומר, מעביר את ידו באיטיות על גבי התחתון. המגע שלו מעביר את הקסם שלו בתוכי ומרגיע את הגוף שלי באופן<span class="no-break"> מיידי.</span></p>
			<p class="textindent">כל ערפד יכול לקבל חדר בכל אחד ממועדוני הלילה של מיסטווד, כל עוד הוא ממלא את הטפסים המתאימים. מועדוני הלילה נוצרו עבורם, אחרי הכול. הם גם בבעלותם. המנהיג שלהם הוא מלך לכל דבר, גם אם הוא אוסר על כולם לקרוא לו<span class="no-break"> מלך</span><span class="no-break">.</span></p>
			<p class="textindent">המלך ידוע בכך שהוא נוהג לבדוק בעצמו מה קורה במועדונים הללו ואת הערפדים שלו. מעולם לא פגשתי אותו, אבל אומרים שהוא מעורר<span class="no-break"> אימה.</span></p>
			<p class="textindent">"זה בסדר. כולם מסביבנו כבר יודעים מה אני בכל מקרה." אני<span class="no-break"> אומרת.</span></p>
			<p class="textindent">הקסם שלו ממשיך להרגיע את העצבים המתוחים בבטני, וככל שהם נרגעים, כך הרעב שלי<span class="no-break"> מתלקח</span><span class="no-break">.</span></p>
			<p class="textindent">אני תופסת אותו בצווארון החולצה. הבד מרגיש נעים תחת אצבעותיי, אני מייחסת גם את זה לכוח שלו. "בחורה עוד עלולה להתמכר לתחושת הקסם שלך תחת<span class="no-break"> העור."</span></p>
			<div id="page13" role="doc-pagebreak" aria-label="13" epub:type="pagebreak"></div>
			<p class="textindent">"הבחורה הנכונה, אולי." המילים שלו לא באמת נקלטות במוחי, כי ברגע שבו הוא מסיים לדבר, הפה שלי כבר על שלו והשפתיים שלו נפשקות לקראתי ללא היסוס. הלשונות שלנו מתחככות, ואני גונחת מהטעם שלו. לא הטעם של הפה שלו — למרות שזה נחמד — אלא הטעם של הרגשות<span class="no-break"> שלו.</span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-2">שעשוע.</span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-2">התרגשות.</span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-2">תשוקה.</span></p>
			<p class="textindent">הקסם שלי דוחק ברגשות שלו לצוף מעלה, טורף את כל מה שגלוי על פני השטח וחופר עמוק פנימה עד שאני מוצאת את מה שאני באמת משתוקקת<span class="no-break"> אליו.</span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-2">תשישות.</span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-2">שעמום.</span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-2">בדידות.</span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-2">כאב.</span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-2">הצפה.</span></p>
			<p class="textindent">אני מרגישה את אחת הידיים שלו לוחצת על הגב התחתון שלי בזמן שאנחנו מתנשקים, ואני מצמידה אותי אליו חזק יותר. ידו השנייה מפלסת את דרכה לשיער שלי, ותחושת האחיזה החזקה שלו בקווצות השיער שלי מרגישה<span class="no-break"> טוב.</span></p>
			<p class="textindent">פתאום דקירה של כאב מפלחת את שפתי, ואני גונחת כאשר הרגשות שלו משתנים<span class="no-break"> בחדות.</span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-2">תאווה.</span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-2">צורך.</span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-2">עונג.</span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-2">תקווה.</span></p>
			<div id="page14" role="doc-pagebreak" aria-label="14" epub:type="pagebreak"></div>
			<p class="textindent">מישהו מטלטל את כתפי, אבל אני בקושי שמה לב. "הזאבים כאן, בלייר," קול נשי מוכר דוחק בי, וכתפי מנוערת שוב. "האלפא הגיע בשביל קלמנטיין. אנחנו חייבות ללכת,<span class="no-break"> </span><span class="no-break">עכשיו."</span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-2">הזאבים.</span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-2">האלפא.</span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-2">קלמנטיין...</span></p>
			<p class="textindent">אני מנתקת את שפתיי משלו<span class="no-break"> בכוח.</span></p>
			<p class="textindent">עיניו הכחולות בוערות מצימאון לדם, ואני מעבירה לשון על החתך בשפתי. "נשכת<span class="no-break"> אותי."</span></p>
			<p class="textindent">"את —" הוא מתחיל לומר, אבל אני כבר מסתובבת אל אחותי. אייברי עומדת לצידי בהבעה קודרת ומודאגת. היא אחת מארבע אחיותיי, ולמרות שאנחנו לא חולקות את אותו דם, אנחנו משפחה לכל<span class="no-break"> דבר.</span></p>
			<p class="textindent">"אני חייבת ללכת. תודה," אני מחווה בידי על מה שקרה ביני ובין דמיאן בזמן שאני מנסה להחליק<span class="no-break"> מברכיו.</span></p>
			<p class="textindent">היד שלו לוחצת חזק יותר על הגב התחתון שלי ומשאירה אותי במקומי, למרות שהוא משחרר את האחיזה בשיער שלי. "אני לא יכול<span class="no-break"> —"</span></p>
			<p class="textindent">אייברי חוטפת את כוס המים עם המנטה שלי מהדלפק ושופכת אותה<span class="no-break"> עליו.</span></p>
			<p class="textindent">אני מנצלת את הרגע שבו הוא מופתע כדי לדחוף את היד שלו מעליי, ואייברי עוזרת לי להיחלץ מהברכיים<span class="no-break"> שלו.</span></p>
			<p class="textindent">אדרנלין פועם בי כשאנחנו נבלעות בתוך ההמון, מנצלות את קומתם הגבוהה של הגברים סביבנו כדי להיעלם לבחור כחול העיניים שניזונתי ממנו. כשאנחנו מוזנות, המהירות <span id="page15" role="doc-pagebreak" aria-label="15" epub:type="pagebreak"></span>שלנו משתווה לזו של ערפדים. הוא לא יתפוס אותנו אם לא נאפשר לו, אבל אף אחד לא באמת יכול <span class="bold _idGenCharOverride-2">לרוץ</span> דרך קהל של יצורי קסם. זה מעורר עבור יותר מדי מהם את יצר<span class="no-break"> הציד.</span></p>
			<p class="textindent">עצם הסיפוק מכך שאני כבר לא רעבה מעלה חיוך על שפתיי. לשם שינוי, אני לא מתחרטת על כך שניזונתי<span class="no-break"> ממישהו.</span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-2">דמיאן הוא... ובכן,</span><span class="no-break"><span class="italic _idGenCharOverride-2"> טעים.</span></span></p>
			<p class="textindent">"כל השאר כבר במיני־ואן." אייברי קוראת לעברי כשאנחנו סוף־סוף יוצאות מתוך קהל יצורי הקסם<span class="no-break"> הצפוף.</span></p>
			<p class="textindent">"עד כמה המצב<span class="no-break"> גרוע?"</span></p>
			<p class="textindent">היא מעווה את פניה בכאב. האורות המהבהבים מעלינו מדגישים את עור הזית שלה ואת שערה החום והארוך, אבל כל מה שאני באמת מבחינה בו הוא הדאגה בעיניה.<span class="no-break"> "גרוע."</span></p>
			<p class="textindent">אני לא שואלת שום דבר נוסף. גם כך אגלה בקרוב<span class="no-break"> מאוד.</span></p>
			<p class="textindent">למרות הדאגה לאחותי, הקסם של דמיאן עדיין פועם בתוכי. יש לי תחושה שהכול יהיה בסדר, אף על פי שההיגיון אומר לי שזה ממש לא המקרה. זה לא הגיוני, לכן אני פוטרת את זה בכך שסוף־סוף אני לא מרגישה רעב אחרי חודש שלם, וממשיכה<span class="no-break"> הלאה.</span></p>
			<p class="textindent">יש לנו צרות גדולות יותר מהערפד ששימש לי<span class="no-break"> כארוחה.</span></p>
		</div>


			

ספר דיגיטלי

השקה

מחיר מוצר 29.00 ₪ מחיר רגיל 37.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.9 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

התחברו למועדון הצטרפו למועדון חידוש מועדון

הוספה למועדפים

שיתוף רשימה

Whatsapp
פייסבוק
העתק קישור

ביקורות