עסקת פיתוי

אית׳ן גרייסון הוא פתיין מקצועי.
הוא מתקרב, מפלרטט, יוצר אמון - ולוכד כל בוגד שנקלע לרשת השקרים שהוא טווה.

עבורו, אנשים הם צפויים.
מערכות יחסים נועדו לההירס, אהבה היא אשליה, ולכל אחד יש אינטרס.

כאשר אית’ן נשכר לבדוק את נאמנותו של אדם בנט, מסתמן לו שמדובר בעוד משימה שגרתית.
אבל אדם אינו מגיב כפי שהוא מצפה.

אדם לא פועל לפי הדפוסים שאית׳ן כבר מכיר בעל פה, ובמקום זה, הוא מעורר בו תשוקה שלא הייתה אמורה להיות חלק מהמשימה.

ככל שהזמן עובר, הקשר ביניהם מתפתח באופן שאינו תואם את הכללים שאית׳ן פועל לפיהם, והפעם, הוא מגלה שהוא זה שנלכד ברשת.

זהו ספר הבכורה של ריין. היא שואבת השראה מחוויות, אנשים ומקומות שפגשה במסעות ברחבי העולם, ובעיקר מהדינמיקות שנוצרות ביניהם.
שם: עסקת פיתוי
מחבר/ת: ריין
שפה: עברית
תחום: ספרות רומנטית
תת תחום: רומנטי
מק״ט: 011230054

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 98.00

					
		<div class="_idGenObjectStyleOverride-1" dir="rtl">
			<div id="page4" role="doc-pagebreak" aria-label="4" epub:type="pagebreak"></div>
			<h1 class="perek" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-1">פרק</span><span class="no-break"><span class="bold _idGenCharOverride-1"> 1</span></span></h1>
			<p class="tahatperek" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-1"></span></p>
			<h3 class="down-tatle sigil_not_in_toc" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-2">פיתויים</span></h3>
			<p class="paragraph-no-hazaha">השפתיים שלנו התרסקו זו על זו. התנשקנו באגרסיביות ותשוקה, כאילו שחיינו תלויים בזה. החלקתי את אצבעותיי על גבי העור החשוף והמיוזע מולי, מכווץ אותן כנגדו ולוחץ בכל המקומות הנכונים, לא מופתע כשאני שומע קללות בגרמנית בשילוב גניחות חלשות שנשמעו כאילו נלקחו מסרט פורנו. חדרתי אליה, הלמתי בתוכה עמוק יותר ויותר בכל תנועה, עד שגל חום עבר בכל גופי. כף ידי הגדולה הסתבכה בתלתלי השוקולד החומים והישרתי מבט של תשוקה אל העיניים הירוקות והגדולות בזמן שנשענתי קדימה והגברתי את הקצב במהירות ובחושניות, מעניק לה את הסקס הטוב ביותר שיכולתי<span class="no-break"> לתת.</span></p>
			<p class="textindent">לאחר כמה דקות אנחנו על המיטה. עדיין מתנשפים<span class="no-break"> ומיוזעים.</span></p>
			<p class="textindent">"אני חייב ללכת." הכרזתי וקמתי ממקומי. "הייתי שמח כל כך להמשיך להתכרבל, אבל הילדים מחכים<span class="no-break"> לי."</span></p>
			<p class="textindent">"חשבתי שאתה אמור להיות איתם רק מאוחר יותר." מבטה מלא בחום ואהבה, מבט שביקש ממני<span class="no-break"> להישאר.</span></p>
			<p class="textindent">"עם נוער בסיכון, העבודה היא עשרים וארבע שעות ביממה." שחררתי את ידי בעדינות מאחיזתה. "אבל אנחנו עוד ניפגש, לאב. זה היה פשוט מדהים. אני כל כך שמח שעשינו <span id="page5" role="doc-pagebreak" aria-label="5" epub:type="pagebreak"></span>את<span class="no-break"> זה."</span></p>
			<p class="textindent">"אשמח." היא כפתרה את החולצה שלה ואז רכנה לנשק אותי, "בחיים לא האמנתי שאפגוש גבר כמוך. עובד עם נוער, מתנדב, ומזיין מדהים," היא הוסיפה בלחישה והסמיקה<span class="no-break"> </span><span class="no-break">בביישנות.</span></p>
			<p class="textindent">"אז תתקשר אליי?" היא שיחקה בשערה עם אצבעותיה והשפילה את מבטה<span class="no-break"> לרצפה.</span></p>
			<p class="textindent">הנחתי אצבע על סנטרה כדי להרים את מבטה, יוצר קשר עין אינטנסיבי<span class="no-break"> בינינו.</span></p>
			<p class="textindent">"איך אפשר שלא?" העברתי את גב אצבעותיי על הלחי שלה לפני שנשקתי שוב את<span class="no-break"> </span><span class="no-break">שפתיה.</span></p>
			<p class="textindent">"אם לא הייתי צריך ללכת לילדים הייתי נשאר כאן כל היום יחד איתך. מחבק אותך, מנשק אותך, צופה איתך בסרטים קיטשיים<span class="no-break"> וחמודים."</span></p>
			<p class="textindent">היא עצמה את עיניה וחיוכה התרחב. "אתה בטוח שאתה אמיתי?" היא התנשמה, לחייה נצבעו אדום. "אני כל כך שמחה<span class="no-break"> שהכרנו."</span></p>
			<p class="textindent">"גם אני, שמח כל כך. מחר זה היום החופשי שלי. אולי נצא למסעדה? מה דעתך?" אחזתי בידיה וקירבתי אותן אל שפתיי, מניח נשיקות קטנות וחמות בכל<span class="no-break"> נקודה.</span></p>
			<p class="textindent">היא הנהנה כשהביטה בי כאילו שהשעה האחרונה הייתה חלום שהתגשם. הדבקתי עוד כמה נשיקות קטנות לאורך ידה, מאפשר לה לעצום את עיניה ולהתמסר למגע ולתחושה של שפתיי על<span class="no-break"> גופה.</span></p>
			<p class="textindent">ליוויתי אותה אל דלת הכניסה, לא משחרר את כף ידה עד הרגע האחרון. "אז אני מניחה שנתראה מחר?" היא שאלה באותו טון ביישן, עליו שמרה לאורך כל<span class="no-break"> השיחה.</span></p>
			<p class="textindent">"נתראה מחר, לאב." נישקתי את שפתיה פעם נוספת, הפעם <span id="page6" role="doc-pagebreak" aria-label="6" epub:type="pagebreak"></span>ביותר רכות, והשארתי את מבטי עליה בזמן שהיא<span class="no-break"> התרחקה.</span></p>
			<p class="textindent">היא הסתובבה אליי בפעם האחרונה וחייכה כמו ילדה מאוהבת, לפני שנעלמה אל תוך חדר<span class="no-break"> המדרגות.</span></p>
			<p class="textindent">עכשיו גלגלתי את<span class="no-break"> עיניי.</span></p>
			<p class="textindent">כשחזרתי אל החדר, פתחתי את המחשב והסתכלתי על הצילומים האחרונים. עשרים דקות של משחק מקדים מדויק, מילים רכות, ליטופים במקומות הנכונים וסקס בינוני להחריד, והכול<span class="no-break"> מתועד.</span></p>
			<p class="textindent">"ו... תודה לך." גיחכתי לעצמי כשחתכתי את הסרטון מהרגע שבו היא נכנסה לחדרי עד לדקה שבה הוצאתי אותה החוצה בטענה ש'הילדים מחכים<span class="no-break"> לי'.</span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-2">שטויות</span>. אני הייתי נער בסיכון. לא היה לנו למי לחכות ואף אחד לא טרח<span class="no-break"> לעזור.</span></p>
			<p class="textindent">לקחתי את הכיסא עליו ישבתי וגררתי אותו אל פינת החדר, טיפסתי עליו והושטתי את ידי קדימה, שולף את המצלמה הנסתרת שנתלתה מוקדם יותר על הקיר. הכנסתי את המחשב הנייד לתיק הגב שלי ולאחר מכן את המצלמה<span class="no-break"> הזעירה.</span></p>
			<p class="textindent">המצלמה הקטנה עשתה עבודה מצוינת כמו תמיד, ועבודתי כאן<span class="no-break"> הסתיימה.</span></p>
			<p class="textindent">לאחר מכן יצאתי מהבניין ונכנסתי אל המכונית השחורה שלי, מאזדה 121 משנת 1997 ליתר דיוק. למרות שהייתה יד רביעית ובחזקתי כבר חמש שנים, היא עדיין נסעה כמו<span class="no-break"> חדשה.</span></p>
			<p class="textindent">נסעתי בדיוק שלוש דקות עד שהגעתי אל הבניין שבו אני באמת גר — מבנה ישן ומתפורר בשכונה מסריחה בפרנקפורט שבגרמניה. עליתי במדרגות החורקות עד לקומה השלישית, העליונה ביותר, ופתחתי את דלת הכניסה בלי לטרוח להכניס את המפתח, פשוט כי ידעתי שהיא תהיה<span class="no-break"> פתוחה.</span></p>
			<div id="page7" role="doc-pagebreak" aria-label="7" epub:type="pagebreak"></div>
			<p class="textindent">ו... כמה מפתיע. היא באמת הייתה<span class="no-break"> פתוחה.</span></p>
			<p class="textindent">"צהריים טובים לאית'ן השטן גרייסון." איחל זאק, אחד משותפיי לדירה ולעסק. הוא ישב על הספה הקטנה והאפורה, כפות רגליו היחפות מונחות על שולחן הקפה וידו אוחזת בשלט בזמן שהוא זפזפ בערוצים בלי לצפות במשהו מסוים. אפשר לומר שזה המנהג הקבוע שלנו כשישבנו מול הטלוויזיה — לצפות<span class="no-break"> בכלום.</span></p>
			<p class="textindent">"לפי השיער המבולגן שלך, אני מבין שסיימת עם הבחורה?" הוא שאל בלי להסיר את מבטו<span class="no-break"> מהמסך.</span></p>
			<p class="textindent">"כן. היא קנתה את ההצגה של 'הבחור המקסים שמתנדב עם נוער בסיכון'." עניתי בטון יבש בזמן שסידרתי את שערי המבולגן מול המראה בכניסה לדירה. "אוולין כאן?" הבטתי סביב, סורק את הדירה ומחפש אחר השותפה השלישית שלנו. "אני צריך לשלוח לבן הזוג שלה את הסרטון, ואז אפשר ללכת למסעדה אם אתם<span class="no-break"> רעבים."</span></p>
			<p class="textindent">"גם היא בדיוק חזרה מעבודה. רק שבניגוד אליך היא אפילו לא הייתה צריכה לשכב איתו, הבחור ירד לה במשך חצי שעה כמו ילד טוב." זאק העביר את ידו בין שערותיו השחורות. "לא קשה להיות אישה,<span class="no-break"> גריי."</span></p>
			<p class="textindent">"זה לא קשור לעובדה שהיא אישה. גברים לא קשים בכלל." קרצתי לו. "כלומר, אנחנו כן קשים. בצורה טיפה<span class="no-break"> שונה."</span></p>
			<p class="textindent">זאק גלגל את עיניו. "זה מדהים איך כל פעם אתה מוכיח מחדש שרמת הבגרות שלך היא כמו של נער בן<span class="no-break"> שש־עשרה."</span></p>
			<p class="textindent">צנחתי במקום הפנוי לידו על הספה הקטנה והוצאתי את הטלפון שלי מהכיס, מחייג אל המספר האחרון ביומן<span class="no-break"> השיחות.</span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-2">איזה מין שם זה בנדיקט</span><span class="no-break"><span class="italic _idGenCharOverride-2"> לעזאזל?</span></span></p>
			<p class="textindent">"זה גרייסון. תשלם לי את הכסף שאתה חייב לי אם אתה <span id="page8" role="doc-pagebreak" aria-label="8" epub:type="pagebreak"></span>רוצה את הסרטון של אשתך במייל." סיננתי<span class="no-break"> באדישות.</span></p>
			<p class="textindent">"אנחנו חייבים להתחיל לגבות יותר על סקס גרוע." אמרתי ביובש כשהבטתי<span class="no-break"> בזאק.</span></p>
			<p class="textindent">הוא צחק כשניתקתי את השיחה בלי לחכות לתשובה<span class="no-break"> ממנו.</span></p>
			<p class="textindent">"אוקיי, תעזרו לי דחוף." אוולין יצאה מחדרה והתקדמה לסלון במהירות, בדיוק כשהבחור שלח לי אסמכתה על העברה בנקאית. "שחור או אדום?" היא החזיקה בידיה שתי שמלות<span class="no-break"> קצרצרות.</span></p>
			<p class="textindent">אני וזאק גלגלנו עיניים בדיוק באותו זמן, כאילו התגובה הייתה מתוכננת<span class="no-break"> מראש.</span></p>
			<p class="textindent">"את זוכרת שאנחנו גברים, נכון?" זאק הרים את גבותיו בעייפות. "מה לנו<span class="no-break"> </span><span class="no-break">ולשמלות?"</span></p>
			<p class="textindent">"אתם שניכם בלתי נסבלים." היא סיננה בתסכול. "קיבלתי עוד עבודה מהירה. מה יותר סקסי? זה בשביל גבר, אתם יודעים מה עושה לכם את<span class="no-break"> זה."</span></p>
			<p class="textindent">שלחתי את הסרטון, סגרתי את המחשב והרמתי את מבטי אליה. "אוולין, גם אם תלבשי שק תפוחי אדמה, גברים עדיין ירצו לזיין<span class="no-break"> אותך."</span></p>
			<p class="textindent">"אוו, כמה פאקינג מקסים, גרייסון." היא ניערה בעצבנות את שערה הבלונדיני וחייכה אליי במתיקות<span class="no-break"> מזויפת.</span></p>
			<p class="textindent">"טוב, אדום." היא דהרה חזרה לחדרה, לא לפני שהשאירה את השמלה השחורה על השידה בכניסה לדירה. זאת בדיוק הסיבה שבגללה היא זכתה בכל יום מחדש בתואר 'השותפה<span class="no-break"> המבולגנת'.</span></p>
			<p class="textindent">"אני שמח שהגענו להחלטה משותפת." זאק פלט בלעג, מה שגרם לי לגחך באופן מיידי. הוא מתח את רגליו על השולחן, הניח את ידיו מאחורי עורפו ונשען על גב<span class="no-break"> הספה.</span></p>
			<p class="textindent">"אז איך יקראו לך היום? שלי? ברברה?<span class="no-break"> אלנה?"</span></p>
			<div id="page9" role="doc-pagebreak" aria-label="9" epub:type="pagebreak"></div>
			<p class="textindent">"האמת שחשבתי על קייטלין, לא השתמשתי בשם הזה הרבה זמן." אוולין צעקה מהחדר, ותוך מספר שניות חזרה לסלון לבושה בשמלה<span class="no-break"> האדומה,</span></p>
			<p class="textindent">חיוך נרקם מיד על פניו של זאק כשהיא לקחה את אחת מתעודות הזהות המזויפות שנחו על השידה ליד הדלת והכניסה אותה לארנק<span class="no-break"> </span><span class="no-break">שלה.</span></p>
			<p class="textindent">"מפתח?" היא<span class="no-break"> שאלה.</span></p>
			<p class="textindent">"רק אל תשכחי לקחת איתך מצלמה כמו בפעם הקודמת." זרקתי לה את המפתח לדירה בה הייתי קודם<span class="no-break"> לכן.</span></p>
			<p class="textindent">"לא נורא, שכבתי איתו שוב והכול הסתדר. לפחות הוא היה סקס לא רע בכלל. אפילו נהניתי." היא קרצה. "נלך למסעדה אחרי<span class="no-break"> זה?"</span></p>
			<p class="textindent">"זה בדיוק מה שהצעתי. אנחנו נחכה לך." חטפתי את השלט מידו של זאק והעברתי לערוץ אקראי, במקום לאפשר לו להמשיך לזפזפ בין<span class="no-break"> הערוצים.</span></p>
			<p class="textindent">נשענתי לאחור על הספה, בעוד שאוולין התקדמה אלינו ונישקה כל אחד מאיתנו על<span class="no-break"> הלחי.</span></p>
			<p class="textindent">היא צחקה כשעיקמתי את אפי נוכח המגע הפיזי, ולאחר מכן יצאה מהדלת. הישיבה על הספה הרכה הרגישה טוב יותר משציפיתי, וזה לא היה מקרי — מהרגע שיצאתי מהדירה שלנו כל מה שרציתי היה לחזור<span class="no-break"> אליה.</span></p>
			<p class="textindent">"אתה עובד כמו משוגע לאחרונה. אתה חייב הפסקה." הוא אמר ואני<span class="no-break"> גיחכתי.</span></p>
			<p class="textindent">"אני? הפסקה?" גבותיי זינקו מעלה, "אתה מדבר כאילו שאתה לא מכיר<span class="no-break"> אותי."</span></p>
			<p class="textindent">"אני מכיר אותך טוב יותר משאתה מכיר את עצמך." הוא <span id="page10" role="doc-pagebreak" aria-label="10" epub:type="pagebreak"></span>שילב את ידיו על החזה. "פעם היית מאושר כשעבדנו, אתה יודע? זה הרגיש כאילו שסקס היה הדבר היחיד שהשאיר אותך חי. אבל היום אתה רואה רק את המטרה מול<span class="no-break"> העיניים."</span></p>
			<p class="textindent">"כי העבודה נהייתה די... קלה? אני לא יודע." כיביתי את<span class="no-break"> הטלוויזיה.</span></p>
			<p class="textindent">"פעם זה היה אתגר. אבל אחרי כל כך הרבה שנים בתחום, וכל כך הרבה אנשים וטיפוסים שעברתי, אני לא צריך יותר מדי בשביל לסיים את העבודה, אתה מבין?" נאנחתי בכבדות. "אולי איבדתי עניין. זה כבר לא מרגש אותי כמו פעם. אבל היא בחיים לא תסלח לי אם אפסיק<span class="no-break"> עכשיו."</span></p>
			<p class="textindent">"אחזור על זה שוב. היא לא תכעס אם תקדיש את כל חייך למטרה אחרת." הוא קם ממקומו והתקדם לכיוון מתלה הכביסה, תפס באחת החולצות והתחיל לקפל אותה. "אולי תיקח חופשה קצרה, רק בשביל למלא מצברים? תזמין את ליאה<span class="no-break"> </span><span class="no-break">לאנשהו?"</span></p>
			<p class="textindent">"לא, היא מעצבנת אותי." עקצוץ של חוסר סבלנות חלף בי רק מהמחשבה עליה. עוד מהפנימייה היא תמיד הייתה שם בשבילי כשהייתי צריך זוג שפתיים מוכרות ושדיים חמים, אבל היא בהחלט לא אחת שהייתי רוצה להיות סגור איתה<span class="no-break"> בחופשה.</span></p>
			<p class="textindent">"היא שוב התחילה לדבר איתי על מחויבות ושטויות. אתה יודע שאין לי זין<span class="no-break"> לזה."</span></p>
			<p class="textindent">"אז תיקח את עצמך לחופשה." זאק משך בכתפיו. חשבתי על זה לשנייה קטנה. אולי זה באמת רעיון טוב. אולי זה בדיוק מה שהייתי צריך — כמה ימים של שקט, רוגע, מוזיקה טובה, ולשם שינוי — סקס עם אנשים בלי מחשבות על העברות בנקאיות. אבל מיד עצמתי את עיניי ונשמתי עמוק. לא יכולתי לעשות את זה. הייתי חייב להישאר ממוקד — אני צריך רק עוד עשרים ושלוש אלף יורו, ואני צריך להרוויח אותם תוך חודש <span id="page11" role="doc-pagebreak" aria-label="11" epub:type="pagebreak"></span>וחצי. אחר כך אוכל לפנטז על כל החופשות<span class="no-break"> בעולם.</span></p>
			<p class="textindent">רטט של טלפון קטע את השיחה שלנו. עניתי מיד בלי לבדוק מי מתקשר, כיוון שהיה לי ברור שהרטט התריע על<span class="no-break"> עבודה.</span></p>
			<p class="textindent">"גרייסון."</p>
			<p class="textindent">"אית'ן, נכון? אית'ן גרייסון?" קול רועד ושבור נשמע מהצד השני של<span class="no-break"> הקו.</span></p>
			<p class="textindent">"נכון." עניתי בחדות ולחצתי על כפתור הרמקול. בזמן שחיכיתי שהיא תדבר פתחתי את הווטסאפ, בודק אם פספסתי הודעות<span class="no-break"> נוספות.</span></p>
			<p class="textindent">במשך מספר שניות היא רק נשמה. נשימות נואשות וכואבות. גלגלתי את עיניי כשהמשכתי לגלול. גם בלי לשמוע שוב את הקול, יכולתי להרגיש את הרעד שבו. זה גרם לי להבין שהחשד שלי לגבי מטרת השיחה היה מדויק. עוד זוגיות נכזבת, עוד בוגד שצריך<span class="no-break"> להפיל.</span></p>
			<p class="textindent _idGenParaOverride-1">"אני... אני רציתי להציע לך<span class="no-break"> עבודה."</span></p>
		</div>

			

ספר דיגיטלי

השקה

מחיר מוצר 29.00 ₪ מחיר רגיל 37.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.9 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

התחברו למועדון הצטרפו למועדון חידוש מועדון

הוספה למועדפים

שיתוף רשימה

Whatsapp
פייסבוק
העתק קישור

ביקורות

הנמכרים ביותר

ימינה

שמאלה

נצפו לאחרונה

התעניינת גם ב...

ימינה

שמאלה