הספר "שמים אדומים" נכתב בהשראת חוויות של מחברו, דניאל שנער, מעבודתו בגופי הבטחון ומעולם ההיי טק, והפך לסדרת טלוויזיה מצליחה. התגובות הנהדרות על הסדרה, שאף זכתה בפרסים, מרגשות אותו, ולמרות זאת הוא מודה שלפעמים קצת קשה לראות את הספר תופס חיים עצמאיים ושונים.
מאת נגה גיסיס
דניאל שנער הוא אדם עסוק. לצד העבודה על העונה השנייה של "שמים אדומים" וכתיבת הספר השלישי הוא גם עובד בהשקעות. יחד עם זאת, הוא לקח את הזמן כדי לענות על כל השאלות שלנו. הראיון המלא לפניכם:
עד כמה "שמים אדומים" ו"בית הפגודה" מבוססים על הנסיון שלך בשירותי הבטחון?
הספר הוא לא אוטוביוגרפיה, הוא סיפור, אבל הוא נכתב בהשראת אירועים אמיתיים וחוויות אמיתיות – חלקן שלי וחלקן של חברים שלי.
איך ערכת את המחקר לכתיבת הספרים?
במקרה של שני הספרים שכתבתי, הם נכתבו במידה רבה על עולמות שחייתי בהם שנים רבות (עולם המודיעין וספציפית בתחום הטרור ובבית הפגודה גם עולם ההייטק).
ספר לנו על היום המרגש שנודע לך שהספר הופך לסדרה.
זה לא יום אחד או רגע אחד אלא תהליך ארוך עם הרבה עליות וירידות. זה התחיל כששמים אדומים יצא והתחלתי לקבל הצעות לאדפטציה, המשיך עם הרבה "דייטים" עם כותבים ומפיקים עד שמצאתי צוות שהרגיש לי הכי נכון. הפגישה שהיתה די מכריעה דווקא נולדה דרך סטימצקי – מנכ"ל סטימצקי הכיר לי את יואב גרוס שהפך למפיק של הסדרה.
איך נראה התהליך של הפיכת ספר לסדרה? עד כמה היית מעורב בו?
לעומת תהליך של כתיבת ספר שהוא מאוד בודד, יצירת סדרה זו משימה קבוצתית מאוד. אנחנו חמישה יוצרים: הכותבים רון לשם, דניאל אמסל, עמית כהן ואני, והבמאי אלון זינגמן. יש גם מפיק, מפיק בפועל, אנשים מטעם הערוץ, משקיעים ועוד ועוד. הייתי מעורב אבל כאמור כחלק מצוות גדול (ומעולה).
האם אתה מרוצה מהתוצאה? האם הדמויות קרמו עור וגידים כמו שדמיינת אותן?
מרוצה מאוד מהתוצאה, אנחנו מקבלים תגובות מדהימות וחיוביות מכל קצוות הארץ, וגם בעולם – הסדרה השתתפה בפסטיבל היוקרתי לסדרות בצרפתי כאחת מתשע סדרות מתוך מאות שהתמודדו מכל העולם, וזכתה כסדרה הטובה ביותר בפסטיבלים בברלין, הודו, בואנוס איירס.
לצד זה אני יכול להגיד בכנות שזה קשה כסופר לראות את הספר תופס חיים אחרים, עצמאיים. שונים מאוד לפעמים מהספר. הדמויות והאירועים שונים, יש המון אילוצים הפקתיים ותקציביים (למשל ירד חלק שלם של הילדות של סער ועלי שתפס נפח חשוב בספר), וגם יוצרים שותפים עם דעות שונות.
על מה אתה עובד בימים אלו? האם יהיה ספר שלישי?
התחלתי לעבוד על ספר שלישי, אבל לאט לצערי, כי עמוס. מתארגנים גם לעונה שניה של "שמים אדומים", ועוד הפתעות. וחוץ מזה יש את החיים עצמם ואת ה-DAY JOB שלי שהוא בכלל בהשקעות.
איזה מאורע בחייך הכי השפיע עליך ועל הכתיבה שלך?
אני לא חושב שיש רגע אחד כזה. ספציפית ב'שמים אדומים' יש אוסף של רגעים מתקופת הצבא והאינתיפאדה השניה שהכתיבה היתה סוג של דרך לעבד אותם. ל"בית הפגודה", הספר השני שלי נכנסו חוויות מהצבא אבל גם הרבה חוויות מהחיים בתל אביב (גרתי סמוך לבית הפגודה) ורגעים מעבודתי בהייטק – לדוגמא האירוע המחולל של הספר, שבו חברה עסקית מותקפת על ידי האקרים.
ספר לנו שלושה דברים ש(כמעט) אף אחד לא יודע עליך.
אני שותה המון קפה, 5, לפעמים 6,7,8 כוסות קפה ביום.
אני חייב להתקלח בבוקר אחרת אני לא ממש מתעורר.
פעם דיברתי ספרדית שוטפת (היום כבר חלוד).
איזה תפקיד היה לקריאה ולכתיבה בשנות הילדות וההתבגרות שלך?
קריאה היתה חלק גדול מחיי מגיל צעיר. ספרים היו המקום שבו הייתי הולך לטייל, או הולך לאיבוד, ולעתים קרובות בספרים הייתי מוצא תשובות לשאלות של החיים.
מאיזה גיל ידעת שאתה רוצה להיות סופר?
לא ידעתי... ידעתי שאני אוהב לכתוב, כתבתי בעיתון בית ספר ולמגירה, אף פעם לא חשבתי על עצמי כסופר.
מיהם הסופרים האהובים עליך?
אלכסנדר דיומא (הרוזן ממונט קריסטו), צ'ינגיס אייטמטוב, ג'יי קיי רולינג, דניאל סילבה, מרגרט וייס וטרייסי היקמן.
איזה ספר היית לוקח איתך לאי בודד?
שוגון.
מה מנצח אצלך – ספר, טלפון או טלוויזיה?
תחרות קשה בין ספר לטלוויזיה, עם יתרון קל לספר.
מה נותן לך השראה?
החיים עצמם. אשתי, הילדים שלי, ההורים שלי. הקשיים וההנאות, ההפתעות והשגרה.
איפה אתה הכי אוהב לכתוב? האם יש לך שגרת כתיבה מסויימת?
בגלל שאני עסוק ביום יום בעבודה שאינה כתיבה (השקעות בתחום ההייטק בעיקר), הזמן שלי לכתוב הוא או בלילות, סופי שבוע, טיסות, וחופשות.
לו היה לך רק טיפ אחד לתת לסופרים מתחילים – מה הוא היה?
לכתוב.