כשכרמל קוריצקי התחילה לכתוב היא בכלל לא הכירה את הז'אנר הרומנטי, ולא חשבה שהספר שלה יעניין מישהו. תארו לעצמכן כמה היא הופתעה כשהספר שלה הצליח והיא גילתה את קהל הקוראות החם שהמתין לה...
מה אנחנו לא יודעים על הספר שלך וחשוב שנדע?
'תנסה אותי' הוא הספר הראשון שאי פעם כתבתי. כשהתחלתי לכתוב אותו בכלל לא הכרתי את הז'אנר הרומנטי בספרים. הכרתי רק סרטים וסדרות טלוויזיה. חשבתי שזה די מוזר לכתוב ספר שהעלילה שלו סובבת סביב סיפור אהבה של זוג, והייתי בטוחה שזה לא יעניין אף אחד חוץ ממני. אתן יכולות לתאר לעצמכן כמה מופתעת ושמחה הייתי כשגיליתי עד כמה הז'אנר הזה אהוב.
מי הדמות שכתבת שאת הכי מחוברת אליה? או: על איזה גבר שכתבת עדיין לא התגברת?
הדמות שאני הכי מחוברת אליה היא ליבי, הגיבורה של 'תנסה אותי'. שפכתי המון חלקים ממני לתוך הדמות שלה, ולכן סיקרן אותי לדעת מה יחשבו עליה. מאוד נהניתי לכתוב אותה כי יכולתי לאפשר לה לעשות דברים שלי אין אומץ לעשות. במובן הזה לכתוב את ליבי היה קצת כמו לשחק "מה אם?" עם עצמי, ולבדוק מה היה קורה אם הייתי פרועה, חסרת עכבות, וחסרת מעצורים כמוה.
מאיפה מגיעה ההשראה?
ההשראה יכולה להגיע מכל מקום – משיר ששמעתי, מסיפור שחברה סיפרה לי, מחלום שהיה לי. בסוף ההשראה הכי טובה מגיעה מהדמויות עצמן, ברגע שהדמויות מבושלות אצלי במוח הן כבר מחליטות בעצמן מה יהיה הדבר הבא שהן יעשו או איך הן יגיבו לסיטואציה מסוימת.
מה את עושה אם וכאשר יש לך מחסום כתיבה?
אני מנסה לשחרר את הביקורת העצמית ולכתוב "פריסטייל". פשוט לאלתר ולזרוק על הדף מה שעולה לי באותו רגע. אני מנסה להזכיר לעצמי שלא כל מה שאני כותבת יכנס לגרסה הסופית, ושצריך לסנן הרבה חול ואבנים בשביל להגיע לזהב.
מה הספר הכי מושלם שקראת (ושלא כתבת)?
ללא ספק סדרת 'ליל השטן' של פנלופה דאגלס. יש לי רגשות לסדרה הזאת.
מה התגובה הכי מרגשת שקיבלת על הספר?
כל תגובה שאני מקבלת מרגשת אותי! זה שמישהי בחרה לקרוא את הספר שלי ולכתוב לי עליו, זה כבר מרגש אותי. בעיקר מרגש אותי כשבנות כותבות לי שהן נהנו מהספר למרות שהן לא מתחברות לעלילות שקורות בישראל, או שאני הסופרת הישראלית הראשונה שהן קראו בז'אנר.
יש לך מסר לקוראות לסיום?
תקראו רק מה שעושה לכן טוב, ואל תתביישו לנטוש ספרים שאתן לא נהנות מהם. החיים קצרים ורשימת הקריאה ארוכה!