גרייבס גלן 2 קללת הנשיקה

קסם, יריבות ונשיקה אחת שמשנה הכול.
ספר ההמשך לרב-המכר ”קללת האקס”. גווין ג’ונס חיה את החלום: מסדר מכשפות חדש, חנות כישוף מצליחה והדרכת דור ההמשך. אבל כשהוולס פנהלו, הגבר הנאה והמסקרן, פותח חנות מול שלה, היריבות המקצועית הופכת לנשיקה לוהטת שמטלטלת את שניהם.

עונה מכושפת מלאה מסתורין ורומנטיקה.
כשליל כל הקדושים מתקרב ומסדר מכשפות מסתורי מאיים על העיירה, כוחותיה של גווין נחלשים והיא נאלצת לשתף פעולה עם וולס כדי להציל את עצמה ואת גרייבס גלן. ”קללת הנשיקה” הוא רומן פנטזיה רומנטי ממכר, מלא כישוף, מתח וכימיה מחשמלת – מושלם לחובבי קסם ואהבה!
שם: גרייבס גלן 2 קללת הנשיקה
מחבר/ת: ארין סטרלינג
שפה: עברית
תחום: ספרות רומנטית
תת תחום: רומנטי/פנטזיה
מק״ט: 017510234

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 98.00

					
		<div class="Basic-Text-Frame _idGenStoryDirection-1" dir="rtl">
			<div class="_idGenObjectLayout-1">
				<div id="_idContainer002" class="Object-Style-2">
					
				</div>
			</div>
			<h1 id="_idParaDest-2" class="kot-perek">פרק 1</h1>
			<p class="text-no-hazacha">"אם אצעק 'בו־יא' כשנתפוס את רוח הרפאים, תדעי שהתכוונתי באירוניה, נכון?"</p>
			<p class="text">גווין לחשה את המילים בזמן שהתגנבה מאחורי בת דודתה, ויווי, ביער החשוך, הירח רק סהר דקיק בשמיים הכחולים כהים, וכדור האור הקטן שיצרה ויווי מרחף לו בעליזות מעל ראשיהן. היה קר במידה מפתיעה לתחילת ספטמבר, וריח רענן עמד באוויר, עם רמז לעשן שדגדג באפה של גווין.</p>
			<p class="text">בהחלט לילה אידיאלי לציד רוחות רפאים.</p>
			<p class="text">אולי פחות אידיאלי להתבדחויות, עם זאת, משום שוויווי הציצה אחורה אליה, מצמצמת את עיני הדבש שלה. "גווינביר."</p>
			<p class="text">"מה?" מחתה גווין. "זה או זה, או איזה 'לא פוחדת מרוחות־רפאים' כמו בסרט, שבכנות נראה לי קצת מיושן."</p>
			<p class="text">"למה יש לי תחושה שאת לא מתייחסת לזה ברצינות?"</p>
			<p class="text">גווין, לבושה בסוודר שחור המנוקד ברוחות רפאים קטנטנות, זיכתה את ויווי בפרצוף רציני במיוחד. "אין לי מושג למה שתחשבי כזה דבר."</p>
			<p class="text">כפי שציפתה שיקרה, ארשת הפנים החמורה של ויווי התחלפה בחיוך של חיבה וגלגול עיניים.</p>
			<p class="text">"בסדר, אני מאשרת 'בו־יא' אירוני מצידך."</p>
			<p class="text">"תודה רבה," אמרה גווין וסידרה את תיק העור התלוי באלכסון על חזה. מאחר שהיה מדובר בציד הרוחות הראשון שלה, היא פשטה על 'וויקֵד' בחיפוש אחר משהו שאולי יתגלה כשימושי, אבל החנות נועדה בעיקר לתיירים, לא למכשפות אמיתיות.</p>
			<p class="text">ולכן היו לגווין כרגע תיק מלא קריסטלים, כמה נרות בצנצנות, ושקיק קטיפה של מלחי אמבטיה שאימא שלה רקחה במיוחד בשביל החנות.</p>
			<p class="text">ויווי שוב הציצה אחורה אליה כשהנרות נקשו בקריסטלים. "אמרתי לך שלא היית צריכה להביא כלום," אמרה. "זאת יותר משלחת חיפוש."</p>
			<p class="text">"ואני בהחלט מבינה את זה, ויווי, אבל בהתחשב בכך שראיתי בדיוק רוח רפאים אחת בחיי, וזה היה מפחיד בטירוף, תסלחי לי שאני רוצה להיות מוכנה."</p>
			<p class="text">"עם מלחי אמבטיה קמומיל ולוונדר?"</p>
			<p class="text">"מה שחשוב זה המלח."</p>
			<p class="text">ויווי נעצרה בגבות מורמות, וגווין נופפה יד. "את יודעת, כמו בטלוויזיה."</p>
			<p class="text">"מה בטלוויזיה?"</p>
			<p class="text">"התוכניות עם הבחורים החתיכים שצדים רוחות רפאים. הם תמיד כזה" — היא הנמיכה קול לנהמה מחוספסת — "'אנחנו נצטרך להקיף את המתחם במעגל מלח וכאלה. אז." גווין טפחה על תיקה. "מלח."</p>
			<p class="text">"אנחנו מכשפות, גווין," הזכירה לה ויווי. "אולי עדיף שלא נלמד ממה שעושים בטלוויזיה?"</p>
			<p class="text">"אנחנו לא <span class="natuy">מכשפות שצדות רוחות</span>," התווכחה גווין, מתכופפת כדי לעקוף ענף גדול בדרכן למעבה היער. "והתוכנית הזאת רצה איזה עשרים שנה, הגיוני שהם צדקו <span class="natuy">במשהו</span>."</p>
			<p class="text">ויווי חשבה על זה רגע, ואז משכה בכתפיה. "זה לא יכול להזיק."</p>
			<p class="text">הרוח רשרשה בעלים ממעל והעיפה את שערה הארוך של גווין לאחור מפניה בזמן שהרחיבה צעדיה, מנסה להדביק את בת־דודתה. "את יודעת, אם <span class="natuy">לי</span> היה בעל חתיך, הייתי מוצאת סיבות דווקא להישאר בבית, ולא סיבות להתרוצץ ביערות רדופים."</p>
			<p class="text">ויווי הגיבה בצחוק קליל. "הזמנתי את ריס לבוא איתנו, אבל הוא בעומס של עבודה, משתדל לנקות שולחן לפני הנסיעה שלנו."</p>
			<p class="text">גווין הגיבה בהמהום של הסכמה, מתעלמת מהצביטה הקלה בחזה לקראת עזיבתה של ויווי. זה היה דבילי — ויווי נוסעת רק לכמה שבועות, כדי לראות איזה טקס קסום שמעניין אותה במדינת הולדתו של ריס, ויילס — אבל זו תהיה התקופה הכי ארוכה שגווין תבלה בנפרד מבת דודתה זה שנים רבות. ומאחר שאימה של גווין, איליין, נוסעת גם היא לאיזה ריטריט מכשפות באריזונה, גווין עתידה להישאר לגמרי לבד.</p>
			<p class="text">וזה בסדר גמור. היא בכל זאת אדם בוגר, היא תוכל לנהל את העניינים בלי — </p>
			<p class="text">ינשוף קרא ממעל, וגווין פלטה צווחת בהלה קטנה ונצמדה קרוב יותר לוויווי.</p>
			<p class="text">ואז זקפה כתפיים בכחכוח גרון נבוך והמשיכה הלאה. "אז הביקור הגדול הראשון במולדת, איך אנחנו מרגישים לגבי זה?"</p>
			<p class="text">חיוכה של ויווי היה קורן לא פחות מכדור האור שיצרה בקסמיה. "הולך להיות <span class="natuy">מדהים</span>. ריס לוקח אותי לסנודוניה, קרוב לאיפה שאחיו גר, ו —"</p>
			<p class="text">"האח השמוק או האח איש הזאב?"</p>
			<p class="text">ויווי שוב נעצה בגווין מבט. "למעשה קוראים להם וולס ובוואן, ובפעם האחרונה, בוואן לא איש זאב, הוא פשוט... לא מתגלח הרבה."</p>
			<p class="text">"לא יודעת, ויווי, נשמע לי בדיוק מה שאיש זאב היה אומר," אמרה גווין תוך עקיפת ערמת עלים.</p>
			<p class="text">ויווי צחקה והנידה בראשה. "בכל מקרה, כן, בוואן. וולס גר עדיין בכפר הולדתם, אז אני בטוחה שנעבור שם לבקר גם אותו."</p>
			<p class="text">"מגניב. אולי תוכלי לשאול אותו מה היה חשוב יותר מאשר לבוא לחתונה של אחיו."</p>
			<p class="text">ויווי רטנה. "גווין, באמת. זה לא הפריע לי! אפילו לריס לא היה אכפת."</p>
			<p class="text">"טוב, לי זה הפריע," השיבה גווין, מתעצבנת מחדש. ויווי התחתנה בקיץ שעבר בחתונה קטנה שנערכה בגרייבס גלן, באותו השדה בו פגשה לראשונה את ריס לפני שנים. הטקס היה פשוט ומקסים, ואפילו גווין הזילה דמעה קלה, לא שתודה בכך אי פעם. ואף שהיא נבהלה מהזקן של בוואן ומהעובדה שנראה כאילו הוא עלול למות אם ייאלץ לחייך, לפחות הוא הגיע. </p>
			<p class="text">אביו של ריס ואחיו השני, לעומת זאת, לא הגיעו.</p>
			<p class="text">גווין לא יכלה לדמיין מצב בו לא הייתה מתייצבת לחתונתה של ויווי, ולא כאילו וולס לא הוזמן. הוא הוזמן, וריס אפילו דיבר איתו כמה ימים לפני האירוע, אבל כשהגיע היום עצמו, הוא לא היה.</p>
			<p class="text">בלי תירוץ ובלי כלום. פשוט הברזה מוחלטת.</p>
			<p class="text">איזה מין אח זה?</p>
			<p class="text">אבל ממה שזכרה גווין מאותו מפגש יחיד וקצרצר ביותר שהיה לה עם לואלן וולס פנהלו, היא לא הייתה אמורה להיות מופתעת. </p>
			<p class="text">"ריס אומר שהוא פשוט כזה," הסבירה ויווי כעת. "אבא שלו סירב לבוא, אז גם הוא סירב. הוא... לא יודעת, נאמן, כנראה. ונראה לי שהוא גם עסוק עם הפאב ההוא."</p>
			<p class="text">עדיין נראה לגווין מוזר שלואלן פנהלו, ששמו יצא לתהילה כמכשף רב־עוצמה במיוחד באותו סמסטר יחיד בפנהייבן, ניהל בר בוויילס במקום לעסוק במשהו מכשפי מרשים, אבל זה פשוט לא עניין אותה מספיק כדי לשאול מדוע זה המצב.</p>
			<p class="text">"גם אני עסוקה בעבודה שלי!" אמרה כעת ושילבה זרועות על חזה. "לפני כמה ימים ארגנתי גרימוארים בחדר האחורי ב'וויקֵד' וחשבתי כזה, 'רגע, גרימואר זה שם ממש מוזר, מאיפה זה הגיע?' ומפה לשם נהיו לי, כאילו, שתים־עשרה סימניות פתוחות בוויקיפדיה, ובחוץ כבר החשיך."</p>
			<p class="text">ויווי חייכה בתגובה והנידה בראשה, ממשיכה להעפיל בגבעה כשגווין בעקבותיה.</p>
			<p class="text">"ובכל זאת באתי לחתונה שלך, זה מה שאני רוצה לומר," המשיכה. </p>
			<p class="text">ויווי שלחה יד ללטף את ידה של גווין. "ואני מעריכה את זה. כמו שאני מעריכה את זה שבאת איתי עכשיו."</p>
			<p class="text">גווין הייתה שקועה כל כך בהתמרמרות צדקנית, שכמעט שכחה איפה היא ומה הן עושות.</p>
			<p class="text">נכון. המצוד אחרי רוחות רפאים. היער המפחיד.</p>
			<p class="text">"אולי בכלל לא תהיה רוח?" העלתה גווין אפשרות שממש־ממש קיוותה שתתגלה כנכונה. היו לה תוכניות לערב, תוכניות שכללו ניסיון תה חדש שהזמינה ואמבטיה מגונה באורכה. ולא כללו בשום אופן שיטוט בינות לעצים מאוחר בלילה, רק כי ויווי שמעה במקרה כמה סטודנטים שלה מהקולג' מדברים על אורות וקולות מוזרים באזור הזה של היער. </p>
			<p class="text">"בטח זה סתם כמה ילדים עם פנסים ששותים בירה ומקבלים החלטות רומנטיות גרועות," אמרה גווין כעת, מסתכלת סביבה בפה יבש מעט. גם עם הסיוע מכישוף האור של ויווי, החשכה סביב נדמתה כבדה, עזה. נוצר בה הרושם שאין לדעת מה עשוי לצפות בה מחוץ לגבולו החמים של האור, אלפי עיניים בין העצים, והיא נרעדה ומשכה את שרוולי הסוודר שלה על כפות ידיה.</p>
			<p class="text">"אולי," הודתה ויווי, מפזרת ערמת עלים בבוהן המגף שלרגלה. "אבל יש לנו אחריות לעיירה לוודא שלא מדובר במשהו יותר רציני מזה."</p>
			<p class="text">"אחריות" לא הייתה מילה אהובה במיוחד על גווין, אבל היא נאלצה להודות שבת־דודתה צדקה: הקסם של בנות משפחת ג'ונס הזין את העיירה גרייבס גלן, וזה אמר שאם אכן מתרחשים עניינים קסומים לא תקינים, באחריות ויווי וגווין למנוע זאת.</p>
			<p class="text">גווין שילבה זרוע בזרועה של בת־דודתה ומשכה אותה אליה. "אני שונאת שאת צודקת. זו אחת התכונות היותר מעצבנות שלך."</p>
			<p class="text">ויווי חייכה אליה חיוך רחב. "ריס אומר אותו דבר."</p>
			<p class="text">"הנושא היחיד שבעלך ואני מסכימים לגביו," נאנחה גווין, ויווי הדפה אותה באגנה, עדיין מחייכת, והאור המרחף מעליהן מאיר את פניה.</p>
			<p class="text">שהיו מוארות מדי, קלטה גווין פתאום.</p>
			<p class="text">משום שזה לא היה האור היחיד בסביבה כעת.</p>
			<p class="text">גווין הפנתה ראש לאיטה, זרועה שלובה עדיין בזו של ויווי בזמן שבחנה את... הדבר שריחף לעברן ביער.</p>
			<p class="text">רוח הרפאים היחידה שראתה גווין בחייה בהחלט נראתה אנושית. אומנם זוהרת ומרחפת כמו מה <span class="natuy">שזה</span> לא יהיה, אבל ללא ספק בדמות אנוש.</p>
			<p class="text">הדבר הזה לא היה. הוא נראה כמעט כמו ענן, משנה צורה ומתעוות, פולט מין אור ירקרק מוזר, והקסם שבקע ממנו...</p>
			<p class="text">גווין נרעדה ביתר שאת ושיניה כמעט נקשו. היא תמיד הייתה רגישה יותר לקסם מאשר ויווי או איליין, וידעה לחוש בנוכחותו עוד לפניהן. הדבר הזה התקרב אליה בלי שהבחינה, אבל כעת כשהיה קרוב, הרגישה שמה שזה לא יהיה שיצר אותו — משהו שם היה לא בסדר.</p>
			<p class="text">לא בסדר ובגדול.</p>
			<p class="text">היא שלחה יד לתוך התיק שלה בזמן שוויווי התקרבה בגבות מצופפות יחדיו. "בחיים לא ראיתי כזה דבר," אמרה, מרימה יד לעבר הדבר.</p>
			<p class="text">"ויווי, אולי אל תגעי בכתם המפחיד?" הציעה גווין, מפשפשת בין הנרות לקריסטלים עד שאצבעותיה נתקלו בשקיק הקטיפה עם מלחי האמבטיה.</p>
			<p class="text">ויווי המשיכה להתקרב אליו, ידה עדיין מושטת. "ריס ואני הקדשנו כל כך הרבה זמן לחקר קללות בשנה שעברה, אבל לא נתקלנו בשום דבר שאפילו מזכיר את זה," המשיכה. "אני לא מצליחה להבין ממה זה עשוי."</p>
			<p class="text">"מהסיוטים שלי וקצת ג'ל לשיער?" העלתה גווין אפשרות, מצליחה סוף־סוף לחפון מעט מלח. "בכל מקרה זה רע ואני שונאת אותו, אז <span class="natuy">תתכופפי</span>."</p>
		</div>


			

ספר מודפס

מחיר מוצר 69.00 ₪ מחיר רגיל 88.20 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 36.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

לפי נושאים

כישוף ליל כל הקדושים קסם מיריבים לאוהבים רומנטיקה בעיירה קטנה רומנטיקה עכשווית רומנטיקה על טבעית קרבה מאולצת מכשפות קומדיה רומנטית

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.90 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!