אריקה פוסטר 8 נקמה קטלנית

מותחן פשע עוצר נשימה מאת מחבר רבי־המכר רוברט ברינדזה. פוליטיקאי בכיר נמצא מת בנסיבות מסתוריות, והמשטרה ממהרת לסגור את התיק. אבל מפקחת הבילוש אריקה פוסטר לא מקבלת את הגרסה הרשמית. כשהיא מגלה מקרי מוות נוספים של ידוענים באותן נסיבות, מתברר שמישהו צמא לנקמה – והוא רק מתחיל. החקירה מובילה לרשת סבוכה של סודות, שקרים ושערורייה שהמשטרה תעשה הכול כדי להסתיר.

במרוץ נגד הזמן, אריקה נלחמת באויבים רבי־עוצמה ובחשודות מסתוריות בעלות פנים זהות, כשהסכנה אורבת בכל צעד. “נקמה קטלנית” הוא ספר מותח, אינטליגנטי וקצבי, מלא תפניות מפתיעות שיגרמו לכם לדפדף בלי הפסקה עד הסיום הנפיץ. הספר השמיני בסדרת אריקה פוסטר, מתורגם לעברית ומגיע מהסופר שמכר מיליוני עותקים ברחבי העולם. חובה לכל אוהבי מותחנים!
שם: אריקה פוסטר 8 נקמה קטלנית
מחבר/ת: רוברט ברינדזה
שפה: עברית
תחום: מתח
תת תחום: מתח
מק״ט: 015820264

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 98.00

					
		<div class="_idGenObjectStyleOverride-2" dir="rtl">
			<h1 id="_idParaDest-1" class="kot-perek">| 1 |</h1>
			<p class="taarich">יום שישי, 13 בינואר 2023</p>
			<p class="text-no-hazacha-2"><span class="natuy">בבקשה, </span><span class="natuy">רק לא הצעת נישואין</span>, חשבה מפקחת בילוש בכירה אריקה פוסטר. היא הביטה מעבר למסעדה העמוסה, באיגור, ששוחח עם אחד המלצרים העטויים מקטורנים לבנים. נראה שהשניים סגרו איזו עסקה כלשהי. האם הוא ביקש לקבור טבעת בתוך סופלה שוקולד?</p>
			<p class="text-1">דייט ארוחת הערב שלהם התקיים בערב יום שישי באמצע ינואר. במקרה, היה זה יום שישי ה־13, והכול סביב נראה דהוי לאחר שקישוטי חג המולד הוסרו.</p>
			<p class="text-1">המסעדה שכנה בראש מגדל “אוקסו” והשולחן שלהם היה ממוקם ליד החלון. אריקה יכלה לצפות מטה לעבר טיילת התמזה והנהר שזרם כמו כתם דיו שחור, שבחשכה השתקף בו קו הרקיע המואר של לונדון. היא הייתה מותשת לאחר יום ארוך של ניירת והופעה בבית המשפט למתן עדות מול עורך דין עוין במשפט של אנס סדרתי. המקום הזה היה יוקרתי מדי. המלצרים עטו כפפות לבנות, והיו יותר מדי סכינים ומזלגות מכל צד של הצלחת שלה. השמלה האלגנטית שלבשה הייתה לא נוחה בעליל.</p>
			<p class="text-1">“שיט,” מלמלה אריקה כשאיגור חזר לשולחן. הוא נראה מטופח ונאה בחליפה השחורה הטובה ביותר שלו.</p>
			<p class="text-1">בקול רם יותר שאלה, “מה זה היה?”</p>
			<p class="text-1">“בדקתי שהשמפניה קרה,” ענה איגור בחיוך. המלצר הופיע עם בקבוק שמפניה עטוף בבד לבן והציג אותו בפניהם כמו שמציגים תינוק בן יומו דרך חלון התינוקייה בבית החולים. איגור בחן את הבקבוק דרך משקפי הקרן שלו, והנהן. המלצר התאמץ מעט ואז שלף את הפקק.</p>
			<p class="text-1">“זה נראה טוב,” אמר איגור.</p>
			<p class="text-1">“כן, אדוני. גם אנחנו חושבים כך,” השיב המלצר במה שנשמע כמו התנשאות וזלזול קל בו־זמנית. “האם הגברת תרצה לטעום?”</p>
			<p class="text-1"><span class="natuy">הגברת</span><span class="natuy"> </span><span class="natuy">מאוד</span><span class="natuy"> </span><span class="natuy">תשמח</span><span class="natuy"> </span><span class="natuy">אם</span><span class="natuy"> </span><span class="natuy">תניח</span><span class="natuy"> </span><span class="natuy">את</span><span class="natuy"> </span><span class="natuy">הבקבוק</span><span class="natuy"> </span><span class="natuy">ותסתלק</span>, חשבה אריקה, אבל חייכה והנהנה. המלצר מזג מעט שמפניה לכוסה ונסוג לאחור בזמן שטעמה. היא לא חיבבה במיוחד שמפניה והעדיפה פחית קרה של בירה ללא אלכוהול עם צ’יפס, אבל ראתה את איגור מחכה לחוות דעתה וניערה את המחשבה מראשה. היא הרגישה מרושעת. כמה נשים רווקות לא היו רוצות שגבר שהן אוהבות ייקח אותן למסעדה שווה?</p>
			<p class="text-1">“תודה, אשמח,” אמרה. המלצר התכופף ומילא את שתי כוסותיהם בזמן שהביט בהם כשנחיריו מתרחבים.</p>
			<p class="text-1">“זו הזדמנות מיוחדת? יום נישואין?” שאל בזמן שסידר דלי על מעמד מותאם והכניס את בקבוק השמפניה לקרח.</p>
			<p class="text-1">“אנחנו לא נשואים,” אמרה אריקה.</p>
			<p class="text-1">“עדיין לא,” אמר איגור בקריצה. הבטן של אריקה התהפכה קצת והלסת שלה התהדקה. <span class="natuy">אלוהים</span><span class="natuy">. </span><span class="natuy">אדירים</span><span class="natuy">. </span><span class="natuy">הוא</span><span class="natuy"> </span><span class="natuy">הולך</span><span class="natuy"> </span><span class="natuy">לכרוע ברך מול כל האנשים האלה</span><span class="natuy">.</span></p>
			<p class="text-1">גם אחרי קצת יותר מארבע שנים, אריקה לא ידעה איך לכנות את יחסיה עם איגור. <span class="natuy">חבר</span>? לא, הם לא טינאייג’רים. <span class="natuy">מאהב</span><span class="natuy">?</span> לא, המילה הזאת גרמה לה להתכווץ. <span class="natuy">שותף</span>? כן, “שותף”. הם לא היו שותפים במשרד עורכי דין, אבל זו הייתה האפשרות הכי סבירה.</p>
			<p class="text-1">“הגברת תרצה עוד לחם ממאפי הבית?”</p>
			<p class="text-1">“לא.”</p>
			<p class="text-1">“בבקשה, תיהנו משמני הזית שנבחרו בקפידה. הם משתלבים יופי עם הלחם.”</p>
			<p class="text-1">“נהדר,” אמרה אריקה וחייכה חיוך מתוח.</p>
			<p class="text-1">“האם יש שאלות לגבי התפריט?”</p>
			<p class="text-1">“לא!” ענתה קצרות. </p>
			<p class="text-1">המלצר הצמיד את עקביו, קד קידה קלה והתרחק. איגור הביט בה מעבר לשולחן והרים את כוסו. הם השיקו את כוסותיהם זו בזו. אריקה לגמה במבוכה בזמן שהוא סיים כמעט את כל הכוס בלגימה אחת. בד המקטורן שלו נמתח על חזהו, והיא הבחינה בתפיחה בכיסו. משהו היה שם. צמרמורת חלפה בה. <span class="natuy">יש לו טבעת</span><span class="natuy"> בקופסה</span>, חשבה.</p>
			<p class="text-1">איגור הושיט יד מעבר לשולחן, הניח את ידו על ידה ולקח נשימה עמוקה. “אריקה, אני...”</p>
			<p class="text-1">אריקה שלפה את ידה וקמה בפתאומיות. “אני צריכה לשירותים.”</p>
			<p class="text-1">“אוקיי,” אמר, גבותיו הזדקרו בדאגה. “הכול בסדר?”</p>
			<p class="text-1">“כן. מצוין.”</p>
			<p class="text-1">אריקה חצתה את חדר האוכל העמוס, כשהיא כמעט מתנגשת בשני מלצרים שנשאו עוגת יום הולדת ענקית עמוסה בנרות דולקים.</p>
			<p class="text-1"><span class="natuy">אני</span><span class="natuy"> </span><span class="natuy">צריכה</span><span class="natuy"> </span><span class="natuy">אוויר</span><span class="natuy">. </span>המסדרון מחוץ למסעדה היה צר ועמוס באנשי צוות. היא נכנסה למעלית צפופה ולחצה על כפתור קומת הקרקע. היא הרגישה את הפאניקה מתהדקת בחזה. תחושת מחנק. הגופים הצפופים סביבה במעלית הקטנה לא הקלו על המצב וכשהדלתות נפתחו, היא נדחפה החוצה, מתעלמת מהפרצופים הממלמלים והזועפים סביבה.</p>
			<p class="text-1">רק כשהייתה בחוץ ונשמה את האוויר הקר והחודר ליד הנהר, הרגישה שליבה נרגע. היא אחזה במעקה לאורך טיילת התמזה והפלדה הקרה הרגיעה אותה.</p>
			<p class="text-1">הטלפון שלה נשאר על השולחן במסעדה, אבל הארנק ותעודת השוטרת שלה ממשטרת לונדון היו בתוך תיק הערב הנוצץ שלה. היא שקלה לרדת ברגל לתחנת ווטרלו ולתפוס מונית הביתה. זה היה שם קץ לאפשרות של כל הצעת נישואין בטווח הקצר. אריקה חיטטה בתיק ומצאה חפיסת סיגריות קטנה. ישנה וקצת מקומטת, אבל עדיין ניתנת לעישון. גבר חלף לידה והיא ביקשה אש. המצית האיר את פניו המחורצות כשהיא סוככה על הלהבה והציתה את הסיגריה. היא הודתה לו ושאפה בשקיקה.</p>
			<p class="text-1">“נשארנו מעטים שעדיין מעשנים,” הוא אמר בחיוך ונעלם.</p>
			<p class="text-1">אריקה נשפה, מרגישה את השפעת הניקוטין החזקה בתוכה והביטה בסירת גרר שחלפה, נלחמת בזרם הנהר המהיר. היא חזרה לעשן רק לאחרונה. סיגריה פה ושם. לאחרונה, זה היה יותר <span class="natuy">פה</span> משם. האם איגור באמת התכוון להציע בלי אזהרה? הם חיו בנפרד. לאיגור הייתה דירה משלו ממש מעבר לרחוב שבו היא גרה, בבלקהית’, והוא נשאר לישון אצלה כמה לילות בשבוע. אם יציע נישואין, הכול ישתנה. יש לו גם בן, טום, מנישואיו הראשונים. היא תהפוך לאישה נשואה ולאם חורגת.</p>
			<p class="text-1">לא. היא אהבה את איגור והייתה קרובה מאוד לטום, אבל פשוט לא הרגישה שהיא יכולה לעשות את זה. אריקה הייתה נשואה בעבר. מארק, בעלה המנוח, עבד איתה במשטרה, ולפני כמעט תשע שנים הוא נהרג בפשיטת סמים כושלת יחד עם ארבעה קולגות נוספים. אריקה הייתה אחראית על הפשיטה באותו יום. היא הייתה הקצינה הבכירה ולקחה על עצמה את האחריות. האשמה עדיין ליוותה אותה, זה היה אירוע שלעולם לא תשתחרר ממנו.</p>
			<p class="text-1">היא לא יכולה להיות שוב אשת איש. מארק היה בעלה והיה צריך להישאר בעלה. הסרט <span class="natuy">דלתות</span><span class="natuy"> </span><span class="natuy">מסתובבות</span> השפיע עליה מאוד: היא תהתה אם יש גרסה אחרת של חייה שבה הניידת התקלקלה באותו יום גורלי, הפשיטה לא התרחשה, ואריקה ומארק המשיכו לחיות באושר ועושר.</p>
			<p class="text-1">הסיגריה נגמרה מהר מדי. היא לקחה שאיפה אחרונה וזרקה את הבדל למים. כאן, בקור ובשקט, הרגישה רגועה יותר. היא פשוט תצטרך להיות כנה איתו. היא אהבה מאוד את איגור ואת החיים שלהם יחד. יחד, אבל כל אחד עם המרחב שלו, וזה יצטרך להספיק. הוא יהיה חייב לקבל את זה.</p>
			<p class="_--"></p>
			<p class="text-no-hazacha-2">רק כשעמדה לבדה במעלית העולה, הבינה אריקה פתאום שנכנסה לבניין דרך דלת אחרת. היא כבר שלחה יד ללחוץ על הכפתור שיחזיר אותה לקומת הקרקע כשפתאום המעלית נעצרה בצליל רך והדלתות נפתחו אל מסדרון ריק.</p>
			<p class="text-1">היא שמעה קול אישה, “כן, משטרה? בבקשה... יש גופה. גבר מת.”</p>
			<p class="text-1">אריקה יצאה מהמעלית. איפה היא נמצאת? זה נראה כאחת מקומות המגורים בבניין. שורות של דלתות לבנות עם מספרים מוזהבים נמתחו משני צידי המעלית. בקצה המסדרון, ליד עגלת ניקיון, עמדה אישה מבוגרת שלבשה טייץ וסוודר ישן. היא עטתה כפפות גומי צהובות על ידיה וניגבה את עיניה בזרועה. שערה האדמוני היה פרוע ואיפור כתום עז כיסה את פניה.</p>
			<p class="text-1">“זה בבניין מגדל ‘אוקסו’, בקומה הרביעית, על הטיילת. כן, תודה,” אמרה האישה.</p>
			<p class="text-1">“הכול בסדר?” שאלה אריקה.</p>
			<p class="text-1">האישה סיימה את השיחה. “זאת קומה פרטית,” ענתה בקול צרוד. “רק לדיירים.”</p>
			<p class="text-1">“אני קצינת משטרה,” השיבה אריקה.</p>
			<p class="text-1">האישה סקרה את אריקה במבט מלמעלה למטה כשהיא מתעכבת במיוחד על שמלת הערב הארוכה שלה, שהייתה מונחת עליה ברישול. אריקה הודתה בליבה על כך שיש עליה את התג המשטרתי שלה והיא שלפה אותו והחזיקה אותו מול האישה, שנשכה את שפתה בעצבנות.<span class="natuy"> </span><span class="natuy">אה</span><span class="natuy">,</span> רמזו פניה כשהבינה, ונראה שנרגעה.</p>
			<p class="text-1">“יש שם גופה,” אמרה והנהנה לעבר הדלת הפתוחה. “גבר.”</p>
			<p class="text-1">אריקה הציצה פנימה. היא ראתה סלון מודרני במבנה פתוח עם חלונות המשקיפים אל קו הרקיע המואר של לונדון.</p>
			<p class="text-1">“יש עוד מישהו בפנים?” שאלה.</p>
			<p class="text-1">“לא. הוא שם, על המיטה.” מבטה של אריקה נפל על זוג כפפות גומי שהיו מונחות על עגלת הניקיון. “תמיד ריק בדירה הזאת כשאני מנקה,” המשיכה האישה. “לא ראיתי אותו המון זמן.”</p>
			<p class="text-1">אריקה משכה את הכפפות על ידיה.</p>
			<p class="text-1">“תישארי כאן, בבקשה,” אמרה ושכחה לגמרי מאיגור שממתין לה ומהפחדים סביב מערכת היחסים שלהם. היא נכנסה פנימה. אל הדירה.</p>
		</div>


			

ספר מודפס

מחיר מוצר 78.40 ₪ מחיר רגיל 88.20 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

מועדון: 73.49 ₪

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 28.00 ₪ מחיר רגיל 45.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

Notify me

באפשרותך לקבל עדכון כשהפריט חוזר למלאי

מייל לעדכון

בלחיצה על כפתור שליחה אני מאשר קבלת דיוור פרסומי

לפי נושאים

בלשיות מותחן בלשי מותחן פשע מותחן רצח מתח ואקשן ספרות בריטית עוצר נשימה תעלומה

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.90 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!