המילון המקראי הסמוי מן העין

יאיר זקוביץ
המילון המקראי הסמוי מן העין מתחקה אחר דרכיה של המילונאות המקראית, כפי שזו באה לידי ביטוי בגופו של ספר התנ”ך. אל הדחף לפרש מילים, שימיו כימי הלשון, מצטרף כוח היצירה של סופרי המקרא המוצאים אפיקים מקוריים ומגוונים לבטא את פרשונתם למילים. הספר מתמקד בביאורים סמויים הרומזים למילים שאינן מופיעות בגוף הכתוב ולפעמים אף אינן מתועדות במקרא.
שם: המילון המקראי הסמוי מן העין
מחבר/ת: יאיר זקוביץ
שפה: עברית
תחום: יהדות ומחשבת ישראל
תת תחום: יהדות ומחשבת ישראל
מק״ט: 013760262
קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 69.00
קרא פרק ראשון
					
		<div class="Basic-Text-Frame" dir="rtl">
			<h2 id="_idParaDest-4" class="ChapterSplit">מבוא</h2>
			<p class="firstspace">בחיבור זה נבקש להתחקות אחר גילוייה של הלקסיקוגרפיה, המילונאות המקראית, כפי שזו באה לידי ביטוי בגופו של ספר התנ"ך.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span id="footnote-016-backlink">1</span></span> אל הדחף לפרש מילים, שימיו כימי הלשון, מצטרף כוח היצירה של סופרי המקרא המוצאים אפיקים מקוריים ומגוונים לבטא את פרשנותם. עיקר ענייננו הוא בביאורים סמויים הרומזים לעתים מזומנות למילים שאינן מופיעות בגוף הכתוב ולפעמים אף אינן מתועדות במקרא.</p>
			<p class="text">חיפושנו אחר הביאורים הנסתרים הוא פרייה של יקיצה מאוחרת: לפני עשרות בשנים תרנו אחר מדרשי שמות סמויים, שהם, כהגדרתנו: רמזים לשמות שאינם מלווים בנוסחאות כגון "על כן קרא שמו" או "ותקרא את שמו... לאמר", רמזים שהקורא חש בהם אך מכוחה של הדינמיקה הפנימית של היחידה הספרותית, מעין צבר הרמזים לשמו של לוט מן השורש מל"ט (בר' יט, יז, יט, כ, כב)  או לשמות המקומות סדום ועמורה: "ועמק ה<span class="bold">שדים </span>בארת בארת  <span class="bold">חמר</span> וינסו מלך <span class="bold">סדם</span> ו<span class="bold">עמרה</span> ויפלו שמה..." (בר' יד, י). לעתים אין כלל קרבה צלילית בין השם לבין מדרשו והשם נדרש דווקא על ידי מילה נרדפת לזו שאנו מדמים לשמוע בו. כך למשל המדרש הסמוי לשם גדעון עושה שימוש בשורש כר"ת, נרדפו של השורש גד"ע (שו' ו, כה, כח, ל), או מדרש שמו של שֵלה בן יהודה המסתיים במילים "... והיה בכזיב בלדתה אתו" (בר' לח, ה), והרי השורשים של"ה וכז"ב נרדפים הם כפי שעולה מהקבלת הפסוקים טז וכח במלכים  ב ד.</p>
			<p class="text">בין מדרשי השמות שאינם נוקטים בקרבה צלילית יש לכלול אף את אלה הדורשים שם אחד, ואילו לצד המדרש מופיע דווקא שם אחר של האדם או המקום: משלושת שמותיו של עשו-אדום-שעיר מופיע במעשה לידתו רק השם עשו, אך לצדו נדרשים שני שמותיו האחרים: "ויצא הראשון <span class="bold">אדמוני</span> (אדום) כלו כאדרת <span class="bold">שער</span> (שעיר) ויקראו שמו עשו" (בר' כה, כה). כך גם לגבי מדרש השם של הסנה. הסנה הבוער דורש את השם סיני (שמ' ג, ב, ג), אך שמו הגלוי של ההר בסיפור ההתגלות הראשונה למשה הוא חֹרב (שם שם, א).<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span id="footnote-015-backlink">2</span></span></p>
			<p class="text">בשנים האחרונות התחלנו להרהר באפשרות שמא המקרא מבאר מילים בדרכים דומות לאלה שבאמצעותן הוא מפרש שמות. מחשבות אלה הניבו את החיבור המונח עתה לפני הקורא.</p>
			<p class="text">אך קודם שנתחקה אחר ביאורי המילים הנסתרים, דומה כי יקל עלינו לשכנע את הקורא שהדחף לפרש מילים עתיק הוא אם נפתח בדוגמאות לביאורים גלויים.</p>
			<p class="text">יש והכורח לבאר מילה קשה, שאיננה רווחת עוד בלשון, ולהמירה במילה קלה וידועה ממנה בא לידי ביטוי בטקסט מקביל. בנבואת עובדיה נאמר על אודות עשו הוא אדום: "... נבעו מצפניו" (פס' ו). ואילו בנוסחתה השנייה של הנבואה ביר' מט נאמר: "... גליתי את מסתריו..." (פס' י).</p>
			<p class="text">תופעה זו של ביאור מילים באמצעות המרתן רווחת בספר דברי הימים: תחת "וחית פלשתים" (שמ"ב כג, יג) גורס ספר דברי הימים "ומחנה פלשתים" (דה"א יא, טו). המילה 'מחנה' רווחת בספר דברי הימים (לדוגמה דה"א ט, יט; דה"ב לב, כא). כמו כן, גם במקום הביטוי הקשה "זהב מופז" (מל"א י, יח)<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span id="footnote-014-backlink">3</span></span> גורס ספר דברי הימים "זהב טהור" (דה"ב ט, יז). צירוף זה שב ומופיע גם בדה"א כח, יז ובדה"ב ג, ד.</p>
			<p class="text">תחת הנאמר על דוד שהיה "מפזז ומכרכר לפני ה'" (שמ"ב ו, טז) מצויים בספר דברי הימים פעלים שכיחים: "מרקד ומשחק" (דה"א טו, כט). במלחמת דוד בפלשתים אומר לו ה': "ויהי כשמעך את קול צעדה בראשי הבכאים אז תחרץ..." (שמ"ב ה, כד), ובספר דברי הימים: "... אז תצא במלחמה..." (דה"א יד, טו).<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span id="footnote-013-backlink">4</span></span></p>
			<p class="text">יש שמילה יחידאית במקורותיו של בעל דברי הימים מומרת על ידו במילה יחידאית אחרת: המילה "דברות" (מל"א ה, כג) מומרת במילה "רפסדות" (דה"ב ב, טו). המילה 'רפסודה' מופיעה בלשון חז"ל במשמעות הדום או קרשי רצפה שנמצאים תחת רגלי היושב.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span id="footnote-012-backlink">5</span></span> </p>
			<p class="text">תופעת המרת המילים רווחת גם בחלק מעדי הנוסח העבריים, בטקסטים עממיים, וולגריים,<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span id="footnote-011-backlink">6</span></span> כגון נוסח שומרון של התורה<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span id="footnote-010-backlink">7</span></span> ובמגילת ישעיהו השלמה מקומראן.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span id="footnote-009-backlink">8</span></span></p>
			<p class="text">יש ובמקום להמיר מילה ישלב פרשן בכתוב גלוסה, מילה נרדפת, לצד המילה הקשה; בדב' כג נאמר: "כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן" (פס' כה). המילה 'שבעך' מבארת את המילה 'נפשך'. המילה 'נפש' משמשת במשמעות גרון, תיאבון (ראו לדוגמה יש' נו, יא; מש' כג, ב). לעתים לא תתמצה ההערה במילה אחת אלא תארך כדי הסבר למדני רב מילים. בסיפור על אודות המפגש הראשון בין שמואל ושאול מכונה שמואל 'רואה' (שמ"א ט, יא, יח-יט). אך ההערה המסבירה מונח זה: "לפנים בישראל כה אמר האיש בלכתו לדרוש אלהים לכו ונלכה עד הראה כי לנביא היום יקרא לפנים הראה" (שם שם, ט), קוטעת את רצף השיחה בין נער שאול ואדוניו ומקדימה את הצורך בה, שהרי רק מפסוק יא ואילך יכונה שמואל בתואר הנדיר 'רואה'.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span id="footnote-008-backlink">9</span></span></p>
			<p class="text">נעבור עתה לתופעה פרשנית־דרשנית שהיא בשר מבשרה של היחידה הספרותית: מדרשי מילים.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span id="footnote-007-backlink">10</span></span> תופעה זו דומה, כאמור, למדרשי שמות, וכמותה מתחלקת למדרשי מילים גלויים ומדרשי מילים סמויים, ובמבוא נביא כמה מן המדרשים הגלויים. הדוגמה הראשונה היא מדברי אדם: "... זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא <span class="bold">אשה</span> כי מ<span class="bold">איש </span>לקחה זאת" (בר' ב, כג). הכתוב שימש את חז"ל בקביעתם: "... מיכן אתה למד שניתנה התורה בלשון הקודש, ר' פינחס ור' חלקיה בשם ר' סימון כשם שניתנה בלשון הקודש כך נברא העולם בלשון הקודש, שמעת מימיך אומר גיני גיניה, איתא איתתא, אנתרופי אנתרופייא, גברא גברתא, אלא איש ואשה, למה שהלשון הזה נופל על הלשון הזה" (בראשית רבה יח, ד [עמ'  165-164]).<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span id="footnote-006-backlink">11</span></span></p>
			<p class="text">גם מדרש המילה 'מן' הוא ממדרשי המילים הגלויים, אף שקיימת הפרדה בין מדרש המילה: "ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא כי לא ידעו מה הוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר נתן ה' לכם לאכלה" (שמ' טז, טו) לבין הקריאה בשם: "ויקראו בית ישראל את שמו מן..." (שם שם, לא). אין לדעת אם לצורך מדרש המילה נשאל יסוד קדמון של הלשון 'מן' במשמע 'מה', צורה הקיימת במכתבי אל־עמארנה ובלשון האוגריתית,<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span id="footnote-005-backlink">12</span></span> או שמא מהדהדת בשאלה "מן הוא" לשון ארמית (ראו לדוגמה עז' ה, ד).<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span id="footnote-004-backlink">13</span></span> אין להוציא מכלל אפשרות כי בדברי משה המצוטטים לעיל "הוא הלחם אשר נתן ה' לכם לאכלה" מסתתר גם מדרש מילה סמוי מלשון "מָנָה" – מידת המזון הניתנת לאדם (לדוגמה שמ' כט, כו; שמ"א א, ד-ה).<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span id="footnote-003-backlink">14</span></span> </p>
			<p class="text">במגילת אסתר מופיע פעמיים הסבר גלוי למילה 'פור': "פור הוא הגורל" (אס' ג, ז; שם ט, כד) כהכנה להסבר שמם של ימי הפורים: "על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור..." (אס' ט, כו).<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span id="footnote-002-backlink">15</span></span></p>
			<p class="text">יש מדרשי מילים שניתן להגדירם גלויים למחצה. אמנם לא נאמר במפורש טעם הכינוי במילה, אך הקרבה בין המילה לבין הסברה מעידה כי במדרש מילה עסקינן. כך לדוגמה מדרש המילה 'שמים' מלשון 'מים' מופיע בסיפור הבריאה: "ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין ה<span class="bold">מים</span> אשר מתחת לרקיע ובין ה<span class="bold">מים</span> אשר מעל לרקיע ויהי כן. ויקרא אלהים לרקיע ש<span class="bold">מים.</span>.." (בר' א, ז-ח). גזרון המילה 'שמים' מן המילה 'מים' מופיע גם בספרות חז"ל: "מאי שמים? א"ר יוסי בר חנינא ששם מים" (חגיגה יב, ע"א).</p>
			<p class="text">בכתוב על אודות האדם (ודוק: האדם ביידוע, ללמדך כי עניין לנו עם שם עצם כללי): "וייצר ה' אלהים את ה<span class="bold">אדם</span> עפר מן ה<span class="bold">אדמ</span>ה..." (בר' ב, ז), ולזיקה שבין אדם ואדמה ראו עוד האמור קודם בריאתו: "... ו<span class="bold">אדם</span> אין לעבד את ה<span class="bold">אדמ</span>ה" (שם שם, ה), ובביטוי עונשו של האדם לאחר שאכל מפרי העץ האסור: "ול<span class="bold">אדם</span> אמר... בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל ה<span class="bold">אדמ</span>ה כי ממנה לקחת..." (שם ג, יז-יט). הזיקה שבין ואדם ואדמה באה לידי ביטוי גם בשילוחו מן הגן: "ויאמר ה' אלהים הן ה<span class="bold">אדם</span> היה כאחד ממנו... וישלחהו ה' אלהים מגן עדן לעבד את ה<span class="bold">אדמ</span>ה אשר לקח משם" (שם שם, כב-כג).<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span id="footnote-001-backlink">16</span></span> מילת אדם נדרשת גם מלשון דם: "שפך <span class="bold">דם</span> ה<span class="bold">אדם</span> ב<span class="bold">אדם</span> <span class="bold">דמו</span> ישפך..." (בר' ט, ו; עיינו עוד שם ה, ה וכן דב' יב, כג).<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span id="footnote-000-backlink">17</span></span></p>
			<p class="text">בגוף החיבור יובאו, כאמור, מדרשי מילים סמויים; נביאם על פי הסדר האלפא־ביתי של המילים הנדרשות. בפרק המוצא נמיין את דרכי הפרשנות שבאו לידי ביטוי בפירושים השונים.</p>
			<p class="text">אנו מקווים כי קוראי חיבורנו אשר יהיו מודעים מכאן ואילך לתופעת מדרשי המילים הסמויים יעלו בחכתם דוגמאות רבות נוספות וכך יעשירו את המילון המקראי הסמוי.</p>
			
			<div class="_idFootnotes">
				<div id="footnote-016" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote">1.		ראו לאחרונה ברֿאשר, המקרא כמפרש את מילותיו.</p>
				</div>
				<div id="footnote-015" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote">2.		לסיכום אחרון של עיסוקנו בתופעת מדרשי השמות הסמויים ראו זקוביץ, צבת, עמ' 228-198.</p>
				</div>
				<div id="footnote-014" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote">3.		צירוף יחידאי זה קשור כנראה לצירוף "זהב מאופז" (יר' י, ט), וראו גם הביטוי הסתום "כתם אופז" (דנ' י, ה). </p>
				</div>
				<div id="footnote-013" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote">4.		ראו ויס, לשונות נרדפים, עמ' 174.</p>
				</div>
				<div id="footnote-012" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote">5.		ראו ויס, דברי הימים.</p>
				</div>
				<div id="footnote-011" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote">6.		כינוי זה ניתן על ידי ליברמן. ראו ליברמן, יוונית ויוונות, עמ' 166.</p>
				</div>
				<div id="footnote-010" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote">7.		ראו ויס, לשונות נרדפים.</p>
				</div>
				<div id="footnote-009" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote">8.		ראו קוטשר, מגי"א, במיוחד עמ' 222-164.</p>
				</div>
				<div id="footnote-008" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote">9.		התואר 'רואה' משמש הרבה בספר דברי הימים המבקש לעטות אצטלה של קדמות (ראו לדוגמה דה"א ט, כב; שם כו, כח). למשניות ההערה ראו לדוגמה דרייבר, שמואל, עמ' 71. להערה בעלת אופי דומה ששולבה חוץ למקומה הטבעי, ראו בסיום סיפור המן: "והעמר עשרית האיפה הוא" (שמ' טז, לו), אך אפשר ששילוב ההערה בסיומה של תעודה זו הוא פרי כוונת מכוון.</p>
				</div>
				<div id="footnote-007" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote">10.		אין לערב בין מדרשי מילים לבין משחקי מילים, כגון: "... כשד משדי יבוא" (יש' יג, ו; יו' א, טו); "ואתנך לחרבה ולחרפה..." (יח' ה, יד); "... ופשו פרשיו..." (חב' א, ח); "ישועו ואין מושיע..." (תה' יח, מב); "אויביו אלביש בשת..." (שם קלב, יח; ראו גם איוב ח, כב); "אויל ביום יודע כעסו וכסה קלון ערום" (מש' יב, טז). לדוגמאות רבות מאלה ראו חזנוביץ, פרונומסיה.</p>
					<p class="footnote"><span class="CharOverride-1">	</span><span class="CharOverride-1">לא</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">נעסוק</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">בחיבורנו</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">במדרשי</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">מילים</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">סמליים</span><span class="CharOverride-1">, </span><span class="CharOverride-1">מפתיעים</span><span class="CharOverride-1">, </span><span class="CharOverride-1">שהם</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">כפתרון</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">חידות</span><span class="CharOverride-1">, </span><span class="CharOverride-1">ואין</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">בכוונתם</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">להציע</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">פירוש</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">מבהיר</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">למילה</span><span class="CharOverride-1">, </span><span class="CharOverride-1">לדוגמה</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">פשר</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">המראות</span><span class="CharOverride-1"> "</span><span class="CharOverride-1">מקל</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-2">שקד</span><span class="CharOverride-1">" </span><span class="CharOverride-1">המתבאר</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">ב</span><span class="CharOverride-1">"... </span><span class="CharOverride-1">כי</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-2">שקד</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">אני</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">על</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">דברי</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">לעשתו</span><span class="CharOverride-1">" (</span><span class="CharOverride-1">יר</span><span class="CharOverride-1">' </span><span class="CharOverride-1">א</span><span class="CharOverride-1">, </span><span class="CharOverride-1">יא</span><span class="CharOverride-1">-</span><span class="CharOverride-1">יב</span><span class="CharOverride-1">); "</span><span class="CharOverride-1">כלוב</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-2">קיץ</span><span class="CharOverride-1">" </span><span class="CharOverride-1">המתפרש</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">ב</span><span class="CharOverride-1">: "... </span><span class="CharOverride-1">בא</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">ה</span><span class="CharOverride-2">קץ</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">אל</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">עמי</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">ישראל</span><span class="CharOverride-1">..." (</span><span class="CharOverride-1">עמ</span><span class="CharOverride-1">' </span><span class="CharOverride-1">ח</span><span class="CharOverride-1">, </span><span class="CharOverride-1">ב</span><span class="CharOverride-1">), </span><span class="CharOverride-1">ופשרה</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">של</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">הכתובת</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">שעל</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">הקיר</span><span class="CharOverride-1">: "</span><span class="CharOverride-1">מנא</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">מנא</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">תקל</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">ופרסין</span><span class="CharOverride-1">" </span><span class="CharOverride-1">המתפרש</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">ב</span><span class="CharOverride-1">"... </span><span class="CharOverride-1">מנא</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">מנה</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">אלהא</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">מלכותך</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">והשלמה</span><span class="CharOverride-1">. </span><span class="CharOverride-1">תקל</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">תקילת</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">במאזניא</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">והשתכחת</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">חסיר</span><span class="CharOverride-1">. </span><span class="CharOverride-1">פרס</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">פריסת</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">מלכותך</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">ויהיבת</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">למדי</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">ופרס</span><span class="CharOverride-1">" (</span><span class="CharOverride-1">דנ</span><span class="CharOverride-1">' </span><span class="CharOverride-1">ה</span><span class="CharOverride-1">, </span><span class="CharOverride-1">כו</span><span class="CharOverride-1">-</span><span class="CharOverride-1">כח</span><span class="CharOverride-1">). </span><span class="CharOverride-1">על</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">אודות</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">מדרשי</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">מילים</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">סמליים</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">ראו</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">זקוביץ</span><span class="CharOverride-1">, </span><span class="CharOverride-1">חידות</span><span class="CharOverride-1">, </span><span class="CharOverride-1">עמ</span><span class="CharOverride-1">' </span><span class="CharOverride-1">89</span><span class="CharOverride-1">, </span><span class="CharOverride-1">106-103</span><span class="CharOverride-1">. </span><span class="CharOverride-1">כמו</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">כן</span><span class="CharOverride-1">, </span><span class="CharOverride-1">ראו</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">גם</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">את</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">הפעולה</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">הסמלית</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">שעליה</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">מצטווה</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">ירמיהו</span><span class="CharOverride-1">: "</span><span class="CharOverride-1">הלך</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">וקנית</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-2">בקבק</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">יוצר</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">חרש</span><span class="CharOverride-1">..." (</span><span class="CharOverride-1">יר</span><span class="CharOverride-1">' </span><span class="CharOverride-1">יט</span><span class="CharOverride-1">, </span><span class="CharOverride-1">א</span><span class="CharOverride-1">) </span><span class="CharOverride-1">המתבארת</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">בדברי</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">ה</span><span class="CharOverride-1">': "</span><span class="CharOverride-1">ו</span><span class="CharOverride-2">בקתי</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">את</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">עצת</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">יהודה</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">וירושלם</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">במקום</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">הזה</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">והפלתים</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">בחרב</span><span class="CharOverride-1">..." (</span><span class="CharOverride-1">שם</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">שם</span><span class="CharOverride-1">, </span><span class="CharOverride-1">ז</span><span class="CharOverride-1">). </span><span class="CharOverride-1">לפיכך</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">המשכה</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">של</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">אותה</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">פעולה</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">סמלית</span><span class="CharOverride-1"> "</span><span class="CharOverride-1">ושברת</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">ה</span><span class="CharOverride-2">בקבק</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">לעיני</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">האנשים</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">ההלכים</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">אותך</span><span class="CharOverride-1">. </span><span class="CharOverride-1">ואמרת</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">אליהם</span><span class="CharOverride-1">... </span><span class="CharOverride-1">ככה</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">אשבר</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">את</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">העם</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">הזה</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">ואת</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">העיר</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">הזאת</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">כאשר</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">ישבר</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">את</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">כלי</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">היוצר</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">אשר</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">לא</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">יוכל</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">להרפה</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">עוד</span><span class="CharOverride-1">..." (</span><span class="CharOverride-1">שם</span><span class="CharOverride-1"> </span><span class="CharOverride-1">שם</span><span class="CharOverride-1">, </span><span class="CharOverride-1">י</span><span class="CharOverride-1">-</span><span class="CharOverride-1">יא</span><span class="CharOverride-1">).</span></p>
				</div>
				<div id="footnote-006" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote">11.		מבחינת בעלי המקרא אין, כמובן, חשיבות לשאלה שבה עוסק מאמרו של קוגוט, אם יש בסיס לשוניֿאטימולוגי לקרבתן הצלילית של שתי המילים או שמא נובעות הן משני שורשים שונים. ראו קוגוט, אטימולוגיה עממית.</p>
				</div>
				<div id="footnote-005" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote">12.		ראו קאסוטו, שמות, עמ' 135.</p>
				</div>
				<div id="footnote-004" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote">13.		עוד להדהוד ארמית במדרשי מילים ראו בפרק המוצא, סעיף טו.</p>
				</div>
				<div id="footnote-003" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote">14.		ראו גם בפירוש רש"י לשמ' טז, טו: "הכנת מזון הוא כמו 'וימן להם המלך' [דבר יום ביומו מפת בג המלך ומיין משתיו]" (דנ' א, ה). </p>
				</div>
				<div id="footnote-002" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote">15.		המילה "פור" באכדית (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">puru</span>) משמעה אבן ראו <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">BDB</span>, ערך 'פור', עמ' 807. בדומה, גם המילים 'גורל', ג'רל או ג'רעל השכיח בלהג הערבי הארץֿישראלי משמען אבנים קטנות המשמשות להטלת גורל. ראו גבריהו וליונשטם, גורל, טור 459. </p>
				</div>
				<div id="footnote-001" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote">16.		ראו לדוגמה במ' יב, ג; יח' לח, כ; צפ' א, ב-ג וזכ' יג, ה.</p>
				</div>
				<div id="footnote-000" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote">17.		על אודות מדרשי המילה 'אדם' באמצעות המילה 'דמות' ראו להלן, ערך 'דמות'.</p>
				</div>
			</div>
		</div>


			
ספר דיגיטלי
מחיר מוצר 38.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪
ניתן לקריאה בקינדל
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
שליחת ספר כמתנה
כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח
טלפון של מקבל המתנה
שם המקבל
ברכה
מקסימום 250 תווים
זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 15 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!
זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר
היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון
איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות
זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!