אל תתגרי בי

קומדיה רומנטית סוחפת על מפגש בלתי צפוי בין רייבן בנט וצ’רלס קוונדיש.
הכול מתחיל כאשר רייבן ננעלת במלתחה במועדון לילה עם זר יפה תואר, והשניים מחליפים מבטים לוהטים שמובילים לנשיקה בלתי נשכחת. אך מה שנראה כמו מפגש חד-פעמי מתגלה כגורל, כאשר רייבן מגלה שהזר המסתורי הוא לא אחר מאשר הבוס החדש שלה.

הספר מתאר את המתח בין השניים, כאשר הם נאלצים לעבוד יחד על קמפיין פרסום חשוב, תוך שהם מנסים לשמור על מקצועיות מול רגשותיהם המתפתחים. עם דמויות מרתקות ועלילה מלאת הומור, ”אל תתגרי בי” מציע סיפור על אהבה, שאפתנות והיכולת למצוא את האיזון בין עבודה לרגש.
שם: אל תתגרי בי
מחבר/ת: אווה הריסון
שפה: עברית
תחום: ספרות רומנטית
תת תחום: רומנטי
מק״ט: 013640012

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 98.00

					
		<div class="_idGenObjectStyleOverride-1" dir="rtl">
			<div id="page7" role="doc-pagebreak" aria-label="7" epub:type="pagebreak"></div>
			<h1 class="perek" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-2">1</span></h1>
			<p class="tahatperek" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-2"></span></p>
			<h3 class="down-tatle sigil_not_in_toc" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-3">צ'רלס</span></h3>
			<p class="paragraph-no-hazaha">"לעזאזל, אמנדה. לא פה!" נבחתי על האישה המעצבנת שנצמדה אליי במשך כל הערב. האם הלילה הזה יכול להפוך לגרוע<span class="no-break"> יותר?</span></p>
			<p class="textindent">האישה נאה, אבל לא בקטע טוב. בדרך כלל הייתי מקדם את זה בברכה, אבל הערב אני לא בקטע<span class="no-break"> שלה.</span></p>
			<p class="textindent">עצוב.</p>
			<p class="textindent">זה לא שהיא לא יפהפייה באופן מטריף. היא כן. שיער חום גלי נופל אל שדיה הקטנים, ורגליה המחוטבות נמשכות עד אין סוף. אין שום סנטימטר רופס אצלה, כל כולה קווים ושרירים נוקשים. בהחלט הטיפוס שלי, אף שאין לי כל העדפה מוגדרת כשזה נוגע למין<span class="no-break"> השני.</span></p>
			<p class="textindent">"שמי מנדי," היא הומה. אני מתכווץ למשמע הצליל הנורא. מנדי היא ממש יותר מדי, ואני יכול לראות שהיא לא תעמוד באף אחד מהכללים שלי. סטוץ, ללא החלפת מספרי טלפון. ללא שידורים<span class="no-break"> חוזרים.</span></p>
			<p class="textindent">עשיתי את השגיאה הזאת יותר מדי פעמים בלונדון, ואין לי כל כוונה לחזור עליה פה, בארצות הברית. זו ההתחלה החדשה שלי. שינוי עצמי מוחלט. אני עסוק מדי בשביל מערכות יחסים ולא אהיה טוב בהן, גם אם לא הייתי עובד בלי הפסקה, שזה מה שאני<span class="no-break"> </span><span class="no-break">עושה.</span></p>
			<div id="page8" role="doc-pagebreak" aria-label="8" epub:type="pagebreak"></div>
			<p class="textindent">מנדי נהמה על כל אישה שהתבוננה לכיווני, מה שהגביר את החשד שלי שהיא תהיה דביקה אם אשתכנע ליפול בידיה המשוטטות ואקח אותה לחדר האח"מים. ביליתי את כל החודש שעבר בהתחמקות מחיזוריה, וממש אין לי זמן<span class="no-break"> לזה.</span></p>
			<p class="textindent">"צ'רלס," היא מייללת במה שאפשר לאפיין כצליל הכי צורם ששמעתי זה זמן מה. אני מסתכל בזעם מעל ראשה אל החבר שלי לכאורה, האיש שאחראי להפקה הזאת. הוא הבטיח לי משקאות משובחים, לילה של רוגע ואישה יפהפייה שתהיה יותר ממרוצה עם<span class="no-break"> סטוץ.</span></p>
			<p class="textindent">בולשיט.</p>
			<p class="textindent">הוא נמנע מלומר שהוא מכיר רק דוגמניות מעצבנות ששותות את השמפניה הכי יקרה שיש על קיבה ריקה וממש משתינות כל הלילה על המטרה שלהן, כלומר<span class="no-break"> אני.</span></p>
			<p class="textindent">למראה מבטי, הוא צוחק לתוך אגרופו ואני מצליח להימנע מלחבוט בו. פקסטון רמזי הוא בן־זונה שחצן, אבל אדם טוב. חברו, מאטיס, הוא בעל המועדון, דבר שפקסטון מנצל באופן קבוע. הוא הזמין את חדר האח"מים לכל ליל רביעי כדי להתחנף ללקוחות. השבוע היה ביטול ואני בן המזל שנהנה מבילוי על חשבונו של<span class="no-break"> פקס.</span></p>
			<p class="textindent">"צ'רלס, אתה מתעלם<span class="no-break"> ממני."</span></p>
			<p class="textindent">עיניי נעצמות כשאני מנסה לרסן את עצבנותי הגוברת בגלל האישה המייאשת הזאת. כשהן נפקחות, אני עומד בפני עיניה הירוקות החופרות לתוכי בכעס מרוסן בקושי. אולי היא יותר מקצת דביקה. אני לא בקטע של כל המשחק המקדים הזה בסגנון 'משיכה גורלית' שמנדי מציגה<span class="no-break"> לי.</span></p>
			<p class="textindent">"אני צריכה להשתמש בשירותים," היא אומרת בילדותיות, מכווצת את<span class="no-break"> שפתיה.</span></p>
			<p class="textindent">נשיפה קולנית נפלטת מחזי ופקס שומע אותה בבירור, אם <span id="page9" role="doc-pagebreak" aria-label="9" epub:type="pagebreak"></span>לשפוט לפי הצחוק שהוא בקושי מחניק. נראה שמנדי לא מבחינה בכך כשהיא מניעה את מותניה באופן מוגזם ביותר בזמן שהיא יוצאת לה אל מחוץ<span class="no-break"> לחדר.</span></p>
			<p class="textindent">"אלוהים, פקסטון. מה עוללת?" ראשו נזרק לאחור והוא מתפוצץ<span class="no-break"> מצחוק.</span></p>
			<p class="textindent">אני בטוח שכל הסיטואציה הזאת ממש משעשעת, אם אתה צופה מבחוץ. ידו מתרוממת כשהוא מתאמץ לשלוט<span class="no-break"> בעצמו.</span></p>
			<p class="textindent">"אני מצטער. זה רק — " הוא מתכופף, משתנק מצחוק. אני מוכן לגמרי להרגיע<span class="no-break"> אותו.</span></p>
			<p class="textindent">"נו, טוב. לך על זה ותוציא את זה לגמרי, חבר." אני מהדק את שפתיי, בכלל לא משועשע מהתגובה המגוחכת שלו למצוקה שלי.<span class="no-break"> "סיימת?"</span></p>
			<p class="textindent">ראשו מתנדנד. "היא מעולם לא התנהגה ככה. מה אני יכול לומר? אתה מוציא את הרע ביותר מנשים,<span class="no-break"> קוונדיש."</span></p>
			<p class="textindent">"הלילה הזה ירד לגמרי לטמיון." אני מניד<span class="no-break"> </span><span class="no-break">בראשי.</span></p>
			<p class="textindent">"הלילה עדיין צעיר, ידידי. אשמח לעזור לך לזרוק את מנדי. גם לי נמאס מהיבבות<span class="no-break"> שלה."</span></p>
			<p class="textindent">"כן, היא בהחלט<span class="no-break"> מתבכיינת."</span></p>
			<p class="textindent">הוא נוחר. "אלכס והחבר'ה בדרכם לפה. היה לה קטע איתו בעבר. תן לי שעה ואדאג שדעתה תוסח, אם אתה מבין למה אני<span class="no-break"> מתכוון."</span></p>
			<p class="textindent">"אפנה ברצון את החדר לאלכס אם זה אומר שאפטר ממנה. רק תגיד לי מתי." אני נשען לאחור בכיסאי, מותח את רגליי ומתרווח. המלצרית שלנו מתקרבת ומגישה לי עוד ויסקי עם קרח. אני מהנהן לאות תודה וזוכה לחיוך ביישני בתגובה. האישה הזאת יכולה להיות ללא ספק תחליף מושלם<span class="no-break"> למנדי.</span></p>
			<p class="textindent">"אל תחשוב על זה אפילו," אומר פקס, כשהוא מתבונן בבחורה העוזבת כשהמגש הריק שלה תחוב מתחת<span class="no-break"> לזרועה.</span></p>
			<div id="page10" role="doc-pagebreak" aria-label="10" epub:type="pagebreak"></div>
			<p class="textindent">"לך תזדיין. אין לך שום זכות לומר דבר בשלב זה, אחי. אני בוחר<span class="no-break"> בה."</span></p>
			<p class="textindent">"אתה רוצה להיכנס לטנגו עם מאטיס? לך על זה." הוא לוגם מבקבוק הבירה שלו. "אני לא מאבד את מעמד הווי־איי־פי מפני שהחלטת לזיין את העוזרת<span class="no-break"> האישית."</span></p>
			<p class="textindent">"היא הבחורה של<span class="no-break"> הבעלים?"</span></p>
			<p class="textindent">גבותיו מתרוממות. "הן כולן שלו. מחוץ<span class="no-break"> לתחום."</span></p>
			<p class="textindent">אנחנו יושבים בשתיקה חברית למשך כמה דקות, לוגמים את המשקאות שלנו. צליל הבס מהמוזיקה רועם בחלל החדר כשהלילה מתעורר לתחייה. מחוץ לחדר המסיבה משתוללת, כמו בכל לילה ב'סילבר<span class="no-break"> קלאב'.</span></p>
			<p class="textindent">"המסיבה מתחילה עכשיו, חבר'ה," אומר אלכס כשהוא נכנס מבעד לווילון, מנדי צמודה<span class="no-break"> אליו.</span></p>
			<p class="textindent">הבן־זונה הזה<span class="no-break"> צדק.</span></p>
			<p class="textindent">פקס רוכן לעברי. "אמרתי לך. וזה אפילו לא לקח<span class="no-break"> שעה."</span></p>
			<p class="textindent">אני מחייך ומהנהן בהערצה. "אני מניח שאני חייב לך<span class="no-break"> עכשיו."</span></p>
			<p class="textindent">הוא טופח על רגלי בחיוך. "בוא נלך. יש לי הרבה גברות להקסים, ואני צריך אותך כחבר העגמומי שמלווה אותי בדייט שלי." הוא פונה בחזרה לעבר הנוכחים בחדר. "חבר'ה, תבלו. המשקאות<span class="no-break"> עליי."</span></p>
			<p class="textindent">הוא קם ואני הולך בעקבותיו מבעד לווילון השיפון שמסתיר את כל שולחנות האח"מים. הסצנה היא בדיוק כפי שחשדתי שתהיה. נשים לבושות בקושי מניעות את גופיהן לצלילי המוזיקה ואילו הגברים צופים בהן בהנאה רעבתנית, להוטים לזכות<span class="no-break"> בבחורות.</span></p>
			<p class="textindent">עיניי סוקרות את קהל הרוקדים על הרחבה. אין בי אף חלק שמשתוקק להיות במרכז הכאוס הזה. מעולם לא הייתי חסיד של מועדונים, תמיד חשבתי שהם המקומות הגרועים ביותר להירגע בהם, אבל מעת לעת אני יוצא מאזור הנוחות שלי למען פקס. הוא <span id="page11" role="doc-pagebreak" aria-label="11" epub:type="pagebreak"></span>היה חבר טוב מאז שקבעתי את משכני בעיר הזאת, לפני שלוש שנים, ולאן שהוא הולך גם אני הולך, אם וכאשר אני מחליט להעז לצאת<span class="no-break"> ממשרדי.</span></p>
			<p class="textindent">פקס מפיק הנאה מ'סילבר' יותר מהאדם הממוצע, ומכוח החברות שלנו זה הפך למקום הבילוי שלי. זה לא רק מפני ההנחה שהחבר שלו מעניק לו. הוא חי למען המוזיקה והנשים הלהוטות יותר מדי. אני מעדיף את<span class="no-break"> המרדף.</span></p>
			<p class="textindent">אני עומד להודיע לחברי שהספיק לי להערב כשעיניי נחות על אישה שיושבת על הבר עם עוד שני אנשים, ממש מולי. היא זוהרת כמו מגדלור בקרב ההמון, מושכת את תשומת ליבי בלי<span class="no-break"> </span><span class="no-break">להתאמץ.</span></p>
			<p class="textindent">שיער זהוב נופל על גבה בגלים ומגיע עד חצי הדרך מעל לישבנה. חיוכה הזוהר ממש מאיר את החדר כשהיא צוחקת עם בני<span class="no-break"> לווייתה.</span></p>
			<p class="textindent">אני תוהה מה האיש שלצידה אומר כדי לעורר תגובת שמחה כזאת אותנטית. נראה שהם מכירים זה את זה היטב, אבל הם לא זוג. הוא רוכן לעברה כאילו לזה בדיוק הוא חותר, אבל שפת הגוף שלה לא צועקת תאווה כשהיא מסתכלת<span class="no-break"> עליו.</span></p>
			<p class="textindent">הבוהק העוטף אותה מפתה ומהפנט לחלוטין, אבל לא מיועד בשבילו. היא לא דומה לשום בחורה אחרת במועדון הערב. זו לשון המעטה, כמובן. היא הבחורה היפהפייה ביותר בחדר. שמלת הקיץ האדומה שלה מתרחבת באזור הירכיים, מדגישה את האגן שלה ומבליטה את רגליה<span class="no-break"> הדקות.</span></p>
			<p class="textindent">היא עוצרת<span class="no-break"> נשימה.</span></p>
			<p class="textindent">וכאילו גרמתי לעיניה לפנות לכיווני, היא מרימה את ראשה ומבטינו מצטלבים. הדם שלי זורם באופן מאוד לא נוח אל איברי ואני חייב להכריח את עצמי שלא לסדר את הזקפה ההולכת וגדלה. לעזאזל. היא מהממת באופן שיש רק מעטות כמוה. ממש קרן<span class="no-break"> שמש.</span></p>
			<div id="page12" role="doc-pagebreak" aria-label="12" epub:type="pagebreak"></div>
			<p class="textindent">אני מוקסם מהאישה ולא מרגיש שמנדי מאחוריי עד שידה נוחתת על כתפי ושפתיה נצמדות לאוזני. "זה יכול היה להיות אתה הערב, אבל אני יכולה לקלוט מתי גבר לא<span class="no-break"> </span><span class="no-break">מעוניין."</span></p>
			<p class="textindent">תודה לאל. אני מסתובב כדי להסתכל עליה, לא רוצה להיראות גס רוח בכוונה, בהתחשב בהיכרותה עם פקס. "זו לא את. זה<span class="no-break"> אני."</span></p>
			<p class="textindent">"התירוץ הזקן הזה." היא מזכה אותי בחיוך בשפתיים הדוקות ומהנהנת נמרצות. היא לא קונה את זה, אבל לא טורחת לעשות מזה עניין. עשיתי את חלקי בכך שהצעתי סיבה שאיננה אכזרית כמו<span class="no-break"> המציאות.</span></p>
			<p class="textindent">"שמחתי להכיר אותך,<span class="no-break"> צ'רלס."</span></p>
			<p class="textindent">"גם אני, מנדי." אני תופס את ידה ומרים אותה אל שפתיי. "תיהני<span class="no-break"> מהערב."</span></p>
			<p class="textindent">היא נסוגה אל חדר האח"מים ואני פולט אנחת רווחה. "בוא נלך לפני שהיא תשנה את דעתה," מקניט פקס ומחווה לכיוון הקהל. "יש הרבה דגים בים, והם לא ירצחו אותך בעזרת מעדר<span class="no-break"> בשנתך."</span></p>
			<p class="textindent">"מה אתה אומר," אני מגחך, מדמיין לעצמי את הסצנה שפקס תיאר. מנדי יכולה להיות הפסיכופתית<span class="no-break"> המושלמת.</span></p>
			<p class="textindent">"אל תדאג, אמצא לך אחת מתאימה." הוא<span class="no-break"> מגחך.</span></p>
			<p class="textindent">אני מפנה את ראשי לכיוון הבלונדינית שיושבת ליד הבר, אבל עיניה אינן מופנות לעברי. היא שבה לשוחח עם חבריה, כאילו הרגע שקרה בינינו מעולם לא התרחש. זה רק לטובה, בהתחשב בתגובה המגוחכת שהייתה לי מעצם ההתבוננות בה. נשים כמוה הן צרה צרורה עבור גברים<span class="no-break"> כמוני.</span></p>
			<p class="textindent">מחויבות, התקשרות, הבטחות. הדברים שאני לא יכול<span class="no-break"> להציע.</span></p>
			<p class="textindent">הערב אני מחפש מישהי כמו מנדי, רק בלי<span class="no-break"> הטירוף.</span></p>
		</div>


			

ספר מודפס

מחיר מוצר 69.00 ₪ מחיר רגיל 88.20 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 28.00 ₪ מחיר רגיל 35.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

Notify me

באפשרותך לקבל עדכון כשהפריט חוזר למלאי

מייל לעדכון

בלחיצה על כפתור שליחה אני מאשר קבלת דיוור פרסומי

לפי נושאים

קומדיה רומנטית רומנטיקה בעבודה רומנטיקה עכשווית קרבה מאולצת מיליונרים שוברי לבבות גראמפי וסאנשיין אירוטיקה עכשווית בעירה איטית

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.90 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!