צלקות שבירות 1 לבבות שבירים 1

דמיאן
נשבעתי שלעולם לא אוהב אף אחת, אבל הכול השתנה כשפגשתי את ליילה, השכנה החדשה שלי - עם עיניה הכחולות וחיוכה הביישן והמתגרה. כל מה שאני רוצה זה לקחת אותה בזרועותיי ולהגן עליה לעולמים. אבל יש משהו שעוצר אותי, מכשול שעומד בינינו ושהיא מסרבת להסיר.
ליילה
נראה כאילו יש לי הכול; אבל מתחת לחיצוניות המושלמת יש חבלות וצלקות שספק אם אי פעם יחלימו. אסור לי לרצות את דמיאן, אסור לי לרגע לחשוב שהוא יהיה האביר על הסוס הלבן, מפני שאז אחתום גם את גורלו.
שם: צלקות שבירות 1 לבבות שבירים 1
מחבר/ת: ליליאן האריס
שפה: עברית
תחום: ספרות רומנטית
תת תחום: רומנטי
מק״ט: 013640007

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 98.00

					
		<div class="_idGenObjectStyleOverride-1" dir="rtl">
			<h1 class="perek" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-1">1</span></h1>
			<p class="t h tperek" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-1"></span></p>
			<h3 class="down-t tle sigil_not_in_toc" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-2">דמיאן</span></h3>
			<h3 class="down-t tle sigil_not_in_toc" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-2">עשרים שנה </span><span class="bold _idGenCharOverride-2">לאחר</span><span class="no-break"><span class="bold _idGenCharOverride-2"> מכן</span></span></h3>
			<p class="p r gr ph-no-h z h">אני יושב מול המצבה שלה, זר חבצלות בידי. הריח שלהן מזכיר לי את הבושם שלה, אני עוקב במבטי אחר קווי המתאר של השם שלה, מרי פרסקוט, ומכווץ את ידי לאגרוף מהודק עד שאני מרגיש כאב קהה. הפצע אולי החלים, אבל הוא עדיין שם, רדום כמו מפלצת<span class="no-break"> ישנה.</span></p>
			<p class="textindent">אימא הייתה האדם הטוב ביותר שהכרתי והאובדן שלה עדיין מכאיב, אפילו לאחר כל הזמן<span class="no-break"> הזה.</span></p>
			<p class="textindent">ברגע שהמשטרה מצאה את אבא, היה קל להעמיד אותו למשפט. השופט דן אותו למאסר עולם ללא אפשרות לשחרור מוקדם ואני מקווה שהוא יירקב שם. מעולם לא ביקרתי אותו ולעולם לא<span class="no-break"> אבקר.</span></p>
			<p class="textindent">אחרי מותה של אימי עברתי לגור עם אימא שלה, סבתא שלי, ושנינו עשינו כמיטב יכולתנו כדי לרפא זה את זה. השנים הראשונות היו הקשות ביותר. האשמתי את עצמי מדי יום, אבל סבתא לא הסכימה לשמוע על זה. היא אמרה לי שלא יכולתי לעשות כלום. אם הייתי מנסה, כך אמרה, הוא כנראה היה הורג גם<span class="no-break"> אותי.</span></p>
			<p class="textindent">אני יודע שהיא צודקת, אבל ההכרה הזאת לא מפחיתה מהכאב שאני עדיין<span class="no-break"> חש.</span></p>
			<p class="textindent">סבתי מתה בשנה שעברה, ואני עדיין מתגעגע אליה, אבל אם יש סיכוי כלשהו שהיא עם אימא, אני יודע שהיא<span class="no-break"> מאושרת.</span></p>
			<p class="textindent">אני מבקר את אימי בכל חודש, כדי שתדע שאני זוכר. כל חיבוק, כל נשיקה, כל שיעור שלימדה אותי, כולם עדיין שם, חרותים על ליבי כמו<span class="no-break"> קעקועים.</span></p>
			<p class="textindent">אני עוצם את עיניי ומנסה להסתיר את הצער שבקולי. "היי, אימא, אני מקווה שהשמיים מתייחסים אלייך יפה היום. אני בטוח שאם יש שם מטבח, את מכינה את המאפינס בטעם אוכמניות<span class="no-break"> שאהבתי.</span><span class="no-break">”</span></p>
			<p class="textindent">אני משפשף את חזי ונושם כמה נשימות עמוקות לפני שאני ממשיך. "גם אצלי הולך טוב. העסק מצליח. היית גאה בו. ולא, אין אישה או ילדים." אני מגחך. "כן, כן, היית עושה לי את המוות, אני<span class="no-break"> בטוח."</span></p>
			<p class="textindent">אני מניח את ידיי בכיסי מכנסי הג'ינס שלי ומסתכל למטה, על הדשא המכוסח באופן מושלם. "את יודעת שאני לא יכול להסתכן בלהפוך להיות הוא. בטוח יותר ככה. אל תשנאי אותי, אימא," אני לוחש, ומרים את מבטי אל שמה. הגרון שלי מתכווץ, וזה מכאיב. אני צריך לצאת מכאן לפני שאאבד את האחיזה הקלושה שיש לי ברגשותיי. "אני אוהב אותך. אחזור<span class="no-break"> בקרוב."</span></p>
			<p class="textindent">אני מניח את הפרחים, מביט במצבה במשך עוד שנייה אחת ועושה את דרכי בחזרה אל המכונית. ברגע שאני נכנס אליה הטלפון מזמזם ומבשר על הגעת הודעה מג'קס, השותף שלי לעסקים וחבר<span class="no-break"> שלי</span><span class="no-break">.</span></p>
			<p class="textindent">ג'קס, גבריאל ואני הקמנו את חברת 'ג'יי־די־ג'י גלובל סקיוריטי' לפני ארבע שנים, כשפרשנו מהצבא, שם שירתנו בכוח דלתא<span class="italic _idGenCharOverride-2">. </span>את ימי העבודה שלנו אנחנו מבלים בטיפול בחברות ובאנשים חשובים שזקוקים לשירותי ביטחון פרטיים, או לשירות הפופולרי כל־כך של סילוק פצצות. יש פעמים שבהן אנשים עשירים צריכים שנתלווה אליהם למסעותיהם בעולם כדי לספק להם הגנה בדרך אל היעד ובחזרה ממנו, אבל הבחורים ואני לא עושים את הדברים האלה בעצמנו, בשביל זה יש לנו יותר מעשרים עובדים ועובדות. אלא אם כן לקוח מבקש במיוחד את אחד מאיתנו ומשלם סכום כסף נכבד, אנחנו שולחים למשימה מישהו מאנשי הצוות, המורכב כולו מחיילים משוחררים או אנשים שעבדו באכיפת החוק ומיומנים מאוד במה שהם<span class="no-break"> עושים.</span></p>
			<p class="textindent"><span class="bold _idGenCharOverride-2">ג'קס: היי, די, אתה בא הערב או מה</span><span class="bold _idGenCharOverride-2">? הבר שקט. זה לא כאילו אני לוקח אותך לבילוי במועדון</span><span class="bold _idGenCharOverride-2">. נו, גבר! וגם, אתה צריך זיון. כבר עבר הרבה זמן</span><span class="bold _idGenCharOverride-2">. כאילו, הזין שלך עדיין עובד? אה, ואל תשכח, אתה צריך</span><span class="bold _idGenCharOverride-2"> לבוא לראות את הדירה ההיא</span><span class="no-break"><span class="bold _idGenCharOverride-2"> מחר.</span></span></p>
			<p class="textindent">ג'קס רוצה שאצא איתו ועם גייב למקום שנקרא 'ויסקי', אבל אני שונא לצאת. שניהם רווקים ופחות או יותר יוצאים בכל סוף שבוע, אלא אם כן יש להם עבודה. אני יותר מהמתבודדים, אני מניח. סצנת הברים והמועדונים פשוט לא בשבילי, לכן רק לעיתים רחוקות אני מצטרף<span class="no-break"> אליהם.</span></p>
			<p class="textindent">הפעם אני מחליט לזרוק להם עצם. רק הפעם הזאת. בהחלט אשמח להסחת דעת מהזיכרון הכואב של מות אימי, שתמיד מכה בי חזק יותר בכל פעם שאני מבקר<span class="no-break"> בקברה.</span></p>
			<p class="textindent"><span class="bold _idGenCharOverride-2">אני: בסדר, דביל, אני אבוא. תפסיק לדאוג כל־כך </span><span class="bold _idGenCharOverride-2">בעניין הזין שלי. אם אתה רוצה קצת, פשוט תבקש. וכן, </span><span class="bold _idGenCharOverride-2">אני</span><span class="no-break"><span class="bold _idGenCharOverride-2"> זוכר.</span></span></p>
			<p class="textindent"><span class="bold _idGenCharOverride-2">ג'קס: הא! היית מת, די. אתה לא </span><span class="bold _idGenCharOverride-2">הטיפוס שלי. להתראות</span><span class="no-break"><span class="bold _idGenCharOverride-2"> בערב.</span></span></p>
			<p class="textindent"> </p>
			<p class="textindent">אנחנו מגיעים לבר בסביבות שמונה ומזמינים 'הייניקן' וכנפי עוף מטוגנות. ג'קס צדק, זה יותר פאב ופחות מועדון. האווירה כאן בסדר<span class="no-break"> מבחינתי.</span></p>
			<p class="textindent">הבחורים צופים באיזה משחק על גבי מסכי הטלוויזיות שמוצבים גבוה מסביב לאזור הבר, ואני מסתכל סביבי. הדלת נפתחת ונסגרת כל הזמן, כשעוד אנשים זורמים פנימה. מוזיקה ושיחות קולניות ממלאות את המקום, ואני נע על הכיסא המסתובב ומתבונן בקהל, עיניי עוברות אל שתי נשים שיושבות בקצה השני של הבר. הברונטית בעלת העיניים הקרועות לרווחה מביטה בחברתה הבלונדינית בזמן שהיא מכניסה בין שיניה את שפתה התחתונה, המלאה והאדומה, ומסובבת את קצה זנב הסוס שלה על אצבעה. היא מקמטת את גבותיה כשהיא מהנהנת ומביטה במשקה<span class="no-break"> שלה.</span></p>
			<p class="textindent">אני מהדק את אצבעותיי סביב בקבוק הבירה הקר ומרים אותו אל פי בדיוק כשהיא מרימה את מבטה. עיניה יוקדות לתוך עיניי. אני מסתובב באיטיות בחזרה ומניח את הבקבוק, שומר על קשר עין עם מבטה הלא<span class="no-break"> נרתע.</span></p>
			<p class="textindent">שפתיה נפשקות קצת והיא מביטה בי במבט מרוכז, כאילו מחפשת משהו שאיבדה. אף אחד מאיתנו לא מסיט את מבטו ועינינו נלחמות בקרב מבטים במשך פרק זמן שנראה כמו דקות, אבל ככל הנראה נמשך רק כמה<span class="no-break"> שניות.</span></p>
			<p class="textindent">אני אומר לעצמי להסתובב, אבל לא מוצא בתוכי את הכוח לכך. אני לא בטוח מה מתרחש כאן. גבותיה מתחברות, כאילו שנינו חושבים אותו הדבר, ואז היא ממצמצת ובשנייה אחת הקשר מתנתק. היא מחזירה את מבטה אל חברתה, והן ממשיכות<span class="no-break"> בשיחה.</span></p>
			<p class="textindent">אני לוגם לגימה גדולה מהבירה, צריך שהמשקה הקריר ירגיע את האש שבוערת בתוכי. אין לי מושג מה, לעזאזל, זה היה, אבל אני יודע שגם היא הרגישה את זה. אני ממשיך להתבונן בה מזווית עיני, סקרן לדעת מה גורם לה להיות<span class="no-break"> עצובה.</span></p>
			<p class="textindent">מבטה משוטט לעברי שוב וראשה מוטה הצידה כשהיא מביטה בי במבט ממוקד. אני פונה לעברה שוב, אבל היא ממהרת להסתובב<span class="no-break"> בחזרה.</span></p>
			<p class="textindent">למרבה המזל, שני חבריי אדישים למתרחש, עסוקים מדי בלהתלונן על החלטה גרועה של אחד השופטים במשחק. לפני שאני מצליח לעצור בעצמי, אני מסמן לברמן ואומר לו לשלוח לשתי הגברות עוד ממה שהן<span class="no-break"> שותות.</span></p>
			<p class="textindent">אני לוקח מפית ומחפש עט בכיסי, כותב עליה משהו, מקפל ונותן אותה לברמן, מורה לו לתת אותה<span class="no-break"> לברונטית.</span></p>
			<p class="textindent"><span class="bold _idGenCharOverride-2">אני לא יודע מה גורם לך</span><span class="bold _idGenCharOverride-2"> להיראות עצובה כל־כך, אבל מה שזה לא יהיה, זה לא</span><span class="bold _idGenCharOverride-2"> שווה את זה. מקווה שמחר יהיה יום טוב</span><span class="no-break"><span class="bold _idGenCharOverride-2"> יותר.</span></span></p>
			<p class="textindent"><span class="bold _idGenCharOverride-2">דמיאן</span></p>
			<p class="textindent">אני לוגם מהבירה ומתבונן בה כשהיא רוכנת, מקשיבה לברמן שמצביע לכיווני. היא מסתכלת לעברי ומרימה גבה ואז קוראת במהירות את הפתק. אחרי שהיא מסיימת, היא שולחת אליי מבט<span class="no-break"> רושף.</span></p>
			<p class="textindent">ידה מורמת, ולשנייה אחת אני חושב שהיא עומדת להגיד שלום, אבל במקום זאת היא שולחת לי אצבע<span class="no-break"> משולשת.</span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-2">טוב, זה הסלים</span><span class="italic _idGenCharOverride-2"> ממש מהר</span>. החברה שלה קוראת את הפתק ומחניקה<span class="no-break"> צחוק.</span></p>
			<p class="textindent">"למה הבחורה ההיא שלחה לך אצבע משולשת?" גייב שואל כשאני מסתובב<span class="no-break"> אליו.</span></p>
			<p class="textindent">ג'קס צוחק ומסתכל על הבחורה. "אחי, רק הגעת לכאן וכבר עצבנת בחורה? זה שיא, אפילו בשבילך. איך אתה מצפה לקבל<span class="no-break"> קצת?"</span></p>
			<p class="textindent">"תזכיר לי שוב לא לשלוח משקאות<span class="no-break"> לנשים</span><span class="no-break">."</span></p>
			<p class="textindent">גייב בוחן אותי בעיניים מצומצמות. "למה שהיא תשלח לך אצבע משולשת על דבר כזה? מה עוד עשית,<span class="no-break"> די?"</span></p>
			<p class="textindent">"שום דבר רציני. רק שלחתי לה פתק שבו כתבתי שמה שמעציב אותה לא שווה את זה," אני ממלמל. "אפשר להמשיך הלאה עכשיו? זאת הסיבה לכך שאני לא יוצא<span class="no-break"> לבלות."</span></p>
			<p class="textindent">"במי מהבחורות מדובר?" ג'קס שואל, מסתכל סביב הבר שוב. "חכה, לא משנה. אני מניח שזו הבחורה הסקסית שדוקרת אותך בעיניה. טוב, אני מניח שאת המספר שלה אתה לא<span class="no-break"> תקבל."</span></p>
			<p class="textindent">"מצוין, מפני שלא ביקשתי אותו." אני ממשיך לשתות מהבירה ומנסה להתעלם<span class="no-break"> ממנו.</span></p>
			<p class="textindent">"נו, באמת, דמיאן," גייב אומר. "ברצינות, אתה צריך לנסות לצאת לשם. אני יודע שאתה רוצה. אתה לא הוא,<span class="no-break"> גבר."</span></p>
			<p class="textindent">הוא תמיד מנסה לשכנע אותי שלא אהיה כמו אבא שלי. הוא לא היה שם. הוא לא יודע איך חייתי. לא אתן לאישה או לילדים שלי לעבור חיים<span class="no-break"> כאלה.</span></p>
			<p class="textindent">הדבר המצחיק הוא, שהוא עצמו מסרב ליצור קשר רציני עם מישהי. הוא ספג יותר נזקים ממה שהגיע לו בתקופה שלנו בכוח דלתא, ובנוסף, כשהוא חזר, האישה היחידה שהוא אהב אי פעם זרקה אותו, וזה גרם לו להיסגר. עכשיו הוא מסרב לכל אינטימיות אמיתית. אני דווקא רוצה בזה, אבל אני לא מרשה לעצמי לקבל את<span class="no-break"> זה.</span></p>
			<p class="textindent">"אל תתחיל. לא היום. בוא פשוט נשכח מזה ונהנה<span class="no-break"> מהמשחק."</span></p>
			<p class="textindent">הם סוף־סוף מניחים לי לנפשי אחרי זה, ואני מפסיק להביט באשת<span class="no-break"> המסתורין.</span></p>
			<p class="textindent">אני כבר כמעט מוכן לצאת החוצה מהבר כשאני שומע מאחוריי קול רך. "היי, מצטערת בעניין החברה שלי, ליילה." אני מסתובב ורואה את החברה הבלונדינית. היא ממשיכה לדבר. "היה לה יום קשה. חבר שלה חרא גדול. הפתק שלך היה מתוק. אני יודעת שהיא תרגיש איום ונורא אחר כך מפני ששלחה לך אצבע משולשת, אז רציתי להתנצל<span class="no-break"> בשבילה."</span></p>
			<p class="textindent">"זה בסדר, אל תדאגי בעניין, אבל תגידי לה שמגיע לה מישהו טוב יותר." למה שהיא תהיה עם מישהו שמתייחס אליה<span class="no-break"> ככה</span><span class="no-break">?</span></p>
			<p class="textindent">"כן, תגידי לה לזרוק אותו, החיים קצרים מדי," ג'קס אומר, "וגם, כולנו כאן פנויים. מה איתך? את פנויה?" הוא מרים את גבותיו ברוב משמעות. אני תוקע בו מבט זועף ומניד בראשי. הבחור הזה משיג יותר נשים מכל אחד אחר שאני מכיר, ועדיין במסע ציד כל הזמן, מחפש<span class="no-break"> עוד.</span></p>
			<p class="textindent">היא נושכת את שפתה. עיני השקד שלה נוצצות כאילו שואלות מתי הם יכולים להזדיין, ותוך כדי כך היא מסלסלת בהיסח הדעת את שערה הארוך על אצבעה. "כן, אני<span class="no-break"> פנויה."</span></p>
			<p class="textindent">נשים רעבות לג'קס כמו כלבלבים שרצים אל החטיף האהוב אליהם, והוא יודע את זה. השיער הבלונדיני והעיניים הכחולות כקרח עושות את העבודה. עדיין לא ראיתי מישהי שאמרה לו<span class="no-break"> לא.</span></p>
			<p class="textindent">"קוראים לי<span class="no-break"> לקסי."</span></p>
			<p class="textindent">הוא מושיט לה את ידו והם לוחצים ידיים. "אני ג'קס, נעים מאוד. אלה דמיאן<span class="no-break"> וגבריאל."</span></p>
			<p class="textindent">שנינו מחייכים בשפתיים<span class="no-break"> קפוצות.</span></p>
			<p class="textindent">"מה דעתך שנחליף מספרים וניפגש ביום אחר?" ג'קס מוציא את הטלפון עוד לפני שהיא מספיקה<span class="no-break"> לענות.</span></p>
			<p class="textindent">"כן, בטח, תן לי את הטלפון שלך." היא לוקחת אותו מידו המושטת ומקלידה בו את המספר שלה. "טוב, אני צריכה ללכת לפני שליילה תחזור מהשירותים ותהרוג אותי כי דיברתי איתכם." היא מנופפת לשלום וחוזרת אל המקום שבו<span class="no-break"> ישבה.</span></p>
			<p class="textindent">בדיוק אז ליילה יוצאת מחדרי השירותים וסורקת את הבר עד שעיניה נוחתות על עיניי. היא פוסעת אל החברה שלה בלי להסיר את עיניה ממני, אבל לפתע מאבדת שיווי משקל ונופלת על הרצפה. ברכיה פוגעות במרצפות הקשות ואני טס מהכיסא שלי<span class="no-break"> לעברה.</span></p>
			<p class="textindent">"את בסדר?" אני מציע לה את ידי והיא לוקחת אותה, אבל באותה המהירות היא גם נסוגה, כאילו המגע שלי צורב את עורה<span class="no-break"> השזוף</span><span class="no-break">.</span></p>
			<p class="textindent">כשהיא נעמדת, לחייה מאדימות. היא משחקת בשולי הגופייה השחורה שלה. עכשיו, כשאנחנו במרחק של כמה סנטימטרים זה מזה, עיניה מתחמקות<span class="no-break"> מעיניי.</span></p>
			<p class="textindent">"כן, אני סתם מגושמת. תודה על זה. וגם על<span class="no-break"> המשקה."</span></p>
			<p class="textindent">חמימות מתפשטת בחזי. "אין צורך להודות לי." אני מעיף אליה מבט שוב, אבל היא עסוקה מדי בהתעסקות בגופייה<span class="no-break"> שלה</span><span class="no-break">.</span></p>
			<p class="textindent">"טוב, אני צריכה ללכת. להתראות." הקול שלה הוא לחישה הססנית בתוך חדר<span class="no-break"> רועש.</span></p>
			<p class="textindent">היא מסתובבת והולכת, משאירה אותי מחייך אחריה. אני נותן לעיניי לשוטט עליה קצת. היא יפה. שערה החום אסוף בזנב סוס גבוה והקצוות מסתלסלות על גבה בגלים. היא קטנה, עם מותניים צרים וירכיים מלאות, והעיניים האלה? אבני ספיר<span class="no-break"> נוצצות.</span></p>
			<p class="textindent">אני מרגיש כאילו ראיתי אותן בעבר, אבל אני לא מצליח למקם אותן. לא, זה לא ייתכן. גבר לא שוכח אישה שנראית<span class="no-break"> כמוה.</span></p>
			<p class="textindent">אני עושה את דרכי בחזרה אל הבחורים בדיוק כשהיא יוצאת מבעד לדלת. היא מסתכלת אחורה אליי ופותחת את פיה כאילו רוצה לומר משהו, אבל במקום זאת היא יוצאת<span class="no-break"> החוצה.</span></p>
			<p class="textindent">"אתה יודע, די, מכיוון שיש לי את המספר של לקסי, אני יכול לזרוק איזו מילה טובה בשבילך אצל ליילה. כולנו יודעים שהולך לי טוב יותר מאשר<span class="no-break"> לך."</span></p>
			<p class="textindent">"אני בסדר. ואפילו אם הייתי רוצה לצאת לדייטים, לבחורה הזאת יש חבר." אני משפשף את גבותיי, מרגיש כאב ראש מתבשל. "אתם צריכים להפסיק לנסות לסדר לי זיונים. אם אצטרך, לא תהיה לי בעיה<span class="no-break"> להשיג."</span></p>
			<p class="textindent">"או־קיי, אם אתה לא רוצה אותה, אז אני רוצה. היא סקסית בטירוף. ראית את הישבן<span class="no-break"> שלה?"</span></p>
			<p class="textindent">מובן שראיתי את הישבן שלה, אבל לא מוצא חן בעיניי שהוא ראה אותו. אני מהדק את לסתותיי. "תפסיק לדבר על הישבן שלה. חשוב יותר, תרחיק את הידיים שלך ממנה. אני לא צוחק, ג'קס." אני פולט את המילים בשיניים חשוקות. "אל תסתכל עליה אפילו. החבר שלה הוא ללא ספק מנוול. היא לא צריכה שעוד מישהו יעשה לה<span class="no-break"> צרות."</span></p>
			<p class="textindent">ג'קס מתחיל לצחוק. "לעזאזל! ידעתי שהיא מצאה חן בעיניך!" הוא ממשיך להציק לי. "תשמע, גבר, אני פשוט שמח לראות שסוף־סוף הפגנת קצת עניין במישהי. אולי היא הייתה הבעיטה בביצים שהיית צריך. אתה רואה מה קורה כשאתה יוצא איתנו?" הוא טופח על כתפי. "כל־כך הרבה הזדמנויות החמצת,<span class="no-break"> די."</span></p>
			<p class="textindent">הם ראו אותי מדבר רק עם שתי נשים, ובקושי היה לי עניין בהן. זה היה רק סקס, כמה פעמים, זה הכול. אף פעם גם לא היה אכפת לי עם מי הם שכבו, כך שלראות אותי כועס מעצם המחשבה שג'קס ייגע בה... טוב, זו בהחלט טריטוריה חדשה בשביל<span class="no-break"> כולנו.</span></p>
			<p class="textindent">הספיק לי להערב. אני מוכרח ללכת הביתה לפני שג'קס ינסה למצוא לי עוד נשים. "טוב, זה היה ממש כיף, אבל אני מוכרח לצאת<span class="no-break"> מפה."</span></p>
			<p class="textindent">"תתעלם ממנו. תישאר ותבלה עוד קצת. הוא לא יטריד אותך יותר," גייב אומר, שולח מבט זועף<span class="no-break"> בג'קס.</span></p>
			<p class="textindent">"לא, גבר, אני בסדר. אני בכל מקרה צריך ללכת לראות את הדירה ההיא." חבר של ג'קס הוא הבעלים של הבניין, לכן ג'קס קבע לי פגישה. הוא בכל זאת טוב בשביל משהו,<span class="no-break"> מתברר.</span></p>
			<p class="textindent">נעזוב רגע את ההתבדחויות. ג'קס הוא חבר טוב, והבחור הכי נאמן שאני מכיר. הוא יעשה כל דבר בשביל האנשים שהוא אוהב, אבל זה לא אומר שהוא לא קוץ בתחת לפעמים. או־קיי, הרבה פעמים, אבל אין דבר שלא אעשה בשבילו, בשביל<span class="no-break"> שניהם.</span></p>
			<p class="textindent">שלושתנו עברנו הרבה יחד מאז נפגשנו בטירונות. איבדנו חברים במהלך המשימות שלנו והאובדן הזה השפיע על כל אחד מאיתנו בצורה אחרת. ג'קס הפסיק להתייחס אל החיים ברצינות, ומלבדנו ומלבד המשפחה שלו, הוא לא מתקרב לאף אחד. הוא התחיל להתמקד בסטוצים, בעבודה, בחגיגות. הוא לא השתנה<span class="no-break"> הרבה</span><span class="no-break">.</span></p>
			<p class="textindent">אנחנו נפרדים ואני לוקח 'אובר' הביתה. בנסיעה אני חושב על ליילה. למה החברה שלה התכוונה כשאמרה שהחבר שלה מנוול? למה היא הסתכלה עליי במבט ממוקד<span class="no-break"> כזה?</span></p>
			<p class="textindent">אני משעין את ראשי לאחור על משענת המושב האחורי ומשחזר בראשי את הלילה כולו. היא ממש הטיפוס שלי. הבת של השכנים, עם קצת חוצפה. אני פולט אנחה כבדה. אני צריך לשכוח אותה. האובססיה המתמדת הזאת לא תביא לי שום<span class="no-break"> תועלת.</span></p>
			<p class="textindent">אני מגיע הביתה ונכנס למקלחת. אני מקווה שהעניין עם הדירה יסתדר. הדירה הנוכחית שלי, עם חדר שינה אחד, מתחילה להיות קטנה מדי בשבילי. אני רוצה לקנות ציוד כושר וזקוק לעוד מקום. יש לי בבנק מספיק כסף כדי לקנות בית, אבל אין לי שום רצון לחיי הפרברים. אני לא רוצה שהדברים שלא יכולים להיות שלי יעמדו לי כל הזמן מול<span class="no-break"> הפרצוף.</span></p>
			<p class="textindent">הזרם החם של המים מכה על ראשי ואז מזדחל על כל גופי. האדים ממלאים את החדר ומחשבותיי שוב נודדות אל ליילה. האופן שבו שלחה אליי אצבע משולשת היה מדליק. אילו היא רק ידעה מה רציתי לעשות לה בגלל זה. רק לדמיין את כל הקימורים ההדוקים האלה במקלחת, לחוצים אליי...<span class="no-break"> "פאק."</span></p>
			<p class="textindent">אני מושיט יד ופותח את ברז המים הקרים, מקפיא את המחשבות המסוכנות שלי. אני מסיים להתקלח ויוצא במהירות, מתלבש והולך למיטה בתקווה להטביע את המחשבות עליה. חבל מאוד שלחלומות שלי יש מוח<span class="no-break"> משלהם.</span></p>
		</div>

			

ספר מודפס

מחיר מוצר 69.00 ₪ מחיר רגיל 88.20 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 28.00 ₪ מחיר רגיל 35.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

Notify me

באפשרותך לקבל עדכון כשהפריט חוזר למלאי

מייל לעדכון

בלחיצה על כפתור שליחה אני מאשר קבלת דיוור פרסומי

לפי נושאים

סודות מהעבר רומנטיקה אפלה אהבה ממבט ראשון alphaholes אירוטיקה עכשווית

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.90 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!