אל תתרגלו

שמתם לב שדברים שנראים מלהיבים בתחילת השבוע נהיים משעממים לקראת סופו? אפילו מערכות יחסים מרגשות, תפקידים מרתקים בעבודה, או יצירות אמנות עוצרות נשימה מאבדות את זוהרן כעבור זמן מה. ספר זה ילמד אתכם להתרגש מחדש מכל מה שסביבכם. להביט על דברים חדשים בעיניים רעננות ולחדש את רגישותנו לסובב אותנו.

בספר חדש ופורץ דרך זה מראה כיצד שבירת השגרה עשויה לרענן את ראייתנו בעבודה, בזוגיות, בטבע שסביבנו – ולחולל במוח אתחול שיאפשר לנו לחיות חיים מאושרים ומספקים יותר.
שם: אל תתרגלו
מחבר/ת: טלי שרוט קאס סאנסטיין
שפה: עברית
תחום: פסיכולוגיה מודעות ועזרה עצמית
תת תחום: פסיכולוגיה מודעות ועזרה עצמית
מק״ט: 013621545

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 118.00

					
		<div class="Basic-Text-Frame" dir="rtl">
			<h2 id="_idParaDest-3" class="chaptersplit" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">מבוא</h2>
			<h6 class="small" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">כיצד אנחנו מתרגלים לכל דבר, כל הזמן</h6>
			<p class="letterinspace" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">התרגלות. ייתכן שזהו מאפיין בסיסי של החיים לא פחות</p>
			<p class="letterin" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">מ־<span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US">DNA</span>.</p>
			<p class="letterin" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"> — וינסנט גסטון דתיר<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span>2</span></span></p>
			<p class="firstspace" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold CharOverride-13">מ</span>ה היה היום הטוב ביותר בחייכם? אולי קשה לכם לבחור את היום <span class="bold _idGenCharOverride-2">הכי</span> טוב. בסדר, אז פשוט בחרו יום שהיה ממש טוב.</p>
			<p class="text" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">יש אנשים שנזכרים ביום חתונתם. אחרים בוחרים ביום שבו נולד להם ילד, או ביום סיום לימודיהם. יש מי שנותנים תשובות פחות שגרתיות: "היום שבו רקדתי ברייק־דאנס על הגג עם הלברדור רטריבר שלי", או "היום שבו נתתי נאום על פחד מדיבור בפני קהל". כל עוד זה היה יום נהדר, התשובה לגיטימית.</p>
			<p class="text" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">דמיינו שאתם חיים את היום ההוא מחדש. השמש זורחת, השמים כחולים, אתם רצים על החוף בבגד ים צהוב. או אולי השמים כהים, יורד שלג, ואתם מחממים אף אדום מכפור מול זה של אהוב או אהובה חדשים. כך או כך זוהי חוויה מאושרת. עכשיו דמיינו שאתם חיים את היום הזה מחדש. פעם נוספת. ועוד פעם. ועוד פעם. ועוד פעם. אתם לכודים בלולאת "היום הכי טוב בחיי". מה יקרה?</p>
			<p class="text" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">היום הכי טוב בחייכם יהפוך לפחות מלהיב, פחות מאושר, פחות כיפי; הוא ייראה פחות משמעותי. עד מהרה יהפוך היום הכי טוב בחייכם למייגע. השמש לא תהיה כל כך חמימה, השלג לא יהיה כל כך קסום, האהבה לא תהיה כל כך מושלמת, ההישגים שלכם לא ייראו כל כך גדולים והמנטורים שלכם לא ייראו כל כך חכמים.</p>
			<p class="text" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">מה שמלהיב בתחילת השבוע נהיה משעמם בסופו. אנחנו <span class="bold _idGenCharOverride-2">מִתרגלים</span>, כלומר מגיבים פחות ופחות לגירויים שחוזרים על עצמם. זהו טבע האדם. אפילו דברים שפעם נראו מלהיבים (מערכת יחסים, עבודה, שיר, יצירת אמנות) מאבדים את זוהרם כעבור זמן מה. מחקרים מראים שאנשים מתחילים להתרגל אפילו לקסם של חופשות טרופיות כבר במהלך 43 השעות הראשונות.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span>3</span></span></p>
			<p class="text" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">אבל מה היה קורה אם ניתן היה לעורר מחדש את מלוא ההשתאות מהדברים שהפסקנו להרגיש או לשים לב אליהם? אם ניתן היה, במידה כלשהי, להשיב את המצב לקדמותו, לבטל את השפעת ההתרגלות?</p>
			<p class="text" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">זאת השאלה שהספר הזה עוסק בה. נשאל בו מה יכול לקרות אם נוכל להתגבר על ההתרגלות בעבודה, בחדר המיטות, או במגרש הספורט. איזו השפעה תהיה לכך על האושר, על מערכות יחסים, על העבודה ועל הקהילה? וכיצד ניתן לעשות זאת? נראה כיצד שינוי זמני של הסביבה, של הכללים ושל האנשים שעמם יש לנו אינטראקציות, או יציאה להפסקות קטנטנות מחיי היומיום (אמיתיות או מדומיינות) יכולים לעזור לעורר מחדש את הרגישות ולגרום לנו להתחיל לשים לב לדברים שכמעט נעלמים מעינינו.</p>
			<p class="text" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">נבדוק לא רק כיצד ניתן לבטל את השפעת ההתרגלות לדברים הטובים ביותר (עבודה נהדרת, בית נפלא, סביבת מגורים טובה או מערכת יחסים מעולה) אלא גם איך ניתן לבטל את השפעת ההתרגלות לדברים הרעים. אולי זה נשמע לכם רעיון מחריד: מדוע שנרצה לחוות דברים רעים כמו בפעם הראשונה? אם היינו גורמים לכם לחוות את היום הכי רע בחייכם פעם אחר פעם, שוב ושוב, אין ספק שהייתם רוצים שהמוח שלכם יהיה מוח שמתרגל. הייתם רוצים שכאב הנובע מאומללות או שיברון לב ייחלש עם הזמן. זאת תהיה ברכה.</p>
			<p class="text" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">כל זה מובן, אבל יש בכך בעיה. כשאנחנו מתרגלים לדברים הרעים פוחתת בנו המוטיבציה לחתור לשינוי. כשהסיוט של אמצע השבוע מתחלף באדישות מנומנמת בסוף השבוע, נוצרת בעיה רצינית שמקשה להילחם בטיפשות, באכזריות, בסבל, בבזבוז, בשחיתות, בהפליה, במידע כוזב ובעריצות. התרגלות למה שרע עלולה לגרום לנו ליטול סיכונים פיננסיים חסרי אחריות, לא לשים לב לשינויים הדרגתיים בהתנהגות של ילדינו שצריכים לעורר דאגה, לאפשר לסדקים קטנים במערכות יחסים רומנטיות לאט לאט לגדול, ולפתח אדישות לטיפשות או לחוסר יעילות בעבודה.</p>
			<p class="text" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">נחקור אפוא מה קורה כשמתרגלים לא רק לדברים טובים אלא גם לדברים רעים, וכיצד לבטל את השפעת ההתרגלות. נבקר בשוודיה, שם החלפת הצד שבו נסעו בכבישים הובילה לירידה זמנית של 40 אחוזים בערך במספר התאונות, בין השאר הודות לביטול השפעת ההתרגלות לסיכונים.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span>4</span></span>נראה כיצד תאי אוויר נקי יכולים לעזור לאנשים לשים לב לזיהום (ולכן לא להיות אדישים לו); כיצד כניסה לנעליהם של אחרים יכולה לעזור לנו לבטל את השפעת התרגלותנו להפליה; וכיצד הפסקות בשימוש במדיה החברתית יכולות לעזור לנו לשפר את איכות חיינו. נבדוק כיצד כשמסתכלים על דברים מחדש, או מהצד, התוצאה עשויה להיות חדשנות מפליאה.</p>
			<p class="text" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">אך לפני שנצלול לעומקם של הנושאים האלה, עלינו לחשוב <span class="bold _idGenCharOverride-2">מדוע</span> אנחנו מתרגלים לכל דבר כל כך מהר, כל הזמן. (בעצם, כמעט לכל דבר, וכמעט כל הזמן. נגיע לזה.) נחשוב מדוע פיתחנו מוח שבנוי לרצות דברים (מכונית מפוארת, בית גדול, בן או בת זוג אוהבים, עבודה עם שכר גבוה) אבל ממהר להתעלם מהם לאחר שאנחנו סוף־סוף משיגים אותם. נשאל מדוע, על אף היותנו יצורים מתוחכמים, אנחנו מתרגלים די מהר לדברים איומים שהופכים לנורמה — למשל אכזריות, שחיתות והפליה. כדי לפתור את החידות האלה נשתמש ברעיונות ובידע מתחומי הפסיכולוגיה, הכלכלה והפילוסופיה, על בסיס המחקר שלנו ומחקרים של אחרים.</p>
			<p class="text" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">מדוע אנחנו מתרגלים במהירות? התשובה אינה שאנחנו חלשים או כפויי טובה, או שאנחנו יצורים שלא מסוגלים להתמודד עם מה שקורה סביבנו ושלא מעריכים סכנות או פלאים. התשובה קשורה לתכונה בסיסית המשותפת לנו — היצורים הדו־רגליים עם הראש הגדול — ולכל בעל חיים אחר על פני כדור הארץ, כולל קופים, כלבים, ציפורים, צפרדעים, דגים, חולדות ואפילו חיידקים.</p>
			<h2 class="chapter" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="CharOverride-14">איך זה התחיל… ולאן זה הולך</span></h2>
			<p class="first" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">לפני יותר משלושה מיליארד שנים, הופיעו הורינו הקדמונים על פני כדור הארץ.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span>5</span></span> אבל אם הייתם רואים אותם לא הייתם מזהים אותם ככאלה. הדמיון בינינו לבינם אינו ניכר לעין. ממדיהם היו קטנים יותר והם היו פחות מתורבתים. למזלנו, הם היו מספיק מתוחכמים כדי לשרוד בתנאים קשים. לא היו להם רגליים אך הם יכלו לשחות ולנוע ממקום למקום בחיפוש אחר סביבות עשירות בחומרים מזינים. אבל אפילו בפעולות הפרימיטיביות האלה ניכרו סימניה של התרגלות: כאשר רמת חומרי המזון בסביבה היתה קבועה, הם התקדמו להם בקצב אחיד, כמו על טייס אוטומטי. רק כאשר חל שינוי ברמת חומרי המזון השתנתה תדירות תנועותיהם.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"> <span>6</span></span></p>
			<p class="text" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">מי היו היצורים המוקדמים האלה? הם היו חיידקים חד־תאיים. בהשוואה לתא האחד שלהם, לנו יש בגופנו 37.2 טריליון תאים.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"> <span>7</span></span> בין התאים מתקיימות אינטראקציות המאפשרות לנו לא רק לשחות ולהתגלגל ממקום למקום, אלא גם לרוץ, לקפוץ, לצחוק, לשיר ולצעוק. אבל התרגלות יכולה להופיע אפילו בהתנהגותו של תא יחיד ולהתבטא בעיכוב (אינהיביציה) של תגובותיו.</p>
			<p class="text" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">שנים רבות לאחר האורגניזמים החד־תאיים הופיעו על פני כדור הארץ אורגניזמים רב־תאיים פשוטים. לאורגניזמים אלה יש נוירונים שיכולים "לדבר" זה עם זה אבל הסיכוי שיתקשרו ביניהם משתנה עם הזמן. לאחר שנוירון אחד שולח מסר לנוירון אחר — למשל נוירון חישה המעביר מידע על ריח רע לנוירון תנועתי — תדירות האותות פוחתת, גם אם הריח ממשיך להיות נוכח.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"> <span>8</span></span> כתוצאה מכך פוחתות התגובות ההתנהגותיות, למשל התרחקות מהריח הרע.</p>
			<p class="text" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">התהליכים האלה מתרחשים גם במוח האנושי. זאת אחת הסיבות לכך שאנחנו יכולים להפסיק לשים לב לריח הטבק כעבור כמה דקות בחדר אפוף עשן, או לגלות להפתעתנו שהתרגלנו לרעש רקע שתחילה הטריד אותנו מאוד.</p>
			<p class="text" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">כדי להדגים את העיקרון הבסיסי הזה, נחזור בזמן לשנת 1804, לווינה שבאוסטריה. איגנץ פאול ויטל טרוקסלר, רופא שווייצרי בן 24 שחקר את הראייה, גילה תגלית מדהימה.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"> <span>9</span></span> הוא שם לב שאם הוא משהה את מבטו על תמונה למשך זמן ארוך דיו, ממרחק קצר, נדמה שהיא נעלמת. נסו בעצמכם. מצאו את התמונה הצבעונית על גב כריכת הספר. השהו את מבטכם על הצלב השחור למשך כ־30 שניות, בלי להזיז את העיניים. העננים הצבעוניים ייעלמו עד מהרה ויהפכו ללא־כלום אפור.</p>
			<p class="centerspace" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"></p>
			<p class="firstspace" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">זה קורה מפני שהמוח מפסיק להגיב לדברים שלא משתנים.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span>10</span></span> ברגע שתזיזו את העיניים, מיד תחזור המודעות לצבעים. פתאום שוב תראו אותם. הזזת העיניים משנה את הקלט שמקבל המוח. מובן שהמוח מפסיק להבחין לא רק בענני קשת קבועים. עם הזמן אתם מפסיקים להרגיש את הגרביים על כפות הרגליים או לשמוע את הזמזום הבלתי פוסק של המזגן.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span>11</span></span> (אולי אתם לא שמים לב לרעש ממש ברגע זה?)</p>
			<p class="text" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">אנחנו מתרגלים גם לנסיבות הרבה יותר מורכבות (כגון עושר, עוני, כוח, סיכון, נישואים והפליה), והתרגלות מסוג זה כרוכה ב<span class="bold _idGenCharOverride-2">עיכוב</span> פעיל בין נוירונים שונים.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"> <span>12</span></span> דמיינו, לדוגמה, שלשכנה שלכם, גברת וילר, יש כלב חדש, רועה גרמני ששמו פינלי. פינלי מרבה לנבוח. בהתחלה הנביחות מפתיעות. אתם שמים לב לכל אחת מהן. אך כעבור זמן מה המוח שלכם יוצר "מודל" (כלומר ייצוג פנימי) של הסיטואציה ("בכל פעם שעוברים ליד הבית של גברת וילר, פינלי נובח").<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span>13</span></span>אתם מצפים מראש לנביחה, וכאשר היא מתרחשת ("פנלי נובח"), המוח משווה את ההתנסות למודל ("בכל פעם שעוברים ליד הבית של גברת וילר, פינלי נובח"). אם ההתנסות מתאימה למודל, התגובה (העצבית, הרגשית, ההתנהגותית) שלכם מעוכבת.</p>
			<p class="text" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">ככל שמצטברות ההתנסויות בנביחות של פינלי, הדיוק של המודל הפנימי הולך וגדל והתאמתו להתנסות בפועל בשמיעת הנביחות של פנלי משתפרת. ככל שההתאמה טובה יותר, עיכוב התגובה חזק יותר. אבל אם לא תהיה התאמה בין הניסיון והמודל (לדוגמה, אם הכלב יישמע חזק יותר, חלש יותר, כועס יותר, או אם הוא יקפוץ מעל לגדר וירוץ לעברכם), אתם תופתעו ועיכוב התגובה שלכם יהיה פחות.</p>
			<p class="text" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">ננסה את זה על עצמנו. הביטו בתצלום הבא.</p>
			<p class="centerspace" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"></p>
			<p class="firstspace" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">אם אתם כמו רוב האנשים, קרוב לוודאי שהתגובה הראשונית שלכם לתמונה הייתה רתיעה. אולי הרגשתם לשנייה או שתיים אי־נוחות, גועל, או אפילו פחד. אבל אם הכלב לא מזנק מהדף ונועץ את שיניו החדות בעור החלק של צווארכם, תגובת המוח לשפתיו המשוכות ולזעם שבעיניו הולכת ופוחתת<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span>14</span></span>.כתוצאה מכך, אי־הנוחות מתפוגגת לבסוף. זוהי התרגלות. (דבר דומה קורה כשפוגשים אדם עם הופעה גופנית יוצאת דופן. בהתחלה אתם צפויים לשים לב לחריגות והיא עשויה להעסיק את מחשבותיכם; אבל כעבור זמן מה, ייתכן שתופתעו לגלות שאתם בקושי שמים לב אליה.)</p>
			<p class="text" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">נראה שבאבולוציה של המוח שלנו התפתחו מנגנונים שונים — ממנגנונים של תאים יחידים ועד לאלה שמעורבוֹת בהם מערכות עצביות מורכבות יותר — המצייתים לאותו עיקרון כללי. העיקרון פשוט: כשקורה דבר מה מפתיע או בלתי צפוי, המוח מגיב בעוצמה רבה. אבל כשהכול צפוי, המוח מגיב פחות, ולפעמים אינו מגיב כלל. המוח שלכם — כמו עמוד ראשון של עיתון יומי — עסוק בדברים שהשתנו לאחרונה ולא בדברים שנותרו בעינם. הסיבה לכך היא שכדי לשרוד, המוח חייב לתעדף את החדש ואת השונה: ריח פתאומי של עשן, אריה רעב שרץ לעברכם, או אנשים מושכים עם פוטנציאל להיות בני זוג שעוברים בסביבה. כדי להבליט את החדש ואת הבלתי צפוי, המוח מסנן את הישן ואת הצפוי.</p>
			<p class="text" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">בפרקים הבאים נראה כיצד ידע על אופן פעולתו של המוח יכול לעזור לכם לזהות דרכים ליהנות מהדברים הטובים שהתרגלתם אליהם ולגרום לצדדים של החיים שהועם זוהרם לשוב ולנצוץ. נראה גם דרכים להתמקד בדברים הרעים שהפסקתם לשים לב אליהם, כולל הרגלים רעים שלכם, ולחתור לשנות אותם. נעסוק בבריאות, בבטיחות ובסביבה, ונבדוק כיצד תוכלו להבחין בסיכונים רציניים שהתרגלתם אליהם. נראה לכם כיצד מודעות לכך שתגובת המוח לגירויים חוזרים הולכת ופוחתת יכולה להקנות חוסן נוכח הישנותו של מידע כוזב שמגיע אלינו מאחרים, ולעזור להתמודד עם הסירס הכרוני שמעוררת המדיה החברתית. נראה לכם כיצד אפשר ללמוד מתופעת ההתרגלות (הביטואציה) ומהיפוכה (דיסוציאציה) לקחים שחשוב לדעת עליהם בעסקים לגבי מה שמשמר את המוטיבציה של עובדים ואת מעורבותם של לקוחות. נבדוק גם כיצד אנשים מתרגלים להפליה על בסיס מגדר וגזע ואפילו להתחזקות הדרגתית של פשיזם, עד ש"יזמי דיסהביטואציה" — מורדים שנלחמים בנורמות — גורמים לבעיות כאלה לבלוט לעין.</p>
			<p class="text" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">על אף כל זאת, ההתרגלות חיונית להישרדות: היא עוזרת לנו להסתגל במהירות לסביבה. כשאנשים אינם יכולים להתרגל (לכאב פיזי, לדוגמה), אי־היכולת עלולה לגרום להם סבל רב. יש גם אנשים שנטייתם להתרגל פחותה משל אחרים. נראה כיצד התרגלות אטית יכולה להוביל לשורה של בעיות מתחום בריאות הנפש, אבל גם להוביל לתובנות ולחדשנות יוצאת דופן (בעסקים, בספורט ובאמנויות).</p>
			<p class="text" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">אנחנו מקווים שהמשך הספר יעזור לכם להפסיק לראות באפור ולחזור לראות בצבעים.</p>
			
			
				
					<p class="footnote" lang="he-IL" xml:lang="he-IL" dir="rtl">2. <span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US">M. Ramaswami, “Network Plasticity in Adaptive Filtering and Behavioral </span><span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US">Habituation,” </span><span class="engi CharOverride-12" xml:lang="en-US">Neuron</span><span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US"> 82 (6) (June 18, 2014): 1216–29.</span></p>
					<p class="footnote" lang="he-IL" xml:lang="he-IL" dir="rtl">3. <span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US">‎</span><span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US">“New Study Finds What Triggers the ‘Holiday Feeling,’” Travel </span><span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US">Bulletin, 2019, https://www.travelbulletin.co.uk/news-mainmenu/new-</span><span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US">study-finds-what-triggers-the-holiday-feeling</span></p>
					<p class="footnote" lang="he-IL" xml:lang="he-IL" dir="rtl">4. <span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US">Wikipedia, s.v. “Dagen H.”‎‎</span></p>
					<p class="footnote" lang="he-IL" xml:lang="he-IL" dir="rtl">5. <span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US">B. Cavalazzi et al., “Cellular </span><span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US">Remains in a ~3.42-Billion-Year-Old Subseafloor Hydrothermal Environment,” </span><span class="engi CharOverride-12" xml:lang="en-US">Science Advances</span><span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US"> 7 (9) (2021); Matthew S. Dodd et al., “</span><span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US">Evidence for Early Life in Earth’s Oldest Hydrothermal Vent </span><span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US">Precipitates,” </span><span class="engi CharOverride-12" xml:lang="en-US">Nature</span><span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US"> 543 (7643) (2017): 60–64.</span></p>
					<p class="footnote" lang="he-IL" xml:lang="he-IL" dir="rtl">6. <span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US">B. T. Juang</span><span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US"> et al., “Endogenous Nuclear RNAi Mediates Behavioral Adaptation to Odor</span><span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US">,” </span><span class="engi CharOverride-12" xml:lang="en-US">Cell</span><span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US"> 154 (5) (2013): 1010–22; D. L. Noelle et al</span><span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US">., “The Cyclic GMP-Dependent Protein Kinase EGL-4 Regulates Olfactory</span><span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US"> Adaptation in C. elegans,” </span><span class="engi CharOverride-12" xml:lang="en-US">Neuron</span><span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US"> 36 (6) (2002): 1079–89.</span></p>
					<p class="footnote" lang="he-IL" xml:lang="he-IL" dir="rtl">7. <span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US">Carl Zimmer, “How Many Cells Are in Your Body?,” </span><span class="engi CharOverride-12" xml:lang="en-US">National Geographic</span><span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US">, October 23, 2013, https://www.nationalgeographic.com/science/</span><span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US">article/how-many-cells-are-in-your-body‎ ‏</span></p>
					<p class="footnote" lang="he-IL" xml:lang="he-IL" dir="rtl">8. <span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US">Eric R. Kandel et al., eds., </span><span class="engi CharOverride-12" xml:lang="en-US">Principles of Neural Science</span><span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US">, </span><span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US">5th ed. (New York: McGraw-Hill, 2013); W. G. Regehr, “</span><span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US">Short-Term Presynaptic Plasticity,” </span><span class="engi CharOverride-12" xml:lang="en-US">Cold Spring Harbor Perspectives in Biology</span><span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US"> </span><span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US">4 (7) (2012): a005702.</span></p>
					<p class="footnote" lang="he-IL" xml:lang="he-IL" dir="rtl">9. <span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US">	I. P. V. Troxler, “On</span><span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US"> the Disappearance of Given Objects from Our Visual Field,” ed</span><span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US">. K. Himly and J. A. Schmidt, </span><span class="engi CharOverride-12" xml:lang="en-US">Ophthalmologische Bibliothek</span><span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US"> 2 (2</span><span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US">) (1804): 1–53.</span></p>
					<p class="footnote" lang="he-IL" xml:lang="he-IL" dir="rtl">10	במקרה זה, ייתכן גם שקולטני האור בעיניכם הפסיקו להגיב לתמונה.</p>
					<p class="footnote" lang="he-IL" xml:lang="he-IL" dir="rtl">11.	<span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US"> Benda, “Neural Adaptation,” </span><span class="engi CharOverride-12" xml:lang="en-US">Current Biology</span><span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US"> 31 (3) (2021): R110–R116.</span></p>
					<p class="footnote" lang="he-IL" xml:lang="he-IL" dir="rtl">12.	 <span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US">A. S. Bristol and</span><span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US"> T. J. Carew, “Differential Role of Inhibition in Habituation of</span><span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US"> Two Independent Afferent Pathways to a Common Motor Output,” </span><span class="engi CharOverride-12" xml:lang="en-US">Learning</span><span class="engi CharOverride-12" xml:lang="en-US"> & Memory</span><span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US"> 12 (1) (2005): 52–60.</span></p>
					<p class="footnote" lang="he-IL" xml:lang="he-IL" dir="rtl">13.	<span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US">E. N. Sokolov, “</span><span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US">Higher Nervous Functions: The Orienting Reflex,” </span><span class="engi CharOverride-12" xml:lang="en-US">Annual Review of Physiology</span><span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US"> </span><span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US">25 (1) (1963): 545–80.</span></p>
					<p class="footnote" lang="he-IL" xml:lang="he-IL" dir="rtl">14. <span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US">A. Ishai et al., “Repetition</span><span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US"> Suppression of Faces Is Modulated by Emotion,” </span><span class="engi CharOverride-12" xml:lang="en-US">Proceedings of the</span><span class="engi CharOverride-12" xml:lang="en-US"> National Academy of Sciences of the USA</span><span class="eng CharOverride-11" xml:lang="en-US"> 101 (2004): 9827–32</span>.</p>
				
			
		</div>
	

			

ספר מודפס

מחיר מוצר 94.40 ₪ מחיר רגיל 106.20 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

מועדון: 88.49 ₪

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 28.00 ₪ מחיר רגיל 59.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

לפי נושאים

עזרה עצמית פסיכולוגיה חברתית חשיבה חיובית פסיכולוגיה מדעי המוח אקדמיה ביולוגיה

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.90 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!