הגשר

ביל קוניגסברג

ארון וטילי לא מכירים זה את זו, אבל שניהם מגיעים לגשר ג’ורג’ וושינגטון באותו זמן, עם אותה כוונה. ארון מרגיש בשולי החברה, שונה ובודד. טילי לא בדיוק יודעת מה הבעיה שלה – רק שהיא לעולם לא תהיה מספיק טובה.
על הגשר יכולים לקרות ארבעה דברים:
ארון קופץ וטילי לא.
טילי קופצת וארון לא.
שניהם קופצים.
אף אחד לא קופץ.
אבל ייתכן שכל ארבעת הדברים קורים. הרומן המדהים ומלא התובנות הזה מגולל את הסיפורים של ארבע האפשרויות וחוקר בכנות מוחלטת מה נדרש כדי לחיות.
ביל קוניגסברג כתב חמישה ספרי נוער, שזכו בפרסים רבים. הוא חי עם בעלו, צ’אק ושני הכלבים שלהם, מייבל ובפורד.
שם: הגשר
מחבר/ת: ביל קוניגסברג
שפה: עברית
תחום: נוער בוגר
תת תחום: נוער בוגר
מק״ט: 013560103

להמשך קריאה
המחיר הקטלוגי של הפריט: 88.00

פרק ראשון

						<div class="Basic-Text-Frame" dir="rtl">
			<h2 id="_idParaDest-4" class="chaptersplit1"><span class="bold">17 באפריל, 15:54</span></h2>
			<p class="firstspace"><span class="bold">אני יכול לקבל</span><span class="bold"> את הרגע הזה לעצמי, בבקשה?</span></p>
			<p class="first">המחשבה הזאת צורבת בנפשו של ארון בורוף כשנערה מתייפחת חולפת על פניו. היא מפרה את הבידוד שלו כשהוא מביט בנהר ההדסון הגלי מצדו הדרומי של גשר ג'ורג' וושינגטון.</p>
			<p class="text">הוא חש בנוכחותה באותה עוצמה שחש את מדרכת הבטון נרעדת מתחתיו. הוא מעיף מבט ימינה וצופה בה הולכת בראש מורכן לכיוון ניו ג'רזי. ואז, במרחק של כמאה מטרים ממנו, היא עוצרת, מתקרבת למעקה ועומדת שם, מביטה בחלל הריק שמתחתיה, בדיוק כמוהו.</p>
			<p class="text">הוא מסתובב ובוחן אותה. קשה לראות פרטים מהמרחק הזה. היא נמוכה, עם שיער שחור ארוך. שבורה, בלי ספק. האם היא כאן מאותה סיבה? כנראה.</p>
			<p class="text">הוא תוהה: <span class="bold">מצבו של מי מהם גרוע יותר?</span> בטנו מתהפכת. <span class="bold">מצבה, כמובן. אני כזה פחדן עלוב שאני אפילו לא</span><span class="bold"> מסוגל לגמור עם החיים שלי. ישכחו אותי כי המחשבה עלי</span><span class="bold"> מביכה מדי. אני כישלון מכל בחינה ובטח גם לא אצליח</span><span class="bold"> להתאבד כמו שצריך.</span></p>
			<p class="text">עם זאת, הוא לא מסוגל להתמודד אפילו עוד רגע אחד עם החור שיש לו בחזה. זה יותר מדי. כך הרגיש כשהיה בן שמונה ורצה את אמא שלו — ואז נזכר שהיא כבר לא גרה איתם. המחשבה הזאת גורמת לו להתייפח בקול, ולמרות שרעש המכוניות והרוח והגשר העמוס יוצרים המולה רבה יותר מכל מה שהרעים אי־פעם באוזניות שלו, הנערה מסובבת את ראשה לעבר קול הבכי, לעבר ארון.</p>
			<p class="text">למעשה, הם רחוקים מדי לקשר עין. הם חולקים רק רעיון בסיסי של קשר עין. וארון חש בזה עבור שניהם. מבוכה.</p>
			<p class="text">למה היא לא עצרה קצת יותר רחוק ממנו?</p>
			<div class="_idGenObjectLayout-1">
				<div id="_idContainer000">
					
				</div>
			</div>
			<p class="firstspace">זה הרגע של טילי סטנלי, והנה ההפרעה הזאת, האסופי הזה, ששערו מתפרע ברוח החזקה. גבוה, רזה, מכונס בתוך עצמו כמו ענף שעומד להישבר. והיא חושבת, <span class="bold">הוא מוכרח להיות כאן?</span> ואז היא חושבת, <span class="bold">את יודעת מה? שילך להזדיין. נמאס לי שאחרים מכתיבים לי </span><span class="bold">מה לעשות</span>.</p>
			<p class="text">היא מסיטה את מבטה ותופסת את מעקה המתכת הדומם בידה ומרימה את רגלה לצד השני, כך שהיא יושבת עליו בפישוק. אם הוא ינסה להתקרב אליה, היא תשחרר את האחיזה ותגמור עם זה. עד כדי כך היא רצינית. גרונה ניחר. החזה שלה ריק. ראשה מסתחרר בפראות.</p>
			<p class="text">ואז גם הנער מתיישב בפישוק על המעקה, וטילי חושבת, <span class="bold">נו, באמת</span>. לפתע הם מביטים זה בזה כאילו הם משחקים באתגר קטלני.</p>
			<div class="_idGenObjectLayout-1">
				<div id="_idContainer001">
					
				</div>
			</div>
			<p class="firstspace">ארון רוצה לצעוק לה — <span class="bold">תעזבי אותי! הרגע הזה שלי. זה כל </span><span class="bold">מה שנשאר לי</span>.</p>
			<div class="_idGenObjectLayout-1">
				<div id="_idContainer002">
					
				</div>
			</div>
			<p class="firstspace">מוחה של טילי מלא כתמים של מחשבות סותרות שאינה מצליחה לפענח — היא רק יודעת שהן מפריעות לה. <span class="bold">תתאפסי</span>, היא גוערת בעצמה. <span class="bold">תרימי את הרגל השמנה שלך ותתרחקי</span><span class="bold"> מספיק כדי שהוא לא יראה אותך.</span> אבל היא תקועה שם. היא הרחיקה לכת, הרבה יותר מדי בשביל להמשיך לסבול בחיים האלה אפילו רגע אחד נוסף. לא. התשובה היחידה היא אבדון. מה שיבוא אחר כך — כלום או הרבה ממשהו בלתי־ידוע — לא יכול להיות גרוע מזה. הגיע הזמן לשים לזה סוף. לגמור.</p>
			<div class="_idGenObjectLayout-1">
				<div id="_idContainer003">
					
				</div>
			</div>
			<p class="firstspace">הם נשארים כך במשך שניות ספורות. אחר כך עוד כמה שניות. קשר עין בלי לראות זה לזה את העיניים.</p>
			<p class="text">ואז, ב־15:57 —</p>
			<p class="firstspace"> </p>
		</div>

			

ספר מודפס

מחיר מוצר 65.99 ₪ מחיר רגיל 79.20 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 34.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 15 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!