אומנות קבלת ההחלטות

”אומנות קבלת ההחלטות” הוא מדריך מעורר השראה לשיפור אחת מהיכולות החשובות ביותר בחיינו – היכולת לבחור נכון. ג’וזף ביקארט, מאמן עסקי ותיק, משלב תובנות מפילוסופיה, נוירולוגיה, פסיכולוגיה וספרות כדי לחשוף את המנגנונים שמאחורי קבלת ההחלטות. דרך ארבעה חלקים מרתקים, הוא מוביל את הקוראים במסע אישי ומקצועי – מהתלבטות משתקת ועד להחלטיות משחררת – ומציע כלים מעשיים להתמודדות עם פחדים, דחיינות וחוסר ודאות.

הספר מתאים לכל מי שמרגיש תקוע בצומת דרכים, מתלבט לגבי קריירה, מערכות יחסים או בחירות יומיומיות. ביקארט מציע גישה חדשנית, עמוקה ונגישה, שתעזור לכם להבין את עצמכם טוב יותר ולקבל החלטות מתוך ביטחון ובהירות. ”אומנות קבלת ההחלטות” הוא ספר משנה חיים, שמעניק לקוראים את הכוח לבחור – ולבחור נכון.
שם: אומנות קבלת ההחלטות
מחבר/ת: ג’וזף ביקארט
שפה: עברית
תחום: פסיכולוגיה מודעות ועזרה עצמית
תת תחום: פסיכולוגיה מודעות ועזרה עצמית
מק״ט: 012301820

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 98.00

						<div class="Basic-Text-Frame" dir="rtl">
			<h2 id="_idParaDest-9" class="Subsplit"><span class="bold">פרק 1</span></h2>
			<h2 class="Chapter"><span class="bold">גן העדן האבוד</span></h2>
			<p class="letterinspace"><span class="bold">התלבטות</span><span class="italic"> — </span><span class="italic">קושי להחליט או להכריע בין שתי אפשרויות או יותר.</span></p>
			<p class="letterleftspace">יעקב שויקה, רב מילים, מהדורה ראשונה, 1997 </p>
			<p class="firstspace">ייתכן מאוד שההתלבטויות, חוסר היכולת שלכם להחליט, גרמו לכם לקרוא ספר זה. אולי אתם מרגישים שאתם זקוקים לעזרה כדי להקל את הבחירות שלכם. או אולי מישהו שרוצה בטובתכם המליץ לכם לקרוא ספר זה.</p>
			<p class="text">כפי שהמילון מבהיר, התלבטות היא המצב שבו אנחנו נמצאים כשאנחנו לא מסוגלים או לא רוצים להחליט.</p>
			<p class="text">זהו השטח שבו החלטתי להתמקם, להקים את אוהלי ולהתחיל לחפור — כי כאן למעשה ״קבור הכלב״. השטח מבטיח. הוא נסקר רבות בספרות ובחיים האמיתיים, רבים מאיתנו נתקלו באנשים שתכונתם העיקרית היא התלבטות, הססנות.</p>
			<p class="text">הדוגמה הבולטת והידועה ביותר היא זו של המלט, שמתקשה להחליט כיצד, מתי או אם בכלל לנקום את מות אביו, המלך. יש בידיו הוכחות וראיות לכך שקלאודיוס, דודו הרג את אחיו, ועלה לכס המלוכה בדנמרק במקומו, לאחר שנשא לאישה את אימו של המלט, גרטרוד.</p>
			<p class="text">בספרו של דוסטויבסקי, ״כתבים מן המרתף״, האנטי־גיבור המבודד וחסר השם מחלק את חייו בין אדישות לחוסר פעולה.</p>
			<p class="text">לדעתי, גיבורו של גונצ׳רוב, אובלומוב, בספר שנושא את שמו, הוא התגלמות המתלבט. אובלומוב הוא אציל רוסי צעיר אשר במהלך חייו איננו מסוגל לקבל החלטות או לעשות משהו משמעותי. הוא מבלה את רוב זמנו במיטתו בחדרו, והוא מאשים בכך צורת אדישות, המכונה בפיו ״אובלומוביטיס״.</p>
			<p class="text">המכנה המשותף של הדמויות הללו הוא חוסר יכולת פתולוגית להחליט ומשום כך גם לפעול.</p>
			<p class="text">ב״כתבים מן המרתף״, אחד ההסברים שגיבורו של דוסטויבסקי מספק לאדישותו הנוראה, הוא המאבק בין שתי דעותיו המנוגדות:</p>
			<p class="letterinspace">״אתם מבינים, אדונים נכבדים: היגיון הוא דבר טוב, אין ספק, אך גם היגיון הוא רק היגיון והוא מספק את התפקודים השכליים האנושיים בלבד, לעומתו, הרצון הוא התגלמות החיים — אני מתכוון לכל החיים, שבהם נמצא גם ההיגיון וגירוד הראש המתלווה לכך.״</p>
			<p class="firstspace">השאלה ששואל האנטי־גיבור של דוסטויבסקי היא: כיצד נוכל להחליט משהו כשחלקים שונים במוחנו רוצים שני דברים שונים (או יותר). זה אולי ייראה לכם תסריט אמיתי שבו מצאתם את עצמכם לא פעם.</p>
			<h6 class="small"><span class="bold">נקודת הכוונה</span></h6>
			<p class="letterinspace">התלבטות נוצרת כשקיימים שני רצונות מנוגדים — הניגוד הידוע ביותר הוא בין ההגיוני לבין הרגשי, אבל יש גם צמדים אחרים כגון עבודה לעומת הנאה, טווח קצר לעומת טווח ארוך, איכות לעומת מחיר. בדיקת הקדימויות האמיתיות ושימוש באינטואיציה ובהיגיון הם הדרך הטובה ביותר להתקדם.</p>
			<p class="firstspace">הסיבה הנוספת לכך שאנשים מתקשים להחליט או לפעול, היא שבמצב של טרום החלטה קיימת נוחות מזויפת: כשאינני מחליט, אני מגיע לעולם המופלא של מציאות וירטואלית שבו שתי האפשרויות יכולות להתקיים בצוותא. מכיוון שלא החלטתי ולא התנתקתי משתי האפשרויות, אני יכול לחיות בתוך האשליה המנחמת שהבחירה עדיין אפשרית.</p>
			<p class="text">במאמרו ״<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">The Feeling of Powerlessness</span>״ הפסיכולוג והפילוסוף אריך פרום מספר על סופר מחונן שרצה לכתוב את הספר החשוב ביותר בעולם הספרות. חרף הרעיונות המעטים שהיו לו לגבי מה שהוא יכול לכתוב, הוא נהנה לדמיין את ההשפעה החשובה שתהיה לספרו על העולם. הוא הניח לחבריו לחשוב שהוא עובד על הספר כבר שבע שנים, כשבמציאות לא כתב ולו מילה אחת. ״ככל שאנשים כאלה מתבגרים,״ כותב פרום, ״הם דבקים באשליה שיום אחד הם עוד יעשו את זה.״</p>
			<p class="text">מחקרים שנערכו באוניברסיטת שיקגו ובאוניברסיטת דיוק מראים שלעיתים קרובות אנחנו מסרבים, ללא כל סיבה, לבחור באפשרות מסוימת, גם כשאנחנו יודעים שסירובנו מחבל במטרה הרצויה. לדבריו של דן אריאלי מאוניברסיטת דיוק: ״רבים חווים את סתימת הגולל על אפשרות מסוימת כאובדן, ומוכנים לשלם מחיר כדי לא לחוות רגש זה.״</p>
			<p class="text">נראה שבמצבים שבהם איננו מסוגלים להחליט, האפשרויות השונות הניצבות בפנינו משתקות אותנו או שאנחנו בוחרים בדרך הקלה ודוחים את ההחלטה כדי לשקול אותה שוב. המצב הראשון מוביל למצב השני.</p>
			<p class="text">נדרשת כאן חפירה עמוקה יותר כדי לגלות מה גורם לנו להגיב כך. מדוע הצורך לקבל החלטות גורם ל״משבר״ על פי האטימולוגיה היוונית?</p>
			<p class="text">כדאי להיזכר כאן בשורש היווני למילה ״<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">decision</span>״ (החלטה), שפירושו ״הפרדה״ והפירוש הלטיני שמשמעו ״ניתוק״. האם יש כאן התייחסות רק להיפרדות שלנו מאפשרויות נוספות, או מהמצב של ההתלבטות? ואולי יש לכך סיבות נוספות. האם ייתכן שהיפרדות זו משקפת מציאות פסיכולוגית פנימית עמוקה יותר?</p>
			<p class="text">הפסיכולוג היונגיאני ג׳יימס הוליס טוען: ״הסיבה העיקרית, המטרה החבויה בכל מערכת יחסים היא ההשתוקקות לחזור.״ אני מאמין שהשתוקקות זו איננה מוגבלת רק למערכת יחסים בין שני אנשים. היא מתייחסת גם ליחסים שלנו עם עצמנו. הבעיה היא שהחלטות בוחנות את היחסים הבסיסיים והעיקריים שלנו, והן מציבות בפנינו את השאלות: מה אתם רוצים? כמה אתם רוצים את זה? האם קיים בכם צורך מסוים לבלום את קבלת ההחלטה? והשאלה החשובה יותר היא: האם מישהו מאיתנו יודע בוודאות מוחלטת מה הוא רוצה?</p>
			<p class="text">הוליס רואה את ״ההשתוקקות לחזור״ כטראומה, מוטבעת היטב בדי־אן־איי. שלנו כבני אדם. ״במיתולוגיות של כל העמים קיים גן העדן האבוד [...] אולי הזיכרון השבטי הזה הוא הולוגרמה נוירולוגית של טראומת הלידה שלנו, היפרדות שממנה מעולם לא הצלחנו להירפא.״</p>
			<p class="text">אנחנו מוצאים את נושא ״גן העדן האבוד״ כמעט בכל האגדות. בסיפורים הללו, הגיבורים אינם רוצים לחזור לגן עדן, אלא לארמון מלכות (כמו בשלגייה), או לבית משפחה חמים ונעים (כיפה אדומה), או אולי לחלק באותו בית, לאחר שנענשו ושהו במרתף מעופש (סינדרלה, הארי פוטר).</p>
			<p class="text">בספרו ״קסמן של אגדות ותרומתן להתפתחותו הנפשית של הילד״ בוחן ברונו בטלהיים את המשמעות הפסיכולוגית ואת השפעתן החיובית של אגדות ילדים, שמקריאים לנו בגיל שבו אנחנו מושפעים בקלות. הוא גם מזהיר אותנו מן הסכנות האורבות לנו, אם לא נתנתק לחלוטין מגן העדן השמימי.</p>
			<p class="text">לדבריו, הנסיגה למצב של חיפוש גן העדן פוגעת בעצמאותנו ובייחוד שלנו — אותו תהליך, אשר לדברי קרל יונג, באמצעותו נוצר העצמי שלנו על ידי שילוב והפנמת הלא־מודע (האישי והקולקטיבי). כדי להתפתח אנחנו צריכים להשתנות, ושינוי משמעו ויתור על משהו שנהנינו ממנו בעבר. סיפורים אלה גם מלמדים אותנו לא לפחד להתנתק מתלות באחרים. המעבר למצב חיים חדש עלול להיות קשה, אבל הוא יעשיר אותנו ויגרום לנו להיות מאושרים יותר. ״אלה שמסרבים להסתכן בשינוי מעין זה,״ לדברי בטלהיים, ״לא יזכו במלכות.״</p>
			<p class="text">הם לא יזכו במלכות מאותה סיבה שבעטיהּ בחייהם המאוחרים הם לא יוכלו לקבל החלטות: הם לא התעלו למצב החיים החדש, ״הרמה הגבוהה והטובה יותר״, שאני מציע לכנותו ״מודעות״.</p>
			<p class="text">מובן מאליו שאין החלטה טובה ללא מודעות, אך גם חשוב להבין שאין מודעות ללא השתנות. וההשתנות הזאת מתרחשת כשזונחים את הכוונה לחזור לגן העדן האבוד. כך נוצר הצורך הראשוני בקבלת החלטות וכך אנחנו הופכים למקבלי החלטות: אותו חתך שמנתק אותנו מהעולם הווירטואלי, הדמיוני האשלייתי והמאגי ומשליך אותנו אל העולם האמיתי.</p>
			<h6 class="small"><span class="bold">נקודת הכוונה</span></h6>
			<p class="letterinspace">אנחנו יכולים לחשוב שהחלטה נועדה רק להגיע לתוצאה הטובה ביותר, אולם יש בקבלת ההחלטה רובד עמוק יותר. אחד הדברים שעלול להקשות עלינו להחליט הוא החיבור שלנו לנוחות המוכרת, או החשש מפני הלא נודע. יש בצמיחה, בהתבגרות ובפיתוח המודעות כאב, אך יש גם גמול משום שאלה הם המקורות לקבלת החלטות טובה.</p>
			<p class="firstspace">ביטויים כמו ״ההשתוקקות לחזור״ ו״גן העדן האבוד״ מזכירים את חוויותיהם של אנשים שברחו ממולדתם, בין אם בזמן התנ״ך או בימינו אלה. המילה ״<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">diaspora</span>״ (גולה) המבוססת על מילה ביוונית עתיקה שמשמעותה מפוזרים לכל עבר מתייחסת לחוויה הקולקטיבית. ברמה פסיכולוגית, אני מאמין ש״גולה״ היא מטפורה יעילה לנפש מפוזרת ומפורקת, שיכולה או להתגעגע ל״חזרה״ אשלייתית או להתחברות מחדש ליצירת ייחוד. זוהי פרשת הדרכים האמיתית: לא בהכרח המאבק לבחור בין שתי אפשרויות, אלא בצורה משמעותית יותר, ההחלטה לחזור לגן עדן דמיוני ולתחושת ביטחון מזויפת, או לבחור בדרך הטובה יותר של מציאות, קבלה ושלמות.</p>
			<p class="text">בהקשר זה, אלה שאינם מסוגלים ״לבצע את החתך״ יבנו מגוון מנגנוני הגנה כדי להתחמק מקבלת החלטות. ועל כך נדבר בפרק הבא.</p>
		</div>

			

ספר מודפס

מחיר מוצר 78.40 ₪ מחיר רגיל 88.20 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

מועדון: 73.49 ₪

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 28.00 ₪ מחיר רגיל 49.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

לפי נושאים

פילוסופיה הדרכה התפתחות אישית פסיכולוגיה קבלת החלטות

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.90 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!