גן היהלומים אסופת פרקי בונוס

סופרים מגוון

פרויקט ייחודי של הוצאת יהלומים, המאגד אסופת פרקי בונוס מרתקים לספרים המדוברים ביותר שיצאו בשנים האחרונות. הספר כולל סיפורים מגוונים שנכתבו על ידי סופרות רבי-מכר, ומציע הצצה לעולמות שונים ומרגשים. בין הסיפורים ניתן למצוא עלילות על אהבות בלתי אפשריות, פעולות צבאיות הרואיות, משפחות שמתמודדות עם שינויים דרמטיים, ודמויות שמוצאות את עצמן במצבים יוצאי דופן.

הספר משלב רגשות עזים של חברות, נאמנות, הקרבה ואהבה, ומציע חוויית קריאה בלתי נשכחת. ”גן היהלומים” הוא חגיגה ספרותית שמזמינה את הקוראים לצלול לעומקם של סיפורים מלאי דמיון, דרמה והשראה.
שם: גן היהלומים אסופת פרקי בונוס
מחבר/ת: סופרים מגוון
שפה: עברית
תחום: מיוחדים
תת תחום: מיוחדים
מק״ט: 012010424

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 20.00

קרא פרק ראשון

					
		<div class="_idGenObjectStyleOverride-1" dir="rtl">
			<h1 class="perek" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-1"><span id="page4" role="doc-pagebreak" aria-label="4" epub:type="pagebreak"></span>לינדה מזרחי — פרק בונוס "לחיות את</span><span class="no-break"><span class="bold _idGenCharOverride-1"> הרגע"</span></span></h1>
			<p class="tahatperek" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"></p>
			<h3 class="down-tatle sigil_not_in_toc" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-1">קארין</span></h3>
			<p class="paragraph-no-hazaha">אני מתעוררת בחיוך במיטה הזוגית במלון, אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה התעוררתי בחיוך. נמנמתי כמה דקות ואני רואה שרפאל לא לצידי, אבל שומעת את המים זורמים במקלחת. אני עדיין לא מאמינה שהוא כאן ושהוא היה חי כל הזמן הזה. בא לי להרוג אותו על זה שהוא שיקר לי ונתן לי לחשוב שהוא מת. אני קמה מהמיטה כדי לבדוק שלא חלמתי את זה ורפאל כאן, הוא חי. הוא אמר לי שזה היה הכרחי לגרום לי ולכל העולם להאמין שהוא מת כדי לסגור חשבונות ולחזור אליי. הדלת פתוחה מעט ואני פותחת אותה עד שאני יכולה לעבור דרכה. אני עושה את זה בשקט ובוחנת את הגב השרירי של רפאל. הוא נראה לוהט כל כך. אני מטה את ראשי כדי לקבל זווית טובה יותר ומטיילת בעיניי מהשכמות השריריות לכיוון הישבן המוצק שלו ולרגליים החזקות שלו. אין ספק שהוא לא ישב רגל על רגל אלא התאמן כל יום. רפאל הוא גבר<span class="no-break"> מושלם.</span></p>
			<p class="textindent">"התרשמת?" הוא אומר לפתע ואני מבינה שהוא תפס אותי על<span class="no-break"> חם.</span></p>
			<div id="page5" role="doc-pagebreak" aria-label="5" epub:type="pagebreak"></div>
			<p class="textindent">"מאוד," אני עונה ומסתכלת לו<span class="no-break"> בעיניים.</span></p>
			<p class="textindent">"תצטרפי אליי?" הוא מושיט לי את ידו. אני עדיין לא מאמינה שהוא כאן, חי ונושם לידי. אני מושיטה לו את ידי והוא מושך אותי אליו מתחת למים ומחבק אותי חזק. "שמונה חודשים חלמתי על הגוף שלך, ועכשיו את כאן." הוא מעביר את ידיו על גופי, מנסה ללמוד אותי<span class="no-break"> מחדש.</span></p>
			<p class="textindent">"התגעגעתי אליך כל כך, זה אכזרי מה שעשית לי." אני מרגישה את הדמעות<span class="no-break"> בעיניי.</span></p>
			<p class="textindent">"אני מצטער, יפה שלי, לא הייתה לי<span class="no-break"> ברירה."</span></p>
			<p class="textindent">"כל נשימה כאבה<span class="no-break"> לי."</span></p>
			<p class="textindent">"אני יודע, גם לי, אבל עכשיו אני כאן ולא אעזוב אותך לעולם." הוא נושק לשפתיי, אני פותחת את פי ומאפשרת לו להשתלט על גופי ולרפא את הפצעים שנוצרו מהמרחק<span class="no-break"> </span><span class="no-break">בינינו.</span></p>
			<p class="kohavit"></p>
			<p class="paragraph-no-hazaha">אני יושבת לבושה על המיטה ומתבוננת ברפי מתלבש. "מה התוכניות שלך<span class="no-break"> עכשיו?"</span></p>
			<p class="textindent">"היום אני גבר חדש. אני אומר שלום לעולם הפשע ומעכשיו הכול<span class="no-break"> חוקי."</span></p>
			<p class="textindent">"אל תעבוד עליי, רפאל. אני מכירה אותך, אתה צריך כוח ואקשן." אני נתקפת פחד. שוב אצטרך לדאוג לו שלא יסתבך בצרות שיגרמו<span class="no-break"> למותו.</span></p>
			<p class="textindent">"קטנת אמונה שכמוך." הוא מתקרב ומלטף את האף שלי באצבע שלו. אני נותנת לו מכה על היד. הוא<span class="no-break"> מחייך.</span></p>
			<p class="textindent">"אני רצינית, אני רוצה לדעת מה מצפה לי ואם אצטרך להסתכל כל הזמן מעבר<span class="no-break"> לכתף."</span></p>
			<div id="page6" role="doc-pagebreak" aria-label="6" epub:type="pagebreak"></div>
			<p class="textindent">"אני מבטיח, סיימתי עם כל החרא הזה. אני פותח כאן דף חדש, הרי זאת הייתה התוכנית שלי<span class="no-break"> מלכתחילה."</span></p>
			<p class="textindent">"תוכנית הגיבוי<span class="no-break"> שלך?"</span></p>
			<p class="textindent">"כן. תראי, רק הגעתי לכאן, אולי עוד נחליט שלא טוב לנו כאן ואנחנו רוצים לחזור לבאר<span class="no-break"> שבע."</span></p>
			<p class="textindent">"לא!"</p>
			<p class="textindent">"למה<span class="no-break"> לא?"</span></p>
			<p class="textindent">"ככה לא, אל תגיד לי שאתה שוקל את<span class="no-break"> זה."</span></p>
			<p class="textindent">"אני שואל שוב, למה<span class="no-break"> לא?"</span></p>
			<p class="textindent">"כי זה היה סיוט בלימודים ובגן. מיכאל הפיץ עליי שמועות שאני חשפנית וכולם ירדו עליי והתרחקו ממני כאילו אני נגועה. בימים האחרונים בכלל לא הלכתי ללימודים," אני מודה כי אנחנו כבר רחוקים מבאר שבע ורפאל לא יכול לפגוע<span class="no-break"> במיכאל.</span></p>
			<p class="textindent">"למה לא אמרת לי? אני אהרוג אותו ואת כל מי שיציק לך, אני<span class="no-break"> נשבע."</span></p>
			<p class="textindent">"רפאל, אתה לא תיגע בשערה מראשו," אני אומרת נחרצות והוא מסתכל עליי במבט<span class="no-break"> מאיים.</span></p>
			<p class="textindent">"את אוהבת<span class="no-break"> אותו?"</span></p>
			<p class="textindent">"עוד פעם השטויות האלה? מתי תבין שאני אוהבת אותך, פשוט היה לי זמן לחשוב והבנתי שהוא עשה את מה שעשה כי הוא פגוע. הוא מרגיש שעבדתי עליו, שנתיים החזקתי אותו קרוב לחזה ואז שחררתי. הוא התנהג ככה כי דחפתי אותו לקצה. זאת לא ההתנהגות הרגילה שלו ואני בטוחה שהוא מצטער. הוא גבר טוב בסך הכול ואני רוצה שתבטיח לי שלא תיגע<span class="no-break"> בו</span><span class="no-break">."</span></p>
			<p class="textindent">"אני לא מבטיח לך<span class="no-break"> כלום."</span></p>
			<p class="textindent">"רפאל, לא כל דבר פותרים<span class="no-break"> באלימות."</span></p>
			<p class="textindent">"אל תדברי אליי כאילו אני ילד," הוא<span class="no-break"> נוהם.</span></p>
			<div id="page7" role="doc-pagebreak" aria-label="7" epub:type="pagebreak"></div>
			<p class="textindent">"למה אנחנו רבים בכלל? רק חזרת וכרגע אין לנו כוונה לחזור לבאר שבע. כמו שאמרת, נראה איך נסתדר כאן ואז נחליט,<span class="no-break"> בסדר?"</span></p>
			<p class="textindent">"אוקיי," הוא עונה, אני יודעת שלא הצלחתי לעבוד עליו אפילו לא לרגע, אבל לשמחתי הוא מניח<span class="no-break"> לזה.</span></p>
			<p class="textindent">"אז? מה תעשה מעכשיו?" אני<span class="no-break"> שואלת.</span></p>
			<p class="textindent">"אז מהיום אני איש עסקים. יש לי את המלון ועוד כמה עסקים קטנים בעיר. אני אנהל אותם." אני מסתכלת עליו בחשדנות. "אני אעבוד כמו בן אדם רגיל מן המניין, בשעה חמש אני כבר אהיה בבית." ליבי מתחיל לדפוק במהירות. זה באמת יכול להתגשם? "אני רוצה שנעבור לגור<span class="no-break"> ביחד."</span></p>
			<p class="textindent">"ביחד?" אני מתנשפת. זה פתאומי כל כך שהוא כאן וכל השינויים שעוד יגיעו בעקבות<span class="no-break"> זה.</span></p>
			<p class="textindent">"ברור, אני לא רוצה לחיות עוד שנייה אחת בלעדייך. יש לנו וילה על הגבעה, קרוב לכאן ולבית<span class="no-break"> הורייך."</span></p>
			<p class="textindent">"אני רואה שתכננת<span class="no-break"> הכול."</span></p>
			<p class="textindent">"עד לפרט<span class="no-break"> האחרון."</span></p>
			<p class="textindent">"פששש, רפאל ביטון עושה תכנונים לעתיד, מה קרה ללחיות את<span class="no-break"> הרגע?"</span></p>
			<p class="textindent">"קרה שאלוהים שלח לי מלאכית ואני רוצה להזדקן<span class="no-break"> איתה."</span></p>
			<p class="textindent">"גם היא רוצה," אני אומרת וקמה מהמיטה כדי לנשק אותו. הוא מעמיק את הנשיקה, הלשון שלו חודרת לפי, מלטפת באהבה, חוקרת, מנסה ללמוד אותי שוב. פתאום אני נזכרת שהשארתי את שלומית לבד בבר. אני מפסיקה את הנשיקה<span class="no-break"> ומתרחקת</span><span class="no-break">.</span></p>
			<p class="textindent">"מה<span class="no-break"> קרה?"</span></p>
			<p class="textindent">"השארתי את העובדת בבר לבד. אני חייבת לרדת לעזור<span class="no-break"> לה."</span></p>
			<p class="textindent">"לא, את לא חוזרת לבר יותר, אני רוצה שתחזרי ללימודים ותגשימי את החלומות<span class="no-break"> שלך."</span></p>
			<div id="page8" role="doc-pagebreak" aria-label="8" epub:type="pagebreak"></div>
			<p class="textindent">"רפאל, אני לא יודעת אם זה מה שאני רוצה לעשות עכשיו. אני רוצה קצת זמן לעצמי לחקור את האפשרויות<span class="no-break"> שלי."</span></p>
			<p class="textindent">"ברור. אני בעד לחקור ולהבין מה את רוצה לעשות. בלי לחץ. עכשיו שחזרתי קחי את הזמן שלך ותחליטי מה את רוצה לעשות. בינתיים קחי חופש מהעבודה במלון, לכי לישון, לכי לכנרת, תחפשי את<span class="no-break"> עצמך</span><span class="no-break">."</span></p>
			<p class="textindent">"אני הולכת לחפש את עצמי<span class="no-break"> בבר."</span></p>
			<p class="textindent">"שכחתי כמה את עקשנית. מתי את<span class="no-break"> מסיימת?"</span></p>
			<p class="textindent">"בשש."</p>
			<p class="textindent">"אני רוצה שתבואי איתי לבית<span class="no-break"> שלנו</span><span class="no-break">."</span></p>
			<p class="textindent">"אני צריכה להודיע להורים<span class="no-break"> שלי."</span></p>
			<p class="textindent">"אני אחדד את דבריי. את עוברת לגור איתי." הוא מתקרב אליי באיום שלא עושה עליי<span class="no-break"> רושם.</span></p>
			<p class="textindent">"רפאל..."</p>
			<p class="textindent">"לא, אל תגידי לי שאת צריכה לשאול אותם. זה מחרפן<span class="no-break"> אותי."</span></p>
			<p class="textindent">"אני מכבדת את ההורים שלי שנתנו לי קורת גג ודאגו לי כל החיים, מה רע<span class="no-break"> בזה?"</span></p>
			<p class="textindent">"שאת כבר בגיל שאת יכולה להיות<span class="no-break"> סבתא."</span></p>
			<p class="textindent">"אני צריכה לדבר עם ההורים שלי," אני חוזרת על דבריי בשיניים<span class="no-break"> חשוקות.</span></p>
			<p class="textindent">"תגידי להם שכבר איבדת את הבתולין שלך איתי אז אין להם ממה<span class="no-break"> לחשוש."</span></p>
			<p class="textindent">"מצחיק מאוד," אני אומרת בעצבים והוא ניגש אליי ומנסה לחבק<span class="no-break"> אותי.</span></p>
			<p class="textindent">"זוז ממני." אני<span class="no-break"> מתנגדת.</span></p>
			<p class="textindent">"הגוף הזה רק שלי, רק אני נגעתי<span class="no-break"> בו."</span></p>
			<p class="textindent">"איך אתה יודע? לא היית כאן שמונה<span class="no-break"> חודשים."</span></p>
			<div id="page9" role="doc-pagebreak" aria-label="9" epub:type="pagebreak"></div>
			<p class="textindent">לפתע הוא מפסיק לנסות לתפוס אותי וממש אוחז בי<span class="no-break"> בחוזקה.</span></p>
			<p class="textindent">"למה את מנסה לעצבן אותי? את יודעת טוב מאוד שאם מישהו רק יעז להסתכל לכיוון שלך, אני אעקור לו את העיניים, ומי שייגע בך אני אשבור לו את<span class="no-break"> הידיים."</span></p>
			<p class="textindent">"תירגע, אל<span class="no-break"> קפונה."</span></p>
			<p class="textindent">"חוץ מזה כששכבנו עכשיו היית צרה כל כך, חמה... ורטובה, אם לא היית מדממת על הזין שלי בעבר הייתי בטוח שזאת הפעם הראשונה שלך. אני מתערב איתך שאפילו לא עינגת את עצמך,<span class="no-break"> נכון?"</span></p>
			<p class="textindent">אני מנסה לתת לו מרפק. שכחתי כמה הוא מסוגל להיות<span class="no-break"> בוטה!</span></p>
			<p class="textindent">"אתה מגעיל!" אני דורכת לו על הרגל כמו שהוא לימד אותי והוא מתכווץ. אני בורחת מבין זרועותיו והוא צוחק ומזכיר לי כמה התגעגעתי לצליל הזה של הצחוק<span class="no-break"> שלו.</span></p>
			<p class="textindent">"אני מי<span class="no-break"> שאני."</span></p>
			<p class="textindent">"יופי לך... טוב, ניפגש בערב. יש לי עבודה," אני אומרת ויוצאת<span class="no-break"> מהסוויטה.</span></p>
			<p class="kohavit"></p>
			<p class="paragraph-no-hazaha">אני נכנסת לבר. "אני מתנצלת, היה לי משהו שהייתי חייבת לטפל בו," אני אומרת<span class="no-break"> לשלומית.</span></p>
			<p class="textindent">"זה בסדר, מאיר עדכן אותי שיש לך משהו דחוף במשפחה שאת צריכה לטפל בו ושיכול להיות שלא תחזרי<span class="no-break"> בכלל."</span></p>
			<p class="textindent">"כן, תודה על<span class="no-break"> </span><span class="no-break">ההבנה."</span></p>
			<p class="textindent">"ברור, זה לא שיש הרבה עבודה עכשיו, בטח עוד מעט יקראו לי למקום<span class="no-break"> אחר."</span></p>
			<div id="page10" role="doc-pagebreak" aria-label="10" epub:type="pagebreak"></div>
			<p class="textindent">"כן," בחודשי החורף המלון בחצי תפוסה מבחינת לקוחות וגם כוח אדם. תמיד מזיזים את העובדים ממקום למקום במקרה הצורך. כבר מצאתי את עצמי בקבלה או בכניסה לחדר<span class="no-break"> האוכל.</span></p>
			<p class="textindent">"כשלא היית אסף עדכן שבשבוע הבא ביום שני כל החבר'ה מכל המלונות באזור יוצאים למסיבה<span class="no-break"> מיוחדת."</span></p>
			<p class="textindent">"אוקיי." תמיד ניסיתי להתחמק מהימים האלה כי לא היה לי חשק להכיר אנשים חדשים ולשמוח. הרגשתי שלא מגיע לי להיות שמחה כי בגללי רפאל מת, אבל עכשיו חזר לי מצב הרוח ואני רוצה לפצות על הזמן שעבר.<span class="no-break"> "איפה?"</span></p>
			<p class="textindent">"בטח בהאנגר הקבוע שלנו. קוראים לו<span class="no-break"> 'מרינה'."</span></p>
			<p class="textindent">אני מכירה את המקום הזה. הוא נמצא בסוף הטיילת קרוב למעגן של הספינות שמפליגות עם<span class="no-break"> </span><span class="no-break">המטיילים.</span></p>
			<h3 class="down-tatle sigil_not_in_toc" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-1">רפאל</span></h3>
			<p class="paragraph-no-hazaha">הריח שלה עוד אופף אותי ואני מרגיש רגוע. אני אוסף את הדברים שלי מהחדר ויורד לקומת המשרדים. הכול כאן רגוע כרגע, אבל כמה חודשים לקראת הקיץ והכול יתעורר לחיים. שירות ההזמנות נמצא כאן, השיווק, המנהלים הבכירים שמסתכלים עליי מופתעים כשאני עובר במסדרון. מיום שבחרתי כמה מהם לתפקידים שלהם לא ראיתי אותם, רק קיבלתי דיווחים אחת לכמה חודשים. הייתי במחתרת שמונה חודשים ועכשיו אני חופשי ומרגיש שבא לי לטרוף את העולם. אני נכנס למשרד של<span class="no-break"> מאיר.</span></p>
			<p class="textindent">"סליחה, אני יכולה לעזור לך?" המזכירה שואלת אותי כשאני פותח את הדלת. זה לא היה קורה במועדון שלי, אבל אני מזכיר לעצמי שאני לא במועדון והיא לא מכירה<span class="no-break"> אותי.</span></p>
			<p class="textindent">"תמר," מאיר אומר מהמשרד ומתקרב לדלת. "זה רפאל <span id="page11" role="doc-pagebreak" aria-label="11" epub:type="pagebreak"></span>ביטון, הבעלים של<span class="no-break"> המלון."</span></p>
			<p class="textindent">"מצטערת, מר ביטון. לא<span class="no-break"> ידעתי."</span></p>
			<p class="textindent">"זה בסדר," אני אומר, נכנס למשרד ומתיישב על הכיסא הראשי מאחורי השולחן. "אני רוצה להיכנס לעניינים." מאיר מהנהן. "ואני רוצה את המשרד הזה. תיקח את המשרד לידי ותעיף את מי שנמצא שם. תסדר שזה יקרה עד מחר." לפי ספרי החשבונות של המלון הכול עובד כמו שעון שווייצרי. ידעתי שאני יכול לסמוך על מאיר ביום שעשיתי לו ראיון עבודה. הוא היה שאפתן ומסודר והיו לו קורות חיים<span class="no-break"> מרשימים</span><span class="no-break">.</span></p>
			<p class="textindent">"יטופל. עוד<span class="no-break"> משהו?"</span></p>
			<p class="textindent">"אתה זוכר את העובדים ציון ואסתר ויצמן? אלו שביקשתי שתסדר להם<span class="no-break"> עבודה?"</span></p>
			<p class="textindent">"כן. לאסתר סידרתי במכבסה ולציון באבטחה, ועדכנתי אותך שסידרתי גם לבת<span class="no-break"> שלהם."</span></p>
			<p class="textindent">"אני רוצה לקדם אותם לתפקיד<span class="no-break"> מנהלתי."</span></p>
			<p class="textindent">"איזה?"</p>
			<p class="textindent">"אני רוצה את ציון מנהל<span class="no-break"> לובי</span><span class="no-break">."</span></p>
			<p class="textindent">"אין לו את ההכשרה<span class="no-break"> המתאימה."</span></p>
			<p class="textindent">"נכון, עכשיו אנחנו בחודשים חלשים ויהיה לו זמן<span class="no-break"> ללמוד."</span></p>
			<p class="textindent">"ט"ו בשבט מתקרב, המלון יהיה בתפוסה<span class="no-break"> מלאה."</span></p>
			<p class="textindent">"הוא יסתדר." אני רוצה לתת להם תפקיד רציני כדי שאנשים יכבדו אותם, ככה כשהרגע יגיע הם יפחדו לאבד את התפקיד. זה יהיה הזמן שאני איחשף<span class="no-break"> בפניהם.</span></p>
			<p class="textindent">"אוקיי, אני אודיע<span class="no-break"> לו."</span></p>
			<p class="textindent">"ואסתר, תן לה לנהל את חדר האוכל," אני אומר ומזהיר אותו במבטי לא להגיד לי שאין לה את ההכשרה<span class="no-break"> המתאימה.</span></p>
			<p class="textindent">"אוקיי," הוא עונה. בחור<span class="no-break"> חכם.</span></p>
			<div id="page12" role="doc-pagebreak" aria-label="12" epub:type="pagebreak"></div>
			<p class="textindent">"אני רוצה שתתקשר לחנות בעיר שמוכרת חליפות לגברים ולנשים ותשלח אותם לשם לקנות על חשבוני שבע חליפות לכל אחד. כמובן תגיד להם שזה בונוס<span class="no-break"> מההנהלה."</span></p>
			<p class="textindent">"אוקיי, ומה עם<span class="no-break"> קארין?"</span></p>
			<p class="textindent">"תפטר אותה." היא תתעצבן, אבל אני רוצה את הכי טוב בשבילה. אני רוצה שהיא תחפש את עצמה, כאן היא<span class="no-break"> תקועה.</span></p>
			<p class="textindent">"מה?"</p>
			<p class="textindent">אני שונא לחזור על עצמי פעמיים. "זה הכול," אני אומר ומתרומם. "תסדר את הכול עד מחר עם אסתר וציון, ואת קארין תפטר רק מחר. אם אתה צריך אותי, אני<span class="no-break"> בנייד."</span></p>
			<p class="textindent">אני מתקשר לעוז ומבקש ממנו להביא את הרכב לקדמת המלון. היה לי מזל שעוז הסכים לעבור לכאן איתי, אני סומך עליו בעיניים עצומות, וזה דבר אחד פחות לדאוג בקשר אליו. אני נוסע למשרד שמטפל בנכסים שלי בעיר. לאחר פגישה ארוכה אני משוטט לי במכונית ברחבי העיר ומבין שאין לי יותר מדי מה לעשות. הכול מתוקתק, לא מצריך את השגחתי ואני צריך תעסוקה. יש לי את הקשרים שלי ואנשים שאני מכיר. אני יכול לקנות סמים ולמכור לבלדרים כאן בעיר, או להבריח שולחנות הימורים. אני יכול להפעיל כמה דירות הימורים בעיר או להפעיל ערבי בינגו, כמובן באישור המשפחה ששולטת באותו אזור, אלטמן או קדוש. לא! די, הבטחתי לעצמי ובייחוד לקארין שאני חוזר לדרך הישר. אני לא צריך את כל הבלגן הזה על הראש, אני צריך ללמוד ליהנות<span class="no-break"> מהשקט.</span></p>
		</div>


			

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 15.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 15 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!