סיפור אהבה לא צפוי 2 סיפור אהבה 2

גייב חשב שמצא את אשת חלומותיו, אבל היא ברחה והותירו אותו שבור לב. קריסטל תמיד הייתה זו שתומכת בכולם, עד שהיא מקבלת בשורה שגורמת לה להבין שחייה לעולם לא ייראו כפי שחלמה. היא מבטיחה לעצמה שלעולם לא תתאהב.

רומן עכשווי על גבר ואישה עם לבבות שבורים, שמגלים יחד שהלב שלהם שלם. זה הספר השני בסדרה שהפכה לפופולרית בעולם כולו.
שם: סיפור אהבה לא צפוי 2 סיפור אהבה 2
מחבר/ת: נטשה מדיסון
שפה: עברית
תחום: ספרות רומנטית
תת תחום: רומנטי
מק״ט: 012010370

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 98.00

					
		<div class="_idGenObjectStyleOverride-1" dir="rtl">
			<h1 class="perek" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-5">1</span></h1>
			<p class="tahatperek" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-5"></span></p>
			<h3 class="down-tatle sigil_not_in_toc" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-2">קריסטל</span></h3>
			<p class="paragraph-no-hazaha">"תודה רבה לך<span class="no-break"> שבאת."</span></p>
			<p class="textindent">אני מחייכת אל פקידת הקבלה בזמן שאני מושיטה לה את כרטיס הביטוח שלי. היא מסתכלת על שמי המופיע על גב הכרטיס, ואז קמה<span class="no-break"> ממקומה.</span></p>
			<p class="textindent">"בבקשה, בואי<span class="no-break"> איתי."</span></p>
			<p class="textindent">"אין בעיה," אני עונה ומהנהנת. "אני מתכוונת, לא חשבתי שהייתה לי אפשרות אחרת כשהתקשרת ונשמעת..." אני נזכרת בדחיפות שנשמעה בקולה כשהתקשרה לאחר שהתקבלו תוצאות הבדיקות שלי וביקשה ממני להגיע<span class="no-break"> למרפאה.</span></p>
			<p class="textindent">"הרופא יגיע בעוד<span class="no-break"> רגע</span><span class="no-break">."</span></p>
			<p class="textindent">היא מהנהנת לעברי ומסמנת לי לחכות במשרדו. אני מסתכלת סביב על כל תמונות התינוקות שמכסות את קירות המשרד. אני מחייכת לנוכח כמה מהפרצופים האדומים והמעוכים, וחושבת מה אם אחד מהם היה הילד שלי. מאז שהייתי בת חמש הדברים היחידים שבאמת רציתי היו להיות אחות רחמנייה<span class="no-break"> ואימא.</span></p>
			<p class="textindent">אני בשנה השנייה שלי בבית הספר לאחיות של אוניברסיטת 'ג'ון הופקינס', לכן התוכנית שלי לתינוק תצטרך לחכות עוד קצת. עתידי כבר די כתוב עבורי. המטרה הראשונה שלי היא לסיים את בית הספר לאחיות בהצטיינות, ואני פועלת לקראת זה בכל<span class="no-break"> הכוח.</span></p>
			<p class="textindent">מטרתי השנייה היא לעבוד כאחות בחדר מיון. ההמולה היא מה שאני שואפת אליו, אני לגמרי בעניין של אדרנלין. להציל חיים זה פשוט...<span class="no-break"> מדהים</span><span class="no-break">.</span></p>
			<p class="textindent">הרופא פותח את הדלת ונכנס. "שלום, קריסטל, תודה רבה<span class="no-break"> שהגעת</span><span class="no-break">."</span></p>
			<p class="textindent">העובדה שהרופא נמנע מקשר עין איתי מטרידה אותי. כלל מספר אחת כשאתה מבשר בשורות רעות אומר להימנע מקשר<span class="no-break"> עין.</span></p>
			<p class="textindent">כפות ידיי מתחילות להזיע. הרופא מושך את כיסאו לאחור ומתיישב מולי, עיניו לרגע לא פוגשות את עיניי כשהוא מעלעל בניירות<span class="no-break"> שלפניו</span><span class="no-break">.</span></p>
			<p class="textindent">ליבי כמעט פורץ מחזי, פעימות הלב<span class="no-break"> מהדהדות.</span></p>
			<p class="textindent">הגעתי לרופא לפני שבועיים אחרי שעברו שישה חודשים מאז הייתה לי וסת. בהתחלה חשבתי שזה נבע מהלחץ של הלימודים והעבודה, אבל אז חודש אחד הפך לשניים, ואז לשישה<span class="no-break"> חודשים.</span></p>
			<p class="textindent">"טוב, קיבלתי את תוצאות הבדיקות<span class="no-break"> שלך."</span></p>
			<p class="textindent">ד"ר וינסנט מניח דף נייר אחד מעל דף אחר. אני מביטה בדף ומנסה להבין ממנו משהו, אבל כל האותיות והמספרים נראים כמו<span class="no-break"> אפסים.</span></p>
			<p class="textindent">"הכול תקין?" אני שואלת, קולי רועד ורגלי מתחילה לרעוד מעצמה. אני בוהה מטה לעבר נעלי ה'אולסטאר' שלי, בוחנת בקפידה את האזור הלבן שהפך אפור מרוב<span class="no-break"> לכלוך.</span></p>
			<p class="textindent">"צר לי, אבל<span class="no-break"> לא."</span></p>
			<p class="textindent">הוא סוגר את התיק הרפואי ומרים את מבטו כדי לפגוש במבטי. הוא מניח את ידיו על התיקייה וזה גורם לי לחשוב שהוא מגונן עליה,<span class="no-break"> כביכול.</span></p>
			<p class="textindent">"תוצאות הבדיקות שלקחנו ממך בפעם האחרונה חזרו. ערכנו מספר<span class="no-break"> בדיקות."</span></p>
			<p class="textindent">"אני יודעת, נכחתי באירוע," אני אומרת. "אני לא גוססת, נכון?" אני צוחקת בקול רועד, במחשבה שלא ייתכן שזה קורה,<span class="no-break"> לעזאזל.</span></p>
			<p class="textindent">"לא, לא." הוא מניד בראשו. "את לא<span class="no-break"> גוססת</span><span class="no-break">."</span></p>
			<p class="textindent">אני נושפת ומחייכת. "אלה חדשות טובות, אני<span class="no-break"> מאמינה."</span></p>
			<p class="textindent">"אכן, אך ישנן חדשות<span class="no-break"> רעות."</span></p>
			<p class="textindent">אני משתנקת. "אני מאמינה שעניין ה'לחיות' יתעלה על החדשות הרעות," אני מתבדחת<span class="no-break"> איתו.</span></p>
			<p class="textindent">"את<span class="no-break"> עקרה."</span></p>
			<p class="textindent">אלה שתי מילים... שתי מילים שלא ציפיתי לשמוע. שתי מילים שהופכות את החיים לחדשות לא ממש מעודדות. הדמעות באות מהר, מתפרצות, וידיי נורות אל בטני כאילו כדי להגן<span class="no-break"> עליה.</span></p>
			<p class="textindent">"איך זה ייתכן?" אני מנידה את ראשי, מסלקת את הדמעות מפניי באמצעות כף ידי. "זה לא יכול להיות. חייבת להיות<span class="no-break"> טעות."</span></p>
			<p class="textindent">"הרצתי את הבדיקה פעמיים כדי להיות בטוח. זו הסיבה שבגללה לא קיבלת מחזור. את לא<span class="no-break"> מבייצת."</span></p>
			<p class="textindent">"אבל קיבלתי מחזור כמעט באופן סדיר מאז מלאו לי<span class="no-break"> שלוש־עשרה."</span></p>
			<p class="textindent">"זה כמעט כאילו גופך נכנס לגיל<span class="no-break"> המעבר."</span></p>
			<p class="textindent">"חייב להיות משהו שאני יכולה לעשות. כלומר, אני לא מעוניינת ללדת עכשיו, אבל מתישהו אשמח להפוך לאם." אני מנסה לגרום לו לומר לי שהכול יהיה בסדר. אני מתחננת שיגיד לי שאוכל<span class="no-break"> ללדת.</span></p>
			<p class="textindent">הוא מניד בראשו. "אני מצטער. הלוואי שיכולתי להגיד לך שנוכל להקפיא כמה ביציות, אבל האמת היא שבבדיקה שנערכה בפעם האחרונה שביקרת במרפאה אף ביצית לא נצפתה. לא הייתה לך אפילו<span class="no-break"> אחת."</span></p>
			<p class="textindent">"מה אם אקח הורמונים?" אני ממפה את הידע הרפואי שלי במוחי, אבל לא עולה שם כלום. "אני בת תשע־עשרה, אתה אומר שלעולם לא אהיה אימא? שהגוף שלי בן תשע־עשרה, אבל הרחם שלי בן חמישים?" יבבה חומקת<span class="no-break"> ממני.</span></p>
			<p class="textindent">"בשלב זה אין משהו שתוכלי לקחת ושיעזור." הוא מביט בי. "הלוואי שהייתי יכול לעשות משהו<span class="no-break"> בעניין."</span></p>
			<p class="textindent">"אז מה אעשה?" אני שואלת, החזה שלי מתכווץ, הנשמה שלי ריקה וליבי שבור. לעולם לא אחזיק את ילדי בזרועותיי. לעולם לא יהיה לי את הרגע הזה שבו ארגיש את התינוק שלי זז<span class="no-break"> בתוכי.</span></p>
			<p class="textindent">"תמיד תוכלי לאמץ," הוא<span class="no-break"> אומר.</span></p>
			<p class="textindent">אני מנידה בראשי. "אני חושבת שאני צריכה ללכת מכאן." אני קמה מהכיסא ויוצאת מהמשרד, מחשבות סוערות בראשי. אני ממקדת את עיניי בנעליי, לא מסתכלת על דבר<span class="no-break"> מלבדן.</span></p>
			<p class="textindent">בנסיעה הביתה אני מרגישה כאילו אני על טייס אוטומטי, פשוט נעה מכוח<span class="no-break"> האינרציה.</span></p>
			<p class="textindent">כשאני פותחת את דלת הדירה שלי, אני שמחה ששני השותפים שלי לא בבית. אני סוגרת את דלת חדר השינה ונועלת אותה, הז'קט שלי מחליק מכתפיי והנעליים נבעטות<span class="no-break"> מעליי.</span></p>
			<p class="textindent">אני נופלת על המיטה וגופי פוגע במזרן. אני פונה על הצד ומביטה מבעד לחלון. זרזיפים קטנים של מים מטפטפים במורד<span class="no-break"> הזכוכית.</span></p>
			<p class="textindent">יורד<span class="no-break"> גשם?</span></p>
			<p class="textindent">ידיי נודדות אל בטני ואני מניחה אותן על הריקנות<span class="no-break"> שבפנים.</span></p>
			<p class="textindent">עקרה.</p>
			<p class="textindent">מילה אחת עם כל־כך הרבה משמעויות שונות, אך עבורי זה אומר דבר אחד. החלומות שלי<span class="no-break"> שבורים.</span></p>
			<p class="textindent">אני בוכה לתוך הכרית, מרגישה את היבבות שנקרעות מחזי כשאני נאנקת מכאב, הכאב מהעובדה שלעולם לא יהיה לי ילד משלי, הכאב בכך שלעולם לא אוכל לתת לבעלי<span class="no-break"> ילד.</span></p>
			<p class="textindent">החלומות שלי התנפצו, בדיוק כמו הלב<span class="no-break"> שלי</span><span class="no-break">.</span></p>
			<p class="textindent">אני מתייפחת עד שלא נשאר בתוכי דבר ועפעפי הכבדים נעצמים. הטלפון שלי מצלצל איפשהו במרחק. כל התקוות והשאיפות שלי<span class="no-break"> נעלמו</span><span class="no-break">.</span></p>
			<p class="textindent">"לעולם לא אתן למישהו אחר לעבור את זה," אני אומרת לחדר הריק בזמן שעיניי נלחמות כדי להישאר פקוחות. "לעולם לא אספר לאף אחד," אני לוחשת. "לעולם<span class="no-break"> לא."</span></p>
			<p class="textindent">עיניי נעצמות וחלומותיי אפופי<span class="no-break"> חשיכה.</span></p>
			<p class="textindent">רודפת.</p>
			<p class="textindent">אני תמיד רודפת. רודפת אחר<span class="no-break"> חלומותיי.</span></p>
			<p class="textindent">בורחת<span class="no-break"> מאהבה.</span></p>
			<p class="textindent">בורחת.</p>
			<p class="textindent">פשוט<span class="no-break"> בורחת.</span></p>
		</div>


			

ספר מודפס

מחיר מוצר 69.00 ₪ מחיר רגיל 88.20 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 28.00 ₪ מחיר רגיל 35.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

Notify me

באפשרותך לקבל עדכון כשהפריט חוזר למלאי

מייל לעדכון

בלחיצה על כפתור שליחה אני מאשר קבלת דיוור פרסומי

לפי נושאים

רומנטיקה בעיירה קטנה רומנטיקה שנונה רופאים שוברי לבבות סודות מהעבר מיריבים לאוהבים רומנטיקה עכשווית הזדמנות נוספת לאהבה

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.90 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!