שבעה באוקטובר

זיו קורן

לתעד מלחמה ולזכור – גם את הרגעים שלא צולמו

בבוקר 7 באוקטובר התעוררתי, ומאז הפכו החיים למעין יום אחד ארוך. מאותו בוקר שבת דרמטי אני במרוץ בלתי נגמר לתעד את אירועי המלחמה כדי לספר את הסיפור הזה, שהוא גדול מכולנו. כי באירוע כל כך בלתי נתפס, נדמה שללא תיעוד אותנטי נתקשה יום אחד להאמין שכך אכן קרה; שבשנת 2023 עברה מדינת ישראל אירוע כזה, המחבר יחד את סיפורי הזוועות וסיפורי הגבורה הדרמטיים ביותר מאז השואה.

מהבוקר הנורא ההוא ועד עכשיו, כאשר המלחמה עדיין בעיצומה, אני מצלם את האירועים יום אחרי יום, יש שיאמרו באובססיביות, מתוך תחושת שליחות עמוקה; שילוב בין חיידק עיתונאי, ראייה היסטורית ואהבת הארץ. איש לא שלח אותי למשימה הזאת. אני מתעד את המתרחש מתוך הבנה ברורה שזהו אירוע שונה מכל מה שצילמתי עד כה, שזו אחת מהתקופות הקשות, המורכבות והמרגשות שחווינו מאז קום המדינה, ושאת סיפור הקיצון הזה בתולדות ישראל חשוב לספר באופן המדויק והמהימן ביותר.

לא במקרה, המשפטI’d rather be honest than impressive מקועקע על היד שלי. אנו חיים בעידן שבו השימוש בתוכנות עריכה וביכולות בינה מלאכותית מאפשר ליצור מניפולציות, להנדס תודעה, לגרום לאנשים לאבד את יכולת ההבחנה בין מציאות לתעתוע. בעולם כזה רק גוברת החשיבות של תיעוד עיתונאי אובייקטיבי ואמין, כזה המחויב לאתיקה, להיסטוריה, לאמת.

המשימה הזאת מתישה, פיזית ונפשית, לא רק בשל הצורך לנוע ממקום למקום, להיות יום ולילה היכן שצריך – גם תחת אש ובמצבים מסכני חיים – אלא מכיוון שאחרי חמישה חודשי מלחמה גם אני מצולק ממה שחוויתי. ברמה האישית, איבדתי באותה שבת ארורה 15 חברים וילדי חברים. בשבועות הראשונים יצאתי שוב ושוב מהדרום להלוויות קורעות לב, ושבתי, לעיתים באותו יום, לתעד את הזוועות ביישובי העוטף. לאורך התקופה הזאת צילמתי וראיינתי לוחמים, פצועי קרבות, שורדים מהקיבוצים, ניצולים מפסטיבל נובה, אנשי זק”א וכוחות הצלה – בכולם נצרבו חוויות קשות ומצלקות. המראות שתיעדתי ב-7 באוקטובר ובשבועות שלאחר מכן, בכבישי הדרום וביישובים ההרוסים, הם יותר מאשר חורבן; זו הזוועה בהתגלמותה. בבוצ’ה שבאוקראינה צילמתי קברי אחים, בהאיטי, בנפאל ובטורקיה תיעדתי את מוראות רעידת האדמה – אבל כאן, בבארי ובנחל עוז, בכפר עזה ובמתחם הנובה – קשה היה להכיל את המראות, הריחות, הקולות. שוב ושוב אספתי עדויות לאכזריות שלא תיאמן, לרוע מזוקק של מפלצות אדם; התנגשות ציוויליזציות במלוא מובן המילה.

בחודשים האלה חוויתי גם לא מעט רגעים מרגשים, אפילו מפעימים. הייתה לי זכות לפגוש את הלוחמים המופלאים שלנו, שמחרפים את נפשם באומץ לב. ללוות גיבורים כמו מייה שם שחזרה משבי חמאס, כמו גלי סגל ובן בנימין, בני זוג שבילו במסיבת נובה ואיבדו שניהם את רגל ימין, כמו ד”ר אליי חוגג-גולן, שיחד עם בעלה אריאל הצילה את בתם יעל במחיר כוויות קשות. ועדיין, באירוע המחריד הזה שהחל ב-7 באוקטובר ועודנו מתנהל, כל כך הרבה סיפורים טרם סופרו, וחלקם כבר לא יסופרו לעולם.

אנחנו חיים בעידן כה ויזואלי, כה מתועד, עד שאפשר לטעות ולחשוב שמה שלא צולם כאילו לא התרחש. אירועי 7 באוקטובר הם חלום בלהות לאומי, שחלקים ממנו ייוותרו כמעין חור שחור. כל כך הרבה סיפורים, טרגדיות ודרמות אנושיות התרחשו באירוע הקשה הזה בעת ובעונה אחת – ולא צולמו. כ-500 התמונות שנבחרו לספר מתוך מאות אלפי תמונות שצילמתי בחודשים האלה, הן ה”יש” שמנכיח את ה”אין”, מעין השתקפות של הכישלון המובנה מראש להיות בכל מקום באותו זמן, לתעד הכול ובכל רגע.

זו הסיבה שבחרתי בצעד יוצא דופן: להקדיש מקום גם לאותן תמונות שאיש לא צילם. לתת כבוד לכמה מאותם אלפי רגעים הרי גורל שלא תועדו, ולגיבורים של הרגעים האלו. עבור חלקם, למרבה הצער, היו אלה רגעים אחרונים. אחרים, לשמחתנו, חזרו מן התופת ומעידים בקולם על מה שהתרחש. ”התמונות שלא צולמו”, שחותמות את הספר, הן המצבה שאני מבקש להעמיד לכבודם של אלו שהיו שם – ולזכרם של אלו שאינם עוד איתנו. עבורי, כצלם שזכה לתעד בשלושים השנים האחרונות אירועים מהדרמטיים בעולם – זהו גם רגע של הרכנת ראש למול מציאות שחזקה מכולנו. רגע של ענווה.

זיו קורן
שם: שבעה באוקטובר
מחבר/ת: זיו קורן
שפה: עברית
תחום: צילום
תת תחום: צילום
מק״ט: 012001224

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 250.00

מחיר מוצר 225.00 ₪

כמות

חסר זמנית עדכנו כשחוזר

ישראל ישראליות מלחמת חרבות ברזל תיעוד ה7 באוקטובר בעקבות השבעה באוקטובר השבעה באוקטובר צילום יום הזיכרון

שבעה באוקטובר

זה הזמן להיות חברים!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

היי %firstname%,

זה הזמן להיות חברים!

זה הזמן להיות חברים!

זה הזמן להיות חברים!

הנמכרים ביותר