מסעות ברחבי המרשתת

ד”ר יעקב הכט
״…יעקב הכט הוא חוקר אינטרנט בולט בתרבות הדיגיטלית הישראלית, המוכר בציבור לא בשל דרגות מוסדיות או מינויים, אלא בשל תרומתו לשיח הציבורי. הוא כותב לא בגלל שהכתיבה נדרשת לו לשכר או לקידום. ופירות כתיבתו נצרכים על ידי קהל רחב יותר מאשר לדיסציפלינה מדעית צרה ומוגדרת. מאמריו נכללים בסילבוסים של קורסים באוניברסיטאות שונות, ורעיונותיו מצוטטים על ידי חוקרים אחרים. כתבותיו אינן ממוקמות ב’גינה’ כלשהי. היא נעשתה במסעות שהוא עורך במרחבי ה’מרשתת’ ואנחנו ניזונים מה’איגרות’ שלו משם…. ”
שם: מסעות ברחבי המרשתת
מחבר/ת: ד”ר יעקב הכט
שפה: עברית
תחום: מחשבים
תת תחום: מחשבים
מק״ט: 012000491
קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 98.00
קרא פרק ראשון
				
		
			<h2 id="_idParaDest-4" class="chaptersplit" lang="he" xml:lang="he"><span class="bold _idGenCharOverride-1">על </span><span class="bold _idGenCharOverride-1">האפקטיביות של הפדגוגיה המקוונת</span></h2>
			<h2 class="sub" lang="he" xml:lang="he">ד״ר יעקב הכט | 06/2018</h2>
			<h3 class="above" lang="he" xml:lang="he"><span class="bold _idGenCharOverride-1">** פתיחה</span></h3>
			<p class="firstspace" lang="he" xml:lang="he">לפי התחזיות, שילוב טכנולוגיה דיגיטלית בהוראה-למידה המכונה "למידה מקוונת" אמור היה להיות פוטנציאל לשינוי משמעותי בתחום החינוך, אולם דומה כי קיימת אכזבה מהתפתחותה של הלמידה המקוונת כאלטרנטיבה פדגוגית ומיכולתה של הטכנולוגיה לגשר בין הלמידה לפעילות האנושית. הלמידה המקוונת עדיין בהתהוות, ולאור השפעתה עד כה דומה שהיא בחזקת רתימת הכרכרה לפני הסוסים, ויש אף כאלו הרואים בה מיתוס.[<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">i</span>]</p>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he">הלמידה המקוונת טרם הצליחה לצמצם את כשלי החינוך במבחני ההישגים של <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">PISA</span>) <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">International</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Student</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Assessment</span>) ו-<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">OECD</span>, ואף אין לה תוצאות משמעותיות בהשכלה הגבוהה שבה משולבות מערכות הלימוד הדיגיטליות (כמו <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">MOOC</span> ו-<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Coursera</span>), אולם באופן פרדוכסלי היא הפכה להצלחה כלכלית ומתפתחת כתעשייה (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">E</span>-<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Learning</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Industry</span>) משגשגת.</p>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he">בפדגוגיה המקוונת משמשים אפוא גם ההצלחה וגם הכישלון כמענה לקהלי יעד שונים שאינם בהכרח פדגוגיים, ושאלת האפקטיביות תלויה בגורם שאותו שואלים ובדבר שאותו בוחנים.</p>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he">במאמר נציג את חוסר האחידות שבאופני הלמידה המקוונת, את הסתירות ביניהם ואת העדר מנגנוני ההערכה למדידתה, ונסקור מתודולוגיות המעידות כי הנושא עדיין בחיתוליו גם בעת כתיבת שורות אלו.</p>
			<h3 class="above" lang="he" xml:lang="he"><span class="bold _idGenCharOverride-1">** רקע</span></h3>
			<p class="firstspace" lang="he" xml:lang="he">תקציביה של מערכת החינוך בישראל הוכפלו בעשור האחרון, אך הישגי התלמידים שופרו רק במידה שולית (פרץ, 26.1.2018). בארצות הברית הציון הממוצע במתמטיקה ירד ב-11 נקודות, בעוד שבקריאה, בהבנת הנקרא ובמדע לא היה כל שינוי (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Jackson</span> & <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Kiersz</span>, 6.12.2016). במדינות שבהן היה השימוש באינטרנט ברמה גבוהה בבתי הספר התקבלו התוצאות הבאות: באוסטרליה, בניו זילנד ובשבדיה הייתה ירידה משמעותית בקריאה; בספרד, בנורבגיה ובדנמרק היו "תוצאות מוקפאות". לעומת זאת, דרום קוריאה, שנחאי, הונג קונג ויפן, שבהן היה שימוש נמוך ברשת, נמצאו המובילות במבחנים בינלאומיים:</p>
			<p class="firstspace ParaOverride-2" lang="he" xml:lang="he" dir="ltr">“<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">The</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">study</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">shows</span> ‘<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">there</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">is</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">no</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">single</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">country</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">in</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">which</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">the</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">internet</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">is</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">used</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">frequently</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">at</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">school</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">by</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">a</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">majority</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">of</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">students</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">and</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">where</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">students</span>’ <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">performance</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">improved</span>” (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Coughlan</span>, 15.9.2015).</p>
			<p class="firstspace" lang="he" xml:lang="he">בישראל נמצאה ירידה במתמטיקה במבחני <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">PISA</span> ובמבחני <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">OECD</span>. ירידה זו אינה נובעת בהכרח מהקבוצות החלשות, כך טוען נעם גרובר במאמרו "בין הנדמה למציאות במבחן <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">PISA</span>" (גרובר, 2017). עוד נטען כי "55% מתלמידי החטיבה העליונה בישראל מציינים שאינם מפיקים שום דבר משמעותי מלימודיהם" (פרנק, 25.12.2017) [<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">ii</span>] בכל המדובר בשילוב טכנולוגיה דיגיטלית.</p>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he">תופעה זו של כשלי החינוך היא אפוא רחבה, ונמצא כי ההשקעה במה שמכונה "הפדגוגיה החדשנית" אינה מקדמת משמעותית את ההישגים הלימודיים ואת אפקטיביות ההוראה.</p>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he">בישראל כשלי החינוך מוצנעים ומוסתרים (קשתי, 6.12.2017). "הלמידה המשמעותית" נחשבה גלולת פלא (ראמ"ה, 2016: 129). <span class="bold _idGenCharOverride-1">הלמידה המקוונת האקדמית</span> (<span class="eng"><span class="bold _idGenCharOverride-2" lang="en-US" xml:lang="en-US">MOOC</span></span>) [<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">iii</span>], <span class="bold _idGenCharOverride-1">שהופעלה</span><span class="bold _idGenCharOverride-1"> באמצעות תכניות כמו </span>"<span class="bold _idGenCharOverride-1">קורסרה</span>"<span class="bold _idGenCharOverride-1"> </span>(<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Coursera</span>), "<span class="bold _idGenCharOverride-1">אודסיטי</span>" (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Audacity</span>) ו"אדקס" (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">EdX</span>), <span class="bold _idGenCharOverride-1">הובילה לשיעור נשירה גבוה</span>:<span class="bold _idGenCharOverride-1"> אחוז המסיימים על פי החציון</span><span class="bold _idGenCharOverride-1"> מגיע ל-12.6%</span> (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Jordan</span>, 2015/2018). על רקע זה מובנת האכזבה מהשפעת הטכנולוגיה על ההשכלה הגבוהה (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">McAvinia</span>, 25.1.2017) ומהתפקעות האשליה שכל לומד יכול ללמוד לבד בקצב שלו, ללא הנחיה וללא עמיתים (בן-דוד, 4.3.2018). התוצאה היא שעדיין לא התחולל שינוי משמעותי באופני הלמידה בקמפוסים הפיזיים של ההשכלה הגבוהה.</p>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he">דומה כי בעידן הדיגיטלי חלים אמנם שינויים בכל רמות החינוך, אך שינויים אלו הם איטיים ומתמקדים בפונקציות המעשיות והמנהליות של החינוך יותר מאשר בחוויה החינוכית עצמה (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">McAvinia</span>, 11.10.2017), וכל זאת ללא ביקורת האיכות הנדרשת (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Yu</span> & <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Hu</span>, 2.9.2016).</p>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he">בטרם נרחיב על התופעה נציג ציוני דרך בהתפתחות הלמידה המקוונת.</p>
			<h3 class="above" lang="he" xml:lang="he"><span class="bold _idGenCharOverride-1">** ציוני דרך בהתפתחות הלמידה המקוונת</span></h3>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he">1954 - בורהוס פרדריק סקינר (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">B</span>. <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">F</span>. <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Skinner</span>), פרופסור לפסיכולוגיה   באוניברסיטת הרווארד, יצר מכונת הוראה.</p>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he">1959 - באוניברסיטת אילינוי יוצרים קהילה מבוססת אינטרנט למטרות   למידה.</p>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he">1968 - מתחילים לערוך קורסים מקוונים בבית ספר לרפואה של   אוניברסיטת אלברטה.</p>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he">1976 - מכניסים לשימוש תוכנת למידה מקוונת <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">CICERO</span> באוניברסיטה  הפתוחה האמריקנית.</p>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he">1990 - הלמידה המקוונת משתלבת בהשכלה הגבוהה בהתכתבויות,   בוועידות וידאו ועוד.</p>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he">1999 - דניאל אלפרט (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Daniel</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Alpert</span>) ודון ביצ'ר (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Don</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Bitzer</span>) טובעים   את המונח <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">E</span>-<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Learning</span> בסמינר מערכות של <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">CBT</span>, הידוע גם   בכינוי <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">PLATO</span>, שנערך בלוס אנג'לס.</p>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he">2000 - הלמידה המקוונת משתלבת בהכשרה ובהסמכה של עובדים   בארגונים מסחריים (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Lepi</span>, 2012).</p>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he">2005 - מתפתחת מגמת הפרסונליזציה, המאפשרת להתאים פתרון   טכנולוגי לצרכים הייחודיים של משתמש מסוים מבחינת התכנים,   המוצרים והשירותים וכן בתחומי החינוך, הבריאות, התקשורת   והכלכלה (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Vesanen</span>, 2005).</p>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he">2006 - נכנס השימוש ביישומים המבוססים על הפרסונליזציה המקוונת   בשילוב בינה מלאכותית.</p>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he">2007 - במרכז הפסיכומטרי של אוניברסיטת קיימברידג' יוצרים מבחן   אישיות מקוון - [<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">MyPersonality</span> (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Stillwell</span> & <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Kosinski</span>, 2012 [<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">iv</span>]</p>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he">2009 - משרד החינוך האמריקני מפרסם דוח <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Meta</span>-<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Analysis</span> על   הלמידה המקוונת (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">ERIC</span>, 2009).</p>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he">2010 - הלמידה המקוונת משתלבת ברשתות החברתיות כגון יו-טיוב,   טוויטר, סקייפ ו- <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">iTunes</span>.</p>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he">2011 - נולדת שיטת ה-<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Rodriguez</span>, 9.8.2017), <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Coding</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">bootcamps</span>).</p>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he">2012 - נוצרת תעשיית הלמידה המקוונת (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">E</span>-<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Learning</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Industry</span>).</p>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he">2014 - בונים תכנית למידה מסתגלת למתמטיקה עבור תלמידי היסודי   בשם <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">DreamBox</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Learning</span>, <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Inc</span> ומבחן אישיות מקוון "<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">this</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">is</span>
  <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">your</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">digital</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">life</span>" לפילוח החיים הדיגיטליים המדויקים של   הגולש והלומד. [<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">v</span>]</p>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he">2015 - הארגון לשיתוף פעולה כלכלי (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">OECD</span>) מגלה כי השקעה רבה   במחשבים בבית הספר ובטכנולוגיה אינה משפרת את ביצועי</p>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he">  התלמידים, וכי הישגיהם של הסטודנטים המשתמשים במחשבים   ובטאבלטים לעתים קרובות נמוכים יותר משל אלה המשתמשים בהם באופן מתון (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Bogler</span>, 16.11.2015); היקף השוק העולמי של   הלמידה המקוונת מגיע ל-165.21 מיליארד דולר (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Reuters</span>,   15.6.2017).</p>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he">2017 - מתחילים הרהורי כפירה בלמידה המקוונת והשוואתה לבועת   ה-דוט.קום (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">dot</span>.<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">com</span>) (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">McAvinia</span>, 11.10.2017).</p>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he">2018 - ממצאי מחקר מראים כי המשתמשים במכשירים אלקטרוניים   (כמו טאבלט, קינדל וסמארטפון) לקריאת טקסטים, מתקשים   יותר להבין תפיסות מדעיות לעומת אנשים המעדיפים קריאה   בטקסט מודפס (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Follmer</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">et</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">al</span>., 2018).</p>
			<h3 class="above" lang="he" xml:lang="he"><span class="bold _idGenCharOverride-1">** הכינויים של הלמידה המקוונת</span></h3>
			<p class="firstspace" lang="he" xml:lang="he">ללמידה המקוונת מגוון כינויים: <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">E</span>-<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Learning</span> (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">OL</span>), <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Blended</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Learning</span> (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">BOLD</span>), <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Hybrid</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Learning</span>, <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Mobile</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Learning</span>, <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Massive</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">open</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">online</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">course</span> (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">MOOC</span>), <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Online</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Education</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">or</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Virtual</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Learning</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Environment</span>,     <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Distance</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Education</span> (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">DE</span>. ההבדלים בין כינויים אלה אינם תמיד ברורים ואף קשה לקבוע בדיוק את גבולותיהם ואת שלבי התפתחותם.</p>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he">למידת הכִלאַיִים (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Blended</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Learning</span>) למשל מתמקדת בשילוב בין למידה מקוונת ללמידה לא-מקוונת, בעוד הלמידה המעורבת (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Hybrid</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Learning</span>) מתמקדת פחות בטכנולוגיה ותרה אחר דרך הלמידה היעילה ביותר ללומדים בחברה נתונה (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Fisher</span>, 25.4.2017; <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">de</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Pres</span>, 8.1.2016).</p>
			<h3 class="above" lang="he" xml:lang="he"><span class="bold _idGenCharOverride-1">** התחזיות בשוק</span></h3>
			<p class="firstspace" lang="he" xml:lang="he">לפי התחזית, עד שנת 2023 יגיע היקף השוק ל-240 מיליארד דולר (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Reuters</span>, 15.6.2017). הלמידה המקוונת תעבור בהדרגה לטלפון הנייד ולמיקרו-למידה (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Micro</span>-<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Learning</span>) ותעסוק רק בלמידה קצרה וממוקדת המסייעת ליישום מיידי. הווידאו ייהפך לברירת מחדל ללמידה זולה ומהירה הפתוחה לכל אדם. האינטליגנציה המלאכותית (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">AI</span>) תאפשר אופטימיזציה של תהליכי למידה שיתבססו על נתונים של דפוסי למידה המוניים. המציאות הרבודה (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Virtual</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Reality</span> - <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">AR</span>) תאפשר ללומד לצרוך ידע בזמן ובהיקף שהוא צריך. יתרחבו הלמידה החברתית, המשחקיות (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Jones</span>, 23.1.2018) ולמידת עמיתים.</p>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he">למידת הווידאו (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Video</span>-<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">based</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">learning</span>) תתרחב שכן היא מאפשרת קשר פנים אל פנים, שקופיות, אנימציות, אינטראקציה ומדיה עשירה (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Rheingold</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">et</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">al</span>., 2014).</p>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he">התפתחותה של הלמידה המקוונת ותחזיותיה מעלות את "פרדוכס הלמידה המקוונת" (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Online</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Learning</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Paradox</span>), אותו פער בין הגידול המשמעותי בהשקעה של זמן וכסף בלמידה המקוונת ובין חוסר האפקטיביות בשיפור ההישגים הלימודיים (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Tremblay</span>, <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Lalancette</span> & <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Roseveare</span>, 2012: 34), ואת ההוכחה הברורה כי הלמידה המקוונת אפקטיבית יותר וגורמת לשינוי מהותי ביחס ללמידה המסורתית (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Blake</span>, <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">McCarthy</span> & <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Krause</span>, 2014; <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Power</span> & <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Gould</span>-<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Morven</span>, 2011). המשך ההשקעה המסיבית של משאבי זמן וכסף מחייב לקיחת סיכון מבחינה כלכלית, סיכון המתעצם בהכלאה של סביבות הלמידה.</p>
			<h3 class="above" lang="he" xml:lang="he"><span class="bold _idGenCharOverride-1">** ההכלאה </span><span class="bold _idGenCharOverride-1">של סביבות הלמידה</span></h3>
			<p class="firstspace" lang="he" xml:lang="he">טכנולוגיית המידע והתקשורת (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">ICT</span>) חוללה מהפכה כמעט בכל היבט בחיינו. לומדים שאינם מסוגלים לנווט במרחב הדיגיטלי המורכב אינם מסוגלים להשתתף באופן מלא בחיים הכלכליים, החברתיים, התרבותיים והפוליטיים שסביבם, ולכך באה הפדגוגיה המקוונת לסייע. עם זאת, בשלב ההתפתחות הנוכחי, אין היא מהווה למעשה מרכיב אימננטי בתרבות הרשת, מה גם שמרבית תחומי הדעת המקוונים הם עדיין תכנים הנלמדים שנים רבות מתוך ההנחה שהם מספיקים לכל החיים.[<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">vi</span>] תרבות הלמידה הדומיננטית השוררת כבר מאות בשנים עומד המורה היודע-הכול במרכז הבמה ומניח כי הלומדים חסרי ידע וניתן לתת מענה ללומדים ברמות שונות של יכולת. תרבות הלמידה המסורתית הזו נהוגה עדיין ברבות מהמכללות למורים ואף באוניברסיטאות (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Sims</span>, 25.5.2014).</p>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he">המרצים באוניברסיטה משתמשים אמנם בכלים של <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">ICT</span> , אך הם ממשיכים ללמד באופן שבו לימדו תמיד, בלי קשר ללמידה אלקטרונית (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Robertson</span>, 2004; <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Zemsky</span> & <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Massy</span>, 2004). גם שיטות הניבוי להצלחה בחינוך הגבוה מבוססות לרוב על תפיסות מסורתיות:</p>
			<p class="firstspace ParaOverride-2" lang="he" xml:lang="he" dir="ltr">“<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">American</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">colleges</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">and</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">universities</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">are</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">still</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">predicting</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">the</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">ability</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">to</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">succeed</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">in</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">college</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">with</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">traditional</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">measures</span>” (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Blake</span>, <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">McCarthy</span>, & <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Krause</span>, 2014).</p>
			<p class="firstspace" lang="he" xml:lang="he">תופעה זו של שימור תרבות הלמידה המסורתית קיימת גם במחלקות הדרכה בארגונים בישראל (קורץ, ערן וזילר, 3.12.2017) וגם אצל המורים בישראל הנצמדים לסביבות ההוראה המסורתיות (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Schrire</span>, <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Shonfeld</span>, & <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Zelkovitz</span>, 2014). התופעה של נוקשות, פורמליות וביורוקרטיות עולה גם בתרבות הלמידה הארגונית בישראל (שושני-בכר ושיינפלד, 2016). דומה כי המורים מאמינים שתרבותם וערכיהם החינוכיים מאוימים (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Power</span> & <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Gould</span>-<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Morven</span>, 2011) והשמירה על שרידותה של תרבות הלמידה מונעת את פירוק המונופול הבית-ספרי הקיים, כמו גם של מערכת החינוך הארצית.</p>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he">בסביבות הלמידה המקוונת ממשיכות לזרום אפוא התרבויות המסורתיות כמו נהרות תת-קרקעיים החולפים על חיינו ומספקים לנו מסרים המעצבים את תפיסותינו לכיוונים מסוימים ומרחיקים כיוונים אחרים. כמו כן, יש מעט קוהרנטיות במודלים הפדגוגיים הללו, והרבה יותר אקלקטיקה של רעיונות ואופנות חולפות.</p>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he">מרבית תחומי הדעת המקוונים מבוססים כביכול עדיין על תפיסת עולם דטרמיניסטית ועל דגמים ליניאריים של תהליכי למידה וזיכרון בתחומי הדעת, הנתונים למנגנוני שליטה ופיקוח. בחינת הידע נעשית אל מול תקן מוסכם ומוכתב ועל מבחני ההישגים המבוססים על שינון, והרבה פחות על חקירה, יזמות, חשיבה ויצירתיות, המהוות מענה לתפיסת עולם אקראית שבה נדרשים יותר דגמי למידה מסתעפים ופחות לינאריים.</p>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he">הקיפאון של מרבית תוכני ההוראה בפדגוגיה המסורתית מקשה מאוד על המענה הנדרש בהתפתחותה של תרבות הרשת המבוססת על ניידות מעבודה לעבודה, ממשימה למשימה, כפי שצפוי בעתיד שבו 65% מהלומדים בבית הספר היסודי ייאלצו להתכונן למשרות בקטגוריות שעדיין אינן קיימות. נמצא שאופני ההעברה של תוכני ההוראה בפדגוגיות החדשות הם איטיים מדי לצורכי העולם המתפתח הן ברמת בית הספר היסודי והן ברמת ההשכלה הגבוהה. מובן לכן מדוע התואר הראשון בהשכלה הגבוהה הוא בעיקר אינדיקציה לכישורים, ולא של יכולת יישום כנדרש בשוק העבודה, העדיפה על פני המריטוקרטיה (כל מי שיכול ורוצה - מצליח) המעצבת בתפיסתה המסורתית (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Lattier</span>, 16.6.2017).</p>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he">בעוד הלמידה המקוונת, כמרכיב ב"תרבות הנזילה של האינטרנט" (הכט, 2014), גמישה ופתוחה לשינויים, המפגש בין סביבת הלמידה המסורתית של בית הספר לבין סביבת הלמידה המקוונת פוגע באפקטיביות של הלמידה.[<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">vii</span>] תרבות הלמידה המקוונת מבוססת על שינוי בתפיסת מושגים כמו סמכות של הידע, אחריות ללמידה, חירות הביטוי, דיאלוג קהילתי ועל פירוק המונופול הבית-ספרי הקיים (זינגר, 2012). מצופה כי תוכני הלמידה ודגמיה ישתנו באופן משמעותי.</p>
			<h3 class="above" lang="he" xml:lang="he"><span class="bold _idGenCharOverride-1">** "האפקטיביות של הלמידה המקוונת"</span></h3>
			<p class="firstspace" lang="he" xml:lang="he">בתרבות הלמידה המסורתית הפועלת בלב העשייה החינוכית עד היום, נמדדת אפקטיביות הלמידה לרוב בשלושה היבטים: <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Assessment</span> - הערכה מעצבת של הלומדים דוגמת מבחני <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">PISA</span>; <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Evaluation</span> - הערכה המתמקדת בציונים, דוגמת מבחני <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">OECD</span> (קליגר, 2013) ו-<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Testing</span> - בחינה של רמת המיומנות או הידע שהושג מתקבל מדגם של התנהגות של נחקר בתחום מסוים כמו בדיקות דקדוק ורישיון נהיגה.</p>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he">עם זאת, בשונה מהלמידה המסורתית, במדידת האפקטיביות של הלמידה המקוונת טמונות משמעויות סותרות ומשלימות כמו הצלחה טכנולוגית, בעוד שהכישלון יכול לבוא לידי ביטוי בשביעות רצון נמוכה (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Power</span> & <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Morven</span>-<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Gould</span>, 2011) או ברמת נשירה גבוהה.</p>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he">את מגוון המדידות של מושג האפקטיביות ניתן לתאר כמבוך של פרמטרים שבה לכל פרמטר יש משמעות שונה התלויה במקרה או/ו בסוג הלמידה (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Pandey</span>, 13.3.2018) וכן בסוג המתודולוגיה שנבחרה. פרמטרים אלו מופיעים לרוב במחקרים המבוססים על אוכלוסיות ייעודיות דלות נחקרים שמסקנותיהן מתקבלות לרוב בתחושת הצלחה, אולם תחושות אלו מתחלפות לעתים בהבעת ספקות ובחיפוש אחר מודלים הוליסטיים יותר לבדיקת האפקטיביות של הלמידה המקוונת (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Hammad</span>, <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Odeh</span> & <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Khan</span>, 2015).</p>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he">המושג "האפקטיביות של הלמידה המקוונת" נמצא אפוא בחוסר בהירות ובמידה רבה של ערפול המאפיין את הלמידה הנמצאת בהתהוותה (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Nguyen</span>, 2015: 316) המתרחשת בתרבות אמביוולנטית (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Ambivalent</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Culture</span>). זו תרבות המתאפיינת כמבנה רב-מדדי של מַטרִיצה (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Stuckenbruck</span>, 1979), שבה לכל תת-מבנה יש מעין דנ"א משלו, המבוסס על תפיסת עולם שונה ומערכות הדיווח מכוונות לקהלי יעד שונים, שבה ניתן לערפל ולטשטש את מושג האפקטיבית, כמו במאגר <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Online</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Learning</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Efficacy</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Research</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Database</span> של אוניברסיטת אורגון וכן במחקרים כגון:</p>
			<p class="bullets ParaOverride-3" lang="he" xml:lang="he" dir="ltr"><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">•	</span><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Summary</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">of</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Research</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">on</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">the</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Effectiveness</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">of</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">K</span>-12 <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Online</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Learning</span> (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Patrick</span> & <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Powell</span>, 2009) </p>
			<p class="bullets ParaOverride-3" lang="he" xml:lang="he" dir="ltr"><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">•	</span><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Meta</span>-<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Analysis</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">and</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Review</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">of</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Online</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Learning</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Studies</span> (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">ERIC</span>, 2009) </p>
			<p class="bullets ParaOverride-3" lang="he" xml:lang="he" dir="ltr"><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">•	</span><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Research</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">on</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">the</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Effectiveness</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">of</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Online</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Learning</span> (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Nguyen</span>, 2015) </p>
			<p class="firstspace" lang="he" xml:lang="he">גם ההשפעה על אפקטיביות הלמידה אינה תוצאה של בחירה בין למידה פרונטלית ללמידה דיגיטלית, אלא פונקציה של עד כמה נעשה שימוש במתודות של למידה המבוססת על דימוי של המצב האמיתי, בניית הקשר, שליפות מרובות של החומר, משובים מרובים של טעויות וכד'. כאשר משקללים מחקרים המשווים בין למידה פרונטלית ללמידה דיגיטלית, ניכרת נטייה לתוצאות טובות יותר מלמידה הדיגיטלית, אף שקיימת שונות גדולה בין המחקרים וברבים מהם התוצאות הפוכות (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Thalheimer</span>, 2017).</p>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he">כדי לנסות ולמפות את המשמעויות השונות של האפקטיביות הרב-ממדית נעזרנו בכמה מודלים, בין היתר במודל <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Kirkpatrick</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Evaluation</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Method</span>" (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Kirkpatrick</span> & <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Kirkpatrick</span>, 6.11.2016, הבודק את האפקטיביות בארבע רמות:</p>
			<p class="list ParaOverride-4" lang="he" xml:lang="he">1.	האפקטיביות ברמת ה<span class="bold _idGenCharOverride-1">"תגובה"</span> (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Reaction</span>) - מהן התגובות של הלומדים בעניין סיפוק מהלמידה, מקום הלמידה, רמת ההשתתפות, מידת ההנאה מהלמידה ושימוש יעיל בזמן. כאן נבחנת גם שביעות הרצון של המורים מתלמידיהם, של ההורים, של המנהלים ושל המפקחים האחראים לביצוע הלמידה. דיווח עצמי על שביעות הרצון ("<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Do</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">students</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">like</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">it</span>?") הוא אחד המדדים המשמעותיים של מידת האפקטיביות של למידת כִלאַיִים (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Bowyer</span> & <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Chambers</span>, 2017). </p>
			<p class="list ParaOverride-4" lang="he" xml:lang="he">2.	האפקטיביות ברמת ה<span class="bold _idGenCharOverride-1">"למידה"</span> (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Learning</span>) - רכישת ידע או יכולת, היקף ההתקדמות בביצועים או של הלומדים בעקבות הלמידה, ראיות לתוצאות הלמידה של הלומדים. ניתן לכלול ברמה זו של אוכלוסיות ספציפיות בארגונים ובמוסדות להשכלה גבוהה הישגים לימודיים השוואתיים דוגמת מבחני <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">PISA</span>. </p>
			<p class="list ParaOverride-4" lang="he" xml:lang="he">3.	האפקטיביות ברמת ה<span class="bold _idGenCharOverride-1">"התנהגות"</span> (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Behavior</span>) - שיפור היכולת וביצוע/יישום. בחינת המידה שבה עקב הלמידה השתנתה התנהגותו של הלומד בעת ביצוע המשימה, האם הלומד תיקף את הלמידה, האם הפגין מיומנויות וידע רלוונטיים בעת המשימה והאם הוא מסוגל להשליך ממה שלמד על מצבים אחרים או להעביר זאת לעמיתים אחרים. במילים אחרות נמדדת כאן "העברת ידע". </p>
			<p class="list ParaOverride-4" lang="he" xml:lang="he">4.	האפקטיביות ברמת ה<span class="bold _idGenCharOverride-1">"</span><span class="bold _idGenCharOverride-1">תוצאות"</span> (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Results</span>) - על הביצועים הארגון או הסביבה האם חל שיפור ברמת הביצוע במונחים נמדדים. ניתן לכלול ברמת התוצאות את כישורי חיים מידת ההמשכיות והשימוש ב"כישורי חיים" לצורכי הקליטה בתעסוקה. מידת השליטה על מיומנויות תקשורת אפקטיביות החיוניות ללמידה מקוונת ולמידה לאורך החיים וכן את מהירות והיישום של המידע הנדרש או המיומנות. </p>
			<p class="firstspace" lang="he" xml:lang="he"><span class="bold _idGenCharOverride-1">קיימים היבטים נוספים במיפוי האפקטיביות שאינם מופיעים במודל הנידון:</span></p>
			<p class="bullets ParaOverride-4" lang="he" xml:lang="he"><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">•	</span><span class="bold _idGenCharOverride-1">"עלות–תועלת"</span> (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Costs</span>-<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Effectiveness</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">technology</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">of</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">e</span>-<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">learning</span>) - מידת הכדאיות הכלכלית (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Return</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">On</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Investment</span> - <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">ROI</span>) (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Watershed</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Insights</span>, 4.4.2017) כהחזר תשואה על ההשקעה בתוכנה ובלומדה, בתחזוקה (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Roxana</span>, 1.8.2017), ברמה הלאומית, המוסדית והארגונית ואף בקורס ספציפי. </p>
			<p class="bullets ParaOverride-4" lang="he" xml:lang="he"><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">•	</span>שיעור הנשירה בקורסים המקוונים בשיטת <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">MOOC</span> (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Massive</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">open</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">online</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">course</span>) - הקורסים אמנם צברו מוניטין של הצלחה בקרב אנשי האקדמיה בגלל אחוז ההרשמה המרשים אליהם אולם שיעור הנשירה הגבוה ושיעורי ההשלמה הנמוכים מעידים על כישלונם (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Downey</span>, 3.8.2016; <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Kolowick</span>, 2013). </p>
			<p class="bullets ParaOverride-4" lang="he" xml:lang="he"><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">•	</span><span class="bold _idGenCharOverride-1">איכות המדידה</span> - על פי מדד הערכה המבוסס על אסטרטגיה לפי יעדים <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">QM</span>) <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Quality</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Matters</span>), זאת בהנחה שלכל אדם יש חוויית למידה ייחודית ושלכל קהל יעד יש פרשנות אחרת למשמעותן של המילים "איכות", "ערך" ו"שווי" (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Youger</span> & <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Ahern</span>, 2015). </p>
			<p class="bullets ParaOverride-4" lang="he" xml:lang="he"><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">•	</span><span class="bold _idGenCharOverride-1">הרלוונטיות של התכנים</span> - רוב התכנים הנלמדים ברמה היסודית, העל-יסודית ובהשכלה הגבוהה השתנו מעט מאוד. מוסדות רבים האמורים להיות מוקד של חדשנות ומהפכנות עדיין תקועים בעבר (בן-דוד, 4.3.2018). אחת הדוגמאות היא תוכני ההוראה בפקולטות לכלכלה ובכתבי העת האקדמיים היוקרתיים שעדין שבויים בסדר הישן. התיאוריות הכלכליות מתבססות על הנחות מפוקפקות מאוד, כגון שבני האדם מתנהגים בצורה צפויה ורציונלית, וזאת אף על פי שיש ראיות המוכיחות אחרת (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Elliott</span>, 17.12.2017). </p>
			<p class="bullets ParaOverride-4" lang="he" xml:lang="he"><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">•	</span><span class="bold _idGenCharOverride-1">היבט פוליטי</span> - האפקטיביות של הלמידה המקוונת, על פי פוליטיקאים שמרנים בארצות הברית, תלויה במידת ההצלחה של הטמעתה בקרב ההשכלה הגבוהה שתשחרר את ציבור הלומדים מהתלות באוניברסיטאות המציקות והשמאלניות. הם רואים ב-<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">MOOCs</span> כמייצג "קסם חדש" של החינוך המקוון הניתן חינם ("<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">New</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">magic</span>”: <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Online</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">higher</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">education</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">for</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">free</span>") שיגביר את הנגישות אל ההשכלה הגבוהה (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Bonvillian</span> & <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Singer</span>, 2013). </p>
			<h3 class="above" lang="he" xml:lang="he"><span class="bold _idGenCharOverride-1">** הלמידה המסתגלת</span></h3>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he">"הלמידה המסתגלת" (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Adaptive</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">learning</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">System</span> - <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">ALS</span>), מונח שעדיין אינו נפוץ דיו במרחב החינוכי, מהווה מונח נרדף ל-<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Personalized</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">learning</span>, כלומר, למידה מותאמת אישית הנמצאת עדיין בשלבי ניסוי (שמש, נובמבר 2017; <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Pugliese</span>, 2016). הלמידה המסתגלת מהווה מרכיב בהתפתחות הפרסונליזציה המקוונת [<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">viii</span>], המשולבת עם הבינה המלאכותית והאלגו-ריתמים ומסוגלת לזהות תחומים שבהם מתקשים הלומדים להתמקד ויכולה להעריך, ללמוד ולאמץ אסטרטגיה דינמית (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Smith</span>, 23.4.2016). האלגוריתמים של האינטליגנציה המלאכותית מסייעים בבניית "אשכולות" ללומדים על סמך היכולות והחולשות שהם מציגים (כפי שנקבע על ידי מבחן כישרון או על ידי הערכה מצטברת של ביצועי ההדרכה שלהם) ואף לשנות את נתיב הלמידה ולתת תרגילים ובחנים מתאימים בזמן אמת (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Andriotis</span>, 2017).</p>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he">ניתן לראות במקרה של הלמידה המסתגלת חלק מתהליך ראקציוני המחזיר אותנו לתיאוריות הלמידה המסתגלת המושרשת בפסיכולוגיה הקוגניטיבית עוד לפני העידן המקוון. לפי התיאוריה של סקנר משנות החמישים (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Skinner</span>, 1958), הצלחת הלמידה היא תהליך מורכב של גירוי ותגובה, משוב מיידי ושינוי הסביבה. הטקסונומיה של בלום (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Bloom</span>, 1956) מספקת ללמידה המקוונת את הבסיס לתיאור ולהערכה של הביצועים הרצויים של הלומד, כגון זכירה, הבנה והערכה (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Hwang</span>, <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Beyin</span> & <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Huang</span>, 2016). תרומתו של ויגוצקי ללמידה היא בתפיסה של האופטימיזציה של הלמידה (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Roosevelt</span>, 2008), המכונה "אזור פיתוח פרוקסימלי" (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">The</span> <span class="eng"><span class="bold _idGenCharOverride-2" lang="en-US" xml:lang="en-US">P</span></span><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">roximal</span> <span class="eng"><span class="bold _idGenCharOverride-2" lang="en-US" xml:lang="en-US">D</span></span><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">evelopment</span> <span class="eng"><span class="bold _idGenCharOverride-2" lang="en-US" xml:lang="en-US">Z</span></span><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">one</span> - <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">ZPD</span>), [<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">ix</span>] שבו נכללים צורות תמיכה ומשוב מסוימים היכולים להוביל את התלמיד ללמידה אופטימלית ולתובנות חדשות ולהעצים את יכולתו האישית. למידה זו מתרחשת כתוצאה מאינטראקציה עם עמיתים, בסיוע של מתווך או חונך מיומן ומנוסה ובעזרת שימוש במקורות ידע נוספים שאינם תלויים בסביבת למידה ספציפית (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Wauters</span>, <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Desmet</span> & <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Van</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">den</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Noortgate</span>, 2010).</p>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he">ראוי להזכיר תיאוריה נוספת שנוצרה ללמידה ברשת - הלמידה הקישורית (הקונסטרוקטיביסטית). אמנם אין זו תיאוריה של למידה,[<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">x</span>] אלא יותר גישה לרכישת מידע שיצרו (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Downes</span>, 2007; <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Simens</span>, 2004), אך היא מתארת את אופן השימוש של האינטרנט בחינוך. מטרתה למצוא פתרון ללמידה בהקשר של טכנולוגיות מידע מתפתחות ושינוי מהיר, שכן הידע כבר אינו עובר רק מאדם אחד למשנהו, אלא הוא בחזקת תהליך השתנות תמידי וגדל. הגישה מדגישה את תפקידו של הקשר החברתי והתרבותי המתאפשר גם באמצעות כלים מקוונים, כגון טוויטר, סקייפ ופייסבוק, כלים היוצרים הזדמנויות חדשות עבור אנשים ללמוד ולשתף מידע ברחבי הרשת ובינם לבין עצמם, מגבירים את התמיכה בהתנסות ובאינטראקציה עם עמיתים, ומאפשרים להפעיל מתודולוגיות מגוונות כמו מִשחוּק (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">David</span>, 2015).</p>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he">בלמידה המסתגלת משולבים גם למידה חברתית, למידה א-פורמלית ועקרונות החינוך המיוחד, שאף מעוגנים בחוק. עקרונות הלמידה המסתגלת הם המתייחסות להעדפותיו של הלומד (שמש, נובמבר 2017; <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Klašnja</span>-<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">MIlićević</span>, 2017; <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Turrin</span>, 2017), מיקסום האפקטיביות של הלמידה, המעורבות והשימור, והתאמת התכנים על סמך פעילות הלומד וביצועיו תוך כדי שינוי נתיב הלמידה בזמן אמת לפי הצורך (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Posner</span>, 11.1.2017).</p>
			<p class="firstspace" lang="he" xml:lang="he"><span class="bold _idGenCharOverride-1">עקרונות אלה באים לידי ביטוי למשל בשתי התכניות הבאות</span><span class="bold _idGenCharOverride-1">:</span></p>
			<p class="bullets ParaOverride-4" lang="he" xml:lang="he"><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">•	</span>תכנית <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">DreamBox</span>, המיועדת ללימודי המתמטיקה (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Huang</span>, 20.4.2010), שבה אפקטיביות הלמידה נמדדת בשיפור רמת הציונים. המרכז לחקר מדיניות החינוך באוניברסיטת הרווארד מצא קשר חיובי בין תכנית זו לבין ציוני המבחנים (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">CEPR</span>, 2016). מחקר אחר מראה כי הציונים בקבוצת הלמידה האדפטיבית ובקבוצת הביקורת היו בדרך כלל שווים, וגם הסיכויים להשלמת הקורס לא השתנו בין שתי הקבוצות הנחקרות (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Yarnall</span>, <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Means</span> & <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Wetzel</span>, 2016). בישראל נעשה ניסוי בתחום לימודי המתמטיקה ביוזמת עמותת <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">I</span>.<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">E</span>. <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Challenge</span> (שמש, 2017).[<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">xi</span>] </p>
			<p class="bullets ParaOverride-4" lang="he" xml:lang="he"><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">•	</span>תכנית <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Flatiron</span>, המיועדת להכשרת מפתחי תוכנה, מבוססת על הפדגוגיה של בוטקאמפים <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Coding</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Bootcamps</span>) <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Eggleston</span>, 19.6.2017). יש הטוענים כי תכנית זו אינה אפקטיבית שכן לא ניתן בזמן כה קצר להכשיר תכניתנים (לוי, 6.3.2018; <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Bailey</span>, 11.10.2017; <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">James</span>, 27.8.2017). בישראל אימצה "רשות החדשנות" (לשעבר "המדען הראשי") את התכנית, הנפרשת על פני 15 שבועות (לוי, 17.11.2017). </p>
			<p class="bullets ParaOverride-4" lang="he" xml:lang="he"><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">•	</span>במסגרת השוואה שנערכה בין למידה פרונטלית ללמידה דיגיטלית של אותו הקורס, התגלו תוצאות זהות. לעומת זאת, למידת הכלאיים, של שילוב למידה פרונטלית עם למידה מקוונת, השיגה במקרים רבים את התוצאות האפקטיביות ביותר (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Thalheimer</span>, 2017). אף שעדיין אין מספיק מחקרים המוכיחים את הצלחת הלמידה המסתגלת (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">CCSSO</span>, 12.12.2017), כבר ברור כי השימוש בה הוא משימה מורכבת ויקרה. המשאבים הכספיים הדרושים לתכנון וליישום המודלים של הלמידה המסתגלת עלולים ליצור מחסומים משמעותיים לאימוץ. יש צורך בהכשרת סגל המסוגל לאמץ גישה מותאמת אישית. </p>
			<h3 class="above" lang="he" xml:lang="he"><span class="bold _idGenCharOverride-1">** "אבקת פיות" לשיפור </span><span class="bold _idGenCharOverride-1">הלמידה</span></h3>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he">המטפורה "אבקת פיות" מתארת את הערפול סביב המושג "האפקטיביות של הלמידה המקוונת". היא רווחת בכתבות העוסקות בנושא אסטרטגיות ההוראה של הלמידה המקוונת (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Ostrowski</span>, 6.4.2017) וכוונתה לומר שאין הן אלא בחזקת תרופת דֶמֶה (פלצבו), שכן אין להם ביסוס מדעי ותקפות.</p>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he">"אבקת הפיות" היא הצד ההומני החסר בלמידה המקוונת, זאת בהנחה כי כמה "גרמים של אנושיות על כל גרם של טכנולוגיה" (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Wan</span>, 8.2.2016) עשויים לסייע בשיפור הלמידה המקוונת (הכט, 2002), אך מידת האפקטיביות נשארה עלומה.</p>
			<p class="firstspace" lang="he" xml:lang="he"><span class="bold _idGenCharOverride-1">ה"אנושיות" כוללת כמה </span><span class="bold _idGenCharOverride-1">טכניקות מוכחות מהלימוד המסורתי שניתן לשלב בלמידה המקוונת:</span></p>
			<p class="bullets ParaOverride-4" lang="he" xml:lang="he"><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">•	</span>  עקרונות של למידה א-פורמלית (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Czerkawski</span>, 2016; <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">McDanie</span>, <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Leyden</span> & <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Curry</span>, 2008). </p>
			<p class="bullets ParaOverride-4" lang="he" xml:lang="he"><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">•	</span>  חניכה (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Tutoring</span>), למידה והוראה פרטנית ישירה או באמצעי התקשורת המקוונת.</p>
			<p class="bullets ParaOverride-4" lang="he" xml:lang="he"><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">•	</span>  חניכה אקדמית, למשל באמצעות טכנולוגיית בלוקצ׳יין (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Blockchain</span>),</p>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he"> [<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">xii</span>] המסייעת גם בפיתוח חשיבה מקורית (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Fredin</span>, 2.4.2018). </p>
			<p class="bullets ParaOverride-4" lang="he" xml:lang="he"><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">•	</span>  למידה פנים אל פנים (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">F</span>2<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">F</span>). ממחקרי מוח מתברר כי יש משמעות רבה לאינטראקציות בין-אישיות היות שהמוח שלנו קורא כוונות של אחרים דרך שינויים קטנים בשפת הפנים ובתנועות הגוף (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Andreatta</span>, 4.5.2017; <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Jaggars</span> & <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Bailey</span>, 15.3.2013). </p>
			<p class="bullets ParaOverride-4" lang="he" xml:lang="he"><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">•	</span>  בקרת עמיתים, דיאלוגים ומיקור המונים.</p>
			<p class="bullets ParaOverride-4" lang="he" xml:lang="he"><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">•	</span>  שיתופיות בלמידה (הכט, 2006) בהקשר של יחיד–קבוצה, כמו במודל <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">SECI</span>, המתייחסת לארבעה ממדים של ידע: חיברות (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Socialization</span>), החצנה (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Externalization</span>), שילוב (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Combination</span>) והפנמה  ( <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Internal</span>-<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">ization</span>). [<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">xiii</span>]</p>
			<p class="bullets ParaOverride-4" lang="he" xml:lang="he"><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">•	</span>  כישלון לימודי כאמצעי ללמוד בדרך שונה. </p>
			<p class="bullets ParaOverride-4" lang="he" xml:lang="he"><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">•	</span>  תיווך (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Mediation</span>) המאפשר למשתתפים להתגבר על תחושות שליליות ומעודד אותם להשתתף בלמידה בדרך בונה. </p>
			<p class="bullets ParaOverride-4" lang="he" xml:lang="he"><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">•	</span>  מִשחוק (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Gamification</span>), העשוי לעזור להתגבר על החרדה מפני אינטראקציה ישירה עם חברי קבוצות אחרות באמצעות יצירת קשרים וירטואליים שאינם מאיימים. </p>
			<p class="firstspace" lang="he" xml:lang="he">דומה כי הלמידה המקוונת כבר זכתה למעט מאבקת הפיות והיא נמצאת בתהליכי בנייה, אולם עלותה–תועלתה יקשו להרחיבה ולכן הסיכוי שתהווה בעתיד אלטרנטיבה ללמידה המסורתית עדיין מוטל בספק. המכשול העיקרי בהתפתחות הלמידה המקוונת הוא המשך שילובה בטכנולוגיות בלתי-אנושיות, כמו מנגנוני הבינה המלאכותית ומורים-רובוטים (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Bozkurt</span>, <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Kilgore</span> & <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Crosslin</span>, 2018), המגבירים את החוויה הפוסט-הומניסטית (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Ferrando</span>, 2013) ומפחיתים את תחושת האנושיות.</p>
			<h3 class="above" lang="he" xml:lang="he"><span class="bold _idGenCharOverride-1">** סיכום</span></h3>
			<p class="text" lang="he" xml:lang="he">בלמידה המקוונת, הנקראת גם למידה מסתגלת, ניתן לראות בעיקר מקרה בוחן של מפגש בין העולם המקוון לעולם הממשי, שבו הטכנולוגיה טרם הבשילה דיה כדי שאפשר יהיה להבין באמצעותה את מהות היכולת האנושית. ההתפתחות של הלמידה המקוונת טיפחה תקוות בכיוון זה, אולם דומה שהיא בנסיגה בעקבות השילוב המחודש של טכנולוגיות בלתי-אנושיות. הלמידה המקוונת ממשיכה להתפתח במידה רבה בהשפעת אינטרסים עסקיים ופוליטיים ושיקולי יוקרה, ופחות למטרות למידה, ומידת האפקטיביות שלה לוטה בערפל.</p>
			<h3 class="above" lang="he" xml:lang="he"><span class="bold _idGenCharOverride-1">הערות</span></h3>
			<p class="bullets ParaOverride-4" lang="he" xml:lang="he"><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">•	</span>  [<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">i</span>] אני מודה לפרופ' גילה קורץ על הערותיה החשובות לטיוטת המאמר, לד"ר עמית רכבי ולד"ר אברום רותם וכן לגילת עירון-בהר על העריכה הלשונית. אני מדגיש כי תוכן המאמר באחריותי בלבד. </p>
			<p class="bullets ParaOverride-4" lang="he" xml:lang="he"><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">•	</span>  [<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">ii</span>] המובאה לקוחה מכתבה ב"דה-מרקר" אולם לא ניתן למצוא את מקורה. </p>
			<p class="bullets ParaOverride-4" lang="he" xml:lang="he"><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">•	</span>  [<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">iii</span>]  <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">MOOC</span> הוא ארגון המציע קורסים פתוחים מקוונים מרובי משתתפים (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">MOOCs</span>) ברמה אקדמית. </p>
			<p class="bullets ParaOverride-4" lang="he" xml:lang="he"><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">•	</span>  [<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">iv</span>] המבחן נבנה על ידי הפסיכולוגים מיכל קוסינסקי (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Michal</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Kosinski</span>) ודוד סטילוול (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">David</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Stillwell</span>).</p>
			<p class="bullets ParaOverride-4" lang="he" xml:lang="he"><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">•	</span>  [<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">v</span>] מבחן האישיות נוצר על ידי אלכסנדר קוגן (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Aleksander</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Kogan</span>) מהמחלקה למדעי המוח של אוניברסיטת קיימברידג׳, כריסטופר ויילי (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Christopher</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Wylie</span>) ולאירה מק׳אביניה (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Laiew</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">McAvinia</span>), חוקרת במכון הטכנולוגי בדבלין (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Dublin</span>) אירלנד.</p>
			<p class="bullets ParaOverride-4" lang="he" xml:lang="he"><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">•	</span>  [<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">vi</span>] נוסף על כך קיים קושי <span class="bold _idGenCharOverride-1">מעצם הטמעת חדשנות טכנולוגית במערכות חינוך</span><span class="bold _idGenCharOverride-1">, שכן לרוב החדשנות נכשלת בארגון ובמעבר לחדשנות כוללת</span>, למשל באמצעות הטקטיקות של הטמעת הפדגוגיה המקוונת בלמידה המסורתית כמו מודל אי-החדשנות, הכיתה ההפוכה ועוד. </p>
			<p class="bullets ParaOverride-4" lang="he" xml:lang="he"><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">•	</span>  [<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">vii</span>] גם מחקרם של שאול אורג ויאיר ברזון (אורג וברזון, 31.12.2016) בדק את הקשר בין תרבות ארגונית בבתי ספר ובין הישגי תלמידים. </p>
			<p class="bullets ParaOverride-4" lang="he" xml:lang="he"><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">•	</span>  [<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">viii</span>] הפרסונליזציה המקוונת מהווה מודל עסקי של איסוף מידע המאפשר להנדס את הגולשים ולחשפם לתכנים שונים בתחומים כמו בפוליטיקה, במסחר, בתעשייה ובשירותים. המודל משמש כלי רב עוצמה בצורות השיווק האישי לצרכן על בסיס הרגלי הצפייה כמידע מרכזי לחיזוי התנהגות הצרכנים לצורכי הספקה של תוכן רלוונטי. השימוש במודל זה אופייני לחברות כמו אמזון [<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">viii</span>] ונטפליקס (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Netflix</span>). בעוד השימוש במיקוד מפולח (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Microtargeting</span>) הוא אסטרטגיה שיווקית המשתמשת בנתוני הצרכנים ודמוגרפיה כדי לזהות את האינטרסים של אנשים ספציפיים או קבוצות קטנות מאוד של אנשים בעלי דעות דומות כדי להשפיע על חשיבתם או על פעולותיהם, הלמידה המסתגלת מאפשרת להעריך את הצרכים של הלומד ולקבוע את מידת השילוב של חניכתו, את קצב הלמידה שלו, הסדרת העומס הקוגניטיבי ושילובה בלמידה רעיונות של תורת המשחקים, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במגוון אפליקציות (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Acrobatiq</span>, 2012; <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Cerego</span>, 2000; <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">CogBooks</span>, 2004; <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">DreamBox</span>, 2006; <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Knewton</span>, 2008; <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">MindTap</span>, 2011; <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Smart</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Sparrow</span>, 2010). </p>
			<p class="bullets ParaOverride-4" lang="he" xml:lang="he"><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">•	</span>  [<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">ix</span>] אזור פיתוח פרוקסימלי מוגדר כטווח שבין יכולות הלומד לבצע פעולה כלשהי בכוחות עצמו לבין יכולותיו לעשות זאת בעזרת סיוע. המשכו בתנועת הבינה המלאכותית של שנות השבעים וכן בשילוב מערכות חונכות חכמות ולמידה אדפטיבית אינטליגנטית. </p>
			<p class="bullets ParaOverride-4" lang="he" xml:lang="he"><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">•	</span>  [<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">x</span>] הלמידה הקישורית היא אקלקטית, בחזקת "הכול כלול". היא משלבת תיאוריות קיימות ומגוון מרכיבים, כמו תורת הכאוס, רשתות, יחסי הגומלין וארגון עצמי. היא מאמצת את התיאוריה של ויגוצקי (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Vygotsky</span>, 1978: 86) את תיאוריית הפעילות (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Activity</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Theory</span>) של אנגסטרום ועמיתיו (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Engstrom</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">et</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">al</span>., 1999) וכן את תיאוריית הלמידה החברתית (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Social</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Learning</span> <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Theory</span>) של אלברט בנדורה (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Bandura</span>, 1977). </p>
			<p class="bullets ParaOverride-4" lang="he" xml:lang="he"><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">•	</span>  [<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">xi</span>]  <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">P</span>.<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">I</span>.<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">E</span>. <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Challenge</span> היא עמותה של קרן טראמפ בשיתוף עמותת הבוגרים של 8,200 מציגים. </p>
			<p class="bullets ParaOverride-4" lang="he" xml:lang="he"><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">•	</span>  [<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">xii</span>] האוניברסיטה הראשונה של טכנולוגיית בלוקצ'יין הייתה אוניברסיטת וולף (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Woolf</span>) באמצעות מרצים מאוניברסיטת אוקספורד  (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Pells</span>, 22.3.2018). </p>
			<p class="bullets ParaOverride-4" lang="he" xml:lang="he"><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">•	</span>  [<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">xiii</span>] המעברים נעשים באמצעות תרגול (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">practice</span>), הדרכה (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">guidance</span>), חיקוי (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">imitation</span>) והתבוננות (<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">observation</span>). המודל מסביר איך הידע הסמוי והגלוי מומר לידע ארגוני. הידע מתפתח כספירלה הנעה בין הידע הסמוי והגלוי על פי ארבעת ממדי הידע ( <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Frost</span>, 2012; <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Nonaka</span> & <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Takeuchi</span>, 1995). </p>
			<p class="firstspace" lang="he" xml:lang="he">רשימת המקורות למאמר, בעברית ובאנגלית, נמצאת באתר <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">http</span>://<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">jacobhecht</span>.<span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">com</span></p>


			
ספר דיגיטלי
מחיר מוצר 38.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪
ניתן לקריאה בקינדל
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
שליחת ספר כמתנה
כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח
טלפון של מקבל המתנה
שם המקבל
ברכה
מקסימום 250 תווים
זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 15 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!
זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר
היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון
איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות
זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!