קלוברלי פארמס 1 פראני
כאב חד־הורי לשלוש בנות וסמנכ”ל הכספים בקלוברלי פארמס - אין לי זמן להתאהב. נכון, פראני סויר מתוקה ויפהפייה, אבל היא בת עשרים ושבע, הבת של הבוס והשמרטפית של הבנות שלי — ולכן היא לגמרי מחוץ לתחום. אני חייל מארינס לשעבר — אני אמור להיות חזק מספיק כדי לעמוד בפניה.

אבל אני לא.
שם: קלוברלי פארמס 1 פראני
מחבר/ת: מלאני הארלו
שפה: עברית
תחום: ספרות רומנטית
תת תחום: רומנטי
מק״ט: 011981352
קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 98.00
					
		<div class="Basic-Text-Frame" dir="rtl">
			<h1 id="_idParaDest-3" class="SHEM-PEREK" lang="he-IL"><span class="kot-perek _idGenCharOverride-1" lang="">פרק 1 </span><span class="tat-perek _idGenCharOverride-3" lang="">מאק</span></h1>
			<p class="NO-HAZAHA" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ" lang="he-IL">בוקר </span><span class="טקסט-רץ" lang="he-IL">אחד. זה כל מה שרציתי.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">בוקר אחד לעצמי.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">לישון עד </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">מאוחר. לישון עירום. לישון מאחורי דלת סגורה.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">להתעורר מתי שאני </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">רוצה. להתעורר ולא לשמוע שום דבר. להתעורר ולעשות מה שאני </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">רוצה, לעזאזל, לצאת לריצה או לאונן או לחזור לישון.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"אבא! </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">קום!"</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">זה כנראה לא יהיה הבוקר הזה.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">התהפכתי בגניחה על </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">הבטן וכיסיתי את ראשי בכרית. </span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"אבא לא כאן," אמרתי בקול </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">חנוק מתחת לכר.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">שמעתי צחקוקים, ואז הרגשתי שהמזרן זז, כשאחת </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">או יותר משלוש בנותיי קפצו על המיטה שלי. בכנות, זה </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">היה די מפתיע שאף אחת מהן לא הגיעה לכאן מוקדם יותר. </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">במשך חודשים מאז שאימא שלהן עזבה, המיטה שלי כבר לא רק שלי</span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">. לפעמים זאת הייתה מילי, בתי בת האחת־עשרה, בגלל כאב </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">בטן. לפעמים פליסיטי בת השמונה, בעקבות סיוטים. לרוב זאת הייתה </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">ויניפרד בת הארבע, שבאה להסתתר מהמפלצת שהייתה לה מתחת למיטה.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">לעיתים אלה היו כל השלוש.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">אחת מהן קפצה על גבי </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">כאילו הייתה סוס פוני ומשכה בחולצה שלי. "אנחנו רעבות." זו </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">הייתה פליסיטי.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"שוב? רק עכשיו האכלתי אתכן."</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"עכשיו בוקר. לא </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">האכלת אותנו מאז ארוחת הערב של אתמול."</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"לא יכול להיות </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">שכבר בוקר. עדיין חושך."</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"כי יש לך כרית על הראש," </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">היא צחקקה. "וגם נחרת."</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"מילי לא יכולה לתת לכן קורנפלקס?"</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"</span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">אנחנו לא רוצות קורנפלקס. אנחנו רוצות פנקייק."</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">נאנחתי. "והיא לא </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">יכולה להכין פנקייק?"</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"היא לא יודעת איך להשתמש בכיריים. אנחנו </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">צריכות מישהו מבוגר."</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">מבוגר. אני הייתי המבוגר היחיד בבית. איך </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">זה קרה, לעזאזל? "איך את יודעת שאני מבוגר?"</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">עוד צחקוקים. "</span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">כי אתה גבוה ויש לך כפות רגליים ענקיות. ויש לך </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">זיפים. וקוראים לך אבא'לה."</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"אמרתי לך, אבא'לה לא </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">פה."</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"אז מי אתה?"</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">התהפכתי והפכתי אותה בעדינות על גבה. "</span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">אני מפלצת הדגדוגים!"</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">היא התפתלה וצרחה בזמן הדגדוג־עינוי שלי, מה </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">שעודד את ויניפרד לבוא בריצה לחדר ולקפוץ גם היא על </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">המיטה. "גם אני!"</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">ויני הייתה הילדה הנדירה שדווקא רצתה דגדוגים, </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">או לפחות גילויי חיבה פיזיים. היא נצמדה לפליסיטי, שכבה על </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">הגב והציגה לי את בטנה כמו כלכלב שמבקש ליטוף.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">דגדגתי </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">את שתיהן למשך רגע, ואז התיישבתי על העקבים וגירדתי בראשי. "</span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">אתן עדיין בפיג'מה. יום שבת היום?"</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"כן," פליסיטי אמרה. </span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"</span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">יופי."</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"השיער שלך מצחיק," היא אמרה לי.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"גם שלך," אמרתי </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">לה. לאחרונה היא עשתה לעצמה "תספורת", וקיצרה את החלק הקדמי </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">של השיער בניסיון ליצור פוני כמו של מייוויס מ"מלון </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">טרנסילבניה". היא אפילו רצתה שאקרא לה מייוויס למשך זמן מה. </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">הפסיכולוגית של הבנות הבטיחה לי שאין לי מה לדאוג, ושזה </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">פשוט אומר שהיא מזדהה עם הדמות, שגם היא חיה עם </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">אבא בלי אימא בבית.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"את בטוחה שזה לא אומר שהיא </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">ערפדית?" שאלתי. פליסיטי עדיין לא נשכה אף אחד, אבל היא </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">כן התחילה להתלבש בשחור ולבקש ממני לשנות את המיטה שלה </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">לצורה של ארון קבורה. אם כבר מדברים על סיוטים.</span><span class="נטוי _idGenCharOverride-2" lang="he-IL"> </span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">אבל</span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL"> הפסיכולוגית רק חייכה. "אני בטוחה."</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">מילי הופיעה בפתח החדר שלי</span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL"> בכותונת לילה. "אבא, אני צריכה בגד גוף שחור בשביל שיעור</span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL"> הבלט היום, ואף אחד מהם לא נקי."</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"לעזאזל. את בטוחה</span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">?"</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"כן, בדקתי במגירה וגם בסל הכביסה. ותכניס עכשיו עוד מטבע</span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL"> לצנצנת הקללות."</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">עיקמתי פרצוף. צנצנת הקללות המזורגגת עוד תשבור אותי</span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">. "בדקת במייבש?"</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"כן. גם שם אין."</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"שיט."</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"עכשיו זה כבר</span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL"> חמישים סנט."</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">נעצתי אצבע בין הצלעות שלה. "לפחות הקללות שלי</span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL"> תורמות לכישורי המתמטיקה שלך. מילי, בדקת במכונת הכביסה? אני יודע</span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL"> שהכנסתי אליה הרבה כביסה כהה אתמול." מה שאומר שכנראה שכחתי</span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL"> להעביר את הכביסה למייבש, וכעת אצטרך לכבס אותה שוב. </span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"לא</span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL"> הסתכלתי במכונת הכביסה."</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"באיזו שעה הבלט, שוב?"</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">מילי גלגלה עיניים</span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">, מחווה של גיל ההתבגרות שכבר הספקתי להתעייף ממנה. "באותה השעה</span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL"> כמו תמיד. עשר."</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"נכון." הבטתי בשעון על שידת הלילה שלי</span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">. השעה הייתה שבע וחצי. "אוקיי, זה יהיה מוכן עד אז</span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">."</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"ואני גם צריכה משהו למכירת העוגות היום אחר הצהריים," היא</span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL"> הוסיפה.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"איזו מכירת עוגות?"</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">עוד גלגול עיניים, הפעם בליווי רקיעת</span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL"> רגל. "אבא! אנחנו מגייסים כסף לטיול של כיתה ח' לוושינגטון</span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL"> הבירה! אמרתי לך את זה כבר מאה פעם."</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">קפצתי מהמיטה</span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL"> וקשרתי את השרוך במכנסי פיג'מת הפלנל שלי. "כיתה ח</span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">'! מה הקטע, מילי? את בסך הכול בכיתה ו'. הטיול המזוין</span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL"> בעוד שנתיים — לא פלא שתייקתי את זה תחת 'שכח מייד</span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">'." הלכתי לארון, הוצאתי סווטשירט של חיל הנחתים ולבשתי אותו מעל</span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL"> החולצה שלי.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">היא זיכתה אותי באנחה כבדה. "ועכשיו זה דולר</span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL"> בצנצנת, אבא."</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"לא, זה לא! זה היה רק חמישים סנט</span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">."</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">כן, אבל מילה עם האות ז' שווה דולר שלם, אבא</span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">," פליסיטי הודיעה לי.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"אה, נכון." שתקתי רגע. "אתן יודעות מה</span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">? זה שווה את זה."</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"אז מה אביא למכירת העוגות?" מילי</span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL"> לחצה.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"אני לא יודע. נחשוב על זה." </span><span class="נטוי _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">מתישהו בין הכביסה</span><span class="נטוי _idGenCharOverride-2" lang="he-IL"> לבין סידור השיער שלך בקוקו גבוה וההאכלה של כולכן במשהו</span><span class="נטוי _idGenCharOverride-2" lang="he-IL"> שלא יהרוס לכן את השיניים ויחסל לכן את תאי המוח</span><span class="נטוי _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">, וההסעה שלך לבלט בזמן ובדיקה מה קורה בעבודה ומילוי צנצנת</span><span class="נטוי _idGenCharOverride-2" lang="he-IL"> הקללות, וקניית מצרכים למשך השבוע ודאגה לכך שכל אחת מכן</span><span class="נטוי _idGenCharOverride-2" lang="he-IL"> תקבל מספיק זמן ותשומת לב כדי שתרגיש בטוחה ואהובה ו</span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL"> — ניגשתי לחלון והבטתי החוצה — </span><span class="נטוי _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">פינוי השלג שירד הלילה.</span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL"> </span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">לכל </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">הרוחות, רק תחילת פברואר וכבר היה מעונן, מה שאומר שהאביב </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">אמור להגיע מוקדם (לפי המדע), אבל הייתה תחושה שהאביב </span><span class="נטוי _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">לעולם</span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL"> </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">לא יגיע. החורף בצפון מישיגן היה תמיד ארוך וקר, עם </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">שמיים אפורים תמיד ושלג עד גובה הברכיים, אבל הפעם הוא </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">היה אכזרי במיוחד. יכול להיות שזה משום שזה החורף הראשון </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">שלי כאבא חד־הורי?</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">הבנות ואני ירדנו מחדרי שבקומה הראשונה אל </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">המטבח, שם הכנתי קפה לעצמי, שלפתי פנקייקים קפואים מהמקפיא בשביל </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">ויניפרד ופליסיטי, וקשקשתי ביצה בשביל מילי. הן ישבו בשורה לאורך </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">דלפק ארוחת הבוקר שהפריד בין המטבח לבין פינת האוכל. פעם </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">היה קיר בין שני החדרים, אבל חבר שלי ראיין וודס, </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">שגר בדירה הזאת לפנינו, שיפץ את המטבח והפך אותו לפתוח </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">ומודרני יותר. למעשה, לעיתים נדירות בלבד אכלנו ליד שולחן פינת </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">האוכל. השתמשתי בו בעיקר כשקיפלתי כביסה.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"יש לזה טעם של </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">מקפיא," פליסיטי אמרה על הפנקייק שלה ועיקמה את הפרצוף. "לא </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">נשארו לנו מאפינס מגברת גרדנר?"</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"אכלנו את כולם," אמרתי לה </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">ומזגתי מיץ תפוזים לשלוש כוסות. גברת גרדנר הייתה אלמנה בת </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">תשעים וארבע שגרה לידנו, ונעשתה מין סבתא־ממלאת־מקום לכולנו ברגע שעברנו </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">לבית הזה בקיץ שעבר. היא אהבה לאפות, ופעמים רבות הביאה </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">מאפינס או עוגיות טעימות מעשה ידיה, שלא החזיקו מעמד אצלנו </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">הרבה זמן. בתמורה, דאגתי לכך שהחצר שלה תהיה מטופלת במזג </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">אוויר טוב, ובחורף הקפדתי לפנות את השלג מהכניסה שלה. הבנות </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">ניכשו את העשבים מהגינה שלה, הכניסו לביתה את הדואר וציירו </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">לה ציורים, שאותם היא הציגה בגאווה על דלת המקרר. </span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"אתן </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">רוצות בננה או תפוח?" שאלתי את הבנות. לפחות הפירות היו </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">טריים.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"בננה," שתי הצעירות ענו.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"תפוח," מילי אמרה. </span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"מישהי רוצה </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">בייקון?"</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">כל השלוש הנהנו בהתלהבות. בייקון היה אחד מהדברים הנדירים </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">שכולנו הסכמנו עליהם.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">לגמתי מהקפה שלי והנחתי כמה פרוסות בייקון </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">במחבת, אחר כך רצתי אל המרתף כדי להפעיל שוב את </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">מכונת הכביסה עם הבגדים הכהים בתוכה, ששכחתי מהם אמש. הוצאתי </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">ערמת בגדים לבנים מהמייבש אל תוך הסל, ושמתי לב שלכל </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">הכביסה הייתה מין הילה ורודה. בדיוק אז הבחנתי בגרב האדום </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">של ויניפרד בתוך הסל, עם כל הגרביים והתחתונים הלבנים של </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">כולנו.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">נהדר. בדיוק מה שהייתי צריך — גרביים ורודים.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">קיללתי בשקט — </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">לפחות הפעם אף אחת לא שמעה את זה — השארתי את </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">הסל וחזרתי למטבח, שם הפכתי את פרוסות הבייקון הרוחשות, לגמתי </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">עוד קפה וראיתי איך ויניפרד מורחת סירופ מייפל סביב הפה </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">שלה. "זה אודם," היא אמרה בגאווה.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"את מלכלכת את השיער </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">שלך," מילי אמרה והרחיקה את הכיסא שלה מוויני.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">מישהי שמטה </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">מזלג, והוא נפל ברעש על הרצפה. כעבור שתי דקות, המרפק </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">של מישהי הפיל את כוס המיץ, שנשפך על קצה הדלפק </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">ונזל למטה על ארון המטבח. אחרי שניקיתי את הבלגן (והוספתי </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">עוד חמישים סנט לצנצנת), פיקחתי על פליסיטי כשהיא פרסה לעצמה </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">את הבננה על האי הקטן במטבח, בזמן שכל החדר התמלא </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">עשן. כיביתי את הכיריים מתחת לבייקון, הורדתי את המחבת מהאש </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">ופתחתי את החלון. </span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"איכס, זה שרוף," מילי אמרה.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">עצמתי עיניים </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">ונשמתי נשימה עמוקה.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"זה בסדר, אבא," פליסיטי אמרה. "אני אוהבת </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">את הבייקון שלי שחור."</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">ויניפרד השתעלה, ואני פקחתי עין אחת </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">והסתכלתי עליה. "את נחנקת?"</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">היא הניעה את ראשה בשלילה ולקחה </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">את המיץ שלה. </span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"יופי. אסור להיחנק." הנחתי את הבייקון השרוף </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">על כמה מפיות נייר. "אני מניח שאנחנו אוכלים את זה </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">מאוד פריך הבוקר, בנות. אני מצטער."</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"אה, אבא, שכחתי להגיד </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">לך. מילי שברה את המשקפיים שלי," פליסיטי הודיעה כשהיא חזרה </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">למקומה ליד הדלפק, עם הבננה הפרוסה שלה. </span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"לא נכון!"</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"כן </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">נכון. את ישבת עליהם."</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">מילי הביטה בה בזעם. "אולי לא </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">היית צריכה להשאיר אותם על הספה."</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"אולי את היית צריכה </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">להסתכל איפה את שמה את התחת הגדול שלך."</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"אין לי </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">תחת גדול! אבא, פליסיטי אמרה שיש לי תחת גדול!"</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"לאף </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">אחד בבית הזה אין תחת גדול," אמרתי והנחתי את הבייקון </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">הפריך מאוד מולן. "ועכשיו, תסיימו לאכול את ארוחת הבוקר. פליסיטי, </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">אני אסתכל על המשקפיים שלך בעוד רגע."</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">הצלחתי להאכיל את </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">כולן, לתקן את המשקפיים של פליסיטי, לנקות את המטבח, לקפל </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">קצת כביסה, להתלבש, לפנות את השלג מהכניסה שלנו ושל גברת </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">גרדנר, ולהתניע בזמן — בקושי — את רכב השטח שלי כדי להסיע </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">את מילי לבלט.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"אוקיי, בואו נלך!" צעקתי מדלת הכניסה.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"אבל </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">השיער שלי עוד לא מסודר," מילי צעקה ומיהרה לרדת במדרגות </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">בבגד גוף שחור ובטייץ ורוד, כששערה הבלונדיני עדיין פרוע. </span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"ויני </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">בכלל לא התלבשה," פליסיטי אמרה ממקומה על הספה בסלון, שם </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">היא שיחקה באייפד שלה.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">הסתכלתי על ויניפרד, ששכבה על הרצפה </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">בפיג'מה שלה וצפתה בסרטים מצוירים. "אין לנו זמן עכשיו. </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">ויני, תנעלי את המגפיים שלך ותלבשי מעיל מעל הפיג'מה. </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">פליסיטי, תהיי מוכנה ללכת ותוודאי שגם לך וגם לוויני יש </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">כובעים וכפפות. קפוא בחוץ." ואז הסתכלתי על מילי. "לכי תביאי </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">את הדברים של הקוקו. אם אני איכנס, אפזר שלג בכל </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">מקום, ואני לא רוצה להוריד את כל החרא הזה."</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">פליסיטי </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">הצביעה עליי כשהיא החליקה מהספה. "זה עוד חמישים סנט, אבא."</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"</span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">חרא זה לא קללה," טענתי. </span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"אני יכולה להגיד את זה </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">בבית הספר?"</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"לא."</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"אז זו קללה."</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">נאנחתי בכבדות כשמילי ירדה </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">במדרגות עם מברשת, גומייה לשיער וקופסה קטנה עם סיכות ראש. </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">כעבור חמש דקות, הצלחתי איכשהו לגלגל את שערה העבה בצבע </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">דבש למשהו שדומה לפקעת של בלרינה. הסתכלתי על הפקעת והרמתי </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">גבה. "לא העבודה הכי טובה שלי היום, מילס. אני חייב </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">להודות."</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"הקוקו שלי תמיד הכי גרוע משל כולן, אבא. הבנות </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">האחרות צוחקות עליו."</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">משהו צבט לי בלב. "סליחה. אני עושה </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">את מה שאני יכול."</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"אנחנו מוכנות," פליסיטי אמרה, "אבל המגפיים </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">שלי כל כך קטנים שאני בקושי מצליחה לנעול אותם. ויני </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">יכולה למצוא רק כפפה אחת."</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">עצמתי עיניים לרגע ונשמתי נשימה </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">עמוקה. "נקנה לך מגפיים חדשים השבוע ויש מיליון כפפות בקופסה. </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">לכי תביאי לי אחת, בבקשה."</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"אבל זה לא יתאים."</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"זה </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">לא משנה. אבל מהר, אחותך תאחר."</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"אני מאחרת בכל שבוע, </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">מה זה משנה?" מילי מלמלה והניפה את התיק שלה מעל </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">כתפה. היא הייתה בדרכה לחלוף על פניי ליד הדלת כשתפסתי </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">במרפק שלה. </span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">"היי, אני מצטער. אנסה להתאמץ יותר כדי שתגיעי </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">לשם בזמן מעכשיו, בסדר?"</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">היא הנהנה. "בסדר."</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">שחררתי אותה וזירזתי </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">את פליסיטי לצאת במגפיים הקטנים מדי שלה. דחפתי כפפה אקראית </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">לידה של ויני לפני שהרמתי אותה בידיי ונשאתי אותה החוצה </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">אל השלג, כשאני טורק אחרינו את הדלת.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">היו לי כבר </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">בקרים נוראים יותר בתשעת החודשים האחרונים, אבל היו גם מוצלחים </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">יותר — אם כי לא הרבה. עשיתי באמת את המרב מבחינתי </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">אבל, לעזאזל, למילי הגיע קוקו יותר טוב, לפליסיטי הגיע לקבל </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">מגפיים במידה שלה, ולוויניפרד הגיע אבא שזוכר להלביש אותה ולנקות </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">את הסירופ מהשיער שלה לפני שהוא מוציא אותה מהבית.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">ולכולן </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">הגיע שתהיה להן אימא שלא תנטוש אותן. היא ראתה אותן </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">רק פעמיים במשך תשעת החודשים האחרונים.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">ואני, אני הייתי לוקח </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">בוקר אחד לעצמי. בוקר אחד בלי להיות אחראי על מישהו </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">אחר. בוקר אחד להרגיש בו גבר ולא רק אבא. בוקר </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">אחד לקלל בלי לשים כסף בצנצנת, לזכור שיש חיים מעבר </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">לכביסה, קופסאות אוכל ובנות קטנות. זה באמת כל כך נורא </span><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">מצידי?</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">כנראה.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="טקסט-רץ _idGenCharOverride-2" lang="he-IL">בוקר אחד. זה כל מה שרציתי.</span></p>
		</div>
	
			
ספר מודפס
מחיר מוצר 69.00 ₪ מחיר רגיל 88.20 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪
ספר דיגיטלי
מחיר מוצר 44.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪
ניתן לקריאה בקינדל
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
שליחת ספר כמתנה
כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח
טלפון של מקבל המתנה
שם המקבל
ברכה
מקסימום 250 תווים
Notify me
באפשרותך לקבל עדכון כשהפריט חוזר למלאי
מייל לעדכון
בלחיצה על כפתור שליחה אני מאשר קבלת דיוור פרסומי
לפי נושאים
רומנטיקה בעיירה קטנה רומנטיקה עכשווית חד הוריים גראמפי וסאנשיין אירוטיקה עכשווית פער גילים רומנטיקה אסורה רומנטיקה בעבודה
זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.90 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!
זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר
היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון
איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות
זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!