חומר אפל 2 הונאה

טרי טרי

שאי, ניצולה, מאמינה שהיא אשמה בהתפשטות המגפה. היא הערימה על קאי, נטשה אותו, והסגירה את עצמה לשלטונות. אבל קאי אינו יכול להניח לה ללכת...
שאי, אני אמצא אותך.
ואז?
מה אז?
אז יכול לחכות. קודם תמצא אותה.
שם: חומר אפל 2 הונאה
מחבר/ת: טרי טרי
שפה: עברית
תחום: נוער בוגר
תת תחום: נוער בוגר
מק״ט: 011981219

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 98.00

קרא פרק ראשון

				﻿
		<div class="Basic-Text-Frame" dir="rtl">
			<h2 id="_idParaDest-2" class="chaptersplit">1</h2>
			<h2 class="chapter">שָׁאי</h2>
			<p class="firstspace"><span class="italic">בבקשה אל תירה בי, בבקשה אל תירה בי, בבקשה...</span></p>
			<p class="text"><span class="italic"> </span>הלב שלי פועם כל כך לאט שנדמה לי כמעט שהפחד גרם לו לעצור מהילוכו.</p>
			<p class="text"> האימה וחוסר ההחלטיוּת של החייל הולמים בי — קלידוסקופּ של תחושות על גלים של משהו כמו צבע וצליל שמרכיב אותו, את דמותו הפנימית, כפי שהוא עכשיו: האִפיוּן, או <span class="italic">הקול</span> שלו, כמו שדוקטור 1 קרא לזה. והפחד שלו אינו רק מפני המחלה, אלא ממני. אבל זה מתנגש בתוכו עם מה שעיניו רואות לפניו: נערה יורדת על ברכיה בעפר, ידיה מוּשטות לפנים.</p>
			<p class="text"> ועם זאת, מי יאשים אותו אם הוא ילחץ על ההדק?</p>
			<p class="text"> <span class="italic">בבקשה אל תירה בי, בבקשה...</span></p>
			<p class="text"> הפיתוי לתקוף את ההילה שלו — לעצור את ידיו ולגרום לו ליפול — כמעט מכריע אותי. אבל אם אעשה את זה, מה הטעם בכך שעזבתי את קאי ובאתי לכאן? הרָשויות חייבות להקשיב לי. הם חייבים לדעת שניצולים כמוני הם נַשָֹּאִים. שהמגפה התחילה כאן, על האי הזה, מתחת לפני הקרקע. אם אתקוף את השומר שלהם, לָמה שיקשיבו לְמה שיש לי לומר?</p>
			<p class="text"> אם כי אולי הם כבר יודעים. אולי בסיס חיל האוויר על האי הזה, שטלנד, הוא חלק מן הטיוח, וכל זה לשווא.</p>
			<p class="text"> <span class="italic">בבקשה...</span></p>
			<p class="text"> ידיו מתהדקות על הרובה. </p>
			<p class="text"> הראש שלי משייט. הפסקתי לגמרי לנשום. אני לא מסוגלת להביא את עצמי לקחת עוד נשימה עד שאדע מה הוא עומד לעשות.</p>
			<p class="text"> ההילה שלו משתנה. היא מעמיקה עם החלטה. הוא החליט.</p>
			<p class="text"> עיניו עדיין עליי. יד אחת ניתקת מהרובה שלו, מוּשטת אל מכשיר הקשר.</p>
			<p class="text"> אני צונחת — כמעט מתמוטטת — אל הקרקע, ממלאת בבהילוּת את ריאותיי באוויר. אני יכולה לשמוע את מלמול קולו, אך לא את המילים.</p>
			<p class="text"> <span class="italic">הֲיִי אמיצה, שָׁאי. היי אמיצה כמו שקאי היה לוּ היה כאן.</span></p>
			<p class="text"><span class="italic"> </span>עכשיו שהלב שלי פועם שוב בזמן נורמלי הוא הולם מהר מדי בחזה שלי, והנשימה שלי רדודה ומהירה. מותשת מיָמים של חוסר שינה והליכה בלילות, אני נשכבת על הקרקע ומביטה בשמַיִם הכחולים השלֵווים מעליי. המחסומים שלי במקומם, למקרה שקאלי הבחינה בהיעדרותי ומחפשת אותי, וזה גורם לָעולם סביבי להיראות מרוחק.</p>
			<p class="text"> במקום זה, אני מתמקדת בפנים: בהאטת כל נשימה והעמקתה. ולמרות הפחד, התשישוּת מביאה את הכרתי לנדוד אל אותו מקום מוזר שבא לפני שינה.</p>
			<p class="text"> האם קאי יודע כבר שהולכתי אותו שולל, ועזבתי?</p>
			<p class="text"> אולי הוא עדיין ישן.</p>
			<p class="text"> אני מדמיינת את עיניו עצומות, ריסיו כהים על לחיו, נושם בעדינות, חצי חיוך של חלומות נעימים על שפתיו.</p>
			<p class="text"> ואז העצמי החלומי שלי שם, אצבעותיי בשׂערו, מלטפת את חזהו החשוף היכן שלבו פועם תחת עורו.</p>
			<p class="text"> <span class="italic">קליק.</span></p>
			<p class="text"><span class="italic"> </span>ידי עוצרת, דוממת. מה זה היה?</p>
			<p class="text"> <span class="italic">קליק. </span>מין<span class="italic"> </span>צליל קשה, צורמני, כמו מתכת על סלע.</p>
			<p class="text"> אני מבולבלת לרגע, ואז חוזרת לכאן, לעכשיו — לגוף שלי השוכב בעפר.</p>
			<p class="text"> אלה צעדים. מישהו מתקרב.</p>
			<p class="text"> אני הודפת מעליי את השינה ומתיישבת.</p>
			<p class="text"> שני גברים ואישה פוסעים לעברי, שלושתם בחליפות מגן מכּף רגל ועד ראש. חוליית הוֹצאה להורג או ועדת קבלה? הם מרוחקים, מעומעמים על ידי החסימות המובְנות בתוך החליפות שלהם — ההילות שלהם עדיין שם, אבל מעוממות.</p>
			<p class="text"> האישה נוטלת את ההובלה.</p>
			<p class="text"> "בוקר טוב. אני דוקטור מורגן. ואת?"</p>
			<p class="text"> "שָׁאי מקאליסטר."</p>
			<p class="text"> "אני מבינה שאמרתְ לשומר שלנו שאת ניצוֹלה של שפּעת אבּרדין, ושאת נשָׂאית."</p>
			<p class="text"> "כן. זה נכון."</p>
			<p class="text"> "איך את יודעת שאת נשָׂאית?"</p>
			<p class="text"> "בכל מקום שהגעתי אליו, המגפה באה בעקבותיי. לא ידעתי. הבנתי רק אחר כך. אני יכולה להראות לכם על מפה היכן הייתי, ולספּר לכם מתי, ואז תראו."</p>
			<p class="text"> היא מקשיבה, מהנהנת. מה שאני יכולה לראות מפניה מאחורי הלוחית השקופה בחזית הקסדה של חליפתה אינו מסגיר דבר, אבל זה שָׁם, בהילה שלה. הם ידעו — או לפחות חשדו — שזה כך.</p>
			<p class="text"> "מדוע באת לשטלנד?"</p>
			<p class="text"> "להתחקות אחר סיבת המגפה. זה לא בא מאבּרדין, זה בא מכאן. מתחת לפני הקרקע."</p>
			<p class="text"> הם מחליפים מבטים. גל של דאגה עבר ביניהם כשאמרתי <span class="italic">מתחת לפני הקרקע</span>, אבל אני לא יכולה לקרוא מדוע.</p>
			<p class="text"> "מוטב שתבואי אִתנו," היא אומרת. היא מהססת, ואז מושיטה יד.</p>
			<p class="text"> אני נוטלת את ידה, וקמה בגולמנוּת על רגליי. החליפה קרה, מתכתית. צורת ידה מטושטשת מתחת לכפפה. כל חמימות שאולי יש בידה אינה עוברת.</p>
			<p class="text"> "אין לנו מספיק חליפות מגן לכסות את הבסיס, לכן תצטרכי ללבוש חליפת מגן לפני שניכּנס, בסדר?"</p>
			<p class="text"> באותו רגע אני מבחינה שאחד מהם נושא חליפה על כתפו. הוא מעביר לי אותה. </p>
			<p class="text"> "ניחשתי את המידות שלָך פחות או יותר נכון, אני חושבת," היא אומרת, ומראה לי איך להיכנס לתוכה. כשהיא נסגרת על ראשי אני צריכה להכריח את עצמי לא להיאבק, לא להדוף אותה מעליי. היא נסגרת וננעלת. האישה מסבירה לי את כפתורי הבקרה, וכיצד לנשום בפנים. האוויר המסונן דליל ושונה מהאוויר סביב האי.</p>
			<p class="text"> אנחנו יורדים במדרון. אני מרגישה גולמנית, כאילו הקרקע תחת רגליי רחוקה מדי ללכת בבטחה.</p>
			<p class="text"> כאילו אני נפרדת ממנה, ולעולם לא אהיה שוב חלק ממנה.</p>
			<p class="text"> </p>
		</div>

			

ספר מודפס

מחיר מוצר 88.20 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 44.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 15 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!