לקטוף חינניות בימי ראשון

מחברי ילדות לאוהבים, זוגיות מזויפת, בעירה איטית, רומנטיקה נקייה, רום קום.
הספר שכבש את הבוקטוק העולמי, מושלם למעריצי ג’ני האן ולין פיינטר!

דניאלה דייזי מריה מכורה לקומדיות רומנטיות ותמיד חלמה להתאהב כמו בסרטים. היא כמובן לא חלמה שתתאהב דווקא בחבר הכי טוב שלה, ליוויי. זאת היתה אהבה של פרפרים בבטן, ידיים רועדות ולב דוהר. אבל הוא לא הרגיש כמוה, ובלב שבור היא נשבעה שלעולם לא תראה אותו שוב.

ארבע שנים חלפו, ולילה אחד בבר הומה אדם היא רואה אותו, והוא מושלם בדיוק כפי שזכרה. אולי בגלל התאורה, או אולי בגלל התלתל המוכר שנופל על מצחו, כך או כך, היא לא יכולה לסרב כשהוא מבקש ממנה לבוא איתו לחתונה של אחותו ולהעמיד פנים שהיא בת הזוג שלו.

עד מהרה רגשות ישנים צפים מחדש בכל מפגש רומנטי מבוים ובכל מבט גנוב, ודני נאבקת לא לאבד שליטה. אולי היא היתה צריכה להגן על לבה ולסרב לשמש חברה בכאילו?
שם: לקטוף חינניות בימי ראשון
מחבר/ת: ליאנה סינקוטי
שפה: עברית
תחום: סיפורת
תת תחום: סיפורת תרגום
מק״ט: 011460055

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 99.00

				<div class="_idGenStoryDirection-1 _idGenObjectStyleOverride-1" dir="rtl">

<p class="center"></p>
<p class="kot-a">פרק 1 </p>
<p class="אמצע">איך נתתי לזמן רב כל כך לעבור בלי לראות אותך?</p>
<p class="text-first">"ג'יה, אני לא יושבת יחד איתם בשולחן, אין לי מושג מה הם אומרים," לחשתי בקול שקט מתוך התא שהתחבאתי בו.</p>
<p class="text">"אז בשביל מה את שם?" ענתה ג'יה בטלפון.</p>
<p class="text">"בשביל לוודא שגייבּ לא נרצח, כמובן," עניתי ברצינות והסתכלתי על גייב, שישב בצד השני של המסעדה בדייט שלו.</p>
<p class="text">"את בווסט וילג', דני, אף אחד לא יירצח. הפשע היחיד כאן הוא מחירי הנדל"ן המגוחכים," אמרה ג'יה בנימה עניינית.</p>
<p class="text">"אנחנו בני עשרים ושתיים, זה הגיל המושלם להירצח." הסתובבתי בחזרה אל גייב כשהוא התחיל לכווץ את הגבות. "גייב שולח לי את המבט."</p>
<p class="text">"<span class="bold _idGenCharOverride-1">המבט?</span> - רגע, למה את לבושה כאילו את בדייט?" אמרה פתאום ג'יה, בלי שום קשר לנושא, והתייחסה לחולצה ולג'ינס (החריגים מן הסתם) שלבשתי.</p>
<p class="text">הסתובבתי בבת אחת לאחור במושב שלי וראיתי אותה נכנסת למסעדה. אם אפשר לקרוא לזה כניסה; זה היה יותר כמו הליכה כפופה מאחורי תפריט כדי להסתתר מהדייט של גייב. נופפתי <span id="page14" role="doc-pagebreak" aria-label="14" epub:type="pagebreak"></span>בדיסקרטיות מעל התפריט שלי כדי למשוך את תשומת הלב שלה.</p>
<p class="text">"לאן הלכת?" שאלתי. כיביתי את הטלפון וזזתי כדי לפנות לה מקום בתא. היא לבשה חצאית מקסי וטופ קטנטן שכיסה בקושי את החזה שלה ונעלה מגפי עור. צבע השיער הטבעי שלה היה שחור, אבל הצבע שלו השתנה בכל עונה בין כל צבעי הקשת. לא ששינה באיזה צבע היא צובעת אותו, הכול גם ככה החמיא לפנים הצרות ולגוף הגבוה שלה. באביב הזה היא היתה בלונדינית. ההורים שלה שנאו את העובדה שהיא צובעת את השיער, אבל התגובה שלה היתה, "אני עובדת בתחום האופנה, וזה תואם את תיאור התפקיד שלי." תגובה אופיינית מאוד לג'יה - כשהיא מדברת איתי, כמובן. אין שום סיכוי בעולם שהיא תתחצף להורים שלה.</p>
<p class="text">"הייתי צריכה לאסוף בד בשביל השטן ולהביא לה אותו," אמרה ג'יה ונשפה אוויר כשהניחה את הסנטר על אגרופה.</p>
<p class="text">"למה את לא מתפטרת? כבר יש לך עכשיו מספיק ניסיון," התעקשתי, חוששת שהיא תאבד את טיפת האנרגיה האחרונה שלה.</p>
<p class="text">"אם יש את הסיכוי הכי קטן שהיא תצליח להכניס אותי למֶט גאלה בשנה הבאה, אז כל העבודה שעשיתי תהיה שווה את זה," היא אמרה, כשבקולה מידות שוות של תקווה ודאגה.</p>
<p class="text">לפני שהספקתי לענות, ג'וש, המלצר הקבוע שלנו, הגיע לשולחן והביט עלינו במבט של בוז. ובצדק. ישבתי ליד השולחן הזה כבר חצי שעה והזמנתי רק מים. אבל היו עוד בערך עשרה שולחנות פנויים ואף אחד לא חיכה בדלת שיתפנה מקום, אז לא הרגשתי <span class="bold _idGenCharOverride-1">עד כדי כך </span>רע.</p>
<p class="text">וזה בעצם היה בסדר גמור. אני תמיד משאירה לו טיפ נחמד ואביא לו פרחים בעוד כמה ימים.</p>

<p class="text">היתה בינינו לבין ג'וש מערכת יחסים של אהבה־שנאה. ג'יה, גייב ואני השתמשנו מדי פעם בשולחן במסעדה כדי לתצפת על דייטים, למקרה שמישהו מאיתנו יצטרך חילוץ ממצב מביך (וכדי שלא יחטפו אותנו), וקצת הרגזנו את ג'וש לפעמים, אבל אחר כך הבאתי לו תמיד פרחים והוא היה מתעלף מהם, אז לא נורא.</p>
<p class="text">הוא ציין שהוא רוצה הפעם אדמוניות לפני שהושיב אותי.</p>
<p class="text">"גבירותי, אתן צריכות להזמין משהו אם אתן מתכוונות להשתמש בשולחן -״</p>
<p class="text">"פעמיים מים," ענינו פה אחד.</p>
<p class="text">"וסלסילת צ'יפס, בבקשה, ג'וש," הוסיפה ג'יה. ג'וש גלגל עיניים והלך משם עם ההזמנה.</p>
<p class="text">"מה קרה עד עכשיו?" היא שאלה בסקרנות והורידה את התפריט ממש מתחת לעיניים.</p>
<p class="text">"גייב צחק פעמיים, בדק את הטלפון שלו פעם אחת -״</p>
<p class="text">"יופי, יופי."</p>
<p class="text">״- ושתה ארבע כוסות יין," סיימתי והידקתי את השפתיים בהבעה קודרת.</p>
<p class="text">היא טפחה על מצחה בכף היד באכזבה, "והוא הסתכל?"</p>
<p class="text">"<span class="bold _idGenCharOverride-1">המבט</span>, כן."</p>
<p class="text">"כן, טוב, אז זה נגמר, בואי נסיים את הסיפור," היא אמרה, הניחה את התפריט וקמה ממקומה. באותה מהירות שבה היא קמה, היא הסתובבה בחזרה והצביעה עלי במבט מאיים. "אל תשכחי את הצ'יפס."</p>
<p class="text"><span class="bold _idGenCharOverride-1">הנה זה מתחיל, החלק</span><span class="bold _idGenCharOverride-1"> הכי מצחיק של הערב.</span></p>
<p class="text">ג'יה ניגשה לשולחן של גייב כשידיה מאוגרפות לצדי גופה, מתכוננת להופעה.</p>
<p class="text">"<span class="bold _idGenCharOverride-1">איך אתה </span><span class="bold _idGenCharOverride-1">מעז?</span>" היא צעקה, רותחת מזעם, והטיחה את ידיה <span id="page16" role="doc-pagebreak" aria-label="16" epub:type="pagebreak"></span>על השולחן בין גייב לדייט שלו. "אני אומרת לך שאני בהיריון ואתה יוצא <span class="bold _idGenCharOverride-1">לדייט</span>?"</p>
<p class="text">גייב אחז בחזהו ונחנק מהשרימפ שבפה שלו מרוב בהלה מהופעתה הפתאומית. הבחור הבלונדיני שישב מולו התמלא אימה, לחייו האדימו והריסים שלו כמעט הגיעו לגבות.</p>
<p class="text">גייב הרים יד לגרון שלו, שהיה פנוי עתה לאחר בליעת השרימפ, ואמר ברצינות מעושה, "יקירתי -״</p>
<p class="text">"חשבתי שאתה הומו!" התערב הדייט שלו באֵימה.</p>
<p class="text">אני חייבת לומר שאם הייתי במקומו, <span class="bold _idGenCharOverride-1">זה</span> לא היה הדבר הראשון שהיה מדאיג אותי כשהייתי שומעת את המילה "היריון"...</p>
<p class="text">הראש של גייב נטה הצדה לנוכח השאלה החצופה של הדייט שלו, כי הוא כנראה חשב בדיוק כמוני.</p>
<p class="text">ג'יה תפסה את הצווארון של גייב. "זאת הפעם האחרונה שאני נותנת לך להתרחק לי מהעיניים," היא זעמה ומשכה אותו מהכיסא שלו כדי לחלץ אותו מהדייט הנוראי - לכאורה - הזה.</p>
<p class="text">כאילו לפי סימן, ג'וש הניח את סלסילת הצ'יפס על השולחן שלי בזמן שג'יה וגייב מיהרו לצאת מהמסעדה. הרמתי במהירות את הסלסילה, השארתי מזומן על השולחן מאחורי ונופפתי בהתנצלות לג'וש.</p>
<p class="text">כשיצאתי מהמסעדה, מצאתי את ג'יה וגייב מחכים לי בחוץ, מתפקעים מצחוק. "<span class="bold _idGenCharOverride-1">בהיריון?</span>" שאל גייב וכמעט נחנק. "קבענו שתהיי <span class="bold _idGenCharOverride-1">חברה</span> שלי, לא האמא של התינוק שלי!"</p>
<p class="text">נקרעתי מצחוק כששמעתי את התגובה שלו. "אם את שואלת אותי, זאת היתה הופעה ראויה לאוסקר, ג'יה."</p>
<p class="text">היא קדה קידה מהמותניים ואמרה, "אני רוצה להודות לאמא שלי ולדניאלה על תמיכתן, ולגייב על הטעם הנוראי שלו בגברים."</p>
<p class="text">כשהיא חטפה ממנו טפיחה על הכתף, היא רק פרצה שוב <span id="page17" role="doc-pagebreak" aria-label="17" epub:type="pagebreak"></span>בצחוק. "אתה חייב לי משקה על ההופעה הזאת," היא אמרה והצביעה עליו.</p>
<p class="text">"כן, כן," הוא ענה. "בדרך." הוא גלגל עיניים ועיקם את אף הכפתור שלו. הוא נראה ככה כמו ילד, ובעצם הגובה שלו לבדו כבר גרם לו להיראות ככה. הוא היה נמוך ממני בחמישה סנטימטרים, כלומר נמוך בעוד כמה סנטימטרים מג'יה. אבל בחיים לא הייתם יכולים לדעת את זה, כי הוא נעל נעלי ספורט עם פלטפורמה, שקיבל במתנה מהחֶברה שהוא עשה בה התמחות כעוזר שיווק.</p>
<p class="text">אחרי פנייה נוספת הגענו אל הבר והתערבבנו בקהל הרגיל.</p>
<p class="text">"שתי בירות וקוקטייל דירטי שירלי," ביקש גייב מהברמן ונדחק בין כל שאר האנשים שהזמינו שתייה בזמן שג'יה ואני צעקנו לו תודה.</p>
<p class="text">ג'יה פנתה אלי ולקחה עוד צ'יפס מהסלסילה. "לא הסברת למה את לבושה כל כך יפה." היא סרקה במבטה את הבגדים שלי, מהג'ינס הצמוד ועד לטופ עם המחשוף העמוק והשרוולים הארוכים שהדגיש את החזה שלי בצורה שידעתי שבעיניה היא יפה, אבל אני לא הרגשתי בה בנוח. זה היה ניגוד מוחלט לבגדים הרגילים שלי, שהיו אוברולים, מכנסי פשתן רחבים, שמלות מידי ודברים כאלה שלא נדבקים לגוף.</p>
<p class="text">משכתי את הטופ למעלה בניסיון לכסות יותר את החזה, אבל אז הוא חשף את הטבור.</p>
<p class="text">נאנחתי. "הייתי צריכה דוגמה לצללית לשמלה שאני עושה לה סקיצה. לא הייתי בטוחה אם אני אוהבת את השילוב של הגזרה הזאת עם מחוך שיורד לכיוון החלק התחתון."</p>
<p class="text">היא הקשיבה לי בכלל? כי היא נראתה מרוכזת יותר בזה שלא הצלחתי להפסיק לגעת בחולצה שלי. ופתאום גם היא התחילה למשוך את הטופ וניסתה לסדר אותי קצת, כי בגדים צמודים ואני לא היינו שילוב טוב במיוחד.</p>

<p class="text">"אז מה החלטת בסוף?" היא שאלה. כנראה בכל זאת היא הקשיבה.</p>
<p class="text">"להשאיר את השמלה צמודה במותניים ובאגן, אבל שתתרחב משם. אם המחשוף היה גבוה יותר, הייתי מחליטה אחרת, אבל אני מרגישה שהכול ביחד זה יותר מדי, נכון?" שאלתי.</p>
<p class="text">לדבר על מחשבות שקשורות לעיצוב אחרי שעות הלימודים לא היה טוב לבריאות הנפשית שלי - זה גרם לי להזיע מרוב לחץ - אבל לא היתה ברירה כי זה היה הדבר היחיד שיכולתי לחשוב עליו. אם לא אפתור את זה עכשיו, זה יקיש על שמשת החלון שלי כמו רומיאו נואש שמבקר את יוליה הלילה. ואני אוהבת לישון בלי הפרעות.</p>
<p class="text">אחרי חיפוש, מצאתי את קליפס הפרחים שלי בתיק ואספתי את השיער החום הקצר שלי.</p>
<p class="text">ג'יה המשיכה, "לא, אני לגמרי -״</p>
<p class="text">"אוי שיט," התנשפתי, כי הקליפס נפל על הרצפה. התכופפתי וחיפשתי את הקליפס הבהיר. ברגע שמצאתי אותו על הרצפה, הזדקפתי בחזרה עם הקליפס ביד ואז - שיט. יכול להיות שתחתית של כוס בירה של מישהו פגעה בראש שלי?</p>
<p class="text">"פאק," אמרתי יחד עם האדם שהחזיק את הבירה. הזדקפתי, העברתי יד בשיער (שלא נרטב מבירה, תודה לאל) וניסיתי להתנצל בפני...</p>
<p class="text"><span class="bold _idGenCharOverride-1">כמה</span><span class="bold _idGenCharOverride-1"> חזקה בדיוק היתה המכה שחטפתי בראש? כי אין מצב שזה</span><span class="bold _idGenCharOverride-1"> באמת קורה עכשיו.</span></p>
<p class="text">"<span class="bold _idGenCharOverride-1">דייזי?</span>" שאל ליוויי. ליוויי קולדוול. ליוויי קולדוול עמד מולי.</p>


</div>

			

ספר מודפס

מחיר מוצר 79.20 ₪ מחיר רגיל 89.10 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

מועדון: 74.24 ₪

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 44.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.9 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

התחברו למועדון הצטרפו למועדון חידוש מועדון

הוספה למועדפים

שיתוף רשימה

Whatsapp
פייסבוק
העתק קישור

ביקורות