ספרייה לאוהבי ספר

”ספרייה לאוהבי ספר” הוא רומן היסטורי מרגש ונוגע ללב, המתרחש בבריטניה של ימי מלחמת העולם השנייה. אֶמה, אלמנה צעירה ואם חד-הורית, נאלצת להתמודד עם חוקי החברה הנוקשים שמונעים ממנה לעבוד בשל היותה אם לילדה קטנה. כשהיא מצליחה להשתלב בספרייה המקומית בניגוד לחוק, היא נאלצת להסתיר את אמהותה ולהשאיר את בתה לבדה. אך כשהמלחמה גוברת והילדים מפונים מהעיר, אֶמה ואוליביה נאלצות להיפרד – והלב נשבר.

במהלך עבודתה בספרייה, אֶמה מגלה את הכוח המרפא של הספרים, את החיבור האנושי שהם יוצרים, ואת העוצמה הפנימית שלה. זהו סיפור על אימהות, הקרבה, בדידות וחוזק נשי, שמזכיר לנו שגם בזמנים הקשים ביותר, הספרות יכולה להעניק נחמה, תקווה ואור. ”ספרייה לאוהבי ספר” הוא הבחירה המושלמת לאוהבי רומנים היסטוריים, סיפורי השראה ודמויות נשיות בלתי נשכחות.
שם: ספרייה לאוהבי ספר
מחבר/ת: מדלן מרטין
שפה: עברית
תחום: סיפורת
תת תחום: סיפורת תרגום
מק״ט: 011415728

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 99.00

				
<div id="_idContainer011" class="Basic-Text-Frame _idGenStoryDirection-1" dir="rtl">
<p class="עימוד_chapter-no">1</p>
<p class="עימוד_indented-txt"><span class="zar CharOverride-6">נוטינגהם, אנגליה</span></p>
<p class="עימוד_indented-txt"><span class="zar CharOverride-6">אוגוסט 1939</span></p>
<p class="עימוד_indented-txt">אמה טיילור חיבקה אל חזהּ את עותק המהדורה הראשונה של 'הרפתקאות אליס בארץ הפלאות' וצעדה בהחלטיות לאורך רחוב פלהאם, עד שהגיעה אל בית העבוט.</p>
<p class="עימוד_running-txt">הספר היה אחד מחמשת העותקים היקרים שנשלחו מניוקאסל חודש לפני מותו של אביה.</p>
<p class="עימוד_running-txt">שמונה שנים חלפו מאז. מייד לאחר שהחנות נשרפה כליל, איש צעיר בשם ארתור, ממשרד עורכי הדין של אביה, פרש עליה את חסותו. היא הרשתה לעצמה להיגרר, ונמשכה אל ארתור בעקבות הבדידות והצער.</p>
<p class="עימוד_running-txt">החתונה הייתה מהירה, מהירה מכדי להבין שהם לא מתאימים. שניהם היו צעירים מדי. שונים מדי. היו מריבות, דמעות, ציפיות שלא ניתנו להגשמה. ולאחר שנכנעו ללחץ שהופעל סביבם, הייתה תינוקת. אוליביה נולדה עם עיניה הכחולות העמוקות של אמה וגלי השיער החומים של ארתור. יפה, שמחה ומושלמת.</p>
<p class="עימוד_running-txt">אבל כולם טעו. הילדה לא פתרה את בעיותיהם, אלא רק החמירה אותן. ולפני חמש שנים, כשארתור לא חזר הביתה באחד הלילות, אמה שיערה שהוא הלך לפאב. הוא אכן הלך, אבל כשהתנדנד בדרכו חזרה הביתה, הוא ירד אל הכביש ומכונית דרסה אותו.</p>
<p class="עימוד_running-txt">בכל שנותיה, לאחר שגודלה לבדה בידי אביה, אמה מעולם לא ציפתה שגם היא תהיה אם שמגדלת לבדה את בתה.</p>
<p class="עימוד_running-txt">היא עצרה והביטה בשלט עם שלושת כדורי הזהב שהכריז על בית העבוט פלהאם. אומץ ליבה עזב אותה.</p>
<p class="עימוד_running-txt">הגיע מועד התשלום על הדירה השכורה הקטנה, ואוליביה נזקקה לזוג נעליים חדשות לקראת פתיחת שנת הלימודים בעוד חודש. היא כבר נועלת יותר מדי זמן את נעליה מהשנה שעברה. אין ספק שהן לוחצות, אם כי היא התלוננה רק פעם אחת.</p>
<p class="עימוד_running-txt">ההכרה שבתה התרגלה בקלות כזו לחיים עם מעט מאוד כסף צבטה את ליבה.</p>
<p class="עימוד_running-txt">זה רק ספר, אמה.</p>
<p class="עימוד_running-txt">היא אזרה עוז, דחפה את הדלת ונכנסה. צלצול פעמונים הדהד מעליה בעליזות, והיא לא יכלה שלא לשאול את עצמה עוד כמה מיואשים שירדו מנכסיהם נחשפו לצלצול העליז המלגלג הזה.</p>
<p class="עימוד_running-txt">מאחורי הדלפק עמד איש, מבטו בולע ברעבתנות את החבילה שבידיה לפני ששאל, "אפשר לעזור לך?"</p>
<p class="עימוד_running-txt">אוסף החפצים מתחת לזכוכית הדלפק הקניט אותה, אוצרות שנמכרו בזול בלחץ הזמן והמצוקה. במרכז האוסף המנצנץ היו כמה טבעות מזהב טהור. אחת מהן הייתה שלה, שנמכרה בעודה חמה ממגע אצבעה לפני שישה חודשים בלבד. טבעת זולה החליפה אותה, משהו שישמור על כבודה בעיני החברה.</p>
<p class="עימוד_running-txt">"את מעוניינת לקנות?" שאל האיש, ומיקד את התעניינותו בספר שבידיה. "או למכור?"</p>
<p class="עימוד_running-txt">על המדף מאחוריו הוצגו לראווה זוג נעלי עור, דומות לאלה שאוליביה הייתה צריכה.</p>
<p class="עימוד_running-txt">"למכור." המילה נאמרה בשקט. ידיה רעדו כשהיא הניחה את הספר על הדלפק, ובעדינות וביראת כבוד היא הסירה את עטיפת הנייר. </p>
<p class="עימוד_running-txt">עיני המשכונאי נשטפו התרגשות לפני שהתעממו באדישות מתורגלת. "איזו מהדורה זו?" הוא שאל, כאילו לא ידע.</p>
<p class="עימוד_running-txt">אמה הסתכלה על העטיפה האדומה ונזכרה איך האותיות המוטבעות בזהב בשדרת הספר בלטו בשורת הספרים הישנים בחנות בנויקסל, ואיך אביה החזיק אותו בידיו, פרס מופלא ויקר ערך. מושלם לאוסף שלהם. "מהדורה ראשונה." </p>
<p class="עימוד_running-txt">"אהה." האיש לקח את הספר, וכל הווייתה של אמה קראה לה לחטוף אותו בחזרה, לחבק אותו אל חזהּ ולברוח הביתה.</p>
<p class="עימוד_running-txt">אבל הבריחה לא תשלם את חשבון החשמל, לא תשים אוכל על השולחן, ולא תשמור על הבית הראוי שהן הצליחו למצוא במחיר כל כך סביר.</p>
<p class="עימוד_running-txt"><span class="סטיילים-לעברית_bold CharOverride-7">זה רק</span><span class="סטיילים-לעברית_bold CharOverride-7"> ספר, אמה.</span></p>
<p class="עימוד_running-txt">אבל זה לא היה רק ספר. זה היה חלק מהמורשת של אביה, אחת המזכרות היחידות שלא עלתה באש.</p>
<p class="עימוד_running-txt">האיש בחן את הספר בקפידה – מושלם ללא רבב – חוץ משקע קטן בתחתית הכריכה שהאיש צקצק למראהו. "הלוואי שיכולתי להגיד שהלקוחות שלי מעריכים מהדורות ראשונות," הוא מלמל באהדה. "הם לא יהיו מוכנים לשלם את שוויו, ואני בכל זאת חייב להרוויח למחייתי."</p>
<p class="עימוד_running-txt">אחרי מיקוח של כמה דקות, אמה יצאה מהחנות עם רבע מהסכום שהיא קיוותה לקבל. הסימנים הראשונים לכאב ראש הלמו ברקותיה. היא קיוותה שהכסף מהמכירה יכסה את ההוצאות לכמה חודשים לפחות. זה צריך להספיק לשלושה, אולי ארבעה.</p>
<p class="עימוד_running-txt">ואז מה? </p>
<p class="עימוד_running-txt">היא הלכה כמה צעדים ועצרה, נשענה על קיר הלבנים וניסתה לנשום מבעד לסחרחורת ולחרדה.</p>
<p class="עימוד_running-txt">גמלת האלמנות שלה הייתה עשרה שילינג בחודש, ולזה נוספו חמישה שילינג, התמיכה הממשלתית עבור אוליביה. אמנם הן היו רק שתיים וחיו בחסכנות רבה ככל האפשר, אבל חמישה־עשר השילינגים אזלו במהירות.</p>
<p class="עימוד_running-txt">הכאב ברקותיה התקדם והגיע אל אחורי עיניה. גניחה נפלטה מגרונה כשהיא נזכרה שנגמרו לה טבליות האספירין לפני כמה ימים. </p>
<p class="עימוד_running-txt">עוד הוצאה.</p>
<p class="עימוד_running-txt">והסכום הזעום שבארנקה נעשה קל יותר.</p>
<p class="עימוד_running-txt">מזל שהיא קרובה לבית המרקחת. היא התנתקה מהקיר ועשתה את דרכה אל 'בוטס', בית המרקחת הענקי שהשתרע לאורך פינה שלמה ברחוב פלהאם. האותיות המצוירות ביד על חלונות הזכוכית הגדולים היו אופנתיות, ובפנים הוצגה סחורה שהיא לעולם לא תוכל להרשות לעצמה. היא נכנסה בכניסה הפינתית שמתחת לשעון הדקורטיבי וחלפה על פני תיבות התצוגה הנוצצות.</p>
<p class="עימוד_running-txt">היו שם פריטים שונים, ממדחומים ותרופות ועד בקבוקי בושם, כלי כתיבה ותיקי יד. היא התעלמה מכל זה ולקחה אספירין בקופסת פח.</p>
<p class="עימוד_running-txt">האישה בקופה זקפה את גבותיה. "זה הכול?" לפני שאמה הספיקה לענות, היא מיהרה לומר, מניעה את כתפיה בהתרגשות, "יש לנו מבצע על תיקי יד, רק היום."</p>
<p class="עימוד_running-txt">אמה הסתירה את התיק שלה מתחת לדלפק כדי שהאישה לא תבחין במצבו העלוב. פינותיו היו שחוקות עכשיו, והוא דמה לשקית נייר מעוכה. "זה הכול בינתיים. אבל תודה."</p>
<p class="עימוד_running-txt">קול רעם התגלגל בחוץ, והאישה הצעירה קפצה בבהלה. "הולכת להיות סופה רצינית."</p>
<p class="עימוד_running-txt">זאת תהיה סופה שאמה עלולה להיקלע לתוכה. בסופו של דבר, היא הייתה במרחק שנים־עשר רחובות מהבית, וההליכה חסכה לה את דמי הנסיעה באוטובוס. אם היא תמהר, אולי היא תספיק. </p>
<p class="עימוד_running-txt">ברק הבזיק בחוץ, ומייד אחריו פרץ גשם עז שירד בדליים אנכיים.</p>
<p class="עימוד_running-txt">"אולי קצת תה?" הציעה האישה שהסתכלה על הגשם הניתך על החלונות. "בית הקפה נמצא למעלה, מאחורי 'ספרייה לאוהבי ספר'."</p>
<p class="עימוד_running-txt">תה? עוד כסף שאמה לא רצתה להוציא. אבל נעליים חדשות במקום אלה שיתבלו לגמרי בגשם יהיו יקרות הרבה יותר. אפילו ריצה לאוטובוס לא תועיל בשלב זה. לפחות אוליביה תראה את הגשם ותדע למה היא מאחרת.</p>
<p class="עימוד_running-txt">אין לה ברירה אלא לחכות. וספל תה פירושו שאמה תוכל לקחת את האספירין שיקל כבר עכשיו על כאב הראש.</p>
<p class="עימוד_running-txt">היא עלתה במדרגות, פנתה לעבר בית הקפה מול ספריית ההשאלה האקסקלוסיבית ונשמה את הארומה המנחמת של דברי מאפה טריים ואת הניחוח הארצי המגרה של התה. קיבתה רטנה בערגה.</p>
<p class="עימוד_running-txt">התה היה שמימי, חזק ומחוזק במעט חלב וסוכר.</p>
<p class="עימוד_running-txt">היא נשענה לאחור, סוקרת את בית הקפה כשהשולחנות נמלאו לקוחות שביקשו לחכות עד יעבור זעם.</p>
<p class="עימוד_running-txt">כאלה היו חייה בפרק הזמן הקצר כאשר הייתה נשואה לארתור ונהנתה מהכנסה של אשת עורך דין. היא ישבה אז בין שולחנות שעליהם מפות פשתן מעומלנות וכלי חרסינה עדינים בלי לחשוב על מחירו של ספל תה. או מאפה.</p>
<p class="עימוד_running-txt">אבל כסף לא קונה אושר. היא ידעה זאת טוב מאוד עכשיו.</p>
<p class="עימוד_running-txt">אולי אין כסף רב בקופסה שבארון שלה, אבל יש לה מקור שמחה טהור. יש לה את אוליביה.</p>
<p class="עימוד_running-txt">כשאמה ישבה, היא קלטה ארומה מוכרת באוויר הרווי ניחוח תה ודברי מאפה – ריח של נייר ודיו, ריח של ספרים.</p>
<p class="עימוד_running-txt">מבטה נדד מאליו אל הכניסה המפוארת אל 'ספרייה לאוהבי ספר', במרחק צעדים ספורים מבית הקפה. חלונות זכוכית צבעונית הטילו אור עליז על שורות ארוכות של ספרים. ספריית ההשאלה הייתה חלק מהמקום כמו דלפקי הזכוכית שהציגו תיקי יד יקרים ומוצרי קוסמטיקה בקומה הראשונה. להיות מנוי כאן היה לא פחות יקר.</p>
<p class="עימוד_running-txt">היא נאנחה בכאב.</p>
<p class="עימוד_running-txt">ספרים היו פעם מקור נחמה גדול כל כך ברגעים הקשים בחיים, וגם עזרו לה לעבור את ילדותה חסרת האם. אביה ואהבתם המשותפת לספרות היו קשורים כל כך זה בזה, והיא התקשתה לדמיין אותם בנפרד. </p>
<p class="עימוד_running-txt">בחוץ הגשם נחלש והיה לזרזיף נסבל. היא רוקנה את שארית התה, משתוקקת להימלט לפני שהזיכרונות ישתלטו עליה.</p>
<p class="עימוד_running-txt">כאב הראש החל להתפוגג, והיא התאוששה במידת מה אחרי שתיית התה. אמה קמה ודחפה באגן הירכיים שלה את הכיסא בחזרה מתחת לשולחן כאשר קול של אישה נשמע מבעד לדלת פתוחה למחצה במרחק מטרים אחרים. "אבל רק עכשיו סיימת את ההכשרה שלך."</p>
<p class="עימוד_running-txt">"אני יודעת, ואני נורא מצטערת," השיבה אישה אחרת, קולה צעיר יותר, בנעימה כמעט מתחננת. "טומי אמר שבגלל המלחמה האחרונה הוריו כמעט לא התחתנו, בגלל שלא יכלו למצוא כומר. אנחנו חייבים להתחתן לפני שתפרוץ המלחמה, כדי שנוכל לעשות את זה כמו שאנחנו רוצים."</p>
<p class="עימוד_running-txt">"אני מבינה," אמרה האישה המבוגרת יותר בהשלמה. "קבלי ברכות לנישואייך."</p>
<p class="עימוד_running-txt">"תודה, מיס ביינברידג'."</p>
<p class="עימוד_running-txt">הדלת נפתחה במלואה, ואדומת שיער חמודה בחלוק ירוק קצר של עובדי הספרייה מעל שמלתה יצאה מהחדר קורנת באופטימיות נעורים ובהבטחה לעתיד מזהיר.</p>
<p class="עימוד_running-txt">שני הדברים שחסרו לאמה והובילו אותה לנישואיה לפני כל השנים ההן.</p>
<p class="עימוד_running-txt">רגליה של האישה המבוגרת שיצאה מהמשרד היו נטועות ביציבות בקרקע, וקמט של דאגה חרץ את מצחה. שערה היה אפור יותר משחור, משוך לאחור, והדגיש את ארשת פניה הרצינית.</p>
<p class="עימוד_running-txt">כשראתה את אמה היא התקשחה. "סליחה ששמעת את זה. לא ידעתי שהדלת לא סגורה."</p>
<p class="עימוד_running-txt">"שזה לא יטריד אותך." אמה זקפה את כתפיה. "אבל אני מניחה שזה אומר שיש לכם משרה פנויה?"</p>
<p class="עימוד_running-txt">השאלה נשארה תלויה באוויר זמן־מה, והיא ריסנה את הדחף להתפתל.</p>
<p class="עימוד_running-txt">"יכול להיות," אמרה האישה בזהירות. מיס ביינברידג', כך קראה לה הכלה הצעירה. "את מחפשת עבודה?"</p>
<p class="עימוד_running-txt"><span class="סטיילים-לעברית_bold CharOverride-7">אם היא מחפשת עבודה?</span></p>
<p class="עימוד_running-txt">השאלה יכלה להיות מצחיקה או לעגנית אם היא לא הייתה רצינית כל כך.</p>
<p class="עימוד_running-txt">אמה מחפשת עבודה כבר שנתיים. מאז שקופסת הכסף נעשתה קלה להחריד. בשלב מסוים, הצירוף בין הירושות של אביה ושל ארתור נראה כסכום נאה. אבל הוצאות המחיה רק עלו בחמש השנים האחרונות, והעתיד נראה כמו סירת הצלה עלובה שעומדת לשקוע בקרוב.</p>
<p class="עימוד_running-txt">הנישואים מנעו מנשים להחזיק במשרתן הקודמת או לחפש עבודה. אבל זה לא חל על אלמנות. אלא אם כן, כמובן, היה גם ילד בתמונה.</p>
<p class="עימוד_running-txt">חנויות מכובדות לא יעסיקו אותה. בשל היותה אם המגדלת לבד את בתה היא הייתה נטל כבד מדי.</p>
<p class="עימוד_running-txt">היא ניסתה בכל מקום, כולל בתי חרושת, שבדרך כלל היו פחות בררנים בנושא הזה, אבל אפילו שם השיבו את פניה ריקם. התעשייה שכרה נערות בנות ארבע־עשרה שזה עתה סיימו את בית הספר, ידיים זריזות וצעירות, עיניים נוצצות. לא השתלם להם להשקיע באישה חסרת הכשרה מעל גיל עשרים. עכשיו, בת עשרים וחמש, אמה הייתה מבוגרת מכדי להתחיל לעבוד בבית חרושת, גם אם נראתה צעירה.</p>
<p class="עימוד_running-txt">"אני באמת מחפשת עבודה." אמה הכניסה את ידה לכיסה השמאלי והסירה בחשאי את הטבעת הזולה מאצבעה.</p>
<p class="עימוד_running-txt">האישה הביטה בה רגע ממושך. "טוב מאוד, אם יש לך זמן, בואי למשרד שלי ואני אראיין אותך כבר עכשיו." היא היססה. "מיס..."</p>
<p class="עימוד_running-txt ParaOverride-3">אמה לא חשבה פעמיים כשהסירה את התואר "מיסיס" משמה. "מיס טיילור."</p>
</div>



			

ספר מודפס

מחיר מוצר 79.20 ₪ מחיר רגיל 89.10 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

מועדון: 74.24 ₪

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 28.00 ₪ מחיר רגיל 44.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.90 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

התחברו למועדון הצטרפו למועדון חידוש מועדון

הוספה למועדפים

שיתוף רשימה

Whatsapp
פייסבוק
העתק קישור

ביקורות

הנמכרים ביותר

ימינה

שמאלה