היא... אני ואת

”’שלום,’ אמרה ברשמיות, בטון קפוא, והציגה את עצמה. זקופה, תמירה, עורה שזוף. המדים הירוקים ישבו עליה כאילו נתפרו למידותיה. שערה הכהה היה אסוף בקוקו מוקפד, כל שערה במקומה. היה לה חיוך מסויג אך שובה לב, מבט חודר, נוקב כזה שקשה להתעלם ממנו. כשמבטינו נפגשו – החסרתי פעימה. הרגשתי את ליבי פועם בחוזקה, כמעט כאילו מבקש לצאת ממקומו”.

בין סערת רגשות מטלטלת של אהבה נכזבת וכואבת, לבין חוף המבטחים – הספר הזה הוא מסע אמיץ של ריפוי. זהו סיפור אינטימי על לב שנשבר לרסיסים ועל ההחלטה לאסוף את השברים ולמצוא נתיב חדש. בין הדפים נפרש סיפור חיים שמוכיח כי גם מתוך תהומות ניתן לצאת מחושך לאור.

הכותבת בחרה לפתוח צוהר לחייה, לנפשה. עורכת דין בהשכלתה, גמלאית של משטרת ישראל, בחרה במסלול הוראה בתיכון. היא מאמינה כי גם כשאין מזור לכל מכאוב, תמיד יש בידינו את הבחירה כיצד לפעול ולנהל את חיינו. את המשמעות והאושר המזוקק היא מוצאת בהשקעה בדור הצעיר, בעשייה ערכית ובידיעה שהשקעה באהובים עלינו היא העוגן לחיים מלאים.
שם: היא... אני ואת
מחבר/ת: יודית אפרים
שפה: עברית
תחום: סיפורת
תת תחום: סיפורת מקור
מק״ט: 011400624

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 94.00

					 
	
			<h2 id="_idParaDest-2" class="chaptersplit"><span class="bold">היא כבשה את ליבי</span></h2>
			<p class="drop"><span class="drop::first-letter">א</span>מצע שנות ה־80, במסגרת שירותי הצבאי, שימשתי כמדריכת כיתה (מד“כית) צוות 3, בקורס קצינות. בנות הסגל ובכלל זה אני, ישבנו לאורך שולחן עץ ארוך וקלטנו את הצוערות החדשות בקורס. בזו אחר זו נכנסו עוד ועוד חניכות, מחויכות, נרגשות, עונות לשאלות, מוסרות פרטים בקול רועד. בסיום כל מפגש הודיעה מפקדת הקורס לכל אחת בתורה באיזה צוות היא.</p>
			<p class="text">ואז — היא נכנסה. </p>
			<p class="text">“שלום,“ אמרה ברשמיות, בטון קפוא, והציגה את עצמה. זקופה, תמירה, עורה שזוף. המדים הירוקים ישבו עליה כאילו נתפרו למידותיה. שערה הכהה היה אסוף בקוקו מוקפד, כל שערה במקומה. היה לה חיוך מסויג אך שובה לב, מבט חודר, נוקב כזה שקשה להתעלם ממנו. כשמבטינו נפגשו — החסרתי פעימה. הרגשתי את ליבי פועם בחוזקה, כמעט כאילו מבקש לצאת ממקומו. הופתעתי מתגובתי. דבר כזה? מעולם לא קרה לי. לרגע חשבתי שאני חווה אירוע לבבי. </p>
			<p class="text">נשמתי עמוק ובעודי מנסה להתאושש, שמעתי את מפקדת הקורס אומרת לה: “ברוכה הבאה, את בצוות 3.“ נדמה היה לי שהצבע אוזל מפניי, גלי חום הציפו אותי. צפצוף צורם מילא את ראשי, מעין צליל מוכר שבשנים הבאות אזכור היטב: צליל המוניטור בבית החולים שבישר על פטירתה של אימי. איני זוכרת מי מהצוערות נכנסה אחריה, איך נראתה, מה אמרה, מה אמרו חברותיי לסגל בין לבין או לאיזה צוות שובצה כל צוערת. מאותו הרגע לא ראיתי ולא שמעתי דבר. הכול נמוג, והיא נותרה שם — בעיניי ובליבי. כל הקסם הזה באישה אחת? לא חשבת, אלוהה יקרה, לחלק קצת גם לאחרות? להשאיר פגם קטן? טיפה צלוליט? שן עקומה? אולי עין מימית אחת? </p>
			<p class="text">אבל לא. כליל השלמות. </p>
			<p class="text">טקס השיבוץ לצוותים הסתיים, אך עבורי, הכול רק התחיל. </p>
			<p class="text">הזמן חלף והגיע שלב השיחות האישיות. כשהגיע תורה לשיחה, ליבי הלם בעוצמה. ישבנו זו מול זו, מפקדת מול צוערת. </p>
			<p class="text">השיחה החלה כמו כל שיחה אחרת: פרטים אישיים יבשים, המסלול שבחרה, קצת משפחה, אם יש דברים שאני צריכה לדעת. אבל אז... משהו התרחש. לא רציתי לסיים את השיחה ונראה היה שכך גם היא הרגישה. המשכנו לשוחח עוד מספר דקות, כאילו אנחנו מכירות שנים, כאילו אנחנו משחזרות שיחה שנקטעה בעבר. היה שם חיבור שלא ידעתי להסביר, שאולי רמז לבאות. אך הייתי צריכה להמשיך. חיכו לי עוד חניכות. </p>
			<p class="text">היום הסתיים. עליתי על יצועי נרגשת אך בעיקר מהורהרת. אולי מוטרדת. משהו בי זז, משהו טלטל את חיי.</p>
			<p class="text">הקשר עם חניכות הקורס במהותו הוא קשר אינטנסיבי. הקורס כולו בנוי כך. זה מתחיל בהשכמה בשש בבוקר ונמשך לאורך כל שעות היום בין אם זה בשיעורים, במשימות, במטלות וכלה בשיחות אישיות. כל יום, לאורך כל היום. </p>
			<p class="text">אבל איתה זה כבר לא היה רק קשר של חניכה וחונכת. עם הזמן מצאנו דרכים להיפגש שוב ושוב לשיחות אין־סופיות, בלי שאף אחד ישים לב. או כך לפחות חשבנו. לימים, אחת החניכות מהצוות אמרה: “ראינו אתכן, ברור. ניסיתן להסתיר אבל זה היה שקוף.“ </p>
			<p class="text">במפגש הרביעי או החמישי שלנו, בשעת לילה מאוחרת — משהו קרה. ישבנו על מדרגות צדדיות בכניסה לחדר האוכל של הבסיס, שוחחנו כמו תמיד, אם כי אני לא זוכרת כיום על מה, כשהיא אחזה בפניי בשתי ידיה ונישקה אותי על שפתיי. </p>
			<p class="text">אם במפגש ההיכרות הראשון ליבי “רק“ החסיר פעימה, הפעם בתוכי חשתי בערה, פיצוץ של כל מה שחשבתי שאני יודעת — על עצמי, על האהבה, על קשרים.</p>
			<p class="text">זה היה רגע של אמת, מפחידה ויפה בעת ובעונה אחת, ובבוקר שאחרי קמתי מרחפת אך גם מבועתת. עשרות שאלות רצו בראשי, חלקן הגיוניות וחלקן פחות. בראש ובראשונה חשבתי על עצמי, על מי אני אחרי אותה נשיקה, או נכון יותר מה אני. זו הייתה שאלה הנוגעת להתפכחות שלי מכל מה שהכרתי על עצמי עד כה, וכמובן הובילה לשאלות נוספות כמו האם זה משהו חולף? רומן אקראי בבסיס או משהו מהותי יותר? ובכלל, איך אני ממשיכה מכאן? הרגשתי שאיבדתי שליטה על המצב ופשוט זרמתי לתוכו או ליתר דיוק נסחפתי לתוכו בלי לראות חוף מבטחים באופק. אך על אף כל התהיות והחרדות והשאלות הקיומיות, מאותו הרגע, היא ואני היינו בלתי ניתנות להפרדה. וכאשר הקורס הסתיים — היא חזרה לשרת יומיות בבסיס ממנו יצאה לקורס קצינות, ואני המשכתי לשרת באותו בסיס — המשכנו להתראות כל כמה שיכולנו. </p>
			<p class="text">היא חלקה דירת שותפים בתל אביב אותה מימנה מעבודת מלצרות בלילות, בימי שישי, ואני עדיין גרתי בבית הוריי. את הפגישות שלנו קיימנו בדירתה, בין אפטר אחד למשנהו, או בערבים אחרים שיכולתי לצאת כדי לראותה, להרגיש אותה, להריח אותה, להיות איתה. </p>
			<p class="text">ליבי וריאותיי היו שבויים שלה מרצון. בכל בוקר, מייד לאחר הפרידה לעיסוקים שלנו, חשתי את כאב הגעגועים אליה, על אף שבילינו את כל הערב יחד, על אף שנפרדנו רק לפני רגעים מספר. האם זוהי האהבה עליה כותבים המשוררים? האם זהו הרגש שעליו שרים? הן למעט העובדה שהיא ממלאת את גופי, מציפה את נפשי, מעניקה לי אנרגיות שלא ידעתי על קיומן — היא כואבת. תהיתי האם הכאב מגיע מהפחד או שמא זה זמני? ואולי לא מדובר בחלום, אלא במציאות לא אמיתית שממנה אקיץ בעוד רגע ואגלה שהכול היה סתם? שזה ייגמר? </p>
			<p class="text">אלא שאז עוד לא ממש ידעתי כאב אמיתי מהו. </p>
			<p class="text">כעבור מחזור הדרכה נוסף, של שלושה חודשים בדיוק, סיימתי את שירות החובה שלי והתראיינתי לשירות בקבע. ראיתי את עצמי ממשיכה במסגרת הצבאית עוד שנים קדימה. שובצתי בתפקיד יומיות בקריה — תפקיד שהתאים לי להפליא באותה תקופה.</p>
			<p class="text">מאז כבר נהגנו להיפגש, היא ואני, מדי ערב בדירתה, ולמוחרת בבוקר להתפצל כל אחת לעיסוקיה. היינו מעשירות זו את עולמה של זו בטעמים מוזיקליים שונים, כאלה שגדלנו עליהם ונחשפנו אליהם במעגלי חיינו השונים. בעידן הקלטות היא השמיעה לי את מייג’ור טום של דיוויד בואי ואני הבאתי קלטות של כריס דה ברג. כך צמחנו יחד אל תוך הצלילים הנפלאים של שנות ה־80.       </p>
			<p class="text">היינו משקיעות זו בזו במחוות קטנות, דברים שפגשנו או ראינו לאורך היום: מחזיק מפתחות, בובה קטנה, ממתק או חטיף. כאילו לא היה די בכך שנפגשנו מדי ערב אחרי הצבא, ושהיה לנו אחת את השנייה. היה בזה משהו מעבר — דחף לא מוסבר להראות, בדרכים הפשוטות האלה, שאני חושבת עליה. שאני אוהבת. הלכנו יחד לסרט “החברים של אלכס“, ואחר כך קניתי לה את הקלטת של פסקול הסרט. אהבנו להאזין לשיר הנושא, <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">I Heard It </span><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Through the Grapevine</span> ולשקוע יחד בצלילים ובמילים שהפכו לפסקול הקטן שלנו.</p>
			<p class="text">כל נים בגופי זעק את אהבתי וגעגועיי בכל שעה של היום. ניסיתי להסיח את הדעת בשגרת המשימות, ביוזמות חדשות, בשיחות עם חיילות, בשיחות טלפון איתה. היינו מדברות, ובו בזמן התגעגעתי אליה. כתבנו מכתבים זו לזו, כאילו היינו בקשר טרנס אטלנטי. את המכתבים החלפנו בינינו בערב, ברגע המפגש המיוחל. קראתי את שורותיה בשקיקה, כאילו אינה לידי. היא לידי ואני מתגעגעת. האם זה שפוי? </p>
			<p class="text">המכתבים שמורים אצלי עד היום. מעולם לא פתחתי אותם שוב.</p>
		

			

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 40.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.9 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

התחברו למועדון הצטרפו למועדון חידוש מועדון

הוספה למועדפים

שיתוף רשימה

Whatsapp
פייסבוק
העתק קישור

ביקורות