בלתי הפיך 2

| באנר כותרת - עמוד מוצר (253)

שווה קריאה! הורידו עכשיו את האפליקציה וקבלו 5 ספרים במתנה! *הספרים שבתמונה

| באנר כותרת - עמוד מוצר (253)

הצטרפות למועדון ב-15 ש"ח, להצטרפות, הצטרפות לשנה | בכפוף לתקנון | בתוקף עד ה-30.11.2025

| באנר כותרת - עמוד מוצר (253)

בלתי הפיך 2

גניפר הארטמן, צ’לי סנט קלייר

אומרים שהסודות השמורים ביותר חבויים במקומות האפלים ביותר.
אני יודעת זאת יותר מכולם...
כי אני חלק מהם.
אני מעבירה את ימיי כלואה בתוך סיוט של השוק השחור, מוחזקת בשבי על ידי גאון בעל מוח מעוות שרואה בי את הרכוש היקר ביותר שלו. הקשר האנושי היחיד שלי הוא עם הקורבנות שבחדר הסמוך, שכל אחד מהם נעלם מהר יותר מקודמו.
כולם עוזבים... חוץ ממני.
ואז אני שומעת אותו – את אייזק. חצוף, חמקמק ורדוף סיוטים. הוא לא מה שדמיינתי כגיבור. כשרק קיר מפריד בינינו ופנינו מוסתרות, קולו בוקע דרך החשכה והופך לתקווה היחידה שלי. הוא מונע מנקמה, ונושא צלקות נפשיות אפלות כמו שלי. למרות החספוס שלו נוצר בינינו קשר שברירי – חבל הצלה אמיתי.
אייזק הוא אולי הסיכוי הטוב ביותר שלי לברוח, אבל הזמן הולך ואוזל. כדי לצאת לחופשי נצטרך לברוח מהעבר שלנו, ובמשחק המעוות הזה, מחיר החופש עלול להיות גבוה ממה שנוכל לשלם.
המראה מטעה. לבחירות יש השלכות.
וחלק מההשלכות?
הן בלתי הפיכות.
שם: בלתי הפיך 2
מחבר/ת: גניפר הארטמן, צ’לי סנט קלייר
שפה: עברית
תחום: ספרות רומנטית
תת תחום: אירוטי/אופל
הוצאה לאור: לבבות
מק״ט: 011350165

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 108.00

קרא פרק ראשון

					
		<div class="_idGenObjectStyleOverride-1" dir="rtl">
			<div id="page281" role="doc-pagebreak" aria-label="281" epub:type="pagebreak"></div>
			<h1 class="perek" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-3">אפילוג</span></h1>
			<p class="tahatperek" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"></p>
			<h3 class="down-tatle sigil_not_in_toc" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-1">צפון קליפורניה,</span><span class="no-break"><span class="bold _idGenCharOverride-1"> 2125</span></span></h3>
			<p class="paragraph-no-hazaha">"היי,<span class="no-break"> גרנט."</span></p>
			<p class="textindent">אני מרים את מבטי מהשולחן, בדיוק ציירתי גולגולת בעזרת מודל<span class="no-break"> אמיתי.</span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-1">המקום </span><span class="italic _idGenCharOverride-1">הזה כזה</span><span class="no-break"><span class="italic _idGenCharOverride-1"> מגניב.</span></span></p>
			<p class="textindent">ג'ון ריצ'רדס, טכנאי מעבדה בכיר, עומד בפתח המשרד של אבא. "יש לי את סדרת תוצאות הדנ"א האחרונה<span class="no-break"> שביקשת."</span></p>
			<p class="textindent">אבא שלי מסתובב, ומביט מעל משקפיו. "היית יכול פשוט לשלוח מייל, לא היית צריך לעלות כל הדרך<span class="no-break"> מהמרתף."</span></p>
			<p class="textindent">"כבר הייתי בדרך החוצה. חוץ מזה, אני רואה שהבאת את המדען העתידי האהוב עלינו." ג'ון מנופף אליי. "שמעתי שעברת חוויה קשה. אני שמח שאתה<span class="no-break"> בסדר."</span></p>
			<p class="textindent">אני מחייך אליו בחזרה. תחבושת היד הזו מעצבנת, אבל הייתי עובר את זה שוב רק כדי להבריז מבית הספר ולבלות<span class="no-break"> כאן.</span></p>
			<p class="textindent">כשאבא בוחן את ההדפסה, ג'ון שם כפפת לטקס על ידו, הופך את שעון החול הריק שעומד על השולחן, ובוחן אותו במבט חטוף. "האפר יצא מזה?" אבא ממלמל באישור, משפשף את סנטרו. הוא חוזר אל המחשב ומשווה את התוצאות לדף <span id="page282" role="doc-pagebreak" aria-label="282" epub:type="pagebreak"></span>המופיע על המסך שלו. ניסיתי לתת לו לעבוד בשקט, אבל אני רוצה<span class="no-break"> לדעת.</span></p>
			<p class="textindent">"זה נראה ישן. מאיפה הבאת את זה?" ג'ון מרים את זה אל האור, מביט מבעד לזכוכית. "זירת<span class="no-break"> </span><span class="no-break">פשע?"</span></p>
			<p class="textindent">אבא מצביע עליי. "איידן נפל עליו. זה היה בחלק האחורי של הנכס שלנו, קבור במרתף ישן שבו עמד פעם הבית המקורי. אף אחד לא חפר שם כבר שנים. חשבתי שהכול כבר פונה<span class="no-break"> משם."</span></p>
			<p class="textindent">"מזכרת משפחתית מעניינת. אפר במקום חול,<span class="no-break"> </span><span class="no-break">הא?"</span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-1">הוא לא סיפר לי את</span><span class="no-break"><span class="italic _idGenCharOverride-1"> זה.</span></span></p>
			<p class="textindent">"אכן," עונה אבי. "הוא מתוארך למאה שנים<span class="no-break"> בערך."</span></p>
			<p class="textindent">"והנכס שלך... הוא עבר בירושה במשפחה שלך כבר כמה דורות,<span class="no-break"> נכון?"</span></p>
			<p class="textindent">"הרבה זמן,<span class="no-break"> כן."</span></p>
			<p class="textindent">ג'ון מניח את שעון החול בזהירות. "אז זה יכול להיות שרידי אפר של אבות אבותיך, או כלב<span class="no-break"> משפחתי?"</span></p>
			<p class="textindent">"לא זה ולא זה. אלה שרידי אדם, אבל השוויתי אותם לדנ"א שלי וזה לא מהמשפחה<span class="no-break"> שלנו."</span></p>
			<p class="textindent">אפר אנושי? אני קופץ ברעד מהכיסא ודוהר להציץ מעבר לכתפו. "אתה יכול לדעת את זה<span class="no-break"> בוודאות?"</span></p>
			<p class="textindent">"בזמנו, כשהאפר הזה הוכנס לבקבוק, היה קשה להשיג תוצאות מוחלטות. אבל הטכנולוגיה התקדמה מאוד. אני בטוח בתשעים ותשעה אחוזים שהאפר לא שייך למישהו מהמשפחה<span class="no-break"> שלנו."</span></p>
			<p class="textindent">"אז של מי<span class="no-break"> הוא</span><span class="no-break">?"</span></p>
			<p class="textindent">אבא מזיז את הכיסא שלו כדי שאוכל לראות את המסך שלו. "ובכן, היה לי חשד שהתבסס על כמה סיפורים שעברו במשפחה <span id="page283" role="doc-pagebreak" aria-label="283" epub:type="pagebreak"></span>שלנו, אז חיפשתי בארכיוני המשטרה ומצאתי התאמת דנ"א לדם ממקרה מלפני מאה שנה. בחור שביצע פשעים נוראיים. דברים בשוק השחור. הוא הוכרז כמת, אבל הגופה שלו מעולם לא<span class="no-break"> נמצאה."</span></p>
			<p class="textindent">העיניים שלי מרגישות ענקיות, כאילו אני מנסה לקלוט דרכן כל פיסת מידע בבת אחת. "אז זה אומר שמצאנו את הגופה? בשטח<span class="no-break"> שלנו?"</span></p>
			<p class="textindent">הלב שלי דופק<span class="no-break"> במהירות.</span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-1">אני מצאתי אותה</span><span class="italic _idGenCharOverride-1">. אני. אני עשיתי את</span><span class="no-break"><span class="italic _idGenCharOverride-1"> זה.</span></span></p>
			<p class="textindent">"נראה שזו אפשרות. לפחות חלק קטן<span class="no-break"> ממנה."</span></p>
			<p class="textindent">"אנחנו הולכים להיות<span class="no-break"> מפורסמים?"</span></p>
			<p class="textindent">הוא צוחק. "אני לא יודע לגבי זה. אבל זה די מגניב,<span class="no-break"> לא?"</span></p>
			<p class="textindent">"ממש<span class="no-break"> </span><span class="no-break">מגניב."</span></p>
			<p class="textindent">ג'ון נשען על השולחן, בוחן את כל הראיות כאילו הוא עדיין לא מצליח להבין את זה עד הסוף. "אז, רק כדי שאבין את זה נכון, יש מרתף ישן שהיה פעם חלק מבית בחלק האחורי של הנכס המשפחתי שלך, שהכיל את השרידים של אדם נורא שנעלם מההיסטוריה לפני מאה<span class="no-break"> </span><span class="no-break">שנה?"</span></p>
			<p class="textindent">"כן." אבא מוציא כמה תמונות מאתר אינטרנט אחר. תיקי חקירה ישנים. "סבא־רבא שלי התפרסם בזכות תפיסתם של כמה פושעים ידועים לשמצה. ממה שסיפרו לי, הוא היה קצת, אה... שונה. למצוא משהו כזה בנכס שלנו זה לא הדבר הכי מזעזע<span class="no-break"> ששמעתי."</span></p>
			<p class="textindent">צחוק פורץ מפיו של עמיתו לעבודה של אבא. "אתה מבלה את ימיך בשיחות עם עצמות. רוב האנשים היו קוראים <span class="italic _idGenCharOverride-1">לך</span><span class="no-break"> 'שונה'."</span></p>
			<div id="page284" role="doc-pagebreak" aria-label="284" epub:type="pagebreak"></div>
			<p class="textindent">אבא מחייך. "נכון, אז זה אומר משהו כשזה בא<span class="no-break"> ממני."</span></p>
			<p class="textindent">אני אוהב את זה שהוא שונה. ההורים של רוב הילדים<span class="no-break"> משעממים.</span></p>
			<p class="textindent">"אתה חושב שיש שם עוד גופות?" אני מקפץ מרגל לרגל. "אפשר לחפור<span class="no-break"> שם?"</span></p>
			<p class="textindent">"וואו, התפוח באמת לא נפל רחוק מהעץ, מה?" ג'ון מביט בינינו, משועשע למראה, ופונה אל הדלת. "נתראה בפעם הבאה, איידן." הוא מציץ מעל הראש שלי ומהנהן לאבא. "בהצלחה עם הילד<span class="no-break"> הזה."</span></p>
			<p class="textindent">תשומת הלב שלי חוזרת לשעון החול. ידעתי שיש בו תעלומה. "אפשר לשמור את זה? הרי זה היה בשטח<span class="no-break"> שלנו?"</span></p>
			<p class="textindent">"נראה. עם השרידים שנמצאו בתוכו והדנ"א שאליו הם קשורים, זה יישאר כאן בינתיים." הוא מפנה את סנטרו לעבר הקופסה שבה מצאנו אותו. "אבל אני אתן לך לקחת את זה הביתה. עשית עבודה מצוינת בניקוי<span class="no-break"> שלה."</span></p>
			<p class="textindent">הוא לוקח אותה מהשולחן ומניח אותה<span class="no-break"> </span><span class="no-break">בזרועותיי.</span></p>
			<p class="textindent">אבא תולה את חלוק המעבדה שלו ליד הדלת ומפשיל את שרווליו. "מוכן לצאת? אימא שלך כבר מחכה עם ארוחת ערב. אני אתן לך לספר לה את כל מה<span class="no-break"> שגילינו."</span></p>
			<p class="textindent">אני מהנהן, מחזיק את הקופסה בזהירות. היא במצב הרבה יותר טוב עכשיו, אבל היא עדיין<span class="no-break"> ישנה.</span></p>
			<p class="textindent">הוא אפילו איתר את היצרן — חנות שנסגרה מזמן מחוץ לסן־פרנסיסקו, שהתמחתה פעם בתכשיטים ומתנות בהתאמה אישית. הם גם ייצרו את השרשרת בצורת שעון החול, אני באמת מקווה שנוכל לקחת אותה הביתה יום אחד. היא תהיה הפריט המרכזי המושלם באוסף<span class="no-break"> שלנו.</span></p>
			<div id="page285" role="doc-pagebreak" aria-label="285" epub:type="pagebreak"></div>
			<p class="textindent">נו, טוב. לפחות יש לי את<span class="no-break"> זה.</span></p>
			<p class="textindent">אבא נועל את הדלת מאחורינו. מכיוון שהוא אחראי על המחלקה הזו, יש לו את הזכות לשבת במשרד משלו. אולי, כשיפרוש, אני אקבל את המשרד<span class="no-break"> הזה.</span></p>
			<p class="textindent">כשהוא הולך לפניי במסדרון ועוצר בפתח כדי לאחל לילה טוב לכמה טכנאים שעובדים עד מאוחר, אני מביט בלוחית הכסף על הדלת שלו, מדמיין את שמי במקום שלו: <span class="bold _idGenCharOverride-1">ד"ר איידן</span><span class="no-break"><span class="bold _idGenCharOverride-1"> פורטר.</span></span></p>
			<p class="textindent">כשהוא מסתובב כדי לחייך אליי את החצי־חיוך שלו, עיניו נוצצות. הוא יודע בדיוק מה עובר לי בראש. המקצוע הזה עובר במשפחה שלנו כבר דורות, כך או אחרת, ואני יודע שהיו לו אותם חלומות כשהיה בגיל שלי. לכן הוא לא טורח להסתיר ממני את הדברים<span class="no-break"> המצמררים.</span></p>
			<p class="textindent">בידי הטובה אני מחזיק את הקופסה צמודה לחזה, בדיוק כמו שעשיתי בלילה שבו מצאתי אותה באותו בור עמוק וחשוך. בזכות הכלים של אבא, עשרות שנים של בוץ יבש נוקו, והחריטות המורכבות נראות עכשיו ברורות, בדיוק כפי שאני מדמיין שנראו ביום שבו ייצרו<span class="no-break"> אותן.</span></p>
			<p class="textindent">מסתבר שלא כתוב שם<span class="no-break"> </span><span class="no-break"><span class="english">FOREVER</span></span><span class="no-break">.</span></p>
			<p class="textindent">כתוב:</p>
			<p class="textindent"><span class="english">FOR</span><span class="no-break"> </span><span class="no-break"><span class="english">EVERLY</span></span><span class="no-break">.</span></p>
			<h3 class="down-tatle sigil_not_in_toc" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-1">הסוף.</span></h3>
		</div>


			

ספר דיגיטלי

השקה

מחיר מוצר 29.00 ₪ מחיר רגיל 35.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

Notify me

באפשרותך לקבל עדכון כשהפריט חוזר למלאי

מייל לעדכון

בלחיצה על כפתור שליחה אני מאשר קבלת דיוור פרסומי

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.9 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

התחברו למועדון הצטרפו למועדון חידוש מועדון

הוספה למועדפים

שיתוף רשימה

Whatsapp
פייסבוק
העתק קישור

ביקורות