נידונה לאהבה
אהבה אסורה בעולם של כוח, אלימות וסודות בספר שלא תוכלו להניח לרגע.
נידונה לאהבה מאת שיבון דיוויס הוא רומן מותח ומסעיר על סיארה לוסון, שחגיגת יום הולדתה בווגאס הופכת לסיוט כשהיא נקלעת לעולם אפל של מאפיה. בנט מאזון, אהבת נעוריה, הוא כעת יורש מאפיה חסר רחמים – והגבר היחיד שמוכן להגן עליה בכל מחיר, גם אם זה אומר להילחם נגד אויבים קטלניים.

רומן מאפיה סוחף עם תשוקה מסחררת.
כשהשקרים מתקלפים והמלחמה מתקרבת, סיארה ובן נאלצים להתמודד עם אהבה שמסכנת את חייהם. ”נידונה לאהבה” הוא סיפור על תשוקה, נאמנות ומאבק בעולם שבו כוח ובריתות קובעים את הגבול בין חיים למוות. מושלם לחובבות ולחובבי רומנטיקה אפלה, מתח ותפניות שלא מאפשרות להפסיק לקרוא!
שם: נידונה לאהבה
מחבר/ת: שיבון דיוויס
שפה: עברית
תחום: ספרות רומנטית
תת תחום: רומנטי
מק״ט: 011350156
קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 98.00
					
		<div class="_idGenObjectStyleOverride-1" dir="rtl">
			<div id="page16" role="doc-pagebreak" aria-label="16" epub:type="pagebreak"></div>
			<h1 class="perek" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">פרק<span class="no-break"> 1</span></h1>
			<p class="tahatperek" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"></p>
			<h3 class="down-tatle sigil_not_in_toc" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">סיארה</h3>
			<p class="paragraph-no-hazaha">"לחיים, מותק!" אסמה שואגת ברעש המחריש של המועדון. "הגיע הזמן להשתכר רשמית בפעם<span class="no-break"> הראשונה."</span></p>
			<p class="textindent">"כיף להיות חוקית עכשיו." סיימתי עם תעודות זהות מזויפות. איזה כיף! אני מלקקת במהרה את המלח מידי ומורידה את שוט הטקילה, פניי מתעוותות כשהיא שורפת את<span class="no-break"> גרוני.</span></p>
			<p class="textindent">"עכשיו כולנו בנות עשרים ואחת," מאשרת פנלופי, רועדת מהשוט שלה. "והעולם חד משמעית<span class="no-break"> </span><span class="no-break">לרשותנו."</span></p>
			<p class="textindent">אני האחרונה מבין החברות שהגיעה לגיל, אז החלטנו לחגוג כמו שצריך. לכן אנחנו כרגע באחד ממועדוני הלילה הנחשבים בעיר, מתוקתקות ומוכנות לחגוג כאילו אין<span class="no-break"> מחר.</span></p>
			<p class="textindent">"אומרת המאורסת שלנו," מגיבה אסמה, מרימה גבה מטופחת בזמן שהיא מעיפה את שערה הגלי והארוך מעבר<span class="no-break"> לכתפה.</span></p>
			<p class="textindent">"איך לעזאזל זה קשור?" שואלת פנלופי, מצמצמת את עיניה החומות אל<span class="no-break"> אסמה.</span></p>
			<p class="textindent">"לא." אני מנידה בראשי, מביטה בשתיהן. "אתן לא מתחילות עם זה היום. זה יום ההולדת שלי, ואנחנו בלאס ווגאס בחינם בזכות ההורים שלי, אני קובעת שאין ויכוחים. בלי ריבים ביום ההולדת שלי, הבנו?" אני מנופפת אצבע<span class="no-break"> בפניהן.</span></p>
			<p class="textindent">אני אוהבת את הבנות האלו בכל ליבי. הן אחיות עבורי יותר מאשר סאסקיה וסרינה, והן מתקוטטות על שטויות בדיוק כמו אחיות אמיתיות. זה לא אפשרי למצוא שתי נשים שונות יותר, אבל כולנו קרובות מאז החטיבה, ואני לא מסוגלת לחשוב על חיי בלעדיהן. הן שמרו עליי ומנעו ממני לצאת מדעתי בכל פעם שהמשפחה שלי קירבה אותי<span class="no-break"> לקצה.</span></p>
			<div id="page17" role="doc-pagebreak" aria-label="17" epub:type="pagebreak"></div>
			<p class="textindent">"היית חייבת להשתמש בקלף ילדת יום ההולדת, הא?" אסמה מחייכת בזמן שהיא מושיטה יד למגש הקוקטיילים מהמלצר כדי שיניח אותו על השולחן שלנו. "תודה," היא אומרת, ונועצת בו עיניים עם החיוך הפלרטטני הידוע<span class="no-break"> שלה.</span></p>
			<p class="textindent">אסמה היא יפהפייה אמיתית, עם שיער ג'ינג'י סמיך ועיניים ירוקות משגעות שבוהקות יותר מעיניי, אבל האישיות הבלתי מנוצחת שלה היא מה שמפתה כל גבר שמביט לכיוונה. אסמה היא אישה שיודעת מה היא רוצה ומזנקת על כל הזדמנות. אני אוהבת לחשוב שאנחנו דומות במובן הזה, אבל אני פחות בולטת ממנה כשאני רודפת אחרי מה שאני<span class="no-break"> רוצה.</span></p>
			<p class="textindent">"בסדר. ניצחת." פנלופי מרימה ידיים בקלות כי היא לא אחת שנוטרת טינה. עם עיניה הגדולות, גופה הקטן בעל הקימורים השופעים במקומות הנכונים, והגישה הישירה שלה, פן מושכת לא פחות מאסמה. היא נשענת מעבר לספת הזמש השחורה־אדומה, ומנשקת את הלחי של אסמה כשהיא לוקחת את קוקטייל הוודקה שהושיטה לה. "אוהבת אותך,<span class="no-break"> </span><span class="no-break">מותק."</span></p>
			<p class="textindent">"אוהבת אותך בחזרה." אסמה מפריחה לה נשיקה לפני שהיא מושיטה לעברי קוסמופוליטן. חמש הבנות הנוספות בחבורה שלנו — חברות מעיר המגורים שלנו בשיקגו וכמה בנות מהאוניברסיטה — לוקחות קוקטיילים עד שהמגש<span class="no-break"> </span><span class="no-break">ריק.</span></p>
			<p class="textindent">אנחנו משוחחות וצוחקות בזמן שהכוסות מתרוקנות ואני בהחלט בראש טוב. ההגעה לווגאס הייתה רעיון גאוני, ואני ממש חייבת לאסמה, שארגנה את כל הטיול. ברור לי שגם פן עזרה, אבל היא שקועה עד הצוואר בתכנון החתונה, ואסמה לא רצתה שהיא תהיה בלחץ אז היא עשתה את מרבית העבודה. אני יכולתי לעזור, לו הרשו לי, אבל הבנות רצו שהפרטים הקטנים יהיו הפתעה עד<span class="no-break"> שנגיע.</span></p>
			<p class="textindent">"בואו לרקוד," אומרת תמי, מושכת את מרפקי בזמן שחלק מהבנות נעמדות, מתרחקות מהשולחן שלנו. אנחנו באזור ששוריין מראש בקומה התחתונה במועדון, ואסמה שילמה למועדון, כך שהשולחן שלנו לכל<span class="no-break"> הערב.</span></p>
			<p class="textindent">"קדימה." אני מתרוממת ומושכת בכתפי בזמן שעיניי מביטות <span id="page18" role="doc-pagebreak" aria-label="18" epub:type="pagebreak"></span>מטה בפן ואסמה. אני לא הולכת לרקוד בלי החברות הכי טובות שלי. הבנות צריכות טיפה עידוד, והן שותות את המשקאות שלהן לפני שהן יוצאות איתנו אל תוך החלק המרכזי של<span class="no-break"> </span><span class="no-break">המועדון.</span></p>
			<p class="textindent">המקום הומה אדם. למרות התאורה העמומה עיניי סופגות את הסביבה, מעריכות את תשומת הלב לפרטים הקטנים. אני מקווה שמעצב המקום הזה קיבל בונוס שמן. המוטיב הוא אש, והרהיטים הם בשילוב של בדים וצבעים שונים, בגוני אדום, כתום, שחור וזהב. נברשות קריסטלים מעודנות תלויות מעל ראשנו, וברור שלא חסכו כאן בהוצאות. אורות מהבהבים במגוון צבעים בוהקים ברחבי החדר ועד רחבת הריקודים, מאירים את הדרך בזמן שאנחנו עושות את דרכנו אל החדר<span class="no-break"> המרכזי.</span></p>
			<p class="textindent">אנחנו מפלסות דרך בתוך ההמון אל רחבת הריקודים הגדולה. מקצב פועם מרעיד את הקירות מדוכן הדי־ג'יי הגדול שבקדמת החדר, שנמצא על במה מורמת, ועל מסך גדול מוקרנות לסירוגין להבות. חיוך עולה על פניי כשאני מביטה מעלה לכיוון התקרה, מצטרפת לחברותיי ואנחנו מניפות זרועות, וקופצות בנעלי העקב שלנו בזמן שמנסות לגעת בהקרנת<span class="no-break"> האש.</span></p>
			<p class="textindent">אנחנו רוקדות לצלילי כמה שירים עם כמה מעריצים שהתקבצו סביבנו, אבל אין מישהו שתופס את עיניי מספיק כדי שאפלרטט איתו. אני מרחיבה את החיפוש שלי, סורקת את צידה השני של רחבת הריקודים. "מישהו מוצא חן בעינייך?" מתעניינת אסמה, ששמה לב למבטי הציד<span class="no-break"> שלי.</span></p>
			<p class="textindent">"בינתיים לא, אבל כל הלילה לפנינו." אני מנענעת את הגבות, והיא מחייכת, משלבת את זרועה בזרועי. "בואי נתחיל לדוג. את חד משמעית צריכה זיון. זה טקס מעבר בשלב<span class="no-break"> הזה."</span></p>
			<p class="textindent">אני מגלגלת עיניים, אוחזת בזרועה של פן בזמן שאסמה גוררת אותי מחוץ לרחבת<span class="no-break"> הריקודים.</span></p>
			<p class="textindent">"מה אנחנו עושות?" שואלת פנלופי כשאסמה עוצרת ליד הבר. דוחפת את דרכה קדימה, אסמה תופסת את אחד מהברמנים, צועקת לעברו מה ההזמנה, לא מודעת לנעיצות המבטים בה מלקוחות צמאים<span class="no-break"> אחרים.</span></p>
			<div id="page19" role="doc-pagebreak" aria-label="19" epub:type="pagebreak"></div>
			<p class="textindent">"צדות טרף." אני מחייכת, בוחנת בחורים סביב<span class="no-break"> הבר.</span></p>
			<p class="textindent">"אני אצטרף," פן מציעה. "אני יודעת איך אתן כשנותנים לכן לעשות מה שבא<span class="no-break"> לכן."</span></p>
			<p class="textindent">"את יכולה לעזור לבדוק אם הם מתאימים," אני מסכימה, כי לפן יש רדאר נפלא והיא יכולה להריח שמוק ממרחק<span class="no-break"> קילומטרים.</span></p>
			<p class="textindent">"לא יוצא לך להרגיש כאילו את מחמיצה משהו?" אסמה חוזרת אלינו, מושיטה כוסות מלאות בוודקה<span class="no-break"> חמוציות.</span></p>
			<p class="textindent">"אסמה." אני מזהירה אותה במבט.<span class="no-break"> "הבטחת."</span></p>
			<p class="textindent">"אני לא מתחילה כלום, נשבעת. אני סתם<span class="no-break"> סקרנית."</span></p>
			<p class="textindent">"יש לך בעיה עם אריק או עם העובדה שאני מאורסת בגיל עשרים ואחת?" שואלת פנלופי, ונראה שהן יתווכחו למרות הכללים<span class="no-break"> שלי.</span></p>
			<p class="textindent">"אין לי בעיה עם אריק. הוא ממש מוצא חן בעיניי. הוא טוב בשבילך," אומרת אסמה. "אז למה את קשה איתי?" פן שואלת בין לגימה ללגימה מהמשקה<span class="no-break"> שלה.</span></p>
			<p class="textindent">"פשוט, לפי דעתי, את לא שפויה. חתונה בגיל כזה צעיר? אני לא רוצה לראות אותך עושה<span class="no-break"> טעות."</span></p>
			<p class="textindent">אני יודעת שליבה במקום הנכון, אבל אני יודעת גם מה מניע את דאגתה של אסמה. "פן היא לא אחותך, ואריק הוא לא אחד מהמניאקים הבוגדים שהיא התחתנה<span class="no-break"> איתם."</span></p>
			<p class="textindent">מבטה של פן מתרכך. "אני יודעת שאת דואגת לי, ואני אוהבת אותך בגלל זה, אבל אני יודעת מה אני עושה. אני אוהבת את אריק. הוא הנפש התאומה שלי, ואני יודעת שאין אחר<span class="no-break"> עבורי."</span></p>
			<p class="textindent">"גם ווריטי חשבה שהדפוק הוא הנפש התאומה שלה, ותראי איך זה נגמר. עכשיו היא אם חד הורית עם שני ילדים קטנים והוא כבר לא נפגש איתם בכלל. הוא עסוק מדי בלהיות עם משפחה מאושרת אחרת ועם אשתו החדשה<span class="no-break"> והתינוק."</span></p>
			<p class="textindent">"אני מצטערת עבור ווריטי," אומרת פן. "והג'וק הזה הוא החלאה הגדולה על הכדור, אבל זה לא אומר שזה מה שיקרה<span class="no-break"> לי."</span></p>
			<p class="textindent">"אני יודעת שאני לא הגיונית," מגיבה אסמה, נושכת את קצה שפתה. "אבל לא אוכל לסלוח לעצמי לו הייתי שומרת את המחשבות שלי בסוד ואז היה קורה<span class="no-break"> משהו."</span></p>
			<div id="page20" role="doc-pagebreak" aria-label="20" epub:type="pagebreak"></div>
			<p class="textindent">"לא יקרה כלום," אני מתערבת כשאני רואה את המבט המדוכדך על פניה של<span class="no-break"> פן.</span></p>
			<p class="textindent">הדבר האחרון שאני רוצה הוא שאסמה תכניס ספקות לראשה. אני מבינה את הנקודה של אסמה, ואני יודעת שזו הסיבה שהיא מתעקשת להישאר רווקה ולא להיקשר לאף בחור, אבל היא לא יכולה להעביר את הפחדים ואת חוסר הביטחון שלה לאחרות, כי זה פשוט לא הוגן. "סאסקיה התחתנה עם פליקס בגיל עשרים ואחת, וסרינה בגיל עשרים ושלוש," אני מזכירה לה. "חתונה בגיל צעיר היא לא דבר<span class="no-break"> נדיר."</span></p>
			<p class="textindent">"אני לא בטוחה שכדאי להציג את האחיות שלך בתור דוגמה לנישואים מאושרים," משיבה אסמה, מחייכת אל מישהו מעבר<span class="no-break"> לכתפי.</span></p>
			<p class="textindent">"את כנראה צודקת." אני בספק שסאסקיה תהיה מאושרת בלי קשר למי היא נשואה, וסרינה הדהימה אותי כשהתחתנה עם אחד מהחברים הוותיקים של אבי. היא החביאה ממני את מערכת היחסים שלהם, מה שעדיין כואב, ואנחנו לא בקשר קבוע כיום, כך שאין לי מושג אם היא מאושרת בנישואים שלה או לא. אני רק יודעת שהיא נכנסה להיריון די מהר אחרי החתונה ושאהבתה לאחיינית שלי, אליסה, היא ללא<span class="no-break"> תנאי.</span></p>
			<p class="textindent">"אבל אף אחת מהן לא הייתה מאוהבת בבעלה," אני מוסיפה, רוצה להרגיע את פן. אני משפשפת את זרועה ומחייכת. "ברור שאת מאוהבת מעל הראש, ואריק הוא בחור נהדר. הוא מעריץ אותך ומתייחס אלייך כמו אל נסיכה. שניכם נפלאים יחדיו, ואם את מרגישה שזה נכון, זה כל מה שמשנה. תעשי את מה שהלב שלך אומר<span class="no-break"> לך."</span></p>
			<p class="textindent">"את באמת מאמינה לזה או שאת רק מנסה לשמור על השקט?" שואלת אסמה, נראית באמת<span class="no-break"> סקרנית.</span></p>
			<p class="textindent">"אני באמת מאמינה בזה." אני מעבירה חלק משערי הבלונדיני הארוך אל מאחורי האוזן, לפני שאני לוגמת עוד מהמשקה<span class="no-break"> שלי.</span></p>
			<p class="textindent">"הלוואי שהייתה לי את האמונה הזאת." החיוך יורד מפניה של אסמה, ודממה מתוחה מעט<span class="no-break"> שוררת.</span></p>
			<p class="textindent">"היי, אנחנו אמורות לחגוג, אז בלי פרצופים." פן מחבקת את שתינו. "אין לדעת, יש סיכוי שהנפשות התאומות שלכן נמצאות <span id="page21" role="doc-pagebreak" aria-label="21" epub:type="pagebreak"></span>בחדר זה ממש. אנחנו צריכות להסתובב<span class="no-break"> פה."</span></p>
			<p class="textindent">אסמה כורכת את זרועה סביב כתפיי ואת השנייה סביב כתפיה של פן. "אני מחפשת יותר שטן קטן," היא מתבדחת. "אבל את מוזמנת לעזור." חיוך שובב עולה על פניה. "אני ארדוף רק אחרי אלה שאת דוחה כי הם לא<span class="no-break"> ראויים."</span></p>
			<p class="textindent">"שאלוהים יעזור לנו." פן מנידה בראשה כשאני שולחת במהרה הודעה לתמי כדי שהאחרות ידעו איפה אנחנו. "ביום מן הימים הגישה הזאת תכניס אותך לצרות<span class="no-break"> צרורות."</span></p>
			<p class="textindent">"כל עוד אנחנו יכולות לשחרר את אסמה בערבות היא בסדר," אני אומרת, מכניסה את הטלפון שלי לכיס הקטן בשמלה השחורה והזהובה<span class="no-break"> שלי.</span></p>
			<p class="textindent">אנחנו הולכות סביב עם הכוסות בידינו, מגששות בין הקהל בזמן השיטוט בחדר ובדיקת האפשרויות שלנו. יש כאן מגוון גברים. מבוגרים. צעירים. חתיכים. חתיכים פחות. כמה חבורות גברים שורקות וצועקות בזמן שאנחנו עוברות לידם, ואנחנו עוצרות כמה פעמים, מפלרטטות מעט לפני שאנחנו ממשיכות הלאה. אולי זה מצב הרוח שלי, אבל אף אחד מהבחורים החמודים שאנחנו פוגשות לא עושה לי את<span class="no-break"> זה.</span></p>
			<p class="textindent">"אלוהים אדירים." אסמה נעצרת בבת אחת, ואני שופכת מעט מהוודקה חמוציות שלי על רצפת העץ. "ראיתן<span class="no-break"> אותו?"</span></p>
			<p class="textindent">"את מי?" פן ואני שואלות<span class="no-break"> יחדיו.</span></p>
			<p class="textindent">"סאווריו סאלרנו." היא מלקקת שפתיים, ועיניה נוצצות. כמעט אפשר לראות את הגלגלים מסתובבים במוחה בזמן שהיא זוממת<span class="no-break"> ומתכננת</span><span class="no-break">.</span></p>
			<p class="textindent">"אני אמורה לדעת מי זה?" מעולם לא שמעתי על הבחור. אני עוקבת אחר מבטה אל הגב של גבר גבוה שנמצא בדרכו לדלת האח"מים בצד החדר. הוא לבוש בחליפה שחורה מחויטת שנראית יקרה, ושערו הכהה מסופר קצוץ. כתפיו רחבות, וזרועותיו מותחות את בד ז'קט החליפה שלו, כך שברור שהבחור<span class="no-break"> שרירי.</span></p>
			<p class="textindent">"הוא בעל המקום, ושל עוד כמה בתי קזינו," היא מגיבה, מנמיכה את קולה באוקטבה. "יש שמועה שהוא חלק<span class="no-break"> מהמאפיה</span><span class="no-break">."</span></p>
			<div id="page22" role="doc-pagebreak" aria-label="22" epub:type="pagebreak"></div>
			<p class="textindent">פן ואני מעיפות זו בזו מבט. לפי ההתרגשות על פניה של אסמה, אני כבר יודעת שהלך עלינו. "בבקשה אל תגידי לי שאת מעוניינת ללכת על גבר<span class="no-break"> שכזה?"</span></p>
			<p class="textindent">"אתן כבר יודעת שאני מתה על בחורים רעים ועל<span class="no-break"> אתגרים."</span></p>
			<p class="textindent">"אנחנו גם יודעות שאת פזיזה ולא חושבת על הביטחון שלך," אומרת פן, נראית מודאגת בזמן שהיא מעבירה את ידה בקארה החום<span class="no-break"> שלה.</span></p>
			<p class="textindent">"את יודעת שלרוב אני תומכת בהרפתקאות שלך," אני אומרת, "אבל אם השמועות נכונות, לא נשמע שהוא סוג הגבר שכדאי לך להסתכל עליו, שלא לדבר על לשכב<span class="no-break"> איתו."</span></p>
			<p class="textindent">גם לי יש נטייה למרדנות — אבא שלי יספר את זה בעצמו. אני בטוחה שיש לו רשימה ארוכה של כל הפעמים שהתנהגתי רע — אבל אני יודעת מה הגבול, וכאן הגענו אליו. אני מלקקת את שפתיי היבשות, מעיפה את הגלים הבלונדיניים שלי מעבר לכתפי, בזמן שאני שוקלת איך למנוע את אסון הטבע הזה. "למה שלא נלך למועדון אחר?" אני פולטת. "מי יודע מתי תהיה לנו עוד הזדמנות להיות ביחד בווגאס. אנחנו יכולות לטייל<span class="no-break"> במועדונים."</span></p>
			<p class="textindent">אסמה קורצת. "ניסיון יפה, אבל אני לא עוזבת עד שאני לפחות אומרת לבחור<span class="no-break"> שלום."</span></p>
			<p class="textindent">"זה נשמע כמו רעיון גרוע," פן מהמהמת, מביטה בגבו של הגבר בהבעה מודאגת. "אני אשמח לחזור הביתה בחיים." היא נועצת באסמה מבט טעון. "כלומר, לא בתוך שק<span class="no-break"> קבורה</span><span class="no-break">."</span></p>
			<p class="textindent">"אלוהים ישמור, פן. תרגיעי. את ממש<span class="no-break"> מגזימה."</span></p>
			<p class="textindent">אני לא בטוחה כמה היא מגזימה, אבל כמה נורא יהיה לומר שלום לבחור? אני יודעת כמה אסמה עקשנית, ואם נמשיך להתנגד, היא רק תהיה נחושה<span class="no-break"> יותר.</span></p>
			<p class="textindent">"בואו נגיד שלום ואז נדבר עם האחרות ונראה אם הן רוצות להישאר או ללכת?" אני<span class="no-break"> מציעה.</span></p>
			<p class="textindent">"גם אני יודעת להתפשר כשצריך," אסמה מחייכת. פן ממלמלת דבר־מה, אבל גם היא הבינה שאין לה מה להתנגד יותר למצב. אסמה מחליקה יד במורד השמלה הירוקה הקצרה שלה. "איך <span id="page23" role="doc-pagebreak" aria-label="23" epub:type="pagebreak"></span>אני<span class="no-break"> נראית?"</span></p>
			<p class="textindent">"מהממת, כמו תמיד," אני<span class="no-break"> אומרת.</span></p>
			<p class="textindent">"אני לא בטוחה שגבר כזה מחפש מהממת," היא מהרהרת, משאירה את מבטה נעול עליו בזמן שהוא נעצר לשוחח עם חבורת גברים כמה מטרים מאזור האח"מים<span class="no-break"> הסגור.</span></p>
			<p class="textindent">"הוא עדיין גבר, וכולם עדיין חושבים עם הזין שלהם." אני מושכת את שמלת הסטרפלס שלי כלפי מעלה, מוודאה שהמחשוף שלי לא מציג יותר ממה שמקובל. אני עוצרת את עצמי מלצחוק. לו אבא שלי היה יכול לשמוע את מחשבותיי כרגע הוא היה<span class="no-break"> גאה.</span></p>
			<p class="textindent">"זה רעיון נורא," מהמהמת פן, משלבת את ידיה כשאנחנו הולכות אחרי אסמה לכיוון<span class="no-break"> הגבר.</span></p>
			<p class="textindent">"שתינו יודעות שאי אפשר לשכנע את אסמה לא לעשות משהו אחרי שהיא קיבלה החלטה. אנחנו לא יכולות לתת לה לגשת אליו לבד. אם משהו יקרה לה, לא נסלח<span class="no-break"> לעצמנו."</span></p>
			<p class="textindent">"אני יודעת." פן נאנחת. "אני פשוט מודאגת ממנה. אני מציעה לבדוק מה האפשרויות שלך, אבל ההעדפה שלה להזדיין עם מניאקים מסוכנים יכולה לרדוף אותה מתישהו, ואני לא רוצה לראות אותה נפגעת. במיוחד לא בחגיגת יום ההולדת שלך. אני רוצה שכשתחשבי על הערב יהיו לך רק זיכרונות<span class="no-break"> טובים."</span></p>
			<p class="textindent">"יהיו לי, לא לדאוג." אני טופחת על זרועה בתור הרגעה, מקווה שאני צודקת. אולי להכניס כדורי שינה למשקה של טוני לא היה הרעיון הכי חכם. לו אבי ידע שאני במסיבות בלאס ווגאס בלי שומר הראש שלי, הוא היה משתגע. הוא לא מבין עד כמה הוא מגביל אותי. כמה נמאס שטוני נמצא מאחורי כל צעד שלי. היה מצופה שכבר אהיה רגילה לזה עד עכשיו, כי יש לי שומר ראש מאז שאני זוכרת את עצמי, אבל אני שונאת את ההפרעה ואת תשומת הלב שהוא<span class="no-break"> מושך.</span></p>
			<p class="textindent">יש יתרונות וחסרונות בתור הבת של הבעלים המיליארדר של "<span class="italic _idGenCharOverride-1">לוסון פארמה</span>". כמו חוסר הפרטיות, למשל. רציתי לבוא ללאס ווגאס ולחגוג עם החברות שלי מבלי שטוני יתנשף לי על הצוואר או שיצטרך לספר לאבי על כל רגע<span class="no-break"> ורגע.</span></p>
			<div id="page24" role="doc-pagebreak" aria-label="24" epub:type="pagebreak"></div>
			<p class="textindent">לפעמים אני רק רוצה להיות נורמלית. בחורה שגרתית שיצאה לחגוג את יום ההולדת שלה עם חברות ועושה שטויות מטורפות כמו כל אישה בת עשרים ואחת. זה דבר עד כדי כך גרוע לרצות? למען האמת, לו ג'יני היה מופיע והיה נותן לי לחיות חיים שגרתיים בתמורה לכל הכסף והעושר שבחיינו, הייתי מסכימה בן רגע. לא הייתי צריכה לחשוב על זה. אפילו לא<span class="no-break"> לשנייה.</span></p>
			<p class="textindent">אני מתכננת להשיג זיון מתישהו במהלך הטיול הזה, ובכל פעם שטוני מסנן פרטנרים אפשריים הוא הורס את מצב הרוח ואת הכיף<span class="no-break"> שלי.</span></p>
			<p class="textindent">צריך רק לדחוף הסכם סודיות למישהו כדי לראות באיזו מהירות הוא יברח. זאת הסיבה העיקרית שהיה לי רק בן זוג רציני אחד וששכבתי רק עם שני<span class="no-break"> גברים.</span></p>
			<p class="textindent">אבי שולט בי בלי הפסקה. זה סוג האו־סי־די שלו. חלק ממני מבין אותו. העושר והמוניטין שלו מושך הזויים מכל הסוגים, והוא לא ייקח שום סיכון על המשפחה שלו. גם לאחיות ולאימא שלי יש שומרי ראש משלהן, ואבי מטייל עם שניים או שלושה משלו. אבל לפעמים הכול נראה מוגזם מדי, ואני תוהה כמה מההגנה שלו קשורה לביטחון האישי שלי. האם הוא באמת צריך לדעת כל פרט ופרט בחיי, או שהוא רק מנסה להיות האחד ששולט על חיי<span class="no-break"> במקומי?</span></p>
			<p class="textindent">הוא לא מבין למה איני מצייתת לו כמו אחיותיי. למה אני רבה איתו על כל דבר. הוא לא מסוגל להבין שיש לי תוכניות משלי, שאיפות משלי, ושאני רוצה לסלול את דרכי בעצמי. אני לא רוצה לעבוד בעסק המשפחתי כמו סאסקיה וסרינה, והוא ירד מהפסים כשסירבתי להיכנס לאותה תוכנית העסקים כמו אחיותיי באוניברסיטת שיקגו. הוא איים לנשל אותי כשנרשמתי ללימודי מדעי ביו־רפואה, כשכוונתי לפתח קריירה בטיפול אלטרנטיבי — אבל אמא שכנעה אותו<span class="no-break"> להסכים.</span></p>
			<p class="textindent">"כדור הארץ לסיארה." פן נוקשת באצבעות מול פניי. "ריחפת לרגע,<span class="no-break"> מותק."</span></p>
			<p class="textindent">"נכון, אבל חזרתי ארצה." כמעט נתקענו בגבה של אסמה כשנעצרה במפתיע. אנחנו במרחק של פחות ממטר מהגבר, אבל <span id="page25" role="doc-pagebreak" aria-label="25" epub:type="pagebreak"></span>הוא שקוע בשיחה עם כמה בחורים בחליפות, ולא נראה לי שנעזור למטרה של אסמה אם<span class="no-break"> נידחף.</span></p>
			<p class="textindent">"השיחה נראית די להוטה," אומרת אסמה, משאירה עין על מטרתה בזמן שהיא שולחת לנו מבט<span class="no-break"> מהיר.</span></p>
			<p class="textindent">"אולי נראה בזה בתור סימן לעזוב." פן מנסה בפעם<span class="no-break"> האחרונה.</span></p>
			<p class="textindent">"אני לא הולכת לפספס את ההזדמנות הזו." מבט נחוש עולה על פניה של אסמה. יש לי ניסיון עם המבט הזה. "אני רק צריכה לתזמן את זה<span class="no-break"> נכון."</span></p>
			<p class="textindent">"בואי נחכה כאן," אני מציעה, מצביעה על שולחן גבוה פנוי שמאחורי הגברים. "ככה הוא לא יוכל לעזוב מבלי שיראה<span class="no-break"> אותנו."</span></p>
			<p class="textindent">"רעיון טוב." היא מנידה בראשה בלי הרף, מובילה אותנו סביב הגברים. כמובן, היא נועצת בהם מבט כשאנחנו עוברות, כי אסמה ועדינות <span class="bold _idGenCharOverride-1">לא</span> הולכות יד ביד. אני נשארת עם מבט חדור קדימה, לא רוצה שמישהו מהם יחשוב שאני מעוניינת. מהמבטים החטופים שלי כולם נראים הרבה יותר מבוגרים, בערך בגיל של אבי, והמחשבה שהם יגעו בי מצמררת אותי. לאסמה יש קטע עם גברים מבוגרים יותר, אבל לרוב הם לא עד כדי כך<span class="no-break"> מבוגרים.</span></p>
			<p class="textindent">אסמה מחליקה על אחד מהכיסאות הגבוהים, אחרי שבחרה דווקא את זה שפונה לגברים, בזמן שפן ואני מתיישבות על השניים הנוספים, שמחות להפנות אליהם את הגב. אנחנו מניחות את המשקאות שלנו, מדברות בלחשושים כמה דקות, בזמן שאסמה בוהה במכוון בבחור שננעלה<span class="no-break"> עליו.</span></p>
			<p class="textindent">"את ממש נועצת בו מבטים," אומרת<span class="no-break"> פן.</span></p>
			<p class="textindent">"זאת המטרה," אני מגיבה לפני<span class="no-break"> </span><span class="no-break">אסמה.</span></p>
			<p class="textindent">"בדיוק." אסמה מחייכת. "הוא הביט בי בחזרה כמה פעמים, אז זה עובד לי." היא שותה ברעש דרך הקשית בזמן שקשר העין ביניהם ממשיך מעבר לכתפינו. "והתחלנו," היא מוסיפה, מיישרת את גבה ומורחת חיוך על פניה. "הוא בא לכיוון." היא מעיפה בנו מבט מזהיר. "תנו לי לדבר.<span class="no-break"> בסדר?"</span></p>
			<p class="textindent">"סמכי עליי," אני אומרת ומסיימת את המשקה שלי. "הוא<span class="no-break"> שלך."</span></p>
		</div>


			
ספר מודפס
מחיר מוצר 69.00 ₪ מחיר רגיל 88.20 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪
ספר דיגיטלי
מחיר מוצר 35.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪
ניתן לקריאה בקינדל
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
שליחת ספר כמתנה
כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח
טלפון של מקבל המתנה
שם המקבל
ברכה
מקסימום 250 תווים
לפי נושאים
פער גילים רומנטיקה אסורה רומנטיקה אפלה רומנטיקה עכשווית רומנטיקה במאפיה אירוטיקה עכשווית הזדמנות נוספת לאהבה
זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.90 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!
זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר
היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון
איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות
זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!