ספורט סאמרוויל 1 רד זון 1

כשהחיים פוגעים חזק יותר מכל שחקן במגרש – רק לב אוהב יכול להציל את המשחק.
לוקאס ”לוסי של הרגע האחרון” קאליהן היה כוכב פוטבול בשיא הקריירה, עד שהטרגדיה הכתה – מות אמו הפך אותו לאפוטרופוס היחיד של אחותו הקטנה. בין אימונים, משחקים וטיפול בילדה, הוא מוצא את עצמו במשחק הקשה ביותר של חייו. ואז נכנסת לתמונה סקרלט נוקס – מורה אדמונית, חכמה ונחושה, שמערערת את עולמו. היא אוהבת את אחותו, אבל שונאת אותו. או לפחות כך היא חושבת...

”רד זון” הוא רומן סוחף, מרגש ומלא תשוקה, שמביא את כל מה שאוהבי רומנטיקה מחפשים – לב שבור, תקווה מחודשת, דמויות עוצמתיות וסיפור אהבה שמתחיל בשנאה יוקדת. אמי נייט, מאסטרית הרומנטיקה הדרומית, מגישה סיפור שכולו לב, הומור, חמלה ואהבה בלתי נשכחת. הספר הראשון בסדרת הספורט של סאמרוויל – חובה לכל מי שמאמין באהבה שנייה.
שם: ספורט סאמרוויל 1 רד זון 1
מחבר/ת: אמי נייט
שפה: עברית
תחום: ספרות רומנטית
תת תחום: רומנטי
מק״ט: 011350151

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 98.00

					
		<div class="_idGenObjectStyleOverride-1" dir="rtl">
			<div id="page7" role="doc-pagebreak" aria-label="7" epub:type="pagebreak"></div>
			<h1 class="perek" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-3">פרולוג</span></h1>
			<p class="tahatperek" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold-italic CharOverride-2"></span></p>
			<h3 class="down-tatle sigil_not_in_toc" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold-italic _idGenCharOverride-1">לוקאס</span></h3>
			<p class="paragraph-no-hazaha">לא אחת, בזמן ששכבתי במיטה בלילה, היום הגורלי ההוא חזר אליי שוב<span class="no-break"> ושוב.</span></p>
			<p class="textindent">גם הלילה הזה לא היה שונה. זיעה הופיעה על מצחי והלב שלי<span class="no-break"> האיץ.</span></p>
			<p class="textindent">אולי הייתי עכשיו בעיר הולדתי <span class="italic _idGenCharOverride-1">סאמרוויל</span>, אלבמה, אבל הראש שלי היה בפלורידה. זה היה המשחק הטוב ביותר בקריירה שלי והיום הגרוע ביותר בחיי בו־זמנית. זה רדף אותי. חשבתי שאחייה אותו שוב ושוב כל עוד אני<span class="no-break"> חי.</span></p>
			<p class="textindent">זה היה המשחק הטוב ביותר שלי, כאמור, פסגת הקריירה שבניתי מאז חוג הפוטבול לילדים, כשאימא שלי עוד הייתה צריכה לעזור לי עם<span class="no-break"> הרפידות.</span></p>
			<p class="textindent">אימא<span class="no-break"> שלי.</span></p>
			<p class="textindent">עצם המחשבה עליה שלחה בגופי כאב ועצב שאי אפשר לתאר. אי אפשר לדמיין. היינו יותר מקרובים, החברים הכי טובים<span class="no-break"> אפילו.</span></p>
			<p class="textindent">דקירת הכאב הזו לא פסקה, והיום ההוא מעולם לא חדל להופיע במוחי כמו סרט ישן, הבזקי אור, קולות דיבור שקטים. זה התחיל תמיד בי, משחק את המשחק הטוב ביותר ששיחקתי<span class="no-break"> מאודי.</span></p>
			<p class="textindent">הייתי במגרש, זיעה סמיכה וחלקה מתחת לקסדה שלי. ניחוח הדשא הטרי נישא באוויר ועל המדים המלוכלכים שלי. השעון <span id="page8" role="doc-pagebreak" aria-label="8" epub:type="pagebreak"></span>ספר לאחור והיינו שם, בדיוק באזור החם. יכולתי להריח את הניצחון. ביום ההוא היה לי משחק מטורף. היינו ברבע הרביעי, והלחץ היה רב. התרגשתי מאוד, כי הרבע הרביעי היה 'החלק שלי'. הייתי מה שהקבוצה כינתה 'שחקן של הרבע הרביעי', וכשהייתי באזור החם הייתי אפילו טוב יותר. לא לחינם הם כינו אותי לוקאס 'לוסי של הרגע האחרון'. הייתי מסוגל להציל משחק ברגע האחרון, כמו שקוסם שולף שפן מן<span class="no-break"> הכובע.</span></p>
			<p class="textindent">סקרתי את המגרש ובחנתי את מבנה ההגנה, ספרתי והסנטר העביר את הכדור בחזרה. זייפתי פנייה לשמאל, כאילו אני מתכוון להעביר את הכדור, אבל ראיתי חור בהגנה של הקבוצה השנייה ורצתי במהירות רבה. קו עשרים יארד. עשרה יארד. הרגשתי יד בקרסול שלי כשהגעתי לאזור המטרה, אבל זה לא עצר אותי. שכבתי שם עם חיוך גדול מאחורי מגן הפה<span class="no-break"> שלי.</span></p>
			<p class="textindent">ניצחנו, ולא הופתעתי מכך. לא היה לי ספק שפנינו מועדות היישר אל הסופרבול בשנה ההיא. אחרי הכול, הייתה לנו עונה<span class="no-break"> מטורפת.</span></p>
			<p class="textindent">החגיגות לאחר המשחק כללו כרגיל ראיונות, מעריצים וחתימות. אני זוכר במעורפל שהרמתי את מבטי אל עבר היציע, אל המקום בו אימי ואחותי נהגו לשבת כששיחקנו משחק ביתי. היא אמרה לי שבוע לפני כן שהיא לא תספיק להגיע, כי לאלה הייתה מסיבה בבית הספר באותו סוף<span class="no-break"> </span><span class="no-break">שבוע.</span></p>
			<p class="textindent">חדר ההלבשה היה רועש בעקבות המשחק המעולה. בקושי הצלחתי לשמוע את מכשיר הטלפון הנייד שלי מצלצל מתוך הארונית לאחר המקלחת. לא זיהיתי את המספר שהופיע על הצג אז כמעט לא עניתי, אבל כוח כלשהו גרם לי לענות. הרמתי את המכשיר אל אוזני וייבשתי את שערי<span class="no-break"> במגבת.</span></p>
			<p class="textindent">"הלו."</p>
			<div id="page9" role="doc-pagebreak" aria-label="9" epub:type="pagebreak"></div>
			<p class="textindent">ג'ונס, אחד מהליינבקרים שלנו, הפליק לי בתחת ואני זרקתי לעברו אצבע אמצעית<span class="no-break"> וחייכתי.</span></p>
			<p class="textindent">"לוק," קול נשי רך נשמע<span class="no-break"> בטלפון.</span></p>
			<p class="textindent">"כן?"</p>
			<p class="textindent">"זו דודה מרלין." קולה היה חזק מעט יותר מלחישה, ויכולתי לשמוע שהוא רועד מרוב<span class="no-break"> רגש.</span></p>
			<p class="textindent">ההרגשה הזו השתלטה עליי. כאילו ידעתי. הבטן שלי התהפכה. הפנים שלי להטו והיד שלי רעדה סביב מכשיר הטלפון שהחזקתי הדוק אל<span class="no-break"> אוזני.</span></p>
			<p class="textindent">בלעתי רוק. "מה<span class="no-break"> קרה?"</span></p>
			<p class="textindent">היא הייתה אחותה של אימי, אבל היא לא התקשרה אליי מעולם. מובן שראיתי אותה כשהגעתי הביתה בחגים ובחופשות, אבל מערכת היחסים שלנו לא חרגה<span class="no-break"> מזה.</span></p>
			<p class="textindent">היא נאנחה ופלטה יבבה שהרגשתי בעמקי נשמתי. "זו אימא שלך,<span class="no-break"> ילד."</span></p>
			<p class="textindent">ראשי התנער בקצב משלו. לא. לא יכול להיות שקרה משהו רע לאימא שלי. דיברתי איתה בטלפון ממש לפני המשחק. היא התקשרה ואיחלה לי בהצלחה כרגיל. היא הייתה דרמטית כל כך, ואני שחקן פוטבול, אז אני הודעתי לה כפי שעשיתי בכל פעם, שלא אומרים דבר כזה לקוורטרבק. היא צחקה כפי שהיא צחקה תמיד. נטולת דאגות. כאילו אין לה, ולו דאגה אחת בעולם כשהיא נושאת על כתפיה יותר מכפי שאנשים אחרים מסוגלים לשאת. אבל זו הייתה אימא שלי.<span class="no-break"> מדהימה.</span></p>
			<p class="textindent">לא ייתכן. דודה מרלין בטוח טעתה. זה היה חייב להיות כך. פשוט לא ייתכן. אלה ואימא היו כל מה שיש לי. הן<span class="no-break"> והפוטבול.</span></p>
			<p class="textindent">אלה היו החיים<span class="no-break"> שלי.</span></p>
			<p class="textindent">"לא." זו הייתה לחישה, תחינה, תפילה. כבר איבדתי את אבי <span id="page10" role="doc-pagebreak" aria-label="10" epub:type="pagebreak"></span>בגלל נהג שיכור כשהייתי בן ארבע־עשרה. איך ייתכן שאימא שלי הלכה עכשיו<span class="no-break"> גם?</span></p>
			<p class="textindent">"זה היה התקף לב. מיידי. היא לא סבלה. זה היה<span class="no-break"> מהר."</span></p>
			<p class="textindent">למה אנשים אומרים שהם לא סבלו? זה אמור לשפר את ההרגשה שלי? אמור לגרום לי להרגיש כאילו חלק חשוב מחיי לא הלך הרגע? העיניים שלי צרבו. החזה שלי בער. הפלתי את המגבת מידי והנחתי את כף היד על ליבי, במקום הכואב<span class="no-break"> ביותר.</span></p>
			<p class="textindent">רכנתי אל הארונית שלי. ראשי נכנס פנימה כמעט. לא רציתי להיות כאן בחדר הזה. הייתי צריך להיות לבד. דמעה אחת חמקה מטה על לחיי והלסת שלי זזה, אבל דבר לא יצא. מה יכולתי<span class="no-break"> לומר?</span></p>
			<p class="textindent">"אתה שם?" דודה מרלין השמיעה<span class="no-break"> קול.</span></p>
			<p class="textindent">נשמתי עמוק והרגשתי כאילו אני שואף מים במקום אוויר. בלעתי שוב כי הייתה שאלה שהייתי חייב לקבל עליה<span class="no-break"> תשובה.</span></p>
			<p class="textindent">דחפתי את המילים החוצה אף שהגוף שלי רצה להשאיר אותן שבויות בתוכו, בעוד מוחי זועק אותן. "איך<span class="no-break"> אלס?"</span></p>
			<p class="textindent">אנחה עמוקה נשמעה בצידו האחר של הקו. "אני לא יודעת אם היא קולטת. אני לא יודעת אם היא מבינה, לוק." השקט היה כבד עד שהיא אמרה, "אני חושבת שכדאי שתגיע<span class="no-break"> הביתה."</span></p>
			<p class="textindent">וזהו זה. זו הייתה ההתחלה של הסוף שלי למעשה. השארתי מאחור את הקבוצה שלי ואת מגרש הסופרבול והחלפתי אותם בקבוצה בינונית קרובה יותר לעיר הולדתי, ורחוקה יותר<span class="no-break"> מחלומותיי.</span></p>
			<p class="textindent">ידעתי תמיד מה יקרה כשאימא תלך לעולמה. אני אקבל את אלה. הרי היא לעולם לא תוכל לגור לבדה, ואעדיף למות ולא להכניס אותה לאחד מן המוסדות האלה. היא הייתה זקוקה לי ואני לה. ובעודי שוכב במיטתי בלילה, לא יכולתי שלא <span id="page11" role="doc-pagebreak" aria-label="11" epub:type="pagebreak"></span>לחשוב על כמה אכזבתי אותה. עברו חודשיים בלבד מאז מותה של אימי. מאז שעברתי לקבוצת <span class="italic _idGenCharOverride-1">אלבמה קוגרס</span>. מאז שמצאתי עצמי מלהטט בין דברים רבים יותר מכפי שיכולתי. הרגשתי שאני טובע בכל יום. אז שחיתי. ושחיתי. ושחיתי. נגד הזרם, אל תוך גלים שהכו בי וסחפו אותי בחזרה אל החוף, ובכל זאת ניסיתי<span class="no-break"> שוב.</span></p>
			<p class="textindent">עשיתי את זה למענה, למען הילדה הקטנה שנשימתי נעתקה בגללה בראשית חייה. הייתי בן ארבע־עשרה כשהודיעו לאימא שלי שתהיה לה בת. אימי ואני הרגשנו שזה הגורל. אבא השאיר לנו את המתנה הגדולה ביותר בטרם הלך<span class="no-break"> לעולמו.</span></p>
			<p class="textindent">אימא שלי הושיבה אותי עם דמעות בעיניה והסבירה שחיינו עומדים להשתנות לנצח, לא רק משום שתהיה לה תינוקת. לא. לתינוקת הזו תהיה הפרעה גנטית שנקראת תסמונת דאון, והיא תהיה זקוקה לתשומת לב ולטיפול רבים יותר, ובעיקר אהבה. ואלוהים, אהבנו אותה. היא הייתה האור בכל הימים הקודרים בחיי, מאז מותה של<span class="no-break"> </span><span class="no-break">אימא.</span></p>
			<p class="textindent">לא אמסור אותה לעולם. אני אשחה ואטבע. אקפוץ ואפול. אנסה ואכשל, אבל אני אמשיך. למענה. כי אלה הייתה הכול בשבילי, גם כשהרגשתי שאין לי<span class="no-break"> דבר.</span></p>
		</div>


			

ספר מודפס

מחיר מוצר 69.00 ₪ מחיר רגיל 88.20 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 28.00 ₪ מחיר רגיל 35.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

לפי נושאים

אירוטיקה עכשווית מיריבים לאוהבים רומנטיקה בקולג’ רומנטיקה ספורטיבית רומנטיקה עכשווית קרבה מאולצת

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.90 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!