מדריך הפסימיסטית לאהבה 2 שיר הלב 2

לאחר הסיום הטעון והמותח של ”מדריך האופטימיסטית לשברון לב” אנחנו נכנסים לתוך ראשו של קאל ומגלים את סודותיו, ואת הפרטים הנוספים מעברו הטרגי – העבר שמרחיק אותו מלוסי. בין שורשי היגון הסבוכים – אפשר לאבד כל כך הרבה, אבל איש אינו יודע מה אפשר להרוויח.

זהו החלק השני והאחרון של דואט ”שיר הלב”, המסתיים בסוף המאושר המובטח.
שם: מדריך הפסימיסטית לאהבה 2 שיר הלב 2
מחבר/ת: ג’ניפר הארטמן
שפה: עברית
תחום: ספרות רומנטית
תת תחום: רומנטי
מק״ט: 011350142

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 98.00

					
		<div class="_idGenObjectStyleOverride-1" dir="rtl">
			<h1 class="perek" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-3">פרק</span><span class="no-break"><span class="bold _idGenCharOverride-3"> 1</span></span></h1>
			<p class="tahatperek" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"></p>
			<h3 class="down-tatle sigil_not_in_toc" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-1">לוסי</span></h3>
			<h3 class="down-tatle sigil_not_in_toc" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-1">גיל</span><span class="no-break"><span class="bold _idGenCharOverride-1"> 13</span></span></h3>
			<h3 class="down-tatle sigil_not_in_toc" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-1">הלילה שבו מעולם לא</span><span class="no-break"><span class="bold _idGenCharOverride-1"> שבה</span></span></h3>
			<p class="paragraph-no-hazaha">צרחה מעירה אותי<span class="no-break"> מהמתים.</span></p>
			<p class="textindent">בהתחלה אני חושבת שזה החום הגבוה — נאבקתי בזיהום בדרכי הנשימה במשך ימים. אני לא מזיעה או רועדת, אבל צרחות כאלה לא קורות בחיים<span class="no-break"> האמיתיים.</span></p>
			<p class="textindent">זה היה בסך הכול חלום בגלל חום גבוה. סיוט<span class="no-break"> לילה.</span></p>
			<p class="textindent">אני מתהפכת, מתחפרת עמוק יותר בין<span class="no-break"> השמיכות</span><span class="no-break">.</span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-1">"לא! לא, בבקשה,</span><span class="no-break"><span class="italic _idGenCharOverride-1"> לא!"</span></span></p>
			<p class="textindent">עיניי נפקחות לרווחה כשאני מתיישבת בקפיצה ומסתכלת מהחלון ליד המיטה שלי. טיפות הגשם זולגות על הזגוגית, הרוח צורחת בקול, כמעט כאילו היא צורחת עם<span class="no-break"> הגברת.</span></p>
			<p class="textindent">סערה משתוללת. הלב שלי<span class="no-break"> דוהר.</span></p>
			<p class="textindent">משהו לא טוב<span class="no-break"> קרה.</span></p>
			<p class="textindent">אני משליכה את השמיכה ומחליקה מהמיטה, מסדרת את כותונת הלילה שלי כשאני פוסעת לחלון. ענפי העץ מיטלטלים קדימה ואחורה בסערה בריקוד מפחיד. רוח זועמת מטיחה אחד מהם על קיר הבית, ואני קופצת<span class="no-break"> בפחד.</span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-1">"התינוקת שלי! התינוקת</span><span class="no-break"><span class="italic _idGenCharOverride-1"> שלי!"</span></span></p>
			<p class="textindent">אני מחניקה את הפחד, רצה ומצמידה את האף לזגוגית החלון. אני רואה אורות משטרה — כחול ואדום, מטושטשים דרך המטר. מכוניות משטרה חונות לאורך הרחוב, ממש לפני בית משפחת<span class="no-break"> בישופ.</span></p>
			<p class="textindent">וגברת בישופ ממוטטת בחניה שלהם, נצמדת לקרסולו של<span class="no-break"> שוטר.</span></p>
			<p class="textindent">כל הגוף שלי מתחיל לרעוד בגלל משהו גרוע בהרבה מחום<span class="no-break"> גבוה.</span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-1">אמה.</span><span class="no-break"><span class="italic _idGenCharOverride-1"> קאל.</span></span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-1">אוי לא, אוי</span><span class="italic _idGenCharOverride-1"> לא, אוי</span><span class="no-break"><span class="italic _idGenCharOverride-1"> לא.</span></span></p>
			<p class="textindent">אני לא<span class="no-break"> חושבת.</span></p>
			<p class="textindent">אני לא לוקחת מעיל או נעליים או מטרייה — כל מה שאני עושה זה לרוץ. אסור לי לרוץ לגשם עכשיו, חלשה עדיין ומותשת מהחום, אבל אני לא יכולה להתאפק. הרגליים היחפות שלי הולמות במדרגות כשאני עפה מהבית, הרוח האכזרית והמטר הזועם כמעט מפילים<span class="no-break"> אותי.</span></p>
			<p class="textindent">הם מנסים להשאיר אותי בתוך<span class="no-break"> הבית.</span></p>
			<p class="textindent">הם לא רוצים שאגלה למה גברת בישופ מתייפחת בחניה שלה, מתחננת שהתינוקת שלה<span class="no-break"> תחזור.</span></p>
			<p class="textindent">אולי אני צריכה להקשיב להם, אבל אני לא. אני ממשיכה לרוץ, ישר על המדשאה, לבית האהוב עליי משמאל. הקלה מציפה אותי כשאני רואה את קאל עומד ליד המרפסת<span class="no-break"> הקדמית.</span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-1">הוא בסדר</span><span class="italic _idGenCharOverride-1">. קאל</span><span class="no-break"><span class="italic _idGenCharOverride-1"> בסדר.</span></span></p>
			<p class="textindent">"קאל!" אני צועקת כשהשמיים רועמים. "קאל, מה קורה<span class="no-break"> פה?"</span></p>
			<p class="textindent">אני כבר לא נושמת. הלמות ליבי חזקה יותר<span class="no-break"> </span><span class="no-break">מהסערה.</span></p>
			<p class="textindent">אני מאיטה כשהריאות שלי מחרחרות, מגיחה מאחורי קאל על המדשאה. כותונת הלילה הלבנה שלי ספוגה מים, וכפות רגליי כואבות לאחר שדרכתי על אבן. גברת בישופ בוכה שוב כשהשוטר כורע לנחם אותה, ואני מרימה יד לכסות על פי, תחושת אימה מחלחלת עד עמקי<span class="no-break"> קרביי.</span></p>
			<p class="textindent">אני מסתכלת מסביב ומוצאת את מר בישופ יושב על הדשא הרטוב כשראשו בין ידיו, מתנדנד אחורה<span class="no-break"> </span><span class="no-break">וקדימה.</span></p>
			<p class="textindent">אני מחזירה את תשומת ליבי אל קאל, אני פוחדת לשאול אותו מה קרה. אני פוחדת לדעת את<span class="no-break"> האמת.</span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-1">איפה</span><span class="no-break"><span class="italic _idGenCharOverride-1"> </span></span><span class="no-break"><span class="italic _idGenCharOverride-1">היא?</span></span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-1">איפה</span><span class="no-break"><span class="italic _idGenCharOverride-1"> אמה?</span></span></p>
			<p class="textindent">אני חושבת שאני יודעת, אבל אני לא רוצה<span class="no-break"> לדעת.</span></p>
			<p class="textindent">קאל מביט בי סוף־סוף במבט שלא אשכח לעולם. לכל שארית חיי. שיער חום כהה דבוק למצחו כשהגשם ניתך, עיניו מזוגגות ורדופות. כשהברק מכה, מאיר את השמיים בצהוב עמום, הוא אומר לי בקול נמוך מאוד, "היא<span class="no-break"> איננה."</span></p>
			<p class="textindent">האוויר יוצא ממני בפרץ נשיפה<span class="no-break"> מחליא.</span></p>
			<p class="textindent">"א-איננה?" אני מגמגמת, שפתי התחתונה רועדת כשאני מתחילה לרעוד בכל גופי. אולי לא שמעתי אותו טוב. אולי הרוח ערבלה את מילותיו. "למה אתה מתכוון? היא הלכה למרג'ורי. היא אצל<span class="no-break"> מרג'ורי."</span></p>
			<p class="textindent">אני מתעקשת. אני צריכה שזה יהיה<span class="no-break"> נכון.</span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-1">היא לא הלכה הביתה, היא פשוט </span><span class="italic _idGenCharOverride-1">אצל</span><span class="no-break"><span class="italic _idGenCharOverride-1"> מרג'ורי.</span></span></p>
			<p class="textindent">קאל מסיט את מבטו, בוהה בדשא. "הייתי צריך להיות איתה. זאת אשמתי." הוא מניע את ראשו קדימה ואחורה, הוא מאגרף את ידיו לצידי גופו. "אלוהים אדירים, לוסי. אלוהים אדירים... היא <span class="italic _idGenCharOverride-1">איננה</span>. היא איננה, והכול<span class="no-break"> באשמתי."</span></p>
			<p class="textindent">לא, אני לא מאמינה<span class="no-break"> לזה.</span></p>
			<p class="textindent">אני<span class="no-break"> </span><span class="no-break"><span class="italic _idGenCharOverride-1">מסרבת</span></span><span class="no-break">.</span></p>
			<p class="textindent">דמעות נקוות מאחורי עיניי. גרוני צורב בחוסר אמון שחונק<span class="no-break"> אותי.</span></p>
			<p class="textindent">"לא... לא, קאל, היא בסדר." אני מסתכלת סביב ביגון, על האורות בחצר, על הגשם היורד כמו<span class="no-break"> אבל.</span></p>
			<p class="textindent">היא לא בסדר. זה לא<span class="no-break"> בסדר.</span></p>
			<p class="textindent">זעם וצער משתלטים על גופי, ואני מסתערת עליו, מכה באגרופיי על חזהו. "אתה משקר! תחזור בך. בבקשה תחזור בך..." הוא תופס את מפרקי כפות ידיי, מרים את סנטרו בתנועה איטית, עיניו משקפות כל רגש נורא שאני מרגישה בתוכי. כל מה שהוא עושה זה להניד בראשו, שמאלה וימינה, ימינה ושמאלה, תווי פניו מתעוותים<span class="no-break"> </span><span class="no-break">בזוועה.</span></p>
			<p class="textindent">אני כל כך היסטרית שנדמה לי שהלב שלי עומד<span class="no-break"> </span><span class="no-break">לקרוס.</span></p>
			<p class="textindent">מעולם לא חשבתי שהוא יאריך חיים יותר מהלב<span class="no-break"> שלה.</span></p>
			<p class="textindent">"לא!" אני צורחת ומפצירה, מתחננת שזה יהיה כל דבר מלבד זה. דמעות מתערבבות בטיפות הגשם כשהוא אוחז בזרועותיי, אבל רוח הלחימה כבר יצאה ממני. הוא לא משקר. הלוואי שהיה משקר, אבל הוא לא. "לא היא, קאל. לא אמה. לא<span class="no-break"> אמה."</span></p>
			<p class="textindent">הוא משחרר את אחיזתו בידיי ומחבק אותי, מצמיד אותי לחזהו. שנינו נשברים כשידיי אוחזות בחולצת הטריקו שלו ורגלינו קורסות תחתינו. אנחנו נופלים כערמת שברים על המדשאה הקדמית, והוא עוטף אותי<span class="no-break"> </span><span class="no-break">בזרועותיו.</span></p>
			<p class="textindent">"לוסי, לוסי, לוסי," הוא חוזר על שמי, שוב ושוב, כאילו הוא נתלה בו, נתלה<span class="no-break"> בי.</span></p>
			<p class="textindent">אני רועשת ובוכה, אוחזת בו כל כך חזק, רק למקרה שינסה לעזוב אותי גם<span class="no-break"> </span><span class="no-break">הוא.</span></p>
			<p class="textindent">באותו רגע, אני מרגישה זרוע אחרת אוחזת בי. מישהו גורר אותי הרחק מקאל, ואני מסתכלת כשחברי נופל קדימה, אצבעותיו לופתות את גבעולי הדשא וראשו מורכן ברוב יגון, כשנהמות אבל פורצות<span class="no-break"> מפיו.</span></p>
			<p class="textindent">"לא! לא, תעזבו אותי!" אני צורחת, בועטת ברגליי ומנסה להגיע לקאל. "תעזבו אותי, הוא צריך<span class="no-break"> אותי!"</span></p>
			<p class="textindent">"לוסי, חומד, זה בסדר. הכול יהיה<span class="no-break"> בסדר."</span></p>
			<p class="textindent">זה<span class="no-break"> אבא.</span></p>
			<p class="textindent">אבא נושא אותי הרחק מהחבר<span class="no-break"> שלי.</span></p>
			<p class="textindent">אבל קאל זקוק לי, הוא זקוק לי, הוא<span class="italic _idGenCharOverride-1"> זקוק</span><span class="no-break"> לי.</span></p>
			<p class="textindent">אני <span class="italic _idGenCharOverride-1">זקוקה</span><span class="no-break"> לו.</span></p>
			<p class="textindent">אני מנסה לומר לאבא שלי שזה לא בסדר, ששום דבר לא בסדר, שאמה איננה, אבל הוא לא מקשיב. הוא רק לוחש מילים עדינות באוזני כשהוא מלטף את שערי ומושך אותי עוד ועוד הרחק מבית משפחת<span class="no-break"> בישופ.</span></p>
			<p class="textindent">הכול מיטשטש לי אחרי<span class="no-break"> זה.</span></p>
			<p class="textindent">אני לא זוכרת הרבה מעבר לכך אחרי אותו לילה, מלבד דבר<span class="no-break"> אחד.</span></p>
			<p class="textindent">כשאני מביטה למעלה, נופל כוכב אי שם בשמי הלילה<span class="no-break"> האפלים.</span></p>
			<p class="textindent">אור קטן<span class="no-break"> בחשכה.</span></p>
			<p class="textindent">כמו<span class="no-break"> גחלילית.</span></p>
			<p class="textindent">אני מביעה משאלה כשאני צורחת את שמו של קאל, בועטת עדיין, בוכה, יודעת ששום דבר לעולם לא יחזור להיות אותו<span class="no-break"> הדבר.</span></p>
			<p class="textindent">אני מביעה את המשאלה היחידה<span class="no-break"> </span><span class="no-break">שלי.</span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-1">תחזרי, אמה. בבקשה,</span><span class="no-break"><span class="italic _idGenCharOverride-1"> תחזרי...</span></span></p>
			<p class="kohavit">* *<span class="no-break"> *</span></p>
			<h3 class="down-tatle sigil_not_in_toc" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-1">הווה</span></h3>
			<p class="paragraph-no-hazaha"><span class="italic _idGenCharOverride-1">"תעזבו אותי. היא </span><span class="italic _idGenCharOverride-1">צריכה אותי</span><span class="no-break"><span class="italic _idGenCharOverride-1"> לעזאזל."</span></span></p>
			<p class="textindent">אני שומעת קול. קול מבולבל<span class="no-break"> ועמום.</span></p>
			<p class="textindent">איכשהו, אני יודעת שזה<span class="no-break"> הוא.</span></p>
			<p class="textindent">אני חושבת שאני חולמת. צמרמורת תוקפת אותי כשהחורף נוגס בעורי. אולי אני עושה מלאך בשלג, או אולי אני נוסעת במזחלת שלג. עבר זמן רב מאז נסעתי במזחלת<span class="no-break"> שלג.</span></p>
			<p class="textindent">אני מתגעגעת<span class="no-break"> לזה.</span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-1">"תעזבו אותי...</span><span class="no-break"><span class="italic _idGenCharOverride-1"> לוסי!"</span></span></p>
			<p class="textindent">הקול בוקע שוב, כשנצנוצי אור מהבהבים וצפים מאחורי עיניי. פסים קטנים של כוכבים. אני לא מוצאת את קולי, לא יכולה לדבר, לא יכולה לקרוא לו. אני רוצה לומר לו שאני<span class="no-break"> כאן.</span></p>
			<p class="textindent">אני כאן. אני<span class="no-break"> כאן.</span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-1">קאל</span>.</p>
			<p class="textindent">משהו קופץ בחזי. גל הלם. חמימות מעקצצת נורית בתוכי, ואני רוצה לבכות, אני רוצה לצרוח, אבל אני לא יכולה<span class="no-break"> לתקשר.</span></p>
			<p class="textindent">עוד אור, עוד<span class="no-break"> צלילים.</span></p>
			<p class="textindent">אני מרגישה לכודה בתוך הגוף שלי. מודעת חלקית, אבל חסרת אונים בו בזמן. עיניי לא מצליחות להיפתח, הן דבוקות, סמיכות כמו טופי. אימה מחלחלת בי כשקול רעש מסתנן לתוך אוזניי והחוצה, ובמוחי עולה מעין תמונה של קאל עומד<span class="no-break"> מעליי.</span></p>
			<p class="textindent">אנחנו בשלג. אולי אנחנו נוסעים במזחלת שלג בכל זאת, מפותלים בערמה של אהבה וצחוק למרגלות הגבעה. הוא ממש מעליי, אומר לי את כל הדברים שאני כמהה<span class="no-break"> לשמוע.</span></p>
			<p class="textindent">עפעפיי מרפרפים<span class="no-break"> קצרות.</span></p>
			<p class="textindent">אני חושבת שאני רואה<span class="no-break"> אותו.</span></p>
			<p class="textindent">"לוסי... לוסי, לעזאזל...<span class="no-break"> סאנשיין..."</span></p>
			<p class="textindent">זה הקול שלו, אני בטוחה<span class="no-break"> בזה.</span></p>
			<p class="textindent">אני שומעת צפצופים, צלצולים<span class="no-break"> באוזניי.</span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-1">קאל, קאל, אני</span><span class="no-break"><span class="italic _idGenCharOverride-1"> כאן</span></span><span class="no-break">.</span></p>
			<p class="textindent">הדבר האחרון שאני רואה הוא את פניו, רק טשטוש מואר מאחור בזוהר חזק. הילה של אור שמש. דאגה, כאב ושיברון לב מביטים אליי למטה. שפתיו<span class="no-break"> נעות.</span></p>
			<p class="textindent">הוא קורא לי סאנשיין שלו, אבל אני יודעת שהוא<span class="no-break"> שלי.</span></p>
			<p class="textindent">אני מושיטה יד לגעת<span class="no-break"> באור.</span></p>
			<p class="textindent">אבל<span class="no-break"> אז...</span></p>
			<p class="textindent">הכול<span class="no-break"> מחשיך.</span></p>
		</div>


			

ספר מודפס

מחיר מוצר 69.00 ₪ מחיר רגיל 88.20 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 28.00 ₪ מחיר רגיל 29.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

לפי נושאים

בעירה איטית הזדמנות נוספת לאהבה מידידים לאוהבים רומנטיקה בעבודה רומנטיקה מרגשת גראמפי וסאנשיין

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.90 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!