פעם אהבת אותי

סיפור יפהפה ושובר לב על הבחירה להיפתח לאהבה.

אני מנסה להציל את כולם, ותוך כדי כך מאבדת את עצמי...
כרופאה, אני פוסעת על חבל דק ומסוכן – לגלות חמלה בלי להיקשר רגשית. זה נכון גם לגבי החיים האישיים שלי. אהבה היא מותרות שאני לא יכולה להרשות לעצמי.
רק כשדוקטור ווסטין גרנט מצליח למוטט את כל חומות ההגנה שלי ומציע לי עתיד, אני מתחילה לתהות אם אני אמיצה מספיק כדי לסכן את ליבי.
כאשר העבר וההווה שלי מתנגשים במהלך ניסוי קליני שאני מובילה בבית החולים, גורלה של מטופלת אחת משנה את הכול.
ברגע אחד, כל מה שבניתי בחיי עומד בסכנה. היושרה שלי, הקריירה שלי, ואפילו הקשר שלי עם ווסטין.
הוא אהב אותי פעם. אני רק מקווה שהוא יאהב אותי תמיד...

הסופרת קורין מייקלס מככבת ברשימת רבי המכר של ה”ניו יורק טיימס”
שם: פעם אהבת אותי
מחבר/ת: קורין מייקלס
שפה: עברית
תחום: ספרות רומנטית
תת תחום: רומנטי
מק״ט: 011330098

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 108.00

					
		<div class="_idGenObjectStyleOverride-1" dir="rtl">
			<div id="page7" role="doc-pagebreak" aria-label="7" epub:type="pagebreak"></div>
			<h1 class="perek" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-1">1</span></h1>
			<p class="tahatperek" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"></p>
			<p class="paragraph-no-hazaha">היום היה יום יוצא דופן. יום מהסוג שלמענו כל רופאה חיה. היום הייתי תותחית. כל הניתוחים שלי היו מושלמים, בלי שום הפתעות או סיבוכים. שתי מטופלות זכו לצלצל בפעמון שמציין את סיום הטיפול בכימותרפיה, ונאלצתי לבשר חדשות רעות לאישה אחת<span class="no-break"> בלבד</span><span class="no-break">.</span></p>
			<p class="textindent">זה יום טוב. העובדה שאני גינקולוגית־אונקולוגית לא מזכה אותי בהרבה ימים טובים, אבל היום הזה... היה אחד מהימים<span class="no-break"> הטובים</span><span class="no-break">.</span></p>
			<p class="textindent">"בעוד שעה יש לנו עוד ניתוח. אני צריכה ללכת עכשיו למטופלת ואחר כך אפגוש אותך פה למטה," אני אומרת למרטינה, האחות במחלקה<span class="no-break"> שלי.</span></p>
			<p class="textindent">מרטינה נועצת בי מבט שמבהיר לי שאני שוב מנסה לשלוט בכל פרט. "אנחנו מכינים את חדר הניתוח עכשיו. אל תדאגי, הכול<span class="no-break"> בשליטה."</span></p>
			<p class="textindent">"יופי. לא הייתי רוצה להתחיל לחפש עכשיו אחות<span class="no-break"> חדשה."</span></p>
			<p class="textindent">היא צוחקת. "בחיים לא תצליחי להיפטר<span class="no-break"> ממני."</span></p>
			<p class="textindent">"בת מזל<span class="no-break"> שכמוני."</span></p>
			<p class="textindent">"אני מסכימה, באמת יש לך מזל שאני אוהבת אותך מספיק כדי להתמודד עם הטירוף שלך!" צועקת מרטינה בזמן שאני<span class="no-break"> מתרחקת.</span></p>
			<p class="textindent">"כנ"ל!" אני מחזירה לה מעבר<span class="no-break"> לכתפי.</span></p>
			<p class="textindent">היא בהחלט האחות הכי טובה שיצא לי לעבוד איתה. <span id="page8" role="doc-pagebreak" aria-label="8" epub:type="pagebreak"></span>המטופלים תמיד עומדים אצלה במקום הראשון, והיא לא פוחדת לעצבן אנשים כדי למלא את התפקיד שלה. זה די דומה לגישה שלי לחיים. המטופלים שלי הם כל עולמי. אין דבר שלא אעשה כדי לעזור למטופלת להילחם במחלה האיומה<span class="no-break"> הזאת.</span></p>
			<p class="textindent">אני נכנסת לחדר של המטופלת האהובה עליי, גברת<span class="no-break"> וויטלי.</span></p>
			<p class="textindent">"נו, כבר חשבתי שלא תקפצי לביקור הבוקר." היא מחייכת אליי חיוך עליז<span class="no-break"> וחמים</span><span class="no-break">.</span></p>
			<p class="textindent">במהלך ארבע השנים האחרונות, גברת וויטלי הייתה לי כמעט כמו אם שנייה. היא התאשפזה במחלקה שוב לפני חודש, ומאז אני מבקרת אותה כל בוקר כדי לבדוק את מצבה ולספר לה יותר דברים ממה שאני אמורה. אבל היום לא הצלחתי להגיע מוקדם כמו בדרך<span class="no-break"> כלל.</span></p>
			<p class="textindent">"היה לי מקרה<span class="no-break"> חירום."</span></p>
			<p class="textindent">היא נושפת בבוז. "נו, באמת. אני יודעת שאת רופאה עסוקה ושאין לך זמן לשבת עם אישה<span class="no-break"> גוססת."</span></p>
			<p class="textindent">"את לא גוססת היום. את יותר מדי זעפנית בשביל למות<span class="no-break"> בשלווה."</span></p>
			<p class="textindent">היא מסוג המטופלים שמהם מזהירים אותך בלימודי הרפואה — המטופלים שאת נקשרת אליהם ומתחילה לראות בהם יותר מאשר רק תיק<span class="no-break"> רפואי.</span></p>
			<p class="textindent">עשיתי כל מה שיכולתי כדי לא להתקרב אליה יותר מדי, אבל היא טובת לב, חמה, מצחיקה, ובודדה מאוד. רוב הזמן אני רואה בה את עצמי יותר מכפי שהייתי רוצה להודות. הדרך שבה היא הרחיקה מעליה את משפחתה ואת חבריה כשאיבדה את אהבת חייה. הקושי שלה לסלוח לעצמה על כך שלא עשתה<span class="no-break"> מספיק.</span></p>
			<p class="textindent">אבל יותר מכול, היא מזכירה לי את אימא שלי. וזה, למעשה, <span id="page9" role="doc-pagebreak" aria-label="9" epub:type="pagebreak"></span>החלק הכי גרוע. "עכשיו, תספרי לי על הרופא המקסים<span class="no-break"> שלך."</span></p>
			<p class="textindent">אני מגלגלת את עיניי, מפני שבניגוד אליה, רוב המטופלות שלי רוצות לדבר על עצמן. לפני כמה חודשים הרכילות הגיעה עד אליה, ומאז היא לא מניחה<span class="no-break"> לי.</span></p>
			<p class="textindent">"ווסטין בסדר<span class="no-break"> גמור."</span></p>
			<p class="textindent">"רק בסדר גמור? אם ככה, הבחור לא עושה את זה<span class="no-break"> נכון."</span></p>
			<p class="textindent">אני צוחקת. "הוא מקסים, אבל את יודעת שאני לא מתכוונת לפתח רגשות אמיתיים כלפי אף אחד, ובטח שלא כלפי רופא שגם אין לו זמן למערכת יחסים. גם אם הוא לא בהכרח רואה את זה<span class="no-break"> ככה."</span></p>
			<p class="textindent">בתגובה, היא מנופפת לעברי בחדות באצבעה. "תקשיבי לי טוב, סרניטי. את לא חסינה לאהבה רק בגלל שיש לך קריירה. ליאו שלי היה איש עסקים מצליח, אבל היה לו מקום בחיים בשבילי ובשביל הבן<span class="no-break"> שלנו."</span></p>
			<p class="textindent">היא גם המטופלת היחידה שמותר לה לפנות אליי בשמי הפרטי. </p>
			<p class="textindent">מעולם לא תיקנתי אותה, ואני לא יכולה שלא לחייך נוכח האופן שבו עצם האזכור של בעלה המנוח גורם לפניה להתרכך. ליאו מת מהתקף לב לפני כחמש שנים. כל הסימנים היו שם, אבל הוא העמיד פנים שהכול בסדר, כמו אימא<span class="no-break"> שלי.</span></p>
			<p class="textindent">הבנתי שמשהו לא בסדר איתה, ואם הייתי לוחצת עליה יותר, אולי היא הייתה בחיים<span class="no-break"> היום.</span></p>
			<p class="textindent">אני מתנערת מהמחשבה הזאת, כי אסור לי לשקוע היום במחשבות על העבר. יש לי היום ניתוחים,<span class="no-break"> ומחר</span><span class="no-break">...</span></p>
			<p class="textindent">"אני מכירה את המבט<span class="no-break"> הזה..."</span></p>
			<p class="textindent">"איזה מבט?" אני<span class="no-break"> שואלת.</span></p>
			<p class="textindent">"המבט שיש לך כשאת חושבת על מה שיהיה מחר, ולא על <span id="page10" role="doc-pagebreak" aria-label="10" epub:type="pagebreak"></span>הגבר שעליו דיברנו. אל תחשבי שהרכילות לא מגיעה אליי, גברת צעירה. אני יודעת שהיום הגדול שלך מתקרב ושאת לא מוכנה לדבר על זה עם אף אחד. אמונות טפלות לא מביאות שום<span class="no-break"> תועלת."</span></p>
			<p class="textindent">"זה לא קשור לאמונות טפלות, אני פשוט זהירה. יש הבדל גדול. ואת לא אמורה להיות בצד<span class="no-break"> שלי?"</span></p>
			<p class="textindent">היא מנידה בראשה. "אם הייתי מסכימה איתך, לא הייתי ממלאת את התפקיד שלי. חוץ מזה, יש לך רופא נאה שאני בטוחה שעומד<span class="no-break"> לצידך."</span></p>
			<p class="textindent">שוב חזרנו לווסטין. האישה הזאת פשוט לא<span class="no-break"> משחררת</span><span class="no-break">!</span></p>
			<p class="textindent">"תאמיני לי, הוא ממש אוהב להתווכח<span class="no-break"> איתי."</span></p>
			<p class="textindent">"כל הגברים אוהבים להתווכח, אבל תני לו לנצח מדי פעם, זה עוזר לאגו הגברי השברירי," את החלק האחרון במשפט גברת וויטלי אומרת<span class="no-break"> בלחישה</span><span class="no-break">.</span></p>
			<p class="textindent">"אני אעשה כמיטב<span class="no-break"> יכולתי."</span></p>
			<p class="textindent">ואז היא צוחקת. "אני בספק, ובכל זאת. אני תוהה אם ג'ון יקפוץ לביקור<span class="no-break"> היום."</span></p>
			<p class="textindent">ליבי נסדק לשמע<span class="no-break"> דבריה.</span></p>
			<p class="textindent">לפני שנים, כששאלתי אותה מה מניע אותה להמשיך להילחם בסרטן, היא אמרה לי שהיא נלחמת על עוד זמן כדי לנסות להתפייס עם בנה. היא רצתה שהוא יאהב אותה שוב. היא סיפרה לי כיצד לאחר מותו של ליאו, היא התקשתה לתפקד כאם. היא אהבה את בנה, אבל הוא כל הזמן הזכיר לה את בעלה. עד שהיא הצליחה לקחת את עצמה בידיים, כבר היה מאוחר מדי. הזעם שלו הכה שורשים וגדל<span class="no-break"> פרא.</span></p>
			<p class="textindent">אבל היא נלחמה, ועדיין נלחמת, ומקווה שהוא יסלח לה. אין בעולם קשר חזק יותר מאהבת אם לילדיה. אימא שלי הייתה <span id="page11" role="doc-pagebreak" aria-label="11" epub:type="pagebreak"></span>עושה הכול למען<span class="no-break"> ילדיה.</span></p>
			<p class="textindent">"אני מקווה שהוא<span class="no-break"> יבוא."</span></p>
			<p class="textindent">"גם אני, אבל אם לא, תמיד יש את מחר. ומחר יהיה יום מלא בניסים, דוקטור אדמס. אני פשוט יודעת את<span class="no-break"> זה."</span></p>
			<p class="textindent">מחר היום הגדול. ההזדמנות לנסות למצוא דרך חדשה להילחם בסרטן. כל־כך הרבה דברים עלולים להשתבש, אבל מצד שני... ייתכן שהכול יסתדר. אני מנסה להתמקד בהזדמנויות במקום<span class="no-break"> בכישלונות</span><span class="no-break">.</span></p>
			<p class="textindent">ייתכן שאוכל להיות המענה לתפילותיו של<span class="no-break"> מישהו.</span></p>
			<p class="textindent">"טוב, אני צריכה להגיע לחדר הניתוח, ולך יש פגישה עם האח שייקח אותך לבדיקת דם," אני אומרת<span class="no-break"> לה.</span></p>
			<p class="textindent">"אז תלכי לעניינים שלך. אין צורך שתישארי לשבת איתי בזמן שאנשים מחכים שתבואי להציל<span class="no-break"> אותם</span><span class="no-break">."</span></p>
			<p class="textindent">"נתראה<span class="no-break"> מחר."</span></p>
			<p class="textindent">שפתיה מתעקלות בחיוך רחב, ואני מרגישה כמו ילדה שהצליחה לרצות את אימא שלה. "מחר, כשתעשי ניסים<span class="no-break"> ונפלאות."</span></p>
			<p class="textindent">אני קורצת אליה ויוצאת, מנסה לא להרגיש כאילו אני מרחפת<span class="no-break"> באוויר</span><span class="no-break">.</span></p>
			<p class="textindent">כמה דקות לאחר מכן, אני נמצאת בחדר ההכנה לניתוח בזמן שהמטופלת שלי, קלאודיה, מובלת אל חדר הניתוח בכיסא גלגלים. אני עומדת, מקרצפת את כפות ידיי וזרועותיי, ומשחזרת במוחי את התהליך לכריתת רחם חלקית. ביצעתי את הניתוח הזה יותר מאלף פעמים, אבל אני מאמינה ששאננות עלולה להוביל לאסון. בחיים לא ארשה לעצמי להרגיש נינוחה בזמן שמישהו נמצא על שולחן<span class="no-break"> הניתוחים.</span></p>
			<p class="textindent">לאחר שאני מסיימת להתנקות ביסודיות, אני נכנסת לחדר <span id="page12" role="doc-pagebreak" aria-label="12" epub:type="pagebreak"></span>הניתוח וכולם מייד נכנסים לעניינים. הידיים שלי מכוסות בכפפות, המסכה קשורה סביב צווארי, ואני ניגשת<span class="no-break"> למטופלת.</span></p>
			<p class="textindent">"היי, קלאודיה." אני מחייכת אליה בהרגעה, אבל הפחד ניכר בעיניה. "יש לך שאלות אחרונות לפני<span class="no-break"> שנתחיל?"</span></p>
			<p class="textindent">"רק..." היא רועדת. "... רוצה לוודא... שאני אהיה בסדר." שיניה<span class="no-break"> נוקשות.</span></p>
			<p class="textindent"> "את תהיי בסדר גמור," אני אומרת בקול חמים. "את תנמנמי קצת, וכשתתעוררי, הגידול כבר יהיה בחוץ. מה שנעשה פה זה דבר חיובי, ואת צריכה לתת לי לעשות את העבודה שלי, בסדר?" </p>
			<p class="textindent">היא מהנהנת בראשה, אבל עיניה עדיין אחוזות אֵימה.<span class="no-break"> "בסדר."</span></p>
			<p class="textindent">אסור לי להניח לה לפחד כל־כך. אני זוכרת שלפני כמה ימים היא סיפרה לי שהיא זמרת והייתה בסיבוב הופעות ארוך לפני שחזרה לגור בשיקגו. חשבתי שזה ממש מגניב שהיא הכירה את כל הזמרות האהובות עליי. "את יודעת, לפני כל ניתוח, ברגע שהמטופל נרדם אנחנו משמיעים מוזיקה. שמתי לב שזה משרה אווירה ממש רגועה. מה דעתך שהפעם נתחיל קצת מוקדם יותר ותוכלי להקשיב למוזיקה? יש שיר שאת אוהבת<span class="no-break"> במיוחד?"</span></p>
			<p class="textindent">היא אומרת לי את שם השיר, ואני מהנהנת לעבר האחות. המוזיקה ממלאת את חלל החדר, ואני מתבוננת בה כשהיא פולטת נשיפה ארוכה, משחררת אוויר ואיתו חלק מהחרדה. "זה<span class="no-break"> עוזר."</span></p>
			<p class="textindent">"יופי." אני מחייכת<span class="no-break"> בעליזות.</span></p>
			<p class="textindent">קלאודיה מתחילה לשיר, וקול הסופרנו שלה מצטלצל עם כל מילה ומילה. אני מניחה לה לשיר במשך כמה רגעים נוספים, וכל האחיות מתנועעות ושרות איתה. יש לה קול יפהפה, ואני כמעט מצטערת שהיא עומדת להירדם בקרוב. הרופא המרדים <span id="page13" role="doc-pagebreak" aria-label="13" epub:type="pagebreak"></span>כבר הכניס את התרופה לעירוי שלה ואני יודעת שנותרו לה רק עוד כמה<span class="no-break"> שניות.</span></p>
			<p class="textindent">כאשר קולה נמוג בעודה שוקעת בשינה, אני מכחכחת בגרוני והצוות נכנס לפעולה. הם יודעים מה עליהם לעשות. האחות מפעילה את רשימת שירי חדר הניתוח שלי באייפוד, וברונו מארס ממלא את חלל החדר. זה אומר שהגיע הזמן<span class="no-break"> להתחיל.</span></p>
			<p class="textindent">אני מתחילה בטקס. אני עומדת משמאל למטופלת, כמה שיותר קרוב לליבה, משעינה את ראשי לאחור בעיניים עצומות וסופרת לאחור מחמש. איבדתי חמישה מטופלים בזמן ניתוח. אני חושבת עליהם, על מה שהשתבש, ואז אני אומרת את<span class="no-break"> שמותיהם.</span></p>
			<p class="textindent">ואז אני נזכרת בחלק מההצלחות שלי. אני עומדת פה, חושבת על כל הפעמים שאף אחד לא חשב שאצליח, והשפתיים שלי מתעקלות בחיוך. אני משחזרת את פניהם של בני המשפחה כשסיפרתי להם שהצלחתי להוציא את כל הגידול, או שהצלחנו להימנע מהתרחישים המזוויעים שלקראתם הם<span class="no-break"> נערכו.</span></p>
			<p class="textindent">האמונה של המשפחות האלה בי וביכולות שלי היא מתנה. מתנה שמעולם לא קיבלתי כמובנת מאליה. אני מבטאת את שם המשפחה של קלאודיה ומבקשת מעט עזרה, כדי לוודא ששמה יתווסף לטור<span class="no-break"> ההצלחות</span><span class="no-break">.</span></p>
			<p class="textindent">אני מיישרת את ראשי ופוקחת את העיניים. אני רואה את מרטינה מולי, מביטה בי במבט מלא<span class="no-break"> אמון.</span></p>
			<p class="textindent">אני מושיטה את ידי ואומרת את המילה שמחזירה אותי למציאות.<span class="no-break"> "אזמל."</span></p>
			<p class="textindent">תמיד זה יום טוב להציל<span class="no-break"> חיים.</span></p>
			<p class="textindent">מרטינה מניחה את האזמל בידי, וליבי גואה<span class="no-break"> מגאווה.</span></p>
			<p class="textindent">אלוהים, אני מקווה שלעולם לא אצטרך לספור עד<span class="no-break"> שש.</span></p>
		</div>


			

ספר דיגיטלי

השקה

מחיר מוצר 32.00 ₪ מחיר רגיל 42.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.9 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

התחברו למועדון הצטרפו למועדון חידוש מועדון

הוספה למועדפים

שיתוף רשימה

Whatsapp
פייסבוק
העתק קישור

ביקורות