שכן יקר

לצ’לסי ג’יימסון יש בעיית שכנות טובה: השכן שלה דמיאן הוא אמן עצבני עם שני כלבים אימתניים שלא מפסיקים לנבוח, סקסי להדהים… ויודע עליה הכל דרך חור בקיר! לא, הוא לא מציצן. אבל הוא שמע את כל השיחות שלה עם התרפיסטית, ולמרבה ההפתעה הוא מעניק לה כמה עצות יקרות מפז להתמודדות עם הפרידה שעברה.

עכשיו יש לה בעיה שונה לגמרי - צ’לסי מתאהבת בו עד מעל לאוזניים. המילים שלו אומרות שהוא מעוניין בה כידידה ותו לא, אבל פעימות הלב שלו מספרות לה סיפור אחר לגמרי…
שם: שכן יקר
מחבר/ת: פנלופי וורד
שפה: עברית
תחום: ספרות רומנטית
תת תחום: רומנטי
מק״ט: 011330067

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 98.00

					
		<div class="_idGenObjectStyleOverride-1" dir="rtl">
			<h1 class="perek" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-1">פרק</span><span class="no-break"><span class="bold _idGenCharOverride-1"> 1</span></span></h1>
			<p class="tahatperek" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"></p>
			<h3 class="down-tatle sigil_not_in_toc" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold-italic _idGenCharOverride-2">שמיעה</span><span class="no-break"><span class="bold-italic _idGenCharOverride-2"> על־קולית</span></span></h3>
			<p class="paragraph-no-hazaha">אחותי הקטנה היא מלכת הדרמות. <span class="italic _idGenCharOverride-2">תרתי־משמע</span>. ג'ייד היא שחקנית<span class="no-break"> בברודוויי.</span></p>
			<p class="textindent">היא מחאה כפיים והריעה לסטודנטים שהרגע הפגינו את אומץ ליבם וניסו להתקבל לתפקיד במחזה יוסף <span class="italic _idGenCharOverride-2">וכתונת הפסים המשגעת</span>. "עשיתם היום עבודה נהדרת! מחר נחליט מי עבר את המיונים ונתחיל בחזרות. זה הולך להיות<span class="no-break"> אדיר!"</span></p>
			<p class="textindent">ג'ייד הגיעה אל אזור המפרץ של סן פרנסיסקו לשבוע כדי לבקר את המשפחה שלנו, והציעה להתנדב במרכז הנוער שבו עבדתי. מאחר שלא עמד לרשותה מספיק זמן כדי להעלות מחזה שלם, ג'ייד החליטה לביים את הילד במסגרת סצנה מרכזית אחת מהמחזה, שתוצג בהמשך<span class="no-break"> השבוע</span><span class="no-break">.</span></p>
			<p class="textindent">אהבתי את עבודתי בתור מנהלת תחום האומנות במרכז הנוער שברובע מישן. זה היה פחות או יותר הדבר היחיד בחיי שהיה כשורה. החיסרון היחיד בעבודה הזאת היה העובדה שהקירות האלה היו רדופים בידי זיכרונות מהאקס שלי, אלק, שגם נהג לעבוד פה בתור יועץ נוער. ככה הכרנו. גם הוא אהב את העבודה שלו, עד שהוא נאלץ לפרוש כדי שהוא יוכל לעבור לניו יורק אחרי הפרידה שלנו. הוא עבר לגור <span class="italic _idGenCharOverride-2">איתה</span>. הנדתי בראשי בניסיון לגרש את המחשבות עליו ועל<span class="no-break"> גרטה.</span></p>
			<p class="textindent">ג'ייד הרימה את תיק היד שלה. "אני צריכה לחזור לדירה שלך בשביל להשתמש בשירותים ולנשנש איזה<span class="no-break"> משהו."</span></p>
			<p class="textindent">לא מזמן עברתי לדירה חדשה שהייתה במרחק מטרים בודדים ממקום העבודה שלי. סוף־כל־סוף הסתיים החוזה של הדירה ששכרתי עם אלק בצד השני של העיר. למרות שלאחר שהוא עזב, האקס שלי שלח לי את החלק שלו משכר הדירה למשך שארית החוזה שלנו. כבר השתוקקתי לפנות את הדירה הזאת; כל פינה בה הזכירה לי אותו ואת החודשים האומללים שעברו עליי בעקבות הפרידה<span class="no-break"> שלנו.</span></p>
			<p class="textindent">הדירה שלי הייתה ממוקמת בחלק הדרום מרכזי של רובע מישן. אהבתי את התרבות בשכונה החדשה שלי. לאורך הרחוב ניצבו דוכני פירות וירקות ומגוון של בתי קפה. השכונה הזאת גם הייתה המֶכָּה של התרבות הלטינית, מה שהיה נהדר מבחינתי, פרט לעובדה שזה הזכיר לי את אלק, שהיה חצי אקוודורי. בכל מקום שאליו פניתי, נתקלתי בתזכורות קטנות אודות הבחור ששבר לי את<span class="no-break"> הלב.</span></p>
			<p class="textindent">אני וג'ייד הלכנו על המדרכה, ועצרנו ליד דוכן פירות כדי שהיא תקנה לעצמה כמה פפאיות לסמודי של אחר הצהריים שהיא תכננה להכין עם חזרתנו לדירה שלי. בסופו של דבר גם קנינו שתי מנות קפה<span class="no-break"> לדרך.</span></p>
			<p class="textindent">פתחתי את הסוגר במכסה הקפה שלי תוך כדי שאנחנו הולכות. "אז, אחות קטנה, מעולם לא חשבתי שניקלע לגורל זהה באותו<span class="no-break"> הזמן."</span></p>
			<p class="textindent">לא מזמן ג'ייד נזרקה על ידי החבר המוזיקאי<span class="no-break"> שלה.</span></p>
			<p class="textindent">"כן. אבל ההבדל הוא שבהשוואה אלייך, אני מרגישה כאילו יש לי בחיים הרבה יותר הסחות דעת. זה לא שאני לא חושבת על ג'סטין, זה לא שאני לא עצובה מדי פעם, אבל ההצגות שלי מעסיקות אותי עד כדי כך, שאני מרגישה שכאילו אין לי זמן להתבוסס בזה, את<span class="no-break"> יודעת?"</span></p>
			<p class="textindent">"אמרתי לך שהתחלתי תהליך של טיפול דרך הטלפון,<span class="no-break"> נכון?"</span></p>
			<p class="textindent">ג'ייד לגמה מהקפה שלה והנידה בראשה לשלילה.<span class="no-break"> "לא."</span></p>
			<p class="textindent">"כן." מצאתי איזו פסיכולוגית שמתמחה בטראומה בעקבות מערכות יחסים כושלות, אבל היא נמצאת<span class="no-break"> בקנדה."</span></p>
			<p class="textindent">"היא עוזרת<span class="no-break"> לך?"</span></p>
			<p class="textindent">"תמיד עוזר לדבר על דברים ולעבד<span class="no-break"> אותם."</span></p>
			<p class="textindent">"כן, אבל בלי להעליב, עושה רושם שמצבך לא השתפר במיוחד. בכל אופן, את יכולה לדבר על דברים ולעבד אותם איתי ועם קלייר. את לא צריכה לשלם הון תועפות בשביל לדבר עם איזו אישה<span class="no-break"> זרה."</span></p>
			<p class="textindent">"האמת היא ששעות הלילה הן השעות היחידות שאני יכולה לדבר עם מישהו. את מופיעה בלילה, וקלייר עסוקה מדי בלהתמוגג מאושר מהנישואים הטריים שלה. חוץ מזה, מעולם לא נשבר לה הלב. היא מקשיבה, אבל היא לא מבינה<span class="no-break"> באמת."</span></p>
			<p class="textindent">האחות הגדולה שלנו, קלייר, נישאה לאהוּב שלה מהתיכון. למרות ששלושתנו היינו קרובות לאורך כל תקופת ילדותנו בסאוסליטו, תמיד הרגשתי יותר בנוח לשפוך את הלב שלי בפני<span class="no-break"> ג'ייד.</span></p>
			<p class="textindent">הגענו לבניין שלי, וג'ייד נעצרה כדי לשבת על אחד הספסלים בפינה של החצר המגודרת. "בואי נשב קצת, נסיים לשתות את הקפה שלנו." מבטה נדד אל מעבר לדשא, לכיוון השכן שלי נטול החולצה. "טוב... מי זה החתיך בכובע הצמר שמשחית את חצר<span class="no-break"> הבניין?"</span></p>
			<p class="textindent">"מה הקטע שלך עם כובעי<span class="no-break"> צמר?"</span></p>
			<p class="textindent">"ג'סטין נהג לחבוש כובע צמר. בגלל זה אני אוהבת כובעי צמר. נכון שזה<span class="no-break"> עצוב?"</span></p>
			<p class="textindent">"זה <span class="italic _idGenCharOverride-2">אכן</span><span class="no-break"> עצוב."</span></p>
			<p class="textindent">"אמרה הבחורה שעדיין ישנה בחולצה של האקס<span class="no-break"> שלה."</span></p>
			<p class="textindent">"היא נוחה. אין לזה שום קשר לאלק." שיקרתי. זה היה החפץ היחיד שלו שהרשיתי לעצמי לשמור. זה העציב אותי, אבל בכל זאת לבשתי<span class="no-break"> אותה.</span></p>
			<p class="textindent">"אז... מי זה הבחור<span class="no-break"> הזה?"</span></p>
			<p class="textindent">לא ידעתי איך קוראים לשכן שלי, אבל יצא לי לראות אותו מדי פעם יוצר אומנות בספריי ריסוס לאורך חומת הבטון שמכתרת את שטח הבניין, שהפכה למעין קנבס עצום. ציורי הקיר שלו היו יצירות אומנות אמיתיות, בהחלט לא משהו שהיה ניתן להחשיב בתור גרפיטי פשוט. זו הייתה תערובת של דימויים שמימיים וגאוגרפיים שצוירו במלאכת מחשבת. הבחור הזה המשיך כל הזמן לקשט את הקיר ביצירות אומנות שונות. זה היה פרויקט שהעבודה עליו עוד לא הושלמה. הנחתי שהוא תכנן לקשט את כל הקירות שמכתרים את שטח<span class="no-break"> הבניין.</span></p>
			<p class="textindent">"האמת היא שהוא גר בבניין, ממש<span class="no-break"> לידי."</span></p>
			<p class="textindent">"מה הוא עושה? מרשים לו לעשות את זה<span class="no-break"> פה?"</span></p>
			<p class="textindent">"אין לי מושג. בפעם הראשונה שראיתי אותו פה, חשבתי שהוא סתם משחית רכוש. אבל היה נראה שאף אחד לא הוטרד מזה, ושאף אחד לא ניסה לעצור אותו. בכל יום הוא מוסיף עוד ועוד פרטים. האמת שזה די יפה, אבל זה לא תואם את האישיות<span class="no-break"> שלו."</span></p>
			<p class="textindent">ג'ייד נשפה על הקפה שלה. "מה זאת<span class="no-break"> אומרת?"</span></p>
			<p class="textindent">"הוא לא נחמד<span class="no-break"> </span><span class="no-break">כל־כך."</span></p>
			<p class="textindent">"דיברת<span class="no-break"> איתו?"</span></p>
			<p class="textindent">"לא. הוא פשוט לא ידידותי. ניסיתי ליצור איתו קשר עין, אבל הוא פשוט חלף על פניי כאילו אני לא קיימת. יש לו שני כלבים גדולים כאלה, והם די מרושעים. הם נובחים כל הזמן. הוא מטייל איתם בכל<span class="no-break"> </span><span class="no-break">בוקר."</span></p>
			<p class="textindent">"אולי הוא כמו הסוואנטים האלה. את יודעת, שהוא ממש טוב באומנות. או שאולי הוא גאון, אבל עם כישורים חברתיים מוגבלים. איך קוראים לזה...<span class="no-break"> אספרגר?"</span></p>
			<p class="textindent">"לא. הוא מְתקשר בסדר גמור. ראיתי אותו צועק על כמה אנשים. אני די בטוחה שאין לו אספרגר. הבחור הזה פשוט לא ידידותי. הוא סתם<span class="no-break"> </span><span class="no-break">שמוק."</span></p>
			<p class="textindent">ג'ייד צחקקה. "אני לגמרי חושבת שאת צריכה לקפוץ לבקר אותו עם סלסלה מלאה בכמה מאפינס חמימים ומתוקים. זה יהיה המהלך המנומס המתבקש ממך, בתור השכנה שלו. אולי הוא ישתחרר קצת... או ישחרר <span class="italic _idGenCharOverride-2">אותך</span><span class="no-break"> קצת."</span></p>
			<p class="textindent">"מאפינס חמימים ומתוקים, אה? זה קוד<span class="no-break"> למשהו?"</span></p>
			<p class="textindent">"קצת מזכיר משהו חמים ומתוק אחר... לא? אם הייתי גרה פה, הייתי לגמרי מנסה לצוד אותו. אבל אני <span class="italic _idGenCharOverride-2">לא</span> גרה פה. את גרה פה. ואת זקוקה לגמרי להסחת דעת. ולדעתי... הוא יכול לספק לך<span class="no-break"> אותה."</span></p>
			<p class="textindent">הערצתי את הכתפיים הרחבות של הבחור ואת גבו השרירי והשזוף, כשזרועותיו התרוממו וירדו עם תנועות הריסוס. "אבל, אלוהים, הוא לא מזכיר לך את אלק? קעקוע על הזרוע... שיער כהה. טיפוס אומנותי. בעיקרון, בשלב הזה בחיי אני צריכה לשמור מבחורים <span class="italic _idGenCharOverride-2">כמוהו</span> מרחק כמו<span class="no-break"> </span><span class="no-break">מאש.</span></p>
			<p class="textindent">"אז אם מישהו דומה לאלק או מזכיר אותו, הוא פסול אוטומטית? נגזר עליו לעשות את מה שאלק עשה? זה מה שאת חושבת? זה היגיון פשוט<span class="no-break"> מטופש."</span></p>
			<p class="textindent">"אולי זה קצת דפוק, אבל הדבר האחרון שאני רוצה לעשות זה להיות עם מישהו שמזכיר לי אותו, אפילו אם רק<span class="no-break"> קצת."</span></p>
			<p class="textindent">"טוב, חבל, כי אלק היה פאקינג שווה, והבחור הזה... שווה אפילו<span class="no-break"> יותר."</span></p>
			<p class="textindent">"את יכולה להזכיר לי למה אנחנו בכלל דנות בזה? הבחור הזה אפילו לא טורח לומר לי שלום. אין לו שום כוונה לשתף פעולה עם הגרסה הלוקה באשליות הזאת של <span class="italic _idGenCharOverride-2">הרווקה</span>. הוא לא<span class="no-break"> מעוניין."</span></p>
			<p class="textindent">לפתע השכן היקר ניגב את הזיעה ממצחו, הסיר את המסכה שהסתירה את אפו ואת פיו, וזרק את פחיות הספריי לתוך שק שחור עם שרוך הידוק. הוא תלה את השק על כתפו, ובדיוק כשחשבתי שהוא מתכוון לצאת מהחצר ולהתרחק משם, הוא החל לפסוע לכיוון שלנו. ג'ייד הזדקפה במושבה, ואני שנאתי את העובדה שהדופק שלי האיץ<span class="no-break"> מעט.</span></p>
			<p class="textindent">העיניים שלו התמקדו בי. לא הייתי קוראת לזה מבט זועם, אבל הוא לא חייך. אור השמש קרן היישר לתוך עיניו הכחולות, שנצנצו וניצבו בסתירה לעורו השזוף. ג'ייד צדקה — הבחור הזה באמת היה מרהיב<span class="no-break"> ביופיו.</span></p>
			<p class="textindent">"אני הכי אוהב אוכמניות," הוא<span class="no-break"> אמר.</span></p>
			<p class="textindent">"מה?"</p>
			<p class="textindent">"מאפינס."</p>
			<p class="textindent">"אה."</p>
			<p class="textindent">ג'ייד פלטה נחירת צחוק, אך לא אמרה מילה, הניחה לי לשאת על כתפיי את רוב<span class="no-break"> ההשפלה.</span></p>
			<p class="textindent">"ואני לא אנטי־סוציאלי או סוואנט. אני סתם שמוק רגיל... עם שמיעה<span class="no-break"> על־קולית."</span></p>
			<p class="textindent">הוא חייך בשביעות רצון והחל להתרחק לפני שהייתה לי הזדמנות<span class="no-break"> להגיב.</span></p>
			<p class="textindent">לאחר שווידאנו שהוא התרחק מטווח השמיעה — והפעם באמת — ג'ייד נאנחה. "אין כמו בחורים עצבניים<span class="no-break"> במיטה."</span></p>
			<p class="textindent">"את לא מסוגלת להתאפק, אה? עוד לא עשית מספיק נזק? אני אומרת לך תמיד שנדמה לך שאת לוחשת, אבל את בעצם די קולנית. עכשיו יש לי גם הוכחה לזה... על<span class="no-break"> חשבוני."</span></p>
			<p class="textindent">"את תודי לי מאוחר יותר, כשתצעקי מאורגזמה בזמן שהאומן העצבני ואן גוחודר<span class="no-break"> אותך."</span></p>
			<p class="textindent">"את<span class="no-break"> משוגעת."</span></p>
			<p class="textindent">"בגלל זה את אוהבת<span class="no-break"> אותי."</span></p>
			<p class="textindent">"צודקת."</p>
		</div>

			

ספר מודפס

מחיר מוצר 69.00 ₪ מחיר רגיל 88.20 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 37.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

לפי נושאים

אירוטיקה עכשווית מידידים לאוהבים רומנטיקה עכשווית רומנטיקה שנונה

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.90 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!