המוסינזונים

זליג זומר, תלמיד ישיבה מצטיין באוקראינה, נאלץ לברוח בעקבות שמועה זדונית ומוצא את עצמו במסע חיים רצוף תפניות. מאהבה אסורה בעיר המחוז ועד שינוי שמו לאשר מוסינזון, עלייה לפלשתינה והפיכתו לבעל רפת במושב עין גנים – זהו סיפור מרתק על אדם המחפש ייעוד בעולם משתנה.

רומן משפחתי סוחף המבוסס על סיפור אמיתי.
ורד מוסנזון, נכדתו של אשר מוסינזון, שוזרת ביד אמן עובדות ובדיון לסיפור רב־מהמורות על שתי נשותיו של זליג-אשר, על אידיאלים, אהבות, משברים והיסטוריה יהודית מרתקת. ”המוסינזונים” הוא מסע אל שורשי משפחה, אל תקופות מכוננות ואל סודות שלא תמיד מוסכמים – ספר חובה לחובבי רומנים היסטוריים ומשפחתיים.
שם: המוסינזונים
מחבר/ת: ורד מוסנזון
שפה: עברית
תחום: סיפורת
תת תחום: סיפורת מקור
מק״ט: 011325556

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 98.00

					
		<div class="Basic-Text-Frame" dir="rtl">
			<h2 id="_idParaDest-6" class="Subsplit">פרק א</h2>
			<h2 class="Chapter ParaOverride-4">הגירוש</h2>
			<p class="firstspace">בתקופה שאנחנו חיים בה, המציאות משתנה במהירות עצומה, מורידה את המוכר והידוע מהמדפים, מציגה כלים ועובדות חדשים, בוראת ללא הרף עולמות לא מובנים, מופרכים מאלה שקדמו להם. רק בעבר המציאות המורכבת הזאת אינה יכול לגעת, הוא נמצא מעבר לשליטתה. </p>
			<p class="text">אני בוחרת לצלול אל תחילתו של הסיפור, לחזור אל מה שהתרחש שנים רבות לפני בואי לעולם. לצאת למסע מנקודת ההתחלה, שהיא עיירה קטנה במזרח אוקראינה בתחילת המאה הקודמת. אני מלווה גבר צעיר וממושקף, כהה שיער ועיניים, עם גומה בסנטרו. הגבר הזה, העונה לשם זליג זומר, עתיד בהמשך הדרך להיות סבי. </p>
			<p class="text">זליג הגיע לעיירה המטופחת קמניץ-פודולסקי בערבו של יום רביעי סתווי. הוא הילך ברחוב הראשי, בחן את הבתים הנאים ואת העוברים ושבים, תהה אם יצליח למצוא עבודה שתהלום את כישוריו ותאפשר לו לעבור בשלום את ימי החורף הקפואים הניצבים בשער. </p>
			<p class="text">חמישה חודשים ארוכים חלפו מהיום שבו הדרך הצפויה, שבה צעד בביטחון, השתנתה באחת, ואיתה השתנה גם עתידו מן הקצה אל הקצה. זליג, בנה הבכור של משפחה מכובדת, היה בשנה האחרונה ללימודיו בישיבה נחשבת בסמוך לעיירה שבה התגוררה משפחתו זה דורות ובה צברה רכוש, מעמד והשפעה. </p>
			<p class="text">הוריו היו גאים בבכורם, שהצטיין בלימודיו, היו בטוחים שנועד לגדולות והעניקו לו יחס מועדף על פני אחיו הצעיר ושלוש אחיותיו. בחופשותיו מהלימודים ובחגים היה זליג חוזר מהישיבה לבית הוריו ושמח להיות הדובר הראשי סביב שולחן השבת או החג ולמנות את הצלחותיו כתלמיד בולט, חביבו של ראש הישיבה. הוא היה דעתן ולמדן, הפליא להתפלפל וכתב פרשנויות חדשניות. חידושי התקופה סקרנו אותו, ולעתים לא הסתפק במה שנלמד בישיבה והרחיב את דעתו על מסתרי הנפש מתוך ספרים שקנה בחשאי בעיירה הסמוכה. כך שינן את תורתו של קרל יונג והתרשם גם מפרידריך ניטשה ומענקי הפילוסופיה היוונית. </p>
			<p class="text">לצערו של זליג, הוא לא היה גבה קומה, אולם יציבתו הזקופה וצעדיו המהירים יצרו רושם של אדם היודע היטב את אשר לפניו. המסלול שצעד בו נראה ברור ומבטיח: הוא התעתד לסיים את לימודיו בישיבה בתום הקיץ של אותה שנה ולשוב לעיירה, להינשא בשידוך לבחורה נאותה ולהתמנות לרב בקהילה שבה חיה משפחתו. תחושתו שהוא חכם מהתלמידים האחרים הביאה אותו להתנשא על חבריו לישיבה, והוא לא הצטיין בסבלנות או בהקשבה, התעלם מהמבטים שהחליפו חבריו בזמן שנאם לפניהם ולא הבחין שהם אינם שותפים להתפעלות ממנו. </p>
			<p class="text">"תראו את זליג הזה, הוא בטוח שהשמש זורחת מישבנו," היו לוחשים מאחורי גבו. "רק כבוד הוא מחפש, חושב שהוא גאון גדול, מזלזל בנו. אין זה מקרה שאיש אינו יכול לסבול אותו ושאין לו אפילו חבר אחד בישיבה הזאת." </p>
			<p class="text">זליג היה אומר, "הכול צפוי והרשות נותנת עדיפות לאלה הבוחרים להוביל באומץ ובחוכמה, לפלס את דרכם, לא ללכת כמו כל העדר למקום רמוס וצפוי. לא כל אחד נועד להיות מוביל. זוהי זכות השמורה לבודדים... תקשיבו לי, אני יודע." </p>
			<p class="text">לעתים קרובות התהדר בשושלת הרבנים שלדבריו השתייך אליה מצד אמו, המגיעה עד לבעל שם טוב. הוא נהג לצעוד לצד רבה של הישיבה, הרב בנימין וייס, ושמח לעדכן אותו בחדשות שהגיעו לאוזניו על אודות חבריו ולשתף אותו בשמועות, שאת חלקן בדה מלבו. </p>
			<p class="text">חריצותו, בקיאותו בפרשות ופירושיו החדשניים הרשימו את הרב. "הוא עוד יגיע רחוק, הבחור הצעיר הזה," היה אומר. "אני צופה לו גדולות." </p>
			<p class="text">לעתים מזומנות היה מזמין את זליג ללשכתו ומתייעץ איתו כיצד לנהוג בסוגיות פרטיות של חבריו לספסל הלימודים. "אני לא הייתי מוותר לו," אמר זליג על אחד מחבריו שנתפס מעתיק בבחינה. "אתה רך מדי איתם, והם מנצלים את זה לרעה, כבוד הרב." ולפעמים היה גם מחמיא לרב, "הם צריכים להבין שזוהי זכות נדירה ללמוד ממך, לא כל אחד ראוי לכך." </p>
			<p class="text">לכן היה זה אך טבעי שבו בחר הרב לסייע לבתו הבכורה בשיעוריה. אותה בת, שרה לאה, היתה נערה יפת תואר וחטובה, תכולת עיניים ובהירת שיער, שבאותה שנה מלאו לה שש-עשרה. זליג שמח ללוות את הנערה המצודדת בלימודיה, והיא שיתפה אותו בסודותיה הכמוסים. היא היתה מסתכלת על חביבו של אביה בעיניים בורקות, והוא ייעץ לה כיצד עליה לנהוג במקומות שבהם התלבטה.</p>
			<p class="text">בחלומותיו, זליג זומר - אחרי שהיה מסיים בהצלחה יתרה את לימודיו - ביקש את ידה של שרה לאה, הקים משפחה מכובדת של לומדי תורה, התמנה לראשה של ישיבה מכובדת ופרסם תחת שמו ספרים מדוברים. </p>
			<div id="page5" role="doc-pagebreak" aria-label="5" epub:type="pagebreak">
			</div>
			<h6 class="small ParaOverride-5"><span class="eng CharOverride-1" lang="en-US" xml:lang="en-US">● ● ●</span></h6>
			<p class="firstspace">שבת אביבית אחת יצא אחד מתלמידי הישיבה לטיול צהריים ביער הקרוב. הוא הרחיק פנימה ובעודו צועד בין האשוחים ונהנה מיופיו של היער, מהפריחה המרהיבה וממזג האוויר הנאה, נתקל להפתעתו בחיזיון בלתי צפוי - זליג ושרה לאה יושבים מתחת לעץ אשוח, והבחור מקריא בהתרגשות לנערה המתפעלת פואמה ארוכה שכתב על אודותיה. בשיר הארוך, העשיר בביטויים, תיאר זליג את הנערה כציפור נדירה, הנערצת על הציפורים האחרות, כקרן אור, כשפירית צבעונית, כנסיכה יפהפייה, כפיה קסומה ועוד שלל דימויים. </p>
			<p class="text">הוא בחר לקרוא לשרה לאה את הפואמה במקום מסתור שבחר בקפידה, במחשבה שאיש מחבריו לישיבה לא יעבור שם. כל כך מרוכז היה בקריאה, שלא הבחין באורח הנרעש שהציץ בהם מאחורי העץ וראה שהוא יושב קרוב, קרוב מדי, לבת הרב. </p>
			<p class="text">"נפשי רוגשת למראה בת הכנף הנבחרת/ הנערצת על אחיותיה ושמעה נודע למרחוק/ ציפורים מזמרות על יופייה הנשגב/ צבעיה המרהיבים ותכול עיניה..." קרא בפאתוס בעוד שרה לאה מביטה בו בהתפעלות.</p>
			<p class="text">התלמיד ההמום מיהר לחזור לישיבה ולספר את שראו עיניו לחברו, יהודה לייב, שהיה ראש אויביו של זליג והתמחה בחיקויים מלעיגים של נזר הבריאה בעיני עצמו. יהודה לייב מיהר להעביר הלאה את הסיפור, לאחר שהוסיף לו בנדיבות פרטים כיד דמיונו הטובה עליו. עוד לפני שחלפה השבת כבר עסקה כל הישיבה בסיפור.</p>
			<p class="text">"אין גבול לחוצפה שלו, לא ייאמן. איך הוא מעז, הטיפוס השפל הזה, לפתות את בתו של הרב?" לחשו תלמידים בחיוך של יודעי דבר. "היצר הרע גבר עליו, והוא פיתה את שרה לאה, השם ירחם." ולקינוח הרימו עיניים צדקנית ותהו, "מעניין מה יהיה לכבוד הרב לומר על כל זה."</p>
			<p class="text">זליג, שלא ידע כלל על המתרחש בישיבה, נשאר ביער עוד שעה ארוכה אחרי שהנערה חזרה לביתה, שמֵח על הצלחת המפגש. אחר הצהריים, כשחזר לישיבה, ראה חיוכים תמוהים על פניהם של חבריו ותהה מדוע זכה לטפיחות על השכם מגדולי שונאיו. </p>
			<p class="text">האחרון ששמע את החדשות, שמטבע הדברים הלכו ותפחו משומע למספר, היה רבה של הישיבה. רק עם צאת השבת הגיעה לאוזניו השמועה על מעלליהם של בתו ותלמידו בלב היער, שכבר כללה חשד מבוסס למגע אסור. הרב זעם ושלח את בתו לחדרה, ללא שהסכים להקשיב להסבריה. </p>
			<p class="text">"שום דבר לא קרה, אני נשבעת, זליג לא נגע בי..." אמרה שרה לאה בדמעות. </p>
			<p class="text">"אל תישבעי!" ענה הרב בכעס. "את הרי מכירה היטב את החוקים ויודעת שהבחור החצוף הזה ישלם את המחיר. תתביישי לך! אני לא רוצה לשמוע שום מילה נוספת בעניין הזה." </p>
			<p class="text">עוד באותו ערב נקרא זליג להפתעתו לשיחה בהולה בלשכתו של הרב. "בגדת באמוני," אמר לו הרב. "לא האמנתי שדווקא אתה תעשה לי את זה. בטחתי בך ורימית אותי." </p>
			<p class="text">זליג היה המום, הרי עד לאותו רגע כלל לא שמע את השמועה, וניסיונותיו הנואשים להסביר לרב הזועם שלא עשה דבר ושידיו נקיות, נתקלו באוזניים אטומות. </p>
			<p class="text">"החוכמה טמונה במחשבה תחילה," נזף הרב. "כבר מאוחר להתחרט, אדם משלם על מעשיו." הוא הסתכל על תלמידו באכזבה גלויה והורה לו לאסוף את חפציו ולעזוב את הישיבה עם בוקר. "אין מקום אצלנו למי שעושה מעשים כאלה, למי שבוגד באמון, למי שאינו מסוגל לשלוט ביצריו." </p>
			<p class="text">מה עבר על זליג באותן שעות גורליות, כשהבין שכל עתידו השתבש באחת? האם התחרט על יחסו המתנשא לחבריו? האם הרגיש נבגד, מרומה ומבוהל? האם הצטער על אותה פגישה? מן הסתם עברו בנפשו כל התחושות האלה, וכן העלבון וההכרה שאת הנעשה אין להשיב. הלילה הלך והחשיך. הוא ארז את חפציו המועטים, מבין כי הסיפור הבדוי בוודאי יגיע בקרוב גם לאוזני משפחתו ויכתים אותה בכתם בל יימחה. </p>
			<p class="text">כשהחושך התחלף באור ראשון, הוא לקח את מזוודתו, שבה היה כל רכושו: כמה חולצות, שלושה זוגות מכנסיים, גופיות, גטקס ותחתונים וכמה ספרים ללימוד עברית, שלקח בהשאלה מספריית הישיבה. את הטלית והתפילין השאיר על המיטה. בלב כבד יצא למסע ארוך ומפותל, בלי שידע מה יעדו ואף לא מהי תחנתו הראשונה - מסע אל הלא נודע. </p>
			<div id="page6" role="doc-pagebreak" aria-label="6" epub:type="pagebreak">
			</div>
		</div>

			

ספר מודפס

מחיר מוצר 78.40 ₪ מחיר רגיל 88.20 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

מועדון: 73.49 ₪

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 32.00 ₪ מחיר רגיל 48.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

לפי נושאים

דרמה משפחתית פרוזה ביוגרפית סאגה משפחתית עלייה וקליטה רומן היסטורי רומן משפחתי יהדות ברית המועצות דיכאון אחרי לידה סיפור משפחתי

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.90 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!