משיבות נפש

”משיבות נפש” הוא ספר פורץ דרך המאגד תשובות הלכתיות שנכתבו על ידי נשות הלכה במסגרת מיזם ייחודי של ארגון בית הלל. הספר מציע גישה רעננה, רגישה ומעמיקה לשאלות הנוגעות לחיים היהודיים – זוגיות, תפילה, שבת, גוף, זהות וקהילה – ומשלב למדנות מדויקת עם הקשבה אנושית. קולן של נשים, כשואלות וכמשיבות, מעניק ממד חדש לשיח ההלכתי ומחבר את התורה לחיים המודרניים.

הלכה מתחדשת ורלוונטית לכל דורש.
הספר מתאים ללומדי וללומדות תורה, אנשי טיפול, רבנים, חוקרות ומורות, ומציע הלכה שמדברת בגובה העיניים ומתמודדת עם מורכבות החיים, כולל אירועים מכוננים כמו מגפת הקורונה ומלחמת חרבות ברזל. ”משיבות נפש” הוא ספר חובה לכל מי שמבקש להרחיב את גבולות השיח ההלכתי ולפגוש תורה מתוך אמת, רגישות ותקווה.
שם: משיבות נפש
מחבר/ת: ריינפלד-וכטפוגל שלומית פיאמנטה, רחל
שפה: עברית
תחום: יהדות ומחשבת ישראל
תת תחום: יהדות ומחשבת ישראל
מק״ט: 011325554

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 118.00

						<div class="Basic-Text-Frame" dir="rtl">
			<h2 id="_idParaDest-7" class="Subsplit">פסיקה נשית?</h2>
			<h6 class="small">הרבנית מיכל טיקוצ'ינסקי</h6>
			<div id="page8" role="doc-pagebreak" aria-label="8" epub:type="pagebreak">
			</div>
			<p class="firstspace">כשמורה ההלכה הוא אשה ולא איש - משהו בתשובה שונה? בשאלה זו, שמעסיקה רבות ורבים, חבויה שאלה נוספת או אפילו ציפייה מסוימת, שמבקשת לאתר את חשיבות הצטרפותן של נשים לקשת המגוונת של מורי ההוראה.</p>
			<p class="text">בקרב מורי הוראה רבים קיימת תחושה שהם בסך הכול מעבירים את הידע הקיים, חוזרים על הנושנות, אין יצירה ואין חידוש - מה שעלול להוליד תחושת תסכול, אם מדובר בשאלות מורכבות ולא במידע הלכתי פשוט. לכאורה, אין רע בדקלום ההלכות הקיימות; זוהי השיטה וזוהי התורה היא נצחית ואינה משתנה. אולם, ידוע שלאורך הדורות היו מחלוקות רבות, התבוננויות מזוויות מרובות על אותה שאלה, סברות חדשות ועוצמות של פסיקה. גם בלי ציפייה לשינוי תשתיתי, קיים היום רצון רחב שפסיקת ההלכה תבטא השתלשלות מדויקת, תשלב שימוש בכלים קיימים עם בהירות הבנה וגיוס של שיקולים נכונים, כזו שיש בה קריאת המציאות בדרך חדשה. לא אדון כאן בסיבות להתהוותו של המצב וברתיעה מחידוש ומיצירה. בכל זאת, מעניין להרהר בשאלה אם נשים כמורות הלכה מצליחות או תצלחנה לייצר תמונת הוראה מגוונת יותר.</p>
			<p class="text">איני בטוחה שהתשובה לשאלה זו אפשרית בשלב כה התחלתי של שותפות הנשים בהוראת ההלכה, גם בשל מיעוט החומר וגם בשל צרות הפרספקטיבה. אבל, במנותק מן השאלה הגדולה והרחבה הזו אפשר לנסות להתבונן על מה שהשותפות הזו של נשים מציעה לנו כבר כעת.</p>
			<p class="text">בספר שלפניכם מכונסות כמה תשובות שנכתבו ממורות הלכה שהופנו ונכתבו לשומעי לקחן. אולי זו הזדמנות להתבונן וללקט דוגמאות שמלמדות על רעננות מסוימת. אחת השאלות הכנוסות בספר היא של אשה ואם מטופלת בילדים, שנאבקת בין הרצון שלה להתפלל ובין הצורך שלה להיעתר לצורכי הילדים שאינם מבחינים בין זמן תפילה לזמן פנוי. המצב של הפרעה לתפילה נדון בהלכה במסגרת הדיון של "הפסקה בתפילה". ההלכה יצרה כללים כיצד ומתי ובאילו חלקים של התפילה או של קריאת שמע מותר להפסיק ולעסוק בצרכים אחרים. יש גם התייחסות להפסקות ברמות משתנות (הפסקה בדיבור, הפסקה ברמיזה וכיו"ב). הטייס האוטומטי מחייב פנייה לאותם המקורות. אולם, נקודת המוצא לעיסוק ההלכתי בדיני הפסקה בתפילה כשהוא מתייחס לגברים שונה מהותית ממה שנדרש ביחס לנשים. ראשית, מפני שאצל נשים זהו מצב קיומי. אצלן, לרוב הדיון הוא לכתחילי ולא דיעבדי. השאלה אינה כיצד להתמודד עם ההפרעה אלא האם להתפלל בהנחה שאפסיק?! שנית, מפני שהשפה ההלכתית שבה התייחסו לשאלה זו עד עתה מתמצה בתיאור פשוט ל"איך נסיים את האירוע של ההפרעה?". תשובה כזו אינה משקפת את המצב שבו האשה נתונה כשהילד באחריותה, והיא אמורה לתת לו מענה נרחב יותר ולא לדאוג להסרת האיום על תפילתה. המשיבות הרבניות זיוית ברלינר וחנה גודינגר (דרייפוס) עמדו על ההבדל הזה כשהן כותבות:</p>
			<p class="letterinspace">אלא שנראה שהדיון כולו לא עוסק במצב הדומה לשאלתך. הפוסקים מתייחסים לסיטואציה בה תינוק בוכה מצד ההפרעה לתפילה, אבל לא מצד צורכי התינוק והצורך לטפל בו. כפי הנראה, במצב המתואר המתפלל הוא לא האדם שמופקד על שמירתו של הילד (עמ' 307).</p>
			<p class="firstspace">המשיבות מנתחות היטב את המקורות הרלוונטיים לשאלה זו ואף עונות ברגישות גדולה לשאלת העומק ולאתגר שעומד בפני השואלת. הנה קטע מהתשובה שמשקף גם את ההיכרות העמוקה עם הסיטואציה:</p>
			<p class="letterinspace">האימהות ביסודה היא חוויה טוטאלית של התמסרות לצורכיהם של ילדינו, למן ההיריון והלידה הצרובים בבשר ממש ודרך שנות גידול פעוטות שעדיין תלויים מאד באימם וגם בשלבים בהם הילדים גדלים אט אט.</p>
			<p class="letterin">היטיבה להפליא לבטא את המלאות שבחוויה האמהית המשוררת חוה פנחס כהן בשירה המופלא "תפילה לאם בטרם שחרית".</p>
			<p class="letterin">האימהות עצמה היא מילוי תפקיד עמוק וקיום של עבודת ה'.</p>
			<p class="letterin">בתקופה בה את מטופלת בילדים, את לעתים בגדר עוסק במצווה הפטור מן המצווה. בנוסף, כאשר אדם נמצא במצב בו אינו מסוגל להתכוון כראוי בתפילה, מעיקר הדין הוא פטור מתפילה.</p>
			<p class="letterin">ועם זאת - בצד היותי אמא אני גם אדם, אשה עם רצונות ושאיפות וברכה שמגיעה דרכי לעולם ואינה קשורה בגידול ילדַי...</p>
			<p class="firstspace">בתשובה הזו יש גם תשומת לב לשינוי המציאות שברקע השאלה, גם דגש על החוויה הדתית של האשה וגם הבנה של המתח שהשואלת חווה באופן מתמיד; מתח שמחייב לקיחת החלטות עקרוניות, ופתרונות נקודתיים אינם מספקים אותו.</p>
			<p class="text">אוכל להמשיך ולתאר שאלות נוספות ואת תרומתן המעניינת להשתלשלות ההלכה תוך התמקדות גם בשפת הכתיבה וצורת החשיבה (למשל, בבחינת השיקולים ההלכתיים שנשים לוקחות בתחשיב ההלכתי, או נמנעות מהם וכיו"ב). אבל נדמה שלמרות שגם בפרמטרים הללו ניתן להצביע על תופעה מעניינת, באופן כללי ניתן לומר שאחד המרחבים הפורים ביותר צומח בתחום פסיקת ההלכה לנשים. הסיבה לכך היא שיש לנו כנשים מיצוב שולי בהלכה כפי שנלמדה עד היום, בעניינים רבים. בשפה עממית נראה שאצדק אם אומר שביחס לשאלות רבות הקשורות בנשים אין מענה - "לא אסור לא מותר אלא פשוט לא קיים". יש חסך אמיתי בהתייחסות שיטתית לשאלות שקשורות בנשים (ובפרט כשבוחנים את השולחן ערוך עצמו). דוגמה קיצונית קשורה בכל מה שנוגע למיניות הנשית, למשל, הנושא של עינוג עצמי או קשר בין נשים לסביות. ויש דוגמאות פשוטות יותר, כמו דרך קשירת הנעליים הנכונה לנשים או מעלת העמידה בעזרת הנשים כשארון הקודש פתוח. בכל אלו עולה גם שאלה אסטרטגית: האם במקום שיש ואקום "נייבא" את ההלכה מן הגברים או שהתיקון הוא הפוך, על משקל "רבי לא שנאה ר' חייא מנליה?" - ההלכה לא אסרה אנו מנין שנאסור? האם דווקא מתוך השוליות הנשית במרחב ההלכה לאורך הדורות, תמצא ההלכה את הדרך לבטא זויות מבט חדשות ורעננות, כפי שידעה לעשות בדורות שלפנינו?</p>
			<div id="page9" role="doc-pagebreak" aria-label="9" epub:type="pagebreak">
			</div>
			<p class="text">בנימה אישית, אספר שכשלפני כחצי יובל שנים סיימתי את תוכנית הלימודים במת"ן, במכון התלמודי העיוני. במהלך טקס הסיום של התוכנית, אנו הבוגרות קיבלנו כל אחת שי ממובילי התוכנית: מחברת ריקה כרוכה בכריכה חומה ועליה מוטבע שמנו בזהב. הקריאה שקראה לנו המחברת היתה "ועתה כתבו לכם". זה היה חזון גדול ובלתי נפרץ, שתהיה כתיבה תורנית נשית. אף אחת מאיתנו לא האמינה שהמחברת הזו תתמלא. הרב שהוביל את התוכנית ביקש מאיתנו לכתוב תורה, אבל הדגיש וביקש שלא נכתוב בענייני נשים. שנפרוץ החוצה לכל מרחבי התורה.</p>
			<p class="text">באופן אישי, עשיתי דרך. עברתי במרחבי התורה, כתבתי על קונטרס הספקות ועל המנחת חינוך, על בורר בשבת, על מסכת דמאי ועוד. אבל בתקופה האחרונה אני מבינה שהמחברת שלי־שלנו לא תהיה חומה יותר ואותיותיה לא תהיינה מוזהבות. שלנו תוחלף בגרפיקה שונה. מוטלת על כתפינו משימה כבדה למלא את החסר הגדול שהצטבר שנות דור.</p>
			<p class="firstspace">הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי</p>
		</div>

			

ספר מודפס

מחיר מוצר 94.40 ₪ מחיר רגיל 106.20 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

מועדון: 88.49 ₪

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 56.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

Notify me

באפשרותך לקבל עדכון כשהפריט חוזר למלאי

מייל לעדכון

בלחיצה על כפתור שליחה אני מאשר קבלת דיוור פרסומי

לפי נושאים

רבנים מחשבה יהודית מחשבת ישראל נשים במקרא מגדר פמיניזם דת ואמונה הלכה יהדות תלמוד

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.90 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!