רצח תאיר ראדה ופרשת רומן זדורוב
שם: רצח תאיר ראדה ופרשת רומן זדורוב
מחבר/ת: אזי לב-און
שפה: עברית
תחום: חוק ומשפט
תת תחום: חוק ומשפט
מק״ט: 011325094
קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 118.00
					
		<div class="Basic-Text-Frame" dir="rtl">
			<h2 id="_idParaDest-4" class="chaptersplit" lang="he-IL">הקדמה</h2>
			<p class="centerspace" lang="he-IL">*</p>
			<p class="firstspace" lang="he-IL">יום רביעי 6 בדצמבר 2006 היה יום חורף נאה. כ-500 תלמידי כיתות ז' עד י"ב נמצאו בבית הספר נופי גולן שבקצרין. ברחבת הכניסה ניצב כלוב ענקי ובו תוכים קשקשניים, והחצר היתה "רחבת היקף, מטופחת, נקייה... יופייה... משרה אווירה נינוחה ונעימה".<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-117-backlink">5</span></span> אבל דבר בחזותו הרגועה והנאה של בית הספר לא ניבא את האסון שיתרחש בעוד זמן קצר ויטלטל את המדינה שנים ארוכות.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">ב-12:50 הסתיים השיעור השישי והחלה ההפסקה. ב-13:05 נשמע הצלצול לתחילת השיעור השביעי, שהסתיים ב-13:50, ובמהלכו פקדו נערות רבות את שירותי הבנות היחידים במבנה. בתא השני מהכניסה, בבריכה של דם, שכבה ילדה ללא רוח חיים וגרונה משוסף.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">בקומת הביניים של המבנה, שבה היו שירותי הבנות, שרר שקט רועם. תלמידי שכבה י', שכיתותיהם נמצאו בה, היו בפעילות מחוץ לבית הספר באותו יום. המורים והתלמידים שלמדו ולימדו בקרבת השירותים; הנערות שהיו בשירותים, כולל בסמיכות זמנים לשעת הרצח המשוערת; עשרות הנערים והנערות שהיו במבנה; ועובדי ניקיון רבים, שחלקם שהו זמן רב במתחם השירותים - איש מהם לא שמע דבר ולא הבחין בדם אשר הציף את רצפת התא השני מהכניסה, הכתים את הקורה המפרידה בינו ובין התא שלידו וניתז על הקירות ועל הדלת.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">תאיר ראדה, נערה כריזמטית ובולטת, תלמידה טובה ורקדנית מחוננת, לא חזרה מההפסקה לשיעור התיאטרון שבו השתתפה. בשעות הערב, יותר מחמש שעות אחרי שנראתה לאחרונה ולאחר חיפושים נרחבים, נמצאה גופתה בתא נעול בשירותי הבנות. כאמור, רבים - תלמידים, מורים, אנשי מנהלה ועובדי ניקיון - שהו באזור זירת הרצח סביב שעת הרצח המשוערת, אך איש לא דיווח על דבר חשוד. איש לא דיווח בזמן אמת על אדם חשוד שנכנס לבית הספר או יצא ממנו. בבית הספר ובקרבתו לא היו מצלמות אבטחה שבהן היה ניתן להסתייע בפענוח הרצח. המשטרה ביצעה פעולות רבות מאוד, והחקירה נהפכה <span class="bold _idGenCharOverride-1">לאחת המורכבות והיקרות אי</span>-<span class="bold _idGenCharOverride-1">פעם.</span><span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-116-backlink">6</span></span> ה<span class="bold _idGenCharOverride-1">יא הותירה שובל של חומרים שנחשפו מאז כמעט במלואם והם התשתית לשיח הציבורי על אודות הפרשה.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-1">ההערכה הראשונית של המשטרה היתה שהרצח בוצע בידי בני נוער.</span><span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-115-backlink">7</span></span> למרות זאת, שלושה מבוגרים נעצרו בחשד לרצח. הראשון עורר את חשדם של השוטרים כשהגיע לתחנת המשטרה שמול בית הספר כשעתיים וחצי לאחר שעת הרצח המשוערת, כשהוא חבול ומדמם, והתלונן שנגנב כסף מארנקו ותיקו אבד. הוא שוחרר כשהתברר שהחבלות ישנות ולאחר שעד ראייה סיפר שראה אותו נשדד.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-114-backlink">8</span></span> האדם השני, שהועסק כגנן בבית הספר, נעצר עקב טעות בזיהוי ושוחרר כשסיפק אליבי.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-113-backlink">9</span></span> האדם השלישי, רומן זדורוב, רצף שעבד בבית הספר, נעצר שישה ימים לאחר הרצח, וכעבור שבוע הודה בו ושחזר אותו. יומיים לאחר השחזור הודה שוב בביצוע הרצח ומיד חזר בו, ומאז הוא מכחיש כל קשר למעשה. זדורוב הורשע ברצח ב-2010 ונדון למאסר עולם. ערעורו לבית המשפט העליון נדחה ב-2015. בשלב זה, כפי שאדגים בהמשך, נהפכה הפרשה בעיני רבים לסמל לאטימות ולעוול מצד הממסד ולאי-אמון ציבורי כלפיו. ב-2021 הוחלט לערוך לזדורוב משפט חוזר, וב-2023 זוכה.</p>
			<h3 class="above" lang="he-IL">בסיסי הרשעתו של זדורוב במשפט המקורי</h3>
			<p class="first" lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-1">בפרקים הבאים נצלול לתיאור הזירה ונלווה את חקירת הרצח, את חקירותיו של זדורוב ואת התהליך המשפטי. לפני כן, בפרק זה, נסקור ממעוף הציפור מדוע הורשע זדורוב ברצח במשפט המקורי בבית המשפט המחוזי בנצרת ומה היו ההשגות נגד ההרשעה. בהמשך הספר ננתח את השיח הציבורי, שממנו עלה פסק דין שונה לחלוטין לגבי מעורבות זדורוב ברצח, ונראה כיצד אנשים מהציבור, על בסיס הרשתות החברתיות באינטרנט, סייעו להוציא לאור את האמת ולעשות צדק.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL">השופט יצחק כהן, אב בית הדין במשפט המקורי, <span class="bold _idGenCharOverride-1">התייחס בפסק הדין ל"מארג ראיות איכותי, צפוף וממשי" שהצביע על זדורוב כרוצח של תאיר, לרבות הודאותיו בפני המדובב והחוקרים ושחזור הרצח</span> - שכללו מספר רב של פרטים מוכמנים כביכול. על הג'ינס של תאיר איתר מומחה המשטרה כמה טביעות נעליים, שלפי חוות דעתו, אחדות מהן שייכות לנעלי העבודה של זדורוב בסבירות של "אפשרי בהחלט". שלל ראיות נסיבתיות אף הן קשרו את זדורוב לרצח.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-112-backlink">10</span></span></p>
			<p class="text" lang="he-IL">לפי פסק הדין במשפט המקורי, זדורוב הוא <span class="bold _idGenCharOverride-1">מניפוליטיבי ומתוחכם</span><span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-111-backlink">11</span></span> ונידב בהדרגה פרטים על הרצח כשחשב שהם ידועים לחוקרים, עד שלא נותר לו אלא להודות. בחקירות, בשיחות עם המדובבים ובשחזור עלו <span class="bold _idGenCharOverride-1">פרטים מוכמנים רבים</span>, שרק הרוצח אמור לדעת. חלק מהפרטים המוכמנים הוגדרו <span class="bold _idGenCharOverride-1">כמכריעים</span>: (1) תיאור תנוחת גופתה של תאיר בעת ביצוע הרצח, שהלם את חוות דעתו של מומחה הזירה של המשטרה; (2) הידיעה כביכול שלא היה ניתן לנעול מבחוץ את תא השירותים שבו בוצע הרצח; (3) הטענה שלאחר שיחת טלפון בלילה שלאחר הרצח, עם ראובן ג'נאח, שאצלו החל לעבוד בשבוע שלאחר הרצח, אמר זדורוב לאשתו ש"ילדה נפלה בשירותים מאסלה" כשלכאורה לא היה אמור לדעת זאת.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-110-backlink">12</span></span></p>
			<p class="text" lang="he-IL">פרטים מוכמנים נוספים הוגדרו כבעלי <span class="bold _idGenCharOverride-1">משקל גבוה</span>: (4) ידיעת זדורוב את מספר תא השירותים שבו בוצע הרצח; (5) היכרותו עם חלק מהחתכים על הגופה; (6) ידיעתו שתאיר לא נאנסה; (7) טענתו שראה דם בשירותי הבנים, מעל המקלט שעבד בו, וחששו שהטיפות נזלו מהסכין שלו, כשהמנקה דיווח שראה טיפות דם בשירותים אלה.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-109-backlink">13</span></span> נוסף על כך היו פרטים מוכמנים שהוגדרו כבעלי <span class="bold _idGenCharOverride-1">משקל מופחת</span>: (8) זיהוי קומת הרצח ושירותי הרצח; (9) הכרת אופן היציאה מתא הרצח; (10) הכרת המראה החיצוני של תאיר וחלק מהפריטים שלבשה.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-108-backlink">14</span></span></p>
			<p class="text" lang="he-IL">זאת ועוד, (11) זדורוב עמד ב"מבחן ההזדמנות": הוא עבד בקרבת זירת הרצח, והיו לו גישה אליה וחלון זמן ארוך מספיק בקרבת זמן הרצח המשוער שבו לא ראה אותו איש - זמן שבו היה יכול לרצוח את תאיר ולברוח בלי להתגלות;<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-107-backlink">15</span></span> (12) פסיכולוגית בית הספר דיווחה שראתה אדם דומה לזדורוב בחדר המורים מעט לאחר שעת הרצח המשוערת, כשהוא תזזיתי ונסער;<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-106-backlink">16</span></span> (13) לזדורוב היה כלי זמין שבו היה ניתן לבצע את הרצח, הוא התעניין בסכינים והחזיק אוסף סכינים בביתו;<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-105-backlink">17</span></span> (14) על הג'ינס של תאיר איתר מומחה המשטרה כמה טביעות נעליים, שלפי חוות דעתו, אחדות מהן שייכות לנעלי העבודה של זדורוב בסבירות של "אפשרי בהחלט",<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-104-backlink">18</span></span> ושתיים מתוכן פנו לדלת התא באופן המתאים לכאורה לשחזור של זדורוב את היציאה מתא הרצח<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-103-backlink">19</span></span> (אף על פי שהוא לא שִחזר שדרך על הגופה).</p>
			<p class="text" lang="he-IL">יתר על כן, נטען שזדורוב <span class="bold _idGenCharOverride-1">שיבש את הזירה</span> והעלים ראיות שיכלו לקשור אותו לרצח: (15) הוא העלים את מכנסיו ואת להבי הסכין שבה רצח את תאיר, ניקה את סוליות נעליו<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-102-backlink">20</span></span> וכיבס את חולצתו בעצמו - דבר שככלל נהג חמיו לעשות;<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-101-backlink">21</span></span> (16) והוא החדיר קיסם למנעול המקלט שעבד בו, שם השאיר את תיקו ובתוכו הבגדים שלבש בעת הרצח, במטרה לעכב את פתיחתו.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-100-backlink">22</span></span></p>
			<p class="text" lang="he-IL">פסק הדין התייחס <span class="bold _idGenCharOverride-1">לשקריו הרבים והבוטים של זדורוב בחקירות</span><span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-099-backlink">23</span></span><span class="bold _idGenCharOverride-1"> ובבית המשפט,</span><span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-098-backlink">24</span></span><span class="bold _idGenCharOverride-1"> לשינוי הגרסאות ללא הרף</span><span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-097-backlink">25</span></span><span class="bold _idGenCharOverride-1"> ולאופיו האלים לכאורה</span>:<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-096-backlink">26</span></span> בצעירותו היה זדורוב מעורב במריבה עם אחיו ופצע אותו בברוטליות ואף השתתף באירועי אלימות נוספים.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-095-backlink">27</span></span> פסק הדין התייחס גם להתבטאויות גזעניות שלו, למשל כלפי העדות האתיופית והמרוקאית.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-094-backlink">28</span></span></p>
			<p class="text" lang="he-IL">לסיום, מחיפושים שנערכו במחשב שבו השתמש זדורוב עלו ממצאים ששימשו כנדבך משני בהרשעה: (17) עניין בפדופיליה (במחשב נמצאו תמונות פורנו של בנות מתחת לגיל 18); וכן (18) חיפוש סרטי סנאף. עוד נטען (19-20) שימים מעטים לפני הרצח נכנס זדורוב לפורום שבו היו מאמר על הטלת מורא וקישור לכתבה על אישה שהורשעה בהריגה במצב של אי-שפיות זמנית.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-093-backlink">29</span></span></p>
			<p class="text" lang="he-IL">העילות הרבות וכבדות המשקל הובילו את השופטים למסקנה שקיים "מארג ראיות איכותי, צפוף וממשי"<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-092-backlink">30</span></span> להרשעתו של זדורוב ברצח ובשיבוש הליכי משפט.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-091-backlink">31</span></span></p>
			<h3 class="above" lang="he-IL">בין "האמת המשפטית" לבין "האמת הציבורית"</h3>
			<p class="first" lang="he-IL">בניגוד לנרטיב התביעה אשר צייר את זדורוב כאדם מניפולטיבי וקר רוח, נרטיב ההגנה צייר אותו <span class="bold _idGenCharOverride-1">כמהגר חלש אופי, שלא בקיא בשפה ובמנהגי המקום, שהיה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. בשל תמימותו והאמון שנתן בחוקרים ובשותפו לתא, שהתגלה בהמשך כמדובב, היה להוט לשתף עמם פעולה "בלב נקי"</span><span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-090-backlink">32</span></span><span class="bold _idGenCharOverride-1"> וחשש שאם לא יעשה כן</span> - <span class="bold _idGenCharOverride-1">ייפגע. כשהוטחו בו פרטים מחשידים ואף שקריים, תירץ אותם בתירוצי דחק והסתבך בשקרים רבים. כשנאמר לו שבידי המשטרה חומרים שבגינם הוא עלול להיכלא לשנים רבות, הסכים להודות ברצח שלא ביצע כדי שעונשו יופחת</span>. בהתאם, ניתן להסביר את שקריו בכך שחזר והתאים את גרסתו לתמונת הרצח כפי שחשב שהתרחש, לפי המידע שאליו נחשף בחקירות ובשיחות עם המדובב. ייתכן שלאחר כמה ימי חקירה החל לחשוב, בסערת נפש, שרצח את תאיר ואינו זוכר זאת.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-089-backlink">33</span></span> זדורוב שינה את גרסאותיו אינספור פעמים במהלך החקירות. נטען שהתביעה, ובעקבותיה השופטים במשפט המקורי, התמקדו במקרים שבהם הלמו אמירותיו את תמונת הרצח והתעלמו מהמקרים הרבים שבהם טעה - ומהם עלה שלא הכיר את הזירה כלל.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">נרטיב ההגנה נתמך בתשתית משמעותית. למשל, לא נמצאו ראיות שקשורות לתאיר על זדורוב ועל כליו ולא נמצאו ראיות דנ"א שקשורות אליו על תאיר ובזירת הרצח.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-088-backlink">34</span></span> כמה נערים ראו את תאיר בדרכה לשירותים שבהם נרצחה, אולם לא ראו מישהו שדלק בעקבותיה לשם,<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-087-backlink">35</span> </span>כפי שטען זדורוב בשחזור. בניתוח שלאחר המוות נמצא שכיס השתן של תאיר היה ריק, מה שמציע שהתפנתה לפני הרצח. הממצא מנוגד למיידיות ולבהילות העולות מכתב האישום ומהשחזור, שלפיהם רצח זדורוב את תאיר <span class="bold _idGenCharOverride-1">מיד</span> כשהגיעה לשירותים.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-086-backlink">36</span></span> נוסף על כך, שלוש טביעות נעליים שאינן של זדורוב מסמנות נתיב יציאה מתא הרצח (תא 2) לתא הסמוך (תא 3);<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-085-backlink">37</span></span> ממצאים נוספים תומכים בטענה שזה היה נתיב היציאה של הרוצח האמיתי, בניגוד חד לשחזור.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">אשר לפרטים המוכמנים שהוצגו לעיל, נטען שחלקם הועברו לזדורוב בחקירות ובשיחות עם המדובב, וחלקם לא היו מוכמנים כלל. נעבור לפרטים בעלי המשקל <span class="bold _idGenCharOverride-1">המכריע</span>, בהתאם למספור למעלה:</p>
			<p class="list ParaOverride-4" lang="he-IL">1.	בנוגע להכרת מצב הזירה בעת הרצח, הרי שזדורוב העיד שכשרצח את תאיר עמד <span class="bold _idGenCharOverride-1">מחוץ</span> לתא, כשהדלת פתוחה - וזאת בניגוד לטענת מומחה ההגנה שבזמן הרצח היתה דלת התא סגורה.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-084-backlink">38</span></span> בנוגע להכרת תנוחת המנוחה <span class="bold _idGenCharOverride-1">לאחר</span> הרצח - זדורוב שִחזר שכשיצא מהתא שכבה תאיר בין התא לקיר המזרחי, כשפניה פונות לתא 1 ולתקרה,<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-083-backlink">39</span></span> ואולם במציאות היא נמצאה ישובה <span class="bold _idGenCharOverride-1">על</span> האסלה, כשפניה פונות לתא 3 ולקיר האחורי של תא 2.</p>
			<p class="list ParaOverride-4" lang="he-IL">2.	בפסק הדין נטען שזדורוב ידע שלא היה אפשר לנעול את תא השירותים מבחוץ; אולם בחקירה שלפני השחזור הוא טען שלאחר שדקר את תאיר, יצא מהתא <span class="bold _idGenCharOverride-1">ונעל</span> את הדלת (ומכך דווקא משתמע שלא ידע שלא היה אפשר לנעול את התא מבחוץ).<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-082-backlink">40</span></span></p>
			<p class="list ParaOverride-4" lang="he-IL">3.	בנוגע לשיחת הטלפון עם ראובן ג'נאח בליל הרצח, שלאחריה נטען שזדורוב מסר לאשתו ש"ילדה נפלה בשירותים מאסלה" כאשר כביכול לא היה אמור לדעת זאת, נטען ששעה לאחר גילוי גופתה של תאיר נמסר בטלוויזיה שהרצח התרחש בשירותים, וכנראה ג'נאח ידע זאת ולא זכר שאמר זאת לזדורוב. במשפט החוזר שינה ג'נאח את גרסתו והסכים שייתכן שהוא זה שאמר לזדורוב שהרצח התרחש בשירותים.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-081-backlink">41</span></span></p>
			<p class="firstspace" lang="he-IL">אשר לפרטים בעלי המשקל ה<span class="bold _idGenCharOverride-1">גבוה</span>:</p>
			<p class="list ParaOverride-4" lang="he-IL">4.	נטען שזדורוב ידע באיזה תא נרצחה תאיר, אבל בחקירה שקדמה לשחזור סיפר שרצח אותה <span class="bold _idGenCharOverride-1">מחוץ</span> לתאים, בין תא 1 לתא 2.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-080-backlink">42</span></span> בהמשך טען שרצח אותה קרוב לתא השני אך מחוץ לתא, כשאחזה בידית הדלת שלו מבחוץ.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-079-backlink">43</span></span> רק לאחר רמיזות עבות של החוקרים, שאמרו, "בתוך תא 2, מה שאתה מספר..."<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-078-backlink">44</span> </span>החל לטעון שרצח את תאיר <span class="bold _idGenCharOverride-1">בתוך</span> התא.</p>
			<p class="list ParaOverride-4" lang="he-IL">5.	בניגוד לנטען שזדורוב הכיר את החתכים על גופתה של תאיר, הרי שאת החתך בחזה שלה<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-077-backlink">45</span></span> החל לתאר רק לאחר שהחוקר שאל: "יכול להיות שאתה עומד מאחוריה ועושה לה ככה? דוקר לה בחזה?"<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-076-backlink">46</span></span> הוא לא תיאר כלל חתך נוסף בחזה של תאיר וחתכים בסנטרה,<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-075-backlink">47</span> </span>ולעומת זאת תיאר חתכים ופגיעות שכלל לא היו, כחתך במותנה ומכה בגב התחתון.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-074-backlink">48</span></span> את החתך העמוק בשורש כף יד שמאל, שנוצר בסמוך למוות או מיד אחריו,<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-073-backlink">49</span> </span>ייחס לגב כף יד ימין וטען שחתך את תאיר כשהרימה את ידיה להתגונן.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-072-backlink">50</span></span> את החתך בצוואר הדגים בצד הלא נכון, וכן הדגים פחות חיתוכים ממספר החתכים בפועל.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-071-backlink">51</span></span> את הפגיעות המרובות בראש, שאותרו בנתיחה שלאחר המוות,<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-070-backlink">52</span> </span>לא תיאר כלל.</p>
			<p class="list ParaOverride-4" lang="he-IL">6.	בניגוד לטענה שזדורוב ידע שתאיר לא נאנסה, הרי שבשיחות עם המדובב ובחקירות (כולל בחקירות <span class="bold _idGenCharOverride-1">שלאחר</span> השחזור) ניכר <span class="bold _idGenCharOverride-1">שהוטרד מכך שייתכן שנאנסה</span> ואמר שיסרב להודות באונס אם יואשם בו.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-069-backlink">53</span></span></p>
			<p class="list ParaOverride-4" lang="he-IL">7.	בנוגע לדם בשירותי הבנים, נטען שלא ניתן להגדירו כפרט מוכמן שכן כל מי שעבר בשירותים (כולל זדורוב) היה יכול לראות אותו, ולא רק הרוצח.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-068-backlink">54</span></span> יתרה מכך, בבדיקות פורנזיות לא נמצאה עדות לנוכחות דם בשירותי הבנים.</p>
			<p class="firstspace" lang="he-IL">אשר לפרטים שהוגדרו כבעלי משקל <span class="bold _idGenCharOverride-1">מופחת</span>:</p>
			<p class="list ParaOverride-4" lang="he-IL">8.	בניגוד לטענה שהכיר את קומת הרצח ואת שירותי הרצח, הרי שבשחזור ניכר שזדורוב התכוון לחלוף על פניהם ולהמשיך לקומה מעליהם, אלמלא עוכב בידי שוטרים.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-067-backlink">55</span></span></p>
			<p class="list ParaOverride-4" lang="he-IL">9.	לגבי אופן היציאה מתא הרצח, כאמור נטען שזדורוב שחזר אותו באופן שגוי,<span id="footnote-066-backlink">56</span> שכן כמה ממצאים מעידים שהרוצח קפץ לתא הסמוך ולא לחלל השירותים, כפי שזדורוב שחזר.</p>
			<p class="list ParaOverride-4" lang="he-IL">10.	אשר ללבוש ולמראה החיצוני של תאיר, זדורוב תיאר אותם בשגיאות מהותיות.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-065-backlink">57</span></span></p>
			<p class="firstspace" lang="he-IL">המארג שעל בסיסו הורשע זדורוב המשיך להיפרם כשעדויות נוספות שהרכיבו אותו הופרכו עם הזמן.</p>
			<p class="list ParaOverride-4" lang="he-IL">11.	מקריאה מדוקדקת בעדויותיה של פסיכולוגית בית הספר נראה שהאדם שראתה בחדר המורים לבוש בבגדי עבודה מעט לאחר שעת הרצח המשוערת, כשהוא תזזיתי ונסער, הוא כנראה <span class="bold _idGenCharOverride-1">גנן אחר</span> שעבד בבית הספר, ולא זדורוב.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-064-backlink">58</span></span></p>
			<p class="list ParaOverride-4" lang="he-IL">12.	אמנם זדורוב החזיק סכינים רבות בארגז הכלים ובביתו, אבל החתך בסנטרה של תאיר נוצר באמצעות סכין בעלת <span class="bold _idGenCharOverride-1">להב משונן</span><span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-063-backlink">59</span></span> - שלא נמצאה בכליו.</p>
			<p class="list ParaOverride-4" lang="he-IL">13.	לגבי טביעות הנעליים על הג'ינס של תאיר, שמומחה התביעה רפ"ק ירון שור טען ששייכות לזדורוב, הרי שלפי חוות דעת נגדית של אחד המומחים המובילים בעולם, שגויס בידי ההגנה בהליך המשלים בבית המשפט המחוזי, אין מדובר בטביעות נעל כלל,<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-062-backlink">60</span></span> ובמשפט החוזר דחו השופטים שבדעת הרוב את חוות דעתו של שור. נוסף על כך, על רצפת תא הרצח נמצאו טביעות נעליים נוספות שדומות לשלוש טביעות הנעליים המשרטטות מסלול מתא הרצח לתא 3 הסמוך, מה שמציע שהן שייכות לרוצח האמיתי, ששהה מעט בתא הרצח והותיר בו עקבות.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-061-backlink">61</span></span></p>
			<p class="list ParaOverride-4" lang="he-IL">14.	הטענה שזדורוב שיבש את החקירה באמצעות העלמת מכנסיו נמצאת במתח עם העובדה <span class="bold _idGenCharOverride-1">שהשאיר את בגדי העבודה במקלט ואסף אותם יומיים לאחר הרצח</span>.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-060-backlink">62</span></span> איזה רוצח יסתכן וישאיר את הראיות זמינות לזמן כה רב בקרבת הזירה? זאת ועוד, התיק נבדק ולא נמצאו בו סימני דם.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-059-backlink">63</span></span> סביר יותר שזדורוב זרק את מכנסיו כי השמין והם לחצו עליו, כפי שטען.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-058-backlink">64</span></span> כמו כן ניכר שסוליות נעליו כלל לא היו נקיות, ובחריציהן היה ניתן להבחין בשאריות חומרי בנייה ועשב.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-057-backlink">65</span></span> נטען שזדורוב שבר וזרק את להבי הסכין, אולם היה מדובר בסכין יפנית, שאת להביה שוברים וזורקים תדיר.</p>
			<p class="list ParaOverride-4" lang="he-IL">15.	בנוגע לקיסם שננעץ במנעול המקלט שבו עבד זדורוב ושכביכול היה אמור לעכב את החיפוש בחפציו (שבפועל המשטרה לא ביצעה), פעילים למען צדק לזדורוב מצאו שהמנעול לא "הקליק" ולא היה נעול בגלל הקיסם. כלומר, בפועל, דלת המקלט <span class="bold _idGenCharOverride-1">לא היתה נעולה</span> - בניגוד לטענה שלפיה זדורוב נעץ את הקיסם כדי לעכב את פתיחתה. זדורוב עצמו טען פעמים רבות שכשיצא מהמקלט, השאיר את דלתו לא נעולה, וכמה מנקים העידו שלא היה ניתן לנעול את דלת המקלט עוד לפני יום הרצח.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-056-backlink">66</span></span></p>
			<p class="firstspace" lang="he-IL">עם השנים הובהר שגם הראיות הקשורות למחשבו של זדורוב לא היו ולא נבראו.</p>
			<p class="list ParaOverride-4" lang="he-IL">16.	פעילים למען צדק לזדורוב גילו כי תמונות פורנו של קטינות שנמצאו בדיסק הקשיח נוצרו בידי משתמש אחר בהארד דיסק בטרם נמכר לזדורוב; (18) ובמשפט החוזר הסכימה גם התביעה כי זדורוב לא חיפש סרטי סנאף אלא הקליד את מילות החיפוש "סקס-פוליס" (קיימת להקה בשם זה), ובאחד הקבצים הופיעה המילה "סנאף"; וכי (19-20) כשחיפש את המילה "מוטורולה" (כמו המכשיר שהיה ברשותו) הגיע לפוסט בפורום שעסק בהתגוננות מפני פושע, שמנסה לתקוף אדם עם סכין, ולקישור לכתבה שעסקה באי-שפיות בתהליך משפטי, שאליה לא נכנס.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-055-backlink">67</span></span></p>
			<p class="first" lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-1">מרתק לראות כיצד עם השנים, ובסיוע פעילים המכירים את חומרי החקירה לפני ולפנים, פורק לגורמים "המארג האיכותי והצפוף" של הראיות שעל בסיסן הורשע זדורוב במשפט המקורי</span>. לטענות בדבר חפותו של זדורוב התווספה ב-2012 עדותו של אדיר חבני (א"ח), שטען שחברתו בעת הרצח, אולה קרבצ'נקו (א"ק), רצחה את תאיר, סיפרה לו לפרטי פרטים את אופן ביצוע הרצח והראתה לו תיק ובו בגדים שחלקם שלו, שלטענתה לבשה בזמן הרצח, וכן כפפות וסכין מגואלת בדם שבה לדבריו בוצע הרצח. ההגנה של זדורוב טענה במשפט החוזר שכמה עדויות וממצאים נוספים, בהם שתי שערות שנמצאו בזירת הרצח והתאימו מיטוכונדריאלית לאדיר, מצביעים על קרבצ'נקו כרוצחת האמיתית של תאיר ראדה (ראו פרקים 9-10).</p>
			<p class="text" lang="he-IL">בוויכוחים בין תומכי ההרשעה במשפט המקורי (המצדדים ב"אמת המשפטית") לבין מתנגדי ההרשעה (המצדדים ב"אמת הציבורית"), טענו הראשונים שהרשעתו זו של זדורוב היתה מבוססת היטב ונשענה על "מארג צפוף": הודאות, שחזור, פרטים מוכמנים, טביעות נעליים וראיות נסיבתיות רבות. בפרשה היו מעורבים חוקרים ומומחים מטעם גופים רבים, בכמה תהליכים וערכאות. למקרא פסקי הדין הארוכים והמנומקים, הם אינם מבינים כיצד ניתן לטעון שהחלטת השופטים המקורית שגויה. לעומתם, מתנגדי ההרשעה טענו לכשלים בחקירה ולפרשנות לא סבירה של חומרי המקור שעליהם הסתמכו פסקי הדין. לתפיסתם, מרגע שזדורוב הודה (הודאת שווא) ושחזר את הרצח (בטעויות בוטות), נרתמה המערכת "להעמיס" פרטים על ה"מארג" המבסס את ההרשעה. לפי נרטיב זה, העיסוק בפרשה מגלם "טעות נגררת", שמשלבת בין כשלים בחקירה, להיטות להרשיע ו"יישור קו" של שופטים עם טענות התביעה. ולמרות זאת, הסנגוריה, בסיוע פעילים, "פרמה" בתהליך ארוך את "המארג האיכותי והצפוף" שעל בסיסו הורשע זדורוב.</p>
			<h3 class="above" lang="he-IL">הביקורת כלפי גופי הממסד שעולה מפרשת זדורוב</h3>
			<p class="first" lang="he-IL">המוקד של פרשת זדורוב עבר לאורך השנים משאלת אשמתו או חפותו של רצף, שנחשד ברצח ילדה ביישוב קטן בפריפריה, לסוגיית ההתנהלות המעוולת לכאורה של גופי הממסד המעורבים בפרשה: המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">אשר <span class="bold _idGenCharOverride-1">למשטרה</span>, נטען שלמרות החקירה הרחבה והמקיפה, הרי שעוד בתחילתה היא שגתה כשהחליטה <span class="bold _idGenCharOverride-1">לפתוח את בית הספר ללימודים</span> שעות מעטות לאחר שגופתה של תאיר הוצאה ממנו, תוך חשש לזיהום הזירה. יומיים לאחר הרצח <span class="bold _idGenCharOverride-1">אפשרה המשטרה לזדורוב לקחת את תיקו ללא בדיקת תוכנו</span>.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-054-backlink">68</span></span> נוסף על כך <span class="bold _idGenCharOverride-1">לא נאספו ממצאים משמעותיים</span> מהזירה: שערות רבות שצולמו בה <span class="bold _idGenCharOverride-1">אבדו</span>;<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-053-backlink">69</span></span> טיפות שנחזו לדם שנמצאו על מזוזת דלת תא 2, והיו משמעותיות בהקשר של השאלה אם דלת התא היתה פתוחה בזמן הרצח, <span class="bold _idGenCharOverride-1">לא נדגמו</span>; לא נדגמה מריחה הנחזית לדם על הקורה המפרידה בין תא 3 לתא 4, שהיתה עשויה לתמוך בתזה שהרוצח האמיתי עבר מתא הרצח לתא 3; וכמה מוצגים מהזירה <span class="bold _idGenCharOverride-1">קוטלגו (בטעות) בצורה שגויה</span>. למשל, כתמי דם של תאיר שנמצאו על מתקן נייר הטואלט בתא 3 קוטלגו כאילו נדגמו בתא הרצח.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">אף שהמשטרה חקרה בני נוער ומבוגרים רבים מאוד, כמה אנשים משמעותיים לא נחקרו. בני נוער אחדים (כולל כאלה שרואיינו לצורך הכנת הספר) טענו שתושאלו בידי המשטרה, אולם <span class="bold _idGenCharOverride-1">דוחות התשאול אינם קיימים, והתשאולים לא מופיעים ביומן החקירה</span>. נוסף על כך, כמה עדים טענו שפרוטוקולי העדות לא שיקפו את תוכן העדויות כפי שנמסרו.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-052-backlink">70</span></span></p>
			<p class="text" lang="he-IL">אשר לחקירותיו של זדורוב: ההגנה טענה בערכאות השונות שפרטים שהוכרו כמוכמנים <span class="bold _idGenCharOverride-1">הועברו לזדורוב בידי החוקרים והמדובב, שהדריכו אותו</span> כך שההודאה תתאים לממצאים בזירה. מעבודה של פעילים עולה שבוצעו עריכות משמעותיות בכמה מקומות בקלטות הווידיאו שהוגשו לבית המשפט; כמו כן, עם הזמן התגלו טעויות משמעותיות בתרגום השיחות בין זדורוב, החוקרים והמדובבים (ראו בהמשך). חומרים מסוימים שהיה צורך לתרגם במהירות מרוסית <span class="bold _idGenCharOverride-1">תורגמו באופן לא מדויק</span> בידי שוטרים דוברי רוסית, כגון המאמר שכביכול עסק בהטלת מורא שאליו נחשף זדורוב לפני הרצח (אחת העדויות הנסיבתיות שעל בסיסן הורשע), שבפועל מדריך כיצד <span class="bold _idGenCharOverride-1">להתגונן</span> מפני בריונים מטילי מורא!<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-051-backlink">71</span></span></p>
			<p class="text" lang="he-IL">ביקורת על המשטרה נמתחה גם בהקשר של שמירת ממצאים הקשורים לחקירה, הן בטווח הזמן המיידי - למשל <span class="bold _idGenCharOverride-1">השמדת המכנסיים</span> שהמשטרה מצאה באתר הזבל תאנים לפני שניתנה לזדורוב האפשרות לזהות אותם;<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-050-backlink">72</span></span> הן בטווח הזמן הארוך, כשעם השנים התגלה שממצאים מזירת הרצח - שהיו אמורים להישמר ללא תאריך תפוגה - אבדו.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">נוסף על הבעייתיות לכאורה של התנהלות המשטרה, עלו עם השנים טיעונים לגבי בעייתיות בהתנהלות הפרקליטות. כך נטען שחומרים שתומכים בתזה המזכה <span class="bold _idGenCharOverride-1">לא הועברו מהתביעה להגנה</span> - למשל סמסים מהטלפונים של אדיר ואולה, דיסק ביקור בזירה שבו נראה כתם דם על הקיר המפריד בין תא 3 לתא 4 ועוד. בעקבות פנייה בנושא פרסם נציב תלונות הציבור המלצות לגבי תיעוד של העברת חומרי חקירה להגנה והודעה על קיום תיקי עבודה של מומחים.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-049-backlink">73</span></span> כן נטען שהפרקליטות <span class="bold _idGenCharOverride-1">התנהלה באופן נקמני כלפי מומחי ההגנה</span>, בהם ד"ר חן קוגל וד"ר מאיה פורמן-רזניק, ניסתה לשנות את עדותם ולפגוע בקידומם בהתאמה (ראו פרק 14).<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-048-backlink">74</span></span></p>
			<p class="text" lang="he-IL">עם השנים הצטברו טענות גם לגבי התנהלות בתי המשפט בפרשה. למשל, פסק הדין המשלים כלל קטע קצר שנכתב בידי השופט בנימין ארבל, <span class="bold _idGenCharOverride-1">ובו שגיאות מהותיות</span>, שאליהן הפנתה ההגנה בבקשת הערעור. בין השאר, השופט טען שזדורוב <span class="bold _idGenCharOverride-1">עבר לתא הסמוך</span>, בעוד שנקבע שזדורוב <span class="bold _idGenCharOverride-1">יצא מעל דלת התא</span>.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-047-backlink">75</span></span> זאת ועוד, השופט יצחק עמית, שכתב את דעת הרוב בפסק דינו של בית המשפט העליון, הניח <span class="bold _idGenCharOverride-1">הנחות "לרעת הנאשם"</span> שאינן מעוגנות בחומר הראיות. זאת היתה אחת העילות לבקשת ההגנה לדיון נוסף בפסק הדין.<span id="footnote-046-backlink">76</span> ביקורת נוספת נגעה <span class="bold _idGenCharOverride-1">ליחס של איפה ואיפה</span> במשפט המקורי למומחים מטעם ההגנה - שזכו ליחס שנע בין חשדנות לבין זלזול - ולמומחי התביעה, שזכו ליחס מועדף.<span id="footnote-045-backlink">77</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL">מהסיבות הללו החל הציבור המעורה בפרטי הפרשה לראות בה הרבה מעבר למשפטו של זדורוב גופא. תחת זאת, היא נתפסת בעיני ציבור זה כפרשה שנוגעת בנקודות הרגישות של מערכת עשיית הצדק ועשויה לטלטל את אמות הסיפים בגופי ממסד רבים.</p>
			<h3 class="above" lang="he-IL">תגליות של פעילים וסיועם לתהליך המשפטי</h3>
			<p class="first" lang="he-IL">התוצרים של חקירות משטרה ותהליכים משפטיים נמצאים בדרך כלל הרחק מעין הציבור. אבל (כאמור בפתח הדבר) הודות לפעילים למען צדק לזדורוב, החומרים הקשורים לפרשה נגישים ואנשים משוחחים עליהם ומגבשים דעות ועמדות בכל הקשור אליה. עם השנים קמו במות רבות ומשמעותיות שתומכות בשיח ובפעילות: קבוצות במדיה החברתית, שהגדולה שבהן היתה השלישית בגודלה מבין הקבוצות דוברות העברית בפייסבוק; האתר "האמת היום", שבו מרוכז הרוב המכריע של החומרים המשפטיים והתקשורתיים הקשורים לפרשה; וכמה ערוצי יוטיוב, שבהם אפשר למצוא סרטונים רבים לגבי הפרשה, לרבות סרטוני החקירות, השיחות עם המדובבים והשחזור.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">על הפרשה נכתבו כמה ספרים, למשל מנקודת המבט של אילנה ראדה, אמהּ של תאיר, או של אולגה גרישייב, אשתו של רומן זדורוב. ספרים אחרים התמקדו בתהליך המשפטי, או שנכתבו מנקודת המבט של אנשים שהיו מעורבים בו. <span class="bold _idGenCharOverride-1">הספר הנוכחי מתמקד בשיח ובפעילות של הציבור בהקשרה של הפרשה ובהשפעותיהם</span>.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">תרומת הפעילים בפרשת זדורוב מתבטאת בצורה הבולטת ביותר בתגליותיהם, שהן בעלות חשיבות משפטית משתנה: חלקן נוגעות לסוגיות משניות שעלו בחומרי החקירה ואינן מתכתבות עם עיקרי הטיעונים שעלו במסגרת הפרשה המשפטית, בעוד אחרות נוגעות להיבטים מרכזיים של הפרשה המשפטית. נסקור כעת כמה תגליות, "מן הקל אל הכבד".</p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-1">שחזור הודעות מפורום בית הספר נופי גולן:</span> הפורום נהפך מיד לאחר הרצח לזירה שבה הציעו אנשים תמיכה ותנחומים, וחלק מכותבי ההודעות אף טענו שיש להם מידע לגבי הרצח. בכמה מקרים התחקו חוקרי המשטרה אחר כתובות ה-IP של הכותבים והגיעו למסקנה שמדובר בנערים שחמדו לצון. אבל פעילים עדיין מחפשים רמזים לפתרון תעלומת הרצח בהודעות מהפורום, שנהפכו מקור בלתי-נדלה לשמועות על זהות הרוצחים, על מניעיהם ועל השתלשלות העניינים שהובילה לרצח. בחלוף יותר מ-15 שנה מהרצח, לאחר פתיחת המשפט החוזר, טענה גם אילנה ראדה כי לפי עדויות רבות בתה נרצחה בידי תלמידים. היא סמכה את טענותיה על כך ש"אי-אפשר להתעלם מהקורבן עצמו ומהחיים שלו. יש שיחות טלפון או ICQ [תוכנת צ'ט פופולרית בזמנו] שנעשו עם תאיר, יש את פורום בית הספר שנכתבו שם דברים שקשורים".<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-044-backlink">78</span></span></p>
			<p class="text" lang="he-IL">לאחר שחוקרי המשטרה ביקשו ממנהל הפורום "להוריד מהאוויר" את ההודעות המקוריות שעלו בו,<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-043-backlink">79</span></span> אלפי (!) הודעות הורדו ונעלמו. עם זאת, חלקן גובו באופן מוסתר עם הגיבוי של האתר בארכיון של האינטרנט (Wayback Machine). פעיל מרכזי שכינויו Dia Rose, בעל ידע במחשבים, הצליח לשחזר כ-60 אחוז (להערכתו) מההודעות שירדו מהרשת, באמצעות חיפוש מתקדם באתר. גם אם לא עולה מידע חדש מההודעות ששוחזרו, עדיין ניתן להסתייע בהן לצורך הזמת שמועות וספקולציות (איור 1).<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-042-backlink">80</span></span></p>
			<p class="centerspace" lang="he-IL"></p>
			<p class="caption" lang="he-IL">איור 1. מתוך הקבוצה "האמת היום"</p>
			<p class="firstspace" lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-1">מעבר על התרגום המחודש של חומרי החקירה, שממנו עולה כי חוקר המשטרה, ולא זדורוב, הוא שהתייחס לראשונה לרצח במצב של אי</span>-<span class="bold _idGenCharOverride-1">שפיות:</span> עניין חשוב שבו חשפו פעילים מידעים חדשים <span class="bold _idGenCharOverride-1">בעלי משמעות משפטית</span> נוגע למעבר המחודש על סרטוני הווידיאו המתעדים את חקירותיו של זדורוב ואת שיחותיו עם המדובבים.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">אחת התרומות המשמעותיות ביותר של הפעילים למען צדק לזדורוב לחשיפת האמת ולעשיית צדק נובעת מהפרויקט אדיר הממדים של התרגום המחודש, שכלל כ-110 שעות של סרטוני החקירות, השיחות עם המדובב והשחזור. את הפרויקט הוביל אדיק פאינשטיין, יוצא ברית המועצות לשעבר. תוך מעבר על החומרים ורב-שיח עם פעילים דוברי רוסית הוא הפיק תרגום חדש, השונה בנקודות רבות מהתרגום הרשמי. את התרגום העלה ככתוביות על הסרטונים. <span class="bold _idGenCharOverride-1">עבודתו של פאינשטיין הוגשה ב</span>-<span class="bold _idGenCharOverride-1">2021 בידי ההגנה במסגרת משפטו החוזר של זדורוב, ובהמשך התקבלה כתרגום הרשמי של הסרטונים</span> (ראו פרק 17).</p>
			<p class="text" lang="he-IL">החומרים תורגמו במקור בידי חברה ששכרה המשטרה. התרגום והתמלול ככלל מדויקים, אך במקומות מסוימים יש אי-דיוקים והשמטות משמעותיות שהתגלו בידי הפעילים, למשל לגבי "רצח במצב אפקט" (בלקאאוט). האפשרות שזדורוב ביצע את הרצח ב"מצב אפקט" עלתה במהלך החקירות והשיחות עם המדובב, וזדורוב השתמש בה כתירוץ לכך שרצח כביכול את תאיר מבלי לזכור. מהתרגום המקורי עולה שעוד בחקירתו הראשונה המתועדת בווידיאו (12.12.2006) העלה את האפשרות שהרצח בוצע ב"מצב אפקט". אבל ממעבר של הפעילים על החומר עולה שלפני שהגה זדורוב את המילים "רצח במצב אפקט", ניכר שהחוקר ביצע תנועה של האצבע ליד רקתו, וזדורוב אמר בקול את שהבין מסימני ידיו. כלומר, <span class="bold _idGenCharOverride-1">החוקר היה הראשון שהתייחס למונח "רצח במצב אפקט"</span>, והדבר לא צוין בתמלול המקורי.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-041-backlink">81</span></span> התגלית חשובה כי היא מוכיחה שהאזכור הראשון של בלקאאוט נעשה בידי החוקר ולא בידי זדורוב, גם אם באופן חזותי ולא באופן מילולי. במשפט החוזר קיבלו השופטים שבדעת הרוב טענה זו.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-040-backlink">82</span></span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-1">תרגום מחדש של שיחה בין המדובבים, שכוללת בקשה שצוות החקירה יעביר לאחד מהם מידע לגבי אופן ביצוע הרצח:</span> בעקבות התרגום המחודש של סרטוני החקירות והשיחות בתא המעצר מצאה פעילה שבבוקר 15 בדצמבר 2006 שוחחו ביניהם המדובבים כשזדורוב לא היה בתא. בשיחה ביקש ארתור מיבגני שידבר עם צוות החקירה כדי שיעבירו לו פרטים לגבי הרצח. הבקשה מנוגדת לנוהלי הפעלת המדובבים, שלא אמורים להכיר את זירת הרצח לפרטיה. בתמליל הרשמי, הרוב המוחלט של הדברים הופיע כ"לא נשמע".<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-039-backlink">83</span></span> המידע נכלל בבקשה למשפט חוזר ועלה במשפט החוזר.</p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-1">איתור הדרכה של ארתור לזדורוב:</span> לאחר מעבר על התרגום המחודש של השיחות בתא ב-15 בדצמבר 2006 נטען כי המדובב ארתור הוא מקורם של פרטים רבים שמסר זדורוב בהודאתו. באותו יום אמר ארתור לזדורוב שיספר שתאיר קיללה את אמו והעירה על מוצאו הרוסי, ולכן רצח אותה. הוא הסביר לזדורוב שכשרוצחים ולא עומדים מול הקורבן, הדברים היחידים שמתלכלכים בדם הם הסכין, שאותה אפשר לשטוף ולזרוק, והידיים, שניתן לשטוף. בהודאתו, זדורוב מוסר זאת כמעט עד ציטוט מדויק. ההגנה בהליך המקורי טענה שהמדובב הדריך את זדורוב, אך לא הפנתה לשיחה מתאריך זה, שעשויה להיות המקרה המובהק ביותר של הדרכה. בעקבות העשייה של הפעילים סביב נושא זה, המקרה הוכנס לבקשה למשפט חוזר ונידון במשפט החוזר.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-038-backlink">84</span></span> בהמשך לכך כללו השופטים בדעת הרוב במשפט החוזר דוגמאות הממחישות כיצד אמירות המדובב מ-15 בחודש מצאו את דרכן להודאתו של זדורוב.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-037-backlink">85</span></span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-1">איתור עריכות של החקירות והשיחות בתא המעצר:</span> תגלית נוספת שעלתה מצפייה של פעילים באחד הסרטים, שצולמו בתא המעצר ב-14 בדצמבר 2006, היא שלקטע מסוים שעוסק בהיכרות עם כלי הדם הוצמד פסקול שמקורו במקטע אחר באותה קלטת. הכותב הדגים שהקלטת "בושלה" באופן שמחזק את החשדות נגד זדורוב (ראו איור 2).<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-036-backlink">86</span></span> קטע זה נבחן במשפט המקורי במתכונת ה"מבושלת", כי הצדדים לא שמו לב להיעדר ההתאמה בין הווידיאו לאודיו.</p>
			<p class="centerspace" lang="he-IL"></p>
			<p class="caption" lang="he-IL">איור 2. מתוך "החקירות של רומן זדורוב"</p>
			<p class="text" lang="he-IL">זאת ועוד, אחד מקובצי האודיו המתעדים את חקירת זדורוב מ-16 בדצמבר 2006 נערך כך שקטע מאמצע החקירה הודבק בסופה, וקטע של כחצי שעה נעלם כלא היה.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-035-backlink">87</span></span> החקירה שנערכה התייחסה, בין היתר, לעדותו של ראובן ג'נאח, שהוכרה כפרט מוכמן מכריע בידי בית המשפט המחוזי. יש לציין שנושא העריכה של קלטות הווידיאו עלה במשפט המקורי, ובפסק הדין נקבע שלא בוצעו בהן עריכות משמעותיות. הדוגמאות שאיתרו הפעילים לא עמדו לנגד עיני השופטים.</p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-1">איתור דמה של תאיר בתא 3:</span> הפעיל אלון עקרוני, שעבר על דוחות המז"פ שבתיק המשפטי, מצא שראש המעבדה הביולוגית, ד"ר מיה פרוינד, קטלגה באופן שגוי את מתקן נייר הטואלט שבתא השלישי, כאילו מדובר בנייר טואלט מהתא השני (תא הרצח). על המתקן נמצאו כתמי דמה של תאיר. התגלית, שהגיעה לאחר בחינת השרשרת שעברו מאות מוצגים, היא כמציאת מחט בערימת שחת, שחמקה מעיני ההגנה והתביעה גם יחד. המשמעות היא שנמצאו דם ודנ"א של תאיר בתא השלישי, דבר המצטרף לראיות נוספות המציעות שהרוצח עבר לתא הסמוך לאחר הרצח (בניגוד לשחזור של זדורוב).<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-034-backlink">88</span></span> <span class="bold _idGenCharOverride-1">ממצא זה היה עילה מרכזית בהחלטת השופט חנן מלצר להורות על קיום משפט חוזר</span>.</p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-1">הגילוי שהמנעול למקלט שבו עבד זדורוב היה פתוח, מה שמפריך את הטענה שזדורוב נעץ בו בכוונה קיסם כדי לעכב את המחפשים מלמצוא את התיק שלו, שהיה בו:</span> השופטים ייחסו חשיבות לעובדה שבמנעול המקלט שבו עבד זדורוב נמצא קיסם. זדורוב עבד במקלט 2, הנמצא קומה וחצי מתחת לשירותים שבהם התבצע הרצח. לקראת הערב, כשהתעצמו החיפושים אחר תאיר והמחפשים הגיעו לבית הספר, הם פנו לחפש במקלטים. כשהגיעו למקלט שבו עבד זדורוב, לא הצליחו לפתוח את המנעול ונאלצו לפרוץ אותו.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-033-backlink">89</span></span> בבדיקה התברר שהמנעול חובל באמצעות קיסם שהוחדר אליו.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-032-backlink">90</span></span> מכיוון שזדורוב סיפר שהשאיר ביום הרצח את בגדיו בתיק במקלט, עלתה ההשערה שחיבל בכוונה במנעול כדי להקשות את פתיחתו ולמנוע את מציאת בגדיו המגואלים בדם לכאורה. זדורוב נחקר בעניין זה ב-11 בינואר 2007 וטען, בדומה לטענתו בחקירות קודמות, שהמנעול כלל לא ננעל.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-031-backlink">91</span></span></p>
			<p class="text" lang="he-IL">שופטי בית המשפט העליון נחלקו בנושא הקיסם במנעול. השופט יורם דנציגר טען שלא רק שאין הוכחה שזדורוב הכניס את הקיסם למנעול כדי להקשות את מציאת התיק, אלא שאין היגיון שעשה כן, כיוון שהרבה יותר מסוכן להשאיר תיק עם בגדים מגואלים בדם במקלט כששוטרים רבים מסתובבים באזור, מאשר לקחת את התיק מחוץ לבית הספר (כפי שזדורוב נמנע מלעשות).<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-030-backlink">92</span></span> מנגד, השופט עמית טען שהאפשרות שזדורוב תקע את הקיסם במנעול מתבקשת. לטענתו, זדורוב הוא היחיד שהיתה לו סיבה כלשהי לחבל במנעול והיה האחרון שיצא מן המקלט לפני שהגיעו אליו המחפשים.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-029-backlink">93</span></span></p>
			<p class="text" lang="he-IL">כמה פעילים חקרו לעומק את נושא הקיסם במנעול ושוחחו עם מנעולנים שמכירים את המנעול מהדגם הספציפי. מסקנתם (שהופיעה במסמך שכתבו, ושחלק ממנו מופיע באיור 3) היתה שמאוד לא סביר, עד בלתי-אפשרי, שהמנעול היה נעול כשנחתך. אם המנעול היה נעול כשנחתך, האוזן שמול חור המפתח היתה נותרת נעולה בתוכו (כמו באיור 4). בפועל, חלק ניכר מהאוזן נפל (ראו בתמונה שבתוך איור 3), ולכן סביר ביותר שהמנעול נחתך כשהיה פתוח.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-028-backlink">94</span></span> ייתכן שבלהט העניינים לא ניסה קובי סמברנו, אב הבית, לפתוח את המנעול ידנית ומיהר לפרוץ אותו. לאחר מעבר על התמונות והשוואה לדגם המקורי של המנעול, הפעילים טענו שדלת המקלט היתה פתוחה ולא נעולה. הקביעה נתמכת בחוות דעה מומחה שהוגשה כעבור שנים רבות במשפט החוזר וכוללת תמונה של מנעול דומה שנפרץ בעודו נעול (איור 4).<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-027-backlink">95</span></span></p>
			<p class="centerspace" lang="he-IL"></p>
			<p class="caption" lang="he-IL">איור 3. מסמך שכתבו פעילים לגבי הקיסם במנעול</p>
			<p class="firstspace" lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-1">הגילוי שזדורוב לא חיפש חומר על שיטות להטלת מורא באמצעות בדיקת הדיסק הקשיח במחשב ששימש אותו:</span> תגלית נוספת של הפעילים נוגעת לחומרים שנשמרו על הדיסק הקשיח במחשב של זדורוב ומשפחתו. במשפט נטען שזדורוב חיפש באינטרנט מידע על שיטות לתקיפה ולהטלת מורא, ומסמך בנושא זה אכן הופיע בהיסטוריית הגלישה שלו. אולם מסקירת היסטוריית הגלישה שביצעו הפעילים, בהתייחס ליום שבו נשמר המסמך, עולה שזדורוב חיפש מידע על מכשירי מוטורולה, כמו המכשיר הסלולרי שהיה בבעלותו. בין המסמכים הרבים על אודות רינגטונים למכשיר מוטורולה, שנשמרו בהיסטוריית הגלישה, נשמר גם המסמך המדובר. הכותרת התחתונה, שחזרה בכל דף, כללה את הכיתוב "<span class="eng CharOverride-6" lang="en-US" xml:lang="en-US">motorola</span> c650". פרט למסמך זה לא נשמר בהיסטוריית הגלישה של זדורוב באותו היום מסמך אחר הקשור להטלת מורא או לרצח. הפעילים טענו שהמסמך נשמר באופן "תמים" במהלך החיפוש של זדורוב אחר מידע על מכשירי מוטורולה, דבר ששומט את הבסיס מטיעוני התביעה, שלפיהם כוונתו הפלילית היא שהביאה אותו למסמך הנדון. מסמך היסטוריית הגלישה היה בידי הצדדים יותר מעשר שנים, עד שהפעיל בדק אותו שוב.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-026-backlink">96</span></span> במהלך המשפט החוזר הסכימה התביעה עם חוות דעת המומחה מטעם ההגנה, שתיקפה תגלית זו, ונסוגה מטענתה במשפט המקורי.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-025-backlink">97</span></span></p>
			<p class="centerspace" lang="he-IL"></p>
			<p class="caption" lang="he-IL">איור המנעול כפי שהיה אמור להיראות אם היה נפרץ בעודו נעול</p>
			<p class="firstspace" lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-1">גילוי שמקור תמונות הפורנו שנמצאו במחשבו של זדורוב הוא משתמש קודם ולא זדורוב עצמו:</span> במשפט המקורי הציגה התביעה את עדות מומחה המחשבים של המשטרה, רס"מ צחי סגל, שקבע בין היתר שבמחשבו של זדורוב נמצאו תמונות פורנו של קטינות.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-024-backlink">98</span></span> התביעה השתמשה בממצא זה כדי לחזק את טענותיה שלזדורוב אופי סוטה והוא מגלה עניין בקטינות.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-023-backlink">99</span></span> ממצא זה קיבל נפקות בפסק הדין, שבו נקבע כי "ממצאי המחשב ככאלה מוסיפים אף הם נדבך נוסף [להרשעה]".<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-022-backlink">100</span></span> בהמשך לחיפושים שביצעו פעילים, לבקשה למשפט חוזר צורפה חוות דעתו של מומחה המחשבים יואב זילברשטיין, מנכ"ל חברת שחזור המידע טיק טק טכנולוגיות בע"מ, ולפיה מקור התמונות כלל אינו זדורוב. נמצא שזדורוב קנה הארד-דיסק משומש ויצר שני משתמשים: <span class="eng CharOverride-6" lang="en-US" xml:lang="en-US">Roma</span> לעצמו (בינואר 2006) ו-Olga לאשתו (בספטמבר 2006). המשתמש שצפה בתמונות של הקטינות נקרא <span class="eng CharOverride-6" lang="en-US" xml:lang="en-US">Dominic</span>, ותאריכי הצפייה בהן הם בשנים 2003-2005, זמן רב לפני שזדורוב קנה את ההארד-דיסק.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-021-backlink">101</span></span> מכאן שלא זדורוב הוא שהוריד את התמונות, אלא משתמש אחר. סיכומי התביעה במשפט החוזר לא התייחסו כלל לנושא פורנו הקטינות, ופסק הדין הסתמך על חוות דעת המומחה מטעם ההגנה, שתיקפה את התגלית. כך נשמט עוד נדבך מבסיסי ההרשעה של זדורוב במשפט המקורי. כאמור בפתח הדבר, בפסק דינו התייחס השופט דני צרפתי (שזיכה את זדורוב) לגורמים שהביאו לשוני בפסק הדין במשפט החוזר לעומת הערכאות הקודמות. לטענתו, העובדה שהממצאים ממחשבו של זדורוב זכו לפירוש אחר, ולא שימשו יותר את התביעה להשחרת אופיו, היתה סיבה משמעותית לכך.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-020-backlink">102</span></span></p>
			<p class="text" lang="he-IL">התגליות הללו הן רק קצה הקרחון של הפעילויות הרבות והמגוונות של הפעילים למען חשיפת האמת ועשיית הצדק. למשל, פעילים יצרו ושיתפו טבלאות של שערות מזירת הרצח והבדיקות שנעשו בהקשרן, של בני הנוער שהיו בשירותים ומה שראו ועוד. פעילים אחרים חיפשו רמזים לרצח בציורים של אולה קרבצ'נקו ויצרו קשר עם אנשים שהכירו אותה ועם רבים אחרים הקשורים לפרשה (כולל כאלה שלא נחקרו במשטרה), ניהלו איתם שיחות ולעתים רחוקות אף לקחו מהם דגימות לבדיקה. פעיל בשם אבישי בחן מחדש מוצגים מהתיק ושוחח עם מומחים רבים ברחבי העולם, בהם מומחי טביעות נעליים, כדי לנסות למצוא את הנעל שהותירה עקבות בדם בתא הרצח. מומחה התביעה ירון שור הציע במשפט החוזר למסור למשטרה או לפרקליטות מודל שמשער כיצד הנעל אמורה להיראות, שערך מומחה מחו"ל עבור אבישי; כשהצעה כזאת מגיעה ממומחה נחשב ומוביל, היא מעידה מן הסתם על האיכות שהוא מייחס לתוצרי המחקר שערכו הפעילים.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-019-backlink">103</span></span></p>
			<p class="text" lang="he-IL">פעילים אחרים הסתובבו בקצרין ובבית הספר עצמו וגילו תגליות חשובות. למשל, אחד הפעילים מצא בשירותי הבנים בבית הספר קילוף צבע שדומה לקילופי צבע לכאורה במזוזת הדלת של תא הרצח שנחזים לכתמי דם (איור 5).<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-018-backlink">104</span></span> ממצא זה הועבר להגנה והוגש במסגרת המשפט החוזר כדי לתמוך בטענה שתא השירותים היה סגור בזמן הרצח (ראו בהמשך, פרק 3).</p>
			<p class="text" lang="he-IL">פעילים גם גילו ממצאים משמעותיים בהקשר של אולה קרבצ'נקו, כמו התכתבויות מחשידות שחמקו מעיני ההגנה ודמיון בין סמל השלום שהיה חרוט על דלת תא השירותים לבין מוטיבים מציוריה (ראו בהמשך). זאת ועוד, סוגיות כגון נזילת הדם על טביעת הנעל בתא הרצח, קיום טביעות נוספות על רצפת התא, מצב כיס השתן של תאיר ועוד נידונו ברשת זמן רב לפני שעלו במשפט החוזר. תגליות רבות של הפעילים תוקפו באמצעות חווֹת דעת מומחה שהוגשו לבית המשפט ושימשו אותו בהכרעה במשפט החוזר.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">אין זה מפתיע שהפעילות המקוונת מובילה, במקרים מסוימים, לרצון להשתתף ב"דבר האמיתי" ולעזור לגורמים השותפים לתהליך הפורמלי של עשיית הצדק. ואכן, סנגוריו של זדורוב שמחו להיעזר בחלק מהפעילים.<span class="bold _idGenCharOverride-1"> בהקשר זה, הפעילות ברשתות החברתיות תפקדה כמקפצה לזירה הפורמלית, שבה השיחות והתגליות של הפעילים נהפכו לבעלות משמעות משפטית.</span><span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-017-backlink">105</span></span></p>
			<p class="centerspace" lang="he-IL"></p>
			<p class="caption" lang="he-IL">איור 5. קילוף צבע בשירותי הבנים - תמונה שצילם פעיל והוגשה במסגרת המשפט החוזר</p>
			<p class="firstspace" lang="he-IL">הסיוע של הפעילים להגנה של זדורוב חשוב יותר מאשר בתיקים אחרים. לאורך השנים ייצגו את זדורוב ארבעה צוותי הגנה. עו"ד אריה הרמלין ייצג אותו בראשית מעצרו. עו"ד דוד שפיגל ייצג אותו מסוף 2006 ועד לתחילת 2011 (ואליו הצטרפה בתחילת 2007, עם תחילת הדיונים המקדמיים בבית המשפט, עו"ד גליל שפיגל). בשנים 2011-2016 יוצג זדורוב בידי עו"ד אלקנה לייסט מהסנגוריה הציבורית, במקביל לעורכי דין נוספים, ובהם עו"ד איתי הרמלין ועו"ד אביגדור פלדמן. מ-2016 ועד זמן כתיבת שורות אלו מיוצג זדורוב בידי עו"ד ירום הלוי, כאשר בחלק מהזמן הצטרף אליו גם עו"ד משה שרמן. במשך השנים הצטברה כמות רבה מאוד של חומר משפטי, וכדי להכיר אותו לעומק נדרשות התעמקות רבה והבנה של מכלול ההקשרים בפרשה.</p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-1">גרעין הפעילים הנרחב שהתאגד סביב תיק זדורוב במשך השנים מכיר את חומרי החקירה על בוריים, וחבריו חדורי מוטיבציה לעזור ומשקיעים זמן רב בחשיבה ובפעילות. אם הם בעלי יכולת ניתוח וכתיבה, הרי הם יכולים להיות לעזר רב לצוות ההגנה של זדורוב</span>, וסיועם אכן היה חשוב מאוד לפי עו"ד הלוי.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-016-backlink">106</span> </span>ככל שהפעילים חושבים ופועלים "בראש אחד" עם צוות ההגנה, הרי שהחיבור הוא מפגש בין "היצע" ל"ביקוש".</p>
			<p class="text" lang="he-IL">הפעילות הציבורית הרבה למען זדורוב החלה מיד לאחר מעצרו, כשאנשים פרטיים פנו לצוות ההגנה והציעו לעזור.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-015-backlink">107</span></span> גם עורכי הדין מטעם הסנגוריה הציבורית נעזרו בפעילים, והתופעה נהפכה בולטת כשעו"ד הלוי החל לייצג את זדורוב. הלוי נהפך אבן שואבת לפעילים ובריאיון עמו טען שדלתו פתוחה בפניהם ושהם מסייעים לו באופן לא מבוטל.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-014-backlink">108</span></span> קטעים רבים בבקשה לקיום משפט חוזר מסתמכים על תגליות של פעילים, והם סייעו בכתיבת מסמכים משפטיים רבים, ובכלל זאת סיכומי ההגנה במשפט החוזר. פעולות אלו, שברוב המקרים נכללות במסגרת עבודתם של עוזרים משפטיים, דורשות מומחיות רבה, זמן ולעתים כסף, והעובדה שהן מבוצעות בחינם בידי פעילים שמכירים את החומר המשפטי על בוריו מסייעת רבות לצוות ההגנה. הפעילים מתמקדים בהיבטים שונים של התיק. יש המתמקדים בסוגיות פורנזיות; יש המכירים כל דקה מסרטוני החקירות ומהשיחות עם המדובב; אחרים מכירים היטב את חומרי החקירה שקשורים להתנהלותה של תאיר ביום הרצח. חלוקת העבודה מסייעת לצוות ההגנה, והוא יכול להתייעץ עם אנשים שונים לגבי סוגיות שונות.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">מעורבות הפעילים ניכרת מעבר לתהליך המשפטי המרכזי. כך, כמה פעילים עבדו באופן צמוד עם אילנה ראדה וסייעו לה במישור המשפטי. למשל, הפעילים הגישו עבור ראדה בקשה לקבל את המחשב המשפחתי ואת הטלפון של תאיר, שהוחרמו בידי המשטרה. הבקשה המקורית הוגשה בידי הפעיל אבי עמר בשמו, בשם אילנה ראדה ו"בשם 250,000 חברי קבוצת הפייסבוק".<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-013-backlink">109</span></span> הפעילים גם סייעו בהפעלת דף הפייסבוק של אילנה ראדה, שנהפך למנוע מרכזי להפצת מידע על אודות הפרשה; ובכתיבת ספרים על הפרשה, למשל ספרה של אולגה גרישייב, שיצא ב-2018.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">אולם הפעילות למען זדורוב לא מתקבלת תמיד בעין יפה כשאינה מתואמת עם עורכי דינו, שבמקרים חריגים רואים בה הסגת גבול ופגיעה ביכולתם לייצגו כהלכה. למשל, ב-2016 עתרו פעילים לבג"ץ<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-012-backlink">110</span></span> בניגוד לדעתו של עו"ד הלוי, בא כוחו של זדורוב, שטען: "העתירה הזאת... לא במקום והיא גורמת נזק לרומן זדורוב... עם כל הכבוד לעותרים ולרצון הטוב, אין להם זכות עמידה בבג"ץ, הם לא מייצגים את זדורוב... למה הדבר דומה בעיני? למשחק כדורגל [עם] שתי קבוצות. לצורך העניין רומן זדורוב ועורכי דינו מול הפרקליטות, ועם שופט, ופתאום נכנס אוהד עירום למגרש, תופס את הכדור ורץ להבקיע גול לטובת הקבוצה שהוא אוהד... אז זה מאוד מהנה, והקהל מאוד מריע ומאוד מבסוט... האוהד העירום הזה... מושך תשומת לב, אבל הוא לא שייך למשחק".<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-011-backlink">111</span></span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-1">היתרונות שבהסתמכות על הפעילים בלטו בזמן ההכנות לעריכת המשפט החוזר ובניהולו</span>. למשל, לשם גיוס עדים מומחים היה צורך לאסוף כסף מהציבור, תהליך שהובל ונתמך בידי הפעילים. כמה פעילים המשיכו לתפקד כמעין יועצים ועברו באופן שוטף עם עו"ד הלוי על סוגיות העולות מחומרי החקירה. הביטוי הוויזואלי והפומבי לכך ניתן בבית המשפט עצמו, כשלעתים פעילים מסוימים ישבו לצד הסנגור וענו לשאלותיו. אבל במשפט החוזר, בכמה נקודות זמן, התרחשו גם סיטואציות אבסורדיות, כשפעילים אחרים הגישו בקשות לבית המשפט לצורך זימונם כעדים, הגשת ראיות או חקירת עדים אחרים, בניגוד בוטה לעמדת סנגורו של זדורוב.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">לנוכחים בדיונים במשפט החוזר היה קשה לחמוק מאי-הסימטריה הברורה שבין התביעה לבין ההגנה של זדורוב. למשל, כשהחליטה התביעה לתרגם שוב את כל החקירות והשיחות עם המדובב, היא יכלה לעשות כן במהירות, בעוד שלפעילים ולהגנה נדרשו שנים להפיק תרגום כזה. ברצונה יכלה התביעה לממן בדיקה של שערות וממצאים אחרים מהזירה, וברצונה לגלגל זאת למימון ההגנה. התביעה יכלה להיעזר בתקציב העומד לרשותה כדי לפנות למומחים רבים ושונים, בעוד ההגנה נדרשה לגייס לצורך כך כספים ממשפחת הנאשם (שאינה משופעת באמצעים) או מהציבור, באמצעות מימון המונים. בעוד שאת הפרקליטות ייצגו כמה עורכי דין, שהופיעו באולם בית המשפט יחד עם הסטאז'רים שלהם והתמקדו בהיבטים שונים של הפרשה המשפטית, מולם ניצב עו"ד הלוי לבדו או עם עורך דין אחד נוסף. אי-סימטריה זו משמעותית מבחינת היכולת להתארגן ולעבור על החומרים כדי לתת מענה הולם בבית המשפט. ולכן העובדה שבא כוחו של זדורוב הסתמך על רשת תומכת של פעילים סייעה לו רבות, לדבריו.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-010-backlink">112</span></span></p>
			<p class="text" lang="he-IL">הספר עוסק בפרשת הרצח וההליך המשפטי, אבל גם מראה כיצד נהפכו הרשתות החברתיות לבית לפעילים, אילו קבוצות הקימו הפעילים ואילו פעילויות אפיינו אותן, כיצד היו חלקן לחממה לסיוע להגנה של זדורוב (אם כי אחרות שימשו גם בסיס להפצת קונספירציות והשמצות), וכיצד תגליות של הפעילים סייעו להוצאת האמת לאור ולעשיית צדק.</p>
			<h3 class="above" lang="he-IL">מה בספר?</h3>
			<p class="first" lang="he-IL">פרשת רצח תאיר ראדה ומשפטו של רומן זדורוב היא <span class="bold _idGenCharOverride-1">מהפרשות הפליליות המסועפות והמסוקרות בתולדות המדינה</span>. יש בה ילדה שנרצחה בבית ספרה; מהגר שהורשע ברצח והרשעתו נשתמרה בכמה ערכאות ולמרות זאת זכה למשפט חוזר; רוב גדול בציבור שסבור כי הוא חף מפשע; אמהּ של הקורבן שחָלקה מהרגע הראשון על עמדת הממסד; מתמודדת נפש שהופיעה בתקשורת בפנים גלויות כדי לעמוד מול הטענות שרצחה את תאיר; קונספירציות על כיתות שטן וילדות בנות 13 שנחשדו בעיני אנשים מהציבור כמעורבות ברצח; וספקות שלא מרפים. לא פלא שהפרשה נהפכה, כפי שהיטיב לתאר גבי גזית, ל<span class="bold _idGenCharOverride-1">"תוכנית ריאליטי לאומית"</span>.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-009-backlink">113</span></span></p>
			<p class="text" lang="he-IL">הספר עוסק בפרשת זדורוב ובהשלכותיה הציבוריות והתקשורתיות. בחלקו הראשון אסקור <span class="bold _idGenCharOverride-1">באופן מלא ומקיף את חקירת רצח תאיר ראדה ומשפטו של רומן זדורוב</span>. הפרשה עניינה רבים לא רק בגלל התהליך המשפטי, אלא גם בשל מגוון השמועות שנכרכו בה. למשל, לגבי נער שנכנס למתחם בית הספר לאחר הרצח ולקח מקלות; טרמפיסטים שיצאו מקצרין מיד לאחר הרצח והתנהגו באופן מחשיד לדעת הנהג שאסף אותם; הטרדות טלפוניות שחוותה תאיר לפני הרצח; נערה שנטען כי ציירה ציור של אישה שמתה בשירותים זמן קצר לפני הרצח; כיתוב מחשיד על אמת ידה של תאיר, שנקשר שלא בצדק לפעילות של כת שטן; אמירות של תאיר בשיעור תיאטרון לפני הרצח שהיא מפחדת מהמוות; פלקטים שנתלו בבית הספר ועליהם נכתב שהגיע זמנה של תאיר; עדות שהרוצחים הם ילדים מכיתות גבוהות שהסתובבו בבית הספר עם סכינים בגרביים; ועוד. הספר מסביר את ההתרחשויות הללו ומבחין בין אמת לבדיה ובין עובדות לשמועות.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">נוסף על כך נתעמק בחקירותיו של זדורוב ובתמיהות שעולות מהן: אם אינו הרוצח, מדוע נשבר כל כך מהר והיה מוכן כעבור ימים אחדים להודות ברצח שלא ביצע? מדוע שינה את דעתו לגבי נושאים מסוימים (כמו טיפות הדם בשירותי הבנים) ולמה יישר קו עם טענות החוקרים גם כשלא היו נכונות? מדוע היה מוכן לקחת על עצמו רצח, אבל לא אונס? האם ייתכן שהשתכנע שיש נגדו חומר רב, שהוא צריך "לעזור לחקירה" ולתת גרסה שתחזיק בבית המשפט בטווח זמנים קצר? האם הוא מניפולטור ומתוחכם, כמו שקבע בית המשפט בהליך המקורי, או איש תמים, שהתנהג בחקירותיו ב"טיפשות-על", כפי שטען שוב ושוב סנגורו עו"ד הלוי?<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-008-backlink">114</span></span></p>
			<p class="text" lang="he-IL">במהלך העבודה על הספר הגעתי לחומרים המשטרתיים, לחומרים המשפטיים ולחומרים אחרים הנוגעים לתיק ולפרשות משפטיות קשורות ונוכחתי שלא קיים מסמך המנקז אליו את "השורות התחתונות" של הפרשה, ובכלל זאת המשפט החוזר. במסגרת זאת, פרקים 1-4 נוגעים בחייה של תאיר וסוקרים את ההתרחשויות ביום הרצח, את זירת הרצח ואת החקירות שערכה המשטרה. פרקים 5-8 מלווים את זדורוב בימים שקדמו לרצח ומיד אחריו, עומדים על גרסתו הראשונית לגבי התנהלותו ביום הרצח ועוקבים אחר התכנים שעלו בחקירותיו, עד להודאותיו ולשחזור ולאחריו. פרקים 9-10 עוקבים אחר הטענות בדבר מעורבותה של אולה קרבצ'נקו ברצח. פרקים 11-13 מתארים את התהליך המשפטי, מהבקשות להארכת מעצרו של זדורוב והגשת כתב האישום נגדו בינואר 2007, ועד פסק הדין במשפט החוזר (2023).</p>
			<p class="text" lang="he-IL">פרשת זדורוב העלתה לסדר היום הציבורי נושאים רבים, כגון אלימות במערכת החינוך וצילום בבתי הספר, הפעלת מדובבים, סוגים ומשמעויות של בדיקות דנ"א, מעמד המכון לרפואה משפטית והתייחסות למחלות נפש. <span class="bold _idGenCharOverride-1">שני הנושאים שהפרשה מסמלת במיוחד הם אי</span>-<span class="bold _idGenCharOverride-1">האמון של הציבור בממסד מחד גיסא, ויכולתם של אנשים (בתגובה לאי</span>-<span class="bold _idGenCharOverride-1">האמון) לשוחח, להתארגן ולפעול על בסיס הרשתות החברתיות המקוונות מאידך גיסא</span>.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">חלקו הראשון של הספר סוקר את השתלשלות הפרשה, ואילו חלקו השני מנתח את הפעילות ברשתות החברתיות למען צדק לזדורוב והשפעותיה. לעתים מחקר על אודות השפעותיהן של הרשתות החברתיות נוגע רק בצדדיהן ה"פרו-חברתיים", או באלה ה"פחות חברתיים" ומתאר את השפעותיהן כמובילות ל"גן עדן" או ל"גיהינום".<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-007-backlink">115</span></span> בספר אמחיש שלפעילות צדדים "פרו-חברתיים" <span class="bold _idGenCharOverride-1">לצד</span> צדדים "פחות חברתיים" ואף "אנטי-חברתיים". מחקרים רבים ניתחו את שימושי האינטרנט והרשתות החברתיות בידי פעילים למטרות שונות. <span class="bold _idGenCharOverride-1">הפעילות ברשתות החברתיות למען צדק לזדורוב נבחנת ממקרים רבים אחרים של אקטיביזם מקוון, וזאת מכמה סיבות</span>.</p>
			
				<span class="תבליטים">	</span><span class="bold _idGenCharOverride-1">משך הפעילות והיקפה:</span> מ-2010 (לאחר הרשעתו של זדורוב), ובפרט מאז 2016 (דחיית ערעורו לעליון), הפעילות למען צדק לזדורוב ברשתות החברתיות התרחבה <span class="bold _idGenCharOverride-1">והתנקזה לשלוש במות עיקריות</span> ובהן חומרים בהיקף נרחב מאוד, ששימשו את הפעילים במשך שנים ארוכות. (א) מספר דו-ספרתי של <span class="bold _idGenCharOverride-1">קבוצות בפייסבוק</span>, שהגדולה שבהן היא אחת הגדולות בקבוצות דוברות העברית ברשת חברתית זו; (ב) כמה <span class="bold _idGenCharOverride-1">ערוצי יוטיוב</span>, שבהם ניתן למצוא חומרים משטרתיים מצולמים וחומרים תקשורתיים רבים; (ג) <span class="bold _idGenCharOverride-1">אתר אינטרנט</span> המכיל את הרוב המכריע של החומרים המשטרתיים, החומרים המשפטיים וכן חומרים אחרים.
				<span class="תבליטים">	</span><span class="bold _idGenCharOverride-1">זמינות החומרים:</span> באופן טיפוסי תוצרי עבודת המשטרה ובתי המשפט נמצאים הרחק מעין הציבור. בניגוד לכך, הפעילות למען צדק לזדורוב מתבצעת על בסיס כמות נכבדת של חומרים <span class="bold _idGenCharOverride-1">שעברו דיגיטציה והונגשו</span>. החומרים משמרים מידע לגבי אנשים וגופים ונשארים נוכחים ללא תאריך תפוגה. ב"חומרי הגלם" נעשה שימוש כדי לטעון טיעונים, להביע עמדות ורגשות, ללבן סוגיות, ליצור תרחישים, תמונות וסרטונים ולארגן פעילות קולקטיבית באינטרנט ומחוץ לו.
				<span class="תבליטים">	</span> <span class="bold _idGenCharOverride-1">ההקשר:</span> הפעילות למען צדק לזדורוב מתבצעת בהקשר של <span class="bold _idGenCharOverride-1">משפט רצח וקריאה לצדק למורשעי שווא</span>, לתפיסת הפעילים. הפעילות ממחישה שהשימוש הנרחב באינטרנט וברשתות החברתיות מאפשר פתיחת ערוצים חדשים ולא ממסדיים לשיח על צדק ומשפט ומשנה את אופי הסיקור של סוגיות משפטיות ואת השיח על אודותיהן.
				<span class="תבליטים">	</span><span class="bold _idGenCharOverride-1">זהות המשתתפים בשיח:</span> בדרך כלל השותפים לשיח הציבורי לגבי משפט וצדק הם גורמים הפועלים בתוך המערכת ("אינסיידרים"): שוטרים, עורכי דין, שופטים ואף כתבים ופרשנים משפטיים. רבים סבורים שלא רק שלאזרחים מהשורה אין גישה לתוצרים של הליכים משפטיים, אלא גם שבפועל אינם מכירים את הדינים ואת התקנות וכי יכולת הסקת המסקנות שלהם לוקה בחסר (ראו פרק 22). לעומת זאת, נגישות לחומרים משפטיים והיכרות עם הדינים ועם התקנות אמורות לאפשר השתתפות בשיח על אודות פרשות משפטיות, שבעלי היכולות הנדונות אינם מכירים לעומק. אולם בפרשת זדורוב ניכרת <span class="bold _idGenCharOverride-1">מעורבותם של גורמים מחוץ למערכת ("אאוטסיידרים")</span>, ובהם פעילים שמכירים סוגיות קטנות כגדולות, ברמות עומק ודיוק שמומחים בתחום אינם מגיעים אליהן.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-006-backlink">116</span></span>
			
			<p class="first" lang="he-IL">האינטרנט, ובמיוחד המדיה החברתית, נהפכו ל"ברירת המחדל" לפעילים לצורך התארגנות, קבלת מידע והפצתו, גיוס פעילים חדשים והנעה לפעולה. אבל האם פעילות זאת אפקטיבית? יש הטוענים שפעילות ציבורית מבוססת מדיה חברתית מספקת עלה תאנה, שמאפשר לפעילים להרגיש ש"עשו משהו". הפעילים עשויים להרגיש שהם יצאו ידי חובה בפעולה מינורית (למשל, לחיצה על לייק או החלפת תמונת פרופיל), במקום להשתתף בפעילויות עמוקות יותר.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-005-backlink">117</span></span> יש הטוענים שבקרב הפעילים נגד עוולות ממסדיות נוצר דיסוננס בין המעורבות האינטנסיבית והציפיות לשינוי, לבין התחושה שמתבססת עם הזמן לגבי חוסר התוחלת והיעדר היכולת להשפיע.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-2"><span id="footnote-004-backlink">118</span></span></p>
			<p class="text" lang="he-IL">בניגוד לכך, בספר אדגים שהפעילות הציבורית ברשתות החברתיות למען צדק לזדורוב מתייחדת בהשפעותיה הרבות: (1) <span class="bold _idGenCharOverride-1">השפעות על הפעילים</span> המתבטאות בהעלאת העניין בפרשה ורמת הבקיאות בה ובשינוי דעה לגביה. הפעילים עשויים לשפר את היכרותם את אופני הפעולה של גופי הממסד הרלוונטיים, ואף לפתח ולתרגל מיומנויות אזרחיות כניסוח טענות, התמודדות עם טענות נגדיות ושליטה בשפה המקצועית הרלוונטית; (2) <span class="bold _idGenCharOverride-1">השפעות על הפרשה המשפטית עצמה</span>. במסגרת זאת, חלק מהפעילים מסייעים בחשיפת מידע וביצירת ידע חדש על אודות הפרשה, וחלקם מסייעים להגנה; (3) <span class="bold _idGenCharOverride-1">השארת הפרשה על סדר היום הציבורי</span>. יותר מעשור לאחר הרצח, פוסטים ותגובות עלו בקבוצות מדי יום וסייעו לשמר את הפרשה במודעות הציבורית; (4) <span class="bold _idGenCharOverride-1">השפעות על תדמיות ועל דעות</span>. הפעילות משפיעה גם על "בעלי עניין בפרשה", כגון צעירים משכבת הגיל של תאיר, שהיו בני נוער בזמן הרצח, על התדמית של קצרין ושל גופי הממסד שהיו מעורבים בפרשה ועל דעת הקהל לגבי הפרשה.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">כאמור, חלקו השני של הספר מנתח את הפעילות ברשתות החברתיות למען צדק לזדורוב ואת השפעותיה. במסגרת זאת, פרק 14 סוקר את מקורות העניין הציבורי בפרשה ועוקב אחרי התפתחותה לסמל של אי-אמון בממסד. פרקים 15-18 סוקרים את הכיסוי התקשורתי של הפרשה וכן ממפים ומאפיינים את הפעילות האינטרנטית למען צדק לזדורוב. פרקים 19-20 מאפיינים את המנהלים המובילים את הפעילות ועומדים על פיצולה לקבוצות שונות ורבות. פרקים 21-23 עוסקים במבנה הפעילות למען צדק לזדורוב ובייצוגיה - בידי הפעילים עצמם ובידי התקשורת הממסדית. בפרקים 24-25 נסקרות צורות הביטוי המרכזיות (ז'אנרים) בקבוצות הפועלות למען צדק לזדורוב: ממים, יצירה והומור הדובר את "שפת הפייסבוק", תרחישים על הרצח וסיפורים אישיים.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">בפרקים 26-27 נסקרים הנושאים העיקריים של הדיונים והתמונות בקבוצות: ניתוח הזירה ופרשת הרצח; ביקורת כלפי הממסד; חייה של תאיר והבעת סולידריות עם משפחתה; קריאות לצדק לזדורוב; והצבעה על חשודים בביצוע הרצח. מהניתוח עולה שהפעילות <span class="bold _idGenCharOverride-1">התגלגלה עם השנים ושינתה צורה</span> - <span class="bold _idGenCharOverride-1">ממיקוד במשפט זדורוב בלבד להדגשה של עוולות ממסדיות וסוגיות רלוונטיות אחרות בהקשרים רבים ומקבילים אחרים</span>. פרק 28 ממפה ומנתח את סוגי הפעילויות הקבוצתיות המתבצעות על בסיס השיח ברשתות החברתיות. בפרקים 29-30 עובר הדיון מהצדדים ה"חברתיים" של הפעילות ברשתות החברתיות לצדדיה ה"אנטי-חברתיים" וסוקר שמועות, שקרים וזיופים שמופצים בקבוצות.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">בפרקים האחרונים מנותחת <span class="bold _idGenCharOverride-1">השפעת</span> הפעילות ברשתות החברתיות. פרקים 31-32 עוסקים בהשמצות נגד צעירים משכבת הגיל של תאיר, שהיו בני נוער בזמן הרצח. בפרק 33 הדיון עובר למישור המקומי ולהשפעה (הנתפסת) של הרצח על תדמית היישוב שהתרחש בו, ופרקים 34-35 עוסקים במישור הארצי ובהשמצות כלפי עובדי ציבור (בעיקר פרקליטים ואנשי משטרה שהיו מעורבים בפרשה). הפרק האחרון, פרק 36, בוחן את השפעת הפעילות למען זדורוב ברשתות החברתיות על דעת הקהל.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">הספר מבוסס על איסוף וניתוח של חומרים משטרתיים, משפטיים וציבוריים רבים, ובכלל זה נתונים שנדלו מקבוצות הפייסבוק העוסקות בצדק לזדורוב מהקמתן ועד לסיום המשפט החוזר. הספר מבוסס על שיטות מחקר רבות: נטנוגרפיה (אתנוגרפיה דיגיטלית), ראיונות, ניתוחי תוכן, סקרים וניסוי - כדי ליצור תמונה מקיפה של הפרשה מזוויות רבות. חלק מהפרקים שעוסקים בחקירת המשטרה ובתהליך המשפטי נכתבו בליווי עורכי דין ופעילים שמכירים היטב את החומר המשפטי ואף היו מעורבים בכתיבת הבקשה למשפט חוזר לזדורוב וליוו את המשפט החוזר.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">ניכר שאנשים רבים המעורים בחומר מגיעים למסקנות שונות לגבי הפרשה - ובכלל זאת השופטים שדנו במקרה. כדי שהמסקנות יהיו מבוססות ככל הניתן נעשה שימוש בחומר משפטי רחב ובהערות שוליים רבות. ובכל מקרה, הספר אינו מתמקד בהיבטים המשפטיים של הפרשה אלא בהיבטיה הציבוריים והתקשורתיים, תוך שימוש בכלים מדעיים.</p>
			
			<div class="_idFootnotes">
				<div id="footnote-117" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">5.	ועדת הבדיקה בעקבות מותה של התלמידה תאיר ראדה ז"ל (2007). <span class="bold _idGenCharOverride-1">דו"ח מסכם: ממצאים, מסקנות והמלצות</span>. ירושלים: משרד החינוך.</p>
				</div>
				<div id="footnote-116" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">6.	איפרגן, שמעון (27.2.2014). החקירות היקרות בתולדות משטרת ישראל. <span class="engi CharOverride-8" lang="en-US" xml:lang="en-US">Mako</span>.</p>
				</div>
				<div id="footnote-115" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">7.	אבני, עידן (7.12.2006). חשד: ילדים רצחו ילדה בבית הספר. <span class="bold _idGenCharOverride-1">ידיעות אחרונות</span>.</p>
				</div>
				<div id="footnote-114" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">8.	תפ"ח 502/07, עדות רפ"ק יורם אזולאי בבית המשפט, עמ' 17 לפרוטוקול. <span class="bold _idGenCharOverride-1">ההפניות לחומר המשפטי בספר מתייחסות למשפט המקורי בבית המשפט המחוזי בנצרת, אלא אם כן צוין אחרת</span>.</p>
				</div>
				<div id="footnote-113" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">9.	שם, עמ' 27 לפרוטוקול.</p>
				</div>
				<div id="footnote-112" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">10.	תפ"ח 502/07, הכרעת הדין, עמ' 251-252.</p>
				</div>
				<div id="footnote-111" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">11.	שם, עמ' 42, 110, 112, 145, 193, 203, 415, 453.</p>
				</div>
				<div id="footnote-110" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">12.	שם, עמ' 333.</p>
				</div>
				<div id="footnote-109" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">13.	שם, עמ' 334-335.</p>
				</div>
				<div id="footnote-108" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">14.	שם, עמ' 335-336.</p>
				</div>
				<div id="footnote-107" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">15.	שם, עמ' 367-382.</p>
				</div>
				<div id="footnote-106" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">16.	שם, עמ' 345-346.</p>
				</div>
				<div id="footnote-105" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">17.	שם, עמ' 195, 368, 445.</p>
				</div>
				<div id="footnote-104" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">18.	שם, עמ' 249-251.</p>
				</div>
				<div id="footnote-103" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">19.	שם, עמ' 209-210, 265.</p>
				</div>
				<div id="footnote-102" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">20.	שם, עמ' 440.</p>
				</div>
				<div id="footnote-101" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">21.	שם, עמ' 142.</p>
				</div>
				<div id="footnote-100" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">22.	שם, עמ' 342-344.</p>
				</div>
				<div id="footnote-099" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">23.	שם, עמ' 17, 20, 22, 40, 49.</p>
				</div>
				<div id="footnote-098" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">24.	שם, עמ' 105, 111, 114, 127, 135.</p>
				</div>
				<div id="footnote-097" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">25.	שם, עמ' 13, 31, 41.</p>
				</div>
				<div id="footnote-096" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">26.	שם, עמ' 145, 415, 445-446.</p>
				</div>
				<div id="footnote-095" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">27.	שם, עמ' 346-360.</p>
				</div>
				<div id="footnote-094" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">28.	שם, עמ' 130, 145, 406, 412, 415, 417, 446.</p>
				</div>
				<div id="footnote-093" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">29.	שם, עמ' 360-365.</p>
				</div>
				<div id="footnote-092" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">30.	שם, עמ' 446.</p>
				</div>
				<div id="footnote-091" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">31.	שם, עמ' 456. גזר הדין.</p>
				</div>
				<div id="footnote-090" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">32.	בפסק הדין במשפט החוזר התייחסו השופטים באריכות לסוגיית "הלב הנקי" וקבעו שמדובר במוטיב חוזר וברור העולה מהשיחות של זדורוב בתא המעצר, מחקירותיו ואף מהודאותיו, הלקוח מהדין האוקראיני והרוסי. הם אף קבעו כי זדורוב הודה הודאת שווא מתוך הבנה שהכול "סוגר עליו" וצפוי לו בוודאות מאסר עולם, וכי רק אם יודה ויקבל את הקלת "הלב הנקי", היא תבוא לידי ביטוי בעונש מאסר מופחת משמעותית (למשל: תפ"ח 502/07 [משפט חוזר], סעיפים 340, 345, 351 ואילך לפסק דינו של השופט קולה, וסעיפים 46-57 לפסק דינו של השופט צרפתי).</p>
				</div>
				<div id="footnote-089" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">33.	סיכומי ההגנה, עמ' 226-229.</p>
				</div>
				<div id="footnote-088" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">34.	תפ"ח 502/07, הכרעת הדין, עמ' 351, סעיף ד'.</p>
				</div>
				<div id="footnote-087" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">35.	תמלולי השחזורים של דני זולין (ת-69) ושל עגור אלון (ת-72). 18.12.2006.</p>
				</div>
				<div id="footnote-086" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">36.	חוות דעת מומחה ד"ר קונסטנטין זייצב, 19.12.2006. חוות דעת משלימה של המומחה ד"ר חן קוגל, 27.3.2022 (נ-113א במשפט החוזר).</p>
				</div>
				<div id="footnote-085" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">37.	חוות דעת מומחה רפ"ק ירון שור, 21.6.2007, עמ' 5, סעיפים 6-7 (ת-362). השאלה אם שלושת הסימנים שמסמנים נתיב יציאה מתא הרצח הם אכן עקבות נעל היתה סוגיה משמעותית שנדונה במשפט החוזר. השופטים שהיו בדעת הרוב קבעו ששלוש העקבות הזרות ושלוש עקבות על רצפת התא אכן שייכות לאותה הנעל (לפחות בסבירות גבוהה). (תפ"ח 502/07 [משפט חוזר], סעיף 149 לפסק דינו של השופט קולה).</p>
				</div>
				<div id="footnote-084" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">38.	שחזור זדורוב, 19.12.2006 (קלטת השחזור, זמן קלטת: 15.00-22.06). חוות דעת מומחה פול קיש, 28.2.2022 (נ-149 במשפט החוזר). גם דעת הרוב במשפט החוזר קבעה שהאפשרות הסבירה היא שדלת התא היתה סגורה בזמן הרצח (תפ"ח 502/07 [משפט חוזר], סעיף 226 לפסק דינו של השופט קולה).</p>
				</div>
				<div id="footnote-083" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">39.	שחזור זדורוב, 19.12.2006 (קלטת השחזור, זמן קלטת: 16.49-17.24).</p>
				</div>
				<div id="footnote-082" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">40.	חקירת זדורוב, 19.12.2006 (מ"ט 172/06(1)(3), זמן קלטת: 20.11-21.16).</p>
				</div>
				<div id="footnote-081" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">41.	תפ"ח 520/07, עמ' 1116 לפרוטוקול (משפט חוזר).</p>
				</div>
				<div id="footnote-080" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">42.	חקירת זדורוב, 19.12.2006 (מ"ט 172/06(1)(2), זמן קלטת: 27.59-28.23).</p>
				</div>
				<div id="footnote-079" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">43.	שם (זמן קלטת: 22.20-22.47).</p>
				</div>
				<div id="footnote-078" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">44.	שם (זמן קלטת: 31.17-31.25).</p>
				</div>
				<div id="footnote-077" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">45.	חוות דעת מומחה ד"ר קונסטנטין זייצב, 19.12.2006, עמ' 4, סעיף 5א (ת-11).</p>
				</div>
				<div id="footnote-076" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">46.	חקירת זדורוב, 19.12.2006 (מ"ט 172/06(1)(2), זמן קלטת: 23.17-23.27).</p>
				</div>
				<div id="footnote-075" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">47.	חוות דעת מומחה ד"ר קונסטנטין זייצב, 19.12.2006, עמ' 4, סעיף 5ב, עמ' 3, סעיפים 3א-3ב (ת-11).</p>
				</div>
				<div id="footnote-074" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">48.	חקירת זדורוב, 19.12.2006 (מ"ט 172/06(1)(3), זמן קלטת: 2.52-3.45). על חולצתה של תאיר נמצאו שני קרעים קטנים בצד הימני התחתון, אחד מהם אנכי ואורכו ס"מ אחד והאחר אופקי באורך כחצי ס"מ. חוות דעת מומחה ד"ר קונסטנטין זייצב, 19.12.2006, עמ' 2, סעיף 1ג (ת-11). התביעה טענה שהקרעים תואמים את עדותו של זדורוב, אולם מדובר בקרעים קטנים מאוד, ללא חתך במיקום המתאים על הגופה.</p>
				</div>
				<div id="footnote-073" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">49.	חוות דעת משלימה של המומחה ד"ר חן קוגל, 27.3.2022 (נ-113א במשפט החוזר).</p>
				</div>
				<div id="footnote-072" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">50.	חקירת זדורוב, 19.12.2006 (מ"ט 172/06(1)(3), זמן קלטת: 4.24-6.26).</p>
				</div>
				<div id="footnote-071" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">51.	שם (מ"ט 172/06(1)(2), זמן קלטת: 22.21-22.48). שחזור זדורוב, 19.12.2006 (קלטת השחזור, זמן קלטת: 16.03-16.57). חוות דעת מומחה ד"ר קונסטנטין זייצב, 19.12.2006, עמ' 2-9 (ת-11). חוות דעת מומחה ד"ר חן קוגל, 16.3.2022 (נ-113 במשפט החוזר).</p>
				</div>
				<div id="footnote-070" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">52.	חוות דעת מומחה ד"ר קונסטנטין זייצב, 19.12.2006, עמ' 5, סעיף 8 (ת-11).</p>
				</div>
				<div id="footnote-069" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">53.	ע"פ 7939/10, פסק דינו של השופט דנציגר, סעיף 245. בחוות דעת הרוב הסכים השופט עמית (סעיף 69) ש"מדובר בפרט 'ניטרלי' שיכול להיזקף הן לחובתו והן לזכותו של המערער".</p>
				</div>
				<div id="footnote-068" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">54.	ע"פ 7939/10, פסק דינו של השופט דנציגר, עמ' 116-117; פסק דינו של השופט עמית, עמ' 267. השופטים התייחסו להימצאות דם בשירותי הבנים כעובדה, בין היתר כי המנקה טען שראה וניקה שם דם.</p>
				</div>
				<div id="footnote-067" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">55.	שחזור זדורוב, 19.12.2006 (קלטת השחזור, זמן קלטת: 9.57-10.36).</p>
				</div>
				<div id="footnote-066" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">56.	שם (זמן קלטת: 44.04-44.15). בדעת הרוב במשפט החוזר נקבע שמממצאי הזירה עולה שהרוצח אכן קפץ לתא הסמוך (תפ"ח 502/07 [משפט חוזר], סעיף 149 לפסק דינו של השופט קולה).</p>
				</div>
				<div id="footnote-065" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">57.	תפ"ח 502/07, הכרעת הדין, עמ' 336.</p>
				</div>
				<div id="footnote-064" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">58.	עדויות רות נשרי, 8.12.2006 (ת-692), 9.12.2006 (ת-693). דיסק רענון הזיכרון של רות נשרי מ-11.12.2006 (נ-306). נראה שנשרי התייחסה לגנן אחר, שהכירה ודיברה איתו זמן רב לפני כן (זדורוב עבד בבית הספר שבועות ספורים). נשרי טענה שהגנן היה בדרכו החוצה מחדר המורים כשנכנסה ושבאותו זמן היו בו שלוש מורות. המורה פתנה חסאן העידה שישבה בחדר המורים משעה 14:00 עם שתי תלמידות כדי לעזור להן להתכונן לבגרות במתמטיקה. במהלך השעה הזאת נכנס גנן לחדר המורים. פרט להן לא ישבו שם מורים נוספים בשעה זו. מהעדות ניכר שחסאן ושתי התלמידות הן "שלוש המורות" שנשרי חשבה שראתה בחדר המורים (עדות פתנה חסאן, 17.12.2006 [נ-139 במשפט החוזר]). אחת התלמידות שישבה בחדר המורים היתה מריאנה, שבעדותה בבית המשפט מסרה שכשישבו בחדר המורים נכנס אליו גנן ויצא ממנו עם סכין לחיתוך לחם או עוגות (עדות מריאנה בבית המשפט, עמ' 1471-1479 לפרוטוקול). מהעדויות עולה שהדמות שראתה נשרי היא, בסבירות גבוהה, גנן אחר ולא זדורוב.</p>
				</div>
				<div id="footnote-063" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">59.	חוות דעת מומחה ד"ר חן קוגל, 16.3.2022 (נ-113 במשפט החוזר).</p>
				</div>
				<div id="footnote-062" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">60.	חוות דעת מומחה ד"ר ויליאם בודזיאק, 11.11.2012 (נ-329). בעקבות פסק דין שניתן בסמיכות זמנים, ובו קבע בית המשפט העליון שמשקל ראיית טביעות נעל נמוך ביותר (ע"פ 1620/10 ניקולאי מצגורה נ' מדינת ישראל), הפחית בית המשפט המחוזי את משקל חוות דעתו של רפ"ק שור עד לנטרולה. יש לציין כי בדעת הרוב במשפט החוזר נקבע שאין טביעות נעל על מכנסיה של תאיר, בניגוד לחוות דעתו של שור (תפ"ח 502/07 [משפט חוזר], סעיפים 405-441 לפסק דינו של השופט קולה; סעיפים 186-202 לפסק דינו של השופט צרפתי).</p>
				</div>
				<div id="footnote-061" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">61.	חוות דעת מומחה פקד אביעד לוי, 2.2.2022 (נ-148 במשפט החוזר).</p>
				</div>
				<div id="footnote-060" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">62.	תפ"ח 502/07, סיכומי ההגנה, עמ' 98.</p>
				</div>
				<div id="footnote-059" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">63.	חוות דעת מומחה ד"ר מיה פרוינד, 26.2.2007, עמ' 15 (ת-695). מוצג 67.</p>
				</div>
				<div id="footnote-058" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">64.	עדות רומן זדורוב בבית המשפט (עמ' 1025 לפרוטוקול).</p>
				</div>
				<div id="footnote-057" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">65.	תיק העבודה של רפ"ק ירון שור, סעיף 15 (עקב נעל הסלמנדר הימנית של זדורוב) (ת-364).</p>
				</div>
				<div id="footnote-056" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">66.	חקירת זדורוב, 13.12.2006 (מ"ט 119/06(1), זמן קלטת: 23.57-24.23). עדות אנה טרייסמן, 3.1.2007 (נ-203). עדות אלכסנדר קספירוביץ, 4.1.2007 (נ-205).</p>
				</div>
				<div id="footnote-055" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">67.	מסמך הסכמות בין הפרקליטות להגנה לגבי תוכן מחשבו של הנאשם (מסמך במ-1, משפט חוזר).</p>
				</div>
				<div id="footnote-054" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">68.	עדות רפ"ק יורם אזולאי בבית המשפט.</p>
				</div>
				<div id="footnote-053" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">69.	ברקן, נעם (10.3.2019). תעלומה: איפה השערות מזירת הרצח של תאיר ראדה? <span class="engi CharOverride-8" lang="en-US" xml:lang="en-US">ynet</span>.</p>
				</div>
				<div id="footnote-052" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">70.	למשל: עדות מריאנה בבית המשפט (עמ' 1471-1479 לפרוטוקול).</p>
				</div>
				<div id="footnote-051" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">71.	חוות דעת מומחה יצחק אילן, 28.3.2019. מסמך הסכמות בין הפרקליטות להגנה לגבי תוכן מחשבו של הנאשם (מסמך במ-1, משפט חוזר).</p>
				</div>
				<div id="footnote-050" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">72.	אחד הדברים שהחשידו את זדורוב היה העובדה שזרק את המכנסיים שלבש ביום הרצח. בחיפושים באתר הזבל תאנים נמצאו כמה זוגות מכנסיים שתאמו את התיאור של זדורוב, אך משום שלא היו עליהם כתמי דם, הם הושמדו ובכך נמנעה ממנו האפשרות לחיזוק טענות בדבר חפותו. דוח חיפוש באתר תאנים, 2.1.2007 (ת-473). מזכר השמדת מוצגים, 8.1.2007 (ת-43). דוח תפיסה וסימון, 8.1.2007 (ת-558). דוח תפיסה וסימון, 14.1.2007 (ת-586).</p>
				</div>
				<div id="footnote-049" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">73.	תלונה 128/20, החלטת נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, 7.6.2020.</p>
				</div>
				<div id="footnote-048" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">74.	יש לציין שפסק דינו של אב בית הדין, אשר קולה, כלל התייחסויות רבות להתנהלות לא תקינה כלפיו מצד הפרקליטות, כמו למשל ניסיון להשפיע על הכרעת דינו באמצעות התקשורת וניסיון לציירו כמי שדעתו היתה מוטה מתחילת המשפט (תפ"ח 502/07 [משפט חוזר], סעיף 574).</p>
				</div>
				<div id="footnote-047" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">75.	תפ"ח 502/07, פסק דינו של השופט ארבל, סעיף 5. ערעור לבית המשפט העליון, עמ' 29.</p>
				</div>
				<div id="footnote-046" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">76.	ע"פ 7939/10, פסק דינו של השופט עמית, עמ' 233-234. דנ"פ 1329/16, בקשה לדיון נוסף, עמ' 51.</p>
				</div>
				<div id="footnote-045" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">77.	תפ"ח 502/07, עיקרי הטיעון מטעם ההגנה בהליך המשלים, עמ' 24. ב-2009 יצא עו"ד דוד שפיגל (בא כוחו של זדורוב) לתקשורת והטיח דברים דומים. שפיגל הואשם בביזיון בית המשפט, נקנס והתנצל. רופא-אופיר, שרון (15.9.2009). עורך דינו של זדורוב נקנס והשתלח בשופטים. <span class="engi CharOverride-8" lang="en-US" xml:lang="en-US">ynet</span>. דברים דומים אמר מומחה ההגנה ד"ר חן קוגל, שהשווה באריכות במשפט החוזר בין היחס שזכו לו חוות דעתו כשנערכו עבור התביעה ועבור ההגנה במשפטים פליליים (עמ' 4205 לפרוטוקול, משפט חוזר).</p>
				</div>
				<div id="footnote-044" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">78.	ראב"ד, אחיה (7.12.2021). משפט זדורוב: קצין המז"פ התקשה להסביר איך הרוצח ברח בלי להשאיר עקבות דם. <span class="engi CharOverride-8" lang="en-US" xml:lang="en-US">ynet</span>.</p>
				</div>
				<div id="footnote-043" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">79.	מזכר לגבי אתר פורום בית ספר נופי גולן, 11.12.2006 (ת-278).</p>
				</div>
				<div id="footnote-042" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">80.	האמת היום - לזכרה של תאיר ראדה ז"ל, 7.10.2018. ההודעות שעלו בדף הראשי של הפורום המקורי (ID=1190) אבדו, ובגיבוי מ-12.12.2006 קיים רק הדף הראשי שלו. לאחר שנמחקו ההודעות מהפורום המקורי, נפתח פורום חדש (ID=2027). גם ההודעות שעלו לפורום זה בשעות הראשונות "הורדו" ולא הועלו מחדש.</p>
				</div>
				<div id="footnote-041" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">81.	בקטע החקירה המלא זדורוב אומר שלא רצח את תאיר ואין סיבה שירצח או ייקח על עצמו את הרצח כי יש לו ילד קטן בבית. החוקר מגיב: "אתה יודע, יש דברים שאנשים עושים ולא חושבים". זדורוב עונה שהוא תמיד חושב לפני שהוא עושה. החוקר עונה שלעתים יש מקרים שבהם אנשים עושים דברים, ואז מבצע את תנועת היד. זדורוב מפרש את דבריו ותנועתו של החוקר כ"מצב אפקט" ומדגיש שאצלו דברים כאלה אינם קורים. חקירת זדורוב, 12.12.2006 (מ"ט 160/06(1), זמן קלטת: 24.31-24.47).</p>
				</div>
				<div id="footnote-040" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">82.	תפ"ח 502/07 (משפט חוזר), סעיף 444 לפסק דינו של השופט קולה.</p>
				</div>
				<div id="footnote-039" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">83.	מ"ח 6881/19, בקשה לקיום משפט חוזר, עמ' 164. שיחה בין המדובבים בתא המעצר, 15.12.2006 (מ"ט 165/06 (8)(4), זמן קלטת: 18.17-32.27).</p>
				</div>
				<div id="footnote-038" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">84.	מ"ח 6881/19, בקשה לקיום משפט חוזר, עמ' 226. זדורוב בתא המעצר, 15.12.2006 (מ"ט 165/06 (9)(4), זמן קלטת: 32.32-32.50).</p>
				</div>
				<div id="footnote-037" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">85.	תפ"ח 502/07 (משפט חוזר), סעיף 339 לפסק דינו של השופט קולה; סעיפים 213-218 לפסק דינו של השופט צרפתי.</p>
				</div>
				<div id="footnote-036" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">86.	דף הפייסבוק "החקירות של רומן זדורוב", 10.6.2019.</p>
				</div>
				<div id="footnote-035" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">87.	שם, 19.10.2019.</p>
				</div>
				<div id="footnote-034" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">88.	מ"ח 6881/19, בקשה לקיום משפט חוזר, עמ' 78.</p>
				</div>
				<div id="footnote-033" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">89.	עדות קובי סמברנו, 24.12.2006 (נ-84).</p>
				</div>
				<div id="footnote-032" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">90.	לוח תצלומים המתעד את פירוק המנעול, 1.1.2007 (ת-450).</p>
				</div>
				<div id="footnote-031" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">91.	חקירת זדורוב, 13.12.2006 (מ"ט 119/06(1), זמן קלטת: 23.57-24.23). הודעת זדורוב, 11.1.2007 (ת-41).</p>
				</div>
				<div id="footnote-030" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">92.	ע"פ 7939/10, פסק הדין של השופט דנציגר, סעיף 362.</p>
				</div>
				<div id="footnote-029" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">93.	שם, פסק הדין של השופט עמית, סעיפים 87-88.</p>
				</div>
				<div id="footnote-028" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">94.	מתוך הקבוצה "דורשים משפט צדק בפרשת רצח תאיר ראדה ז"ל", 10.11.2014.</p>
				</div>
				<div id="footnote-027" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">95.	חוות דעת מומחה חי יפרח, 3.4.2022 (נ-152 במשפט החוזר).</p>
				</div>
				<div id="footnote-026" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">96.	חשמונאי, עדי (20.12.2018). הרשת חוקרת. <span class="bold _idGenCharOverride-1">ישראל היום</span>.</p>
				</div>
				<div id="footnote-025" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">97.	מסמך הסכמות בין הפרקליטות להגנה לגבי תוכן מחשבו של הנאשם (מסמך במ-1, משפט חוזר).</p>
				</div>
				<div id="footnote-024" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">98.	דוח חיפוש במחשבו של זדורוב, 18.12.2006 (ת-625).</p>
				</div>
				<div id="footnote-023" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">99.	סיכומי התביעה, עמ' 314, סעיף קטן 19.</p>
				</div>
				<div id="footnote-022" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">100.	תפ"ח 502/07, פסק הדין, עמ' 367.</p>
				</div>
				<div id="footnote-021" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">101.	מ"ח 6881/19, בקשה לקיום משפט חוזר, עמ' 149, סעיף 214.</p>
				</div>
				<div id="footnote-020" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">102.	תפ"ח 502/07 (משפט חוזר), סעיף 333 לפסק דינו של השופט צרפתי.</p>
				</div>
				<div id="footnote-019" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">103.	תפ"ח 502/07, עמ' 2070 לפרוטוקול (משפט חוזר).</p>
				</div>
				<div id="footnote-018" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">104.	תמונה שממחישה קילוף צבע בשירותי הבנים (נ-31 במשפט החוזר).</p>
				</div>
				<div id="footnote-017" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">105.	נוסף על הקשר עם גופים משפטיים, במהלך השנים יצרו הפעילים פעמים רבות קשר עם בעלי תפקידים במשטרה (למשל, המפכ"ל וראש אגף החקירות), עם גורמים פרלמנטריים (כמו יו"ר ועדת הכנסת לענייני ביקורת המדינה), עם גופי תקשורת ועוד.</p>
				</div>
				<div id="footnote-016" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">106.	כאן חדשות (15.1.2022). "הפרשה הזאת תופסת את כל החיים שלי": התומכים הנאמנים של זדורוב. <span class="bold _idGenCharOverride-1">כאן 11</span>. לאחר הקראת פסק הדין במשפט החוזר הודה עו"ד ירום הלוי למספר פעילים שליוו אותו במהלך המשפט.</p>
				</div>
				<div id="footnote-015" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">107.	עוד בתהליך המשפטי בבית המשפט המחוזי ניכרו ניצני מעורבות הפעילים בפרשה. הדוגמה הבולטת היא חיים סדובסקי, שמיד לאחר הרצח הציע את עזרתו למשפחת ראדה ולצוות ההגנה של זדורוב. עם זאת, סדובסקי העיד כעד מומחה מטעם ההגנה ולכן נכון להתייחס אליו כחלק מהתהליך המשפטי ולא כמסייע לו מבחוץ.</p>
				</div>
				<div id="footnote-014" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">108.	ריאיון עם עו"ד ירום הלוי, אוגוסט 2019.</p>
				</div>
				<div id="footnote-013" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">109.	לאחר שנדחתה הבקשה, כי "250,000 חברי קבוצת הפייסבוק" אינם ישות משפטית, היא הושמטה מהבקשה החוזרת שהוגשה בידי עו"ד מרדכי טימסית שייצג את אילנה ראדה. תפ"ח 502/07, בקשה חוזרת, 7.10.2016.</p>
				</div>
				<div id="footnote-012" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">110.	בג"ץ 9480/16, ד"ר חיים סדובסקי, סנ"צ בדימוס אלכס פלג, ניר יסוד ורועי וייס נגד היועץ המשפטי לממשלה והמחלקה לחקירות שוטרים.</p>
				</div>
				<div id="footnote-011" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">111.	תוכנית הבוקר עם אור ומיה (8.12.2016). <span class="bold _idGenCharOverride-1">ערוץ 10</span>.</p>
				</div>
				<div id="footnote-010" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">112.	<span class="bold _idGenCharOverride-1">כאן חדשות</span> (15.1.2022). "הפרשה הזאת תופסת את כל החיים שלי": התומכים הנאמנים של זדורוב. <span class="bold _idGenCharOverride-1">כאן 11</span>.</p>
				</div>
				<div id="footnote-009" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">113.	 <span class="eng CharOverride-6" lang="en-US" xml:lang="en-US">103FM</span> (<span class="CharOverride-9">א</span>10.4.2016). מנהל הדף "מי רצח את תאיר": הגשנו תלונה רשמית ובה קבענו שהראיות נגד זדורוב בדויות. <span class="bold _idGenCharOverride-1">מעריב</span>.</p>
				</div>
				<div id="footnote-008" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">114.	לדוגמה: תפ"ח 502/07, עמ' 303 לפרוטוקול (משפט חוזר).</p>
				</div>
				<div id="footnote-007" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">115.	<span class="eng CharOverride-6" lang="en-US" xml:lang="en-US">Fisher, D. R. & Wright L. M. (2001). On utopias and dystopias: Toward an understanding of the discourse surrounding the Internet. </span><span class="engi CharOverride-8" lang="en-US" xml:lang="en-US">Journal of Computer</span><span class="eng CharOverride-6" lang="en-US" xml:lang="en-US">-</span><span class="engi CharOverride-8" lang="en-US" xml:lang="en-US">Mediated Communication, 6</span><span class="eng CharOverride-6" lang="en-US" xml:lang="en-US">(2). R</span><span class="eng CharOverride-6" lang="en-US" xml:lang="en-US">�</span><span class="eng CharOverride-6" lang="en-US" xml:lang="en-US">ssler, P. (2001). Between online heaven and cyberhell: The framing of the Internet by traditional media coverage in Germany. </span><span class="engi CharOverride-8" lang="en-US" xml:lang="en-US">New Media and Society, 3</span><span class="eng CharOverride-6" lang="en-US" xml:lang="en-US">(1), 49-66. Lev-On, A. (2019). Facebook framed: Portraying the role of social media in activism.</span><span class="engi CharOverride-8" lang="en-US" xml:lang="en-US"> Journal of Language and Politics, 18</span><span class="eng CharOverride-6" lang="en-US" xml:lang="en-US">(1), 40-60.</span></p>
				</div>
				<div id="footnote-006" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">116.	הפעילים ה"אאוטסיידרים" מתפקדים כ-Gate Watchers - מונח שטבע אקסל ברונס. Gate Keepers הם העורכים ששולטים בסלקצית החומרים ובמסגור שלהם. לעומתם, ה-Gate Watchers אינם "אינסיידרים" אבל המודעות של שחקנים אחרים בתחום לנוכחותם והשפעתם הופכות אותם לכוח שיש להתחשב בו. ראו: Bruns, A. (2005) <span class="engi CharOverride-8" lang="en-US" xml:lang="en-US">Gatewatching: Collaborative online news production</span><span class="eng CharOverride-6" lang="en-US" xml:lang="en-US">. New York: Peter Lang. Ojala, M., Pantti, M. & Laaksonen, S. M. (2019). Networked publics as agents of accountability: Online interactions between citizens, the media and immigration officials during the European refugee crisis. </span><span class="engi CharOverride-8" lang="en-US" xml:lang="en-US">New Media & Society, 21</span><span class="eng CharOverride-6" lang="en-US" xml:lang="en-US">(2), 279</span>-<span class="eng CharOverride-6" lang="en-US" xml:lang="en-US">297.</span></p>
				</div>
				<div id="footnote-005" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">117.	<span class="eng CharOverride-6" lang="en-US" xml:lang="en-US">Gladwell, M. (2010). Small change. </span><span class="engi CharOverride-8" lang="en-US" xml:lang="en-US">The New Yorker, 4</span><span class="eng CharOverride-6" lang="en-US" xml:lang="en-US">, 42</span>-<span class="eng CharOverride-6" lang="en-US" xml:lang="en-US">49. Morozov, E. (2011). </span><span class="engi CharOverride-8" lang="en-US" xml:lang="en-US">The net delusion: The dark side of internet freedom</span><span class="eng CharOverride-6" lang="en-US" xml:lang="en-US">. New York: Public Affairs.</span></p>
					<p class="footnote" lang="he-IL">	עם זאת, ספרות רבה מדגימה שלאקטיביזם "מינימלי" ברשתות החברתיות יש השפעה רבה ברמה האישית והחברתית. למשל:<span class="eng CharOverride-6" lang="en-US" xml:lang="en-US"> Penney, J. (2017). </span><span class="engi CharOverride-8" lang="en-US" xml:lang="en-US">The citizen marketer: Promoting political</span><span class="eng CharOverride-6" lang="en-US" xml:lang="en-US"> </span><span class="engi CharOverride-8" lang="en-US" xml:lang="en-US">opinion in the social media age</span><span class="eng CharOverride-6" lang="en-US" xml:lang="en-US">. New York: Oxford University Press. Kwak, N., Lane, D. S., Weeks, B. E., Kim, D. H., Lee, S. S. & Bachleda, S. (2018). Perceptions of social media for politics: Testing the slacktivism hypothesis. </span><span class="engi CharOverride-8" lang="en-US" xml:lang="en-US">Human Communication Research, 44</span><span class="eng CharOverride-6" lang="en-US" xml:lang="en-US">(2), 197</span>-<span class="eng CharOverride-6" lang="en-US" xml:lang="en-US">221. Halupka, M. (2014). Clicktivism: A systematic heuristic. </span><span class="engi CharOverride-8" lang="en-US" xml:lang="en-US">Policy & Internet, 6</span><span class="eng CharOverride-6" lang="en-US" xml:lang="en-US">(2), 115</span>-<span class="eng CharOverride-6" lang="en-US" xml:lang="en-US">132</span></p>
				</div>
				<div id="footnote-004" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="footnote" lang="he-IL">118.	<span class="eng CharOverride-6" lang="en-US" xml:lang="en-US">Marsh, L. (2016). Murder, they wrote. </span><span class="engi CharOverride-8" lang="en-US" xml:lang="en-US">Dissent, 63</span><span class="eng CharOverride-6" lang="en-US" xml:lang="en-US">(2), 6</span>-<span class="eng CharOverride-6" lang="en-US" xml:lang="en-US">11.</span></p>
				</div>
			</div>
		</div>
	


			
ספר מודפס
מחיר מוצר 106.20 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪
ספר דיגיטלי
מחיר מוצר 54.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪
ניתן לקריאה בקינדל
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
שליחת ספר כמתנה
כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח
טלפון של מקבל המתנה
שם המקבל
ברכה
מקסימום 250 תווים
Notify me
באפשרותך לקבל עדכון כשהפריט חוזר למלאי
מייל לעדכון
בלחיצה על כפתור שליחה אני מאשר קבלת דיוור פרסומי
זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.90 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!
זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר
היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון
איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות
זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!
זה הזמן להיות חברים!

התחברו למועדון הצטרפו למועדון חידוש מועדון
הוספה למועדפים
שיתוף רשימה
Whatsapp
פייסבוק
העתק קישור
ביקורות
הנמכרים ביותר

ימינה
שמאלה