מזייפים בהוליווד

סדרת הנוער בכיכובה של גריי ברוקס מסתיימת ומאלצת אותה לחפש עבודה בתעשיית הבידור.

השוק ברוטלי, וכדי להשיג את התפקיד משנה החיים שהיא חושקת בו עליה להסכים למזימה המטורפת של היחצ”נית שלה — לזייף רומן עם כובש לבבות הוליוודי שזקוק לפרסום.

איתן אטקינס מתמודד עם גירושים, התמכרות, ואובדן. הוא יודע שכדי להפיק את הסרט האחרון שהוא והשותף שלו כתבו יחד, הוא יהיה חייב לתקן את המוניטין שלו ולחזור לאור הזרקורים.

הכימיה הלוהטת ביניהם הופכת ליותר מסתם הצגה למצלמות, אבל אחרי עשרות שנים בתעשייה חסרת רחמים שדורשת חוסן נפשי כדי לשרוד — האם הם רגילים להעמדות הפנים מכדי להיפתח לדבר האמיתי?
שם: מזייפים בהוליווד
מחבר/ת: אווה ויילדר
שפה: עברית
תחום: ספרות רומנטית
תת תחום: רומנטי
מק״ט: 011290086

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 108.00

					
		<div class="_idGenObjectStyleOverride-1" dir="rtl">
			<h1 class="perek" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"></h1>
			<p class="tahatperek" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">פרק<span class="no-break"> 1</span></p>
			<p class="vectorperek" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"></p>
			<p class="paragraph-no-hazaha">"לוסי?"</p>
			<p class="textindent">גריי ברוקס כמעט לא שמעה את הקול הביישני מאחוריה. היא נכנסה לסוג של טרנס מדומה בזמן שבהתה בתפריט בית הקפה, שוקלת את היתרונות של קפה קר בינוני לעומת גדול. האם היא רק רוצה לבלות את השעות הבאות בעצבנות לא נוחה, או שהיא מעוניינת בהתקף חרדה מלא כתוצאה<span class="no-break"> מהקפאין?</span></p>
			<p class="textindent">היא זזה במקומה ולא הגיבה. כנראה לא דיברו אליה. לוסי זה שם נפוץ למדי. סוף־סוף היא נגמלה מההרגל המביך להסתובב בציפייה בכל פעם ששמעה אותו, והיא לא התכוונה לחזור אליו<span class="no-break"> עכשיו.</span></p>
			<p class="textindent">עיניה של גריי רפרפו על שאר יושבי בית הקפה. הוא היה מאוכלס בדלילות, רק כמה שולחנות היו תפוסים. ועדיין, ייתכן שלוסי זו האישה האופנתית שלוגמת אמריקנו ומדפדפת במגזין וראייטי ליד עץ<span class="no-break"> הפיקוס.</span></p>
			<p class="textindent">הקול דיבר שוב, הפעם חזק יותר וקרוב<span class="no-break"> יותר.</span></p>
			<p class="textindent">"לוסי<span class="no-break"> לה־ויי?"</span></p>
			<p class="textindent">טוב, זה הסביר את העניין. גריי הרימה את משקפי השמש שלה אל ראשה וחייכה חיוך רחב כשפנתה אל הקול, נערה מתבגרת ממושקפת לופתת כוס ברד מוקה — אקסטרה שוט — בידה. פיה של הנערה נפער כשעיניהן<span class="no-break"> נפגשו.</span></p>
			<p class="textindent">"היי! מה קורה?" גריי התאמצה שקולה יישמע חם ככל האפשר. הנערה כיסתה את פיה בידה הפנויה וצווחה. כמה ראשים הסתובבו בתגובה<span class="no-break"> להתפרצותה.</span></p>
			<p class="textindent">"אלוהים אדירים, זאת <span class="italic _idGenCharOverride-1">באמת</span> את! אני כל כך מצטערת להטריד אותך, אני יודעת שאת פשוט, כאילו, מנסה לחיות את החיים שלך או מה שלא יהיה. אני פשוט... אני ממש אובססיבית ל<span class="italic _idGenCharOverride-1">גן עדן רעיל</span>. אני מעריצה<span class="no-break"> גדולה."</span></p>
			<p class="textindent">בפעם הראשונה שגריי נקראה בשם הדמות שלה, זה ריגש אותה. בפעמים הבאות, זה פגע קצת באגו שלה. עכשיו, אחרי שש עונות ומאה שלושים ושניים פרקים של <span class="italic _idGenCharOverride-1">גן</span><span class="italic _idGenCharOverride-1"> עדן רעיל</span>, היא זרמה עם זה. זה עדיף על לא להיות מזוהה<span class="no-break"> כלל.</span></p>
			<p class="textindent">"תודה, זה כל כך נחמד מצידך! את רוצה<span class="no-break"> סלפי?"</span></p>
			<p class="textindent">עיניה של המעריצה נראו כמו עומדות לצאת מחוריהן כשהיא הנהנה, חיטטה בתיק, חיפשה את הטלפון שלה ופתחה את המצלמה. גריי כרכה את זרועה סביב כתפה של הנערה בעודן מחייכות אל המסך. היא צילמה כמה תמונות, ואז גללה אותן אחורה כדי לוודא שהן<span class="no-break"> מספקות.</span></p>
			<p class="textindent">"שנעשה אחת מצחיקה?" הציעה גריי. הנערה הנהנה שוב והוציאה לשון בעוד גריי<span class="no-break"> פזלה.</span></p>
			<p class="textindent">"תודה רבה לך," המעריצה התנשפה המומה כשהחזירה את הטלפון שלה<span class="no-break"> לתיק</span><span class="no-break">.</span></p>
			<p class="textindent">"העונג כולו שלי. מה<span class="no-break"> שמך?"</span></p>
			<p class="textindent">"קלי."</p>
			<p class="textindent">"נעים מאוד, קלי. אני<span class="no-break"> גריי."</span></p>
			<p class="textindent">קלי<span class="no-break"> הסמיקה.</span></p>
			<p class="textindent">"גריי. אומייגוד. ברור.<span class="no-break"> סליחה!"</span></p>
			<p class="textindent">גריי צחקה. "הכול<span class="no-break"> טוב."</span></p>
			<p class="textindent">"זה פשוט, כאילו, אני מרגישה כאילו גדלתי עם לוסי, את יודעת? כאילו, התחלתי לצפות בתוכנית כשהייתי בבית ספר יסודי. את היית כמו... אחותי הגדולה." קלי הפנתה את פניה אל גריי במבט חשוף ומלא פגיעות, עד שליבה של גריי כאב מעט. היא חשה אשמה על כך שהתרגזה על<span class="no-break"> </span><span class="no-break">ההפרעה.</span></p>
			<p class="textindent">"תודה. זה באמת משמעותי לי מאוד. גם בשבילי היא הרגישה קצת כמו<span class="no-break"> אחותי."</span></p>
			<p class="textindent">"אז מה את עושה עכשיו שזה<span class="no-break"> נגמר?"</span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-1">נגמר</span>. שמונה חודשים חלפו מאז שודר הפרק האחרון של גן עדן רעיל, אך התזכורת הזאת עדיין שלחה טלטלה של חרדה בגופה של גריי. לסדרת הנעורים היה את נתח המעריצים הנאמנים שלה, והיא משכה רייטינג מספיק יציב ברשת הכבלים הקטנה כדי להמשיך להתחדש, אבל היא מעולם לא הצליחה בערוצי המיינסטרים, כפי שקיוותה בתמימות גריי בזמן שצילמה את<span class="no-break"> הפיילוט.</span></p>
			<p class="textindent">כמובן, היא עבדה קצת בין העונות — סרט אימה גרוע כאן, סרט חג מולד של <span class="italic CharOverride-1">הולמרק</span> שם — אבל האודישנים האחרונים שלה לא התקדמו לשום מקום. ברגעים הכי נמוכים של הרחמים העצמיים, כשהיא הזיעה במיטתה באמצע הלילה, היא חששה שהקריירה שלה תיתקע באותו מקום שבו הייתה לפני שקיבלה את הסדרה. רק שעכשיו היא מבוגרת בשבע שנים. שבע שנים שהיא לא יכלה להרשות לעצמה<span class="no-break"> </span><span class="no-break">להפסיד.</span></p>
			<p class="textindent">גריי זייפה חיוך<span class="no-break"> קליל.</span></p>
			<p class="textindent">"את יודעת, אני פשוט לוקחת קצת זמן לעצמי עכשיו." היא ראתה את האכזבה מזדחלת אל פניה של קלי והוסיפה במהירות, "אבל יש לי כמה דברים שאני לא יכולה לדבר עליהם עדיין. מוקדם מדי." היא קרצה, ומייד הרגישה נבוכה. מי <span class="italic CharOverride-1">קורץ</span>? השקר הפך אותה<span class="no-break"> לנדושה.</span></p>
			<p class="textindent">אבל זה עבד. קלי<span class="no-break"> קרנה.</span></p>
			<p class="textindent">"זה כל כך מדהים! אני ממש לא יכולה לחכות. את <span class="italic CharOverride-1">כל כך</span><span class="no-break"> מוכשרת."</span></p>
			<p class="textindent">גריי הרגישה פתאום עייפה מאוד. היא עדיין לא הזמינה את הקפה שלה. "תודה. זה היה ממש נחמד לפגוש אותך, קלי." היא חייכה אליה חיוך נוסף ואז פנתה חזרה לתפריט. קלי מלמלה עוד כמה מילות תודה ואז מיהרה חזרה אל חבריה, שעשו עבודה גרועה בהעמדת פנים כאילו הם לא צופים במתרחש מהשולחן הפינתי. הם פרצו בצחקוקים נרגשים ובלחישות ברגע שהיא הצטרפה אליהם. מדי פעם אחד מהם הגניב מבט אל גריי ואז מיהר להרכין את ראשו חזרה כדי להתייעץ עם הקבוצה. הם הזכירו לה להקת סנאים<span class="no-break"> מגודלים.</span></p>
			<p class="textindent">לפני שהייתה לגריי הזדמנות להתקדם אל הדלפק, זר נוסף התקרב אליה וחסם את דרכה. הפעם זה היה בחור כחוש בשנות השלושים המאוחרות לחייו, שצפה באינטראקציה שלה עם קלי משולחן<span class="no-break"> סמוך.</span></p>
			<p class="textindent">"היי! גם אני יכול לקבל תמונה? מעריץ<span class="no-break"> גדול."</span></p>
			<p class="textindent">"אממ... בטח, אין בעיה." גריי למדה מזמן לא להיות מופתעת ממגוון האנשים שמחוץ לקהל היעד של בני נוער שצפו ב<span class="italic _idGenCharOverride-1">גן עדן רעיל,</span> והיו נלהבים לספר לה, בפירוט, כמה הם מתביישים שהם נהנים מזה. ובכל זאת, הסיכויים היו נגדה, להיתקל בשניים ממעריציה ברצף כה מהיר. אולי הוא הכיר אותה מסרט האימה המטופש ההוא, שבו לבשה ביקיני כל הזמן. אבל אותם בחורים לרוב כיוונו את השיחה שלהם אל הציצים — הלא־בולטים במיוחד —<span class="no-break"> שלה.</span></p>
			<p class="textindent">היא חייכה ורכנה לצידו כשהוא צילם את התמונה. גריי התכוננה לעוד שיחת חולין, אבל הוא רק הודה לה ופנה במהירות אל חברו שחיכה ליד<span class="no-break"> הדלת.</span></p>
			<p class="textindent">הם דיברו בקול חרישי, אבל גריי שמעה את שיחתם בבירור כשיצאו<span class="no-break"> </span><span class="no-break">מהחנות.</span></p>
			<p class="textindent">"מי זאת<span class="no-break"> הייתה?"</span></p>
			<p class="textindent">"אין לי מושג,<span class="no-break"> אחי."</span></p>
			<p class="textindent">גריי הסמיקה. היא הרגישה את בית החזה שלה מתכווץ בהשפלה. היא אפשרה לעצמה בדיוק שלוש שניות להתעצבן. <span class="italic CharOverride-1">שלוש. שתיים. אחת</span>. היא שאפה נשימה עמוקה, יישרה את כתפיה וצעדה לכיוון<span class="no-break"> הברמן.</span></p>
			<p class="textindent">"קפה קר בכוס גדולה, בבקשה.<span class="no-break"> שחור."</span></p>
			<p class="kohavit"></p>
			<p class="paragraph-no-hazaha">עם קפה בידה, התיישבה גריי על אחד הכיסאות המרופדים בטורקיז, ושלפה את המחשב הנייד שלה. קמילה שלחה חזרה את הטיוטה האחרונה של התסריט שלהן באמצע הלילה, ולגריי עוד לא הייתה הזדמנות להסתכל על התיקונים שלה. היא פתחה את התסריט בעמוד<span class="no-break"> השער.</span></p>
			<p class="textindent"><span class="bold-italic _idGenCharOverride-1">הכיסא</span><span class="no-break"><span class="bold-italic _idGenCharOverride-1"> הריק</span></span></p>
			<p class="textindent"><span class="bold _idGenCharOverride-1">מאת קמילה</span><span class="bold _idGenCharOverride-1"> רוס וגריי</span><span class="no-break"><span class="bold _idGenCharOverride-1"> ברוקס</span></span></p>
			<p class="textindent"><span class="bold _idGenCharOverride-1">מבוסס על הרומן מאת פ.ל.</span><span class="no-break"><span class="bold _idGenCharOverride-1"> מוריסון</span></span></p>
			<p class="textindent">לפני שגריי הספיקה להתקדם, הטלפון שלה צלצל. זו הייתה הסוכנת שלה, רנטה. היא מיהרה לענות והקפידה לשמור על קול חרישי בבית הקפה<span class="no-break"> השקט.</span></p>
			<p class="textindent">"הלו?"</p>
			<p class="textindent">קולה של רנטה בקע בתרועה רועמת מבעד לטלפון כאילו השיחה הייתה על<span class="no-break"> רמקול.</span></p>
			<p class="textindent">"איפה את, מתוקה? את לבד? את יכולה לדבר?" גריי חתמה עם רנטה כמה חודשים אחרי שעברה ללוס אנג'לס. הסוכן הקודם שלה בניו יורק היה זקן כמו ההיסטוריה עצמה, קירח כמו תינוק, ומסר כל ידיעה, טובה או רעה, בנימת אשמה של מישהו שמודיע לה על מותה של כל משפחתה<span class="no-break"> הקרובה.</span></p>
			<p class="textindent">רנטה, לעומת זאת, הייתה קולנית וזוהרת, בסגנון אשת עסקים ביצ'ית בשנות השמונים, עם ענן של שיער ג'ינג'י חצוף, מוקף בענן גדול עוד יותר של עשן סיגריות. במהלך פגישתן הראשונה היא כינתה את גריי ביותר שמות חיבה מכפי שגריי שמעה מאימא שלה במהלך כל חייה. גריי העריצה אותה מייד, והתחושה הייתה הדדית. במשך השנים למדה גריי להכיר אותה. רנטה הניעה מהלכים, אבל עדיין היו לה בעיות בקרה בעוצמת<span class="no-break"> הקול.</span></p>
			<p class="textindent">כל כך הרבה מאמץ בשביל להשיג קצת עבודה. "כן, אני יכולה להיות לבד. תני לי שתי דקות." גריי סגרה את המחשב הנייד שלה והכניסה אותו חזרה לתיק. בית הקפה היה עדיין מספיק ריק כדי שתוכל לשוב לשולחן שלה לאחר<span class="no-break"> מכן.</span></p>
			<p class="textindent">גריי צעדה מסביב לבניין לכיוון מגרש החניה ומצאה עץ בודד לעמוד תחתיו. היא שוב קירבה את הטלפון<span class="no-break"> לאוזנה.</span></p>
			<p class="textindent">"אוקיי, אני מוכנה. מה<span class="no-break"> קורה?"</span></p>
			<p class="textindent">"בדיוק סיימתי שיחת טלפון עם המלהק של <span class="italic _idGenCharOverride-1">עיר הזהב</span>. הם אהבו<span class="no-break"> אותך."</span></p>
			<p class="textindent">בטנה של גריי התהפכה. עברו כמעט חודשיים מאז סבב האודישנים השלישי שלה לעיבוד של הזיכיון הדיסטופי האחרון ששלט ברשימת רבי המכר. למרות ההבטחה של רנטה כי סוג כזה של הפקת אולפנים עתירת תקציב מתקדם בקצב של חילזון, וכל עוד אין חדשות — זה חדשות טובות, היא כמעט ויתרה על התקווה. לוח הזמנים שלה ב<span class="italic _idGenCharOverride-1">גן</span><span class="italic _idGenCharOverride-1"> עדן רעיל</span> מנע ממנה להיות אי פעם מועמדת למשהו כזה בעבר, שלושה סרטים של מדע בדיוני שמצולמים<span class="no-break"> ברצף.</span></p>
			<p class="textindent">רנטה המשיכה, לא מודעת לליבה ההולם של<span class="no-break"> גריי.</span></p>
			<p class="textindent">"הם רוצים שתיפגשי עם הבמאי, ושתעשי קריאה משותפת עם אוון לבדיקת הכימיה ביניכם מול מנהלי האולפנים. החדשות הרעות הן ששניהם לא יהיו בעיר במשך שישה שבועות נוספים לכל<span class="no-break"> הפחות."</span></p>
			<p class="textindent">גריי נאנחה. עוד המתנה. "כל זה בשביל תפקיד החברה?" היא ידעה שהיא נשמעת חוצפנית, אבל רנטה הייתה למעשה כמו אימא שלה בשלב הזה. היא וקמילה היו האנשים היחידים בחייה של גריי, שלא גרמו לה להרגיש שהיא צריכה לחשוב פעמיים לפני כל מילה שהיא<span class="no-break"> אומרת.</span></p>
			<p class="textindent">"את יודעת שזה לא קשור לתפקיד, מתוקה, אלא לאן שזה יכול לקחת<span class="no-break"> אותך."</span></p>
			<p class="textindent">גריי עצמה את עיניה ונשענה על העץ. "אני יודעת. את צודקת. אלו חדשות נהדרות." האכזבה הראשונית ממכשול נוסף התפוגגה והיא חשה התרגשות מבעבעת בתוכה. זה לא נגמר. היא עדיין במרוץ. התפקיד שאליו יועדה, קטלין, היה קטן יחסית, אבל עדיין היה התפקיד הנשי הגדול ביותר בספר. מדע בדיוני לא היה בדרך כלל הקטע של גריי, אבל היא בלעה את הספר הראשון בלילה אחד כהכנה לאודישן<span class="no-break"> שלה.</span></p>
			<p class="textindent">החלק השני, <span class="italic _idGenCharOverride-1">ממלכת הזהב</span>, יכול היה באותה מידה להיות אבן בתחתית התיק שלה בחודש האחרון. היא לא הצליחה לגרום לעצמה להתחיל לקרוא אותו ברגע שחשבה שאיבדה את התפקיד. גריי הכניסה את ידה לתוך התיק וליטפה את כריכת הספר כמעין התנצלות על שזלזלה בו בטרם<span class="no-break"> עת.</span></p>
			<p class="textindent">"זאת הנערה שלי. אשלח לך את החלקים החדשים ברגע שאקבל אותם, אבל כמו שאני מכירה את סוג הפרויקט הזה, הוא לא יקרה עד הערב<span class="no-break"> שלפני."</span></p>
			<p class="textindent">"הבנתי. תודה, רנטה. זה באמת מרגש." גריי ציפתה שרנטה תגיד שלום ותנתק, אבל במקום זה היא שמעה אותה שואפת אוויר ומהססת. "מה זה? יש עוד<span class="no-break"> משהו?"</span></p>
			<p class="textindent">רנטה שתקה רגע נוסף. "הייתה לי גם שיחה מעניינת עם אודרי אאוקי הבוקר." היחצנית החדשה של גריי. רוב הלקוחות ברשימה של אודרי לא היו מהליגה של גריי, אבל היא חיבבה אותה מאז שהתייצבה במקום הנכון בזמן הנכון — חדר הנשים בטקס פרסי הווידאו־קליפים של אם־טי־וי — כדי לספק את הסיוע הנכון, סיכת ביטחון מוסתרת היטב לתיקון כתפיית השמלה הקרועה של<span class="no-break"> אודרי.</span></p>
			<p class="textindent">גריי ורנטה הופתעו שתיהן כשאודרי הסכימה לעבוד איתה, אבל אודרי נפנפה אותן. "יש לך כישרון, את עובדת קשה, את לא מסתבכת בצרות. מגיע לך להיות ענקית ואני יכולה להביא אותך<span class="no-break"> לשם."</span></p>
			<p class="textindent">כמובן, זו לא הייתה הצעה נדיבה בלבד, השכר שלה היה מופקע. עד כה, היא השיגה לגריי כמה עסקאות צנועות של מותגים באינסטגרם וטור של <span class="italic _idGenCharOverride-1">מה יש בתיק שלי</span>? במגזין <span class="italic _idGenCharOverride-1">אנחנו השבוע</span>, אבל מקולה של רנטה נשמע שמתבשל אצלה משהו גדול<span class="no-break"> יותר.</span></p>
			<p class="textindent">"מה היא<span class="no-break"> אמרה?"</span></p>
			<p class="textindent">הפוגה נוספת. "את לא יוצאת עם אף אחד עכשיו, נכון? לא שמעתי אותך מדברת על אף אחד מאז<span class="no-break"> קאלום</span><span class="no-break">."</span></p>
			<p class="textindent">השם גרם לה להתכווץ. היא התאהבה בקאלום הנדריקס, ששיחק את הילד הרע, מושא אהבתה לסירוגין של לוסי לה־ויי, מהפעם הראשונה שהרים לעברה גבה מעוצבת במהלך הקריאה הראשונה של <span class="italic _idGenCharOverride-1">גן </span><span class="italic _idGenCharOverride-1">עדן רעיל</span>. הוא היה אהבתה הראשונה, ובמשך ארבע שנים הם היו כמעט בלתי נפרדים. כלומר, עד ההפסקה של שלושת החודשים לפני שהחלו לצלם את העונה החמישית, כאשר הוא דחק בה לסרב לתפקיד מעניין בסרט עצמאי כדי לטוס לבקר אותו על הסט של הסרט שהצטלם אליו, מותחן בתקציב בינוני שצולם באי יווני<span class="no-break"> ציורי.</span></p>
			<p class="textindent">היא ירדה מהמטוס, חזיונות של ריקודי קיץ בסגנון <span class="italic _idGenCharOverride-1">מאמה מיה</span> בראשה, רק כדי לגלות שכל הסט מרכל מאחורי גבה על כך שהוא מזיין בחשאי את שחקנית המשנה. זה לא נשמר בסוד למשך זמן רב. <span class="italic _idGenCharOverride-1">מאמה מיה</span>, בהחלט. במהלך השנים שיברון ליבה התעמעם לעצבנות מעורפלת — זה עזר שקאלום ושחקנית המשנה שלו התרסקו בצורה מרהיבה לפני שהסרט שלהם אפילו יצא משלבי העריכה — אבל אפילו עכשיו, לשמוע את שמו באופן בלתי צפוי הרגיש לפעמים כמו להיתקל בטעות בפצע שהיא שכחה<span class="no-break"> מקיומו.</span></p>
			<p class="textindent">כדי להוסיף לאומללותה, הסרט שעליו ויתרה בשבילו הצליח די יפה בסיבוב הפסטיבלים וקיבל כמה פרסים צנועים, כולל פרס אחד לשחקנית שהחליפה אותה. מאז, בכל פעם שפתחה את אפליקציית <span class="italic _idGenCharOverride-1">ריה</span> כדי לעבור על רשימה אינסופית של די־ג'יי מוזיקה אלקטרונית חסרי חולצה ומנהלי סוכנויות מחייכים, כל מה שיכלה לראות היה את המחליפה שלה מקבלת את פרס <span class="italic _idGenCharOverride-1">אינדפנדט ספיריט</span> הארור. גריי לא התכוונה לעשות את אותה הטעות שוב. דייטים היו הסחת<span class="no-break"> דעת.</span></p>
			<p class="textindent">"אממ, לא. לא. אין אף<span class="no-break"> אחד."</span></p>
			<p class="textindent">"יופי." רנטה נאנחה. "את יודעת, אמרתי לה שאת כנראה לא תזרמי עם זה, אבל היא חשבה שאני צריכה להיות זו שתעלה את העניין, כי היא יודעת שאנחנו<span class="no-break"> קרובות."</span></p>
			<p class="textindent">"מה? לזרום עם<span class="no-break"> מה?"</span></p>
			<p class="textindent">"מה דעתך על<span class="no-break"> שידוך?"</span></p>
			<p class="textindent">זה לא מה שגריי ציפתה לו. "שידוך? כמו בליינד<span class="no-break"> דייט?"</span></p>
			<p class="textindent">"בערך. לאודרי יש לקוח נוסף שגם המוניטין שלו זקוק לחיזוק. היא העלתה את הרעיון ששניכם אולי תיכנסו לסוג של... הסדר אישי עם תועלת<span class="no-break"> הדדית."</span></p>
			<p class="textindent">גריי העבירה את אצבעותיה בשערה. "אז את מסרסרת בי עכשיו. מדהים. אני מניחה שהקריירה שלי מתה אפילו יותר ממה שחשבתי." המרירות בקולה נקטעה בידי רעד שלא יכלה להסתיר, דמעות עמדו בעיניה. היא רצתה שהן יעצרו. לבכות בקלות היה נכס על הסט, אבל לא בכל זמן<span class="no-break"> אחר.</span></p>
			<p class="textindent">רנטה נשמעה פגועה. "מובן שלא. לא צריכה להיות... אינטימיות. רק אשליה. אנחנו נסדיר את התנאים ונדאג שכולם יהיו<span class="no-break"> מרוצים."</span></p>
			<p class="textindent">גריי שתקה. היא בעטה ברגב אדמה ליד גזע העץ וצפתה בו מתפרק בנשיפה מספקת. רנטה נאנחה<span class="no-break"> שוב.</span></p>
			<p class="textindent">"גריי, תקשיבי לי. אל תהיה דרמטית." גריי ידעה שרנטה רצינית אם היא קוראת לה בשמה האמיתי. כלומר, שמה האמיתי המזויף. "את בעסק הזה כבר הרבה זמן. את יודעת איך זה עובד. אני לא מאשימה אותך שנעלבת מהרעיון. אני לא משתגעת עליו בעצמי. אבל את משלמת הון עתק על עזרתה של אודרי, ואם היא חושבת שזה מה שנדרש כדי לתת לך יתרון נוסף עם <span class="italic _idGenCharOverride-1">עיר הזהב</span>, או כדי לעזור לך ולקמילה להיכנס לחדרים הנכונים עם התסריט שלכן, אז אני חושבת שזה שווה<span class="no-break"> מחשבה."</span></p>
			<p class="textindent">היה משהו בדבריה של רנטה. גריי שנאה שרצונה לשמור על פרופיל נמוך מחוץ לעבודה — במיוחד לאחר ההשפלה שעברה עם קאלום — עלול להוות מכשול להעסקתה. אבל זה מה שהיא קיבלה כשבחרה במקצוע שבו המיומנות, הניסיון והדחף שלה תמיד יהיו משניים לכמות האנשים שידעו את שמה. גם אם זה היה רק השם של הדמות<span class="no-break"> שלה.</span></p>
			<p class="textindent">עכשיו שההלם הראשוני פג, היא הרגישה שהיא מתרככת בנוגע לרעיון, אך לא אמרה דבר ורק המשיכה ללגום את הקפה שלה דרך קשית הקרטון הספוגה כשדבריה של רנטה מתגלגלים בראשה. מערכת יחסים לא יכולה לפגוע בקריירה שלה אם היא <span class="italic _idGenCharOverride-1">למען</span> הקריירה שלה,<span class="no-break"> נכון?</span></p>
			<p class="textindent">גריי שמה לב שרנטה הסתירה את המידע החשוב ביותר, זהותו של הלקוח האחר. אולי הייתה סיבה לכך. דמה התקרר נוכח האפשרות שאודרי תבקש ממנה להיות שותפה בשיקום התדמית של איזה סוטה שנתפס דופק את האומנת, שלח הודעות מלוכלכות למעריצים קטינים, הטריד את כוכבת המשנה שלו, או גרוע מכך. היו יותר מדי מועמדים פוטנציאליים בתעשייה מלאת הגברים שידעו שהעושר, התהילה והכוח שלהם יגנו עליהם מהתמודדות עם השלכות מעשיהם. שום דחיפה בקריירה לא תהיה שווה אם היא תצטרך למכור את נשמתה בצורה<span class="no-break"> כזו.</span></p>
			<p class="textindent">גריי חישלה עצמה לקראת הגרוע מכול, דחייה על קצה לשונה. "מי זה<span class="no-break"> 'הוא'?"</span></p>
			<p class="textindent">היא כל כך נבהלה מתשובתה של רנטה שכמעט הפילה את הטלפון שלה<span class="no-break"> מהיד.</span></p>
		</div>

			

ספר מודפס

מחיר מוצר 69.00 ₪ מחיר רגיל 97.20 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 37.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

Notify me

באפשרותך לקבל עדכון כשהפריט חוזר למלאי

מייל לעדכון

בלחיצה על כפתור שליחה אני מאשר קבלת דיוור פרסומי

לפי נושאים

פער גילים קומדיה רומנטית רומנטיקה בהוליווד fake relationship

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.90 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!