הימור בטוח

”זה פשוט לא מתקבל על הדעת! אפילו עובד מתחיל לא היה נופל בפח הזה! כמה זמן את כבר עובדת כאן?”
”זה היום הראשון שלי,” אמרתי בשפתיים יבשות מפחד.
”את הדילרית הכי יקרה בהיסטוריה של הקזינו!”

מגי ידעה שהיא הולכת להקריב הרבה מאוד על מנת לממן טיפולים רפואיים לאימא שלה והשכלה גבוהה לאחותה, אבל היא לא תיארה לעצמה שתיפול בעוקץ מתוחכם כבר ביום העבודה הראשון שלה בקזינו.
כדי לפצות על ההפסד שגרמה, היא נשלחת למשימת פיתוי ובילוש.
אלא שאין לה מושג אפילו מה היא צריכה להשיג ועם מי היא מסתבכת.
אם כל זה לא מספיק, מגי גם מתאהבת בטירוף בבוס שלה.
אבל פרנק הוא לא הגבר הנכון להסתבך איתו.

הימור בטוח הוא רומן ארוטי סוער שבמרכזו בחורה אמיצה אחת שמסתכלת לפחד בלבן של העיניים ובמקביל נותנת ללב שלה דרור חושני ומענג.
מתילדה סטאר היא סופרת רבי מכר רבים, זהו ספרה הראשון המתורגם לעברית.
שם: הימור בטוח
מחבר/ת: מתילדה סטאר
שפה: עברית
תחום: ספרות רומנטית
תת תחום: אירוטי/אופל
מק״ט: 011251562

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 98.00

					
		<div class="_idGenObjectStyleOverride-1" dir="rtl">
			<h1 class="perek" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-1">פרק</span><span class="no-break"><span class="bold _idGenCharOverride-1"> 1</span></span></h1>
			<p class="tahatperek" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-1"></span></p>
			<h3 class="down-tatle sigil_not_in_toc" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="italic _idGenCharOverride-2">יומיים קודם</span><span class="no-break"><span class="italic _idGenCharOverride-2"> לכן</span></span></h3>
			<p class="paragraph-no-hazaha" lang="en-US">היום הזה התחיל ונמשך כמו כל יום אחר. קשה, ארוך, בלתי נסבל — רגיל. כאבו לי הרגליים מהעקבים הגבוהים, הגב כאב מהמדים הצמודים, אצבעותיי דאבו<span class="no-break"> מהמתח.</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">"זה בגלל שאת לא רגילה," אמרו לי הקְרוּפּיֶה (מצרפתית. הדילר, הממונה על שולחן המשחקים בקזינו האוסף או המשלם כספים) האחרים, "זה יעבור." והוסיפו בצחוק, "אבל קל יותר לא<span class="no-break"> יהיה."</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">אני זורקת את הכדור בתנועה<span class="no-break"> בוטחת.</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">"נא להמר, רבותיי!" חייכתי חיוך<span class="no-break"> רחב.</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">כולם חייכו אליי בחזרה... בעצם, החיוכים האלה הזכירו יותר שיניים חשופות באיום של חיות<span class="no-break"> פרא.</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">אלה ששמו עכשיו את הצ'יפים על המשבצות — הם לא עשירים שרוצים לבזבז את הכסף העודף שלהם, וגם לא מהמרים כפייתיים שמקווים שהסיכוי האחרון הזה שייך דווקא להם. סביב השולחן עמדו הקולגות שלי לעתיד, שכרגע היו גם הם מתלמדים ב'גן' של<span class="no-break"> הקזינו.</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">המשימה שלהם היא להקשות עליי את המשימה<span class="no-break"> שלי.</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">הם ידברו בגסות, יריבו עם השכנים, יזיזו את הצ'יפים וינסו לרמות. ולא בגלל שיש להם בעיה איתי. פשוט הדרישה היא שיהיה לי קשה. כמה שיותר קשה. כדי שאחר כך יהיה לי יותר<span class="no-break"> קל.</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">למרות שאני מאמינה לחבר'ה המנוסים, לא נראה לי שיהיה קל<span class="no-break"> </span><span class="no-break">יותר.</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">תשומת ליבי התרכזה בשולחן ההולך ומתמלא בצ'יפים, אבל המשכתי לעקוב בזווית עיני אחר הכדור. הספקתי להבחין שזרקתי אותו טוב, והוא מנתר על השולחן זמן רב. ככל שהוא יסתובב יותר זמן — כך יותר<span class="no-break"> טוב.</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">הלקוחות יספיקו לעשות יותר הימורים, ואני אספיק ליישר את הצ'יפים, כדי שאחר כך לא יהיו ויכוחים בסגנון 'זה לא היה כאן, אלא שם!' מדובר במילימטרים שיכולים לעשות הבדל<span class="no-break"> ענק.</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">"כל ההימורים התקבלו, נא להפסיק להמר!" קראתי<span class="no-break"> בקול.</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">כולם קפאו ונעצו מבט בכדור. המתח כאן מוזר מאוד — אף אחד לא יזכה בכלום, אנחנו לא משחקים, אלא מתאמנים, אבל עדיין אי אפשר שלא להסתכל על<span class="no-break"> הכדור.</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">"אפס!" הכרזתי והתחלתי לאסוף בזהירות את<span class="no-break"> הצ'יפים.</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">ללא חיפזון, אבל בזריזות. המהירות חשובה מאוד. ככל שמסיימים מהר יותר, כך מספיקים יותר סבבים. יותר סבבים — יותר רווח<span class="no-break"> לקזינו.</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">אף אחד לא שם על 'אפס' הפעם. ה"שחקנים" נאנחו באכזבה, אבל אף אחד לא התווכח. כנראה החליטו לעשות טובה ולתת לי<span class="no-break"> </span><span class="no-break">הפוגה.</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">אספתי את הצ'יפים וזרקתי את הכדור פעם נוספת. אבל אף אחד לא הספיק<span class="no-break"> להמר.</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">אורח שאף אחד לא ציפה לו נכנס ל'גן'. האמת היא שזה לא מקום שמיועד לזרים. רק מי שאמור להיות כאן, או מי שעתיד לעבוד כאן — רשאי להיכנס. זה מבנה מותאם שנועד ללימודי<span class="no-break"> קרופיה.</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">מדובר על לימודים במשרה מלאה. שישה ימים בשבוע, עשר שעות עם הפסקות קצרות לקפה ולארוחת צהריים. זו מערכת אינטנסיבית קשה מאוד, עד בכי, עד תשישות — כזאת שמפילה אותך מהרגליים. הרבה מהמתלמדים לא עמדו בזה ועזבו. הרבה אחרים עוד יעזבו<span class="no-break"> בהמשך.</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">גם אני הייתי רוצה שלא לעמוד בזה, אבל אסור<span class="no-break"> לי.</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">הפרס הגדול שווה מאוד, עוד שבועיים מהגיהינום הזה, ואני אעבוד בקזינו הטוב ביותר בעיר. אקבל שכר נאה, וגם טיפים שהזוכים משאירים לדילר בנדיבות רבה מתוך אמונה שזה יביא להם<span class="no-break"> מזל...</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">"להפסיק לשחק!" הכריז קול בריטון שלא הייתי מגדירה כנעים. צמרמורת חלפה בגבי מהקול<span class="no-break"> הזה.</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">הרמתי את ראשי ונתקלתי במבט קר של עיניים כחולות־בהירות. אולי רק נדמה לי, אבל המבט הזה השתהה עליי יותר ממה<span class="no-break"> שצריך.</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">"זהו, ילדים, מבחינתי למדתם את כל מה<span class="no-break"> שצריך!"</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">הכרתי את פניו של האדם<span class="no-break"> הזה.</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">כל אחד כאן הכיר<span class="no-break"> אותו!</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">פרנק, הבעלים של הקזינו. אדם ששמועות איומות הסתובבו על אודותיו. וסביר להניח שאלו לא היו שמועות, אלא האמת לאמיתה. כולם מעדיפים להחזיר לו את מה שהם חייבים לו, ומייד. עדיף להיות חייבים לכל אדם אחר, רק לא<span class="no-break"> לפרנק.</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">כאן הייתי לגמרי בדעה שלו. אם הפסדת — תשלם. אני חושבת שזה הוגן. למשל, לעולם לא יעלה בדעתי לבוא לקזינו ולקנות צ'יפים בכסף האחרון שנותר לי. כשנאלצים להתמודד לבד עם אימא חולה ואחות קטנה, לא חושבים על האורות הנוצצים, לא משנה עד כמה הם בוהקים, עד כמה הם קוסמים<span class="no-break"> ומפתים.</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">פרנק היה אכזרי כלפי החייבים לו, אבל גם לא סבל להיות חייב בעצמו. כל מי שעובד אצלו מקבל את מלוא התשלום שמגיע לו בזמן. לכן רציתי לעבוד כאן. "פיטרתי היום את כל העובדים במשמרת! מישהו שיתף פעולה עם המבקרים," הכריז<span class="no-break"> פרנק.</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">אף אחד לא הופתע. זו התנהלות רגילה. אם הקזינו מפסיד, אחד מהדילרים הוא המשת"פ, ולא יתחילו לחפש אשמים, אלא יפטרו את כולם, כדי ללכת על בטוח. הצד הלא נעים של המקצוע<span class="no-break"> שלנו.</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">"אני לא אקח אף אחד מבחוץ. אז ככה," הוא פנה למדריך שלנו, סם, "תן לי שמות של שבעה אנשים שמוכנים להתחיל לעבוד כבר<span class="no-break"> עכשיו."</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">"אף אחד מהם עדיין לא מוכן לעבוד, פרנק," ענה המדריך האמיץ, מתבונן היישר בעיניו הכחולות של הבעלים, מה שהעלה את רמת הכבוד שהייתה לי כלפיו בכמה וכמה<span class="no-break"> דרגות.</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">לסרב לפרנק, זה ממש אמיץ מצידו! גם אם פרנק ישלוף עכשיו את האקדח שלו מהחגורה ויחסל את החצוף, זה עדיין מגניב ביותר! אבל פרנק לא עשה שום דבר כזה. הוא רק קפץ לרגע את שפתיו, מפגין את מורת רוחו, ואמר, "אז תגיד לי את השמות של השבעה שמוכנים יותר<span class="no-break"> מהשאר."</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">המדריך התחיל למנות את השמות בחוסר רצון, מביט בפנים שלנו. התבוננתי באלה שהוא הכריז את שמם. חלקם היו מבוהלים, אחרים שמחים, היו בינינו אנשים חסרי סבלנות שלא רצו "להתמזמז כאן בחינם" וחלמו לצאת כמה שיותר מהר לאולם<span class="no-break"> הגדול.</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">לא הבנתי אותם. תמיד פחדתי מסיכונים מיותרים. והיה לי מה<span class="no-break"> להפסיד.</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">לא היה לי שום ספק בכך שלא יקראו בשמי, לא הייתי תלמידה מצטיינת במיוחד, הייתי במקום טוב באמצע. אולי אפילו בקצה של האמצע לכיוון הפחות<span class="no-break"> מקצועי...</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">סם אמר שזה לא נורא, פשוט לוקח לי זמן לקלוט את המלאכה. אבל כשאני קולטת — זה כבר חקוק באבן. הוא היה בטוח שעד סוף הלימודים הכול<span class="no-break"> יסתדר.</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">ולא טעיתי, הוא באמת לא קרא<span class="no-break"> בשמי.</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">"...ואולי אלכס!" הוכרז השם האחרון ונאנחתי<span class="no-break"> בהקלה.</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">כמובן שהייתי זקוקה נואשות לכסף. אבל יותר מזה הייתי זקוקה לא להסתבך בצרות, ולהיות דילרית לא מנוסה ולא חדה — זה מתכון<span class="no-break"> לאסון.</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">"בסדר," הנהן פרנק. "מחר בשמונה תגיעו כולכם לאולם הגדול. המשמרת מתחילה<span class="no-break"> בתשע."</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">חיכיתי שהוא ילך כדי לחזור לתרגול הרגיל, אבל הוא לא הלך, ומשום מה קדח בי במבטו. הרגשתי לא נעים מתחת למבט הזה, למרות שלא עשיתי שום דבר רע.<span class="no-break"> עדיין.</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">"איך קוראים לך?" הוא<span class="no-break"> שאל.</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">למרות שידעתי שכמעט ואין סיכוי, בכל זאת פניתי להביט מאחוריי, אולי הוא לא התכוון אליי, אלא למישהי שעמדה מאחוריי. אבל לא היה שם אף<span class="no-break"> אחד.</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">"מגי," עניתי בקול<span class="no-break"> </span><span class="no-break">ניחר.</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">"גם את תבואי<span class="no-break"> מחר!"</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">מה?! לא! זה לא<span class="no-break"> ייתכן!</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">העפתי מבט לעבר סם, שברגעים האחרונים הפך בעיניי למעין גיבור־על, ולכן ברור היה לי שהוא מוכרח לבוא לעזרתי. להגיד לאדם המחריד הזה שאני עדיין לא מוכנה, שאני לא התלמידה הטובה ביותר, או כל דבר אחר שישכנע<span class="no-break"> אותו!</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">אלא שהמדריך שלי שתק. כך שהוא איבד מייד את כל נקודות הזכות שהרוויח הרגע וחזר לדרגה הקודמת שלו — בחור נחמד, לא<span class="no-break"> מעבר.</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">בעצם, זה לא שינה<span class="no-break"> דבר.</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">פרנק יצא מה'גן' בצעד מהיר. הוא לא היה זקוק<span class="no-break"> להסכמתי.</span></p>
			<p class="textindent" lang="en-US">ואני מצאתי את עצמי קרובה בצעד נוסף למפלה שלי. לרגע שישנה לנצח את חיי. רק שבזמנו עדיין לא ידעתי<span class="no-break"> זאת.</span></p>
		</div>


			

ספר מודפס

מחיר מוצר 69.00 ₪ מחיר רגיל 88.20 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 38.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

לפי נושאים

אירוטיקה עכשווית רומנטיקה בעבודה רומנטיקה מרגשת רומנטיקה עכשווית פיתוי

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.90 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!