רק אל תשכח אותי

לג’ורג’ינה יש מעגל תמיכה של שלושה חברים טובים ומעיל פרוותי וורוד - אבל היא לא מרגישה בשיאה, בלשון המעטה. אחרי פיטורין מביכים ופרידה כואבת - שלא לומר משפילה, היא מרגישה כמו אכזבה אחת גדולה. הדבר האחרון שמתחשק לה לעשות כרגע זה להגיע למפגש המשפחתי ולהציג לראווה את כשלונותיה…

אבל אז היא פוגשת את לוקס, אהבתה הראשונה. לוקס הספיק להפוך מנער ביישן לגבר נאה שמנהל רשת פאבים ברחבי המדינה - אבל הוא לא זוכר אותה בכלל. אפילו קצת. האם מערכת היחסים ביניהם התקיימה רק בדמיון שלה?

רומן מרגש, שנון ומלא קסם.
שם: רק אל תשכח אותי
מחבר/ת: וארי מקפרליין
שפה: עברית
תחום: סיפורת
תת תחום: סיפורת תרגום
מק״ט: 010074526

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 98.00

				
<div class="_idGenStoryDirection-1 _idGenObjectStyleOverride-1" dir="rtl">
<p class="עימוד_chapter-headline ParaOverride-8"><span class="סטיילים-לעברית_bold CharOverride-6">1</span><span class="סטיילים-לעברית_bold CharOverride-11">עכשיו</span></p>
<p class="עימוד_indented-txt">"והמרק היומי הוא גזר ועגבניות," סיימתי את הדקלום בניגון עליז של 'טה־דה!' שלא הולם כלל מרק כתום.</p>
<p class="עימוד_running-txt">("גזר ועגבניות זה בכלל מרק אמיתי?" אמרתי לטבח הראשי טוֹני כשהוא טבל כף בקדרה מבעבעת מדיפה ניחוחות ירק עשירים. "מעכשיו כן, ציצי טינקרבל." לא נראה לי שטוני יזכה אי־פעם בפרס על מצוינות קולינרית. או על כריזמה.)</p>
<p class="עימוד_running-txt">למען האמת, קורטוב ההתלהבות שהזרקתי לדקלום נועד בשבילי, לא בשביל הלקוח. אני לא רק מלצרית, אני גם מרגלת מעולם המילים שנשלחה לאסוף מידע. אני צופה בעצמי מבחוץ.</p>
<p class="עימוד_running-txt">הלקוח, איש ממורמר בגיל העמידה שנראה כמו מנהל משרד, עם רעיה מדוכאת למראה, מעיין בתפריט המנוילן של דַאט'ס אָמוֹרֶה! התפריט מקושט בתמונות קליפ־אַרט של מגדל פיזה, תולעים מלופפות סביב מזלג ובפברוטי, שנראה יותר כמו ביגפוט חוטף התקף לב.</p>
<p class="עימוד_running-txt">הוא הזמין שולחן תחת השם מר קית, וזה נשמע לי מוזר, אם כי יש שחקנית בשם פֵּנֵלוֹפֶּה קית, אז אולי בעצם זה לא כזה מוזר.</p>
<p class="עימוד_running-txt">"גזר ועגבניות? הו, לא. לא, לא נראה לי."</p>
<p class="עימוד_running-txt">גם לי לא.</p>
<p class="עימוד_running-txt">"על מה את ממליצה?"</p>
<p class="עימוד_running-txt">אני שונאת את השאלה הזאת. הזמנה לתת עדות שקר. טוני אמר לי: "תדחפי ספגטי ווֹנגוֹלֶה מהמנות המיוחדות, הצדפות מתחילות להיראות רע."</p>
<p class="עימוד_running-txt">אני הייתי ממליצה על המסעדה הטורקית, כחמש דקות מאיתנו.</p>
<p class="עימוד_running-txt">"אולי אָרָבּיאָטָה?"</p>
<p class="עימוד_running-txt">"זה חריף? אני לא אוהב חריף."</p>
<p class="עימוד_running-txt">"קצת חריף, אבל בצורה עדינה."</p>
<p class="עימוד_running-txt">"מה שאת מחשיבה עדין הוא לא בהכרח מה שאני מחשיב עדין, גברתי הצעירה!"</p>
<p class="עימוד_running-txt">"אז מה הטעם לבקש ממני המלצה?" אני ממלמלת ביני לבין עצמי.</p>
<p class="עימוד_running-txt">"מה?"</p>
<p class="עימוד_running-txt">אני מחייכת בשיניים חשוקות. זה כישור הכרחי, החיוך הזה. אני מתכופפת קצת בענווה, עם ידיים על הברכיים.</p>
<p class="עימוד_running-txt">"תגיד לי מה אתה אוהב."</p>
<p class="עימוד_running-txt">"אני אוהב ריזוֹטוֹ."</p>
<p class="עימוד_running-txt"><span class="סטיילים-לעברית_bold CharOverride-9">אז אולי תזמין ריזוטו, אני מפספסת פה משהו?</span></p>
<p class="עימוד_running-txt">"אבל יש בו פירות ים," הוא עושה פרצוף. "באילו פירות ים מדובר?"</p>
<p class="עימוד_running-txt">כאלה מקופסת טָאפֶּרווֵר שכתוב עליה בעט <span class="סטיילים-לעברית_bold CharOverride-9">פירות ים</span> ונראים כמו פיתיון שמוכרים בחנויות דיג.</p>
<p class="עימוד_running-txt">"תערובת. צדפות... סרטנים... מוּלים..."</p>
<p class="עימוד_running-txt">אני רושמת בחשש הזמנה לקַרבּוֹנָרָה. המילים "משוב שלילי" כתובות לאיש הזה על המצח, והמסעדה הזו מספקת ללקוחותיה די והותר חומר גלם לניסוח משוב כזה, אם הם אניני טעם ואם לא.</p>
<p class="עימוד_running-txt">הנה כמה מחוות הדעת עם הדירוגים הכי גבוהים בטְריפּ אַדווַייזֶר על דאט'ס אמורה!</p>
<p class="עימוד_email">המקום הזה מגדיר מחדש את המילה מזעזע. ללחם השום היה טעם של טוסט מרוח בריח רע מהפה, אם כי הם צודקים, הוא באמת השתלב מצוין עם הפָּטֵה, שכנראה היה עשוי מבשר חמורים. "יין הבית" הלבן הוא הזיעה של השטן. כשהדלת של המטבח הייתה חצי פתוחה ראיתי שף שנראה כמו חבר בִּי גִ'יז מנוח מגרד את תכשיטי הכתר שלו, אז עזבתי לפני שהם הספיקו לשסות בי את המנה העיקרית. למרבה הצער לעולם לא אדע אם הסקָלוֹפּיני עגל היה מציל את המצב. אבל המלצר הבטיח לי שכל המרכיבים מגיעים "ממקורות מקומיים ואורגניים" אז סביר להניח שיש איפשהו באזור מודעה על חתול שהלך לאיבוד, והמבין יבין.</p>
<p class="עימוד_email">אני מודה שהייתי מסטולית בטירוף כשביקרתי לראשונה ולאחרונה בחור הזה, אבל מה זה לעזאזל "שרימפס נוסח נִיפּסֵנד"? ממתי שפילד היא עיר חוף? הייתי בוחרת את העוף אָלָה־קָצָ'טוֹרָה שלהם לארוחה האחרונה שלי לפני הוצאה להורג, אבל רק כדי להכניס לפרופורציות את הגורל שמצפה לי.</p>
<p class="עימוד_email">אמרתי לבעלים של דאט'ס אמורה! שזה הבּוֹלוֹנֵז הכי גרוע שאכלתי אי־פעם, כמו בשר טחון עם קטשופ. הוא אמר שזה המתכון המיוחד של הנוֹנָה שלו. אמרתי לו שהנונה שלו כנראה לא ידעה לבשל והוא אמר שאני מעליב את המשפחה שלו! אני לא רוצה להיות גועלי אבל הוא נראה איטלקי בערך כמו בוריס בֵּקֶר.</p>
<p class="עימוד_email ParaOverride-7">לא, זה לא אמורה. זה חרא.</p>


</div>


			

ספר מודפס

מחיר מוצר 78.40 ₪ מחיר רגיל 88.20 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

מועדון: 73.49 ₪

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 28.00 ₪ מחיר רגיל 44.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

לפי נושאים

נוגע ללב ספרות בריטית קומדיה רומנטית רומנטיקה מרגשת שברון לב צמיחה מתוך משבר התחלות חדשות

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.90 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!