חלומו של הכוזרי
ספר עיון פילוסופי מרתק שמציע קריאה חדשה ומפתיעה ביצירתו של רבי יהודה הלוי – ספר הכוזרי. ד”ר מיכה גודמן חושף את הרבדים העמוקים והנסתרים של הטקסט הקלאסי, ומציג את הדיאלוג שבו כוזר, מלך בודד המחפש אמת, הופך לסמל אוניברסלי של האדם המודרני המבקש לחבר בין אמונה למעשה, בין כוונה לפעולה. הספר מציע פרשנות חדשנית שמערערת תפיסות יסוד בתרבות היהודית ומזמינה את הקורא למסע אינטלקטואלי נועז.

גודמן מצליח להנגיש את אחת היצירות החשובות והמורכבות של הפילוסופיה היהודית, ולהפוך אותה לרלוונטית לשיח בן זמננו. ”חלומו של הכוזרי” מתאים במיוחד לקוראים המתעניינים בזהות יהודית, מחשבה דתית, פילוסופיה קיומית ושאלות של מוסר, שייכות ואמונה. זהו ספר שמעורר מחשבה, דיון והשראה – גם למי שמסכים עם טיעוניו וגם למי שחולק עליהם.
שם: חלומו של הכוזרי
מחבר/ת: מיכה גודמן
שפה: עברית
תחום: יהדות ומחשבת ישראל
תת תחום: יהדות ומחשבת ישראל
מק״ט: 010010909
קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 94.00
					
		<div class="Basic-Text-Frame">
			<h2>מבוא<span></span></h2>
			<p id="toc_marker-1" class="kot2-kmo-shaar">ממלכת<span> </span>היהודים<span></span></p>
			<p class="text-no-hazacha">אלפיים<span> </span>שנים<span> </span>המתין<span> </span>עם<span> </span>ישראל<span> </span>עד<span> </span>שנולדה<span> </span>מדינתו<span> </span>העצמאית<span>. </span>אלפיים<span> </span>שנים<span> </span>של<span> </span>גלות<span> </span>וציפייה<span> </span>שהסתיימו<span> </span>בהקמה<span> </span>הדרמתית<span> </span>של<span> </span>ישראל<span>. </span>לראשונה<span> </span>מאז<span> </span>ימי<span> </span>הבית<span> </span>השני<span> </span>יש<span> </span>היום<span> </span>בית<span> </span>לאומי<span> </span>ליהודים<span>. </span>זהו<span> </span>תיאור<span> </span>מוכר<span> </span>של<span> </span>המציאות<span> </span>שיש<span> </span>איתו<span> </span>בעיה<span> </span>אחת<span>: </span>הוא<span> </span>שגוי<span>. </span></p>
			<p class="text">כבר היתה מדינה ליהודים: מדינת הכוזרים, מדינה גדולה ואדירה שהאליטה השולטת בה היתה יהודית.<span class="foot char-style-override-5">1</span> במשך מאות שנים, בימי הביניים המוקדמים, התקיימה באזור הקווקז ממלכה מסתורית שהפכה במהלך שנותיה ל"מדינת היהודים".<span class="foot char-style-override-5">2</span> סיפור הקמתה של מדינה זו הוא תמונת ראי של הציונות. אם הסיפור הציוני הוא סיפור על יהודים שהקימו מדינה, הסיפור הכוזרי הוא סיפור על מדינה שהפכה ליהודית. בישראל נעשתה היהדות לעם ריבוני, ובכוזר נעשה עם ריבוני לעם של יהדות.</p>
			<p class="text">בבסיסה שכנה ממלכת כוזר באזור שבין הים הכספי והים השחור, ובשיאה היא כבשה מדינות שכנות, הכניעה צבאות, כרתה בריתות וקיימה חיים פוליטיים שלמים, רבי עוצמה.<span class="foot char-style-override-5">3</span> עד שבאמצע המאה העשירית החלה נפילתה. הצבא הרוסי מצד אחד, וגייסות של מוסלמים וטורקים מן הצד השני, הנחיתו עליה מכות קשות. הממלכה קרסה, ועד המאה השתים־עשרה, ככל הנראה, נעלמו אחרוני שרידיה. </p>
			<p class="text">לממלכת הכוזרים היה תפקיד חשוב ומכריע בתולדות המערב. ממלכה זו בלמה בגופה את ההתפשטות האסלאמית ומנעה ממנה לפלוש לאירופה הנוצרית מכיוון מזרח. ללא ממלכת הכוזרים העולם היה נראה היום אחרת.<span class="foot char-style-override-5">4</span> מפתיע לחשוב על כך שמדינה ששימשה חיץ בין הציוויליזציה המוסלמית לציוויליזציה הנוצרית נשלטה בידי יהודים. </p>
			<p class="text">ואכן, במשך מאות שנים הציתה מדינה מסתורית זאת את סקרנותם של יהודים בכל מקום שאליו הגיעה השמועה על אודותיה, שמועה על קיומה של ממלכה יהודית בקצה הארץ. בימי הביניים הפך סיפורם של הכוזרים לאגדה מסתורית שריחפה והידהדה בקרב הקהילות היהודיות. לעיירות ולכפרים הגיעה האגדה על הממלכה היהודית שפורחת אי שם, מעבר להרים, ועודדה את רוחם של יהודים רדופים. היא התמזגה עם אגדות על ממלכתם של עשרת השבטים האבודים השוכנת בקצה המזרח, מעבר לנהר הסמבטיון. היה זה מפלט דמיוני מתוק ממציאות קשה. הנה, במקום כלשהו ישנם יהודים שיש להם כוח, שאינם סובלים את ההשפלה שבחולשה. בקהילות הנרדפות היה אפשר לשער שהגאולה לא ממתינה רק בקצה ההיסטוריה, אלא גם בקצה הגיאוגרפיה. </p>
			<p class="text">היו יהודים שניסו ליצור קשר. היו שעזבו הכול כדי לחפש את אימפריית עשרת השבטים, או את ממלכת היהודים הכוזרים הרחוקה, והיו שהסתפקו במכתב. ר' חסדאי אבן־שפרוט,<span class="foot char-style-override-5">5</span> יהודי מצליח שהגיע לעמדה של כוח ושררה בחצר מלכות ספרד במאה העשירית לספירה, השתמש במעמדו כדי לשלוח מכתב אל הכוזרים היהודים. בדרך לא דרך שלח איגרת אל מלך כוזר, ניסה לדלות עובדות, לברר את מהותו של הסיפור: אם אמת, אם אגדה. והנה, כעבור כמה שנים הגיעה איגרת תשובה.<span class="foot char-style-override-5">6</span> מלך כוזר, ששמו יוסף, גולל בתשובתו את סיפור התייהדותם של הכוזרים כמה מאות שנים קודם לכן. הכול החל, כך כתב, ביוזמה של מלך בשם "בולן" שהחליט להמיר את דתו. היתה לו מעין "הארה"<span> —</span> הוא גילה את היהדות והתגייר. </p>
			<p class="text">חליפת המכתבים בין אבן־שפרוט לבין יוסף מלך כוזר מצאה את דרכה גם אל קורא סקרן אחר, רבי יהודה הלוי (1141-1075), מגדולי משורריה והוגיה של יהדות ימי־הביניים. הלוי נולד באנדלוסיה<span>,</span> כינויו של האזור בספרד שהיה בשליטת המוסלמים, ונפטר ככל הנראה בארץ ישראל, מחוז כיסופיו.<span class="foot char-style-override-5">7</span> בתווך<span> —</span> פגש באגדה זו והיא הציתה את דמיונו.</p>
			<p class="text para-style-override-5">האגדה שפגש יהודה הלוי הפכה לחומר ליצירת אגדה חדשה. הוא שאל מן המוטיבים המרכזיים של איגרת המלך יוסף אל אבן־שפרוט, שינה במודע חלקים לא מעטים מהסיפור,<span class="foot char-style-override-5">8</span> הוסיף מפרי דמיונו והרכיב את הסיפור שעליו השתית את ספרו החשוב, "ספר הטענה והראָיה לדת המושפלת",<span class="foot">1</span> או בשמו הנפוץ<span> —</span> "הכוזרי".<span class="foot char-style-override-5">9</span></p>
			<div class="footnote">
				<p class="footnote">1	הציטטות<span> </span>מספר<span> </span>הכוזרי<span> </span>שבספר<span> </span>זה<span> </span>לקוחים מתרגומו<span> </span>החדש<span> </span>של<span> </span>מיכאל<span> </span>שורץ<span> </span>ז<span>"</span>ל<span>. </span>התרגום<span> </span>החדש<span> </span>עתיד<span> </span>לראות<span> </span>אור<span> </span>מטעם<span> </span>המרכז<span> </span>הבינלאומי<span> </span>למחשבת<span> </span>ישראל<span> </span>על<span> </span>שם<span> </span>גולדשטיין<span>־</span>גורן<span>, </span>בהוצאת<span> </span>אוניברסיטת<span> </span>בן<span> </span>גוריון בנגב<span>. </span>זהו הפרסום הראשון<span> </span>של<span> </span>התרגום<span> </span>החדש<span>.</span></p>
			</div>
			<h3>המלך נוטש את דת המלוכה</h3>
			<p class="text-no-hazacha">ספר<span> </span>הכוזרי<span> </span>הוא<span> </span>אחד<span> </span>מספרי<span> </span>הפילוסופיה<span> </span>היהודיים<span> </span>המקוריים<span> </span>ביותר<span> </span>והחשובים<span> </span>ביותר<span> </span>שנכתבו<span> </span>עד<span> </span>היום<span>. </span>אף<span> </span>שנכתב<span> </span>במקור<span> </span>בערבית<span>־</span>יהודית<span> (</span>שפתם<span> </span>של<span> </span>יהודי<span> </span>ארצות<span> </span>האסלאם<span>), </span>הוא<span> </span>זכה<span> </span>למגוון<span> </span>רחב<span> </span>של<span> </span>תרגומים<span> </span>לעברית<span>, </span>הן<span> </span>בימי<span> </span>הביניים<span> ו</span>הן<span> </span>בזמננו<span>.</span><span class="foot char-style-override-5">10</span><span> </span>הרעיונות<span> </span>החדשניים<span> </span>הכלולים<span> </span>בו<span> </span>עיצבו<span> </span>את<span> </span>החוויה<span> </span>היהודית<span> </span>של<span> </span>דורות<span> </span>רבים<span> </span>שבאו<span> </span>אחריו<span>. </span></p>
			<p class="text">ואולם, הכוזרי איננו מציג את רעיונותיו באופן מסודר, מאורגן ושיטתי. למרבה ההפתעה, בספר הפילוסופי, שנודעה לו השפעה כה רבה, מוצגים הטיעונים תוך כדי שחזור חצי־בדיוני של סיפור ההתייהדות הגדול של ממלכת הכוזרים הרחוקה. אנו נוטשים אפוא עתה את הסוגיה ההיסטורית של הספר ועוברים לדון בסיפור שטווה הלוי. על פי סיפור זה, מלך הכוזרים היה אדם דתי מאוד, שהקפיד על כל פרטי הפולחן, קלים כחמורים. הוא שימש ככוהן הדת הלאומית של ממלכתו, דת הכוזרים. וכך, ספר הכוזרי מתחיל בהפתעה: המלך הדתי החליט לנטוש את דתו. </p>
			<p class="text">מדובר בבגידה. מלכם של הכוזרים הפנה את גבו לדתם. הוא עשה זאת בסוד, בהיחבא. תושבי כוזר לא ידעו על בגידתם הדתית של המלך ושל עוזרו הבכיר, ה"וזיר", ש"<span class="x-------">תחילה הסתירו את אמונתם</span>" [מאמר ב, א].</p>
			<p class="text">על אף שמדובר במהלך מאוד לא נוח מבחינה פוליטית, מלך כוזר הרגיש שאיננו יכול עוד להישאר נאמן לדת הכוזרים. שהאמת חשובה לו יותר מהפוליטיקה. דת כוזר הגדולה, אורח החיים שלה, הפולחנים המאפיינים אותה<span> —</span> כל אלה אינם אמיתיים, והמלך ביקש למצוא דת חדשה, דת של אמת שתחליף אותם. </p>
			<p class="text">וכיצד החל מהפך מדהים זה? בחלום. לילה אחר לילה הופיע מלאך<span class="foot char-style-override-5">11</span> בחלומו של המלך ואמר לו שכוונותיו רצויות בעיני האלוהים, אך מעשיו אינם רצויים. בעקבות חלומו יצא המלך למסע רוחני. אך הוא לא יצא להסתובב בעולם, וגם לא שקע בספריות כדי לקרוא בכתבי יד עתיקים. הוא בחר בדרך אחרת: דרך של שיחה.</p>
			<p class="text">הראשון שהוזמן אליו היה פילוסוף רהוט, המייצג בספרו של הלוי את מיטב הפילוסופיה של זמנו. השיחה עם הפילוסוף מרתקת את המלך. הפילוסוף נשמע הגיוני, דבריו סבירים ומשכנעים, כהודאת המלך, אך בכל זאת הם לא סיפקו אותו והוא המשיך בחיפושיו. המלך רצה למצוא משהו שהפילוסוף לא יכול להציע. הוא הרגיש שהפילוסוף לא באמת פתר את חלומו. </p>
			<p class="text">לכן פנה המלך לחכם נוצרי, והלה פרש בפניו גם הוא את טיעוניו וניסה לשכנע אותו באמִיתות דתו. איש הדת הנוצרי הצליח עוד פחות מהפילוסוף. המלך לא השתכנע מטיעוניו. הוא חשב שאינם הגיוניים ואינם סבירים. באכזבתו, הזמין אליו המלך חכם מוסלמי, אך גם זה כשל בהצעת דרך חיים משכנעת עבור המלך. </p>
			<p class="text">שלושה חכמים, ואף אחד מהם לא הצליח לשכנע את המלך שהאמת בידו. וכך, רק מתוך אכזבה, ואף שלא רצה בכך, החליט המלך לנסות את מזלו התיאולוגי גם אצל חכם יהודי<span class="foot char-style-override-5">12</span> המכונה "החבר"<span> —</span> כינוי תלמודי ל"תלמיד חכם".<span class="foot char-style-override-5">13</span> והחכם היהודי מצליח במקום שבו כשלו כולם. הוא משכנע את המלך שהיהדות היא דת האמת, והתורה היא זו שמציעה את המעשים הרצויים בעיני האל. </p>
			<p class="text">ספר הכוזרי מספר כיצד שיכנע החכם היהודי את המלך, אך לאמיתו של דבר הוא מבקש לשכנע את כל מי שקורא בו. כל אדם יכול להזדהות עם המלך, וכל קורא מחפש את האמת. זו היומרה הראשונה של הספר: לשכנע את הקוראים שהיהדות היא הדת הרצויה בעיני אלוהים. </p>
			<p class="text"><span>אך יש לספר גם יומרות אחרות</span><span>, והוא איננו נשלם כאשר המלך משתכנע ומתגייר. כעבור זמן המלך</span><span> יוצא מהמסתור הרוחני שבו בחר וחושף את יהדותו בפני המוני עמו</span><span>. הסוד מתגלה. מלך הכוזרים נוטש את דת הכוזרים ונתיניו לא</span><span> מורדים בו. להפך, במרוצת הזמן הם מצטרפים אליו. בספרו של</span><span> הלוי, האימפריה כולה, כך מסופר, התגיירה. ממלכת הכוזרים הפכה לממלכת</span><span> היהודים. הגיור הושלם אך לא הספר. בשלב הבא מזמין המלך</span><span> את החכם היהודי להיות ליועצו האישי, וסיפורם של השניים מקבל</span><span> תפנית תיאולוגית נוספת.</span></p>
			<p class="text">שוב מתפתחת שיחה בין המלך לחבר, והפעם זו שיחה על מובנם של פסוקים, על מהותם של רעיונות. הרעיונות הגדולים ביותר של המחשבה היהודית מונחים על השולחן לדיון ולניתוח, מקבלים הסבר ועוברים ליטוש. עכשיו כבר מדובר בשיחה גועשת בין מלך יהודי לבין חכם יהודי. אם החלק הראשון של הספר מנסה <span class="bold">לשכנע</span> שהיהדות היא דת האמת, אזי החלק השני מנסה <span class="bold">להבין</span> את האמת של הדת היהודית. </p>
			<p class="text">וזהו החלק המרכזי של הספר. ספר הכוזרי כולל חמישה מאמרים. ואולם, בעוד החלק הראשון<span> —</span> הניסיון המוצלח לשכנע את המלך להתייהד<span> —</span> מחזיק רק מאמר אחד מתוך חמשת מאמרי הכוזרי, החלק השני — הניסיון להבין את המהות המסתתרת מאחורי היהדות — הוא רוב הספר והוא מחזיק את ארבעת המאמרים הנותרים. חלק זה, הוא, בעצם, מעין מבוא לפילוסופיה יהודית. אולי אחד המבואות הראשונים שנכתבו אי פעם להגות היהודית, ויש אומרים,<span class="foot char-style-override-5">14</span> שהוא לא רק מהמוקדמים ביותר, הוא גם הטוב ביותר.</p>
			<p class="text para-style-override-5">ויש לתת את הדעת לעובדה מפתיעה: החבר לא הסביר למלך את רעיונות היסוד של היהדות לפני שהתגייר. הסדר היה הפוך: תחילה התגייר המלך ורק אחר כך קיבל סקירה ממצה של המחשבה היהודית. על פי ספר הכוזרי, תחילה משתכנעים באמיתותה של היהדות, ורק אחר כך מבינים אותה.</p>
			<h3>מפגש אמיתי</h3>
			<p class="text-no-hazacha">במוקד<span> </span>הסיפור<span> </span>שמספר<span> </span>הלוי<span> </span>בספר<span> </span>הכוזרי<span> </span>עומד<span> </span>מפגש<span> </span>בין<span> </span>שליט<span> </span>אימפריית<span> </span>הכוזרים<span> </span>הגדולה<span> </span>ובין<span> </span>נציג<span> </span>הדת<span> </span>היהודית<span> </span>המושפלת<span>, </span>מפגש<span> </span>אמיתי<span> </span>של<span> </span>שניים<span>. </span></p>
			<p class="text">קוראים רבים התפתו לראות את המלך כדמות שמחפשת את התשובות ואת החבר היהודי כדמות שמספקת את התשובות. על פי הקריאה הנפוצה הזאת, ספר הכוזרי אמנם מקפל בתוכו סיפור של שינוי, אך מדובר בשינוי של איש אחד<span> —</span> השינוי העובר על מלך הכוזרים. </p>
			<p class="text">המלך, כך מקובל לטעון, מייצג את כל קוראיו הפוטנציאליים של ספר הכוזרי. זה כוחו הדידקטי של הסיפור. מלך כוזר אינו יודע הרבה על היהדות, אך הוא ניחן בהיגיון בריא, בדעה שקולה ובסקרנות גדולה; הקורא הכן, השואף לאמת, דומה למלך, והלוי משדר לו מסר ברור: יכול אתה להבין את הספר גם אם חסרים לך רקע והיכרות עם ספרות המקרא והתלמוד. בורותו של המלך הכוזרי היא הערובה לפשטותו של ספר הכוזרי. לעומת המלך, החבר איננו מבולבל כלל. הוא מכיר לעומקן את ההגות, את ההלכה, את הלשון ואת היצירה היהודית, כמו גם את מרחבי הפילוסופיה והתיאולוגיה הכלליות של זמנו. הוא מייצג, כמובן, את דמותו של הלוי. במונולוגים מתאר החבר למלך את היהדות<span> —</span> וזו בעצם ההרצאה שמבקש הלוי לפרוש בפני קוראיו.</p>
			<p class="text">אלא שלדעתי זאת קריאה המסתירה מהקורא את הסודות והיסודות של ספר הכוזרי. מפגש שבו רק צד אחד משתנה, איננו מפגש אמיתי, ובהמשך ננסה להוכיח שספר הכוזרי עוסק במפגש אמיתי. נראה ששני הגיבורים, הן המלך הכוזרי והן החכם היהודי יוצאים מהמפגש הזה אנשים שונים מכפי שנכנסו אליו.</p>
			<p class="text">המלך חלם על אודות המלאך שמתח ביקורת קשה על כל הווייתו. המלאך אמר לו שכוונותיו טובות אך מעשיו אינם מתאימים, וביקורת זו מהדהדת לכל אורכו של הספר. זהו אחד מהמסרים המוסריים החשובים העולים כמעט מכל דיון בספר: על האדם לנהל חיים שבהם כוונותיו מתבטאות כראוי גם במעשיו.<span class="foot char-style-override-5">15</span> המלך חי חיים שאינם הרמוניים. המעשים אינם מותאמים לכוונות. אך הוא אינו היחיד שחי כך: גם העם היהודי, המתפלל בכל יום לשיבת עם ישראל לציון, איננו מעתיק את מקומו לציון. גם העם היהודי איננו חי חיים הרמוניים. והמלך, בחוכמתו, מפנה לחבר היהודי את שאלת המלאך מן החלום: מדוע כוונות היהודים אינן הופכות למעשים? מדוע מתפללים היהודים לארץ ישראל אך נשארים בגלות? החלום ששינה את חיי המלך מופנה עתה, כחץ מכוון היטב, אל עבר החבר. </p>
			<p class="text">לחבר אין תשובה מיידית לשאלתו של המלך. "<span class="x-------">מצאת מקום חרפתי מלך</span><span class="x-------"> כוזר</span>"<span class="foot char-style-override-5">16</span> [מאמר ב, כד], הוא מודה בכנותו ומשהה את תשובתו כמעט עד לסופו של הספר. ושם<span>,</span> רגע לפני שהקורא סוגר את הספר ונפרד מרעיונותיו ומגיבוריו<span>,</span> נפרד החבר היהודי ממי שכבר נהיה לחברו הטוב, מלך כוזר. החבר מודיע למלך שהחליט לעזוב הכול וללכת לארץ ישראל. כיוון שלא הצליח לחשוב על תשובה, החליט להיות התשובה. </p>
			<p class="text"><span>החבר מסביר ומנמק את החלטתו. הנימוק</span><span> של החבר מופיע בפסקה האחרונה של ספר הכוזרי. הטיעון שלו</span><span> מפתיע, משום שאם נתבונן בו היטב נגלה שהוא מהדהד את</span><span> חלומו של המלאך. "</span><span class="x-------">כאשר מגשימים את הכוונה, והמעשׂה הוא</span><span class="x-------"> כפי שצריך להיות, יבוא גמול עליהם</span><span>"</span><span class="x--------- char-style-override-6"> [מאמר ה, כז]</span><span>. </span></p>
			<p class="text para-style-override-5">הקטע המסיים את ספר הכוזרי מתכתב עם הקטע הפותח את הספר. את ביקורתו של המלאך שומע לא רק המלך<span> —</span> שומע אותה גם החבר. שניהם שומעים ומפנימים. המלך נהיה ליהודי, החבר עובר לארץ ישראל. זהו מפגש של אמת שממנו יוצאים שני גיבורים שונים מכפי שנכנסו אליו.<span class="foot char-style-override-5">17</span></p>
			<h3>חלומו של הכוזרי</h3>
			<p class="text-no-hazacha para-style-override-5">כאמור<span>, </span>ספר<span> </span>הכוזרי<span> </span>הוא<span> </span>בדיה<span>. </span>הוא<span> </span>ממציא<span> </span>מחדש<span> </span>את<span> </span>השיחה<span> </span>שבין<span> </span>מלך<span> </span>הכוזרים<span> </span>לבין<span> </span>נציגי<span> </span>הדתות<span> </span>והחכם<span> </span>היהודי<span>. </span>הספר<span> </span>מתחפש<span> </span>למעין<span> </span>הקלטה<span> </span>של<span> </span>שיחה<span> </span>שהתרחשה<span> </span>ארבע<span> </span>מאות<span> </span>שנה<span> </span>קודם<span> </span>כתיבתו<span>. </span>כך<span> </span>סיכם<span> </span>יהודה<span> </span>הלוי<span> </span>את<span> </span>החלטתו<span> </span>להעלות<span> </span>את<span> </span>הדיונים<span> </span>ההם<span> </span>על<span> </span>הכתב<span>:</span></p>
			<p class="x----------- para-style-override-5">לכן חשבתי לנכון לרשום את הטיעונים האלה כפי שנטענו. "והמשכילים יבינו" <span class="x--------- char-style-override-7">(דניאל, יב י) [מאמר א, א]</span>.</p>
			<p class="text-no-hazacha">וכך<span>, </span>אחת<span> </span>מהשורות<span> </span>הראשונות<span> </span>בספר<span> </span>הכוזרי<span> </span>שאולה<span> </span>מאחד<span> </span>מן<span> </span>הפסוקים<span> </span>האחרונים<span> </span>בספר<span> </span>דניאל<span>, </span>המשולב<span> </span>בלשונו<span> </span>העברית<span> </span>בשפת<span> </span>המקור<span> </span>הערבית<span>. </span>קשה<span> </span>למצוא<span> </span>שתי<span> </span>מילים<span> </span>מקראיות<span> </span>טעונות<span> </span>יותר<span> </span>כדי<span> </span>לפתוח<span> </span>בהן<span> </span>ספר<span> </span>מאשר<span> "</span>והמשכילים<span> </span>יבינו<span>"</span><span> —</span><span> </span>שתי<span> </span>מילים<span> </span>שמקורן<span> </span>בפסוק<span> </span>המלא<span>, "</span>ולא<span> </span>יבינו<span> </span>כל<span> </span>רשעים<span> </span>ו<span>ְ</span>ה<span>ַ</span>מ<span>ַּ</span>ש<span>ְׂ</span>כ<span>ִּ</span>ל<span>ִ</span>ים<span> </span>י<span>ָ</span>ב<span>ִ</span>ינו<span>ּ". </span>כלומר<span>, </span>הלוי<span> </span>רומז<span> </span>כאן<span> </span>שהוא<span> </span>טמן<span> </span>במעמקי<span> </span>ספר<span> </span>הכוזרי<span> </span>סודות<span> —</span><span> </span>סודות<span> </span>שיבינו<span> </span>רק<span> </span>המשכילים<span>.</span></p>
			<p class="text">בעיני רבים, ספר הכוזרי מייצג עמדה דתית תמימה והוא מיועד לקורא הנאיבי. מסתבר כי סגנונו הדיאלוגי, פתיחתו בסיפורי חלומות, ואף כמה מאמירות היסוד שלו, אחראים לכך במידה רבה. והנה, מיד בראשית דבריו, רומז הלוי לקורא כי מבעד לסגנונו השווה לכל נפש הוא פונה דווקא אל הקורא המעמיק.<span class="foot char-style-override-5">18</span></p>
			<p class="text">אין זה מקרה שהמקור הראשון שמצטט הלוי הוא ספר דניאל<span> —</span> אחד הספרים המסתוריים ביותר בתנ"ך. יש מערכת יחסים עמוקה בין ספר הכוזרי וספר דניאל.<span class="foot char-style-override-5">19</span> במידה רבה מייצג ספר דניאל תבנית מקראית שהיא השראה לתבנית של ספר הכוזרי<span> —</span> המלך החולם. לתבנית המלך חולם החלומות ישנו, כמובן, מייצג קדום יותר במקרא<span> —</span> המלך החולם הראשון היה פרעה. כדי לעקוב אחרי תבנית זו נפנה אל הפעם הראשונה שהיא מופיעה, ולשם כך נצטרך לשוב למצרים בטרם ננדוד עם דניאל לבבל.</p>
			<p class="text">התנ"ך מתאר את פרעה, מלך מצרים הגדול, והוא חסר אונים אל מול חלומותיו. לא זו בלבד שהוא נכשל בפענוחם, גם כל חכמיו הקרובים לא הצליחו לספק לו פתרון מניח את הדעת. והמשך הסיפור ידוע: אחד השרים נזכר בפותר חלומות מוכשר היושב בבית האסורים. מריצים את האסיר מן הבור, מעמידים אותו מול פרעה והוא פותר את החלום. יוסף עולה לגדולה, אוגר את תבואת מצרים במחסני המלך בשנים הטובות ומספק מזון לשאר העולם בשנים הרעות. כשאחיו של יוסף יורדים מצרימה בניסיון להתקיים בשנים הרעות, הם פוגשים את יוסף שמתנכר אליהם, ומשתחווים בפניו. חלום הנעורים של יוסף מתגשם. יוסף פותר את החלום של פרעה<span> —</span> והפתרון מביא להגשמת החלום שחלם יוסף עצמו. חלום אחד מגשים חלום אחר.</p>
			<p class="text">כעבור מאות פרקים ושנים, חולם גם נבוכדנצר מלך בבל חלום. ספר דניאל (פרק ב) מתאר באורח ציורי כיצד המלך מאיץ בחכמיו שיפתרו לו את חלומו. אך בקשתו קשה, הוא לא מגלה להם מה היה החלום, אלא מבקש מהם לעשות מהלך כפול: קודם יספרו לו את חלומו, ואחר כך יפתרו אותו. כך הוא מבקש להבטיח שיוכל לזהות מבין כל הפתרונות שמציעים לו חכמיו את הפתרון האמיתי, הפתרון הטומן בחובו את המסר שמעבירים לו האלים. החכמים שסובבים את נבוכדנצר מבוהלים. זה לא מפתיע. כיצד ידעו לתאר את שחלם מלכם? נבוכדנצר, שמרגיש כי הוא מוכרח לדעת את הפתרון, מפנה את כעסו הָאַלים לעבר חכמיו, ומחליט להוציא להורג את כל המקורבים לו שאיכזבוהו. אך רגע לפני ההוצאה להורג מופיע דניאל, יהודי שהוגלה בצעירותו מיהודה. הוא מבקש הזדמנות לפתור את החלום, והזמן המוקצב לו הוא יום אחד. דניאל שב לביתו ומבקש מאלוהים שיגלה לו את חלום נבוכדנצר ואת פתרונו. הוא שוכב לישון ובבוקר קם והוא יודע את החלום ואת פשרו. הוא פותר למלך את החלום, מציל את החכמים וממונה להיות מושל מדינת בבל. חלום נבוכדנצר התגלה בחלום דניאל.</p>
			<p class="text">יוסף הגשים חלום בעזרת חלום; דניאל פתר חלום בעזרת חלום. התנ"ך הוא מרחב של שיח חלומות. ולא רק חלומות נפגשים בתנ"ך, גם סיפורים נפגשים. קשה שלא לראות את הדמיון בין סיפורו של יוסף לבין זה של דניאל. בשניהם מסופר על ילד שנחטף למעצמה זרה בילדותו ופגש במלך שעמד משתאה אל מול חלומו הבלתי פתור. בשני המקרים הצליח היהודי במקום שבו כשלו כל החכמים. בשני המקרים עלה פותר החלום לגדולה. יוסף נעשה מושל מצרים, דניאל נעשה מושל מדינת בבל. </p>
			<p class="text">כעבור יותר מאלף שנה אחרי חתימת ספר דניאל נכתב ספר הכוזרי. כאמור, מלך כוזר חולם חלום שחוזר על עצמו לילה אחרי לילה. בחלום אומר מלאך למלך שאורח חייו שגוי, אך החלום נותר מעורפל. מה שגוי באורח החיים? מהו אורח החיים הנכון? אין בחלום פתרון. המלך מתפעם מחלומו ומתחיל להזמין חכמים שיסייעו לו לגלות את מה שהחלום לא חשף. ראשון מגיע הפילוסוף, שני בא החכם הנוצרי ואחריהם מגיע החכם המוסלמי. מסיבות שונות המלך אינו מקבל את אף אחד מהפתרונות שהשלושה האלה מציעים לו. אף לא אחד מהחכמים החשובים מצליח לפענח עבורו את המסר שצופן החלום. עד שמגיע היהודי. החכם היהודי פורשׂ, טיעון אחר טיעון, את הרעיונות שחיפש המלך. החלום נפתר. המלך מוצא את המעשה הרצוי לאל. </p>
			<p class="text">בספר הכוזרי אנחנו פוגשים תבנית מוכרת. לקוראי תנ"ך היא מאוד מוכרת: חלומו של מלך שכל החכמים כושלים בפתרונו, ורק היהודי מצליח לפתור. ואגב, גם בספר הכוזרי מקבל החבר היהודי תפקיד בעל מעמד בממלכה ונהיה למורה רוחני של המלך. רבי יהודה הלוי משתלב בז'אנר העתיק וכותב על היהודי פותר החלומות. הכוזרי משכפל בימי הביניים את התבנית המקראית המוכרת. סיפור על יהודי שמצליח במקום שבו כל החכמים כושלים. במקום שבו בעלי השררה עומדים במבוכה, היהודים מתיישבים בנוחות. הם אינם בעלי הכוח, אך במובן מסוים הם מעל בעלי הכוח. יהודים כדוגמת יוסף במצרים, דניאל בבבל והחבר בכוזר, עומדים מול מלכים ומכפיפים את המלכים אליהם, משום שהם יודעים משהו שהמלכים אינם יודעים, את הסוד שאלוהים מרמז עליו. </p>
			<p class="text">כל זאת רקע לפתיחה של ספר הכוזרי, פתיחה שמצטטת את אחד הפסוקים האחרונים של ספר דניאל, "והמשכילים יבינו". אקורד הסיום של ספר דניאל הוא אקורד מסתורי. דניאל קובע שהמציאות מלאה חידות וסודות שרוב האנשים אינם מבינים, ואולי אפילו אינם מודעים לקיומם. אך בספר דניאל הסודות האמיתיים קשורים לקץ ההיסטוריה ולתאריך האמיתי של הגאולה, ואילו בכוזרי, השואל מדניאל את "פסוק הסודות", מדובר בסודות אחרים. </p>
			<p class="text para-style-override-5"><span>בגרסת יהודה הלוי הסוד אינו סודה</span><span> של ההיסטוריה, אלא סודו של הספר שהוא כתב, ספר הכוזרי</span><span>. רגע לפני שהוא מתחיל לגולל את סיפור המעשה מודיע הלוי</span><span> לקורא הרגיש לרמזים, שאכן שתל בספר רמזים, שהספר מכיל יותר</span><span> ממה שנראה לעין: כן, גם לספר הכוזרי יש סוד. </span></p>
			<h3>מבנה הספר שלפניכם</h3>
			<p class="text-no-hazacha">הספר<span> </span>המונח<span> </span>לפניכם<span> </span>איננו<span> </span>מצטמצם<span> </span>לניסיון<span> </span>לחשוף<span> </span>את<span> </span>סודותיו<span> </span>של<span> </span>ספר<span> </span>הכוזרי<span>. </span>מטרתו<span> </span>הראשונה<span> </span>היא<span> </span>לשרטט<span> </span>את<span> </span>יסודותיו<span> </span>של<span> </span>ספר<span> </span>הכוזרי<span>, </span>להבין<span> </span>את<span> </span>סך<span> </span>האמירות<span> </span>שלו<span>, </span>את<span> </span>הטענות<span> </span>המופיעות<span> </span>בו<span>, </span>ואת<span> </span>סוג<span> </span>היהדות<span> </span>שמצטיירת<span> </span>ממנו<span>. </span>אך<span> </span>לא<span> </span>נוכל<span> </span>להתעלם<span> </span>גם<span> </span>מהסודות<span> </span>המסתתרים<span> </span>בין<span> </span>דפיו<span> </span>של<span> </span>הכוזרי<span>, </span>שהרי<span> </span>גם<span> </span>הם<span> </span>חלק<span> </span>ממנו<span>, </span>וממילא<span> —</span><span> </span>גם<span> </span>חלק<span> </span>מספר<span> </span>זה<span>. </span>וכך<span>, </span>כבר<span> </span>לאורך<span> </span>הדיונים<span> </span>בחלקו<span> </span>הראשון<span> </span>של<span> </span>הספר<span> </span>שלפניכם<span>, </span>נגלה<span> </span>שהכוזרי<span> </span>הוא<span> </span>ספר<span> </span>רב<span> </span>משמעות<span>, </span>אבל<span> </span>גם<span> </span>ספר<span> </span>מרובה<span> </span>משמעויות<span>.</span></p>
			<p class="text">בחלק א' אפרוש באופן שיטתי את רעיונותיו ומחשבותיו של יהודה הלוי, ואנסה לתפור את מחשבותיו לכדי אריג פילוסופי אחיד ובהיר.<span class="foot char-style-override-5">20</span> השיחה בין המלך לבין החבר איננה שיחה מסודרת, היא שיחה אסוציאטיבית. נושא שנפתח בשלב מוקדם ננטש מתוך להט הדיון ונסגר רק בשלב מאוחר יותר. לכן זו שיחה שמהנה להקשיב לה, אך קשה להבין אותה. כדי להתחקות אחר השיטה הסדורה של הלוי צריך להתגבר על התזזיתיות של השיחה. את הפילוסופיה של הכוזרי, את תפיסת האל שלו, כמו גם את תפיסת האדם שלו, צריך לשלוף בזהירות, לדוג בעדינות מתוך הדיאלוגים, ולחבר פיסות שונות של מחשבות לכדי מחשבה שיטתית סדורה. לאמיתו של דבר, זהו חטאו הגדול של הספר שלפניכם: הוא הופך את הדיאלוג החי למונולוג שיטתי. </p>
			<p class="text">בחלק ב' של הספר נעבור מיסודותיו של הכוזרי לסודותיו של הכוזרי. יש בכוזרי טענות שאינן מושמעות בשורות המפורשות של הספר, אך המאזין היטב יגלה אותן זועקות מתוך הרווחים שבין האותיות. לכן, אם בחלק א' אנו הופכים דיאלוג למונולוג כדי להקל על הבנתם של רעיונות מפורשים, בחלק ב' אנו משקמים את אנרגיית הדיאלוג של הספר, כדי להתבונן באמצעותו ודרכו במה שלא תמיד נאמר במפורש. כדי לגעת בשכבות התת־קרקעיות של הכוזרי יש להפנים תחילה שמדובר בדיאלוג אמיתי. </p>
			<p class="text">כפי שכבר הזכרנו, רבים נוהגים לקרוא את ספר הכוזרי כסיפורם של מלך נבוך, מבולבל וטרוד בשאלות, ושל חכם יהודי עתיר תשובות. אך בחלק ב' של ספר זה נבדוק את כל הנחות המוצא הללו מחדש כדי להציע, בעדינות, שינוי לא קטן בקריאת הכוזרי. טענתי פשוטה: המלך איננו מייצג בהכרח את הקורא: גם הוא מייצג את רבי יהודה הלוי. הלוי מדבר בו בשני קולות, קולו של המלך וקולו של החבר. לעִתים הקולות הללו מתנגשים, אך שניהם מבטאים אמיתות גדולות המשודרות מתודעתו של המחבר.</p>
			<p class="text">ההתנגשות בין החלום לבין המציאות הפילוסופית היא יותר מבדיה ספרותית. ייתכן שארבע מאות שנה קודם לכתיבת הספר אכן חי בכוזר מלך וחלם חלום, אך אין שום ודאות כי זה החלום שאליו מכוון הלוי. סביר הרבה יותר להניח שהחלום המתואר בכוזרי מרמז על חלום שחלם הלוי עצמו.<span class="foot char-style-override-5">21</span> בווידויים קצרים וחידתיים המופיעים בשיריו של הלוי ישנם לא מעט רמזים לחלומות נבואיים שחלם.<span class="foot char-style-override-5">22</span> אלה חלומות שמשתקפים לא רק בשיריו,<span class="foot char-style-override-5">23</span> אלא גם בספר הכוזרי עצמו.</p>
			<p class="text">ולא רק החלום הוא חלום של הלוי, גם הפילוסופיה. חוקרי הכוזרי השתדלו לזהות את מקור הגישה הפילוסופית שאותה מייצג הפילוסוף בפילוסופים הגדולים של תקופתו: האם אלפראבי, האם אבן באג'ה או אולי בעיקר אבן סינה?<span class="foot char-style-override-5">24</span> נראה כי על אף נקודות הדמיון, אין התאמה מלאה בין גישת הפילוסוף בספר הכוזרי לפילוסופיה של מי מהם. בספר הכוזרי יש סינתזה בין כמה עמדות פילוסופיות שבהן החזיק הלוי בתקופות שונות בחייו.<span class="foot char-style-override-5">25</span> בשירתו, כמו גם בכוזרי, אפשר למצוא רמזים לכך שבתקופה מסוימת הזדהה רבי יהודה הלוי עם הפילוסופיה המקובלת של זמנו.<span class="foot char-style-override-5">26</span> הזדהות זו לא ננטשה לגמרי והמשיכה ללוות אותו בחייו הרוחניים. </p>
			<p class="text">ועל כן, הטענה שהחבר היהודי מגלם את הדמות היחידה בכוזרי שמייצגת את הלוי מחמיצה את הדרמה הגדולה של הספר. מגוון הגיבורים שבספר מייצג צדדים שונים בדמותו של רבי יהודה הלוי עצמו. ההתנגשות בין הצדדים מכוננת את השאלה שספר הכוזרי הוא התשובה לה. והמשכילים יבינו. </p>
			<p class="text">את השניות המקופלת בין דפיו של הכוזרי אדגים באמצעות מקרה מבחן רגיש אחד<span> —</span> רגיש מאוד: שאלת יחסו של הכוזרי לגויים. מגדפיו של ספר הכוזרי מכנים אותו ספר גזעני. מעריציו מוצאים בו ביטוי לאהבה גדולה לעם ישראל ולהאדרת סגולתו המיוחדת. יש לשים לב לכך, שהן המעריצים אותו והן הסולדים ממנו מסכימים בפועל על האופן שבו יש לפרש את הספר, אך חולקים על הדרך שבה יש לשפוט אותו. אלה כמו אלה מזהים בכוזרי את התיאוריה המרוממת את עם ישראל מעל שאר בני האדם. זיהוי זה נובע מכך שבשתי הקבוצות שולטת הסברה שאת האמת הגדולה של הכוזרי מבטא החבר, סברה שספר זה, כאמור, יכפור בה.<span class="foot char-style-override-5">27</span></p>
			<p class="text">שאלת נבחרותו של עם ישראל היא שאלה שבוערת היום בחברה הישראלית היהודית ובעולם היהודי כולו, אך היא גם המפתח להבנת מבנהו של ספר הכוזרי. ואם כך, מטרתו של חלק ב' בספר כפולה: בירור יחסו של הלוי לשאלת העליונות הלאומית של היהודים, ודרכו גם הבנה מחודשת של ספר הכוזרי עצמו. </p>
			<p class="text">בחלק ג', נצעד כמה צעדים אחורנית ונתבונן בספר הכוזרי ממרחק רב יותר. לא נשאל בחלק זה אילו הם הרעיונות שמהם מורכב הספר, אלא מהי עמדתו של הספר ביחס לרעיונות בכלל. נגלה שספר היסוד של ההגות היהודית ייחס מעמד נמוך מאוד להגות. במידה רבה ניתן לומר, שספר הכוזרי מנסה לעצב מעין "אדישות תיאולוגית" אצל קוראיו. הספר שעוסק באמונה, סבר שהאמונה וניסוחה איננה עומדת במרכז החיים היהודיים. </p>
			<p class="text">בחלק ד', נארוז מחדש את המחשבות שמהן עשוי ספר זה. נעשה זאת על ידי השוואה לספר המתחרה של הכוזרי<span> —</span> מורה הנבוכים. נבחן את ההבדלים ביניהם ובעיקר נשאל מהן המחשבות ששוגרו במעמקי ימי הביניים אל תוך החיים המודרניים. ננסה לנסח את הרעיונות שהמשיכו לפעול בחיים של ישראלים ויהודים במאה העשרים ונצביע בעדינות על המקום שיכול להיות לרעיונות הללו במאה העשרים ואחת.</p>
			<p class="text">"חלומו של הכוזרי" הוא ספר על דיאלוג, והוא גם נבנה מתוך דיאלוג חי שנמשך שנים רבות עם לא מעט חברים מלומדים. להם ברצוני להודות. וראשון שבהם לעורך שלי, שמואל רוזנר. זכיתי לעורך שהוא גם חבר ושותף אמת בכתיבת הספר החדש על הספר העתיק. אני מודה לך שמואל.</p>
			<p class="text">הספר<span> </span>שלפניכם<span> </span>מורכב<span> </span>מעשרות<span> </span>דיונים<span> </span>המתפרשים<span> </span>על<span> </span>פני<span> </span>תחומים<span> </span>מגוונים<span>, </span>ונעזרתי<span> </span>במומחים<span> </span>לתחומי<span> </span>דעת<span> </span>שונים<span> </span>כדי<span> </span>לרדת<span> </span>לעומקן<span> </span>של<span> </span>הסוגיות<span> </span>השונות<span>. </span>לפרופ<span>' </span>ישראל<span> </span>קנוהל<span>, </span>לפרופ<span>' </span>רפאל<span> </span>ישפה<span>, </span>לד<span>"</span>ר<span> </span>אבינועם<span> </span>רוזנק<span>, </span>לד<span>"</span>ר<span> </span>רן<span> </span>ברץ<span>, </span>לנדב<span> </span>ברמן, לאור שרף,<span> </span>לד<span>"</span>ר<span> </span>בן<span> </span>רייס<span> </span>ולרב<span> </span>ארי<span> </span>ברמן<span> —</span><span> </span>תודה<span> </span>על<span> </span>מומחיותכם<span> </span>הגדולה<span> </span>שהביאה<span> </span>לחידוד<span> </span>הטיעונים<span> </span>ולביסוס<span> </span>הראיות<span>. </span></p>
			<p class="text">חברים טובים קראו חלקים מכתב היד וסייעו בידי ללטש אותו, לנכש ממנו טעויות ולהעלות את רמת הבהירות שלו<span> —</span> אפרת שפירא רוזנברג, אריאל מלאכי, שלמה דנצינגר, ישי פלג, בובה ליפשיץ, דוד דישון, רני אלון, יונתן דרורי, דוד הרבטר ואברהם אינפלד. אני מודה לכולכם על השקעתכם ותרומתכם. </p>
			<p class="text">תודה חמה לעוזר המחקר שלי, עופר חיימוביץ, על עבודתו העדינה והקפדנית.</p>
			<p class="text">זכות גדולה נפלה בחיקי לתת במה מוקדמת וראשונה בספר זה לתרגומו החדש והמופלא של מיכאל שורץ לספר הכוזרי. על התרגום והבאתו לדפוס עמלים דוד צרי (שורץ) ואייל פישלר. תודה עמוקה גם לגב' מרים שורץ ולפרופ' חיים קרייסל על שהואילו לאשר את השימוש בתרגום. תבוא הברכה על כולכם.</p>
			<p class="text">כתב היד של הספר נכתב בין כתליו של מכון שלום הרטמן בירושלים. אני מודה למנהל המכון, דניאל הרטמן, על האקלים האינטלקטואלי הנכון שאיפשר את לידת הספר. אני מבקש להודות גם לעומר שדמי ולמשפחתו מסבירת הפנים.</p>
			<p class="text">תודה גדולה לתרזה איזנברג, לשלומי כרמי, לשרית סבלן ולכל החברים בהוצאת כנרת, זמורה־ביתן, דביר שטיפלו בספר במסירות ובמקצועיות.</p>
			<p class="text">שנים רבות הסודות והיסודות של ספר הכוזרי מעסיקים את מחשבותי אך כשהתחלתי לגבשם לקראת כתיבה מצאתי לצדי תלמידים רעבים ומיומנים שאיתגרו את כל טענותי. אני מודה לכל משתתפי "חוג הכוזרי" במדרשת עין פרת באלון ובייחוד בתוכנית אלול, על תרומתם הגדולה לספר זה. </p>
			<p class="text">תודה מקרב לב לחברי הטוב ד"ר דרור בונדי. בונדי הוא אחד העורכים של הספר, ויותר מזה: הוא שותף אמת לחלומו של הכוזרי. </p>
			<p class="text">תודה אחרונה לציפי, רעייתי ואם כל החלומות שלנו, בנותינו, אביטל ושירי. </p>
			<p class="text para-style-override-5">אני מקדיש את הספר לזכרו של תני ז"ל, אחי הצעיר, שהדיאלוג עמו לא פסק מעולם.<span class="bold"></span></p>
		</div>
	
			
ספר מודפס
מחיר מוצר 75.20 ₪ מחיר רגיל 84.60 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪
מועדון: 70.49 ₪
ספר דיגיטלי
מחיר מוצר 39.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪
ניתן לקריאה בקינדל
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
שליחת ספר כמתנה
כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח
טלפון של מקבל המתנה
שם המקבל
ברכה
מקסימום 250 תווים
לפי נושאים
היסטוריה יהודית דת ואמונה מחשבת ישראל יהדות פילוסופיה יהודית מדרש
זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.90 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!
זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר
היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון
איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות
זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!