מגן הדרורים 2 טקסי הזרזיר

דבני פרי

המשך אפי ועוצר נשימה לרב-המכר של הניו יורק טיימס, ”מגן הדרורים”. מסע של אהבה, קסם וסכנה ברומנטזי מושלם.

חמש הממלכות של קלנדרה ניצבות על סף חורבן. נדידת ה”קרוקס” מתקרבת, ובעקבות מתקפה אכזרית, הופרדתי מהגבר שלו שייך ליבי.
אני אבודה. מבועתת. כמהה הביתה. נרדפת על ידי מפלצות, מותשת עד קצה גבול היכולת ונחטפת על ידי כוהן רב-עוצמה – הדבר היחיד שמעניק לי את הכוח להמשיך הוא הילדה הקטנה שסומכת עליי שאשמור על חייה.
עכשיו תורי להפוך לגארדיאן.
חיינו השתנו בלילה גורלי אחד. לילה של מוות. לילה של מפלצות. לילה של אמיתות. באותו לילה למדתי מהו פחד אמיתי – ומהו עומק העוצמה שטמונה בי.
כולם רוצים שאהיה משהו שאני לא – מלכה, מרגלת, קורבן. אבל מה אם אחבק את הכתר שלי? מה אם הסודות שאחשוף יצילו את הממלכה כולה? ומה אם ההקרבה שלי היא הישועה היחידה לגבר שאני אוהבת?
במשך זמן רב מדי פחדתי מהמפלצות שאנחנו יוצרים.
הגיע הזמן שאגלה את המפלצת שבתוכי.
שם: מגן הדרורים 2 טקסי הזרזיר
מחבר/ת: דבני פרי
שפה: עברית
תחום: ספרות רומנטית
תת תחום: רומנטי/פנטזיה
מק״ט: 017510258

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 116.00

קרא פרק ראשון

					
		<div class="Basic-Text-Frame" dir="rtl">
			<div class="_idGenObjectLayout-1">
				<div id="_idContainer004" class="perek">
					
				</div>
			</div>
			<h1 id="_idParaDest-4" class="kot-perek"></h1>
			<p class="text-no-hazacha">טרֵאו הייתה קבר.</p>
			<p class="text">המגורים המשותפים עמדו נטושים. אף שומר לא הוצב במגדלי השמירה. משב רוח הניע את שלבי סולם החבלים קדימה ואחורה בחריקה. בית העץ שמעליו היה ריק כמו שאר המחנה.</p>
			<p class="text">איפה אודסה? היא צריכה להיות כאן.</p>
			<p class="text">פאניקה זרמה בעורקיי עד כדי סחרחורת. הרמתי את האצבעות אל שפתיי ושרקתי. הצליל הצווחני הדהד מגזעי העצים ואז נבלע ביער.</p>
			<p class="text">וכשהשריקה נמוגה, נותרה אחריה אך ורק דממה.</p>
			<p class="text">צמרמורת חלפה במורד גבי.</p>
			<p class="text">משהו לא בסדר. יכול להיות שהיא הלכה לאיבוד בחושך אחרי שיצאה מאלדר, אבל היא הייתה מוצאת את דרכה חזרה עם עלות השחר.</p>
			<p class="text">רעם פרסות נשמע ממרחקים. עצרתי את הנשימה, בתקווה שאלו אודסה ואיווי, אלא שהרוכבת ישבה לבדה ושערה היה לבן צחור, חלק וזוהר, ולא תלתלים אדומים פראיים.</p>
			<p class="text">קת׳לין האטה את סוסתה המנומרת עד לעצירה וזינקה לקרקע. היא קשרה את הסוסה לאותו גזע עץ שאליו קשרתי אני את אורינדה.</p>
			<p class="text">פרוותו השחורה של הסוס שלי עדיין הייתה לחה מזיעה מהרכיבה המפרכת מהמצודה למחנה.</p>
			<p class="text">"היית צריכה להישאר באלדר," אמרתי לקת׳לין.</p>
			<p class="text">היא עמדה לצידי, קווצה משערה הלבן התרוממה ברוח.</p>
			<p class="text">"כעסת כל כך. דאגתי ש..."</p>
			<p class="text">"שאני אפגע באשתי?" הנחיריים שלי התרחבו.</p>
			<p class="text">כן, כעסתי. הייתי מפוחד. מוטרף. מבולבל. אבל הייתי מעדיף לתקוע סכין בלב שלי מאשר לפגוע באודסה.</p>
			<p class="text">"לא." היא הצמידה את שתי ידיה ללחייה הסמוקות. "פשוט דאגתי. אני לא יודעת מה לחשוב, ראנסום."</p>
			<p class="text">"גם אני לא."</p>
			<p class="text">הדמות של הקרוקס, אישה, נצרבה בתודעתי. איך זה ייתכן? איזה מין קסם זה היה? או שמא המוח שלי תעתע בי?</p>
			<p class="text">יצאתי מהמצודה כשאני משוכנע שאני לכוד בתוך סיוט. אפילו אחרי שמצאתי את אורינדה ושמתי עליו אוכף לקראת הרכיבה לטראו, הרגשתי כאילו אני נע בתוך ערפל. עושה את התנועות בצורה מכנית עד שאתעורר מהחלום.</p>
			<p class="text">"השיער שלה," לחשה קת׳לין.</p>
			<p class="text">הקרוקס השתנתה מחיה ליפה. לאישה שחלקה תווי פנים כה רבים עם אודסה, משערה ועד אפה וסנטרה העדין, עד שלא יכולתי להתעלם מהדמיון.</p>
			<p class="text">והדם שלה...</p>
			<p class="text">"אתה חושב שאודסה יודעת?"</p>
			<p class="text">"לא." סירבתי להאמין שהיא תסתיר ממני סוד כזה.</p>
			<p class="text">הכנסתי יד לתוך האפוד, ושלפתי קווצת שיער שקצצתי משערה של משנת הצורה. סובבתי את התלתל המשיי סביב אצבעי, הנחתי לגוני הכתום, התות והנחושת לשקף את האור. ואז פיזרתי את השערות ברוח.</p>
			<p class="text">"הם שרפו את הגופה?" שאלתי.</p>
			<p class="text">"כן."</p>
			<p class="text">"טוב מאוד."</p>
			<p class="text">"איפה כולם?" שאלה קת׳לין, כשעיניה מחפשות בין העצים. "מגדלי השמירה היו ריקים כשרכבתי על פניהם."</p>
			<p class="text">"אינם. טראו ננטשה."</p>
			<p class="text"><span class="bold">איפה את, קרוס? איפה </span><span class="bold">את לעזאזל?</span></p>
			<p class="text">כבר הקפתי את המחנה פעמיים. קראתי לאודסה ולאיווי עד שקולי נסדק וגרוני ניחר.</p>
			<p class="text">אם אבא שלי לקח אותן, אם הוא יפגע בהן, לא אכפת לי אילו שבועות דם נשבעתי, אני אתלוש את איבריו ואקרע את גופו לגזרים. ואם מפלצת מסוג אחר מצאה אותן בלילה, התפללתי שאודסה מצאה מקום מסתור בטוח.</p>
			<p class="text">"אודסה ואיווי צריכות להיות כאן," אמרתי. "שלחתי אותן לתאי הצינוק ואמרתי להן שאפגוש אותן כאן."</p>
			<p class="text">הצבע אזל מלחייה של קת׳לין.</p>
			<p class="text">"איפה היא לעזאזל?" העברתי יד על פניי. "לא הייתי צריך לתת לה ללכת."</p>
			<p class="text">קת׳לין הניחה את ידה על כתפי. "אנחנו נמצא אותן."</p>
			<p class="text">אני אמצא אותן. כאן, או בין הצללים.</p>
			<p class="text">"מצאתי את אלה ברחוב כשהייתי בדרך למכלאה." קת׳לין ניגשה אל תיקי האוכף שלה והוציאה שתי סכינים.</p>
			<p class="text">הסכינים של אודסה.</p>
			<p class="text">שני הלהבים היו מוכתמים בדם.</p>
			<p class="text"><span class="bold">לעזאזל</span>. שנאתי את העובדה שאין לה אותן איתה. שנאתי לדעת שהיא שם בחוץ איפשהו בלי הגנה. בלעדיי.</p>
			<p class="text">למשמע קול ענף מתפצח, קת׳לין ואני פנינו מייד לכיוון השטח הציבורי. ליבי עצר מלכת, ואז שקע כשמארייט הגיעה בהליכה בין העצים.</p>
			<p class="text">"גארדיאן." אם הבית קדה קידה. "קת׳לין."</p>
			<p class="text">"איפה כולם, מארייט?" שאלה קת׳לין.</p>
			<p class="text">"אינם." שערה היה תלוי ברפיון על כתפיה, קווצותיה המאפירות נמלטו מפקעת הדוקה. עיניה החומות־כהות היו עייפות ואדומות. היא לבשה גלימה אפורה עבה ונשאה על כתפיה תיק, מלא עד אפס מקום. "אני עזבתי אחרונה. כבר עברתי את מגדל השמירה האחרון כששמעתי שריקה וחזרתי. המלך וחייליו עברו לפני עלות השחר והזהירו אותנו מפני הסייר של הקרוקס. אנחנו הולכים בעקבות השיירה שלו לאלסריה."</p>
			<p class="text">"אודסה ואיווי היו איתו?" שאלתי.</p>
			<p class="text">היא הנידה בראשה לשלילה. "לא ראיתי אותן. המלך לא הגיע עם אנשים רבים. רק כעשרים חיילים. הם אספו ציוד אבל לא נשארו זמן רב."</p>
			<p class="text">"לעזאזל." הידקתי את הלסת. "את צריכה ללכת. להדביק את הקבוצה שרוכבת."</p>
			<p class="text">עליה להסתלק מטראו כל עוד יש לה הזדמנות לברוח.</p>
			<p class="text">מארייט היססה לרגע, מבטה התרומם אל בית העץ שמעליי. בית העץ של אודסה. היא הביטה בו לרגע כאילו אינה חשה בנוח לנטוש את טראו. כאילו לא תראה אותה שוב. אבל ההיסוס דעך, ובאותה מהירות שבה הופיעה, כך מיהרה ללכת, השתחלה בין גזעי עצים עבים עד שנעלמה.</p>
			<p class="text">"אם היא לא עם אבא שלך, אז איפה היא?" שאלה קת׳לין, כשהיא מסתובבת במעגל איטי.</p>
			<p class="text">איפה? איפה לעזאזל הייתה אשתי?</p>
			<p class="text">אימה שונה מכל מה שהכרתי אי פעם התמקמה עמוק בעצמותיי. היא ציננה את דמי. "כמה אנשים יודעים על הקרוקס?"</p>
			<p class="text">"לא הרבה. רק מעטים נשארו בחיים אחרי הלילה הזה."</p>
			<p class="text">"תחזרי לאלדר. שחדי את השומרים כדי שישמרו על שתיקה לגבי הקרוקס, לגבי האישה. וכל אחד אחר במידת הצורך." ניגשתי אל אורינדה והידקתי את הסכינים של אודסה לאוכף שלי בעזרת רצועת עור נוספת. "תישארי עם זאווייר. תשגיחי עליו. אם הוא יתעורר, שלחי לי הודעה. אם לא... תקברי אותו ליד אימא שלי."</p>
			<p class="text">דמעות מילאו את עיניה של קת׳לין. "ולאן בדיוק אשלח את ההודעה?"</p>
			<p class="text">עליתי והתיישבתי על האוכף בתנופה אחת, ופניתי לכיוון ההפוך מהדרך שאליה הלכה מארייט. לכיוון ההפוך מהדרך שתוביל אותי בסופה לאלסריה.</p>
			<p class="text">היה סיכוי שאודסה תשתמש בחריטות שעל שרוול העור שלי ותלך לחפש את עיר הבירה. אבל הייתה לי הרגשה שהיא תיקח את איווי למקום אחר. מקום שבו היא תוכל להסתיר את אחותי מאבא שלנו. מקום שבו היא הרגישה בטוחה.</p>
			<p class="text">"קוונטיס."</p>
		</div>

			

ספר דיגיטלי

השקה

מחיר מוצר 29.00 ₪ מחיר רגיל 37.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 19.9 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

התחברו למועדון הצטרפו למועדון חידוש מועדון

הוספה למועדפים

שיתוף רשימה

Whatsapp
פייסבוק
העתק קישור

ביקורות