כלי מחזיק ברכה

דווקא בעין הסערה עשוי להיוולד שקט המחולל חיים.
בתהליכי ההנחיה בקבוצות ״שיח שלום״, קונפליקטים חריפים ונפיצים בחברה הישראלית מוצאים מרחב מונחה, שבו אי־ההסכמה הנוקבת והתהומית הופכת למעין קרקע ללמידה, לאנרגיה חדשה של קשב, לפֶתח לשיח ברוח אחדות ההפכים.
הספר פורשׂ תורת הנחיה פורצת דרך, הנובעת ממפגשים חיים ודינמיים בלב קונפליקטים עמוקים והמעוגנת בעולמות ההגות היהודית, ההנחיה והמתודולוגיה של ”שיח שלום”. הוא מציע כלים מעשיים, הגותיים ורוחניים למנחים, לאנשי רוח, למובילי קהילות בעימות, לשוחרי שלום, ולכל המבקשים תקווה ואומץ בלב סערות החיים והחברה.
שם: כלי מחזיק ברכה
מחבר/ת: שרון לשם זינגר
שפה: עברית
תחום: העידן החדש
תת תחום: העידן החדש
מק״ט: 012250680

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 112.00

					 
	
			<h2 id="_idParaDest-4" class="chaptersplit">מבוא</h2>
			<p class="letterinspace">לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא הַשָּׁלוֹם.</p>
			<p class="letterleft">(משנה, עוקצין ג, יב) </p>
			<p class="fspace">למעלה משלושים וחמש שנה אני עוסקת בהנחיית קבוצות, בהכשרת מנחי קבוצות ובהדרכתם, בעיקר בתחום קבוצות המפגש והקונפליקט בחברה הישראלית על כל גווניה. זכיתי ללוות קונפליקטים חריפים, כמו גם להנחות בבתי מדרש שבהם צללנו אל מכמני התרבות והרוח. הנחיות אלה העשירו את ארגז הכלים שלי, שהתבסס ברובו על עולם הנחיית הקבוצות הדינמיות ועל תחום הפסיכודרמה. מכל קבוצותיי למדתי, ואט אט גיליתי שעבודתי עם האוכלוסיות השונות מצריכה פיתוח של כלים רגישֵי תרבות, זהות ורוח, שלא תמיד היו בנמצא.</p>
			<p class="text">תחושה זו החריפה במהלך ניהול משותף של פרויקט "שיח שלום", שבו אני מופקדת בעיקר על תחום ההנחיה, הפיתוח המתודולוגי והכשרת המנחים, מזה חמש עשרה שנים. האתגרים המיוחדים שעמדו לפתחנו חייבו פיתוח של מתודות חדשניות ופורצות דרך בתחום. שותפיי לניהול "שיח שלום" ולהנחיה של קבוצות הליבה, תלמידיי, המנחות והמנחים של קבוצות ההתרחבות והקהילה, וכן חברות וחברי קבוצות הליבה, שהם שותפינו היקרים לדרך — כולם יחד מהווים את מצע הגידול שמתוכו נובט ספר זה.</p>
			<p class="fspace">"שיח שלום" הוא פרויקט משותף שזכיתי להקים בשנת 2009, תשס"ט, יחד עם עמיתיי וחברֵי נפשי היקרים, אבינועם רוזנק ואליק אייזקס, על רקע סערה גדולה שקרעה את המרחב הישראלי. הוא נוצר מתוך כאב ותחושה עזה שיש להשתהות וליילד דבר־מה חדש שהחברה בישראל והשיח הקבוצתי, הקהילתי והבין־אישי זקוקים לו.</p>
			<p class="text">זרעיו ניטעו באותם ימים של התנתקות/עקירה/גירוש מגוש קטיף. כלי התקשורת היו רוויים מילים קשות ולעומתיות; הרחובות היו לזירות קרב בין קהילות שונות וכואבות, מלאות כעס וייאוש. בד בבד, החיפוש אחר השלום המקֻווה באזורנו ושיחות השלום, שעלו שוב ושוב על אותם שרטונים ומתחים בלתי פתירים, היו מוקד למרירות ותסכול של מחפשי שלום בכל מרחבי המזרח התיכון.</p>
			<p class="text">אני זוכרת היטב את החוויה שחוויתי בשנת 2004-2005. הנחיתי אז הכשרת מנחים דו־לאומית עם רוקיה מרזוק אבו־רקייק,<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span>1</span></span> ובמקביל הנחיתי עם חגית ירון קבוצת שיח של תושבי גוש קטיף ואנשי שמאל ישראלי.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span>2</span></span> בראשונה התמודדנו עם עקירות של בתי הבדואים ביישובים הלא־מוכרים, ובשנייה — עם השיח הישראלי שהיה רווי להט וחרדה מהעקירות הצפויות בגוש קטיף. באופן מפתיע הבנתי שבתוך הסערות הגדולות, המקום הבטוח ביותר עבורי נמצא בהשתהות בעין הסערה של כל אחת מקבוצות הקונפליקט הכאובות, שזכיתי להוביל עם חברותיי. זו הייתה בעבורי חוויה חזקה ומשמעותית — הן לזיהוי סוג של מפתח התחלָתי לשלום שמצוי בלב הסערה, הן לזיהויו של רכיב מקביל בין הכאב בקבוצה הדו־לאומית לבין הכאב והמאבק הפְּנים־יהודי. כאבים אלו היו במובנים רבים מצע כינונו של פרויקט "שיח שלום".</p>
			<p class="text">מלחמת לבנון השנייה ב־2006 הייתה גורם נוסף שהעיק על החברה ועל השיח הפְּנים־ישראלי. היא הציפה תחושת שחיקה וייאוש ממלחמות חוזרות ונשנות, שנראו כמעגל נצחי שלא ניתן להיחלץ ממנו.</p>
			<p class="text">ההתנתקות והעקירה, המרחב הפוליטי הכוחני ורוחות המלחמה המתמידות, עוררו אותנו לפעולה חדשה. המרחב הציבורי כולו היה רווי בכאב, כעס, אטימות וזעם. לא אחת מצאנו, שככל שהכאב של חלק אחד היה גדול יותר, כך היו האדישות והאטימות גדולות בחלקים אחרים של החברה השסועה.</p>
			<p class="text">בשלב זה התכנסנו — אליק אייזקס, אבינועם רוזנק ואנוכי — לחשוב על דבר־מה חדש. כל אחד מאיתנו הביא מרחב עשיר מעולמו הרוחני וההוראתי לכינונו של "שיח שלום".<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span>3</span></span> היה ברור לנו שחיוני ליצור חלל המאפשר לכל חלקי החברה בישראל מרחב של שיח, שבו הגורמים השונים ירגישו מוגנים ונשמעים, מרחב שיש בו הכלה ואפשור של מה שנראה עד כה כבלתי אפשרי עבור כל אחד מהניצים. חשנו את הייאוש מהיכולת להישמע; רבים חוו את קולם כלֹא לגיטימי. נוצרה דיכוטומיה בתפיסת מחנה השלום, שראה בקהילה הדתית והלאומית מחסום לשלום וסבר שהקשר בינה לשלום פשוט אינו קיים. שיערנו שכל עוד לא יישמעו וישתתפו בשיח כל חלקי האוכלוסייה — ימין ושמאל, דתיים, מסורתיים וחילונים, יהודים וערבים מוסלמים ונוצרים, נשים וגברים — כל עוד לא יינתן מקום לכל האנרגיה המצויה במרחב, שעתה הוא מרחב של מלחמה — לא יוכל לשכון שלום שלם, תמים ועמוק. לשלום זה, כך האמַנו, רבים רבים משתוקקים, אולם כבר התייאשו מאפשרות קיומו.</p>
			<p class="text">כבוגרת קבוצות מפגש רבות של שיח זהותי קונפליקטואלי בעבר, הן כמונחה והן כמנחה, ידעתי שקבוצות הקונפליקט הקלסיות היו מורכבות תדיר ממבקשי שלום ורודפיו, שהקדישו חייהם לקידום השלום, אולם במובן מסוים דיברו עם עצמם. ההיעדר של "האחרים" בחדר היה מעיק ויצר מנעול כבַד משקל על הגישה לשלום. ואכן, רבני הציונות הדתית ומנהיגיה, ובעיקר אלה המשויכים לזרם החרד"לי, נמנעו מלהגיע לקבוצות קונפליקט ופיוס שנגעו בסכסוך. הימנעות זו לא נבעה מִבּוּרוּת או מסגירות. למעשה היא הייתה רגישה מאוד למרחב המזמין, ובדחיית ההזמנה לשיח היה טמון כאב גדול: היה משהו במעגלים המנוהלים בידי התפיסות הליברליות שהרחיק אותם מלכתחילה. המרחב המזמין היה מנוכר באופן מובְנה למוזמנים אלו, שאכן לא הגיעו.</p>
			<p class="text">אולם היה עוד מהלך מכריע בכינון "שיח שלום". היה לנו ברור שללא תהליך משמעותי של יצירת זיקה ומרחב חדש <span class="bold">בינינו </span>— מנחי המעגל — לא נוכל להגיע לאותם גבהים ועומקים שביקשנו לאפשר. במשך שנה ישבנו ולמדנו זה מזה את תחומי הדעת הרלוונטיים למסענו המשותף. כמו כן, התחקינו אחר מקורות התרבות והתובנות של האישים והעמדות השונות שביקשנו לזמֵן אל המעגל. המסע לא היה אינטלקטואלי בלבד, אלא גם אישי וקיומי עבור כל אחד מאיתנו. הרבה לפני שחברי המעגל, שעדיין לא נאסף, חוו את המתודות ההתחלתיות שפיתחתי ל"שיח שלום", ניסינו מתודות אלה על עצמנו, כדי לחוות ולהבין את מה שאנו מבקשים להנחות. כל אלה אפשרו לנו להבשיל כצוות ולפרוץ דרכי הנחיה חדשות במפגש עם המונחים, עימם נפגשנו רק שנה לאחר התחלת עבודתנו.</p>
			<p class="text">נטלנו על עצמנו מהלך שהיה נדיר ביותר בזמנו. מיומנויות ההנחיה המקובלת, הדינמית והנרטיבית, שיתוארו להלן, התרכזו בעיקר במרקם היחסים בין היושבים בחדר. אנו ביקשנו לחבר מיומנויות אלה לכלים ייחודים נוספים שהופקדתי על פיתוחם; ליצור הנחיה שאינה רק אישית נרטיבית, אלא גם מרוכזת במושג השלום.</p>
			<p class="text">במשך חודשים רבים התלבטנו בשאלה כיצד מעצבים מרחב דינמי, שמכבד הן בצורתו והן בתכניו את כלל משתתפי המעגל; איך מאפשרים לכל אחד מהשותפים לחוש שהוא מוזמן לחדר עם מלוא עולמו ושפתו. </p>
			<p class="text">ביקשנו אפוא ליצור מרחב אחר שיש בו חידוש של "מי", "מה" ו"איך" חדשים:</p>
			<p class="fspace"><span class="bold">מי</span> — שאפנו לצרף אל המעגל דמויות שמעולם לא הגיעו אליו. בשנים הראשונות בחרנו לפעול בעיקר בתוך מעגלי החברה הישראלית היהודית, הנתונים בקונפליקט חריף ומתמשך על תפיסת השלום.</p>
			<p class="fspace"><span class="bold">מה</span> — החלטנו לשים במרכז את החלום, את תחושת השלום וחווייתו, ולא רק את הסכסוך. כמו כן, ראינו את ההיבטים הדתיים בצד החילוניים כחיוניים למרחב המשותף.</p>
			<p class="fspace"><span class="bold">איך</span> — מתודולוגיית ההנחיה, סברנו, חייבת להיות כזו שתבטא ותאפשר מרחב לשפות, לרוחות ולאנרגיות שונות, אשר היו מוּדרות עד כה מהרבה מהקבוצות הקיימות.</p>
			<p class="fspace">בקיץ 2009 התחלנו לאסוף את חברי קבוצת "שיח שלום" הראשונה. נטלנו על עצמנו את המשימה להביא אל המרחב המשותף את אותם הכוחות, שנדמה היה שלא יוכלו להתכנס יחדיו. כשם שלא חסכנו מאמץ להביא רבנים שביטאו את הגיונות הקול הימני התקיף ביותר, כך גם עמלנו וביקשנו את הכוחות הרוחניים המובילים של האינטליגנציה הפוסט־ציונית והפוסט־ליברלית.</p>
			<p class="text">בני שתי הקבוצות הבינו שהם מוזמנים למרחב שיח חדש ואחר, מרחב שמבקש להעצים את הקולות השונים המצויים בשדה הקונפליקטואלי.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span>4</span></span> זו הייתה הזמנה שמטרתה אינה להגיע אל נקודת הפשרה ואף לא לבקש את ההתגמשות המקֻווה, כמצוי בשיחות שלום מוכרות. ביקשנו לזַמן אל המעגל את ההפכים והניגודים, שיוכלו לבטא באופן החד ביותר את קצוות המחלוקת, אף את אלו שנתפסו לעיתים כמבטיחי מלחמה. הנחנו שהשמעה אוטומטית ונחרצת של כל קצוות הקשת בטוהרתם עלולה להוביל לרוחות מלחמה; אולם הבנו, שמתחת לשיח האוטומטי מצויים עומקים שיש טעם להשתהות עליהם. עומקים העשויים להוביל אל מפתח, שייתכן שיהיה מסוגל לפתוח את המנעול הכבד המונח על דלת השלום.</p>
			<p class="text">עומקים אלו, שנגלו לנו תוך כדי תנועה, הובילו גם לצורך לנסח את המהלך, לשתף אותו, ולהעמיק את ההבנה של שורשיו ומשמעותו. מכאן נולד הספר שלפניכם, כניסיון לחבר בין שפת המפגש לשפה הפנימית המבקשת שלום. </p>
			<p class="fspace">ספר זה עוסק בחיבור העמוק והלא מדובר דיו שבין עולם המחשבה, ההגות והרוח לבין עולם ההנחיה והמתודות המצויות בו. החידושים ההנחייתיים שאבקש לתאר כאן חצובים וצומחים מתוך עולם ההגות היהודית וכן מעולם ההגות והפרקסיס של עולם הקבוצות. אנסה להראות שעולמות אלה מצויים בזיקה משמעותית זה לזה. כמו כן, אבקש להזמין את הגות השלום אל מרכז החדר ולראות כיצד ניתן לחשוב באופן יצירתי וחדש על אודות השלום. אנסה להראות, שההקשבה לעולמות הזהותיים של חברי הקבוצה מאפשרת חילוץ של ידע חיוני להבנת מושג השלום ולהעשרת תהליך ההנחיה עצמו. תובנות אלו יצמחו וייחשפו מתוך סיפורי החיים של המשתתפים, מן הזיקות המתקיימות ביניהם, ומתוך צלילה אל הזהויות השונות ואל שלל קבוצות השייכות המגוונות המצויות במעגל.</p>
			<p class="text">הספר מיועד באופן טבעי למנחות ולמנחי קבוצות. אולם ברצוני להציע אותו ככלי בעל ערך גם לכל מי שעוסקות ועוסקים בשיח קונפליקטואלי בכל תחום שהוא, וכן לאלו השרויים בו. הכלים המוצעים כאן עשויים לחלץ את המצויים בקונפליקט מהפינה הלא־דינמית שדיאלוגים נוטים להיכנס אליה. בד בבד, אציע תובנות חדשות שטמונות בעולם ההנחיה והגותה עבור כל מי שעוסקים בהגות הקשורה לשלום, בתרבות המערבית בכלל ובעולם היהודי בפרט.</p>
			<p class="text">בכוונתי להזמין אתכן הקוראות ואתכם הקוראים, ולצייד אתכם בכלי הנחיה, הגות הנחייתית והגות יהודית, הטמונים, לתפיסתי, בליבת התהליך הדינמי של מפגש העוסק בקונפליקט ובשלום. המימוש של כל אלה מגיע לשיאו בפרקים ד'-ה', שמדגימים את מה שאנו ב"שיח שלום" מכנים "קבוצות החלטה". בקבוצות אלה ניתן לראות כיצד מתח שנראה בלתי פתיר, מתפענח לאור כלים ייחודיים המצויים במתודה שפותחה במיוחד עבורן. יתר על כן, אבקש להראות כיצד בעזרת הכלים הללו קבוצות ההחלטה מצליחות להגיע להחלטות משותפות. תהליך זה מתאפשר כיוון שליבת השלום מצויה בתוככי כלי ההנחיה, המאפשרים הן את ההגעה להסכמות משותפות והן את שימור הזהויות והאמונות השונות שבחדר.</p>
			<p class="text">שורשיו ההגותיים של ספרי זה נטועים, כאמור, בעולם הקבוצות ובמחשבה היהודית, והוא ישתהה על מקורות אלה. מאליו מובן שבקבוצות שמשתתפים בהן בני דתות שונות, יש להרחיב את כלי ההנחיה בזיקה להגות של אותן הדתות. בהמשך לכך, בכוונתי לפתח בחיבור עתידי את המרחב ההגותי הבין־דתי של תורת ההנחיה, ולהבהיר את התאוריה ואת העבודה המעשית שכבר מתקיימת במסגרת "שיח שלום". זוהי הרחבה חיונית לשם היפתחות אל המתח הבין־דתי ואל השיח הפְּנים־דתי המגוון, שהוא הכרחי, לטעמי, לאותם מפגשים המבקשים שלום באזורנו ובעולם כולו.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span>5</span></span> ספר ההמשך עשוי להעניק מפתחות לשיחים דתיים מגוונים.</p>
			<p class="text">העבודה המשותפת סביב המוקדים והאתגרים הנוגעים לסכסוך ולשלום היו עבורי מסע מרתק, מלמד, כואב ונושא תובנות רבות; כל אלה מקבלים ביטוי בדפי הספר שלפניכם. </p>
			<p class="text">חיבור זה נכתב ברובו בלשון זכר, אך מכוון לנשים ולגברים גם יחד.</p>
			<div class="_idFootnotes">
				
					<p class="footnote" dir="rtl">1	במסגרת בית הספר להכשרת מנחי קבוצות בעמותת "קולות בנגב", במכללה האקדמית ספיר.</p>
				
				
					<p class="footnote" dir="rtl">2	במסגרת "קולות בנגב" ובתמיכת <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">UNDP</span>.</p>
				
				
					<p class="footnote" dir="rtl">3	עמיתיי באו מעולמות הרוח של המחשבה היהודית והפילוסופיה הכללית, ולא מעולם ההנחיה. בתוך המשולש שלנו רק אני למעשה צמחתי בעולם הנחיית הקבוצות, הכללי והבית־מדרשי, על שלל התובנות המעשיות, ההגותיות והרוחניות של תחום זה. מלכתחילה אפוא עבודת צוות ההנחיה הייתה בנויה משילוב של מרכיבים דינמיים ומרכיבים הגותיים — שילוב שלאחר מכן הוביל את ההבנה שלנו בדבר חיוניותם של רכיבים אלה בכל צוות הנחיה של "שיח שלום". לאורך הזמן התחוור לנו כי מיומנויות אלה שלובות זו בזו ומפרות זו את זו. השילובים הללו הפכו גם למקור משיכה מיוחד עבור משתתפי המעגל, בהכירם בכך שרוח, דת, תרבות והנחיה מצויים במרחב החדר בתמהיל ייחודי.</p>
				
				
					<p class="footnote" dir="rtl">4	תיאור מורחב לכך ראו להלן, עמ' 58. </p>
				
				
					<p class="footnote" dir="rtl">5	במהלך השנים "שיח שלום" הרחיב את מוטת הכנפיים של הכשרת המנחים ושל קבוצות הקהילה גם למעגלים פלסטיניים. במעגלים אלו עבדנו בזיקה למרחבי שיח נוצריים ומוסלמיים מגוונים, מעבר לשיח הפְּנים־יהודי על שלל גווניו. בעקבות אירועי שבעה באוקטובר, "שיח שלום" חישב מסלול מחדש בהיבטים הגותיים, רוחניים ומעשיים. על כך ראוי יהיה לכתוב בהמשך, כאשר יבשילו התובנות החדשות. </p>
				
			</div>
		


			

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 52.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.9 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

התחברו למועדון הצטרפו למועדון חידוש מועדון

הוספה למועדפים

שיתוף רשימה

Whatsapp
פייסבוק
העתק קישור

ביקורות