בלדונה 3 ויסטריה

ספרים נוספים:

הוספה למועדפים

מעבר לעמוד מוצר

חסר זמנית
עדכנו כשחוזר

הוספה למועדפים

מעבר לעמוד מוצר

חסר זמנית
עדכנו כשחוזר

בלדונה 3 ויסטריה

אדלין גרייס

רב־מכר של ”הניו יורק טיימס”
סיום מפתיע, רומנטי וסוער במיוחד לטרילוגיה שכבשה את רשימות רבי-המכר.
בליית’ הות’ורן מעולם לא נתנה לאיש לומר לה מה לעשות – לא לתכתיבי החברה הגבוהה, לא לאביה המגונן יתר על המידה ובוודאי שלא למי שנאלצה לכבול את עצמה אליו, על אף היותו גס רוח ובלתי נסבל.
כשבליית’ מגלה צד חדש בעצמה, עליה להחליט אם היא מוכנה לאפשר לניצוץ בלתי צפוי להתלקח ולגלות לה סוף־סוף את האמת על מי שהיא באמת.

ויסטריה הוא הספר השלישי החותם את טרילוגיית הרומנטזי ”בלדונה” האפלה והראוותנית, עם מהלכים דרמטיים, תשוקה מפתיעה וסיום סנסציוני במיוחד.
שם: בלדונה 3 ויסטריה
מחבר/ת: אדלין גרייס
שפה: עברית
תחום: ספרות רומנטית
תת תחום: רומנטי/צעירים פלוס
מק״ט: 011325738

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 98.00

קרא פרק ראשון

						<div class="Basic-Text-Frame" dir="rtl">
			<h2 id="_idParaDest-6" class="Subsplit">1</h2>
			<p class="firstspace">אומרים שהוויסטריה היא סמל לחיי נצח.</p>
			<p class="text">בליית' הות'ורן התפעלה לעתים קרובות מפרח הוויסטריה, שהיה קטלני בה במידה שהיה יפהפה. הוא גם היה עמיד דיו לשגשג במשך מאות שנים, אפילו ללא טיפול. אך כשמעכה עלה כותרת בין אצבעותיה והניחה לצבעו לדמם על עורה, ריחמה על הוויסטריה בשל הגורל שחלקו. כמה טרגי שנגזר על שתיהן להישאר נטועות לנצח בגינתו של אֵריס, כמה נורא שהדרן מתבזבז על אדם שכמותו.</p>
			<p class="text">לבליית' היה יתרון אחד על פני הוויסטריה — היו לה קוצים. ובכל הנוגע לאריס דְרֵיידֶן, היא בהחלט התכוונה להשתמש בהם.</p>
			<p class="text">היא סקרה במבטה את הגן, עד שעיניה נחו על המקום שבו המתינו עשרות אורחים. אור השמש הסתנן מבעד לחופת הוויסטריה ממעל ושטף את החצר באובך מוזהב, שגרם להם למצמץ בעודם משוחחים. הבל פיהם היתמר באוויר.</p>
			<p class="text">בליית' קינאה במעיליהם הנאים. עורה הצטמרר בלחות הסתווית, ושרוולי שמלתה הדקיקים לא הועילו כנגד הצינה. נובמבר היה מועד חריג לחתונות, אם כי בכל הנוגע לאריס, היא הניחה שעליה לצפות תמיד לבלתי צפוי. אם הנסיך לכאורה גמר אומר להינשא בבוקר סתווי, בשעה שהחמה טרם ייבשה את אגלי הטל מעל הטחב, מי יעז להטיל בו ספק?</p>
			<p class="text">אריס דריידן השיג תמיד את מבוקשו. אלא שהיום הזה היה בגדר יוצא מן הכלל נדיר, שכן נכפה עליו לשאת אישה שתיעב.</p>
			<p class="text">ולמען ההגינות, הרגש היה הדדי.</p>
			<p class="text">"אינך חייבת לעשות זאת," אמר אביה, אלייז'ה הות'ורן. "רק תגידי, ואוציא אותך מכאן."</p>
			<p class="text">בכל עולם אחר, בליית' היתה נענית להצעה להימלט מגני ויסטריה. אולם כדי להגן על אביה, לאחר שהואשם ברצח על לא עוול בכפו, בליית׳ הות׳ורן הקיזה את דמה על יריעת בד מוזהבת וכבלה את עצמה לאריס — לגורל עצמו — לשארית חייה. לאות ולעדות נחה טבעת אור זוהרת על הקמיצה בידה השמאלית. היא היתה בגוון זהוב כה עדין, עד כי היתה כמעט בלתי נראית.</p>
			<p class="text">"אני אהיה בסדר," אמרה לאביה. לא היה כל טעם לנסות לשכנע אותו במילים יפות שהיא אוהבת את אריס, או שהיא מאושרת להינשא לבריון הזה. היא רעדה באוויר הלח ועורה עיקצץ תחת מה שלהרגשתה היה מאה שכבות של בד טפטה. בכל פעם שההינומה התחככה באפה, היא נאבקה בדחף להתעטש. לא, לא היה טעם לשקר ולא נותרה לה סבלנות לשקרים, מה עוד שאלייז'ה לא היה טיפש. הוא ידע שהיא מעולם לא התכוונה להינשא.</p>
			<p class="text">"את תהיי נסיכה יפהפייה," הוא לחש, ובליית' בוודאי היתה מסכימה איתו, לו אריס היה <span class="bold">באמת</span> בן מלוכה. "אבל תזכרי, אחוזת ת'ורן גרוב תמיד תהיה פתוחה לפנייך. בכל יום, בכל שעה, את תמיד יכולה לשוב הביתה."</p>
			<p class="text">"אני יודעת," הבטיחה בליית', שכן ידעה היטב שזאת האמת.</p>
			<p class="text">רק כאשר השלים עם הידיעה שלא יוכל להניא אותה מהחתונה הזאת, רכן אביה ונשק לראשה. הוא סידר את ההינומה כך שתכסה את פניה והתרחק ממנה לאטו. היא כיווצה את אפה ופנתה הצדה כדי להתעטש.</p>
			<p class="text">כשצלילי הנבל העליזים התחלפו בנעימה נינוחה, הושיט אלייז'ה את זרועו. "את מוכנה?"</p>
			<p class="text">לעולם לא. מיליון שנים יצטרכו לחלוף לפני שבכלל תשקול להיות מוכנה. אך במקום לומר את האמת, ענתה, "כן." אם זה מה שנדרש כדי למנוע את תלייתו של אביה, ההקרבה משתלמת.</p>
			<p class="text">אף על פי שניסתה להתרכז, העולם הסתחרר סביבה כשנכנסה לחצר. הקרקע היתה שביל של אבני מדרך, ועלי תלתן רעננים השתרגו סביב כל אחת מהן. אלייז'ה ייצב אותה כשכמעט החליקה. מתברר שהנעליים שבחרה מספקות אחיזה מועטה בלבד.</p>
			<p class="text">לבה הלם בחזהּ כנחשול סוחף והטביע את צלילי הנבל, שהאט את נגינתו כדי להתאים לצעדיה הזהירים. היא הביטה בקהל, בפנים שהיטשטשו ונהפכו לרסיסים חדים של שיניים צחורות מדי ועיניים רעבות שטרפו אותה עם כל צעד, נכונות לתלוש את העור מעל עצמותיה. בליית' זקפה את הסנטר, נאבקה ברעד בידיה וסירבה לאפשר לאיש להריח את הפחד שנדף ממנה.</p>
			<p class="text">רק כשראתה את השושבינה שלה, סיגְנָה, עומדת בקדמת הקהל בשמלת תחרה יפהפייה, החלה המועקה בחזהּ להתפוגג. המוות התנשא מאחורי סיגנה, וצלליו נכרכו סביב ידיה המודאגות.</p>
			<p class="text">צמרמורת דקה חלפה במורד גבה של בליית' כשראתה אותו נוגע בבת דודתה. כל נים בגופה השתוקק להימלט מנוכחותו של המוות, ובכל זאת... בו בחרה סיגנה. בליית' לעולם לא תבין מדוע, אך אם סיגנה מאושרת ואלייז'ה חופשי, הרי שהכול כשורה בעולם.</p>
			<p class="text">כשחלפה על פני בת דודתה, גוועה נעימת הנבל ואביה עצר. לבליית' לא נותרה ברירה אלא להפנות את תשומת לבה אל הגבר זהוב השיער שעמד לפניהם, עטוי מעיל בגוון עשיר כשל אבן ספיר. <span class="bold">יפה תואר</span>, כך בטח חושבים כולם, אולם בליית' לא ראתה אלא את הטינה שביעבעה באריס דריידן כמו רעל. הוא הסווה אותה בחיוך שביקע את פניו, כאילו היה מוכן להצטרף ללהקת הטורפים שזממה לטרוף אותה.</p>
			<p class="text">אריס פסע קדימה והושיט לה את ידו. אלמלא נדרך אביה תחת אחיזתה והזכיר לה בכך את נוכחותו, ייתכן שלא היתה נענית ליד המושטת.</p>
			<p class="text">"שלום, אהובה." אף שאריס לחש את המילים, קולו היה כנשק שחדר מבעד לעורה ופגע עמוק. "קיוויתי שלא תגיעי."</p>
			<p class="text">היא נטלה את ידו וכפתה על פניה חיוך שקיוותה שהוא זדוני כמו שלו לפחות במידת מה. "לא הייתי מחמיצה זאת בעד שום הון שבעולם, יקירי. אם כי אתה מוזמן להתגרש ממני מחר." החוט שבין אצבעותיהם זהר, צורב את עורם בעוצמה כזאת, שאריס צחק כדי להסוות את עווית הכאב שחלפה על פניו.</p>
			<p class="text">"ולחסוך ממך חיים שלמים של אומללות? איני סבור כך. אין לך מושג עד כמה אני מתכוון —" הוא קפא על מקומו. קולו היה שקט מאוד וראשיהם נטו זה אל זה, כמעט משיקים, כשלפתע שאל בטון מאיים, "מה לעזאזל את לובשת?"</p>
			<p class="text">לבליית' לא היה צורך לעקוב אחר מבטו מטה אל רגליה כדי לדעת שהוא מתכוון לנעלי הבית שלה, העשויות קטיפה ירוקה. הזוג החביב עליה. היא סידרה את שמלתה בדיוק במידה שתאפשר לו הצצה. הוא היה קפדן, ולא היה לה ספק שיבחין בכך.</p>
			<p class="text">ונדמה שגם האורחים הבחינו בכך. צחקוקים חרישיים עלו מן הקהל, ואף שבליית' לא התרגשה מהם, לסתו של אריס התהדקה. הוא מעך את ידיה ולחש מבעד לחיוך מאולץ, "את לא תינשאי לי <span class="bold">בנעלי בית</span>. לכי להחליף."</p>
			<p class="text">בליית' כיווצה את אצבעות רגליה בתוך הקטיפה. "ולעכב את החתונה? אני לא אעז."</p>
			<p class="text">אלמלא היתה מודעת כבר לכוחו של אריס, היתה מבינה את מלוא עוצמתו ברגע שעיניו הבזיקו זהב והעולם קפא על עומדו. רגלו של אלייז'ה, שהיה בדרכו אל האורחים, נעצרה בעיצומו של צעד, ובליית' הושיטה יד וליטפה באצבעה את בטנו של יונק דבש שקפא לצדה, כנפיו דוממות. פיותיהם של כמה מהאורחים נותרו פעורים, גופם רכון בלחישות שקפאו, ואף עין לא מיצמצה. רק סיגנה והמוות המשיכו לנוע, עטופים בצללים. סיגנה פסעה צעד לכיוונם, אך אריס עצר אותה בזעף צורב כשמש מותכת.</p>
			<p class="text">"לכי לנעול נעליים." הוא הרכין את ראשו כך שעיניו היו מול עיניה של בליית'. "זה מגוחך. אני מסרב לשחק במשחק שלך."</p>
			<p class="text">בליית' הצליחה לסחוט בדיוק את התגובה שציפתה לה מאיש גאה כאריס, והחיוך על פניה הבהיר זאת. "נראה שלא שמת לב, אהובי, אבל אתה כבר משחק בו."</p>
			<p class="text">מיליוני חוטי הזהב שהקיפו אותם נצצו. אחדים מהם נכרכו סביב מפרק כף ידה, וכשאריס נע כאילו בכוונתו למשוך אותה קדימה, בליית' נדרכה. אך אריס מעד לאחור, כשהוא אוחז במפרק כף ידו ומסנן לחישת כאב. הוא לא הביט בבליית' אלא בסיגנה, שפניה התאבנו.</p>
			<p class="text">האם גם בת דודתה כרתה עסקה עם הגורל? נדמה שנבצר ממנו להזיק לה, וההבנה הכתה בבליית' כצחוק זדוני בעודה נצמדת לחזהו של אריס. או ליתר דיוק, לבטנו, בהתחשב בכך שהיה גבוה ממנה בראש.</p>
			<p class="text">"אני אמתין כאן עד סוף ימי, בלי לזוז, אם כך אוכל לגבור עליך," אמרה לו ויצקה את מלוא הכוונה לכל מילה ומילה. "שחרר את כולם מהכישוף שהטלת עליהם, ובוא נמשיך בהצגה הזאת."</p>
			<p class="text">במשך רגע ארוך לא עשה אריס דבר. כה ארוך, למעשה, עד שהמוות החל לנוע. אף שידעה שקוצר הנשמות מתכוון לעזור, בליית' נדרכה כשצלליו זחלו לעברה. בניסיון להתעלם מנוכחותו, היא הותירה את עיניה נעוצות באריס והזרימה למבטה הזועם חֵמה רבה ככל שיכלה. היא לא ידעה כמה זמן הישיר אליה אריס מבט, עד שלבסוף חשק את שיניו, אחז בחצאיותיה והטיל אותן מעל לנעלי הבית שלה. רק אז נחתה רגלו של אלייז'ה על הקרקע בטפיחה והלחישות התחדשו. יונק הדבש חלף ביעף מעל ראשו של אריס, והכומר התקרב אליהם.</p>
			<p class="text">"האם תיקח את האישה הזאת להיות לך לאישה..." הוא החל, וברגע שהמילים יצאו מפיו, עולמה של בליית' היטלטל. היא נעצה את עקביה באדמה והשתרשה עמוק יותר עם כל נדר שבקע מפיו. "האם תאהב אותה... תוותר על כל האחרות... כל עוד שניכם בחיים?" אף על פי שהחמיצה את רוב דבריו של הכומר, עולמה קפא עם שאלתו האחרונה. היא צידדה מבט אל אריס, שהרכין את ראשו. לסתו היתה קפוצה כל כך, עד שהיה לה נדמה כי שיניו עומדות להישבר.</p>
			<p class="text">"כל עוד היא חיה," הסכים אריס, והמילים יצאו מפיו בבוטות כזאת, שהכומר נרתע בטרם הפנה את תשומת לבו אל בליית'.</p>
			<p class="text">"והאם תיקחי לך את האיש הזה להיות לך לבעל, לחיות יחד כמצוות האל בברית הנישואים המקודשת? האם תצייתי לו, תשרתי, תאהבי ותכבדי אותו ותהיי לצדו בחולי ובבריאות, תוותרי על כל האחרים ותשמרי לו אמונים, כל עוד שניכם בחיים?"</p>
			<p class="text">אריס נתן בה מבט אפל שעצר את הצחוק שעמד להימלט מפיה. היא כיחכחה בגרונה כדי לסלק אותו ואמרה בכנות, "אני אתחתן איתו ואני אוהב אותו אפילו יותר כשיהיה חולה."</p>
			<p class="text">הכומר הציג טבעת זהב מעוצבת בדמות נחש, שעיניו אבני ירקן. "חזור אחרי. בטבעת זו אני נושא אותך לאישה, בגופי אעבוד אותך..."</p>
			<p class="text">כל מילה היתה כרעל על שפתיה של בליית', והטבעת צרבה כשאריס דחף אותה במורד אצבעה בעודו מדקלם את הנדרים. היא נשכה את לשונה כשדחק את הטבעת קרוב כל כך למפרק האצבע, עד שהיא ידעה שתיאלץ לשמן את הדבר הארור כדי להסיר אותו. וזה בדיוק מה שהתכוונה לעשות ברגע שיצאו מעיני הקהל.</p>
			<p class="text">"שלום, <span class="bold">רעיה</span>," ירק אריס, קולו נמוך מכדי שאיש זולתה ישמע.</p>
			<p class="text">בליית' חייכה מבעד לכאב וכרכה את אצבעותיה סביב ידיו רק כדי שתוכל לנעוץ את ציפורניה בכפות ידיו. "שלום, בעלי."</p>
			<p class="text">איש מהם לא הסיט את מבטו כשהכומר סימן להם לכרוע ברך לתפילה הטקסית. שאר דבריו נמוגו, והקמיצה של בליית' צרבה תחת טבעת הזהב.</p>
			<p class="text">זאת לא היתה טבעת, אלא אזיק. והיה נדמה שלא היא ולא אריס יצליחו להיחלץ ממנו בקרוב.</p>
		</div>

			

ספר מודפס

מכירה מוקדמת

מחיר מוצר 69.00 ₪ מחיר רגיל 88.20 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ספר דיגיטלי

השקה

מחיר מוצר 29.00 ₪ מחיר רגיל 44.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.9 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

התחברו למועדון הצטרפו למועדון חידוש מועדון

הוספה למועדפים

שיתוף רשימה

Whatsapp
פייסבוק
העתק קישור

ביקורות