מוות בוונציה וסיפורים אחרים

תומאס מאן

”טוניו קרגר”, מסיפוריו המוקדמים של תומאס מאן, נשאר עד סוף ימיו הסיפור הקרוב ללבו יותר מכולם, ולא קשה להבין מדוע: כל המוטיבים המרכזיים של יצירתו כמו נתמצו מראש בסיפור הזה, בצורה הפשוטה ואף התמימה משהו של הסופר המתחיל, המגשש עדיין את דרכו.

הקונפליקט ש”טוניו קרגר” בנוי סביבו, המתח בין שני סוגי הוויה אנושית - ה”אמן”, המייצג את הרפלקסיה האינטלקטואלית, את האסתטיציזם המיוסר, המקולל, המנותק מן החיים, והיפוכו של זה, ה”בורגני” איש המעשה והחוויה הבלתי אמצעית, החי את החיים כפשוטם ובנתינתם, בלי לדרוש במופלא ממנו - את הקונפליקט הזה ושלל הנגזרים ממנו (המוסרי מול האסתטי, הרציונאלי מול האירציונאלי, ה”בריא” מול ה”חולה”, האפוליני מול הדיוניסי, ההומני מול הברברי) אפשר למצוא בגלגולים שונים לאורך כל יצירתו של תומאס מאן, עד ליצירותיו האחרונות, ’ד”ר אפאוסט’ ו’פליקס קרול’ ועד בכלל.

”מוות בוונציה” נראה במבט ראשון כמין פיתוח משוכלל ומורכב יותר שלה פרובלמטיקה הקרגרית. אך לאמיתו של דבר יש בו הרבה יותר מזה. בזיקנתו ראה תומאס מאן ב”מוות בוונציה” כמין יצירה נבואית - ולא בכדי, שכן הסיפור הזה, שנכתב ב- 1911 חושף בצורה מדהימה את הזיקה הסמויה והרת אסון שבין ההוויה האסתטית לבין הברבריות, זיקה שנתגלתה לימים כמאפיין מובהק של הפאשיזם.

הסגידה ליופי, שהסופר אשנבאך מקדיש לה את חייו בעבודת פרך יומיומית, מתוך משמעת שאין חמורה ממנה, סגידה זו מתגלגלת בערוב ימיו בפרץ תשוקה אומוארטוטית לנער היפהפה טאדז’ו, תשוקה המשחררת באיש המסוגף והנזירי נחשול אימתני של כוחות דמוניים, החוגגים את נצחונם הגדול בבככנאליה הפרועה הנגלית לו בחלומו - התפרצות מהממת של השתלהבות יצרים ברברית, שלוחת רסן שרוחו של ניטשה מרחפת מעליה.

”מאריו והקוסם” נכתב מכלתחילה כניסיון מכוון ומודע להתחקות על טבעו של הפאשיזם ולחשוף את המנגנונים הפסיכולוגיים ואת יסודות היפנוזת ההמונים העומדים ביסודו. השילוב בין הרובד האידיאי-האלגורי לבין המציאות הקונקרטית המעוצבת בסיפור הזה - שילוב שסופרים רבים חתרו אליו וסופרים רבים נכשלו בו - הוא פיסגה של הישג אמנותי. ומעניין שכבר ב- 1930, עוד לפני שנתגלה הפאשיזם (שלא לדבר על הנאציזם) במלוא פלצותו, מרמז כאן תומאס מאן שאין דרך להיאבק בו ולנצחו אלא באמצעות המאבק האלים.

הסיפור הקטן ”לואיזכן” שנכתב כבר ב- 1897, עשוי להיקרא בדיעבד כמין סקיצה מוקדמת ל”מאריו והקוסם”. שני הסיפורים דומים מאוד במיבנה העומק שלהם, אך ב”לואיזכן”, שלא כב”מאריו והקוסם”, אנו חוזרים ומוצאים את הזיקה הטמירה שבין האסתטציזם לברבריות, מוטיב הלובש כאן צורה גרוטסקית מגוחכת ומרושעת להפליא. בעצם זהו סיפור על רצח באמצעות המוסיקה, והניתוח המוסיקולוגי המדוקדק של האקורדים והמעברים מסולם מוסיקלי אחד למישנהו, המופיע בטקסט בעצם הרגע הנורא של ה”רצח”, הוא מופת של אירוניה שאפילו תומאס מאן לא יצר שכמותו אלא ברגעים נדירים של חסד.
שם: מוות בוונציה וסיפורים אחרים
מחבר/ת: תומאס מאן
שפה: עברית
תחום: סיפורת
תת תחום: סיפורת מקור
מק״ט: 011191270

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 88.00

מחיר מוצר 79.20 ₪

כמות

חסר זמנית עדכנו כשחוזר

מוות בוונציה וסיפורים אחרים

זה הזמן להיות חברים!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

היי %firstname%,

זה הזמן להיות חברים!

זה הזמן להיות חברים!

זה הזמן להיות חברים!