יאנה דרום מאמינה שאנשים שמחים מושכים שמחה. היא תמיד הייתה האדם שאחראי על הצחוקים בכל מפגש, והיא תעזור לכם לשים את עצמכם בראש סדר העדיפויות שלכם. ראיון עם יזמית, מרצה ומחברת הספר "המדריך לשמחת חיים".
מאת נגה גיסיס
החיים של יאנה דרום לא היו מושלמים, היא התמודדה עם משברים ועם מחלה קשה, אבל היא תמיד ידעה למצוא את נקודות האור, להפיק את הלקחים ולסחוט את הלימונדה. לרגל צאתו לאור של ספרה, "המדריך לשמחת חיים", בחרנו לשאול את יאנה כמה שאלות שיעזרו לנו להבין איך גם אנחנו ואתם יכולים ליהנות ממה שהיא לקחה, או יותר נכון – יצרה במו ידיה ובמלוא המוטיבציה.
איך הגעת להיות מדריכה לשמחת חיים?
הכל קרה במקרה, או שלא. כי אני מאמינה שדברים לא קורים סתם. בגדול, תמיד הייתי אדם של אנרגיה גבוהה, כזו שמגיעה למפגשים ועושה את הצחוקים והריקודים. תמיד הייתי אישה מאוד אופטימית שבאמת רואה בכל מצב את הטוב.
בעשור האחרון אני מעבירה הרצאות בכל הארץ מול ארגונים, חברות הייטק, מושבים ועוד. ובהתחלה קראו להרצאה שלי: "כל הקלישאות נכונות" אבל אז התראיינתי לפודקאסט של הפסיכולוגית שירלי יובל יאיר ואחרי שהיא ראיינה אותי היא אמרה לי שאני מראה לאנשים איך לגדל שמחת חיים. אז נפל לי האסימון שזה מה שאני עושה ואך התבקש שהספר יהיה מדריך לשמחת חיים.
בעצם הרבה ממה שאת עושה היום נולד מתוך משבר. מה עזר לך להישאר עם הראש מעל המים? את יכולה לתאר את הרגע, או את התהליך, שגרם לך להתמודד עם הדברים אחרת?
בכל פעם שאני נתקלת בקושי, אני משתדלת לשאול את עצמי מה אני יכולה לעשות בשביל להרגיש טוב יותר, כדי להתמודד בדרך שבה אני לא אשקע. אני מאמינה שרחמים עצמיים הם האויב הכי גדול שלנו, אז אני לא מבזבזת עליהם זמן. אני מאמינה שבן אדם עשיר מושך עושר, בן אדם עצוב מושך עוד עצב, בן אדם כועס מושך מצבי כעס לחייו ובן אדם שמח מושך עוד שמחה. זה מבחינתי הסוד.
הגישה שלנו לחיים קובעת את הגישה של החיים כלפינו. אז גם כשקשה לי אני משדלת לעשות דברים שמרימים לי את מצב הרוח ואז אני משנה את התדר.
מתי ולמה החלטת להוציא ספר?
הרעיון לספר קיים כבר כמה שנים, כמו גם הקובץ במחשב. זה התחיל כי פשוט בכל פעם שהייתי כותבת פוסט ברשתות החברתיות קיבלתי תגובות כמו: "את חייבת להוציא ספר".
ואז יום אחד לפני שנה שמתי לי ביעדים להוציא ספר, וברגע שיש לי מטרה ודד ליין שקבעתי לעצמי – אני לא רואה בעיניים ואני רצה עד הסוף.
אגב יש בספר פרק שנקרא #דד ליין בדיוק בשביל זה. אני פועלת כשאני יועדת שיש לי יעד זה מדרבן אותי.
ספרי לנו קצת על תהליך יצירת הספר?
וואו, זה היה הדבר הכי ארוך שעשיתי אי פעם.
למרות שתכלס תוך שנה מתחילת העבודה עם העורכת הספר היה בחוץ. אבל מבחינתי כבן אדם אני אוהבת שדברים קורים ממש מהר. מהיום למחר, מקסימום עוד שבוע, ופתאום להיכנס לתהליך ארוך וקריאה מיליון פעם של אותם דברים. היה לי לא פשוט.
היו גם רגעים שחשבתי לוותר אבל לא הייתי סולחת לעצמי כי אני הישגית ברמות. כשיש לי חלום – אם אני לא אסמן עליו וי אני לא אירגע.
בספר אני משתפת את הקוראים בסיפורים ובתובנות שיכולים לשנות חיים בדברים הקטנים והיומיומיים, למשל להגיב אחרת בסיטואציות מסוימות, או התנהלות במערכות יחסים שהופכת את החיים לנוחים ושמחים יותר.
מה הפרק הכי חשוב בספר בעינייך? או החלק שאת הכי מחוברת אליו?
כל הפרקים שמדברים על הילדות שלי ובעיקר על אמא שלי ז"ל. אני מאוד דומה לה והיא מאוד חסרה לי וכל פרק איתה גם כשקראתי אותו בפעם העשרים בכיתי. הכי הייתי רוצה שנשים יאמצו את המוטו שלה שזה השם של הפרק הראשון ואמור היה להיות שם הספר: "אני לא משאירה כלום לאישה השנייה". הכוונה היא לבחור לשים את עצמנו במקום הראשון בסדר העדיפויות שלנו.
כן, אני אלך לפילטיס שלי גם אם זה על חשבון חוג הכדורגל של הבן שלי.
את גם יזמית, מרצה, יש לך רשת חנויות אופנה רפואית, ועכשיו גם סופרת – איך כל העולמות האלה מתחברים? איך את מגדירה את עצמך?
הכל מחובר לגמרי.
בכל מקום ובכל מה שאני עושה אני גורמת לאנשים לצאת עם חיוך ומטעינה אותם באנרגיה חיובית, באהבה עצמית ובהכרת תודה.
יש עוד פרוייקטים בהתהוות? פודקאסטים? תוכניות טלוויזיה? רדיו? אפליקציות?
מאוד רוצה טלוויזיה משהו שאוכל להנחות ולהכניס גם תכנים חיוביים לפריים טיים שכרגע מלא בעיקר במשברים, אסונות ופוליטיקה.
פודקאסט זה גם משהו שהמון מבקשים ממני אז יש לי איזה רעיון אולי לקרוא לו: בוסט אנרגיה ליום ראשון.
מה נותן לך כוח והשראה? מה עוזר לך לשמור על שמחת חיים במשבר או ביום הכי מעצבן בשנה?
לשמוע מוסיקה בפול ווליום ולרקוד, ללכת לים, לראות סרטונים של סטנדאפיסטים.
את מוצאת גם זמן לשבת לקרוא? אלו ספרים או סופרים את הכי אוהבת?
אני קוראת ספרי אימון, פסיכולוגיה חיובית, כל מה שקשור לתודעה, אושר וכדומה.
טיפ מעשי: אני חושבת שרובנו הגדול קם בכל בוקר ומחליט עם הקפה שהיום יהיה יום נהדר, שלא נתלונן, שנספיק כל מה שתכננו וכו'. אבל בסוף, האדם הממוצע ביום ממוצע יושב במשרד, מקווה לסיים בזמן בשביל להספיק לעשות קניות ולבוא הביתה בזמן בשביל להגיע לאסיפת הורים ולקחת את הכלב לוטרינר, כשפתאום נופלות עליו 5 משימות בלת"מ ואז מתקשרים מהבנק על המינוס, או מהגן להגיד שהילד חולה וצריך לבוא לקחת אותו. מה לעשות? איך שומרים על שמחת חיים בתוך כל הסטרס הזה?
לשבת במשרד שבא לנו לשבת בו אם לא אז להתפטר. אנשים חושבים שהכסף שהם מרוויחים בעבודה שהם לא סובלים ומפצים את עצמם בחופשה שנתית בסיישל יעשה להם טוב אבל תתפלאי אנשים יכולים להסתדר בפחות כסף אם הם יעבדו בעבודה שהם רוצים להיות בה כי רוב הבזבוזים שלנו הם פיצוי רגשי.
אסיפת הורים תענוג זה אומר שיש משפחה ויש ילדים יש אנשים שיש להם מלא זמן כי הם לא התחתנו ולא עשו ילדים והם חוזרים אחרי העבודה לבית ריק.
ילד חולה כנראה שהוא זקוק להיות בבית לזמן איכות עם ההורים, הזדמנות להביע מלא אהבה וחום.
מינוס בבנק דורש התנהלות חכמה ואולי להתחיל איזשהו תחביב שיכול להפוך לעיסוק נוסף שיכניס עוד כסף שאולי גם יהפוך לעיסוק עיקרי ויגאל אותך מהמשרד המשמים.
לכל דבר יש לי תשובה. כי בגדול גם הדברים הרעים כביכול הם ממש טובים תלוי איך מסתכלים עליהם.
איזה מסר חשוב לך להעביר לקוראים לשנה החדשה?
שנה חדשה זה תמיד הזדמנות לכתוב לעצמנו כל מה שהיינו רוצים שיקרה.
להגזים בכתיבה כאילו אין לנו שום מגבלות של זמן או של כסף, שום דבר. לכתוב מה שעולה לראש ואז לראות איך חלק מהדברים מקבלים חיים במהלך השנה.
אבל חשוב לכתוב עם התכוונות ולא בציניות.
אני ממליצה לקרוא בספר שלי את הפרק שנקרא #הצהרות לשנה החדשה.
אגב, לרוב אנחנו רואים שלרוב הדברים שאנחנו מאחלים לעצמנו אין קשר ליניארי לרמת ההכנסה.
בסוף בא לנו זוגיות טובה, זמן איכות עם הילדים, טיולים, חיבוקים ומשמעות.