היא כתבה ספרים בהשראת חלומות, קונכייה עם סיפור משפחתי, כתמי לידה וצלקות; היא לא מאמינה במחסומי כתיבה, וגם אין לה בעיה למחוק פסקות שלמות בעריכה. הסופרת המרגשת קרן ישראלי חולקת אמיתות מחדר הכתיבה ומספרת קצת על "נושמים עמוק" ועל ספריה הקודמים.
מה אנחנו לא יודעים על הספרים שלך וחשוב שנדע?
הספרים שלי, 'שמיים מצולקים', 'הקונכייה האחרונה' ו'נושמים עמוק', עוסקים בין השאר בשיקום פיזי ונפשי של צלקות. כשהתחלתי לערוך מחקר על כיסוי של צלקות בעזרת קעקועים - קו מחבר שחוזר על עצמו בכל שלושת הספרים - נחשפתי לראשונה לקונספט המרגש של שימוש בצלקת כחלק משמעותי מהקעקוע עצמו במקום הסתרה מלאה שלה. המחשבה ש"הפגמים" שלנו יכולים בעצם להיתפס כיצירות אומנות שמספרות סיפור של התגברות על העור, היא זאת שהובילה אותי לכתיבת הספרים האלה.
מי הדמות שכתבת שאת הכי מחוברת אליה? או: על איזה גבר שכתבת עדיין לא התגברת?
הדמות שאני הכי מחוברת אליה היא חד משמעית קאי. הוא רחוק מלהיות "גבר אידיאלי," ובכל זאת הוא הדמות הגברית האהובה עליי מכל הספרים שכתבתי. יש בו משהו גולמי, פצוע וטעון בעוצמה. גבר שמתחשק לתקן את השברים שלו כמו בלגו, אבל גם כזה שמסוגל לרפא את האישה שהוא אוהב, להגן עליה ולגרום לה להרגיש שהיא באמת בחיים.
מאיפה מגיעה ההשראה?
יצא לי עד היום לקבל השראה מחלום שחלמתי בלילה. משיתוף פעולה מוזיקלי חד פעמי בין שני אומנים עם דינמיקה סודית מסקרנת. מקונכייה מסתורית שסבא שלי מצא פעם במצרים. מכתם לידה בצורת יין שנשפך מגביע, ועוד. אבל תורים בסופר הם כנראה בראש הרשימה. ההשראה נושכת אותי הכי חזק תמיד כשיש לי בערך דקה לכתוב, בפתקים בנייד.
מה את עושה אם וכאשר יש לך מחסום כתיבה?
אני לא מאמינה במחסומי כתיבה, בדיוק כמו שאני לא מאמינה בלשבת לחכות למוזה. אני פשוט כותבת, בידיעה שאצטרך להיות אמיצה מספיק למחוק אחר כך פסקות שלמות של שטויות בעריכה.
מה הספר הכי מושלם שקראת (ושלא כתבת)?
משלנו - "מישהו לרוץ איתו" של דויד גרוסמן;
מתורגם - "הארי פוטר והאסיר מאזקבאן" של ג'יי קיי רולינג.
מה התגובה הכי מרגשת שקיבלת על ספר?
הייתה קוראת מדהימה אחת ששאלה אותי אם הפרויקט המיוחד של נוגה - הדמות הראשית בספר "שמיים מצולקים" - הוא פרויקט אמיתי, ואם גם היא תוכל להשתתף בו. לא אפרט מה הפרויקט כי זה ספוילר...
יש לך מסר לקוראות לסיום?
הז'אנר הרומנטי זכה לקוראות הכי מרגשות שיש. כמות האהבה שאני מקבלת מכן מהרגע שהספרים יצאו לאור היא המתנה הכי גדולה שיכולתי לבקש לעצמי. תודה לכן על הזכות לגעת לב בלב.